הפתרון

שיחה 88

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 01.12.15 – אחרי עריכה

גיא: היום נמשיך לברר את כתבי "הדור האחרון". נתחיל עם ציטוט שהוא גם המשך של התוכנית הקודמת, שבה דיברנו על האלטרואיסטים לעומת האגואיסטים. כותב בעל הסולם בכתבי "הדור האחרון", ציטוט מס. 2,

"והנה האגואיזם מונח בטבע כל אדם, כמו בכל בעלי חיים. אבל האלטרואיזם הוא כנגד הטבע של בני אדם. ועם כל זה מחוננים יחידי סגולה בטבע הזה, שאני מכנה אותם אידיאליסטים. אבל כל מדינה או חברה היא רובה ככולה מבני בשר ודם פשוטים, דהיינו אגואיסטים. ומועטים הם יוצאים מן הכלל להיות אלטרואיסטים, לכל היותר, יהיו עשרה אחוזים מן החברה".

והוא מבדיל פה בין אלטרואיסט לאידיאליסט. הוא מכניס פה מושג חדש. מי הם אותם אידיאליסטים?

קשה לי מאד לדבר על זה, כי קודם כל לא למדתי את כתבי "הדור האחרון" עם המורה שלי רב"ש, בנו הבכור של בעל הסולם. ולכן אני יכול לדבר רק בשמי, ולא מה ששמעתי ממנו. לי נראה שגם האידיאליסטים, האלטרואיסטים והאגואיסטים שייכים לחברה שלנו האנושית. הוא לגמרי לא מזכיר כאן את המקובלים, שהם, על ידי שיטת הקבלה רוכשים כבר טבע שני שנקרא "השפעה למעלה מהדעת", "אמונה למעלה מהדעת", לא חשוב איך נקרא לזה, אבל יש להם חשבון אחר לגמרי. לא כמה הם מקבלים, אלא כמה פעולות הם עושים כדי ליהנות לבורא, לכוח העליון. וכדי ליהנות לכוח העליון הם צריכים ליהנות לכל הנבראים. ולכן יש כאן חשבונות מאד שונים, במישור אחר מזה שאנחנו מתייחסים לאנושות כולה. ולכן מקובלים לא נלקחים כאן בחשבון.

עכשיו, כל האנושות בכל זאת צריכה לעבור את החינוך של החיבור האינטגרלי, מפני שבלי זה אנחנו יותר ויותר מנוגדים לטבע. ואז יוצא שהניגוד שלנו לטבע יוצר כל כך הרבה בעיות ומסכן ממש את הקיום האנושי שלנו על פני כדור הארץ, לכן כדאי לנו בכל זאת להביא את האנושות לחינוך החדש הזה, לחיבור למען הצלה ממלחמות וצרות ובעיות שממש עומדות לפנינו. היום אנחנו כבר מבינים שזה כך. ראינו כבר שהעולם יכול להתהפך מטוב לרע תוך כמה שעות, זאת אומרת, בבוקר אתה קם, העולם עדיין נמצא באיזו תקווה יפה לעתיד, ופתאום עד הצהרים הכל יכול להתהפך ולהיות מצב מסוכן מאד, ומי יודע אם נחיה עד הערב, עד כדי כך.

ולכן כאן באה חכמת הקבלה ואומרת שאין לנו ברירה, שבמנגנון שאליו הגענו עכשיו, אנחנו חייבים לעשות סדר. כי מצד אחד כולנו קשורים זה לזה, כי האגו שבנו שהתפתח במשך כל ההיסטוריה, הביא אותנו להתפתחות, אבל להתפתחות של קשר אגואיסטי בינינו. ולכן אני משפיע לעולם תמיד בצורה שלילית, לטובת עצמי ולרעת הזולת, זה לא יכול להיות אחרת, או שזה מרוויח או שזה מרוויח. אז האדם, מתוך הטבע שלו אוהב להרוויח לעצמו ורק לזה הוא מתכוון, ולא יכול לעשות אחרת אפילו אם היה רוצה. לכן אנחנו כל הזמן פועלים לרעת העולם, לרעת המערכת.

