אין לאן לרוץ, הכי טוב בבית. תחושה כזו מתחילה להתעורר מבפנים. הקורונה האיצה אותה ודאי, אבל בעצם, היא החלה להתפתח עוד קודם.
אנחנו עוד נראה איך הדור הבא לא יתרוצץ כמונו בכל רחבי כדור הארץ. כשכל העולם בכף היד, אם לא חייבים אז בשביל מה לזוז?
בנוסף, העובדה שהקורונה נתנה לנו מכה כללית, הכניסה את כולם לפרופורציות. כולנו בני אדם, למקרה ששכחנו. כולנו שווים בפני הטבע, והוא פה המנכ"ל, כוח עליון.
הטבע הוא מערכת אחת, גלובלית ואינטגרלית. ככל שנהיה מקושרים טוב יותר זה לזה, כך נהיה מתאימים יותר למערכת הטבע. זוהי פוליסת הביטוח הטובה ביותר שאפשר לקנות כנגד כל המזיקים.
חברת העתיד תהיה מורכבת מאנשים שמבינים, שרק על ידי קשר הדדי אפשר להצליח בכל תחומי החיים. אמנם בנינו עולם מקושר מאוד, עשינו עסקים סביב כל העולם, פיתחנו את רשת האינטרנט ועוד עוד, אבל דבר אחד שכחנו: קשר פנימי בין הלבבות. אל המקום הזה אנחנו נדרשים להתקדם כמין אנושי, לפי חוק ההתפתחות שבטבע.
איכות הקשר בין בני אדם לא תלויה בקרבה פיזית, כי קשר זה משהו שמתקיים בתוך הלב. המדידה שכל אחד יכול לבצע לרמת הקשר המתוקן שלו עם אחרים היא פשוטה: עד כמה יש לי בלב מקום לאהוב את כולם?
> מן המקורות:
"בדורנו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה".
בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, בישיבת הכתבים 24.5.20