תוכנית טלוויזיה עם הרב לייטמן

"שאל את המקובל"

בהנחיית: אורן לוי

תוכנית 24.07.08

1. האם בגלגול הבא הנשמה מתגלגלת לאותה המשפחה? והאם נשמה של אדם שחי בישראל מתגלגלת שוב לישראל?

2. מהו השורש הרוחני של ים? מדוע אנשים כל כך אוהבים את הים?

3. נראה כי יותר ויותר נערות צעירות סובלות מהפרעות אכילה. מהי הסיבה לכך בהיבט הקבלי?

4. אני מתעניין מאוד בלימוד הקבלה, אך מרגיש שפל ובזוי לגשת אליה בגלל עברי המפוקפק. האם אדם כמוני ראוי להגיע לרוחניות?

5. האם יש מישהו ששומר על הבורא או שהוא שומר על עצמו?

6. אמרת שאדם לא צריך לתקן את התכונות שנולד איתן כמו כעס ועצלנות, אבל אלו מצבים שקשורים ביחס לזולת. אם כך, אינני מבינה מהו התיקון...

7. מה המשמעות של הדיברות "לא תנאף" ו"לא תחמוד אשת רעך"?

8. אנו לומדים שצריך להשפיע טוב לזולת. איך אני יכול לדעת מה טוב לזולת?

9. למה צריך לאהוב את הזולת? ולמה רק בתוך החיבור והאחדות אפשר להרגיש את הבורא?

10. במשך כל חיי שיחקתי תפקידים שונים שלא היו "אני" האמיתי שלי. איך אוכל להוציא את ה"אני" האמיתי שלי כלפי חוץ?

11. אמרת שבחכמת הקבלה אין אמונה אלא רק ידיעה, אז למה אתה מתכוון ב"אמונה למעלה מהדעת"?

12. כאשר נמצאים בדרגת המדבר ויש את היכולת להשפיע, מצד אחד ישנה תחושה של סיפוק גדול מאוד, אבל מצד שני מרגישים בדידות. מדוע זה כך?

13. שמעתי שבעולם יש יותר נשים מגברים. מהו השורש הרוחני לכך? והאם מצב זה לא מהווה בעיה לחלק מהנשים למצוא את הזיווג שלהן?

14. היכן נמצא הגבול בין ללמד ילד לנתינה ואהבת הזולת לבין הפיכתו לאדם, אשר מבטל את רצונותיו על מנת לרצות אחרים?

15. האם המקובל מרגיש את האור המקיף כפי שאנו תופסים את המושג אור? והאם הוא יכול לזהות מתי אדם מושך אור מקיף?

16. כיצד הקבלה מתייחסת למחלה קשה שפוגעת בנו בפתאומיות ומה ניתן לעשות?

17. האם הכרחי להפיץ את חכמת הקבלה דווקא תחת שמה? הרי המסר שלה יכול לעניין אנשים רבים, אך חלקם נרתעים מכך בגלל דעות קדומות.

אורן לוי: שלום לכם צופים יקרים. שוב אנחנו איתכם כאן ב"בית קבלה לעם" עם תוכנית נוספת של "שאל את המקובל".

שלום הרב לייטמן.

הרב לייטמן: שלום לכולם.

אורן לוי: אנחנו מזמינים אתכם להמשיך ולשלוח אלינו שאלות, גם דרך הטלפון שלנו 1-700-509-209, גם דרך האתר www.kab.tv וגם במשך כל שאר ימות השבוע דרך הבלוג האישי של הרב לייטמן www.laitman.co.il.

נתחיל היום את התוכנית משאלה טלפונית של מיכל מחדרה, בואו ונשמע אותה בבקשה.

שאלה: שלום, שמי מיכל ואני מחדרה. רציתי לשאול, האם נשמה של אדם שחי ונפטר מתגלגלת בגלגול הבא שוב במשפחתו או מתגלגלת אל משפחה אחרת? ואם הוא חי בישראל, האם הוא מתגלגל שוב בישראל או שיכול להתגלגל בארץ אחרת?

הרב לייטמן: נשמות ששייכות לישראל, שהיו בהכרה הרוחנית בימים שבהם כל ישראל היו בגובה רוחני, זאת אומרת, כל אלו שהגיעו לדרגה הרוחנית מאז אברהם אבינו, מתגלגלות באותן נשמות ישראל.

אורן לוי: והאם מישהו שחי במשפחה מסוימת, יתגלגל בגלגול הבא שוב במשפחתו?

הרב לייטמן: לאו דווקא. יש בזה עוד חשבונות מאוד גדולים ולא פשוטים. אבל לא שנשמות האדם תתגלגלנה בעץ או באבן או בחי וכן הלאה. אלא נשמות של בני אדם מתגלגלות בבני אדם, אבל בשילובים ובכל מיני מקרים שכבר לא תלויים בנשמה עצמה.

אלא מפני שבמשך כל הגלגולים האלה אנחנו חייבים לעבור למכלול של כל הנשמות, להתכללות שלהן לנשמה אחת, שנקראת "האדם", נשמה אחת, מבנה אחד, נברא אחד כנגד בורא אחד, ומפני שכל הנשמות שלנו הן כחלקים של לֶגוֹ, בתוך תמונה אחת גדולה, נשמה אחת גדולה, לכן יש התכללות זה בזה וזה בזה.

ולכן אין לאף אחד מאיתנו גורל פרטי משלו, חיים פרטיים, אלא כולם חיים בנשמה שלהם, וחיים את חיי כלל הנשמות, את חיי הנשמה הכללית הזאת.

ולכן אין חשבונות לאף נשמה בפני עצמה.

אורן לוי: בוא רק נסכם.

הרב לייטמן: לכן כשהיא שואלת אם אותה הנשמה מתגלגלת באותה משפחה, או אפילו אם ביהודי או לא יהודי, יש לי קושי גדול לענות, כי יש התכללות בין הנשמות. וכל דבר אנחנו צריכים אולי לברר, למרות שאנחנו לא מבררים את זה, כי אנחנו צריכים לדבר על הפּרט. יש תיקון כללי ויש תיקון פרטי, ואני לא חושב שאנחנו צריכים להתעסק בזה בכלל, כי אנחנו לא מבינים בנשמות.

אורן לוי: זה מעניין, הרבה אנשים מתעניינים בזה.

הרב לייטמן: אבל מה זה "נשמה"? נשמה היא "חלק אלוה ממעל". מה זה "חלק אלוה ממעל"? ה"ה'" זה השפעה ואהבה. אם יש בי אהבת הזולת, אם יש בי תכונת ההשפעה לזולת, אז נקרא שיש לי נשמה. אם אין לי התכונה הזאת, אין לי נשמה.

אורן לוי: בסדר, יש בי איזה ניצוץ, יש בי איזו נקודה שעליה מדברים שהיא מתגלגלת.

הרב לייטמן: הניצוץ הזה הוא ללא צורה, הוא רק ניצוץ, הוא כמו תאי גזע. ותלוי בך מה תפַתח ממנו.

אורן לוי: אז אתה אומר פשוט לא להסתכל אחורה, אלא קדימה, מה אני עושה עם אותו ניצוץ מעכשיו.

הרב לייטמן: לא, קדימה בלבד. אנחנו חייבים לפתח את מה שיש בכל אחד, ותלוי בנו עד כמה נתפתח. כל אחד ואחד חייב להגיע לדרגת "משה רבנו".

אורן לוי: מה זה "משה רבנו", אם כבר אתה מזכיר?

הרב לייטמן: זה השיא.

אורן לוי: הטוֹפּ של הטוֹפּ.

הרב לייטמן: נכון.

אורן לוי: אבל מה זה?

הרב לייטמן: כולם חייבים להגיע לדרגה הזאת. כל אחד צריך להגיע לתיקון נשמתו המושלמת.

ולכן אני לא כל כך דואג לזה. אני יודע במקרה מתוך הלימוד ומתוך ההשגה, שהנשמה שלי היא מיוצאי ספרד וכן הלאה.

אורן לוי: אבל זה לא מעסיק אותך.

