ישיבת כתבים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 27.4.21 – אחרי עריכה

דודי: אנחנו בישיבת כתבים עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. נתחיל בנושא הראשון שלנו.

חיים: השבוע מלאו מאה ימים לכהונתו של ביידן כנשיא ארצות הברית, ויש כזה מנהג שאחרי מאה ימים שמישהו נמצא בכהונה עושים בדיקה איפה הדברים עומדים, זה עוד התחיל ב-1933 עם הכהונה הראשונה של רוזוולט שעשה רפורמות מרחיקות לכת בעקבות השפל הכלכלי הגדול, וזה באמת מה שהוציא את ארצות הברית בזמנו מהשפל. מאז יש כזה מנהג לעשות כל פעם את הבדיקה הזאת. אז מסכמים את התקופה ואז מעלים השערות לגבי ההמשך.

לגבי ביידן אמרו שהוא הצליח עם מבצע החיסונים, שהוא נכשל עם ההגירה ממרכז אמריקה. הוא הצליח להעביר חבילות חילוץ ענקיות של טריליוני דולרים כדי להוציא את ארצות הברית מהמשבר הכלכלי בעקבות הקורונה, אבל ביקרו אותו על איך שהוא חילק את הכספים בתוך חבילות החילוץ האלה, כי חלק מהכסף בכלל הלך לכל מיני גורמים מחוץ לארצות הברית. כלפיי חוץ הוא מתעמת עם רוסיה, הוא מתקפל קצת מול סין ועוד ועוד. ומעבר לכך החברה האמריקאית היום חצויה כמו לפני הבחירות, אם לא יותר, והעתיד לא ברור.

אז קודם כל השאלה הראשונה איך אתה היית מסכם את מאה הימים הראשונים של ג'ו ביידן כנשיא?

אני חושב שזה כישלון גדול ואנחנו עוד לא רואים תוצאות, אבל וודאי שהן יבואו והאמריקאים יצטרכו לעבוד טוב טוב על תיקון השגיאות גם בזמן הבחירות ולפני הבחירות ואחרי הבחירות, על מה שנעשה וללמוד מזה לקח, גם כל העולם איתם יחד.

חיים: מה בדיוק הכשילון?

אני לא חושב שלבחור בזמנים כאלו באחת מהמפלגות זה דבר טוב, צריכים להקים מפלגה משותפת, גם דמוקרטים גם רפובליקנים, משהו באמצע, גוף כזה משותף, והמגוף המשותף הזה להשתדל לנהל את המדינה. וזה לא יכול להיות בית נבחרים ששם כל הזמן רק צועקים, לא סנאט ולא קפיטולי, חייבת להיות ממש ממשלה שמתפקדת בשיתוף שני הגושים האלו. כמה שיש ביניהם, באחד ובשני, כל מיני דעות מנוגדות וקרובות יותר ורחוקות יותר, מהממוצע שביניהם, ששם הם יכולים כמעט להיפגש מהקצה האחד ועד הקצה השני, אז יש שם כל מיני דעות והבנות ורצונות. אני חושב שזה לא טוב אם אנחנו נותנים לאחד לנהל ארבע שנים, לשני ארבע שנים ושכך פשוט זורקים מיד ליד, מיד ליד, את הכדור, זה לא מביא לטובה.

חיים: צריכה להיות מין ממשלת אחדות כזאת?

חייבים. חייבים כל הזמן לעבוד על אחדות בצורה כזאת שבכוח יגלו את האיחוד והחיבור ומתוך זה שינהלו את המדינה, אבל לא שכל אחד חושב רק איך לחזק את הצד שלו, איך להרוס את הצד השני, וכך בעצם הם עוסקים בהרס ההדדי.

חיים: אם הבנתי נכון אמרת שהכישלון הוא בעצם קיום הבחירות?

הכישלון הוא בעצם במערכת עצמה, שהיא נותנת לצד אחד להילחם כנגד [הצד] השני. ואומנם יש שם באמצע בית הנבחרים וכל המערכות שהן כביכול מיועדות כדי לדון ולדבר ולבקר זו את זו, אבל אנחנו רואים שזה לא מספיק. חייבת להיות ממשלה של איחוד, במיוחד בזמננו שאמריקה נמצאת בנסיגה מאוד מאוד רצינית, ממושכת, ואפילו לא בנסיגה, אלא בצניחה חופשית הייתי אומר.

זה שיש להם עוד ועוד להשקיע כסף זה לא אומר שום דבר. אמריקה מפסידה גם בצורה הגשמית, גם בכוח, גם בכוח צבאי, בכל דבר היא מפסידה. תראו מה שהתחיל ביידן וכשהוא יגמור באיזו צורה תהייה אמריקה בעולם. זו כבר לא [תהיה] מדינה ראשונה ולא חזקה ולא כלום, זו לא תהיה מדינה שיכולה לתפקד נכון כעשירה, כגדולה, כחזקה, שיכולה לחייב ארצות אחרות לסדר, לחיבור ביניהן במשהו.

העולם לא יכול להתנהג בלי כמה מדינות חזקות, וכאן אין, נשאר לנו חיבור של רוסיה עם סין, ברזיל עם טורקיה וכל אלו שמתארגנים בארצות שהן כולן במיוחד לא יכולות לקבל בחשבון את אמריקה, וכך אנחנו נראה.

חיים: אתה חושב שזה בכלל עניין של זהות הנשיא, האם זה משנה בכלל מי עומד בראש המדינה כרגע?

