"שלבי הסולם"

מסע באירופה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 17.02.11 - אחרי עריכה

רחל: שאלו אותי אם אני מתרגשת היום יותר מכל תכנית אחרת, אז אמרתי להם, שכן. כי זה שידור חי, וזה משהו חדש ואף פעם לא עשיתי איתך שידור חי. וגם יש משהו אינטראקטיבי שאנשים יכולים לכתוב לנו שאלות, ואני יכולה לשאול אותך במהלך התכנית.

מספיק להתרגש, אני גם מתרגש, אבל כל פעם שאני מתחיל לדבר על מה שאני חי, שכל הזמן אני נמצא בזה, אז אני מתרגש לפני. נגיד אני צריך לנאום לפני הרבה אנשים, ושם קהל גדול של אנשים חשובים, או אנשים חדשים שאין לי איתם עדיין קומוניקציה, קשר, אז אני מתרגש איך אני אמצא איתם מגע. אבל כשאני מדבר על הנושא שלי, אז כאן אני ומה יש להתרגש.

רחל: הנושא שלנו היום זה המסע שעשינו באירופה.

את זוכרת איך הייתי לפני שיצאתי לבמה, אני לא יודע עד רגע אחרון על מה אדבר, כי היה צריך להרגיש את הקהל, וזה קהל חדש שאני צריך לתת לו משהו.

רחל: אז התרגשת?

התרגשתי איך אכנס איתם לקשר, איך אני אעביר להם מה שיש לי להעביר, ועל זה היתה ההתרגשות.

רחל: אבל זה כמו גלגל, אין לך מה להעביר עד שאתה לא מרגיש אותם.

נכון. להעביר אפשר רק בתנאי שאנחנו מרגישים את הצופה, את הקהל, וכאן זה תמיד היה קצת קשה. הייתי הרבה פעמים בגרמניה ובכלל באירופה בהמון הרצאות וכנסים למיניהם, והיה לי תמיד קשה. באיטליה, בגרמניה, באוסטריה, במזרח אירופה, באנגליה. נתתי שיעורים בפריז, בכל המקומות. היה לי תמיד לא פשוט, אירופה זה אגוז קשה.

רחל: עדיין?

לא, זהו, זה מה שהיה, ואת נוכחת בזה. הפעם כאילו הגענו למקום רך, למקום בשל, מקום שהוא כמו פרי בשל שאפשר לעשות איתו משהו, או ירק בשל. וכשהוא לא בשל אז הוא קשה, אין מה לעשות איתו.

רחל: מה קרה, איך העַם הזה שהשתנה פתאום?

הם התהפכו פתאום, נגיד תוך שנה. מתי היינו כאן בפעם האחרונה?

רחל: בשנה שעברה באיטליה.

בינואר בשנה שעברה באיטליה. אז זה שינוי גדול, שינוי גדול מאוד, כולנו הרגשנו.

רחל: איך זה קרה, איך העַם הזה השתנה?

לא יודע. כנראה שבכל זאת יש הרבה אנשים שכבר לומדים איתנו, הרבה חומר שפרסמנו, יצאו בגרמניה כמה ספרים, עכשיו שהיינו בצרפת בהפקת הספר שלי בהוצאה לאור. ועוד מעט אנחנו נוסעים לספרד גם להוצאה לאור באיטליה. זאת אומרת, יוצאים כל פעם ספרים החדשים שלנו.

רחל: כמעט כל חודש יוצא ספר באחת מהשפות באירופה, זה לא יאומן.

כן, נכון. זאת אומרת, יש להם דרישה, יש להם שאלה ואת התשובה הם מתחילים להרגיש שהיא נמצאת בחכמת הקבלה. ובכל זאת היה קשה מאוד, אפילו שהם הרגישו את זה, אפילו שהם שמעו על זה, היה קשה מאוד. את לא היית בהיידלברג שעשינו כנס, היו שם גרמנים שאומרים, "אנחנו שונאים את ישראל, אנחנו שונאים יהודים, אנחנו לא יכולים להסכים", ואחרי שעה, שעה וחצי אפשר לראות בסרטים איך שהם התחילו לבכות, "לא ידענו שזה ככה, שזו חכמה והצלה לעולם", וזה תוך נגיד חצי שעה עד שעה ההתהפכות הזאת.

