heb_o_rav_2008-12-04_tohnit_bb_shal-et-ha-mekubal

תוכנית טלוויזיה עם הרב לייטמן

"שאל את המקובל"

בהנחיית: אורן לוי

תוכנית 04.12.08- אחרי עריכה

אורן: שלום לכם צופים יקרים, אנחנו שמחים מאוד להיות איתכם עם תוכנית נוספת של "שאל את המקובל". שלום הרב לייטמן.

הרב לייטמן: שלום לכולם.

אורן: אני רוצה לספר לכם שהיום זו תוכנית מיוחדת, זו התוכנית האחרונה שמשודרת בעצם בערוץ הקהילתי, ערוץ 98, בהוט וביֶס

הרב לייטמן: היינו שם ארבע שנים.

אורן: כן, כמעט חמש שנים. ועכשיו לרגל פתיחת הערוץ החדש שלנו, ערוץ הקבלה שמשודר באפיק 66 ביֶס, השידורים בערוץ זה ייפסקו.

הרב לייטמן: אנחנו נאלצים.

אורן: אנחנו נאלצים להפסיק את השידורים, אבל אנחנו רוצים שתבואו איתנו להמשיך לצפות בתוכניות שלנו. אם אתם מנויים ביֶס, אז אתם כבר בטח מכירים, יש לכם את ערוץ 66 פתוח עשרים וארבע שעות ביממה עם תוכניות מגוונות. אם אתם מנויים בהוט, כרגע אנחנו עדיין לא יודעים להגיד מתי הערוץ יעלה בהוט, תפנו אליהם ותשאלו בעצמכם. עד שהוא יעלה, את שיעור הבוקר שלנו שמשודר בין שלוש לשש בבוקר, אתם יכולים לראות בערוץ קארמה, ערוץ 39 או דרך אתר האינטרנט שלנו kab.co.il שמשדר בדיוק כמו הערוץ שלנו בטלוויזיה, ערוץ 66. .kab.co.il

עוד כמה דברים חשובים. השאלות שלכם - כדי לקצר את התהליך עם המענה הטלפוני, הכנו תא קולי שקולט את השאלות שלכם לתוכנית הזו, "שאל את המקובל", ואתם מוזמנים לצלצל גם עכשיו, להשאיר הודעה קצרה בתא הקולי, והשאלה שלכם עוברת למערכת ההפקה. גם מי שלא יספיק להיכנס לתוכנית היום, אנחנו מבטיחים לשמור את השאלות ולהעביר אותן לשבוע הבא. הטלפון שלנו הוא 1-700-509-209. אפשר לשלוח שאלות גם דרך הממשק האינטרנטי ב kab.tv. זהו, אחרי ההקדמה הארוכה נתחיל.

השאלה הראשונה של היום היא שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.

שאלה: שמעתי את הרב מדבר שהמכה הבאה היא תהיה כבר מכה של כבוד, כלומר קודם כל כסף, ואחר כך כבוד. רציתי לדעת לְמה הכוונה מכה בקטע של כבוד, מה זה?

הרב לייטמן: לא, אנחנו לא יכולים לספור מכות לפי כסף, כבוד, שליטה, מושכלות.

אורן: לפני שתיכנס לפירוט המכות. אני מניח שכוונתה למשבר הכלכלי שפוקד היום את העולם.

הרב לייטמן: כן, נכון.

אורן: אתה מדמה אותו לעשר מכות מצרים, ואומר בעצם שהמכה הכלכלית זו רק המכה הראשונה, ואחר כך נכונות לנו מכות נוספות, כמו מכה של כבוד.

הרב לייטמן: כן. אם מדברים על רצונות האדם, רצונות האדם מחולקים לשניים: רצונות גופניים, פנימיים של האדם, שהם אוכל, מין, משפחה, שאנחנו רוצים אותם מתוך שכך אנחנו בנויים בגוף. ורצונות לא פנימיים אלא חיצוניים, שתלויים בסביבה שלנו. והרצונות החיצוניים האלה שבאים לנו על ידי הסביבה, מתחלקים לכסף, כבוד, שליטה ומושכלות, ידע.

