עולמות נפגשים
קבלה ומדע - 21
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 28.11.14- אחרי עריכה
בן ציון: שלום לכם צופים יקרים, אתם איתנו כאן בתכנית "עולמות נפגשים". שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן.
שלום לכולם.
בן ציון: בתכנית שלנו "עולמות נפגשים", אנחנו חוקרים את הקשר בין הקבלה למדע, והממצאים האחרונים שאנחנו מוצאים במדע. אנחנו מנסים לראות איך חכמת הקבלה משתלבת במה שמוצאים המדענים.
אני אתחיל עם פרופסור מרטין ריס, אסטרונום גדול, האסטרונום המלכותי של אנגליה, זוכה פרס טמפלטון, שמכובד עוד יותר מפרס נובל, הוא מדבר על דברים חדשים שיכולים לעניין אותנו. הוא אומר כך: "תמיד היינו מרותקים לשאלת הקיום שלנו, מכל פלאי היקום החיים הם המסתוריים ביותר, ומכל בעלי החיים אנחנו, היותר מיוחדים. לבטח צריכה להיות לכך סיבה, הדת נותנת לכך הסבר פשוט, א-להים יצר הכל ורק הוא יודע למה אנחנו כאן. המדע הגיע למסקנה אחרת, הוא לא מצא עדויות לתכנית גדולה, יחד עם זאת תגליות אחרונות גרמו למדענים לחשוב שוב. זה נראה כאילו הכתבים העתיקים אולי קרובים יותר לאמת ממה שהמדע אי פעם דמיין. אולי בכל זאת יש בורא, והבריאה אולי הינה לא מה שאנחנו חושבים. אחד הדברים שמטרידים את אנשי המדע נקרא "הכוונון העדין", בסימולציות מחשב רואים לדוגמה כי די בשינוי זעיר בערך של כוח הכבידה לגרום לכך שהיקום המוכר לנו לא ייווצר. למשל, אם הערך גדול יותר אז כל גוף שמסתו גדולה כמונו למשל מתרסק. על רקע זה בדיוק צמחה בזמנו התיאוריה הידועה", שאנחנו נדבר עליה היום, "בשם העיקרון האנטרופי”, שבעצם באה ואומרת שיש כמה ערכים קבועים ומוחלטים אצלנו, המסה של האלקטרון וכל מיני מספרים מדויקים.
הערכים הקבועים הידועים.
בן ציון: בדיוק. בדרך כלל לא מייחסים לכאורה משמעות לדברים קבועים, מנסים לפתור כל מיני משוואות מסובכות, להגיע לכל מיני תוצאות, אבל דווקא הערכים הקבועים האלה, משפיעים הכי הרבה על התוצאות של המשוואות, כי יש להם תמיד מספרים גדולים מאוד או קטנים מאוד.
כן, וגם אי רציונאליים.
בן ציון: אז חייבים להתחשב בעובדה הזאת של החיים, שהיא עובדה מדעית.
אם לא היו הערכים הקבועים האלה כמו שהם, אז כל היקום לא היה יכול להתקיים.
בן ציון: בדיוק כמו שהם עם כל המספרים, עשר בחזקת מינוס מינוס, אם הם לא היו היקום לא היה יכול להיווצר, היה חסר לו כוח, חסר לו חום, וכו'.
ומאיפה הערכים הקבועים האלה? מי מראש היה צריך לדעת, שדווקא אם אתה לא תעשה נוסחה כלשהי, שבה הם קיימים הערכים הקבועים האלה, אז כל היקום לא יהיה מאוזן ולא תהיה לו זכות קיום. הערכים הקבועים האלה כביכול היו צריכים להיות עוד לפני יצירת היקום, שאם אתה הולך על מערכת כלשהי, אתה מראש קובע מה הוא האופי הקבוע של אותה המערכת. וכך אנחנו מגלים את הערכים הקבועים האלה, אנחנו משתמשים בהם, אנחנו חיים בזכותם, ואנחנו לא יודעים מאיפה הם.
בן ציון: אתה מוצא לזה גם הקבלה גם בתוך האדם עצמו, בהתפתחות האדם, בהתפתחות הרוחנית של אדם? באמת יש כאלה ערכים קבועים תמיד, שאף פעם לא משתנים? אומרים שאם למשל ניקח את המסה של האלקטרון, גם אם ניקח אותו מחוץ לכדור הארץ, המסה שלו תמיד תישאר קבועה. זאת אומרת, בכל היקום שלנו, בכל התנאים, המסה שלו תמיד תישאר קבועה, כאילו שהיא מחוץ לזמן, תנועה ומקום, ערכים לא משתנים.
