להתבטל כמו עובר ברחם
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 09.12.25 – אחרי עריכה
דודי: המאמר מאוד יפה.
כן.
דודי: מרגש. רק אני לא הבנתי משהו אחד, אם העוּבר נמצא בבטן האם, אז מה רוצים מהעובר, הכול תלוי באם? כמו בגשמיות, מה רוצים מהוולד, מהעובר שעדיין נמצא ברחם?
תגובה נכונה.
דודי: איזו תגובה? העוּבר הוא תוצאה מהעבודה של האימא, הכול תלוי בבטן של האימא.
הוא אוכל מה שאימו אוכלת.
דודי: כן. מה תלוי בעוּבר, לא באימא?
לברך.
דודי: מה זה אומר?
על זה שהוא עוּבר.
דודי: עוּבר מודע לכך שהוא עובר? הוא יודע שהוא עובר?
כן.
דודי: והפעולה היחידה מצידו היא לברך על זה שהוא עוּבר?
כן.
דודי: מה זה נותן לו הברכה הזאת?
זה נותן לו להיות בהשלמת הכלים עם הבורא.
דודי: זה בעצם ביטול? הביטול והברכה הם היינו הך?
זו הפעולה הבאה.
דודי: הביטול יהיה הפעולה הבאה?
כן.
שמעון: יש עוּבר רוחני ויש עובר גשמי.
לא, על גשמי לא מדברים.
שמעון: לא מדובר על גשמי, בדיוק.
דודי: הוא כותב פה עוד משהו מאוד יפה, הוא אומר, "הקדוש ברוך הוא המשיח והוא יודע מה שטוב בשבילי ומה שלא טוב בשבילי".
כן.
דודי: "לכן הוא רוצה שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש". זאת אומרת, כל מה שהבורא נותן לי זה מושלם במאה אחוז.
כן.
דודי: ומה שאני מרגיש זו גם הרגשה נכונה שהוא מצידו שולח לי.
כן.
דודי: אז מה רוצים, איפה מקום ההתנגדות למצב או קבלת המצב, או צריך רק לקבל את המצב ואין מקום להתנגד למה שהבורא נותן?
אתה יכול להתנגד, אבל תגלה סיבה להתנגדות.
דודי: זה קצת הופך את הנברא לאיזה דומם, כי מה שהבורא נותן לו זה מושלם, זהו, תקבל את זה, מה שיש עכשיו זה בטוח טוב.
לא, אבל יש לו הרגשה עצמית.
דודי: אוקיי.
ובהרגשה העצמית הוא בודק את עצמו עד כמה הוא יחד עם הבורא או לא.
דודי: יחד עם מה שהבורא נותן לי, לא משנה מה הוא נותן לי?
כן, זה העיקר.
דודי: אז הסכמה עם הבורא על כל מצב שהוא מעביר אותי?
כן.
דודי: ואם זה מצב קשה ולא נעים?
זה לא חשוב, תתפלל.
דודי: יש מקום להתפלל להגיד לו לרכך קצת את המכה, את המצב, או רק להסכים עם מה שהוא נותן גם אם זה כואב וקשה ולא נעים?
תגיד לו, "בחייך".
שמעון: עובר בבטן אימו, זה בעצם הקבוצה?
רק.
שמעון: העשירייה? העובר הוא כאילו בבטן אימו.
כן.
שמעון: מה זה בטן אימו, זו הקבוצה, העשירייה?
רחם.
שמעון: אבל מהו הרחם הזה? אני מדבר על מצב רוחני.
זה מקום שהעוּבר מרגיש את אימו ואת עצמו.
דודי: איך עשירייה נכנסת לעיבור?
עשירייה יכולה לעזור לעוּבר להתרומם למעלה מהמקום שהוא מרגיש.
דודי: החיבור המשותף בינינו הוא אותו עובר?
לא, העיבור לא יכול להיות משותף בינינו.
דודי: אלא הוא פרטי?
הוא פרטי.
דודי: אז מה המשותף בינינו?
מה המשותף בינינו? זו ההרגשה.
דודי: שכל אחד עוזר לאחר להיות במצב העיבור?
כן.
דודי: והרחם זה גם דבר פרטי או משותף?
הרחם הוא משותף לעוּבר ולאם.
דודי: אבל מה התועלת בינינו פה בעשירייה, אם כל אחד עובד עבודה פרטית?
העובר נמצא בתוך האם. יותר מזה, הוא אוכל מה שאימו אוכלת. וכשמגיע גמר העיבור, אז האם לוחצת עליו, ואז הוא מרגיש לחצים ויוצא מהאם.