ובעצם אנחנו עוברים עכשיו תיקונים מיוחדים, שעל ידי כל המכות האלו נראה עד כמה שהאגו שלנו רע וגורם לנו רע. אז המכה הראשונה היא מכה בכסף, אבל לא שהמכות יבואו בכסף, כבוד, שליטה ומושכלות. אלא עשר מכות צריכות להוביל אותנו בשלבים האלו לאורך הכרת הרע הזה מהאגו שלנו, אבל אנחנו לא נרגיש שזו פגיעה בכבוד.

אורן: אלא מה נרגיש? עכשיו זה משבר כלכלי. מה באופק?

הרב לייטמן: קודם כל, כל המכות הן גם מגוונות, כל מכה כלולה מכולן.

אורן: מעורבות?

הרב לייטמן: כן. כי אדם נמצא במכלול של החיים שלו, של הבעיות שלו, קשר חברתי, קשר עם כל העולם. לכן אם אני מאבד את העבודה, אז ממחר אני צריך לצמצם את עצמי פי עשר ממה שהיה לי קודם בחיים - אין טיולים, אין מסעדות, אין עבודה שבה אני מתפרע, ונמצא במימוש עצמי, אני נמצא בבית.

אורן: מצמצם את הצריכה.

הרב לייטמן: כן, אין לי כלום חוץ ממסך טלוויזיה, נקווה שזה ערוץ 66, ואז זה יעזור לי קצת בחיים, והמשפחה, ואין דבר אחר חוץ מזה. ויש בעיות, בעיות במשפחה, בעיות עם ילדים, מתעוררות בעיות שקודם לא שמת לב אליהן, שברחת מהן לעבודה או לטיולים וכן הלאה. אז זה לא רק משבר בכסף, זה גם בכבוד עצמי, זה גם בשליטה, זה גם בידע, זה גם בהתפתחות, זה גם בכל.

אורן: מה זאת אומרת, פגיעה בכבוד העצמי של האדם, מה אדם ירגיש?

הרב לייטמן: אם אני מאבד את העבודה, אם אני כבר לא יכול לממש את עצמי ולהתקדם. אם אני לא יכול לנסוע פעמיים בשנה לחו"ל. אם אני גם לא יכול להרשות למשפחה שלי לעשות כל מיני דברים שהיו להם קודם, זו פגיעה בכבוד, בכבוד העצמי. האדם מרגיש שפחַת בדרגה לעומת מה שהיה.

אורן: לאן זה יוביל את האדם?

הרב לייטמן: לשאלה "מה הטעם בחיי?", שממנה כבר הכניסה לחוכמת הקבלה. אתה זוכר איך נפתח "תלמוד עשר הספירות"? כל ששת הכרכים הכבדים, של כל החוכמה האדירה, פותחים בכך שאדם צריך להיכנס להכרת המציאות, להכרת הבורא, להכרת העולם העליון. איך? כשהוא אומר שכל החיים האלה לא שווים לו. ואז הוא מרים ראש למעלה, דווקא מסתכל למעלה לחפש שם תשובה.

ולכן רק כדי לחסוך את המכות האלו ואת אי הנעימות, ואת השאלה, "בשביל מה לנו", אנחנו צריכים להתייחס לבני אדם באהבה. ולכן יש להראות להם שיש פיתרון, ממש קל, שנמצא קרוב לכולם.

אורן: עם המילים האלה נעבור לשאלה הבאה. השאלה הבאה מגיעה דרך האינטרנט, שאלתו של יוחאי. הוא כותב לך כך:

שאלה: לאוצר יש תוכנית חדשה, להכשיר מפוטרי היי טק כמורים בבתי הספר. לאנשים מתחום ההיי טק והמחשבים יש תפיסה והבנה חדה של הגלובליזציה שקושרת את כולנו יחד, משום שהיא ברורה להם מתוך תחום עיסוקם - כך אומרים באוצר. שואל יוחאי, האם לדעתך כניסת אנשי היי טק למערכת החינוך יכולה להביא עימה תפיסה רחבה וגלובלית, שתתרום לחינוך הדור הבא?