לדבר על החומר הגשמי זה לא המקצוע שלי, למרות שאני קצת מכיר פחות או יותר את מה שקורה, בכל זאת למדתי את הדברים האלה. אבל כל הערכים הקבועים האלה, במיוחד של כל מיני תופעות שיש לנו בטבע בדרגות דומם, צומח, חי ובני אדם, בכל שכבה אתה יכול לגלות אותם. המספרים הקבועים האלה נותנים ביטוי בכל רמה בצורה אחרת, אבל הם אותו דבר.
זה לא כמו מספר פשוט, זה מה שמקשר, פונקציה בין החומר לאנרגיה, בין הרצון לקבל לרצון להשפיע. הערכים הקבועים האלה מחזיקים את המציאות בין האור לכלי, בין האנרגיה למסה נניח, והם מחזיקים את המציאות שתתקיים בדיוק במונחים האלה. ואם אנחנו רוצים אנחנו רק יכולים לעלות במדרגות, אבל לקיים את הערך הקבוע, שבחכמת הקבלה נקרא חוק השתוות הצורה בין האור לכלי, מהות המסך שמקשר ומבדיל יחד, אנחנו חייבים לקיים.
אז חכמת הקבלה מלמדת אותנו, איך נקיים את הערכים הקבועים האלה בדרגה הבאה, בדרגת המדבר, ואז נוכל לעלות לאותה דרגה. איך אנחנו על ידי צמצום, מסך, אור חוזר, קבלת אור ישר, מקשרים את הכוח העליון לחומר התחתון. את זה בעצם אנחנו לומדים בחכמת הקבלה, ואז אנחנו לומדים מה הם כל המספרים הקבועים האלה שביקום.
אצלנו זה מתבטא בעשרים ושתיים פלוס חמש, עשרים ושבע אותיות הא' ב', שבכל רמה, בכל מצב אתה משתמש בתבנית הידועה, של הקשר בין החומר לאנרגיה שבראה אותו.
בן ציון: אז האם צריך לקחת בחשבון את האבחון של הערכים הקבועים האלה? האם כשאנחנו רוצים להתפתח רוחנית, אנחנו צריכים לאתר כל מיני ערכים קבועים מסוימים כדי לעבוד איתם, האם יש מספרים או ערכים קבועים כלשהם, שהם בעצם כמו המנחים שלנו?
ברוחניות אנחנו מגלים אותם בחוש שלנו, כי אנחנו בנויים מהם. מי אנחנו? אנחנו משהו שיוצא מחוצה ליקום? לא. כשאנחנו מתחילים מתוכנו, מהתחתון ללמוד את העליון, אנחנו מגלים את כל הנוסחאות האלה ובעזרתן אנחנו מפרמטים, בונים את עצמנו, וכך על ידי זה אנחנו מתחילים להכיר את הכוח, את האנרגיה הא-לוהית, הקבועה, הממלאת את כל היקום.
ואם אנחנו בונים מעצמנו כלי קליטה בהתאם לנוסחאות האלה, שאצלנו זה כ"ב אותיות ועוד חמש אותיות מנצפ"ך, אנחנו בכך מתאימים את החומר, את הרצון לקבל בכל מיני צורות של הא' ב', לאנרגיה הא-לוהית. ואז אנחנו יכולים בכאלה מצבים לשאוב את האנרגיה הזאת לתוכנו, למלא את האותיות האלה, שזה ממש מילוי של האותיות.
יש לנו בסך הכל י-ה-ו-ה תבנית רגילה, ואם אנחנו רוצים למלא אותה באור, אז יש אותיות, צורות נוספות שאנחנו בונים מעצמנו, מהחומר שלנו, שהצורות הנוספות האלה, נקראות מילויים. ואז יש לנו את הכרת המצב בחומר, וממה שהחומר חי. שגם ממה שהחומר חי, אנחנו מקבלים ומגלים בתוך החומר, כי אנרגיה אנחנו לא יכולים לגלות, כמו שחשמל אנחנו לא יכולים לגלות, אנחנו מגלים רק תוצאות. זאת אומרת, חייב להיות חומר כלשהו שבו החשמל עשה פעולה כלשהי, ואת הפעולה הזאת אנחנו לומדים, מודדים, בודקים, עושים עם הצורה הזאת כל מיני ניסיונות, וכן הלאה.