זאת אומרת המערכת אינטגרלית ואנחנו מכניסים בה כל פעם השפעה רעה, יותר ויותר קלקולים. ובצורה כזאת אנחנו מתקדמים לתוהו. לכן אנחנו מגיעים למצב שכבר אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לחשוב על איזה פתרון, כי החיים שלנו מתחילים להיות מאד מסורבלים, מאד קשים ומסוכנים. וכאן מתגלה חכמת הקבלה ואומרת לנו איך לעשות. אבל שוב, היא אומרת איך לעשות, כי יש כאן בחברה שלנו אנשים שמשתוקקים באמת לעשות שינוי בעצמם, על עצמם, על הטבע שלהם, ולשנות את עצמם מהטבע לקבל לטבע להשפיע לזולת, הם מיעוט קטן של בני אדם. לא 10% כמו שבעל הסולם כותב על האלטרואיסטים, אלא הרבה פחות. הלואי שיהיה אחוז אחד מכל אוכלוסיית העולם.

אבל כשהם רוכשים את תכונת ההשפעה ושיטת ההשפעה, הם יכולים ללמד את האחרים, להיות מלמדים, או כמו שכתוב אצלנו "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". והם כבר יכולים לצאת אל העם ולהיות אלה שמלמדים אותו את שיטת החיבור האינטגראלי.

החיבור האינטגראלי הוא לא חכמת הקבלה. הוא לא מביא את האנושות לאיזו דרגה גבוהה רוחנית, אלא בינתיים, אנחנו מגיעים אליהם ואומרים להם שאין לנו ברירה, תבינו את העניין, אנחנו מתקרבים למצבים מסוכנים ויכולים לגרום למלחמות ולהשמדה של כל כדור הארץ. בואו נתחיל לחנך את עצמנו להיות מערכת אינטגרלית כמו כל הטבע. וכדאי לנו את זה לעשות מאין ברירה. כמו לילדים אנחנו אומרים להם "תפסיקו לריב", כי כך אנחנו יודעים שיהיה להם יותר טוב, אז בואו נגיד את זה גם לעצמנו, להפסיק לריב. ומה צריך גם לילדים וגם לנו? צריך חינוך, חינוך לחיבור, ואפשרי לעשות זאת. ואז בצורה כזאת אותו אחוז אחד, שנקרא "מקובלים", צריך לפנות לכל האנושות. בעצם קודם ליהודים ואחר כך לאחרים, ולהשתדל לגרום לזה.

גיא: אותו אחוז אחד שמטרתו לחנך את כל העולם למציאות החדשה, במסגרת אותו החינוך צריך גם לייסד קווים לשיטה חברתית חדשה, לשיטה כלכלית חדשה, מה שכינינו פעם "כלכלה אלטרואיסטית", לא כמו שיש לנו היום, שפועלת בעצם כמו שאמרת נגדנו.

כן.

גיא: מהם אותם העקרונות של כלכלה אלטרואיסטית שחכמת הקבלה מלמדת אותנו?

אותם עקרונות דווקא כתובים באותו הספר של "הדור האחרון". זו קודם כל חלוקה שווה לכולם, בהתאם לצרכי האדם ההכרחיים. יכול להיות שזה לא יהיה בכסף אלא במזון, או יכול להיות שאדם יגיע לסופר וייקח מה שהוא צריך, בצורה נורמלית ההכרחית לו. והוא גם יעבוד לפי הכמות שהחברה דורשת ממנו, כי אנחנו רואים שכבר היום חצי מאוכלוסיית העולם לא צריכה לעבוד, אנחנו יכולים להאכיל את כל האנושות, זה תלוי בנו עד כמה נחלק נכון או לא נכון, אבל בעצם יש לנו מזון, ביגוד וכולי לכל אחד ואחד, אין שום בעיה. ולכן הכל תלוי בחיבור האנושי, כי אז כולם יכולים להגיע למצב שממש תוך כמה שנים נספק לכל אחד גם דיור והכל. זה בעצם מה שבעל הסולם חושב על החברה העתידה, ואנחנו יכולים כבר היום להתחיל לעשות את זה, בפרט שאנחנו נמצאים במשבר.

אנחנו רואים כבר שהכסף מאבד את הכוח שלו להיות מנוע למשהו. כי היום אנחנו רואים שאנחנו מייצרים כל כך הרבה מכוניות, מקררים, שולחנות, כיסאות, רק עם דיור יש לנו עדיין בעיה, אבל אין לנו שום בעיה למלא צרכי כל אחד ואחד. יש לנו ממש מחסנים שלמים ענקיים בעודף של ייצור, ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה, לכן כשעכשיו מתחילים למכור בדולר אחד את מה שעולה אלף דולר, מה זה אומר? שהכסף מאבד את הערך. ולכן אנחנו צריכים להבין שנגיע למצב שנספק תווי קנייה, או כסף, או בכלל לא את זה ולא את זה, אלא לכל אחד תהיה אפשרות לבוא ולקבל דברים הכרחיים לקיומו. וכך נוכל להניע שוב את גלגל התעשייה והמסחר, אחרת לא נוכל לשרוד.