הרב לייטמן: בטח שלא. אני דואג יותר לעתיד. ובמאומה לא לעָבר, אני לא רוצה לחשוב על העבר אף לא לרגע. אף לא על מה שהיה לפני שניה, כי זה לא עוזר לי. השניה הבאה היא החשובה לי.

יש לנו שיר כזה.

אורן לוי: "יש רגע קט".

הרב לייטמן: כן. "יש רגע קט בין עבר לעתיד"

אורן לוי: "ודווקא הוא נקרא החיים".

הרב לייטמן: כן. הרגע שאנחנו חיים בו עכשיו, בין העבר לבין העתיד, הוא החיים, וכך כל רגע ורגע. והנשמות, בשביל מה? זה ייבנה בתוך האדם, אם הוא מתייחס נכון לחיים.

אורן לוי: השאלה הבאה היא שאלתה של נעמי, היא כותבת לך דרך הבלוג.

שאלה: למה אנשים כל כך אוהבים את הים? למה המקום הזה נותן הרגשה של חופש ושלווה? האם יש לזה שורש רוחני?

הרב לייטמן: כן. "ים" זה ים חכמה. "שפת הים" זה אדם שמגיע לסוף החכמה, לסיום. ים זה כוח בלתי מוגבל. מהים, מהמיִם כל החיים. גם החיים הרוחניים הם מהמים, "מעיין החכמה", "מעיין הבינה".

המים הרוחניים הם חסדים. בין מים למים נברא העולם, ככתוב "ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל, בין מים למים."

ולכן זה כל היסוד שלנו, גם היסוד הפיסי שלנו. גוף האדם הרי מורכב משבעים אחוז מים. ובכלל כל המציאות מסביבנו, עד כמה שנראה לנו שהכל יבש ומוצק, אבל מים זה היסוד.

אורן לוי: מה, נמצא מים ממש בתוך כל דבר?

הרב לייטמן: כן, זה יסוד. ומים רוחניים במיוחד, כי בלי מים רוחניים, בלי אור חסדים, לא יכולים להיות חיים.

אורן לוי: מה זה "אור החסדים"?

הרב לייטמן: "אור החסדים" זה כוח שמקשר בין חלקים, בין חלק אחד לאחר. אם נסתכל למשל על כלי העשוי עץ. פעם זה היה עץ, מה ההבדל בין העץ שהיה פעם לבין העץ הדומם עכשיו? חוסר כוח החיוּת, שאז המים היו מחברים אותו, אור החסדים, הכוח שמחבר את כל חלקי הבריאה ביניהם במידה שווה, ולא חשוב איפה.

גם עובּר גדל במי אימו, בלי זה בלתי אפשרי לגדול. המים הם כוח החיבור, כוח האהבה, כוח הנתינה. לכן מהם כל החיים, מהם כל הצמיחה, הכל מהמים. לכן יש אנשים שיש להם נטייה למים, שמתחברים למים, שמרגישים טוב ליד המים.

אורן לוי: זה היה באופן כללי על מים. וספציפית לגבי ים? הזכרת קודם ביטוי שמאוד תפס אותי, "ים החכמה".

הרב לייטמן: "ים" זה כבר ים החכמה. שבתוך אור חסדים מתגלה אור חכמה, אור השכל, הבנה, התקשרות, היכרות האלוהות. הכל שייך למעיין החכמה, למים.

זאת אומרת, אנשים נמשכים לים מפני שבצורה הגשמית הוא נותן להם תופעה שברוחניות קוראים לה "מילוי הנשמה", גם באור חסדים וגם באור חכמה.

אורן לוי: השאלה הבאה היא שאלתו של יוסי. היא מגיעה דרך האתר www.kab.tv והוא כותב כך:

שאלה: נראה כי יותר ויותר נערות צעירות סובלות מהפרעות אכילה. אחת מהתופעות היא אנורקסיה, הן פשוט מרעיבות את עצמן עד מוות. מהי הסיבה להפרעות אכילה בהיבט הקבלי?

הרב לייטמן: אנחנו מתרחקים מהטבע, אנחנו לא צורכים דברים נכונים. כל התפריט שלנו הוא תפריט ממש מלאכותי, אין בו שום דבר טוב. אני רואה אנשים שקמים בבוקר, ואוכלים אוכל שהוא מלאכותי לגמרי. מה שאין כן התורה ממליצה על "פת של שחרית". זאת אומרת, הכי טוב לאדם בבוקר חתיכת לחם עם קצת שמן זית. זה הדבר הטוב ביותר.

אנחנו לא צריכים לחשוב שבעבר חיינו בצורה מוגבלת, שלא היה לנו ממה לחיות, ולכן היה לנו תפריט מזון מוגבל. אלא ההפך, חיינו מדברים יסודיים ובאמת גוף האדם לא צריך יותר.

אם נסתכל על החיות, נראה שפרה לא צריכה יותר מאשר עשב, ואריה לא צריך יותר מבשר, וכן הלאה? הן לא צריכות יותר, הן לא יאכלו עוגיות ושוקולדים למיניהם, וכל הדברים המלאכותיים, שאנחנו המצאנו על ידי פירוק וחיבור בין כל מיני יסודות, ואפילו כאלה שהיו טבעיים, בזמננו הם כבר לא טבעיים.

ולכן כל הפרעות האכילה שיש בזמן המודרני. דרך אגב, עד המאה העשרים כמעט ולא היה דבר כזה. אנשים אכלו דברים בסיסיים פחות או יותר, גם הקמח והלחם היו רגילים. וכשהתחילו להלבין את הקמח ולעשות דברים מלאכותיים מהיסודות, אז התחילו כל הבעיות. ובאמת היום אנחנו נמצאים בתעשיית מזון נוראית, שמביאה לנו כל דבר בצורה מלאכותית.

אורן לוי: זה תיאור המצב באופן כללי של היחס לאוכל.

הרב לייטמן: ומתוכו הרגלי האכילה, וגם הבולימיה, האנורקסיה וכן הלאה. כי הדוגמאות שאדם צריך להיראות כך או אחרת, הן כולן קלקול כללי שלנו.

וזה לא יעבור עד שאדם יעלה את העיניים שלו למעלה, להתפתחות הרוחנית. ולא ישים לב להתפתחות הגשמית שלו, אלא ייתן לגוף שלו, לבהמה הזאת, את מה שהוא צריך, כי הגוף הגשמי שלנו הוא "בהמה", לא יותר מזה.

והבהמה צריכה מזון נורמאלי, רגיל, יסודי, ובזה היא תחיה הכי בריא, הכי טוב, ובאמת גם לא תשמין ולא תרזה. כי אם נחזור להרגלי האכילה הטבעיים, נרגיש שכל הטבע סביבנו מעוצב נכון, נתחיל להרגיש אותו, ובהתאם לזה נמלא את הגוף שלנו במה שהטבע מעצב, מכין ומגיש לנו, ואז נהיה בסדר, הכי טבעיים והכי טובים.

אני חושב שמהקלקול שמתגלה היום, אנחנו מבינים יותר ויותר שלא כדאי לנו לצרוך מק'דונלדס, שהיו עליו ביקורות, לא קוקה קולה, לא סיגריות, שגם נגדן יש מלחמה, ולא כל יתר הדברים. עוד תהיה לנו מלחמה כנגד כל הדברים האחרים, ונבין שצריכים לחזור למזון הבסיסי הטבעי.

אורן לוי: בכל זאת אני רוצה עוד מילה אחת אחרונה על אנורקסיה. אנורקסיה זה שילוב בין אכילה לבין תפיסה חברתית. וגם התפיסה החברתית הזאת, אפילו אם אומרים ש"אישה רזה שוֶוה אישה יפה" במאה העשרים ואחת או במאה העשרים, זה עדיין לא אומר שצריכים להגיע לתופעה כל כך קיצונית כמו אנורקסיה.

הרב לייטמן: הם לא רוצים, אלא הם נכנסים לזה, כי יחד עם זה בא פחד מהשמנה וכל מיני בעיות אחרות, שאדם כבר לא יכול אחר כך לצאת מהן. הגוף שלנו, המוח שלנו, מתחילים להיות כביכול מהופנטים אחרי הלחץ החברתי הזה, ומתחילים להיכנס לתהליך, שהגוף כבר לא יכול לעצור.

