הפתרון
שיחה 69
שיחה עם רב ד"ר מיכאל לייטמן 12.08.15 – אחרי עריכה
גיא: היום אנחנו נרצה לדבר על נושא מאוד מעניין, שנקרא "תקן הזהב", או בשם המקורי שלו ה"gold standard".
עד סוף המאה העשרים הכסף, הדולר ושאר המטבעות הנוספים היו מוצמדים לזהב, כך שככמות הכסף שהמדינה החזיקה, היא הייתה צריכה להחזיק X אחוז של מטילי זהב בבנק המרכזי, וכשהכסף היה מחליף ידיים, גם הזהב היה מתחלף בהתאם. והדבר הזה עזר לשמור על יחס קבוע בין כמות הכסף לבין כמות הזהב, כדי שהכסף לא יצא מכלל שליטה.
בשנת 1971 ניקסון, נשיא ארצות הברית דאז, ביטל את תקן הזהב מתוך כל מיני לחצים וטענות שזה פוגע בצמיחה ולא מאפשר לכלכלה להתפתח, כי המשאב הוא מוגבל. וזה הגיע למצב שבו עד היום הכסף, הכלכלה הריאלית, היא לגמרי מנותקת מהפיננסים. כלומר, יכולה לקרות פריחה בענף אחד, ודעיכה בענף אחר.
הסיבה שבגללה הבאנו את הנושא הזה לשולחן, היא שסיימנו את התוכנית הקודמת בנושא תקציב ארצות הברית, בצורה די מפתיעה. כששאלנו "מה האמריקאים צריכים לעשות?" ציפינו ממך לתשובה כמו, חינוך, בניית חברה חדשה, וכדומה. ואילו אתה אמרת, "הם חייבים לחזור לזהב". ציטוט מהתכנית הקודמת, "מה שיכול להציל את ארצות הברית מעצמה זה לחזור לזהב, למטבע דולר מזהב, זה נקרא "עולם האמת", "כלכלה אמתית", אחרת אנחנו לא יודעים לאן אנחנו נופלים".
רצינו לשאול למה המלצת בסוף התוכנית הקודמת לחזור לתקן הזהב?
וודאי שאני בעד חינוך, ובעד להכין את האנשים והאנושות לדרגה הבאה אליה אנחנו צריכים להגיע לפי תוכנית הטבע. אבל אם כלכלנים שואלים אותי מה לעשות, אז אני לא אגיד להם שאנחנו צריכים ללכת לחנך את העם ולארגן כל מיני מערכות. אפילו שאנחנו הולכים ומארגנים מערכות בתוך החברה האנושית, של אספקה, של כלכלה, אנחנו חייבים בכל זאת לסדר את זה לפי איזה קנה מידה שהוא אמתי, ואין קנה מידה יותר אמיתי מזהב. זה כבר היה כך, וזה כך עד היום, רק שאנחנו קיבלנו איזה בלבול במערכת.
היינו כבר בכאלו מצבים שבמדינה אחת התחילו פתאום להדפיס כסף ללא הגבלה.
מה קורה עם מדינה כזאת?
גיא: זה בדרך כלל יוצר אינפלציה, עליות מחירים, ומנתק את ערך הכסף.
היום כך זה קורה בכל העולם. אנחנו עוד לא רואים את זה, אבל זה בסופו של דבר באמת יוצא מהשליטה שלנו. ולכן, אנחנו צריכים לעבור לכלכלה חדשה כפי שחכמת הקבלה אומרת, שבה אנחנו נשאף לשוויון, והאנשים במקום לקבל רווחים בדולרים או אפילו בזהב, הם יתחילו להרגיש שיש להם מהעבודה שלהם, מהקיום שלהם, מהחיים שלהם, רווח נצחי בהשגת הנצחיות, השלמות.
נניח שלכל אחד ואחד יהיה מונה ועליו יהיה כתוב, "אתה חי עד תשעים שנה, אני עד מאה, הוא עד מאה ועשרים והוא עד מאה חמישים. זאת אומרת, אנחנו כאילו מוסיפים לכל אחד אלו ערכים שהם למעלה מאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. זאת אומרת, אנחנו מתחילים להיכנס לממד אחר.