ולאט לאט נעביר אותם לפסים שבהם זה כבר לא יהיה תמורת משהו, אלא כל אחד ואחד יקבל מה שהוא צריך מפני שהוא חי וקיים והוא אדם וצריך את זה. ואז נעבוד מפני שאנחנו בני אדם וחייבים לעבוד כדי לספק לכל אחד את זה ואת זה. זאת אומרת מאין ברירה, ודאי שזה לא ילך בצורה חלקה אלא יעבור זמן, אבל אנחנו כבר מגיעים כתוצאה מהעודף, מצד אחד יש הרבה אנשים שהם מיותרים, מצד שני, אנחנו מייצרים המון דברים שהם גם מיותרים. ואז נגיע למצב שעליו כותב בעל הסולם, שתהיה חלוקה שווה, צודקת לכולם, בהתאם לצרכי האדם, מצד אחד, ומצד שני, כל אחד יצטרך לעבוד אם החברה דורשת את זה ממנו, הוא יצטרך לעבוד זמן קצר כלשהו בחיים שלו.

גיא: אתה מתאר תהליך שנקרא לו "סיום תרבות הצריכה",

כן.

גיא: ממש כתהליך טבעי כזה?

זה יקרה. אנחנו רואים שמה שהיה קודם מתחיל כבר להתקלקל, איך אתה יכול להסביר שאומרים שכדאי לחלק לכל אחד ואחד כסף או תווי קניה, שכדאי לנו למכור פלזמות שעולות אלף דולר לפחות בדולר אחד. כמו שמכרו עכשיו ב"בלאק פריידי"

גיא: אני אגיד לך מה ההבדל פה. הכל נכון, בעבר דיברנו על כך שתהיה קריסה של תרבות הצריכה. ועכשיו דיברת על תהליך טבעי.

זו קריסה, אבל קריסה שקטה, הדרגתית.

גיא: השתנה משהו מהפעם הקודמת?

אני לא יודע. הכל תלוי כאן באנשים שיש בידיים שלהם הרבה כסף. זאת אומרת, הם עדיין שולטים גם בממשלות, גם בארגונים, גם בצבא בהכל. השאלה היא עד כמה הם מבינים, שעידן הכסף עבר, ועד כמה אנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו לעשות את זה בחברה. אנחנו צריכים לשנות הרבה מערכות, כי בכל זאת הערכה של שווה כסף עדיין נמצאת אצלנו, בכל מקום בחברה שלנו. במה אנחנו מחליפים אותה? אנחנו צריכים לקבל איזה אטלון, איזה מדד, ועדיין אין לנו את זה. וכאן זה עדיין מעבר מאוד בעיתי. אני לא יודע, איך האנושות תעבור את זה, אני חושב שאנחנו צריכים פשוט לחנך בני אדם לדור הבא, למצב הבא, ואז הם יבינו מה צריך לעשות, מתוך התסכול, מתוך ההכנה למצב הבא, הוא כבר יראה לנו מה לעשות.

גיא: נשמע כאילו יש פה איזו דרך עוקפת. כי אנחנו לומדים, שכדי להגיע למצב הבא, למצב המתקדם, צריכה להיות הכרת הרע. ופה, נניח שהיינו מוצאים איזה אטלון, שהיה עכשיו מחליף את אותו הכסף. היינו יכולים בעצם לעקוף את הכרת הרע אם אני מבין נכון?

בכל זאת אתה צריך להגיע להכרת הרע של הכסף, שהוא אמנם אקוויוולנט כללי, ואנחנו מודדים בו הכל, אבל בכל זאת זה עובר עכשיו שינויים גדולים. והשינויים האלה כבר נמצאים בתוך החברה האנושית, אבל עדיין אנחנו לא מכירים בזה. עוד מוקדם לדבר על זה. אני חושב, שכל אותם המחסנים מלאי התוצרת וכל אותם העודפים שיש בכל דבר אצלנו, בכל מקום, גם בתוצרת חקלאית, במה לא? שנפסיק לזרוק את הדברים האלה, כדי לשמור על כסף שווה ערך וכן הלאה. ואנחנו נבין, שכאן חייב להיות כבר משהו אחר, מדד אחר.

איגור: חוץ מהנושא של המדד החלופי, אמרת קודם, שאנחנו עוברים שינויים, וכבר עכשיו אנחנו יכולים להתחיל לעשות ולנוע לכיוון השינוי. מבחינה כלכלית מה זה אומר? ואני לא מדבר על החינוך.