אורן לוי: אבל אין פה התנגשות? כאילו הגוף רעב, והמוח, המחשבה של האדם, אומר, אני צריכה להיות רזה. אבל הגוף צריך אוכל.

הרב לייטמן: לא, אבל זה לא עובד כך בפשטות.

אורן לוי: אלא?

הרב לייטמן: אלא גם הראש שלנו כבר מתחיל לעבוד בצורה כזאת, שהגוף לא רוצה לקבל את המזון, ואפילו שתיתן לו הוא יפלוט אותו. הבעיה שלנו, שהגוף מתחיל ללכת אחרי המוח. זה לא מוח לחוד וגוף לחוד, אלא יש לנו תגובה מהגוף למוח ובחזרה. ואפילו שלפי המוח אני מסכים, הגוף כבר לא. הוא כבר קיבל את ההרגלים האלה, הם כבר נמצאים בו, הוא כבר לא סובל את האוכל. הוא כבר קיבל פקודה והתרשמות כזאת, שאוכל בתוך הקיבה זה לא טוב.

אורן לוי: יש עוד מה להוסיף מבחינה רוחנית על נושא האנורקסיה?

הרב לייטמן: האדם צריך להתעלות מעל צרכי הגוף, ולחשוב על צרכי הנשמה, ואז כל הבעיות שלו ייפתרו, והוא יירָאה יפה.

אורן לוי: בואו נצא לחצי דקה הפסקה ואחר כך נמשיך עם דברים נוספים.

(...קליפ פרסומת)

השאלה הבא היא שאלתו של אבי. הוא כותב לך דרך הבלוג שלך והוא כותב כך:

שאלה: יש לי עבר מפוקפק. ישבתי בכלא על עבירת גניבה. אני גרוש עם שני ילדים. לפני שנה נתקלתי באתר שלכם באינטרנט. קיבלתי תשובות על שאלות שהיו לי כל החיים, אבל אני מרגיש שפל ובזוי לגשת אל חוכמת הקבלה. אני מאוד רוצה ללמוד ולהבין ולהגיע לרוחניות, אבל גרמתי סבל להרבה אנשים. האם בכלל מגיע לי בגלגול הזה להגיע למשהו, להגיע לרוחניות?

הרב לייטמן: כבר דיברנו היום, שאדם לא צריך להסתכל על העבר כלל.

אורן לוי: על הגלגולים.

הרב לייטמן: גם על גלגולים, ובכלל על העבר שלו בחיים. מה שהיה עד היום, כך סיבבו לי, כך עשו איתי, לא אני עשיתי. אבל לא להגיד את זה לעתיד, לא לעשות משהו ואחר כך להגיד, שלא אני עשיתי.

אורן לוי: "זה לא הייתי אני".

הרב לייטמן: זה לא יעזור. אבל על העבר אני יכול להגיד כך. כי כל רגע האדם חדש. יש אימרה כזו, שאדם צריך כל רגע לראות את עצמו כאדם חדש ולהתחדש, ובאמת לבנות את עצמו כאילו נולד עכשיו.

אורן לוי: יש בכלל כזו קטגוריה של מישהו שלא ראוי לחוכמת הקבלה? מה דעתך על המינוח הזה "לא ראוי"?

הרב לייטמן: דווקא ההפך! זה שהוא מתחרט על כל החיים שלו, זה מצב טוב מאוד. בעל הסולם כותב,שאין דבר יותר טוב בחיי האדם, שאומר שהוא מתחרט על הכל וחייב להתחיל את החיים מחדש, ואז הוא ראוי באמת להתעלוּת הרוחנית.

זאת אומרת, כדאי היה לשבת בבית סוהר, ולעבור את כל הדברים האלה, רק כדי להגיע להחלטה הזאת, אבל שההחלטה הזאת תצא לפועל.

אורן לוי: השאלה הבאה היא שאלה טלפונית של ילדה בשם עדן, בואו ונשמע אותה בבקשה.

שאלה: שלום, קוראים לי עדן, אני בת עשר מותיקים. והשאלה שלי היא, האם יש מישהו ששומר על הבורא או שהוא שומר על עצמו?

הרב לייטמן: הבורא לא צריך שמירה, הוא גם לא שומר על עצמו, את יודעת למה? כי הוא כוח הנתינה והאהבה. מי שרוצה לתת ולאהוב, ואין לו שום דאגה לעצמו, בשביל מה שישמור על עצמו.

לכן אם אנחנו רוצים להיפטר מכל הצרות, מכל השומרים והשוטרים, מהבעיות והמזיקים למיניהם, מפחדים וחרדות, אין לנו שום פיתרון אחר, אלא להגיע להיות כמו תכונת הבורא, השפעה ואהבה.

אדם שבאמת משפיע, שבאמת אוהב את האחרים, יוצא מעצמו ומרגיש את החיים מחוץ לו. הוא שוכח את החיים שלו, הוא כבר חי מחוץ לו. לא חשוב אם הגוף שלו חי, או אם הגוף שלו נפטר, יש לו כבר חיים מחוץ לו, חיים חוץ גופיים. ואז ודאי שהוא לא צריך לדאוג לעצמו ולא זקוק לשומרים ולשוטרים.

אורן לוי: השאלה הבאה היא שאלתה של דליה, והיא שואלת כך:

שאלה: אני שומעת את הרב אומר כל פעם שלא צריך לתקן את התכונות שנולדת איתן, כמו כעס או עצלנות, אבל הרי אלה מצבים שקשורים בזולת. מתי אני כועסת? כשמשהו או מישהו לא ממלא אחר הציפיות שלי. אז עוד לא הבנתי מה זה התיקון. האם יכול להיות תיקון ואני ממשיכה בהרגליי לכעוס על הזולת? זה לא מסתדר לי.

הרב לייטמן: לא התכוונתי שאפשר להישאר בכעס, ברגזנות ובקוצר רוח על האחרים, וכן הלאה, התכוונתי שאדם לא מסוגל לעשות זאת בעצמו.

אורן לוי: לעשות את מה?

הרב לייטמן: את התיקונים האלו. את התיקונים שנראים לו רעים. אנחנו לא יודעים מה זה רע ומה זה טוב, ולא נעשה מעצמנו כירורגים, ונתחיל לחתוך את עצמנו ולבדוק מה רע או מה טוב, אם תכונות כאלו או אחרות בתוכנו, אלא ניתן את זה ל"אור העליון". כמו שכתוב: "בראתי יצר רע, בראתי לו תורה תבלין".

מהי התורה? "המאור שבה מחזירו למוטב". על ידי לימוד חוכמת הקבלה אדם לומד על המצב הטוב שלו, הרוחני. על ידי זה הוא מושך אליו מהמצב הרוחני הטוב הזה את האור. הוא מתחיל להיות חכם, הוא מתחיל להתקדם, הוא מתחיל להיות רגיש למשהו שמחוץ לתכונות הרעות האלו. ואז הוא לא מטפל בהן, הוא פשוט נעתק מהן והולך קדימה.

לכן רק ה"אור המחזיר למוטב", זה האמצעי שנתנו לנו לתיקון האגו שלנו, לתיקון היצר רע שלנו.

ולכן אל לנו לעשות מעצמנו חכמים, שיודעים באיזו צורה אנחנו צריכים לתקן את היצרים שלנו, אלא לתת ל"מאור המחזיר למוטב" לעשות את זה. "מוטב" זה נקרא טוב, זה נקרא "בורא", תכונת ההשפעה והאהבה. אז בואו נחזור לזה על ידי האמצעי שנועד לכך.

אורן לוי: חצי דקה הפסקה ונמשיך הלאה.

(...קליפ פרסומת)

השאלה הבאה היא שאלתה של תיקי והיא מגיעה דרך הבלוג, היא שואלת:

שאלה: מה המשמעות של הדיברות "לא תנאף" ו"לא תחמוד אשת רעך"?