אותו הדבר כאן, שלפי הצורות שהחומר שלנו מקבל, בנוסף למה שהוא נבנה מלמעלה, שזה י-ה-ו-ה, את כל היתר בנוסף לאותיות האלה אנחנו מוסיפים. ומכך יוצא שאנחנו כל הזמן נמצאים בהתאמה לאותה האנרגיה הלא נודעת, שנקראת הכוח הא-לוהי, וכך לומדים את הא-לוהות, זה ממש בתוכנו, במידה שאנחנו מותאמים לאותו כוח עליון.
בן ציון: העיקרון האנטרופי הזה שבא ואומר שעצם העובדה שיש לנו חיים, וזאת עובדה מדעית, לכן מכך אנחנו צריכים להסיק כל מיני מסקנות ולראות מה אפשר להוציא מזה, קצת מביך הרבה פיסיקאים. כי בעצם נקבעו עובדות מראש, וזה לא מאפשר להם חופש חקירה.
למה?
בן ציון: כי כמו שגם אתה אמרת, כבר מראש נקבעו הערכים האלה, והכל הוא רק משחק איתם.
בלי שהערכים האלה יהיו קבועים מראש, החומר שלנו לא היה יכול להתקיים.
בן ציון: זאת עובדה קיימת, אבל זה קצת מביך, כי האדם רוצה לגלות.
למה מביך? הוא סך הכל בן אדם. מי הוא? איזו בהמה אלמנטרית, הם חושבים שהם חלק מא-לוהות?
בן ציון: לא חלק מא-לוהות, אבל בחקירה שלך איך אתה משתמש בערכים הקבועים האלה, העובדה שיש דברים קבועים לא מדכאים לך את החקירה?
אני משתמש בזה בשמחה.
אם אני לומד ש"טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות", האור העליון שברא את המציאות וממלא אותה, מלכתחילה כבר לפני הפעולה זאת, כבר במחשבה, נקבעו כל הערכים הקבועים האלה בכל רמה ורמה שבמציאות. ולא רק במציאות שלנו, דומם, צומח, חי, מדבר, אלא בכל הרמות שלמעלה מהעולם שלנו, נקבע הקשר, הדרגות, בין האור לחומר שהוא מוליד ומפתח, זה הכל מעליי.
האם פיסיקאים רוצים לדעת מאיפה זה בא, למה זה נקבע בצורה כזאת? איזה שכל, איזו תכנית?
בן ציון: איך הגיעו לתוצאה הזאת.
כן, אז בבקשה הם צריכים את חכמת הקבלה, הפיסיקה לא מגלה את זה.
בן ציון: היא מודדת את הדברים הקיימים.
כן, אבל באיזו דרגה? בדרגה הנמוכה ביותר, בדרגת הדומם. משום מה התחלנו לשייך לפיסיקאים איזו דרגה עליונה, שכביכול הם חוקרים איזה כוח עליון, קרובים לא-לוהות, נכנסים לסודות הטבע. סך הכל החברים האלה הם חוקרים את החומר בצורה הכי נמוכה שלו, בדרגת הדומם, אפילו לא צומח, לא חי ולא מדבר. זאת אומרת הם לא חוקרים שכל, רגש, את כל מה ששייך לאדם או למעלה ממנו, אלא הם לוקחים חלקיקים אלמנטאריים ומתחילים לשבור אותם בתוך מאיץ החלקיקים או משהו דומה, ואז מזה הם מסיקים מסקנות.
אנחנו צריכים להבין שזו הדרגה הנמוכה ביותר, לא הגבוהה ביותר. אבל למה האדם מכבד את זה? אנחנו סתם בני אדם, לא פיסיקאים, וכולם מכבדים את העבודה הזאת.
בן ציון: כן, עובדה שאנחנו מדברים על זה.
כי במקום שאין בו רגש, אין שכל, אין תגובה שבאה מתוך החומר עצמו, כמו מחומר האדם, התגובה שהוא מחליט ועושה, אלא חלקיקים יבשים, שם יותר קל, אתה לא צריך להכניס לשם אלף נתונים בלתי מובנים, שאולי תלויים במחשבה וברצון ובקשר בין זה לזה וזה לזה, מאיפה ומה, ששם אנחנו בכלל לא מבינים כלום, אלא אלה סתם חלקיקים. זאת אומרת, אנחנו רק צריכים להבין שבמה שאנחנו חוקרים בחומר הדומם, בחלקיקים אפילו כמו בוזונים, לא חשוב במה, אנחנו לוקחים את המחקר הזה ונמצאים בו, מפני שבדרגה היותר גבוהה אנחנו לא מסוגלים לחקור.