שחשוב לכלכלנים, לטייקונים, לבעלי מפעלים, תאגידים וכל אלה, לא לאבד שליטה. וכדי לא לאבד שליטה וכדי שהמפעלים לא יפסיקו לעבוד, מה הם יכולים לעשות? הם יצטרכו לחלק כסף לציבור.

איגור: שימשיכו להזרים למערכת את הכסף?

כן. שהם יניעו את המערכת והיא תמשיך לעבוד.

איגור: זה מה שעושים בעשר השנים האחרונות. אז איפה התיקון פה, מה אנחנו עושים?

במה עושים?

איגור: מדפיסים כסף כל הזמן.

כן. אבל הכסף הזה כבר לא מספיק, אתה צריך כבר לתת לאנשים יכולת לקנות, למרות שזה לא מגיע להם. אלה אנשים שנמצאים סתם באיזו תכנית סוציאלית ולא עושים כלום, אבל יחד עם זה, אתה חייב לספק להם ביגוד, אוכל, בית וכל מה שיש בתוך הבית, ועוד מכונית, ועוד נופש וחופש.

איגור: הם נטל על החברה.

לא, הם לא נטל על החברה, כי החברה הגיעה למצב, שהיא יכולה לייצר גם עבור אלה שעובדים וגם עבור אלה שלא עובדים. אז אתם מבינים, שצריכים להשתמש באלו שלא עובדים כצרכנים לכל דבר, אחרת כל הגלגל של הייצור עושה פה עצירה, ומה יהיה? זאת אומרת, תצטרך לחלק לכולם כסף או תווי קנייה, או משהו אחר בחינם, לא חשוב באיזו צורה, אחרת איך תניע את הבנקים, את המפעלים, את הכל?

איגור: אני פשוט בשוק, כי אני מרגיש, שאני יושב מול נציג הבנק העולמי, כי זו הגישה פחות או יותר של הכלכלנים, שצריך לזרז את כל נושא הצריכה והכל. הכיוון שלך הוא כנראה אחר. מה הכוונה?

ודאי שאני לא איתם עד סוף הדרך. אבל בטוח, שזה מה שיהיה.

איגור: זה מה שצריך לעשות, ובמקביל לחפש את המדד החלופי לכסף?

זה הגיוני מאוד. משלמים לאדם עבור זה שהוא לא עובד, רק הבעיה היא בשאלה, מה אנחנו מרוויחים מזה? אנחנו בונים ממנו איזה סמרטוט. מה אתה מקבל ממנו? מכל אחד אתה מקבל אדם אנטי סוציאלי.

איגור: גם ההערכה העצמית היא כזו, שהם מצטרפים אחרי זה לארגוני טרור.

אתה צריך לחנך אותו. לחנך. אתה צריך להכניס אותו לאוניברסיטאות. אתה צריך לבנות אוניברסיטאות. האוניברסיטה היא בעצם המפעל היחיד, שנותן לך תוצרת חיובית ולא שלילית, שהתוצר שלו הוא חיובי ולא שלילי. זה מה שאנחנו צריכים להסביר לכולם, ואז הלימוד שלו באוניברסיטה זאת העבודה. והוא חייב את זה, כי אחרת לא יקבל ממני גרוש. ובפנקס הסטודנט שלו יהיה כתוב כמה כסף אני משחרר לו מהבנק. אז תמשיך עם הכסף מהבנק, אתה בעצם לא מפסיד כלום, אבל אתה מכניס אנשים לעבודה, רק עבודה בצורה אחרת, שהוא עובד על עצמו. זה מה שצריך לעשות, ואז אתה מקבל תוך כמה שנים אוכלוסייה שלמדה, שעברה כל מיני שינויים טובים, גם הורים, גם ילדים, עם כל מיני מדליות עבור זה שהם לומדים. תגדל עוד מיליארד פרופסורים, מה אכפת לך? שיהיה חשוב לאדם שהוא לומד. למה? ככה, כי לפי זה אתה משלם לו. תן לו משכורת על זה, שהוא לומד שמונה שעות ביום. כולם, נשים, ילדים, גברים, עד גיל מאה ועשרים. מגיל שש עד גיל מאה ועשרים כולם חייבים להיכנס ללימוד. מצדי, מגיל שלוש כמו שזה מקובל בתורה.

גיא: יש פה עוד נקודה מאוד מעניינת. אמרת, שהאוניברסיטה היא המפעל היחיד שהוא הכרחי.