דודי: אני שואל פשוט על הקשר, אני מנסה לקשור בין העשירייה לבין הרעיון של עיבור.
כן.
דודי: מה הקשר בין שני הדברים? אם זו עבודה פרטית, אז מה הקשר של העשירייה לכל תהליך העיבור?
העובר נכנס לעיבור ונמצא שם, זה הכול.
שמעון: אני לא ברחם כרגע. האם רחם הוא הקשר עם הבורא, מהו הרחם הזה?
רחם זו מערכת בתוך הבורא ששם גדל הוולד לפני שנולד.
אילן: אז המקום הזה של רחם הוא מקום משותף?
כן, ודאי.
אילן: הוא משותף.
כן.
אילן: האם המקום הזה שנמצאים בו ברחם הוא המקום המשותף לכל הפרטים, לכל הוולדות?
כנראה.
אילן: וממש צריך להיות מצב של ערבות ביניהם?
כן, זה השלב הראשון בלהכיר את האם.
אילן: הלידה היא בפעם אחת לכולם?
מה זה לכולם?
אילן: לכל התוצאה הזו של הוולד.
לכל אחד לידה אחת.
דודי: ובזמן משלו?
בזמן משלו, כן.
מיכאל: בגשמיות העובר יוצא כולו, למה ברוחניות לא יוצאת לאוויר העולם העשירייה כולה, כל חברי העשירייה בבת אחת?
אנחנו לא קשורים בדרגה כזאת זה אל זה.
מיכאל: זה ברור, אבל איך יכול אדם אחד, פרט אחד לצאת מתוך עשירייה?
כן.
מיכאל: אם הוא לא קשור לאחרים, אז איך הוא יוצא, איך זה יכול לקרות?
האדם בתחילת העיבור אוכל מה שאימו אוכלת וכן הלאה, עד שמגיע לסוף ההתפתחות, ואז הוא יכול לצאת מהרחם לאוויר העולם.
מיכאל: אתה אומר שעוּבר זה לא אדם אחד, עובר זה עשירייה.
לא. למה?
מיכאל: אז איפה העשירייה בכל התהליך? רחם זה הבורא, בתוך הבורא הרחם, האדם מתפתח בתוך הסביבה הזאת, אבל איפה פה העשירייה? איפה המקום של העשירייה ביציאה של האדם לרוחניות?
אין.
מיכאל: אין?
אין. נולד עובר. היה עובר, ועכשיו הוא נולד. זה הכול.
מיכאל: אינדיבידואל, נולד אינדיבידואל אחד?
כן.
מיכאל: וכל שאר החברים מי הם, כוחות תמיכה בלבד?
חברים.
דודי: בשביל מה צריך אותם, אם זה אינדיבידואל וכל אחד נכנס לתהליך עיבור משלו?
אתה יכול לקבל מהם דוגמה.
דודי: דוגמה על איך להיות בביטול כלפי האם?
כן.
דודי: זהו, הם רק דוגמה?
אני לא יודע איך עוד.
דודי: בשלב הזה?
בשלב הזה הוא מקבל מהם דוגמה.
מיכאל: תמיכה, ערבות?
תמיכה, ערבות, אבל זה חיזוק חיצון.
דודי: ולמה דווקא מהם? רק מהם, מהעשירייה הקבועה שלו?
כן, הם החבורה שלו.
דודי: מה יש בדוגמה שהחבר מהחבורה הזאת ייתן לי שאני לא יכול לקבל מחבר אחר, מחבורה אחרת?
אתה חייב למצוא מישהו שיחזק אותך.
דודי: אז יוצא שכל אחד עובר תהליך, מחר מיכאל נולד, עוד כמה שנים אילן נולד, אני עוד כמה גלגולים, לכל אחד יש את הקצב שלו. ואין קשר ברגע שמישהו נולד?
יש קשר, אבל ככה זה.
דודי: מה הוא צריך מהחברים שלו אחרי שהוא נולד?
כשהוא נולד הוא צריך מהחברים עזרה.
דודי: במה?
שיעזרו לו להיוולד.
דודי: במה החברים עוזרים לו, רק בדוגמאות?
דוגמאות, תפילה, מאמץ.
דודי: והוא בעצמו לא יכול לעשות את זה, מהבורא הוא לא מקבל עזרה? אם הוא מבטל את עצמו לבורא, אוכל מה שאימא אוכלת, הוא לא יקבל ממנו?
הבורא כביכול מפריע.
דודי: מה הכוונה?