טראמפ אולי לא היה כל כך נגד הצד השני כמו השמאלנים האלו שהם הכול רוצים להרוס רק כדי להבליט את עצמם ולהביא את האידיאולוגיה שלהם והחופש הזה, שזה לא חופש, זה בעצם דיקטטורה. זה לא יכול להיות, זה צריך להיות משהו באמצע, מאוזן. הממשלה צריכה להציג את כל העם ולא רק חלק אחד שהוא צבעוני כך וכך. הם צריכים בכל זאת לדאוג ליציבות, לזה שהם מייצגים את כל אמריקה, וכאן אין דבר כזה.

חיים: אז מה בעצם שורש הבעיה שאתה רואה עם הממשל הנוכחי?

שהוא לא מייצג את העם אמריקאי. גם הצד השני לא ייצג את העם אמריקאי, אבל הוא לא היה עד כדי כך קיצוני.

חיים: באיזה מובן הממשל הנוכחי הוא כן קיצוני?

שלא מתחשב בשני בכלל. העיקר להבליט את עצמו ש"אנחנו הצודקים ואנחנו כך נעשה דווקא".

חיים: יש איזושהי שיטת ממשל או שיטת עבודה שכן תיצור ייצוג יותר כולל לכל העם, או יותר שוויוני, או יותר מאחד?

אני לא יודע, אני לא נכנס לפוליטיקה האמריקאית, אני לא מכיר את החברה האמריקאית, צורת השלטון, קבלת ההחלטות, כל הדברים האלה, ומי יכול באמת לדעת את זה, אבל זה מה שצריכים, ברור שזה מה שצריכים לעשות. הממשלה חייבת להיות, לא מצד אחד ואחר כך לא מצד שני, ולעשות פינג פונג בין שתי המפלגות, אלא הם צריכים לעבוד יחד, אחרת את ההתדרדרות הזאת הם לא יפסיקו.

חיים: אני רוצה לשאול בקשר לישראל, כי ארצות הברית זו מדינה שמאוד מאוד משפיעה על מה שקורה בישראל, בכלל במזרח התיכון והממשל הנוכחי במסגרת מאה הימים שלו ביידן לקח כמה החלטות שיכולות להיות משמעותיות לגבי ישראל. למשל הוא פועל לחידוש הסכם הגרעין עם איראן, הוא חידש את המימון האמריקאי לבית המשפט הפלילי הבינלאומי שעכשיו רוצה לתבוע מנהיגים ישראלים על פשעי מלחמה, הוא חידש את המימון לאונר"א, שטראמפ הפסיק אותו בגלל שחיתות לכאורה של הארגון, והוא התחייב לפתוח מחדש את הנציגות הפלסטינית בוושינגטון שלפני כן טראמפ סגר. מה אתה מבין מכל הפעולות האלה שהממשל הנוכחי עושה?

אני אמרתי במשך השנים, בזמני טראמפ, שהשלטון שלו הוא הכי טוב לישראל, למרות שלישראל זה כאילו לא כל כך מגיע, אבל מהצד האמריקאי זה מתנה ממש. ואנחנו ראינו את טראמפ ובמיוחד בסוף השלטון שלו, עד כמה הוא עשה טובות לישראל. אני חושב שהזמן הזה עבר, אנחנו רואים שזה עבר, ונראה לי שיהיו זמנים קשים. ומהיום זה רק סימנים קצרים למה שיתרחש בעתיד הקרוב ובעם ישראל יצטרכו לעשות חשבון למה הם תמכו כל כך בביידן לעומת טראמפ, לפי איזה שכל, לפי איזו החלטה, לפי איזה הגיון.

אבל עם ישראל זה כבר לא פעם ראשונה שעושה כך, ואם אנחנו נכנס לגרמניה בהקמת המשטר הנאצי ועוד, אנחנו נראה גם שם הרבה יהודים, וגם ברוסיה בהקמת המשטר הבולשוויקי, עד כמה שהיו שם הרבה יהודים, וכך זה. גם בדרום אמריקה. בכל מקום. יהודים הם ממש מומחים לעבוד בהרס עצמי. הם עוזרים להקים את השלטונות האלה ואחר כך השלטונות האלה בחזרה באים לעם ישראל ומתחילים לעשות איתם חשבון.

חיים: בנסיבות הקיימות מדינת ישראל או עם ישראל צריך להתנהג באיזו צורה מסוימת?

כן. אני חושב שכמו שכתוב גם בתורה לא פעם, שאין רע בלי טוב וטוב בלי רע, ולכן אנחנו נבין שאין לנו ברירה אלא שאנחנו צריכים לבטוח רק בכוח שלנו. והכוח שלנו זה לא כוח גשמי, כי וודאי שבגשמיות אנחנו לא נחשבים בכלל לאיזשהו כוח, אלא בכוח הרוחני.

ולכן אנחנו צריכים לחזק את הכוח הרוחני שלנו שעל ידו אנחנו יכולים להצליח בגדול. כמו שאנחנו רואים בעולם שלנו שאם יש לאיזו מדינה נשק אטומי, אז לא חשובים כל יתר הדברים, אם יש לה נשק אטומי כבר מדברים עם המדינה הזאת אחרת. כמו כן, כך אנחנו יכולים להגיע למצב שאם יש לנו נשק רוחני שידברו איתנו אחרת.

חיים: מה זה נקרא שיש לנו נשק רוחני?

"נשק רוחני" שאנחנו על ידי חיבור בינינו יכולים להביא לעצמנו כאלה כוחות הטבע שכל העולם יראה שיש כאן משהו, שיש בחיבור בינינו, בתוך העם, כזה כוח, הבנה, הצלחה, כוח חכמה, כוחות כאלה על טבעיים שאף אחד לא יכול להתקרב ולהילחם [בהם].

חיים: זה יפחיד את האומות או שזה יגרום להם לרצות להתקרב אלינו, מה זה יעשה?

גם וגם. קודם יפחיד אותם, זה כבר חצי מהעבודה, וחצי השני שיחפשו קשר איתנו. בוודאי שאנחנו נפתח את הזרועות.