אנחנו בכל זאת צריכים להחליף מטבע על מטבע. אנחנו צריכים קנה מידה. היה לנו מאוד חשוב לרכוש כמה שיותר זהב, כי הוא היה קנה מידה ששייך לאגו. עכשיו אנחנו צריכים לרכוש במקום זה את ההיפך, זאת אומרת לא כמה שבפנים, אלא כמה שאני רוכש בחוץ. זאת אומרת, אנחנו צריכים לרכוש תכונות השפעה, כוחות השפעה, חיבור שמוציא אותי מהחיים המוגבלים האלה לחיים נצחיים ושלמים יותר. אז אנחנו בכל זאת צריכים להחליף מזה אל זה. אני לא חושב שהאנושות יכולה לעבור לשלב הבא, בלי לסדר את הכלכלה של היום.
גיא: אתה רואה את החזרה לזהב כתנאי גשמי למעבר לדרגה הבאה.
אנחנו צריכים לדעת בצורה אמתית מה יש לנו בידיים שלנו היום, כי החיים האלו בעולם שלנו הם לא נעלמים. אנחנו בונים חברה שהיא תעבוד לפי תוכנה חדשה, אידיאולוגיה חדשה, פרדיגמה חדשה, אבל זה בכל זאת מתקיים בחברה האנושית על פני כדור הארץ. נניח שאנחנו פתאום מהיום והלאה צריכים לספק לכל האוכלוסייה העולמית אותה רמת החיים, אבל בכל זאת אנחנו צריכים כאן הרבה מאוד מערכות. נכון שאדם מתחיל להרגיש שהוא מקבל תמורת ההשקעה שלו, פרנסה רוחנית, הישגים נצחיים, שלמים, מילוי מיוחד, אבל אנחנו צריכים גם את זה לפרט ליגיעה. זאת אומרת, לא יכול להיות שאנחנו פתאום נקפוץ ממצב כזה למטבע רוחני.
גיא: אתה בעצם מדבר על המטבע שזה במצב שלאדם יש מה שנקרא "מונה רוחני", שהוא יכול לראות לפי היגיעה שלו, כמה באמת הוא מרוויח. אבל אתה גם אומר שאי אפשר לעבור מהצורה שבה אנחנו חיים היום, לאותו מונה, אלא צריך להיות מעַבר אולי כדי להתרגל לעבוד עם משהו ריאלי, שזה המעבר לזהב. האם זה בעצם תנאי כזה?
לא, כי אנחנו בכל זאת צריכים לספק לבהמה שלנו את מה שצריך. אנחנו בכל זאת צריכים לעבוד על פני האדמה. אנחנו צריכים לסדר לכל אחד ואחד חיים נורמאליים, כדי שלאף אחד לא תהייה דאגה, אלא לעבוד ברמה הרוחנית עם האחרים. זאת אומרת, בחיבור בינינו להשיג חיים נצחיים. אבל אנחנו בזה לא מתנתקים מחיים הגשמיים, וכדי לסדר אותם, נראה לי שאנחנו בכל זאת אנחנו נצטרך לחזור לקנה המידה הזה של זהב.
גיא: מאוד מעניין מה שאתה אומר. אומנם מרבית הכלכלנים אומרים שזאת הצעה שהיא בלתי אפשרית היום, ויש כמה שאומרים שכן, אבל ההצעה הזאת לא יורדת מסדר היום. כלומר, למרות שאומרים "לא" היא ממשיכה להיות כך ברקע ולהדהד. יש לזה סיבה מיוחדת לדעתך?
אנחנו טעינו. אנחנו חשבנו שהדולר יכול להיות באמת כל כך חזק, שאין טעם להשתמש באיזו מתכת. אבל זה בתנאי שאנחנו בכל זאת שולטים על כמות הדולרים שנמצאים בשוק, לעומת העוצמה הכללית אותה אנחנו יכולים למדוד, שהיא תהייה שוות ערך כביכול. אבל אנחנו יצאנו מכל פרופורציה, אין לנו שום קנה מידה, וזה נרשם לנו כחוב.
אותה כמות הדולרים שהדפסנו יוצאת כחוב מצד אלה שהדפיסו, אז במה אנחנו יכולים לכסות את זה? לפי הפוטנציאל המדינה שווה נניח מאה מיליארד דולר, והדפיסו מאתיים מיליארד דולר, אז מאה מיליארד נמצא כחוב של ארצות הברית. מה לעשות עם זה?
גיא: בדרך כלל מכסים את זה בעוד חוב.