וזה היה אגוז מאוד קשה, הקהל מאוד רציני ושכלתני, וודאי שלא מאמין באותו א-לוהים ובאותם העקרונות וערכים. אבל שמתחילים לדבר מצד הקבלה ולהסביר להם בצורה שיטתית אחד אחד, הם מתחילים לראות שיש כאן לוגיקה, היגיון, חכמה, סיבה ומסובב, סדר כל כך קפדני וחזק, שאי אפשר לסתור אותו, ואז הם נשברים.

רחל: והפעם אפילו אתה אומר.

הפעם לא, הפעם הם כבר עברו משֶכל לרגש.

רחל: אתה חושב שזה בגלל שהיה המון קהל מישראל?

לא. המון קהל מישראל זה היה מרכך את האולם, היה עוזר לי, אבל זה הזמן שעובד. על מה שאנחנו לומדים, איך שאנחנו מפרסמים את החומר, הקבוצות שלנו בכל האירופה, ובסך הכל לכן זה קרה. ושבוע אחרי זה הגיעו אלינו ארבעים גרמנים לבקר אותנו.

רחל: אם אני לא טועה, הגיעו מהוצאת הספרים "קופ האוזן", שרוצים להראות את הספרים שלנו, ובאו לראות את כל המפעל שלנו.

כן, וגם הארבעים האלו שמעו הרצאה, ואחר כך שיחות עוד מכל מיני אנשים, הם לא רצו ללכת. הם באו לישראל כדי לתפוס את האווירה של ישראל, הם לא רצו ממש לעזוב אותנו, וזה מאוד נעים. זה סימנים באמת ברורים שאנחנו מתקרבים לאיזה תפיסת הקבלה בעולם, שהיא באמת יכולה להתקבל כשיטת התיקון, ולא נצטרך לייסורים גדולים, למכות, ולאסונות, כדי להגיע לזה בדרך אחרת.

רחל: אתה מרוצה מההתקדמות של אירופה?

כן, הפעם כן. אנחנו בעזרת ה' עוד נעשה כנסים כאלו בספרד ובאיטליה. יכול להיות שאחר כך לקראת החורף נעשה כבר באנגליה בסתיו, ובזה שוב נכסה את אירופה. גם בקיץ יש לנו במוסקבה כנס ענק לכל מזרח אירופה. ואני חושב שעל ידי אירועים כאלו אנחנו מושכים, וגם משכנו הרבה כלי תקשורת.

רחל: איך הרגשת בכל הראיונות בברלין ובפריז עם כל מיני כלי תקשורת.

היתה בפגישה כתבת מ"אידיש אלגמיינה", עיתון היהודי. שיוצא לאור בכל רחבי אירופה בהרבה שפות, בצרפתית, ספרדית וגרמנית. הם עשו כתבה גדולה מאוד יפה.

רחל: הם עשו כתבה מאוד יפה, אפשר לראות אותה אפילו באינטרנט. הם מאוד התרשמו, הם הסתובבו שלושה ימים בכנס. והיה המון המון רדיו, והמון מגזינים. איך הרגשת הפעם את המדיה? תמיד לרגל הוצאת ספר חדש מגיעים המון כלי תקשורת?

הייתי אומר שהם מרגישים שיש לנו מה להגיד, וזה פעם ראשונה. תמיד הם היו יושבים ושומעים, כאילו ששלחו אותם מהעיתון שלהם, ובפרט אם זה יהודים שעושים משהו, אז הם צריכים לכתוב על זה. לגרמנים יש התחייבות כביכול ואני מאוד לא אוהב את זה, עוד מהשולחן העגול.

רחל: "שולחן העגול", שהיינו בו ב- 2006.

כן.

רחל: האירוע הזה בברלין היה מאוד גדול. ועכשיו כבר הגענו לפריז כי הספר "קבלה במילים פשוטות" יצא לאור בשפה הצרפתית, בהוצאת "רדניאן" והזמינו אותנו כמובן לרדיו היהודי. היינו ב"סורבון" שם נתת ראיון לפרופסורית שעוסקת בהתפתחות של המאה העשרים, ואמרת "אולי נתחיל איתה שיתוף פעולה בכתיבת ספר".

היא לומדת אצלנו.

רחל: היא התחילה גם ללמוד אצלנו.

היא פרופסור בסורבון.

רחל: כשהיינו בפריז היו עוד ראיונות לכל מיני מגזינים, ואפילו מגזינים נוצריים.

היינו גם באונסקו.

רחל: הביקור באונסק"ו היה פריצת דרך מבחינתנו, כי אנחנו פותחים את כל מפעל ההפצה שלנו לנושא של חינוך.