הרב לייטמן: אני חושב שזה לא תלוי באנשי היי טק. בכלל, כל אדם מפותח, שמכיר את העולם, שנמצא בקשר עם העולם דרך כל כלי התקשורת, בקומוניקציה יפה, חזקה עם כל העולם, הוא מרגיש מה זה נקרא היום "גלובליזציה". במשך הזמן הקרוב אנחנו גם נלמָד את זה טוב טוב על בשרנו, שהגלובליזציה היא לא שאני תלוי בסחורות מכל מיני מקומות בעולם ובבנקים שלא יכולים להעביר זה לזה את הכסף.

אלא הבעיה היא בקשר בין בני אדם, זו בעצם הבעיה, שעליה מצביעים ממש הרבה אנשים. נקווה שכל האנשים האלה שיבואו לחינוך, גם יבינו שאנחנו צריכים חינוך חדש, חינוך לגלובליזציה באמת. מה זה אומר לנו גלובליזציה? גלובליזציה אומרת שאנחנו תלויים זה בזה, שאנחנו חייבים להגיע לקשר הדדי בינינו, שאנחנו לא מסוגלים להגיע לזה, כי האגו שלנו מפריד בינינו, הוא לא נותן לנו להתקרב זה לזה.

אורן: מה יהיה?

הרב לייטמן: מה יהיה?

אורן: זה איזה מבוי סתום.

הרב לייטמן: לא. כי יש התנגשות בין זה לזה, אני חייב להיות קשור עם כולם כדי לשרוד, ואני לא יכול להתקשר אליהם.

אורן: כי האגו לא נותן לי.

הרב לייטמן: כן. אז אני מחפש שיטה איך אני יכול לרסן את האגו שלי. איך אני יכול לשבור אותו, איך אני יכול למחוק אותו, להוריד אותו, להסתדר עימו. ואז אנשים יגיעו לחוכמת הקבלה. זו השיטה היחידה שאומרת איך לטפל באגו. דווקא לא להרוס, לכן זה נקרא "שיטת הקבלה" - לקבל, אבל בחוכמה. יש שיטה איך תמלא את עצמך דווקא. כל האגו, כל הרצונות שלך, תמלא אותם, צריכה להיות רק שיטה איך למלא את כל הרצונות האלה, דרך האחרים, יחד עם האחרים, בחיבור עם האחרים, בלי להזיק לזולת, ואז בטוח שאתה מתמלא בבטחה.

אורן: לפני שנעבור לשאלה הבאה שהיא שאלה טלפונית, בואו נראה פרומו קצר של הערוץ החדש, ערוץ הקבלה.

(... פרומו)

הפרומו הזה עושה אור בעיניים.

הרב לייטמן: אנחנו מקווים שעל ידי זה נַראה לאנשים שאפשר לתקן את העולם, שאפשר להגיע לעולם הטוב. מתחברים לטוב.

אורן: נעבור לשאלה הבאה, שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.

שאלה: שלום, אני מכורה לכדורים, רציתי לדעת בבקשה איך אפשר לצאת מזה?

הרב לייטמן: אתה מביא לי שאלות קשות.

אורן: הקהל מביא שאלות.

הרב לייטמן: כן. אדם בדרך כלל מגיע לסמים מתוך גאווה עצמית, כשהחברה מחייבת אותו, כי אחרת הוא לא כמו כולם, או מתוך הייאוש. גם לא חשוב עכשיו מה היתה הסיבה.

אורן: סמים או כדורים אתה לא עושה הבחנה, כן? זו התמכרות בעצם.

הרב לייטמן: כן, התמכרות. כך הבנתי. אני שומע הרבה שאלות כאלו מהקהל.

אני חושב שדווקא לימוד, שמיעה, צפייה בכל מה שקורה בעולם, ואיך לתקן את עצמו, איך להעלות את עצמו, איך להתמלא עם האור העליון, זה מזמין על האדם את האור עצמו, את האנרגיה הרוחנית. זה מזמין ומעורר באדם כוחות נפש גדולים. אנחנו יודעים זאת, כי יש בין התלמידים שלנו הרבה אנשים שעברו סמים קשים מאוד, והרבה שנים השתמשו בהם, והיו בכל הטכניקות של המזרח ומדיטציות והכל, והם יצאו לאט לאט. זה לקח כמה חודשים, אבל הם יצאו.