חיים: ואתה אומר שהכוח הזה הוא דרך החיבור בינינו.

כן.

חיים: זה הנשק הרוחני שלנו?

זה הנשק הרוחני, אם אנחנו מתחברים אנחנו מגלים בינינו שיש כוח עליון טמון ואנחנו יכולים להשתמש בו. מקבלים גישה אליו.

חיים: איך אתה רואה את ממשל ביידן בהמשך והיחס כלפיי יהודי ארצות הברית?

יהודי ארצות ברית הם מזמן כבר קיבלו את הצד הזה. הם לא מרגישים את עצמם רחוקים מביידן, מהגישה שלו, מההסתכלות שלו. משנות החמישים של המאה שעברה ועד היום, הם נמצאים נגיד בשבעים שנה של התפתחות כזאת שהם לא מזדהים עם היהדות, לא עם מדינת ישראל, לא עם עם ישראל. הם לא רוצים להכיר בהם שהם יהודים. הם יהודים רק להיות בשלושת הימים בשנה בבית כנסת, אם כן. ומה שטוב ביהדות אז הם עושים, מה שלא, לא. בזמן האחרון בכלל הסימנים האלו נעלמים, חוץ מהקבוצות האורתודוכסיות הקטנות פה ושם כל היתר בכלל שוכחים שהם יהודים וההתבוללות שלהם היא כבר מעבר לכל הגבולות.

חיים: אז אתה חושב שהם פשוט ייעלמו, יספגו לתוך האוכלוסייה הכללית בארצות הברית?

ללא ספק. עוד עשר, עשרים, שלושים שנה ואתה לא תראה יהודים, חוץ מהאורתודוכסים. להם לא ייתנו שם להתקיים, הם יבואו כולם לישראל.

חיים: אז אולי זה טוב. בגרמניה, באירופה הרגו אותם, ובארצות הברית הם פשוט ייעלמו. בסדר, אם לא רוצים להיות יהודים שלא יהיו.

לא, אל תדאג. הכול אפשר להרים בחזרה מהארכיונים, מכל מיני מקומות ולראות מיהו יהודי, מי לא, כדי להרוג את האדם ימצאו תמיד מיהו ומהו. כמו שהיה גם בגרמניה, בכל מקום.

חיים: אני לא כל כך הבנתי לאן הולך העתיד של יהדות ארצות הברית. אני מבין שלהתבוללות, אבל מבחינת העתיד שלהם.

הם רוצים על ידי זה להסתיר את עצמם. זה ברור. אבל זה לא יילך. כי במשך ההיסטוריה אנחנו ראינו שדברים כאלה לא עובדים. הבורא ברא את עם ישראל ורוצה שעם ישראל הזה יוביל את כול האנושות לגמר תיקון ולכן זה חייב לקרות. ולכן לא ייתן להם למות ולא להתבולל שם, שום דבר לא יקרה עם העם הזה. אלא שוב יקומו לתחייה, שוב יקומו לתחייה, עד שזה יקרה, עד שייקימו את התיקון הנרצה.

דודי: הנושא השני שלנו. בסוף השבוע אנחנו נחגוג את ל"ג בעומר.

שלי: בסוף השבוע נחגוג את ל"ג בעומר ואמנם גם השנה זה יהיה כמעט בלי מדורות בגלל הסכנה של מזג האוויר. ואנחנו יודעים של"ג בעומר הוא חג שמציין למעשה את סיום כתיבת ספר "הזוהר". היינו רוצים טיפה להכיר ולהעמיק בכוחות הפועלים שכתבו את הספר הזה ומהו תפקידם כלפינו היום. אנחנו יודעים שהספר נכתב על ידי רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו, במאה השנייה לספירה. מה מיוחד באדם הזה, רבי שמעון בר יוחאי, והאם לנו, האנשים שחיים בשנת 2021, יש קשר אליו?

אי אפשר לדבר על האדם כי אנחנו לא מבינים את האדם חוץ מבשר ודם. ואם אנחנו מדברים על הרוחניות של האדם, אז אנחנו צריכים להיות בהכרה מהי הרוחניות שלו. ולכן יש כאן בעיה להגיד משהו על איש רוחני וגבוה כל כך כמו רבי שמעון בר יוחאי. הוא פשוט בנשמה מיוחדת מאוד השיג את כל סולם המדרגות, מִהדרגה התחתונה ביותר עד הדרגה העליונה ביותר ולכן היה יכול לבטא את זה בספר "הזוהר".

אני למדתי "הקדמת ספר הזוהר", זה הכרך הראשון, עם הרב"ש, ממש דף דף למדתי איתו, וזה היה מאוד מאוד מיוחד. מזה קבלתי התרשמות גדולה, יחס נכון לרשב"י. נכון אבל קטן, עד כמה אני מסוגל להעריך אותו. אבל ראיתי כמה גם רב"ש וגם בעל הסולם מעריכים את האיש הזה, את הנשמה הזאת. לכן נקווה שאנחנו, בלימודים שלנו, נגיע גם לקריאת "הקדמת ספר הזוהר" וניכנס שם ונתעמק ונתייחד עם נשמתו של רשב"י.

שלי: מה הקשר שלנו, האנשים שחיים היום בעולם, עם רשב"י?

מה זה חשוב איפה אנחנו חיים ובאיזה תקופה אנחנו חיים? הרוחניות נשארת אותה רוחניות ואנחנו בבהמיות שלנו נשארים באותה בהמיות. ואם אנחנו רוצים להתעלות ולהבין מהו העולם שלנו, איך הוא בנוי, מה תפקידו, מה מקומו של כל אחד ואחד, מה עם שורש הנשמה של כל אחד, באיזה מצב הוא נמצא, אז אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לגלות את מצבנו בעולם הרוחני ומשם לראות.