נכון.

רחל: אין מה להגיד, קבלה זה חינוך. חינוך האדם, חינוך לילדים, חינוך למבוגרים.

כן.

רחל: אנחנו יודעים שאונסק"ו שמחו מאוד לקבל אותנו.

כן. קודם כל זו היתה הפתעה, כי בדרך כלל הארגון הזה לא כל כך אוהב לעבוד עם ישראל, הוא שייך לאו"ם, ועם האו"ם יש לנו תמיד חיכוכים.

רחל: קונפליקטים,

אז פתאום קיבלו אותנו יפה מאוד. והתקבלנו אצל מנכ"ל אונסק"ו והסברנו את שיטת החינוך שלנו, וזה התקבל באמת בצורה כל כך יפה, שקיבלנו שבוע אחרי זה הזמנה לכנס האו"ם בניו יורק וגם במוסקבה, ועכשיו אנחנו מתפצלים לשניים, ניסע גם לשם וגם לשם, כי הם רוצים לדעת ולשמוע על החינוך שלנו.

רחל: זה הפתיע אותך שהיא הקשיבה ככה?

כן, בפרט שאפילו יכולים לכתוב ספר ולהביא את שיטת החינוך דרכם לקהל העולמי. והפתיע אותי עוד יותר מזה, שכאשר אני מדבר על החינוך הגלובלי, מה אני חושב שצריכים לעשות, זה מתקבל כל כך מהר בהבנה, שלא נתקלתי בה באף מקום.

רחל: התרגשת? איך הרגשת?

הרגשתי קודם כל, שיש להם בעיה, והם יודעים שישנה הבעיה. קודם כל אני רואה את האדם כאגואיסט,שרוצה רק להצליח, ורואה שהוא נתקע ולא יכול להצליח במשימה שלו.

רחל: חשבת שככה תצליח?

לא. הם חשבו שהם יצליחו ובסופו של דבר הם הבינו, שהעולם מתגלגל לאיזשהו כיוון לא ידוע, כמו שמגלים את זה גם אנשי כלכלה, סוציולוגים, פוליטולוגים והעוסקים באקלים. בעצם עם כל דבר יש לנו בעיה, ובחינוך זו הבעיה הכי גדולה. ואם הם חשבו שהם יכולים להצליח בזה באיזשהם דרכים, אז עכשיו הם רואים שלא.

רחל: שוחחת עם גב' אירינה בוקובה יושבת ראש אונסק"ו.

כן. ובאמת כשהתחלתי לדבר, ראיתי שאני מתחיל משפט והיא מסיימת. היא אישה מאוד חכמה דוקטור לפילוסופיה, ויש לה גם דוקטורט ביחסים בינלאומיים, והיא דיפלומטית.

רחל: היא היתה שרת החוץ של בולגריה, היתה שגרירת בולגריה בצרפת ונמצאת מטעם בולגריה באונסק"ו.

זאת אומרת, יש לנו עכשיו הזדמנות מאוד יפה דרך אונסק"ו להופיע לקהל העולמי באו"ם, וישראל באו"ם היא לא כל כך במקום יפה, ואנחנו דווקא מתקבלים שם טוב וכבר קיבלנו מהם או קיי לכמה תוכניות עבודה משותפות. אז אני ודאי ששמח, כי אנחנו גוף החינוכי.

רחל: אז זו הפתעה בשבילך?

אנחנו גוף חינוכי, והחינוך הוא בעצם כל היסוד שלנו, לחנך את האדם להיות אדם הדומה לא-לוהים, הדומה לבורא.

רחל: זו היתה הפתעה?

לי כן.

רחל: אני זוכרת שלפני כמה חודשים היתה לנו אפשרות לעשות את הפגישה הזאת הרבה קודם, ואתה דווקא דחית.

אני דחיתי אותה, כי מתוך ניסיון שלי עם +הגופים האלו כולל האו"ם ועוד ארגונים כאלה, אני ידעתי שזה סתם לבוא להגיד שלום, ללחוץ ידיים, לתת כרטיס ביקור וזהו, ובזה הכל נגמר.

רחל: והנה פה יש אפשרות לעבוד.

כאן הם הרגישו שלנו יש פתרון ולהם אין. את זה שאין, הם ידעו.

רחל: היא מאוד היתה מופתעת, אני זוכרת שהיא ישבה שם ואמרה "חינוך אינטגראלי, גלובלי", ונפתחו לה העיניים.