דרגת הצומח בשבילנו היא כולה סוד. למה, איפה, ואיך, חיים ומוות, התחלה וסוף הבריאה וכן הלאה, יש לך בכל תא ותא של צומח. אני כבר לא מדבר על חי ועל מדבר.
בן ציון: אבל כל דבר מפרקים.
לא. אם אתה מפרק אתה שוב חוזר לדומם. בדרגת הצומח, בדרגת החי, בדרגת המדבר אתה לא יכול לחקור כי שם אתה בכלל אפס. זאת אומרת, למה אנחנו מכבדים את הפיסיקה האלמנטארית, פיסיקת הקוואנטים? מפני שזו דרגה שבה אנחנו יכולים לחקור את החומר, אמנם הדרגה הכי נמוכה, אבל לפחות את זה אנחנו בודקים. ושם אנחנו גם נכנסים למצב שהוא לא מובן לנו בכלל.
אבל אם היינו יכולים לגעת אפילו במקצת בדרגת הצומח או בדרגת החי או המדבר, שם היה נפתח לפניך משהו שאתה לא היית יכול להבין מאיפה הוא בא. שם אתה צריך להכיר קודם כל את אותו הכוח שנקרא "אלוקי", עם אותה האנרגיה שמפתחת את הדברים, שלוחצת, כדי שאותו הדומם יהפוך להיות לצומח. איך, תסביר לי, הדומם הופך להיות לצומח? איך זה יכול להיות? איך זה קורה שפתאום קם אלקטרון עם אותם אטומים וכן הלאה ופתאום מתחילה בניהם התקשרות שנקראת "תא חי"?
או כמו שהמדענים אומרים, שלפני כך וכך מיליוני שנה על כדור הארץ שהיה כולו סך הכל דומם, פתאום התחילה להיווצר צורת חיים. איך פתאום ומה פתאום, ואיך זה קרה? כי התא החיי והתא הדומם אלה שני עולמות. לזה אנחנו לא מגיעים. הבן אדם אפילו לא חוקר, לכן אני לא מבין את הטענה הזאת, שאתה אמרת על פיסיקה, שהם לא מבינים למה יש מספרים קבועים, ערכים קבועים, שמישהו בחר בהם לפני זה.
בן ציון: לא שלא מבינים, זאת עובדה מדעית, רק שאנחנו רואים את כל עיקרון האנטרופיה, שהוא בעצם סוג של חכמה אחרי מעשה, וזה קיים כבר, יש חיים, עכשיו בוא נראה איך אנחנו צריכים ללכת אחורה, להתחשב בעובדה הזאת.
לא, לא יכולים, איך הם בכלל מעיזים לחשוב על עצמם שהם בעצמם אחרי המעשה? לחשוב שהם מסוגלים להכיר מה שלפניהם. טוב שהם חוקרים. כי החקירות האלה מביאות את האדם לעובדה אחת, שיש משהו לפניי.
בן ציון: אז בוא נפשיר עוד כמה דברים שהכינו לנו הפיסיקאים. יש במדע שלושה סוגי דברים שאינם ידועים. הראשון, הינן תופעות שאנחנו יודעים שהן שכיחות אך אינן ברורות לנו. דוגמה טובה היא האנרגיה האפלה שהיא מאוד דומיננטית, אבל לא מובנת לחלוטין.
אלה דברים שאנחנו לא יודעים. אנחנו כאילו תופסים רק משהו, מגלים משהו, אבל מה זה בדיוק? אז קראנו לזה "האנרגיה השחורה, האפלה".
בן ציון: הסוג השני הן תופעות מורכבות מוכרות היטב שאין לנו כל מושג אם הן שכיחות ביקום והדוגמה הקלאסית היא כמובן החיים. זו דוגמה לאותה תופעה מורכבת שהיא שכיחה. הקבוצה השלישית הן אפשרויות דמיוניות לכאורה, שאין לנו מושג אם הן אכן קיימות. אחת הדוגמאות הינה ההשערה, אותה מעלים אסטרופיזיקאים רבים המדברת אודות קיומם של יקומים רבים. אולי מספר אין סופי של יקומים.
מקבילים.
בן ציון: כן. זה אומר כמובן, שהיקום שלנו איננו לבד.
כן.
בן ציון: ויש לצידו יקומים רבים, אולי אין ספור. ריס, זה אותו אסטרונום המלכותי שמכנה את ההשערה הזאת מולטיברס. במקום יוניברס מולטיברס.
בסדר.