בעולם הגשמי, אתה רואה כאן חיות שמשוטטות על שתי רגלים ומה יש עוד חוץ מזה? לכן אם אנחנו רוצים להכיר באמת את המציאות אנחנו חייבים את ספר הזוהר שיעלה אותנו לדרגה רוחנית ואז נוכל להקים את עצמנו.

שלי: מה יש בספר הזוהר שבכלל מתאים לאדם המודרני היום, לבעיות שלו?

לאדם המודרני לא מתאים שום דבר, חוץ מאוכל מין משפחה כסף כבוד מושכלות. הוא לא אדם אלא ממש בהמה עם אפשרות להיות אדם, הדומה לבורא. ולכן אין לנו מה להגיד על האדם המודרני. קשר אין לו, יש לו הזדמנות.

שלי: אז למי מתאים ספר הזוהר בעצם?

למי שרוצה לדעת מי אני, מה אני, בשביל מה אני קיים, מה עם הכוח העליון שמנהל אותי, אם הוא נמצא וכן הלאה. זאת אומרת משהו על הגורל שלו, על המהות שלו, בשביל מה חיים.

שלי: זה רק לאנשים עם איזו נטייה רוחנית, שלא כל כך מתעניינים בעולם הזה?

אני חושב שזה לא נכון. אם אני אומר שיש לי שאלה בשביל מה חיים, אז אני כבר מנותק מהעולם הזה? אני פשוט נמצא עם כל הידיים ורגליים בעולם הזה, אבל אני רק רוצה לדעת בשביל מה אני עושה, מה אני צריך להשיג, מה התועלת מהפעולות שלי ורק איפה אני יכול להשיג תועלת אמיתית. זה נקרא שאני מנותק מהעולם? הפוך. אני רוצה להיות קשור לעולם. להוציא ממנו כל מה שאפשר.

שלי: ואדם שיעמיק בספר הזוהר, מה הוא יגלה?

הוא יגלה עד כמה העולם הרוחני, כוחות רוחניים, עליונים פועלים על העולם הזה, מסובבים את הכול והוא ידע אז איך לנהל אותם במקום להיות מושפע מהם כמו חתול שחי בעולם הזה. אז מה יש לחתול, מה הוא מבין מה קורה, מי מנהל אותו בכל רגע? כך בני האדם בעולם הזה. אם ישנם כאלה שרוצים לדעת מי מנהל אותנו, אז הוא צריך את ספר הזוהר.

שלי: ואדם שמצליח לנהל את כוחות הטבע, זה אדם שעוד החיים הגשמיים בכלל מעניינים אותו? זה נשמע כל כך הרבה יותר עוצמתי ממה שיש לנו פה.

לא, הוא רוצה גם את החיים האלה הגשמיים, הוא רוצה להוציא מהם מקסימום תועלת, במה כן להשתמש, במה לא להשתמש. כשאני עומד בחיים, אני עומד בשדה, ויש לפניי כל האפשרויות, מה לבחור ומה לא? בטוח שאני לא יכול לבלוע את הכול. מה הכי חשוב? החיים קצרים, הכוחות דלים, איך אני מגיע למימוש האופטימלי?

שלי: ואדם כזה, שנפתח לו אותו עולם עליון של כוחות, כשהוא מסתכל על הגשמיות, הוא מוצא שם פוטנציאל אחר? הוא רואה שם הזדמנויות אחרות ממה שבן אדם רגיל רואה?

בוודאי, ואז גם בגשמיות הוא יודע איך להשתמש נכון בהתאם לרוחניות. והוא משיג את המטרה שלו במשך החיים, כמו שכתוב, "עולמך תראה בחייך", שהוא מגיע להשגת העולם העליון בתוך העולם הזה, בתוך החיים האלו ואז בשבילו אין הבדל בין העולם הגשמי לבין העולם הרוחני. הכול כמין מעבר חלק.

שלי: מה אופי החיים של בן אדם שנמצא בכזאת השגה? זה כמו הרפתקה, זה כמו מלחמת כוחות? איזה שם היית נותן לזה?

פשוט, זה נקרא "השגה", שהוא יודע איפה הוא נמצא.

שלי: נחזור לרבי שמעון בר יוחאי, למה בעצם הוא היה זקוק לחבורה? בן אדם כל כך גבוה, למה הוא צריך חבורה כדי לכתוב את ספר הזוהר?

כי כדי להתקשר לעולם התחתון הוא חייב להיות באותו מבנה כמו העולם התחתון, וזה עשר ספירות, עשרה חלקים שונים שמתקשרים למעלה מהם להיות כחלק אחד, לכן הוא היה צריך חבורה.

שלי: החבורה רק נועדה לעזור לו להתקשר עם העולם התחתון, עם העולם הזה?

הוא כבר היה בעולם העליון וכדי להביא את ההשגה שלו מלמעלה לעולם התחתון, הוא חיבר את החבורה הזאת, לימד אותם. ואז, על ידם הוא ידע לכתוב את ספר הזוהר ולהביא אותו לכל העולם, שכל העולם ידע איך לעלות מהעולם התחתון לעולם העליון.

שלי: מה מיוחד בחברים שם, באותה חברת קדישא?

המיוחד שהם היו כולם קשורים זה לזה, "כאיש אחד בלב אחד", ויחד עם זאת היו מאוד שונים, אגואיסטים גדולים מאוד, כמו שכתוב, רצו להרוג זה את זה. אז שיש להם את הכוח הרע כל כך ומעליו את הכוח הטוב, הם יכלו לגלות את שני העולמות האלה בעוצמה כזאת שהם ביטאו את זה בספר הזוהר.