הרב לייטמן: המשמעות הפנימית, הרוחנית שלהם היא, שאדם צריך לעבוד רק עם הרצון לקבל המתוקן שלו. רק עם אותם הרצונות שלו, עם אותן התכונות שלו, שהוא תיקן אותן על בטוח בעל מנת להשפיע לזולת, ואז הוא לוקח אותן. הרצונות האלו, העביות הזאת שבאה לתיקון, נקראת "אשתו" של האדם. "אדם" זה נקרא משיכה לבורא, איש, גבר. והאישה היא הרצון שמצטרף אליו, ואז הוא הולך יחד איתה. וכך כתוב "איש ואישה זכו, שכינה ביניהם", אז קורית התגלות האלוהות.

אם הוא לוקח רצון שמיועד לתיקון, ומתקן אותו בכוונה לעל מנת להשפיע, אז זה נקרא "אשתו". אם הוא לא יכול לקחת את הרצון הזה בצורה הנכונה, אלא יש בו עדיין חלקים אגואיסטיים, זה נקרא "אשת הזולת". היא לא אשתו, היא לא שייכת לו, להתקדמות שלו, ולכן אסור לעשות איתה חיבור כדי להגיע לבורא, אסור לעשות זיווג ביניהם, כדי לגלות את התגלות הבורא. זה לא ייצא מזה, ולכן יש על כך איסור גמור.

אורן לוי: מה זה נקרא "כדי לגלות את הבורא"?

הרב לייטמן: אם אדם לוקח, בכוונה שלו על מנת להשפיע, רצון לקבל שנקרא "אישה", רצון לקבל בעל מנת להשפיע, הוא עושה פעולת השפעה, ובהתאם לפעולת ההשפעה הזאת הוא מגלה בה את האלוהות, את הבורא, את פעולת ההשפעה עצמה.

אורן לוי: השאלה הבאה מגיעה דרך www.kab.tv. כותב לנו אבי קרויטרו מלאס וגאס.

שאלה: אנו לומדים, שצריך להשפיע טוב לזולת. איך אני יכול לדעת מה טוב לזולת?

הרב לייטמן: אנחנו יכולים לדעת מה טוב לזולת רק מתוך כך שעל ידי חוכמת הקבלה אנחנו לומדים איך לצאת מעצמנו. לפני כן אני לא יודע מה טוב לזולת, וכל פעם שארצה לעשות טוב לזולת, בסופו של דבר אעשה טוב לעצמי, זה הטבע שלי ולא אוכל לצאת ממנו. על ידי האור המחזיר למוטב, כשאנחנו מתחילים לצאת מעצמנו, אנחנו מתחילים להרגיש את הזולת מחוץ לנו, ומה הוא באמת רוצה בעצמו, ללא שום נגיעה בחזרה אלי, אז אני מרגיש אותו ואת הצרכים שלו, זה נקרא שאני "מרגיש את הזולת".

אורן לוי: מה זאת אומרת, ללא שום נגיעה אלי?

הרב לייטמן: כי בתת הכרה אני תמיד חושב בכמה ובמה אני יכול לנצל אותו לטובתי. זה הטבע שלי, כך אני מתוכנת וכך אעשה תמיד. אסור לנו לשכוח שרק על ידי האור שמאיר עלינו, אנחנו יכולים לצאת מעצמנו להרגשת הזולת, להרגשה איך הוא מחוץ לי.

אורן לוי: אני חושב שיש חלק מהצופים, ששומעים את דבריך, ואומרים שאולי אתה קצת מגזים. מה זאת אומרת, שאני מתוכנת רק למה שטוב לי? יש הרבה אנשים שמתחשבים בזולת.

הרב לייטמן: בטח.

אורן לוי: יש הרבה אנשים שדואגים לא רק לעצמם.

הרב לייטמן: היום אפילו פסיכולוגים, חוקרים גנטיים, כולם מדברים על כך, שכולנו אגואיסטים במאה אחוז, ואין לנו שום דבר שאנחנו יכולים באמת להשפיע לזולת, אלא כל הנתינה שלנו, היא בגלל שיש לנו בזה איזה רווח. אני חושב על הזולת, אני מוכן לתת למישהו משהו, או מפני שאני מתגאה אחר כך עד כמה אני טוב, אפילו כלפי עצמי, שאחרים לא יידעו, או שמפני שאם אתן, גם אחרים יתנו לי, כשאזדקק. או שאני נותן לו, אז לא יקרה לי שום דבר רע. אני תמיד חושב בכל זאת מה יצא לי מזה. בתת ההכרה זו חובה, כך חייב להיות. וגם המדע המודרני מגלה זאת.

אין לנו אפשרות אחרת. הטבע שלנו הוא כולו לקבל, להנות, להתמלא. ודרך התכונה הכללית הזאת שנקראת ה"רצון לקבל", האגו שלי, אני מסתכל על כל העולם, וכך אני קובע את היחס שלי לכל, רק מתוך הרצון הזה. זאת אומרת, אני לא יכול לראות את העולם מחוץ לרצון הזה, מחוץ ליחס הזה, לכן אני רואה את העולם הזה. אבל ברגע שאני הופך את הגישה שלי לֵמה שאני רואה, לא שיצא לי מזה משהו אלא מן הסתם כמו שזה, מיד אני רואה במקום העולם הזה, את העולם הרוחני.

אורן לוי: ומהו העולם הרוחני?

הרב לייטמן: מה שמתגלה לי בתכונת ההשפעה.

אורן לוי: מה מתגלה?

הרב לייטמן: מתגלה לי כוח המשפיע, הבורא, וגם הנשמות המתוקנות.

אורן לוי: אז אני הולך ברחוב ורואה צללים? מה, מה קורה?

הרב לייטמן: לא, אתה רואה בני אדם, אבל אתה רואה את הדמויות הגשמיות שלהם, את החומר, בחמישה חושים הגופניים שלך. ובחוש שלך של השפעה לזולת, אתה רואה את מה שקורה אחריהם, נשמות וכוח אחד שמתלבש בהם, הבורא.

אורן לוי: אם כך איפה זה "אחריהם"?

הרב לייטמן: אחריהם, אחרי כל הגופים האלה, זאת אומרת, שזה מחוץ להשגה שלהם.

אורן לוי: מחוץ להשגה שלהם, זאת אומרת, שהם לא קולטים את זה?

הרב לייטמן: ודאי שלא קולטים. פעם הם יגלו את זה.

אורן לוי: זה מסתורי כל הסיפור.

הרב לייטמן: זה לא מסתורי, כל אחד יכול לגלות זאת. אין שום בעיה. אנחנו רק מחליפים את תפיסת המציאות. כשאני קולט איך כל המציאות עובדת לטובתי, אז כמה שאני יכול להכניס בי לטובת עצמי, אני מגלה חלק קטן מאוד ממנה. או שאני רק מחליף את הקליטה מקבלה להשפעה, ומיד אני רואה אותו, איך שהוא בעצמו, שאלה הנשמות המחוברות יחד בנשמת אדם הראשון, בנשמה אחת כללית, והבורא ממלא את הנשמה הזאת.

אורן לוי: יש לנו עוד זמן אני חושב לשאלה אחרונה בחלק הראשון של התוכנית. דרך אגב, אם לא אספיק להגיד בסוף, אחרי שאנחנו מסיימים שלושים דקות, אנחנו עוברים לשלושים דקות נוספות דרך האינטרנט, www.kab.tv, בואו איתנו גם כן.

השאלה האחרונה לחלק הזה, תהיה שאלתו של גיל, הוא כותב לך דרך הבלוג.

שאלה: שלום לך הרב לייטמן. רציתי לדעת לַמה צריך לאהוב את הזולת ולַמה רק בתוך החיבור והאחדות אפשר להרגיש את הבורא?

הרב לייטמן: כי זו התכונה שלו. אנחנו תופסים הכל דרך החוק של השתוות הצורה. איך אני משנה את מקלט הרדיו וקולט גל מבחוץ? כשבתוך מקלט רדיו אני מייצר אותו גל, אז אני תופס את הגל מבחוץ לפי הגל שבפנים. אותו דבר הבורא, אני חייב לייצר בי את תכונת הבורא, ואז אני תופס אותו.