אורן: איך עובד המנגנון הפנימי הזה? מה יש בחוכמת הקבלה, או באור הזה, שבא אל האדם כתוצאה מההתקרבות לרעיונות של חוכמת הקבלה, שמשחרר אותו מהתלות בחומרים האלה?

הרב לייטמן: זו פעולה פיסית פשוטה מאוד, כי אתה לומד על עצמך איך אתה נמצא בדרגה יותר עליונה מעכשיו. זה כמו ילד שבגיל ארבע לומד על עצמו איך להיות בגיל חמש - מה אני צריך לדעת, מה אני צריך להבין, מה אני צריך לדעת לעשות, איך אני צריך להתנהג, במה אני צריך לשחק. אני רוצה לגדול, אני רוצה להיות בן חמש. לילדים יש דחף כזה טבעי, ולכן הם גדלים.

כשאנחנו לומדים את חוכמת הקבלה אנחנו מקבלים גם סקרנות, אנחנו מקבלים כוח, אנחנו מקבלים רצון להיות יותר ויותר גדול, לפתוח את העולם הרוחני. לדעת מה קורה לנו, אילו כוחות פועלים בטבע, איך אני בנוי, איך אני יכול לדעת את העתיד ולשלוט על הגורל שלי, וכן הלאה.

אדם שמתחיל ללמוד את זה, הוא מעורר על עצמו את הכוח מהעתיד שלו, וזה נקרא "אור מקיף", "אור המחזיר למוטב", לטוב. כי המדרגה הבאה היא תמיד טובה יותר מהנוכחית. ולכן אנשים שמתעסקים בזה הם כמו שכתוב, "לכל בשרו מרפא". הם לא צריכים את כל הכדורים וההתמכרויות שהיו להם. יש גם הרבה אלכוהוליסטים, כל מיני אפשרויות שבאמצעותן האדם ניתק את עצמו מהחיים, מפני שלא רצה להרגיש את המרירות שבהם. וכאן, כשבאה מתיקות, הוא יכול להיפטר מזה.

אורן: נעבור לשאלה הבאה, זו גם שאלה טלפונית. בוא נשמע אותה בבקשה.

שאלה: שלום כבוד הרב, יש לי שאלה, קוראים לי טליה. אמרת שככל שהבורא מתקרב יש יותר אור, ואצלנו אנחנו קולטים את זה כיותר חושך. ככל שהוא מתקרב, לנו נהיה יותר רע. זאת אומרת, שעוד מאתיים שנה בערך, כשהוא יהיה הכי קרוב, יהיה הכי הרבה אור, לנו יהיה הכי הרבה חושך, וכל העולם בעצם ימות בבת אחת, אולי כמה פצצות אטום או משהו כזה.

רציתי לדעת, לָמה אנחנו בעצם מחכים לזה, לָמה אנחנו רוצים לקרב את זה?

הרב לייטמן: תודה על השאלה, אני יכול באמת להסביר קצת, כי נעשה קשר לא בדיוק נכון בין הדברים. זאת אומרת, כשאנחנו לומדים את חוכמת הקבלה, אנחנו כל הזמן מרגישים את עצמנו יותר רעים. אבל את "עצמנו", הכוונה את האגו שלנו. ומצד שני אנחנו מרגישים, שאנחנו רוכשים מעל האגו שלנו כוח להתעלות מעליו, ואז אדם מתחיל להרגיש שיש שני דברים. יש הטבע שלי, שבו נולדתי, שזה הטבע האגואיסטי, ויש חוץ מזה טבע רוחני - השפעה, אהבה, אור. ושני הדברים האלה הם לא קשורים זה לזה.

כשאני מושך על עצמי אור, אני רואה את האגו שלי ביתר חושך, אבל זה עוזר לי להיפטר ממנו, להתעלות מעליו. לכן ככל שאני מתקדם יותר, האגו שלי נעשה בעיני בזוי יותר, נבזי, חשוך, ואני בעצמי מזדהה עם האור יותר ויותר, עם ההתפתחות, עם הנתינה, עם האהבה. לכן אני לא מרגיש את עצמי רע יותר, אני מרגיש את עצמי טוב יותר, כי "אני" יותר קרוב לאור, והאגו יותר רחוק ממני. וכך מתקדמים.