שלי: הרבה פעמים אנחנו שומעים אותך מדבר על השנאה הגדולה הזו שכל יום יותר התגלתה מחדש וכל יום הם למדו לעלות מעליה, מה עזר להם לעלות מעליה ובאמת לשנות את הלב כלפי החבר?

עבודה עצמית, עד כמה שהם כל יום ויום שכנעו את עצמם שהם צריכים לעלות למעלה מהאגו שלהם המפריד ביניהם. עד כמה שהם צריכים להגיע לאהבה הדדית על פני השנאה, "על כל פשעים תכסה אהבה", כל מה שהם כתבו בספר הזוהר ואנחנו צריכים לממש.

שלי: אם חבר היה מתקשה לעשות את זה, החבורה הייתה משלימה בשבילו את העבודה?

כן.

שלי: אם אנחנו חוזרים לספר הזוהר, לפעמים האדם מרגיש איזו משיכה בלתי מוסברת לספר הזה אפילו שהוא כתוב בשפה הארמית והוא לא באמת מבין מה כתוב בו, מה הסיבה למשיכה הזאת?

אמנם הרבה אנשים מייחסים לספר הזה הרבה כוחות, אבל באמת אין בזה לאדם הרגיל שום דבר, אין בספר הזה שום סגולה לאדם שלא מבין על מה מדובר.

שלי: ולאדם שכן מבין, איזה סודות הוא מגלה שם?

מה שהוא מגלה, הוא מגלה כשהוא מבין.

שלי: אומרים שבספר הזוהר מוזכרות גם תגליות מדעיות, שהאדם בעצם מגיע אליהן הרבה לאחר שהן כבר היו כתובות בספר הזוהר, כמו כוח הכבידה, כדור הארץ הוא עגול, שכדור הארץ לא עומד במקום אלא מתגלגל ומסתובב סביב צירו. מדובר גם על זה שהבריות שונות בחזותן בגלל שינויי מזג האוויר במקומות שונים, מאיפה היה לאותם החכמים את הידע הזה, שהמדע הגיע אליו כל כך באיחור?

מתוך ההבנה הרוחנית, ודאי שהם ידעו כל מה שקורה.

שלי: יש שם עוד תגליות שאנחנו עוד נגלה בעולם הזה, בעתיד?

לא, אני לא חושב. אין לנו בעולם הזה מה לגלות, אנחנו לא צריכים את העולם הזה בכלל, אנחנו רק צריכים לעלות ממנו לעולם הרוחני.

שלי: למה למקובלים בעצם היה חשוב להזכיר את כל העניינים הפיזיקאליים האלה לכאורה, על כדור הארץ בספר הזוהר?

הם לא עשו את זה, מה פתאום. הם רק כתבו בלשון משל, שרצו להסביר את הרוחניות אז הם השתמשו במשהו במילים מהעולם הזה, לא היה להם שום צורך, שום עניין לגלות חוקים של פיזיקה, כימיה, או עוד משהו, מה פתאום. מי מהמקובלים מעונין בזה? אף אחד לא מעוניין. אף אחד מהמקובלים לא מכבד את המדע, כל שכן את המדע המודרני שכולו מכוון רק כדי לשלוט על הטבע, ואדם על אדם.

שלי: בספר הזוהר גם מדובר על אחרית הימים על מלחמת גוג ומגוג, האם אנחנו נמצאים בזמנים האלה עכשיו?

מי שנמצא נמצא, מי שלא לא.

שלי: מה זה אומר?

נניח שנמצאים אצלי אנשים סביב השולחן ואנחנו מדברים על עתיד העולם, על תפקיד העולם, על התפקיד בין בני האדם ולידנו על הרצפה שוכב חתול, האם החתול גם משתתף אתנו יחד או לא? כל אחד לפי ההשגה שלו. לכן כלפי העולם הזה אי אפשר להגיד את מה שהזוהר מגלה, הוא מגלה למי שנמצא בדרגה שלו, אבל מי שחי כחתול, הזוהר לא משפיע עליו.

שלי: היום חכמת הקבלה פתוחה לגברים, לנשים, מכל העמים, מכל הלאומים, אדם כזה שמרגיש איזו משיכה ורוצה לפתוח את סודות ספר הזוהר מה חשוב שהוא ידע ומה הוא צריך לעשות?

הוא צריך לבוא וללמוד בצורה הדרגתית ולהשקיע הרבה זמן.

דודי: בעלי הזוהר כותבים בעצמם ש"מתחילה נראים כאנשים עושי מלחמה שרוצים להרוג זה את זה" ואחר כך חוזרים להיות ב"אהבת אחווה", המעבר הזה נראה שזה כאילו הדבר הכי חשוב לימינו, כי כולם רוצים להרוג אחד את השני, איך פתאום חוזרים להיות באהבת אחווה, איך זה קורה, כי זה נדיר עבור האנושות?

לא, זה קורה אצלם אפילו כמה פעמים ביום. זה לא שזאת תקופה רעה ואחר כך תקופה טובה וזהו. דווקא ההפך, שהם מתחילים ללמוד אין ביניהם כל כך ויכוחים, אין ביניהם כלום. אחר כך כשהם מתחילים להתחבר, לעבוד על החיבור ביניהם, לעשירייה, אז מתחילים הוויכוחים, החיכוכים, הבעיות עד כדי עד כדי כך שהם לא מסכימים ומרגישים את עצמם שונאים זה את זה. ואז הם צריכים לפי גילוי הרע לעבוד על גילוי הטוב, שיבוא הכוח העליון של חיבור, תיקון ויתקן את היחסים ביניהם.

דודי: איפה הכפתור הזה שאתה לוחץ כאילו, אתה רוצה להרוג את האדם מולך, אתה לוחץ על זה ואתה חוזר להיות אתו באהבה, באחווה?