אורן לוי: שתכונתו היא?

הרב לייטמן: השפעה ואהבה. ואז אם אני במשהו רוכש את התכונה הזאת, השפעה, מחוץ לי, אהבה, "ואהבת לרעך כמוך" מחוץ לי, בזה אני תופס את הבורא, מגלה אותו, ואז כבר יש קשר בינינו. והגילוי הזה, הבורא בתוכי, נקרא "נשמה", "חלק אלוה ממעל" כמו שאומרים, מהי נשמה? חלק אלוה ממעל. זאת אומרת תכונת ה' שכבר נמצאת בי במשהו.

אורן לוי: אני לא יודע אם יש לנו זמן הפעם, אולי נמשיך את זה אחר כך. אבל המושג הזה "גילוי הבורא", זה מסקרן פעם שתסביר מה בדיוק מגלים.

הרב לייטמן: אין כאן שום דבר מיוחד, גילוי תכונת ההשפעה שבתוך האדם, זה נקרא "גילוי הבורא".

אורן לוי: טוב, אולי נמשיך את זה אחר כך. תודה לך בינתיים לחלק ראשון. תודה לכם שהייתם איתנו, בואו איתנו הלאה. עד שבוע הבא, מי שנפרד מאיתנו כאן, שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.

(...קליפ פרסומת)

(סיום החלק ששודר בטלוויזיה)

(התחלת החלק שהועבר באינטרנט)

אורן לוי: נתחיל את החלק הזה של התוכנית עם שאלתו של שלומי, הוא כותב לך דרך הבלוג.

שאלה: מאז שאני לומד קבלה מזה חצי שנה, אני באמת לומד המון, זה נותן לי המון. ובחלק מהלימוד אמרת גם, שבלמידה אתה מוציא את האישיות שלך כלפי חוץ, עובד עליה. וכשאני מבקר את עצמי, אני רואה שכל חיי היו בעצם משחק, שאני שיחקתי תפקידים שונים שבעצם לא היו האני האמיתי, אלא תפקידים שגרמו לרַצות את הסובבים.

שאלתי היא, איך אני מצליח להוציא את האני האמיתי שלי כלפי חוץ? כי באמת יש לי המון אהבה לתת. אבל כשאני בחוץ ולא לבד, הכל נעלם, שוב אני משחק תפקיד. אני באמת רוצה להוציא את האישיות שלי כלפי חוץ ולא מצליח. מה עלי לעשות?

הרב לייטמן: אני לא מבין, מה הוא כל כך סובל, מה הסבל הזה להוציא את האישיות החוצה? מה הבעיה? אני לא מבין אותו. קודם כל, מי יודע איזו אישיות? מאיפה הוא בטוח שיש לו אהבה לזולת, למה הוא חושב שיש לו תכונות טובות? ואם הוא גם לא יודע איך להוציא, סימן שהוא לא יודע איך להשתמש בהן, סימן שאין לו אותן. כי מי שיש בו תכונת ההשפעה והאהבה באמת, אז מתוך התכונה הזאת עצמה, הוא יודע איך להוציא אותה ואיך להשתמש בה כלפי הזולת, ויש לו הזדמנויות לזה. סימן שזו רק אשליה.

אורן לוי: מה אשליה?

הרב לייטמן: אשליה שיש לו משהו טוב לזולת.

אורן לוי: שיש לו משהו טוב לזולת?

הרב לייטמן: כן. סך הכל הוא רוצה כאילו להראות שהוא כזה.

אורן לוי: אתה לא אומר את זה כדי להעליב אותו.

הרב לייטמן: לא, חלילה. אנחנו מדברים על האמת, אנחנו רוצים לגלות את האמת. אני עוד לא מכיר אותו, ולא רוצה לפגוע באף אחד בצורה פרטית. אנחנו מבררים את השיטה. אני מדבר כחוקר, אני גם חוקר את עצמי, עד כמה שאני מסוגל, כאילו מבחוץ, בצורה אובייקטיבית.

אורן לוי: זאת אומרת כולנו כך, זה לא שאתה מדבר אל גיל, כולנו כאלה.

הרב לייטמן: ודאי. כתוב, וכבר דיברנו על כך בחצי הראשון של התוכנית, שהכל בא רק על ידי המאור המחזיר למוטב. בעולם הזה אנחנו לא מתקנים שום דבר, לא עושים שום דבר, אלא אנחנו יכולים לעשות רק דבר אחד. האור מלמעלה שעיצב אותנו, שעיצב את כל העולם, שמנהל ומוליד אותנו, ועושה איתנו את כל הפעולות שבעולם הזה, הוא האור העליון. והוא דורש מאיתנו רק דבר אחד.

אם אנחנו רוצים להתפתח, להיות כמוהו, אנחנו צריכים לבקש את זה. אם אני לומד את חוכמת הקבלה, אני יודע מה לבקש. כי כתוב מה זה נקרא להיות יותר טוב, מה זה להיות יותר קרוב לאור. איך לבקש ממנו שישפיע עלי ויעשה ממני כמוהו, איש של אור, השפעה, אהבה, "ואהבת לרעך כמוך". אני צריך רק את הבקשה ממני כלפי האור. וכשהאור מביא לאדם את התכונה הזאת, הוא גם מביא לו את כל ההזדמנויות, ובאיזו צורה להשפיע את זה כלפי האחרים, והוא מנהל לו את החיים.

האור מלמעלה, כמו שהוא מנהל אותנו עכשיו ונותן את אורו, הוא נותן הזדמנויות ומביא אותנו לכל מיני דברים, דברים טובים או שכביכול נראים לנו רעים. רק האור הזה גם ממשיך לנהל אותנו הלאה, לא שאנחנו מנהלים את עצמנו. אלא בכל רגע ורגע, אם אני רוצה ללכת נכון, אני מבקש מהאור, שיתקן אותי, אני רוצה ללכת יחד איתו. לא להיות מושפל, לא להיות מנוהל מלמעלה בלי לדעת איך ומה, לא לחיות כבהמה, שמרגע לרגע אני לא יודע מה אני עושה. אלא מה שבא לי אני מבצע, מה שאני רוצה אני עושה.

וכשהאור מביא לי את כל הפקודות האלו, את כל הרצונות והמחשבות האלו, אני רוצה בעצמי לעלות ולהיות כמו האור, ואז הוא מתחיל לתת לי גם הבחנות, גם הבנות איך לבצע הכל, ואז אני מתחיל לראות את הדרך שלי. אבל לא עכשיו, בזמן שנראה לי שאני טוב ורוצה להשפיע לכולם. זה יבוא רק אם האור יתקן ויעשה את הפעולות האלה בי. זאת אומרת, אל לאדם לחשוב שיש לו מה לעשות בעולם שלנו, חוץ מלהזמין את המאור המחזיר למוטב. זה לא רגעי, ואחר כך אדם יידע להמשיך, אלא כל הזמן, עד גמר התיקון.

אורן לוי: השאלה הבאה היא שאלתו של דוד, כותב לך דרך הבלוג שלך.

שאלה: אם אתה אומר שבחוכמת הקבלה אין אמונה אלא רק ידיעה, אז לֵמה אתה מתכוון כשאתה אומר "אמונה למעלה מהדעת"?

הרב לייטמן: "אמונה למעלה מהדעת", זה נקרא שאנחנו מקבלים מלמעלה, על ידי האור העליון, שמושכים על ידי לימוד חוכמת הקבלה, כוח שנמצא למעלה מהטבע שלנו. הטבע שלנו נקרא "דעת", "וידע האדם את חוה ", ידיעה.

אורן לוי: אבל מה זה הטבע שלנו?

הרב לייטמן: הטבע שלנו כולו רצון לקבל, רצון למלא את עצמי. אם אני מקבל מעל הטבע שלי כוח להיות בהשפעה או לפחות בניתוק מהרצון האגואיסטי שלי, זה נקרא "אמונה". זאת אומרת, "אמונה" זה נקרא רצון להשפיע. ובאותו רצון להשפיע אני מתחיל כבר לראות את הבורא, כי הוא גם תכונת ההשפעה. ואז כמו במקלט רדיו אני מייצר אותו גל כמו שבחוץ, ואז אני תופס את הגל שבחוץ.