לכן אנחנו לא צריכים להתקדם לרע, ההפך. מרגע שאדם מתחיל ללמוד את חוכמת הקבלה, יש לו בזה תמיכה מהאור, יש לו תמיכה מהסביבה, יש לו תמיכה מהספרים, הוא מתחיל לפתוח את העיניים.

אורן: השאלה הבאה היא שאלה שמגיעה דרך האינטרנט, שאלתה של נעמה אסתר.

שאלה: איך בני זוג צריכים להתייחס אחד לשני? ועוד לפני כן, מה צריכה להיות הגישה לחיפוש בן זוג? אני בעצם מבקשת איזה כלי, כמו משקפיים חדשים להסתכל על הנושא.

הרב לייטמן: חיים במשפחה יכולים להתקיים אך ורק על כלל אחד, ויתור הדדי. כי שניהם אגואיסטים, אחרי כל האהבה, החיבוקים, המילים היפות וההתלהבות הראשונה, כשנכנסים יחד בין ארבעה קירות, זה מתחיל להיות קשה. לא היום הראשון, לא מהחודש הראשון, אחרי ירח הדבש, אחרי החודש הראשון, השני, השלישי, לא חשוב מתי, מתחיל חיכוך. ובלי החיכוכים האלה לא יכולים להיות חיים, זה ברור לנו. כי אנחנו נמצאים בעולם הזה, כולנו נמצאים בתוך טבע האגו שלנו, האגואיסטי.

זאת אומרת, כל אחד רוצה לעצמו, הוא לא מרגיש את הזולת, או מרגיש רק בצורה כזאת שהזולת מביא לו תענוג, וחובתו כלפי הזולת זו בעיה גדולה. אנחנו לא מסוגלים להרגיש זאת. ולכן אנחנו צריכים ללמד את הדור, ואנחנו צריכים גם ללמד את עצמנו, שהעיקר ביחסים בינינו זה ויתור. מתוך ויתור באה האהבה. אהבה זה לא פתאום, אהבה זה קשר שנבנה לאט לאט בין שני אנשים, שמוותרים זה לזה, שמבינים כל אחד את החולשה של עצמו ואת חולשתו של בן הזוג. ודווקא על ידי זה הם מתקשרים, מעל האגו ההדדי הם מתקשרים. כך זה בתא המשפחתי, וכך אנחנו צריכים גם בינינו בכל האנושות, להתקשר מעל האגו. ולכן גם זה וגם זה נקראים "ברית".

אורן: השאלה הבאה היא שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.

שאלה: לגבי הנשמה. האם יש בין הבדל בין נשמה של יהודי לבין נשמה של גוי? כי גוי מצוּוה ב"שבע מצוות נוח" ואילו היהודי ב-613 מצוות, תרי"ג. ונאמר על ידי המקובל, שאם יהודי משלים את התיקון על ידי 613 מצוות, הוא מגיע לדרגה של צדיק ואז הוא גמר את כל התיקון. למרות שהגוי מצוּוה לא ב-613 אלא רק בשבע מצוות נוח.

האם יש הבדל בנשמות גם כשהן למטה ועולות לתיקון למעלה בשלבי הסולם. האם לנשמה של גוי יש מסלול יותר קל מבחינה רוחנית, מאשר לנשמה של היהודי שיש לה הרבה מכשולים בדרך עד שהיא תגיע לתיקון הסופי?

הרב לייטמן: הנשמות שלנו באות מנשמה אחת, נשמת אדם הראשון, שהתחלקה לשישים ריבוא נשמות, שחוץ מזה, מתחלקות לנשמות של ישראל ונשמות של אומות העולם. החלק הראשון בנשמת אדם הראשון הוא נשמות של ישראל, שהן נשמות יותר זכות, הן משתוקקות לגילוי האלוקות. ובתיקון הזה הן צריכות לתקן את עצמן בתרי"ג הרצונות שבכל אחת, בכל נשמה ונשמה.