הכפתור הזה נמצא בחשיבות הבורא לעיני הבריאה, לעיני הנברא. אם חשוב לאדם להגיע לדבקות בבורא, הוא חייב להתעלות למעלה מהאגו שלו, מכל מיני צורות אגואיסטיות ולהגיע לחיבור.

שלי: במה בעצם מתבטאת הערבות ההדדית בחבורה כזאת?

שהם כולם מבינים, שהם כולם חייבים את כולם, ואף אחד לא יכול להגיע לבד למימוש, לתיקון הנשמה שלו, לגילוי הבורא, אלא חייבת להיות כאן עבודה קבוצתית בעשירייה. ואך ורק מתוך זה אנחנו מגיעים לפתרון שנתעלה מעל העולם הזה, היינו למעלה מהאגו שלנו ונתחבר יחד ונרגיש את המציאות העליונה שמנהלת את כל הגשמיות

דודי: הנושא הבא, השוני בין המינים.

שנת הקורונה יצרה שינוי משמעותי במציאות היומיומית של נשים רבות ועוררה בחלקן הרבה מאוד שאלות מהותיות ועמוקות שמעסיקות אותן יותר מתמיד. במסגרת ההפצה שלנו והכתיבה לנשים, הכנו כמה שאלות מעמיקות יותר שנוגעות בטבע האדם, בטבע האישה, כדי שנוכל לכתוב ולהשיב על אותן שאלות שמתעוררות בזמן הזה ורצינו להקריא לך ציטוט של הרב קוק בנושא ולשאול כמה שאלות.

דודי: הוא כותב כך, "האם ההשכלה הוסיפה לעולם אושר? זוהי שאלה גדולה, שקשה להשיב עליה. נראה שהדבר תלוי גם בחלוקה למינים השונים. התכונה של הגבר היא לבוא לידי סיפוקו ואושרו על ידי הוספת תרבות ושכלול מדעי. לעומת זאת, התכונה של האישה היא להיות הולכת ומתפתחת דווקא מעצמה, מפנימיותה, בלא עמל של ספרים ולימוד חיצוני. כל קלקולי החיים, או לפחות רובם, באים בגלל שהאיש רוצה להיות אישה והאישה רוצה להיות איש. האיש רוצה לגדול מאליו כצמח בשדה והאישה חפצה ללמוד ולכבוש. יבואו ימים ויכיר העולם את העיוות, ויחזור כל מין לטבעו, ואז יהיה לנו מין אנושי שיכלול את הטבע הנפשי הבריא והישר של האישה ואת הרוח הפועלת והיוצרת של הגבר."

מסכים ב 100%.

טלי: ממה נובע חוסר ההסכמה הפנימי של האישה ושל הגבר. שהאיש רוצה להיות אישה והאישה רוצה להיות איש ובעצם לא מסכימים עם מה שהטבע נתן לכל אחד מהם?

הגבר רוצה לברוח מהאחריות שלו, כי הוא בעצם אחראי על כול כדור הארץ, על הבית שלנו. זו בעיה של הגברים שהם צריכים לעמוד על המשמר והנשים, הן צריכות רק לדאוג למה שקורה בתוך הבית, זה ללדת ילדים, להכין מזון, לשמור על אש המדורה.

טלי: האם אי ההסכמה הזו, המצב כמו שאנחנו רואים אותו היום, שכל אחד רוצה להיות כמו השני, היא תוצאה של התכללות, או שזה התפתחות טבעית, הכרחית?

לא, זה פשוט האגו שלנו, הרצון הגדול שלנו, שמוציא אותנו, את האישה מחלקת האישה ואת הגבר מחלקת הגבר.

טלי: יש איזה תפקיד למצב הזה, של חוסר ההשלמה הזו שאנחנו רואים?

כן, תפקיד הפוך, הכרת הרע. שאנחנו נכיר שזה לא המקום של כל אחד מאיתנו. אחרי השבירה ולימוד התוצאות מהשבירה, במשפחות, בחברה וכן הלאה, אז כל אחד מאיתנו יידע איפה המקום שלו. הנשים חוזרות הביתה והגברים ילכו לעבוד, וכך אנחנו נראה את החיים כמו לפני אלפי שנים, גם עכשיו.

טלי: למה הכוונה בקטע, שאישה מתפתחת מתוך עצמה?

אני לא יודע מה זה מתוך עצמה.

טלי: הוא אומר בקטע שקראנו, שהיא כביכול מתפתחת מתוך עצמה ולא צריכה להוסיף לימודים חיצוניים או משהו כזה.

זה נכון, אישה צריכה לדעת מה שהיא צריכה, כדי לשמור את המשפחה, הילדים, שהכול יתפקד כמו שצריך. אישה זה הבית כך כתוב, וגבר לא. העבודה שלו צריכה להיות מחוץ לבית, או בבית, אבל בכל זאת למה שלא שייך בתוך הבית, בתוך המשפחה.

טלי: אז האם יש בפנימיותה של האישה, בטבע שלה, כבר את ההבנה הנכונה, שדרכה היא מתפתחת, מגלה אותה?

היא לא צריכה יותר. יש לה הכול כדי להתפתח נכון, להביא ילדים, לבשל, לכבס, לעשות כול מה שיש בבית. אני לא סוגר אותה בארבע קירות שהיא לא תדע כלום, היא יכולה גם ללמוד, אבל העסק שלה, העבודה שלה היא בתוך הבית. אישה שיוצאת מהבית, זה מקור לכל הצרות והבעיות בחברה.

טלי: אנחנו שומעים שיש משהו מיוחד בעבודה של נשים בתוך הבית. מה מיוחד כל כך בעבודה הזאת של נשים?