כך אם אני מייצר בי את תכונת ההשפעה על ידי המאור המחזיר למוטב, אז אני כבר יודע איך להתקשר עם הבורא, אנחנו כבר מתחילים להיות באותו גל. ואז באור האמונה, באור ההשפעה, אני מגלה את הבורא, ומתחיל להבין אותו. אז נקרא שבאור האמונה אני מקבל את אור הידיעה, באור חסדים מקבל אור חוכמה.

אורן לוי: תן קצת הרגשה, מה זה "אור חסדים", "אור חוכמה"?

הרב לייטמן: "אור חסדים" זה אור של השפעה ואהבה, ו"אור חוכמה" זה לדעת לַמה הכל נבנה כך, מאיפה זה נובע, מחשֵבת הבריאה, רצונות ומחשבות של הבורא, שמתגלים בקשר הזה עימו, שאני מסדר בכך שאני רוכש את תכונת האמונה, את תכונת ההשפעה.

זה נשמע מאוד מוזר ולא רגיל לאוזן. הדברים האלה הם מאוד פשוטים, רק צריכים מכל החיים האלו להתרכז בדבר אחד נוסף, למשוך את המאור המחזיר למוטב.

אורן לוי: השאלה הבאה היא שאלה טלפונית, אם אפשר לשמוע אותה בבקשה.

שאלה: רציתי לשאול את כבוד הרב, כאשר נמצאים בדרגת המדבר ויש את היכולת להשפיע באמת על נפשות שנמצאות קרובות אלינו, מצד אחד יש תחושה של סיפוק מאוד גדול מתוך הנתינה, אבל מצד שני מתחילים להרגיש סוג של בדידות מאוד גדולה. רציתי לדעת מה כבוד הרב אומר על כך.

הרב לייטמן: אני באמת לא יודע לַמה. אני אף פעם לא מרגיש בדידות, דווקא ההפך, אני מרגיש את עצמי מחובר לכל העולם, אני מבין לַמה העולם מתפתח בצורה כזאת, מה קורה בכל העולם, לַמה הוא מתנהג כך, למה אנשים מתנהגים כך. אני נמצא בקשר עם מיליוני אנשים, יש לי כשני מיליון תלמידים, ובאים אלי הרבה להרצאות ולימודים. וגם האדם שקשור אלינו, נמצא יחד עם הקהילה שלנו. אנחנו עושים קונגרסים ואסיפות והרצאות. ואת יכולה לבוא להשתתף בכל הדברים, ובעיקר בהפצה.

ייתכן וזו הבעיה. הבדידות נובעת אולי מזה שאת עדיין לא משתתפת בהפצה. יכול להיות שהגברת לא משתתפת בשום הפצה, זאת אומרת, היא לא מביעה את ההתקדמות שלה בהשפעה לזולת.

אורן לוי: כשאתה אומר הפצה, רק להבהיר לצופים שלא מכירים את המינוח, הפצה, הכוונה העברת הרעיון של חוכמת הקבלה, המסרים של חוכמת הקבלה לגבי המטרה של הקיום שלנו, וכן הלאה.

הרב לייטמן: כן, לזולת, לכל אחד שלא יודע. וכך אנחנו פועלים. אז יכול להיות שמזה היא מרגישה ריקנות ובדידות.

אורן לוי: אם אדם מעביר את הרעיונות על הזה, מה זה גורם?

הרב לייטמן: לצערנו, יש נשים שהן עקרות, ולעומתן יש אישה שיש לה תינוק ביד, עד כמה החיים שלהן שונים, אתה מבין?

אורן לוי: כן.

הרב לייטמן: אותו דבר כאן. יש לה צער, שהיא כביכול לא קשורה לעולם, ריקנית. ריקנית מזה שלא יכולה לתרום שום דבר, אני חושב שזה עוד כאב. ואז היא צריכה באמת להתקשר לכולם, למצוא לעצמה צורת הפצה מתאימה ולעשות.

אנחנו מדפיסים עיתונים, אפשר לחלק אותם בבתי חולים. אנחנו עושים כל מיני פעולות, ואת יכולה לקבל חומר שלנו חינם ואולי לחלק אותו באיזה מקום, או סתם לדבר עם אנשים שמעוניינים לדעת מהי חוכמת הקבלה, וכולי וכולי. יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות. העיקר לחשוב איך לגרום לאנושות להשיג את ההשפעה והאהבה.

אורן לוי: דרך אגב, רציתי להוסיף פרטים אינפורמטיביים. אם תיכנסו לאתר שלנו www.kab.co.il תוכלו למצוא שם פרטים לגבי אפשרויות של השתתפות בפעילות מאוד רחבה ומגוונת של חוכמת הקבלה, הפצת חוכמת הקבלה.

אולי נעשה הפסקה חצי דקה, ואחר כך נמשיך עם שאלתו של ירון מחיפה. בבקשה.

(... קליפ פרסומת)

ירון מחיפה שואל דרך www.kab.tv.

שאלה: שלום כבוד הרב. שמעתי שיש בעולם יותר נשים מגברים. מה הסיבה או השורש הרוחני למצב הזה, והאם לא תהיה בעיה לחלק מהנשים למצוא את הזיווג שלהן?

הרב לייטמן: באמת יש בעיה. הייתי בצ'ילה, בקונגרס של הקבוצות שלנו באמריקה הלטינית, ושם על גבר אחד יש חמש נשים.

אורן לוי: היחס?

הרב לייטמן: כן, חמש נשים. ובקולומביה, בעוד כמה מקומות באמריקה לטינית, אפילו אחד לשבע.

אורן לוי: למה זה ככה?

הרב לייטמן: קשה לי להגיד מה שורש הבעיה שם.

אורן לוי: לא, לא הבעיה מבחינה דמוגרפית, אלא מבחינה רוחנית.

הרב לייטמן: השורש הרוחני הוא כך מפני שאנחנו נמצאים במצב שכוח ההשפעה, שזה שורש גברי, הוא מאוד קטן בעולם שלנו. וגם כל פעם כשנכנסים למלחמות נהרגים חיילים רבים. חוץ מזה, תוחלת החיים הקצרה של הגבר לעומת זו של האישה.

אורן לוי: אבל למה זה כך מבחינה רוחנית, כל התופעות האלה שאתה אומר?

הרב לייטמן: זה מצד הטבע, כי הכוח המשפיע הוא כוח חלש יותר בעולמנו, וגם קטן יותר, כתוצאה מענף ושורש, לכן זה כך נמצא. חוץ מזה, אנחנו צריכים להבין שבכל התרבויות הקודמות, אם מדברים על לפני אלפי שנים, אז גם לכל גבר היו כמה נשים, והדבר הזה הוא גם באומות העולם.

אורן לוי: לאבותינו היו.

הרב לייטמן: כן, גם לאבותינו. ולא רק לאבותינו, מדובר על תרבויות עתיקות שכך היו. זאת אומרת, זה נובע מהטבע.

אורן לוי: מה זה מסמל ברוחניות שלגבר אחד יש יותר מאישה אחת?

הרב לייטמן: אנחנו רואים גם שהכמויות שנולדים בנים ובנות הן מלכתחילה לא שוות, תמיד כמות הבנים קטנה יותר מזו של הבנות. ואז כל הדברים האלה נמצאים בטבע בצורה מסוימת, שזה צריך להיות פחות, וזה צריך להיות יותר. ואז עושים את ההשלמה לפי הטבע, עושים אותה על ידי כך שלכל גבר יש כמה נשים.

אורן לוי: כשהעולם יהיה קצת יותר מתוקן, ואנשים יתפתחו רוחנית וירכשו את תכונת האהבה והנתינה, וכוח ההשפעה שאותו מסמל הגבר, כפי שהבנתי מהתמונה שאתה מצייר, האם יגדל מספר הגברים בעולמנו?