זה ברור. אבל אנחנו לא יכולים בזה באמת לשלוט, כי אין לנו קנה מידה אמתיים. ואז בינתיים זה מתגלגל כי אין ברירה. אבל מה הפתרון, איך אנחנו יוצאים מזה, איך אנחנו מתחילים לסדר את הדברים בלי להביא אותם לסדר, לאיזה ערך משותף המקובל על כולם? אין לנו דבר כזה.
אפשר לקחת במקום זהב נפט, אבל אלה דברים שגם הם מאוד משתנים. בכל זאת, זה צריך להיות משהו שאליו אנחנו אחר כך נתקדם, שהוא לא תלוי בבני אדם, ושיש לו כמות מוגבלת. נניח שאני עכשיו פתאום תופס בחלל איזה גוש של מאתיים אלף טון שהוא כולו זהב, ואני מביא אותו לכדור הארץ. מה יקרה אז עם הכלכלה?
גיא: היא יוצאת מאיזון.
אנחנו צריכים משהו שנקבל ממנו בוודאות קנה מידה נצחיים שהם לא משתנים, ואת זה עדיין אין. לזה אנחנו נצטרך לעבור.
גיא: ואתה חושב שאפשר להחזיר את הגלגל אחורה?
אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שנוכל להציע לאלו שמחזיקים בידיים שלהם את כל הכוח של האנושות, כמו אותם הרוטשילדים נגיד, חיים נצחיים. כי מה שיש לך, ברור שיש לך משהו שהוא מוגבל. ברור שאלה הם בני אדם רגילים, ואין בהם שום דבר. נכון שצורת החיים החיצונית שלהם שונה מאנשים רגילים, ונדמה לנו שזה משהו מאוד מיוחד, אך אין שם שום דבר מיוחד. אלה הם בני אדם רגילים שיש להם כל מיני צרות ובעיות אישיות, אפילו עוד יותר מאחרים.
אבל אם אתה מציע להם משהו שלא נמצא בעולם הזה, שאי אפשר לקנות בכסף, בכוח, בצבא, כי מה שיש להם זה כסף וצבא. שני דברים. משהו שהם לא מסוגלים לקנות, אלא הם מסוגלים לקנות בתנאי שהם ישתמשו בכוח השמירה על האנושות גם בכסף וגם בכוח הזרוע, כדי להביא את כל העולם לאיזון, את כל החברה האנושית לצריכה שווה, לרמת חיים שווה, לחיים גלובליים, אינטגרליים נכונים. ובמקום זה, תמורת זה הם באמת מקבלים לא רק הרגשה, אלא ממש חיים נצחיים. והם מבינים שהערך בחיים שלהם הוא זמני ושקרי. לכן אני חושב שאפשר יהיה להציע להם את התחליף הזה, והם יקבלו.
ואז יכול להיות שבתנאי הזה אנחנו לא צריכים לעשות כאן איזה רברס לזהב, כקנה מידה עולמי וכן הלאה. אלא בעצמם הם יוכלו להתחיל לסובב את הגלגל אחורה ולוותר על העודף הזה של הכסף המודפס, ולהתחיל לסדר את העולם.
גיא: מה שתיארת היום, שארצות הברית מדפיסה. מי שמדפיס שם אלה הם אותם בנקים פדראליים שהם בידיים הפרטיות של אותם האנשים, וכולם בעצם חייבים להם.
אתה חושב שמתפתח בהם משהו, שהם יוכלו לשמוע על מעבר למטבע רוחני?
אני חושב שהמכות האקולוגיות, המכות שיש בכל המדינות, וההתפתחות שלהם כבני אדם, כל זה מביא סך הכל את היחס שלנו לחיים, וזה תלוי בהפצה שלנו. למצב שכן אנחנו כולנו, כל בני האדם בעולם ירגישו את האפסיות בקיום שלנו, את סוף הדרך שסך הכל אין יותר. כל העולם נכנס לשימוש במריחואנה, וכבר לא יודעים מה לעשות עם כל זה.
אדם שלא מוגבל מאבד את הטעם בכל הדברים האלה. ואז יוצא שמאבדים טעם, מאבדים את התפיסה, מאבדים את היחס. ואני חושב שאולי מרחוק החיים שלהם נראים חיים באמת עסיסיים, אבל החיים שלהם הם די אומללים. כי לפי טבע האדם, אם הוא נמצא במצב כזה, הוא דווקא מאוד מוגבל בהרגשת התענוגים. ולעומת זה שהוא מסוגל הכל, הוא לא מסוגל למלא את עצמו בכלום. במיוחד שיש לו את כל האפשרויות, הוא עוד יותר נכון רואה שהחיים שלו מוגבלים. ולכן נראה לי שיש כאן במה לגשת אליהם ולהראות להם את הפתרון לבעיה שהיא עומדת בפני כל אחד.