אנחנו מצד הטבע בנויים בצורה כזאת, שכל אחד צריך להיות במקום שלו, ואז אם אנחנו נעמיד כל אחד במקום שלו ונתעמק במקום של כל אחד ואחד, אז כל אחד יראה את עצמו שהוא באמת נמצא במשבצת הנכונה, ומתוך המשבצת הוא יכול לגדול ברוחניות, ולא בזה שיש לה איזה מקצוע, שהיא לומדת משהו מחוץ למקצועות הרגילים שאישה צריכה. זה ממש לא לפי הטבע וכל הבעיות הן כשאנחנו מכופפים את הטבע.

טלי: מדוע גבר חש צורך טבעי להוסיף לעצמו ידע, מה זה משלים בו?

גם זה אני לא חושב שצריך להיות, אמנם גם אני שייך לאותו סוג גברים שרוצים לרכוש יותר ידע. אבל אני חושב, שאם אנחנו ניתן חינוך נכון, אז כל אחד מהגברים גם יידע עד כמה הוא צריך מקצוע בעולם הזה כדי לפרנס את המשפחה שלו, וכל היתר זה יהיה המקצוע שלו כדי לפתוח את עצמו לגילוי הבורא. וחוץ מהמקצוע הזה אף אחד מאיתנו לא צריך כלום, כי בזה אנחנו ממלאים לגמרי את כול הרצונות שלנו.

טלי: אנחנו יודעים שיש בעצם שני כוחות שפועלים, כוח הזכר וכוח הנקבה. איך שני הכוחות האלה, מתוך התכונות ששמענו עכשיו, משלימים זה את זה?

כל אחד יידע את התפקיד שלו ואיך לבצע אותו, ואז בזה הם משלימים זה את זה, ולא שכל אחד נכנס לתחום של השני. הנשים רוצות להיות כגברים והגברים גם רוצים להיות בחלקה של הנשים. זה מביא לכל הקלקול.

טלי: איך ייראה המין האנושי, שיהיה כלול באופן טבעי כפי שמתואר כאן, כשכוח האישה פועל נכון וכוח הגבר גם במקומו הנכון?

חיבור יפה, הדדי וטבעי בין כל מין ומין ובאמת בין שניהם, ואז הם ירגישו עד כמה שהם מגלים את הכוח העליון, "איש ואישה שכינה ביניהם".

שלי: נשים בעבר חיו בחמולות, בקהילות, ואז כשאישה הייתה נשארת בבית, היא הייתה עם הרבה נשים אחרות, והייתה איזה חלוקה לפי הנטיות הטבעיות של כל אחת. והיום נוצר מצב שכשאישה נשארת בבית היא לבד, ואז זה נהפך לה לנטל.

האם זה ירד לנו מן השמיים, או שאנחנו בנינו חיים כאלה? כשבעל ואישה יוצאים בשבע, שמונה בבוקר מהבית, נכנסים לאוטו ונוסעים לעבודה, הוא לשם והיא לשם וכן הלאה ומשאירים את הילדים, ככה זה נורמלי? האם זה אנחנו עשינו, או שזה כך נפל עלינו? תלוי איך אנחנו בונים את העולם. אנחנו נגיע לזה, אין ברירה, יבואו משברים עכשיו, כל מיני דברים ועולם יסתדר על ידי מכות.

שלי: אתה רואה מצב בעתיד שחוזרים לחיים יותר פשוטים, של חמולות?

אני לא רואה שזה פשוט ואני לא מדבר על חמולות, אני לא מדבר על זה שלכל אחד תהיה איזו מערה קטנה ועוד משהו. אני מדבר על חיים נורמליים, אבל חלוקת התפקידים תהיה יותר טבעית, כמו מה שנמצא בטבע שלנו.

דודי: נעבור לפרויקט שינסה ללמוד את שפת הלווייתנים. פרויקט חדש יוצא לדרך מטעם אוניברסיטת חיפה, שייקח לפחות חמש שנים, והמטרה שלו היא לתקשר עם לווייתנים, ללמוד את השפה של היונקים, לזהות את שירת הלווייתנים. כדי להבין את השפה שלהם החוקרים משתמשים בציוד רובוטי ובשילוב של כמה תחומי ידע, ביולוגיה ימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית ובלשנות, חקר השפה. השאלה היא, מה אפשר לגלות מתקשורת בין יונקים, בין לווייתנים? מה אנחנו יכולים לגלות על עצמנו?

שגם אנחנו חיות.

דודי: האם שפה בין לווייתנים תלמד אותנו הרבה יותר משפה בין חתולים, כלבים, או מה מיוחד בשפה שלהם?

לפני ששים שנה, כשאני הייתי סטודנט ועבדתי במשהו באחת מהתוכניות באקדמיה הרפואית בלנינגרד, סנט פטרבורג היום, היה אז דולפינריום בים השחור ששייך לאקדמיה הזאת, ושם היו מאלפים, מלמדים את הדולפינים גם את כל מיני דברים כאלה. לי נראה שאחרי זה כבר סגרו את [האתר הזה] ולא נשאר מזה כלום. כי חשבו שאנחנו יכולים על ידי זה להגיע למשהו. אני לא ראיתי מזה שום התפתחות, אומנם זה היה רומנטי, ש"נעשה קשר עם דולפינים", אבל שום דבר לא יצא.

אני לא יודע מאיפה אתם לוקחים את הדברים האלה, שעכשיו זה שוב מתעורר. זה דברים שמתעוררים מפני שאולי כדאי למישהו שם לסחוב כסף מהמדינה או משהו. אני לא רואה בזה שום תקווה להתקדמות, לא לאדם ולא לחברה ולכלום.

דודי: זאת אומרת אין מה ללמוד מהטבע, מלווייתנים שמדברים ומההתנהגות שלהם?

אז תלמד את שפת הלווייתנים, תתחיל להשתדל לדבר כמוהם, "טה טה טה", [בצלילים] כאלה, בפיקסלים, אני לא יודע, ומה זה ייתן לך?

