חלק 1. סצינת פתיחה: פריז 1863 – לצד הסלון המלכותי, בו הוצגו הציורים הקלאסיים, הקיסר נפוליאון השלישי מקים את "סלון המסורבים", בו הוצג מבחר מהיצירות החדשניות שנדחו על ידי הסלון המלכותי. אמיל, צייר צרפתי מיוסר, משוחח עם אישתו ג'ולייט על הייסורים שעוברים עליו, כי ציוריו נדחו ואינו יכול לממש את עצמו. ג'ולייט תומכת בבעלה האומן, מחזקת אותו ודוחפת אותו להמשיך במלאכת היצירה. חלק 2. שאלות ותשובות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן: מה שורש הדרישה הפנימית של אנשים צעירים, שמביעים את עצמם ומרגישים דחויים ולא מקובלים? האם לאנשים שמתעסקים באומנות יש ראיה אחרת של העולם, חוש מיוחד? מה האומנים מגישים לעולם - את היצירה שלהם או את עצמם, מה חשוב להם לתרום לעולם? למה קרו כל כך הרבה מקרים בהם לא קיבלו את האמנים בחייהם, אלא רק אחרי מותם? מדוע אנשי אומנות היו שותים הרבה ומשתמשים בסמים, האם כי זה היה מקובל בחברה דאז או צורך פנימי? למה ניתנה האומנות לאנושות? האם האומנות מיצתה את עצמה בימינו, נשחקה ואין לה לאן להתפתח יותר?