כן. ולכן אני מאוד מופתע ואני בתקווה. אמנם שאני כבר למדתי בחיים שלי להיות ספקן, אבל בכל זאת כאן אני בתקווה, ובכלל מכל אירופה יצאתי עם הרגשה מאוד יפה. קודם כל גם נסעו מישראל לשם מעל מאה אנשים לכנס בגרמניה, אחר כך אנחנו עברנו לצרפת. וגם בצרפת הקבוצה שלנו התקבלה מאוד יפה ונתתי שם שיעורים. היינו שם גם בראיונות.

רחל: נציג שאלה ותשובה מההרצאה שעשינו בפריז לרגל הוצאת הספר החדש.

שאלה של צופה: דרגת המודעות הגבוהה שדיברת עליה, האם יש קשר לבורא?

"בורא" זה נקרא אותו כוח העליון הקיים במערכת, פועל במערכת ומפעיל אותה, ואנחנו מגלים אותו במידה שאנחנו גם כמו המערכת הזאת אינטגראליים. ואז במידה שאנחנו מתחברים עם הבורא, עם הכוח הכללי הזה, אנחנו נעשים לפי זה גם כמוהו נצחיים ושלמים, וזו דרגה שאליה כל אחד חייב להגיע.

לא עכשיו, יותר מאוחר, אבל כל אדם בעולם יצטרך להגיע להכרת המערכת הכללית הזאת והכרת הבורא. התיקון שלנו לגלות את העולם הגלובאלי, האינטגראלי, ולהתכלל בו לגמרי, צריך להתקיים תוך מקסימום מאתיים שלושים שנה, עד סוף ששת אלפים שנה. אבל יכולים גם קודם לכן.

אני רוצה להגיד, שהדברים שחכמת הקבלה דיברה עליהם, הם באמת התקיימו בהיסטוריה, כמו גם שנכתב עוד לפני אלפיים שנה, שבסוף המאה העשרים העולם ניכנס לפאזה חדשה של התפתחות, ויתגלה ספר "הזוהר", ואנחנו נצטרך להתחיל כבר לעבוד על עצמנו.

אני לא חשבתי על זה, כשהתחלתי ללמוד את חכמת הקבלה באמצע שנות השבעים.

רחל: איך הרגשת בפריז, גילינו שיש לנו מרכז מאוד גדול, יש לנו שם המון המון תלמידים.

כן. קודם כל.

רחל: אני הופתעתי, שלהרצאה הגיעו למעלה מהמצופה, האולם היה מלא עד אפס מקום, ואפשר היה לראות שהם הגיעו עם ספרים, עם הספר החדש שיצא לאור, עם שאלות כתובות בפנים, עם כל מיני נווטים. כתבו בזמן ההרצאה, שאלו שאלות כמו תלמידים ממש. וכמובן נרשמו, ומאז התחיל שם קמפוס והתחיל לימודים.

זה פלא, לי אין הסבר רציונאלי, זה ממש מעשה ה'. כי קודם כל זה היה העַם הצרפתי בגדול מה שנקרא, אנחנו רואים שם אנשים שהם בכלל לא יהודים.

רחל: לא יהודים.

מהגרים, לא יהודים זה ברור. קודם כל הצרפתים הם בכלל עם קשה, וכלפי יהודים ותורת ישראל זה בטוח. אבל שם היו גם צרפתים וגם כאלו שלא כל כך הרבה שנים בצרפת, אולי מאפריקה. לצרפתים ישנה בעיה, כי הם מרגישים שהם צריכים איכשהו לפתור את הבעיה, שמעל 15% מהאוכלוסייה בצרפת הם כאלו שעברו מאפריקה ומכל מיני מקומות.

רחל: כל אירופה סובלת מבעיית מהגרים.

כן, אבל מהגרים שכבר נמצאים בפנים והם כבר כמו צרפתים, והם לא מקבלים חינוך, ובוודאי שאת הדת לא והתרבות לא, אז ישנה בעיה בכל המדינה. החכמת הקבלה מסבירה, שאנחנו לא צריכים ללכת לבעיה כמו שהם מציגים אותה. גם בגרמניה וגם בצרפת היום מדברים גם ראשי ממשלות שהם לא הצליחו עם תכנית האיחוד של ההגירה הזאת.

רחל: האיחוד האירופי די כשל.