גיא: אתה חושב שזה בר ביצוע ממש בהווה, או שאתה מדבר עכשיו על עוד משהו שאמור לקרות בהתפתחות העתידית?
נראה לי שאולי תוך שנתיים, שלוש, אפילו פחות נתקרב לזה. נוכל להגיע לאנשים האלו ולהציע להם משהו מזה, יחד עם הנפילה שבה כל העולם נמצא, ויחד עם ההתפתחות בהפצה שלנו.
איגור: אמרת שבעצם התקן זהב עצמו אין לו ערך, אלא הוא איזה קנה מידה.
אני לא יודע. מצד אחד אני לא כלכלן, ואני לא מבין בזה. מצד שני, צריך להיות סדר, צריך להיות כוח, צריכה להיות תכנית הבראה. נניח שהכל בידיים שלכם. אותם הרוטשילדים באים אליכם ואומרים, "אתם כלכלנים, אתם המקובלים, הכל בשליטה שלכם, קדימה תעשו ". איך הייתם עושים?
אופיר: אי אפשר במצב הנוכחי לעשות כלום בלי שישתנה איזה גורם.
אז קודם כל אתה צריך להוריד הכל לדרגת אמת, לנקות את כל הזבל מהכלכלה.
אופיר: היום הכל מגדל קלפים. תוציא קלף אחד, הכל יכול לקרוס. אי אפשר היום לעשות ולהחזיר.
אני לא מדבר על תנועות חדות, על מהפכות. אני מדבר על זה שאנחנו לפחות נדע מה נמצא בידינו.
איגור: אתה קודם כל מדבר על להגיע לבסיס משותף שהוא מקובל על כולם, כמו שהיה בזמנו עם תקן הזהב?
זאת לא הבעיה שלנו. לא אכפת לי אם זה יהיה זהב או דולרים, שידפיסו יותר, או שידפיסו פחות. אני רוצה להגיע למצב שאף אחד בעולם לא מרגיש שחסר לו מילוי במשהו. מצד האספקה. ובאף מקום בעולם אין שום מלחמות וסכסוכים. את זה אני עושה עם כסף, ואת זה אני עושה עם צבא. ובאמצע בין כסף לבין צבא, אני מפעיל את מערכת החינוך. את שלושת הדברים האלה אני צריך.
דבר ראשון, כסף, כדי לספק לכולם רמת חיים נכונה לצרכי הגוף. יש בזה המון עבודה לכל בני האדם, לכל העולם. זה לא שאנחנו גומרים היום את הכל, ואף אחד לא צריך כלום. אלא אנחנו צריכים לבנות את כל הדברים האלה. דבר שני, להפסיק את כל הסכסוכים בינתיים, עד שמפעילים את מערכת החינוך שתתחיל לחנך את כולם בצורה הכרחית, מחויבת לכל אחד ואחד. כל אחד עם פנקס סטודנט חייב לעבור את מערכת החינוך מהיום ועד אין סוף. זה לא נגמר.
האם אני צריך בשביל זה להוריד את כל הכלכלה הנפוחה הזאת של היום, לרמת זהב או לא, אני לא יודע. רק נראה לי שלפחות כדי לדעת מה נמצא בידינו, או לא, אולי צריכים לעשות את זה. לפחות שזאת תהיה האמת האגואיסטית, הנורמאלית. ואז אחר כך להתחיל עם זה לעבוד. או שכבר אפשר לעשות ישר ממה שיש היום.
איגור: מה זה ממה שיש לנו היום?
זאת אומרת, עם כל הכלכלה הזאת שקרית, ועם כל בעיית החיסרון במשהו שיש באפריקה ובמדינות נוספות, אז נדפיס להם עוד מאתיים מיליארד דולר כדי לעשות שם רמת חיים חדשה.
איגור: יש דעה של כלכלנים שאומרת בדיוק את מה שאמרת. ברגע שנכנסים לאיזה בסיס, אז כל הבועה הזו לאט לאט יורדת. אתה מדבר פה על משהו נוסף, שזה לא רק לחזור לבסיס, אלא שמתאסף לאותו קנה מידה. וגם נגעת באותם אנשים שצריכים כמו הרוטשילדים וכאלה. השאלה, מה החידוש הזה שאתה מציע פה, ביחס למה שהיה בעבר?