בן ציון: למעשה גם התיאוריה של הרבה יקומים באה מתוך ניסיון לאחד את הכל לכוח אחד, כוח המשיכה, הכוח האלקטרומגנטי והכוח הגרעיני החלש והחזק. ואז פתאום, הגיעו למסקנה שבעצם יכולים להיות הרבה מאוד יקומים. רצו לנסות להגיע לאחד, זה התפרק להרבה מאוד יקומים. אז איך אתה רואה את התהליך הזה שמנסים בכל זאת, כאילו, להתקרב למשהו מהותי ופתאום הנוסחה עוד הפעם מתפצלת להרבה מאוד רעשים.
ככל שאנחנו יותר ויותר נכנס לתוך החומר, אנחנו נראה שהוא יותר ויותר אין סופי. זה ברור. כי כל מה שיש לפנינו זה הכל אין סוף. אין סוף בחושים שלנו, אין סוף בהיקף המחשבה, בהכל. אני לא מצפה שהם יגיעו למשהו. השורה האחרונה בכל הפיסיקה היא שאנחנו לא מבינים ולא יודעים כלום.
בן ציון: והתסריטים השכיחים ביותר, וזה מעניין לגבי העתיד, מדברים על התפתחותו של על אדם. מעיין סופרמן בעל יכולות פיסיות ואינטלקטואליות כמעט בלתי מוגבלות.
לא נכון. זה בתנאי שהאדם הזה יתפתח, אבל לא בהתפתחות הפיסית, בכלל לא. האדם צריך לרכוש רגש ושכל חדשים, יותר נעלים מדרגת האדם של היום. הוא צריך להגיע למצב שכל הטבע, כולו נמצא בעוד רמות מעליו והוא יכול גם לעלות לאותן הרמות העליונות מהעולם הזה שהפיסיקאים רק מדברים עליהן ואולי כן קיימיות אבל הם לא מתארים אפילו באיזו צורה. אדם מסוגל לעשות את זה, בתנאי שהוא יקנה לעצמו כלים חדשים. רגש ושכל חדש, וזה מעבר לגוף שלו. ואז בצורה כזאת, יתחיל לעלות בדרגות השינויים הפנימיים שלו.
בן ציון: אז אולי בנקודה הזאת, יש פה איזו פריצה שצריך לעשות אותה כדי לעבור מחקירה שכלית לחקירה רגשית?
בהחלט, אבל לא גם חקירה שכלית וגם חקירה רגשית, אלא כל החקירות האלה בסופו של דבר צריכות להביא אותנו לשאלה על ידי מה אני קונה את הכוח הזה שמשנה אותי? שאני בעצמי אוכל לקבוע איך להשתנות. ולהביא את עצמי למצב שאני עף מהעולם הזה, ממש כמו עפיפון ועולה לדרגה הבאה, היותר גבוהה. וודאי שלא מדובר על הגוף שלנו, כי הגוף שלי הוא כמו כל החומר של העולם הזה.
וכשאני מגיע לדרגה הבאה, אז עם איזה חלק ממני אני עולה, שאפשר להגיד עליו שהוא "האני", ואיך אני משתנה שם כשאני הופך כבר לבן העולם הבא? אז אותו חלק אינפורמטיבי שעולה ממני לדרגה יותר עליונה, אותו אני צריך לאתר, להבדיל מכל האני שלי, מכל הדומם, הצומח, החי והמדבר שבי, כולו, ואני צריך להוציא את הגן המיוחד הזה, האינפורמטיבי שכן ניתן לטיפול ובו נמצא האני שלי, ואז האני שלי עולה לדרגה הבאה. את זה רק חכמת הקבלה מסוגלת לעשות עם האדם. לכן אנו עוסקים בה. מי שרוצה לעלות ליקומים אחרים, בבקשה, אין בעיה. יש שיטה שהיא עוזרת לך לבצע את זה.
בן ציון: אז בסופו של דבר, למרות שהפיסיקאים מתקדמים אל תוך החומר, ההשערות שהם מעלים, למרות שהם בעצמם עוד לא הוכיחו אותן, הן לא השערות שגויות.
הם מגלים את סוף החומר. הלאה, הם לא יכולים לגלות יותר שום דבר. אחרי כל זה הם יבואו לחכמת הקבלה.
בן ציון: ואז יוכלו לראות את היקומים הנוספים?
כן, כמו כל בני האדם.
בן ציון: תודה לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן, תודה לכם צופים יקרים ונתראה בתכנית הבאה שלנו, שלום ולהתראות.
(סוף התכנית)