לא האיחוד, גם תכנית קבלת המהגרים. חכמת הקבלה מסבירה איך לעשות זאת. זה לא שאתה מקבל מהגרים והם צריכים לקבל את התרבות שלך, החינוך שלך ואפילו השפה שלך והכל. אלא העולם הוא עגול, אתה צריך לשבור את הקירות, את הגבולות, ואז אין לך שום בעיה. ובצורה כזאת זה צריך להיות ולא שכל מדינה תקבל קצת מהגרים ותהפוך אותם לְמה שהם לא עצמם.

רחל: אז הניסיון שלהם לעשות מהרבגוניות דבר אחיד ושלם זה בלתי אפשרי?

כן, כי הם רוצים שהם יהיו כמוהם.

רחל: יש פה המון שאלות על אירופה ועל הכיוון החדש שהיא צריכה ללכת.

והכיוון הוא הפוך לגמרי. אף מדינה לא יכולה לכופף את האנשים שבאים אליה ולנסות לעשות אותם כמו האזרחים שלה. הם לא יכולים להפוך להיות צרפתים, ולא צריכים. היום העולם הוא עגול כל אחד יכול לחיות איפה שהוא רוצה. אנחנו מתקרבים לזה, זה עניין גלובלי ואינטגראלי, והטבע כך מתייחס אלינו, ולכן אנחנו צריכים בצורה כזאת להתנגד לכל הפוליטיקות האלו. אנחנו צריכים להגיע למצב, שאנחנו באמת כולם אחד.

רחל: יש לנו המון שאלות מהצופים בפייסבוק וכמובן ב-kab.tv.

שאלה: האם המטרה שלנו עכשיו בהפצת חכמת הקבלה ללכת יותר לכיוון של אירופה, בעקבות המשברים שאירופה סופגת, ואולי זו קרקע פורייה להוציא שם יותר ספרים?

אנחנו עושים זאת. אנחנו נעשה עוד הרבה כנסים, ואנחנו צריכים באמת להגדיל את הנוכחות שלנו שם. יש אצלנו כאן גם קבוצה כמו שהיתה מגרמניה, שמאוד רוצה לעזור לנו להתפרסם שם, ולהיות נוכחים. יש לי הרבה הזמנות לכל מיני אירועים שם, וגם מחברים שלנו, אבל אני לבד לא אוכל להיות נוכח בכל זה.

באירופה נצטרך לעבוד הרבה ויחד עם זה המשלחת שלנו היתה גם בסין.

רחל: כן, במקביל היו משלחות בסן פרנסיסקו, בניו יורק ובסין.

סין הולכת בגדול תמיד. הם בנו בנין חדש, בן ארבע קומות, כדי לאכסן את הכנס הבא שלנו, אז איך נסרב.

רחל: נו, אז מתי נוסעים לבייג'ין?

נצטרך גם לנסוע לבייג'ין אני לא יודע איך, אבל צריכים לדבר על זה. יצאו שני ספרים שלי בסינית, ואנחנו צריכים בכל זאת להיענות להם בזה שנבוא.

שאלה: האם יש שיטה חינוכית שאפשר כבר להציע לאנשים, מה שאנחנו עושים עם אונסק"ו שהוא ארגון רציני.

כן השאלה היא באיזה צורה ומה אנחנו רוצים. ודאי שאנחנו רוצים לעשות ערכה טובה וגדולה לכל העולם. אנחנו רוצים לבנות שיטה שזה יהיה מרכז עולמי לימודי שיתפרסם בכל העולם, ויהיה בכל קווי התקשורת שלנו דרך האינטרנט. לעשות משהו שיתקבל על כולם דרך אונסק"ו והאו"ם. אני מקווה שאנחנו נעשה זאת. זה ודאי עניין גדול.

רחל: דיברת באונסק"ו על חשיבות האינטרנט. ולפני יומיים ראיתי נאום של הגב' אירינה בוקובה יושבת ראש אונסק"ו, שממשיכה את מה ששמעה ממך. ובאוקטובר הולך להיות כנס מאוד גדול, להבין איך אפשר להשתמש באינטרנט ככלי לאחד את החינוך בעולם.

אני חושב שעד אז אנחנו כבר נכין רפרזנטציות נכונות, טובות, ונוכל להציע אותם כשיטה שלנו לעולם. אני חושב שזה עומד להתקבל, כי באמת החינוך נמצא במשבר כל כך גדול בכל המדינות, והצעקה והלחץ מהדור הצעיר הוא כל כך גדול, כי כל אחד סובל מזה. זה לא מישהו באיזשהו מקום, זו צרה כללית, ולכן כאן יש לי קצת תקווה להצלחה.