הרב לייטמן: אני לא חושב שיהיו יותר גברים, אלא שכל אחד ימצא את ההשלמה שלו גם בגשמיות וגם ברוחניות. כי השורש הרוחני שמשפיע "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל", אז גם כאן תהיה השלמה.

אורן לוי: לא הבנתי. יהיו יותר גברים, יתרבה אחוז הגברים?

הרב לייטמן: לא, אני חושב שיהיו בשווה.

אורן לוי: יהיה שוויון בין גברים לנשים.

הרב לייטמן: יהיה שוויון, אבל בצורה שלכל אחד יהיו חיים משלו. חיים קצרים ויותר ארוכים, ועם כל מיני תופעות, אבל בסך הכל תהיה השלמה בין מין למין.

אורן לוי: השאלה הבאה היא שאלתה של ניקול מצפון הארץ, היא כותבת דרך kab.tv.

שאלה: יש לי שאלה בנושא חינוך ילדים שתופסת למעשה גם לגבי אדם מבוגר. היכן נמצא הגבול בין ללמד ילד או אדם בוגר נתינה, אהבת הכלל, רצון לעשות טוב לאחר וכדומה, לבין להפוך את האדם הזה ל"סמרטוט" אשר מבטל את רצונותיו על מנת לרצות את האחר? איך מסבירים לילד את ההבדל הזה?

אורן לוי: מצד אחד, אני צריך לחנך את הילד לתת ולאהוב את כולם, ומצד שני היא מפחדת מזה שהוא יהפוך להיות סמרטוט, שכולם דורכים עליו והוא מבטל את רצונו בפניהם.

הרב לייטמן: לכן חוכמת הקבלה נקראת "החוכמה לקבל", ומלמדת על ההשפעה ואהבת הזולת.

אורן לוי: חוכמת הקבלה מלמדת על נתינה.

הרב לייטמן: כן.

אורן לוי: אז מה, קבלה או נתינה?

הרב לייטמן: היא נקראת "קבלה".

אורן לוי: זה הפוך על הפוך כזה.

הרב לייטמן: בדיוק. כי היא משתמשת בשני כוחות שיש באדם, לקבל ולהשפיע, ואומרת שאדם צריך לבנות משניהם את הקו האמצעי. סך הכל מה שיש בטבע זה פלוס ומינוס, מושך ודוחה, שחור ולבן, תמיד שני כוחות מנוגדים, אחד לא מתגלה בלי השני. ואז קבלה והשפעה שיש אצלי, כשני כוחות, חייבים תמיד להיות באיזון, בקו האמצעי, שאני מאזן ביניהם. ולא שאני טוב ותעשו ממני סמרטוט, ולא שאני אכזר ולא נותן לאף אחד כלום, אלא אני מאזן את הדברים האלה.

אורן לוי: איך מוצאים את הקו הזה באמצע? איפה?

הרב לייטמן: מה הסימן? המאור המחזיר למוטב.

בוא נקרא על כך.

אורן לוי: בוא נקרא. אבל אתה תצטרך להסביר לָמה על כל דבר אתה אומר "המאור המחזיר למוטב".

הרב לייטמן: אין ברירה, אנחנו חייבים לדעת את זה.

אורן לוי: אתה רוצה שאני אקרא?

הרב לייטמן: כן.

אורן לוי: אני קורא מ"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" מאת בעל הסולם, בסעיף קנ"ה.

הרב לייטמן: כן. רק את החלק הראשון.

אורן לוי: "ולפי"ז, יש לשאול, א"כ, למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה, אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם."

הרב לייטמן: והאורות האלו מתקנים אותנו, בעל הסולם כותב על כך בהמשך.

אז אם יש לי שני הכוחות האלו, קבלה ונתינה, יש לי כאילו מלכתחילה, כי אני הרי גם נותן וגם מקבל, אם אני רוצה לדעת איך להשתמש בהם נכון, אני צריך לדעת את הקו האמצעי, את השיטה איך לאזן את הדברים האלה. זו בדיוק חוכמת הקבלה - איך להיות המקבל והמשפיע בצורה הנכונה.

אורן לוי: ואת זה, האור הזה, שבא בזמן לימוד הקבלה, מבאר לאדם.

הרב לייטמן: הוא נותן לי את הנוסחה הנכונה איך להתנהג בכל מקום, בכל מקרה.

אורן לוי: את זה הבנתי, אבל עכשיו אני רוצה לשאול גם שאלה. על הרבה דברים היום בתוכנית, ובכלל, אתה אומר ש"האור המחזיר למוטב יפתור את הבעיה". אני מדמיין לעצמי את הצופה ששומע בעיה כזאת ובעיה אחרת, ותשובה אחת: "האור המחזיר למוטב יתקן את הכל".

הרב לייטמן: נכון.

אורן לוי: אז עכשיו אני רוצה לשאול: נאמר שזה כך, ובאמת האור המחזיר למוטב יכול לפתור את כל מגוון הבעיות שיש לנו. איך זה יכול להיות?

הרב לייטמן: כי הוא גרם לבעיות האלו. האור הזה שמגיע לרצון ומנוגד לרצון, הוא בונה בתוך הרצון כל מיני הרגשות בלתי נעימות.

אורן לוי: תסביר בבקשה.

הרב לייטמן: האור מופיע אלינו מלמעלה, ואנחנו מתפתחים ברצון שלנו מלמטה. וכשאור ורצון נמצאים מנוגדים זה לזה, אנחנו מרגישים את הניגודיות הזאת כייסורים.

אורן לוי: אילו ייסורים?

הרב לייטמן: ייסורים מכל סוג, מחלות, מכות, השפלות, אכזבות, כל מיני אי נעימויות, אי הצלחה, לא חשוב מה.

ראינו את הקליפ, שבו אדם מבוגר אמר "לא מצאנו אתמול נס למכבי תל אביב".

אורן לוי: צרה.

הרב לייטמן: כן, "צרה".

שני הכוחות האלו, המנוגדים זה לזה, עומדים כשהרצון לקבל האגואיסטי שלנו מלמטה והאור מלמעלה. אם אני רוצה שהרצון לקבל שלי ירגיש טוב, הוא צריך להיות מותאם לאור. איך אעשה זאת? אבקש מהאור שיעשה אותו בהתאמה אליו, והאור הזה מתחיל להשפיע לרצון לקבל. לא רק להראות לו את הניגודיות, הוא הראה את הניגודיות שלו כלפי הרצון, שאדם ירצה להיתקן, "הגיעו מים עד נפש, אני חייב להיתקן, אחרת אני מת". ואז אני מתחיל לבקש, ואז האור פועל לפי בקשתי, ומתקן לי את הרצון, ואז אני נמצא בדיוק בהשלמה עם האור.

אורן לוי: ואז מה?

הרב לייטמן: ואז האור נכנס בי. במקום אור מקיף, רחוק, הוא נכנס בי וממלא אותי. ואז ההרגשה שלי היא, שאני חי חיים רוחניים, חיים נצחיים, שלימות, הרגשת הבורא, קשר עם העליון. החיים שלי כבר מקבלים איזה מילוי ודרגה שהיא מעֵבר לזמן, מעבר למקום, מעבר לכל הצרות.

אורן לוי: איפה היא, מֵעֵבר, מעֵבר, מֵעֵבר?

הרב לייטמן: כאן אצלי, בהרגשה שלי. אבל מאיפה? תשנה קודם את הרצון שלך בהתאם לאור, תן לו להיכנס ללב שלך. אתה לא עושה את זה. זאת השיטה שמיועדת רק לזה. מה יש בחוכמת הקבלה חוץ מאהבת הזולת? אין כלום. כל התורה היא אהבת הזולת, וכל התיקון הוא על ידי האור המחזיר למוטב. רק על כך מדברים.

וחושבים שחוכמת הקבלה היא פלאים, ניסים, כל מיני דברים, מים קדושים, חוטים אדומים, קמעות למיניהם, ברכות, קללות, או עין הרע. כלום, חוץ מהאור שפועל על האדם, ויכול להביא את האדם לאהבת הזולת. ובזה אדם נפטר באמת מכל הרע. זו השיטה היחידה שיש.