אני קודם כל מביא לעולם יחס חדש לקיום, שתהיה רמת חיים אחידה לכולם פחות או יותר. כמו שבעל הסולם כותב בספרו "הדור האחרון". רמת חיים שווה לכולם, כי לפי הגוף שלנו אנחנו כמעט שווים זה לזה. זאת אומרת, כל מה שאדם צריך כדי להתקיים שלא ידאג שיחסר לו משהו.
חוץ מזה אנחנו דורשים מאדם תמורת זה לעבוד, כדי לספק לכולם רמת חיים שווה. כולם חייבים בזה להשתתף. וחוץ מזה, כדי להעלות את האנושות לדרגה הרוחנית החדשה, זה מה שאנחנו צריכים. עכשיו תעשה את זה עם כלכלה זאת או אחרת, עם דולרים או יהלומים שיהיו לנו כקנה מידה או עוד משהו, זה לא חשוב. אני לא מבין בזה. אבל צריכה להיות הסתכלות פשוטה.
אנחנו לא מעלים שום דבר. אנחנו לא צריכים להתקדם בטכניקה, בטכנולוגיה, בכלום. אנחנו צריכים להתקדם באדם שהוא גדל כאדם, שהוא עולה למדרגה הרוחנית החדשה. כי רק שם כל המדע, כל החיים שלנו אפילו חוזרים לאיזה מצב שהוא יותר צנוע. אנחנו לא נצטרך את כל הבלגאן הזה, את כל הפטנטים והחידושים האלקטרוניים האלה למיניהם, שום דבר. אנחנו נחיה בצורה נורמאלית, אלא הכל יהיה בצורה כזאת שהגוף שלנו לא ידרוש שום דבר, מפני שהנשמה מתמלאת מיום ליום.
גיא: איך אתה חושב שהמעבר הזה ישפיע על יחסים בין מדינות? כי אמרת שצריך להרגיע קודם עם צבא, למנוע סכסוכים. ויכול להיות שחזרה לאיזה תקן, שהוא לא דולר או לא כסף, תפיל את מגדל הקלפים, וזה יכול לגרום אפילו למלחמות.
את זה אני לא יודע. לא, אבל כאן אנחנו קודם כל מסכימים לעניין הזה, שאין שימוש בכוח. הכוח שאמרתי שצריכים את הצבא, זה כדי לשמור על זה שלא יהיו סכסוכים, עד שמערכת החינוך תתחיל לעשות מכל אלו בני האדם, בני אדם.
אופיר: אוקיי. כלפי הכלכלה מה שאמרת, זה כמו שאתם יודעים לעשות היום כל מיני משחקים פיננסים כדי לספק כל מיני צרכים, בואו תעשה מה שאתם רוצים, כדי להביא לאותו האדם את רמת החיים השוויונית, הנורמאלית, המאוזנת. כאילו אין בעיה שהם ימשיכו לעשות. העיקר, שהתוצאה היא תהיה דווקא רמת הקיום איך אנחנו מעלים?
לא. אבל איך יכולה להתקיים השיטה הזאת השקרית של הכלכלה, שמדפיסים איפה שבא. אנחנו נכנסים למערכת של הרמוניה, מערכת של אינטגראליות, ובמערכת הזאת צריך להיות הכל באיזון.
זה שאתה מדפיס עכשיו עוד מאתיים מיליארד דולר ומכניס אותם לשוק, זה מפר את האיזון, כי כסף זה קנה מידה של הכוחות שלנו, של היחסים שלנו, של ההשפעה ההדדית, של כל דבר. אז איך זה יכול להיות שזה נמצא בידי בני אדם שיכולים לעשות כאלה שינויים? אתה בזה מכניס הפרעה גדולה מאוד למערכת הכללית. תסביר לי, איך זה יכול לעבוד? אם אנחנו מדברים על זה שכל המערכת האנושית גם הטבע בדומם, צומח וחי, וגם בני אדם ביחסים ביניהם כולל יחסים כלכליים, כלכלנים. כל המערכות האלה הן חייבות להיות באיזון. איפה יש כאן איזון, אם יש לך אפשרות להדפיס כמה שאתה רוצה דולרים?
לכן אנחנו חייבים לשאוף לזה. מתישהו נגיע. אני לא אומר מהיום והלאה זהב הוא קנה מידה. אני לא מבין. אתם אולי צריכים להחליט.
(סוף השיחה)