דודי: זה מה שאני מנסה להבין, אם יש משהו באמת, אחרי חמש שנים של מחקר שהם יגיעו ויגלו, האם זה יתרום לנו בסוף?

שום דבר לא יתרום. ייקח מאיתנו כמה מיליונים טובים וזהו. אין לנו מה ללמוד מחכמת הלווייתנים. לפי הסביבה שלהם הם מפותחים, הם צריכים את השפה הזאת, הם צריכים את הגלים האלה שעל ידם הם מתקשרים, אבל זה לא מתאים לנו.

דודי: כשמקובלים מדברים על לדבר עם חיות, עם בעלי חיים, למה הכוונה, להם מתכוונים?

אני לא ראיתי באף מקום, [אצל] אף מקובל, שרצה לדבר עם החיות, שידע לדבר עם החיות. כי מדובר רק בשפת ההסבר, כדי להסביר את הדברים האלה על מה שקורה לנו, אבל לא שזה מביא לאדם איזו התעלות כלפיי הבורא על ידי זה שאני יורד בחזרה לדרגת בהמה ומתקשר לבהמה. למה אנחנו מחפשים מה שלמטה מאיתנו ולא מה שלמעלה מאיתנו?

נורמה: איך ללמוד מהטבע?

ללמוד מהטבע אנחנו צריכים אבל כדי לעלות למעלה, מה אני צריך כדי לפתח קשר עם הבורא, איך אני רואה כאן בטבע הסביבתי כל מיני הזדמנויות להתקשר לבורא, זה מה שאני צריך. אבל כשאני הולך להתקשר עם דולפינים או עוד משהו, מה יש שם? אין כלום, אנחנו לא נמצא שום דבר בזה. תבינו את זה. אנחנו מתפעלים מהחכמה שיש בהם, שהם יודעים להתקשר זה עם זה, שהם יודעים להיות בכוח המעורב ביניהם, זה נכון, אבל מה הלאה?

נורמה: אז מהדומם, צומח וחי עוד לא למדנו כלום? מה היינו צריכים ללמוד מהדוגמאות שאנחנו מקבלים מהטבע?

שום דבר. לא כתוב בזוהר, לא כתוב באף מקום בקבלה שאנחנו צריכים ללכת לדומם, צומח, חי, וללמוד מהם מה שצריכים לדרגת אדם, ואחר כך למעלה מאדם, לכוח האלוהי. זה פשוט מתוך המוגבלות של האנשים הם רוצים לרדת יותר טוב לדרגות חי במקום לעלות לדרגת המדבר. אל תלכו לכיוון זה, זה פשוט סתום, זה לגמרי פרימיטיבי ושום דבר לא נותן לנו.

נורמה: אז מאיפה אנחנו מקבלים דוגמה של איזון? כי תמיד מדברים שבטבע יש איזון חוץ מהאדם שהורס ולא מקבל רק מה שצריך.

צריכים לקבוע בינינו כאלו יחסים שאנחנו נלמד מהם מה זה נקרא אדם שלא הורס, אלא שבונה. ובונה דרגות רוחניות, על טבעיות. בבקשה. תעשו.

נורמה: אני שואלת מאיפה לקבל את הדוגמה הזאת? כי לבן אדם אין את הדוגמה בינינו, בכלל, אנחנו הפוכים. אז מאיפה נקבל את הדוגמה כדי להיות דומים לתמונה הזאת שצריכה להיות?

מאף מקום, מלמעלה מקבלים את זה. מאיפה האדם שנולד ויצא מאימא יודע להתחיל לדבר ולהתקשר לאנשים? אותה האימא מלמדת אותו. ולאט לאט כך הוא תופס מה שאנשים אחרים אומרים, איך מתייחסים אליו, הוא מסתכל עליהם, שומע ו"מבין דבר מתוך דבר" זה נקרא. וכך לומד את קוד ההתקשרות בין בני אדם שנקרא "שפה".

דודי: כשאתה מסתכל על הטבע, אתה לא שואב משם דוגמאות והבחנות ותובנות שיכולות ללמד אותך עוד?

כן. אבל אני רוצה לתפוס רק דבר אחד, שמתוך זה אני אהיה מכוון לבורא.

דודי: וסתם מחקר מצד הטבע, פשוט אין בזה שום תועלת.

מה זה ייתן לי? עוד מעט זה יתבטל, עוד מעט נגיע להתקשרות הנכונה בינינו וכל הטבע יתבטל, העולם הזה יעלם. אין בזה כלום, רק קיים בתוך הדמיות שלנו.

דודי: למה לאדם יש דחף לחקור את הטבע, מה הוא מחפש שם?

הוא מחפש שזה ייתן לו תשובות על השאלות מי אני, מה אני, בשביל מה אני.

דודי: האם זה ייתן לאדם תשובות או לא?

מה שייתן לאדם תשובות זה רק להתקשר בין בני אדם ולהביא את ההתקשרות הזאת לדרגה יותר עליונה, ואז מתוך זה הוא יבין איך לפנות לבורא ואיך למצוא עימו שפה משותפת, זה נקרא "שפת העליונים מתוך השפה של התחתונים" וכך הוא יתקדם.

דודי: אולי שאלה אחרונה לסיום. כשדוד המלך כתב בתהילים "לווייתן זה יצרת לשחק בו", למה הוא התכוון?

לכל הבריאה. כל הבריאה נקראת "לווייתן". ככה זה, זו שפת משל כזאת. רצון לקבל שהבורא משחק עימו בכל מיני צורות ורמות. זה כמו שאימא משחקת עם התינוק ואז על ידי זה התינוק מתפתח ומתחיל להתקשר עם אימא בחזרה וכן הלאה.

(סוף השיחה)