אנחנו לא נוכל לתקן את עצמנו על ידי אף שיטה אחרת, רק על ידי האור העליון, כי הוא ברא אותנו, ורק על ידו אנחנו מגיעים לחיים הטובים. זה מה שממליצה לנו חוכמת הקבלה, החוכמה איך לקבל את האור בחיינו.

אורן לוי: זה כמו איזה טיפול שורש בעצם.

הרב לייטמן: זה באמת טיפול שורש, בשורש הבעיה.

אורן לוי: בואו נמשיך לשאלה הבאה, היא גם מתקשרת לנו לנושא. שואלת אותנו רינה בשם הבן שלה. היא כותבת כך:

שאלה: שאלה ששאל אותי בני בן השבע: האם המקובל מרגיש את האור המקיף כאור כפי שאנחנו תופסים את המושג אור. והאם המקובל יכול לזהות מתי האדם מושך אור מקיף?

הרב לייטמן: לא. אף מקובל לא יכול להשיג אור מקיף, כי זה אור שלא נתפס בכלי שלו.

אורן לוי: לא, היא שואלת האם מקובל יכול לזהות מתי מישהו אחר מושך אור מקיף.

הרב לייטמן: זה כן, אבל בשביל מה לה?

אורן לוי: הילד שואל.

הרב לייטמן: כן, מקובל יכול לזהות האם מישהו עובד בהמשכת האורות המקיפים לצורך התיקון.

אורן לוי: או-קיי. והשאלה הראשונה בשם בנה: האם המקובל מרגיש את האור המקיף כאור כמו שאנחנו תופסים את המושג אור?

הרב לייטמן: לא.

אורן לוי: אלא איך?

הרב לייטמן: הוא בכלל לא מרגיש את האור המקיף. המקובל כלפי אור מקיף שלו, כמו שאנחנו כלפי אור מקיף שלנו. הוא לא מרגיש, כי זה כוח שמופיע ומשנה אותו. ורק אחרי שמשנה אותו, אז בתכונות המתוקנות האלה, המשופרות, הוא מרגיש תוצאה מהשפעת האור המקיף.

אורן לוי: נראה אם הבנתי.

יש ים של אור, ויש אדם שמתחיל להיות מקובל, מַדְרגה מספר אחת. קצת מהים הזה נכנס בתוכו כאור פנימי, כל שאר הים נשאר אור מקיף. וכך כל פעם מוסיף עוד קצת, עוד קצת, עוד קצת. כל מה שהוא לא השיג, זה אור מקיף כלפיו, וזה הכוח שמושך אותו מעלה?

הרב לייטמן: כן. ואין לו כלים להרגיש את האור המקיף, יש לו רק כלים להשיג את האור בפנים. וכך כלפי כל אחד ואחד, אפילו המקובל הגדול ביותר.

אורן לוי: עד שהוא בולע את כל האור?

הרב לייטמן: כן. הוא לא "בולע" אותו, אלא מקבל אותו. הוא מתייחד בזה עם האלוהות, עם הבורא. והכלי שלו שמקבל את האור נקרא "נשמה".

אורן לוי: אז היא הולכת וגדלה.

הרב לייטמן: כן. ואם הוא לא עוסק בתיקון שלו על ידי האור המחזיר למוטב, אין לו נשמה. רק נקודה אחת של תחילת הנשמה, מה שנקרא "נקודה שבלב", שקיימת בכל אחד ואחד.

אורן לוי: נעבור לשאלה טלפונית בבקשה, אם אפשר.

שאלה: שלום, מדברת רבקה, והייתי רוצה לשאול כיצד מתייחסת הקבלה למחלה קשה שפוגעת בנו בפתאומיות, ומה ניתן לעשות?

הרב לייטמן: הקבלה מתייחסת לכל המקרים שקורים לנו, מתוך שהאדם קשור גם לרצון האגואיסטי שלו, וגם לרצון האגואיסטי של כל העולם. ואפילו המקובל הגדול ביותר יכול להיות חולה בכל המחלות הקשות ביותר, מפני שהוא קשור לכל העולם, לכל מכלול הנשמות. ולכן לא יכול להיות שיעבור עליו משהו בשלום, אם עדיין יתר הנשמות לא מתוקנות, כי הוא סך הכל שייך לכל הגוף הכללי הזה של הנשמות, של הנשמה הכללית. זה דבר אחד.

דבר שני, בחיים הגשמיים יש חוק: "ניתן לרופא רשות לרפאות". ולכן יחד עם כל הפעולות, שאנחנו צריכים לעשות, להרבות בלימוד הקבלה, ולמשוך את האור המקיף המחזיר למוטב ועושה לנו את הריפוי, יחד עם זאת אנחנו חייבים לפנות לרופא, ולעשות בדיוק מה שהרופא מכתיב לנו לעשות. ולא לעשות חצי דבר, כמו שלפעמים נהוג בכל מיני חוגים, אלא אם הרופא נותן תרופה, לקבל את התרופה בדיוק לפי מה שנרשם, ובדיוק לפי מה שהוא אומר. וכך גם על ידי הרופא שהוא השליח, וגם על ידי כך שאנחנו משתדלים להמשיך את המאור המתקן אותנו, בשני הכוחות האלו, נקווה שנצליח.

אורן לוי: השאלה הבאה מכיוון אחר, שואל עמי מירושלים דרך www.kab.tv.

שאלה: האם הכרחי להפיץ את חוכמת הקבלה דווקא תחת השם "חוכמת הקבלה"? הרי הדברים הנפלאים של חוכמה זו יכולים להלהיב אנשים גם, ואולי דווקא, בלי לקרוא לילד בשמו. אני מתכוון לאנשים שנרתעים מהקבלה בגלל דעות קדומות כאלה ואחרות. אם יש צדק בדברַי, האם לא יהיה נכון להדפיס ספרי קבלה גם תחת שמות כגון "תורה, ישראל ואומות העולם", או "תורה, בריאה, מדע וחברה" וכדומה, במקביל למהדורות הרגילות?

ושאלה נוספת, אישית: האם יהיה מותר לי ללמד קבלה את אשתי ואת ילדיי מתוך הכתוב בספרים, אך מבלי לציין שמדובר בקבלה.

הרב לייטמן: בהחלט נכון, הוא צודק. אפשר להסביר שהעולם צריך להתקדם לכיוון הטוב, שאהבת הזולת זה טוב. אפשר להסביר שהאינטגראליות עם הטבע מחייבת אותנו להיות באהבה ובחיבור בינינו לבין הטבע. הכל טוב ויפה, כולם משתמשים במילים האלו. עד כה אפשר להסביר לפי חוק הטבע.

אבל כששואלים, "ומה הלאה, איך אנחנו מתקדמים, מה אנחנו עושים?".
תענה להם "תהיו יפים וטובים", אלא שיש מייעצים רבים כאלה, ושום דבר לא יוצא מזה. אתה צריך לגלות להם את השיטה, זאת אומרת, איך למשוך את המאור המחזיר למוטב. המאור הזה מופיע לאדם רק אם הוא קורא טקסטים של מקובלים אמיתיים, כי הם מדברים על המצבים המתקדמים, המתוקנים, של הנשמות. כשאני קורא על הנשמה, כמו שקראנו בטקסט של בעל הסולם, אז לפי זה מופיע עלי אור המחזיר למוטב.

זאת אומרת, אפשר להסביר לפי שיטתך בשיחה הראשונה או השנייה, אבל אחר כך תצטרך לגלות שזו חוכמת הקבלה.

אורן לוי: תודה לך הרב לייטמן, תודה לכם שהייתם איתנו. ולפני שניפרד אני רוצה להגיד לכם שיש לנו כאן מסלול של לימודים מפורטים, מסלול שנקרא "קמפוס קבלה", ומי שמוצא חן בעיניו מה שהוא שומע בתוכניות האלה, יכול באמת להעמיק.

עד שבוע הבא שיהיה לכם כל טוב, ולהתראות.

(סוף התוכנית)