הבורא מפריע לעוּבר.
דודי: להתפתח?
להיוולד.
דודי: והחברים כאילו נגד הבורא, עוזרים לאדם להתגבר על ההפרעות של הבורא?
כן.
דודי: מובן. יפה.
מיכאל: אז בגדול יוצא שאני יכול לשכנע את עצמי שכדאי לי שדודי ייוולד, יהיה ברוחניות, למה? כי אז הוא באמת יעזור לי. הוא גם יתפלל עבורי, הוא יחשוב עבורי, זאת אומרת זה יהיה כוח חיובי.
כן.
מיכאל: תכל'ס, כשאני משקיע בחברים, אני משקיע בי.
כן.
מיכאל: אני כאילו בונה בהם כוחות חיוביים, תמיכה, שיעזרו לי להיוולד.
כן.
דודי: נושא יפה.
מיכאל: אולי נושא הכנס יהיה "עובר"?
כולנו יחד?
מיכאל: כן. אני לא יודע אם כולנו יחד, אבל נשתדל, מי שיצא יצא. בגדול אני מבין שאני צריך לחשוב לא על עצמי איך אני אצא, אלא אני צריך לחשוב על חברים.
אתה צריך לחשוב על החברה.
מיכאל: אז אולי אני אצא אחריהם. אם אני חושב רק על עצמי זה לא יצא. אתה חושב שבכנס הקרוב אנחנו יכולים?
אם נשתדל להיות יחד, אז יכול להיות שכן.
דודי: יש לנו כנס בעוד חודשיים, וכל "בני ברוך", הכלי העולמי כולו, כל הזמן בדיונים מה הנושא הרלוונטי האקטואלי לנו עכשיו. כי יש הרבה נושאים, כל שורה פה אצל רב"ש היא נושא לכנס. אני מנסה להבין, עיקר העבודה שלנו היום, כך אני מבין, מתרשם, זו עבודה בעשירייה.
כן.
דודי: זו העבודה. יש גם עבודה בחיבור בין עשיריות, בהתרשמות בין עשיריות.
לא, זה לא..
דודי: לא על הפרק?
לא.
דודי: לא במצבנו. ויש גם חיבור אל העשירייה העולמית, להרגיש את עצמנו כעשירייה אחת עולמית. גם זה דבר רחוק מאתנו?
כן.
דודי: רחוק מאתנו. בזמן הכנס האם כן אפשר לעסוק בנושאים כאלה, להרגיש את עצמנו עשירייה אחת, או לא, זה בלבול וצריך להתעסק בתוך העשירייה שלנו?
בזמן הכנס אנחנו צריכים להתחבר בינינו ולקדוש ברוך הוא כאחד.
דודי: נושא הכנס, חיבור בינינו אל הקדוש ברוך הוא כאחד. בסוף זה מסתכם באותו סלוגן ידוע, חיבור בינינו אל הבורא.
כן.
דודי: זה הדבר האקטואלי לנו עכשיו. הוא תמיד אקטואלי.
לא עכשיו, אלא מעכשיו ועד הכנס.
דודי: עד הכנס. האם יש עוד יותר מיקוד, זום-אין עוד יותר פנימה? הרי ראינו שגם בחיבור יש הבחנות של ביטול, של עיבור, של התכללות, של הרבה ניואנסים. יש משהו עוד יותר מדויק?
לא ידוע לי.
דודי: וזה מספיק לנו, להתעסק בחיבור. כשאתה אומר בינינו, זה בתוך העשירייה שלנו, או חיבור מקומי, של תא, של אזור?
לא, זה חיבור בינינו.
דודי: מי זה בינינו נקרא עכשיו?
בינינו, בעשירייה.
דודי: כל אחד בעשירייה שלו.
כן.
דודי: אל הקדוש ברוך הוא?
כל אחד בעשירייה שלו, אנחנו עשירייה, לא?
דודי: כן, אבל אני מדבר על כל עשירייה בכלי העולמי, כל עיגול.
כל אחד בעשירייה שלו.
דודי: נכון. מה הקשר בין העשיריות? בזמן כנס יש חוקים אחרים?
בזמן הכנס יש עוד, עוד עבודה.
דודי: יופי, על זה אני שואל, מה יש שם מיוחד?
להיות יחד בכנס.
דודי: כולנו.
כולנו.
דודי: ושם יש חוקים אחרים שאני יכול לצאת מהעשירייה שלי?
אסור, אתה לא יכול לצאת.
דודי: בשום אופן?
כן.
דודי: מובן.