כשמלכתחילה יש בנשמה תרי"ג רצונות אגואיסטיים, וכל נשמה חייבת לתקן את עצמה לשימוש ברצונות האלה למען הזולת, ב"ואהבת רעך כמוך". וכשעוברים בכל רצון מתרי"ג הרצונות, משימוש אגואיסטי לשימוש אלטרואיסטי, לטובת הזולת, זה נקרא "עשיית מצווה". לכן כל נשמה חייבת לעבור תרי"ג מצוות, תרי"ג תיקונים על תרי"ג הרצונות שבה.

והחלק השני שבנשמת אדם הראשון שנקרא "נשמות אומות העולם", הוא חלק שמתקן את עצמו קודם ב"שבע מצוות בני נוח" מה שנקרא, ואחר כך מצטרף גם לנשמות ישראל.זה נקרא שישראל חייבים להיות כ"אור לגויים". ובסופו של דבר, "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", כי נשמות מתחברות יחד, והתיקון ההדדי ביניהן מחבר אותן יחד לנשמה אחת, כמו שהיתה נשמת אדם הראשון בגמר התיקון הסופי הכללי.

אז יש הבדל בדרך. שישראל חייבים קודם לתקן את עצמם, כי הם זכים יותר, יש להם יותר גישה לתיקון. ואומות העולם באים רק אחר כך על ידי התעוררות ישראל. זאת אומרת שישראל חייבת להיות כ"אור לגויים", להפיץ להם את שיטת התיקון, ואז יחד עם כל אומות העולם להגיע לתיקון הכללי.

אורן: תיקון של גוי זה תהליך יותר קל מאשר תיקון של יהודי? כלפי הפרט, כלפי האדם הפרטי?

הרב לייטמן: כן.

אורן: יותר קל?

הרב לייטמן: יותר קל.

אורן: בוא נעבור לשאלה הבאה שלוקחת אותנו למקום אחר. שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.

שאלה: למה נוצר הכעס, מה תפקידו בעולם שלנו?

הרב לייטמן: "כעס" זה התעוררות הרצון לקבל לא גבול.

אורן: האגו.

הרב לייטמן: האגו, שרוצה לקבוע בעצמו ולקבל את מה שהוא חושב שמגיע לו ללא שום חשבון, מעל החשבון. אם הוא רוצה לקבל בתוך החשבון, אין כעס, אבל אם מעל החשבון, זה נקרא "כעס".

אורן: מה זאת אומרת "מעל" החשבון?

הרב לייטמן: זאת אומרת, אם מגיע לי, אז אני יכול לדרוש, אני יכול להתווכח, אני יכול לעשות כל מיני פעולות רגילות במקח וממכר, קח ותן.

אורן: אוקיי.

הרב לייטמן: אבל אם אני רואה שאני לא יכול להשיג את הדבר, ליישב את הקושיה, למלא את עצמי, להרגיע את עצמי, בצורה הרגילה של התקשרות בנתינה וקבלה, אז מתגלה אצלי רמת אגו שלא מתמלאת, והיא נקראת "כעס".

אורן: מה עושים עם כעס?

הרב לייטמן: זו בעיה גדולה מאוד. תלוי על מה כועסים, אם האדם כועס על עצמו זה בסדר, לכעוס על הכעס.

אורן: השאלה הבאה לוקחת אותנו למקום אחר. כותבת טובה מיוסטון בארצות הברית דרך האתר kab.tv. התוכל לומר לי בבקשה מה הפירוש של הקבלה למשפט הידוע "עזה כמוות האהבה"? מה מסמל השימוש במילה "מוות" בהקשר של אהבה?

הרב לייטמן: אהבה צומחת על המוות. "אהבה" הכוונה היא שאני יוצא מעצמי לטובת הזולת, כשהיום אני נמצא בצורה הפוכה ממנו. זה כשאני רוצה להמית את הרצון האגואיסטי שלי, הפנימי, שרוצה למשוך הכל ולנצל את הכל, ובונה עליו דווקא את היציאה שלי מעצמי החוצה, אז אני בונה את עצמי על המוות של האגו. האהבה היא הפוכה מהאגו ולכן היא צומחת עליו.

אורן: השאלה הבאה היא שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.