רחל: בעוד עשרה ימים נורמה ליבנה ואני נוסעת לאונסק"ו לכנס מאוד גדול שיערך שם. איך אתה חושב שאפשר לפשט ולהסביר את השיטה, להביא אותה לאנשים בצורה מובנת, פשוטה וברורה?

קודם כל, רוב הקהל שמתעסק בזה הן נשים וזה טוב, כי יותר מקשיבים, פחות גאוותנים. זה קהל אחר ולכן זה טוב. וגם כולם נמצאים בסימן השאלה, ואת זה רואים מכל מה שקורה באינטרנט ובכל הכנסים האלו. אנחנו צריכים להכין ערכה כמו שעשינו וההסבר עובר טוב ונכון.

את רואה, שאם אנחנו מדברים קצר, לעניין, אנחנו פוגעים בכל אותם מקומות איפה שאין להם תשובה, אבל השאלה נמצאת והיא כואבת, אז מיד הם מרגישים שיש כאן איזו תרופה ומרגישים שישנו פתרון.

אני מקווה שאתן תדעו מה לענות על הדברים. יש לנו כחמש עשרה, עשרים, שאלות עיקריות שתמיד נתקלים בהן בחינוך, אותן ודאי שאנחנו נוכל להסביר בקלות ומיד, וכל היתר כבר צריכים להיכנס יותר עמוק לשיטה. אבל לכן יש לנו מעבדה גדולה שבה אנחנו עושים עבודה, מאמצים את זה, ובנין שלם.

רחל: בסוף הפגישה עם אונסק"ו היא אמרה, שהיא כל כך שמחה לפגוש איש של חזון, היא באמת מאוד התרשמה.

שאלה: אם רק הבורא מעורר את הנקודות שבלב, מה הטעם בהפצה?

אנחנו לא מפיצים את חכמת הקבלה רק לנקודות שבלב, אנחנו צריכים להכין את כל העולם לקבלת השיטה החדשה, לקבלת הקשר בין בני אדם, החיים החדשים. בעל הסולם כותב את זה בספר "הדור האחרון". ולכן יש הפצה לאלה עם הנקודה שבלב, שלהם כמעט ולא צריכים הפצה, הם צריכים רק לשמוע בחצי אוזן באיזשהו מקום והם מגיעים אלינו ישר.

אבל ישנם אנשים שאין להם נטייה לרוחניות, אין להם התעניינות ללימוד ולחכמת הקבלה והם צריכים רק לדעת שיש פתרון לחיים הפרטיים, לילדים, למשבר העולמי, לאקלים שמשתגע, לכל הדברים האלה.

ואם ישנו הפתרון אז אני צריך לדעת את זה, כי זה מפריע לחיים שלי, ואולי ישנה תרופה. ולכן להם דרך הצרכים שלהם אנחנו מביאים את חכמת הקבלה, והם צריכים לדעת על זה בקטן, אבל דרך זה הם יגיעו אחר כך להתחברות עם כולם, עד שאנושות תהיה כמשפחה אחת.

רחל: כשאני חושבת על בעל הסולם שעשה את הדרך שוב לפולין בניסיון להציל את היהודים לפני מלחמת העולם השנייה, ואני רואה אותנו מפיצים במלוא הכוח, אני שואלת את עצמי, איך יש לך כוח להמשיך ולהסביר את זה שוב פעם ושוב פעם.

אני חוזר על אותו דבר?

רחל: ואיך כל פעם מהתחלה, ואותו דבר?

כן, אבל האדם הוא חדש, החסרונות חדשים, ולכן אני מדבר תמיד על משהו חדש ולכן יש לי כוח וזה לא נגמר. אני מבין את בעל הסולם עד כמה הוא ציפה שמה שהוא יעשה, אפילו בעַם הפולני, במהפכת הפועלים שעשו שם, זה יעזור ולכן הוא נסע במיוחד מישראל לפולניה, בתקווה שאולי יוכל לעורר אותם קצת לאיחוד ולתיקון. אני לא חושב שהוא נסע סתם, בכל זאת הוא פעל בזה משהו.

רחל: ואתה?

אני רואה שהולך לנו, אנחנו הולכים בעקבותיו ולכן מצליחים.

רחל: היה לנו שבוע מוצלח, זה היה רק שבוע ועשינו בו כל כך הרבה. כנס, מסע יחסי ציבור, ספר חדש, אונסק"ו, והפירות יניבו עוד בעזרת השם.

(סוף השיחה)