מיכאל: ומה עם הנושא, האם זה יעזור לנו אם נתעסק בחומרים שמסבירים לנו על חוקי העובר, מה זה עובר? יש לנו הרבה חומרים, מקורות.
דודי: האם כדאי לנו ללמוד עכשיו על עיבור למשל, זה יקדם אותנו?
מיכאל: יש שם הרבה תנאים, חוקים, זה יכול לעזור לנו אם נלמד על העובר? מקורות של רב"ש ובעל הסולם שמסבירים מה זה עובר, מה זה להיכנס לעיבור. אם נלמד את זה זה יעזור לנו להתכונן לכנס?
כן, ודאי. אבל בקשר לזמן, דווקא עכשיו ולא בעוד חודשיים?
מיכאל: לא, עכשיו, נתחיל עכשיו ללמוד, יש לנו חודשיים עד הכנס. יש הרבה חומרים.
כן.
דודי: יש לי, חשבתי להכניס את זה, אבל אנחנו נתחיל עכשיו סדרה של רב"ש. אבל בסדר נמקד את עצמנו. מה עוד אנחנו יכולים לעשות כהכנה לכנס?
אני לא יודע יותר מכם. אני אומר לכם ברצינות. זה שאני לפעמים אומר משהו, זה פשוט יוצא בי באותו הזמן.
דודי: מה זה יוצא בי? אבל אתה מרגיש יותר מאתנו, אי אפשר להגיד שלא.
אני לא יכול להגיד. לא יכול להגיד. אבל אם הכנס יעבור בישראל, אז בוודאי שאנחנו נהיה בו. מה השאלה?
דודי: בטח. מה זה? אתה תעביר שיעורים, ואנחנו נשב ונתחבר, נהיה כולנו יחד. אנחנו שואלים גם מצד הארגון והתוכן איזה שיעורים לעשות בדיוק, איזה פסוקים להביא, איזה ערב תרבות, איזה נושא לסעודה. כאלה שיכניסו אותנו לאווירה.
זה שייך למארגנים.
דודי: כן, ברור, ולכן אנחנו שואלים מטעם הארגון. אבל אני מחפש את נושא הגג שיעטוף אותנו. אני שומע שהנושא שלנו לכנס - חיבור בינינו אל הבורא. חיבור בינינו בעשירייה אל הבורא.
כן.
דודי: מובן. יש.
אני חושב שזה הדבר הכי גדול ומרכזי, כי חוץ מזה מה נשאר לנו?
דודי: אני אגיד לך מה אני מרגיש שיכול להפריע, שהחיבור בינינו לבורא זה כאילו כבר כל כך לעוס. זה נושא שכל כך הרבה מדברים עליו שצריך לחפש משהו חדש. נגיד עיבור, אוו יש פה משהו חדש, חיבור בין עשיריות, יש פה משהו חדש. לחפש איזה חידוש כדי להשתעשע אתו. ולכן חיבור אל הבורא, כן, כל שיעור בוקר אנחנו אומרים חיבור אל הבורא, כל התאספות שלנו אנחנו אומרים חיבור אל הבורא.
מיכאל: זה כמו להגיד, רבי עקיבא אמר "ואהבת לרעך כמוך". רב"ש לקח את זה, כתב הרבה מאמרים וכיוון אותם איך להגיע לדבר הזה. ולכן כל הפרטים שהוא פירט שם איך להגיע לזה, מה הדרך, יש ביטול, יש שוויון בקבוצה, יש עשה לך רב, קנה לך חבר, יש הרבה הבחנות. ולכן אנחנו מבקשים לדייק פה, כי חיבור אל הבורא זו המטרה הכללית שלנו שאנחנו תמיד חושבים עליה. אנחנו מנסים קצת לדייק, נגיד חשבנו אולי עיבור.
דודי: עיבור, ערבות. חיבור כזה, אחר, להכניס איזו הברקה, משהו שייתן. אני לא פוסל, ברור שחיבור בינינו אל הבורא זה הנושא, אי אפשר לברוח מזה. אבל בסדר, אני מבין.
אני לא מבין מה אתם רוצים עוד. מה יכול להיות יותר מזה שאנחנו כעשירייה מתחברים בינינו בצורה שכל אחד מרגיש את העשירייה כולה, וכל העשירייה הזאת נדבקת בפנימיות הבורא. זה הכול.
דודי: מסכים.
אי אפשר לפרט יותר.
דודי: צריכים לאכול את מה שהאם אוכלת.
תודה.
דודי: תודה רבה, רב.
טוב, אז כל טוּב.
(סוף השיחה)