הוא לא רק הכרחי, אלא גם נותן לך תוצרת שלא צריכה לשכב במחסנים ואתה צריך להיפטר ממנה ולמכור אותה בזול, מה שהיה הורס לך את האוניברסיטה עצמה.

גיא: זה יותר משהו מופשט.

כן. מה שאין כן מפעל, כמה שהוא מייצר יותר, זה הורס אותו. כי נניח שיש לך מפעל מכוניות ולידו שטחים שלמים של מחסנים שבהם מיליון מכוניות עומדות. אז מה התועלת?

גיא: יש פה גם נקודת משבר מבחינת המערכת של האוניברסיטה עצמה, כי היום היא מכינה את האדם פחות או יותר, לשוק העבודה. אז זו לא אותה אוניברסיטה?

לא, האוניברסיטה שאני מתכוון אליה, זו אוניברסיטה לחינוך האדם, לעשות ממנו אדם. המקצוע הוא "עושים אדם". אדם זה נקרא, שהוא לומד איך להיות מקושר לאחרים. הוא לומד סוציולוגיה, פסיכולוגיה, הוא לא לומד את כל המקצועות שאותם צריך לייצור.

גיא: הוא לא לומד מנהל עסקים או שיווק.

ודאי שלא. רק את המקצועות שבהם הוא לומד מי זה בן האדם ואיך בני האדם צריכים להתחבר ביניהם, כדי להיות מותאמים לטבע. ואז התוצרת שאתה מקבל מהם היא באמת תוצרת חיובית לחברה האנושית.

גיא: היום כשאתה מלמד פסיכולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטה, זה ממש לא איך לעשות אדם מקושר. כלומר, גם במקצועות האלה יצטרך להיות מעבר למשהו אחר לגמרי.

אני לגמרי לא מתייחס למה שיש היום.

גיא: אז כשאתה אומר "פסיכולוגיה", מה זו "פסיכולוגיה"?

מי זה האדם, הרצון לקבל שלו. בקיצור, חכמת הקבלה בהתאמה לאדם הרגיל.

איגור: נגעת וחילקת את העולם לשני חלקים. חלק אחד הוא 1% של אלטרואיסטים מתוקנים, והחלק השני הוא 99%. מבחינת המודלים הכלכליים, האם זה יהיה אותו מודל גם לאלה וגם לאלה, אותם חוקים כלכליים, או שהחוקים הכלכליים של 1% נכון לעכשיו, צריכים כבר להשתנות ולהיות שונים?

לא, הכל בשווה. בחברה שווה הכל בשווה. הם בסך הכל "המורים של הדור האחרון" מה שנקרא, וכולם מתקדמים לצורה עגולה להידמות לטבע.

איגור: בהתנהלות הכלכלית הם צריכים לתת דוגמא ל 99%?

כן. בתוך האוניברסיטאות האלה יעשו כבר הכל, כדי להיות דוגמא וגם להקים מעבדות ולבצע תרגילים וכן הלאה.

גיא: מכאן בעל הסולם עובר לדבר מאלטרואיסטים לקומוניסטים?

כן, זו כבר דרגה שעולה לקומוניזם. ודאי לא מה שאנחנו מכירים, אבל כן.

גיא: אז אלטרואיזם הוא שלב מעבר לקומוניזם?

כן.

גיא: בעל הסולם מדבר על כך, שניסו לעשות כל מיני התארגנויות שיתופיות והן נכשלו, כי 90% מהחברה היו אגואיסטים. אז מה הטריגר פה, שהשינוי החברתי כן יצליח?

אני חושב, או שנעשה איזו מהפכה על ידי מכות גדולות שיבואו מהטבע, ממלחמות הטרור וכן הלאה מצד אחד. או מצד שני, זה יבוא על ידי כך, שבצורה כלכלית נגיע למכה כזו, שיבינו שזאת הצורה הכלכלית ההגיונית, שיכולה להתקיים ולתת לכל החברה להיכנס לשלב הבא בדרכי שלום. אבל בכל זאת גם המדינה וגם אותם טייקונים, ובכלל כל העם צריכים להבין, שהקמת אוניברסיטאות כאלה זה ממש לטובתם, לטובת כולם. אתה בזה הורס את התשתית לטרור ולכל הדברים.

אדם לא יכול לקבל סכום כסף מהמערכת הסוציאלית, רק בזה שהוא לא עובד ולא עושה כלום, אלא רק כשהוא נמצא באוניברסיטה, והוא חייב להיות קשור וצריך שם ללמוד, לעבור מבחנים והכל מהבוקר עד הלילה. ואז בבקשה.

(סוף השיחה)