שאלה: שלום רב, רציתי לשאול שאלה את המקובל. השאלה קצת מוזרה, ובכל זאת רציתי להעלות את הנושא. אני הגעתי מידי פעם למרכז הקבלה שלכם ומאוד נהניתי מהאווירה הכללית וכמובן מהתכנים. אבל נראה לי שיש קצת הזנחה של הנושא האסתטי. ורציתי לשאול, אם אנחנו דנים בהשוואתנו לבורא, לדעתי הבורא הוא אסתטיקן גדול, ומדוע הצד הזה לא מקבל את תשומת הלב הראויה?

הרב לייטמן: אם את אומרת עלי, איך שאני נראה, מה אני יכול לעשות?

אורן: לא, היא לא אמרה עליך.

הרב לייטמן: אז מה?

אורן: אני מניח שהיא דיברה על הביקור שלה כאן בפתח תקווה, בבית קבלה לעם, ז'בוטינסקי 112.

הרב לייטמן: הבניין הוא לא שלנו, אנחנו לא מקבלים כסף מאף תורם חוץ, אנחנו אוספים רק את המעשר שלנו. כל החברים שלומדים אצלנו מכל העולם אוספים עשרה אחוז מפרנסתם, ועל זה מתקיימת כל הרשת שלנו בכל העולם, ובכספנו אנחנו מחזיקים את הכל. אם היינו חושבים על עצמנו, איך אנחנו מתקיימים בפנים, אז ודאי שהיינו יכולים לשפר את המקום הזה הרבה יותר, אבל אנחנו חושבים איך אנחנו יכולים לצאת לכל הקהל. למשל הערוץ שאת צופה בו עכשיו, עולה לנו 1,200,000 ש"ח בשנה, וזה עוד חלק קטן מכל ההוצאות שאנחנו לוקחים על עצמנו. אז ודאי שהכסף לא מספיק לכל דבר.

אורן: אבל מה לגבי הגישה בכללות, לגבי הצורה החיצונית לעומת התוכן של הדברים. אנחנו יושבים עכשיו באולפן, האולפן נראה נחמד, סביר, אבל ראיתי בחיים שלי אולפנים מפוארים יותר.

הרב לייטמן: אני לא מבין זה מה שחשוב או התוכן חשוב? זה תמיד כך. התורה מלמדת אותנו צניעות. שיהיה נקי, שיהיה יפה, שיהיה מכובד, אבל בדרגה כזאת שלא צריך לבזבז על הדברים האלה יותר מכמה שצריך כדי שלא ידחו את האדם. את כל היתר אתה מעביר לפנימיות וכך מתייחס אליו. והאדם צריך להבין שזה מה שאתה הכנת כדי שיהיה לך קשר עימו. שלא תשב באיזו פינה או באיזו מערה, וכן הלאה, למרות שגם זה מכובד בעיני. אלא אנחנו עושים כמה שאפשר, אבל את כל העודף, ואנחנו ממש בודקים כל אגורה, אנחנו מעבירים לטובת האנושות, לטובת הזולת, להפצת חוכמת הקבלה. ואני חושב שלצערנו בינתיים אין באפשרותנו להרחיב.

אורן: הזמן שלנו להיום נגמר, אני רוצה להודות לך.

הרב לייטמן: תודה לכולם.

אורן: אני רוצה להודות לכם על כל השאלות, ולחזור על הודעה מאוד חשובה שהודעתי בתחילת התוכנית. לכל הצופים היקרים שלנו בערוץ המקומי, הערוץ הקהילתי, בעצם כרגע אנחנו מסיימים את השידורים שלנו בערוץ 98 ב-Yes ובהוט, לרגל פתיחת הערוץ החדש, ערוץ הקבלה. מי שמנוי ב- Yesיכול לצפות בערוץ החדש, באפיק 66, 24 שעות ביממה. מי שמנוי בהוט, ניתן לצפות בשיעור הבוקר דרך ערוץ "קארמה", ערוץ 39, בין השעות שלוש לשש בבוקר. וכולם יכולים להתחבר כל הזמן לאינטרנט kab.co.il.

עד השבוע הבא, שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.

(סוף התוכנית)