"פרשת השבוע"

משפטים

בהשתתפות: שמואל וילוז'ני

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 29.12.2014 – אחרי עריכה

שמואל: עברנו את "יתרו" והתקדמנו ל"משפטים". לפני שנתחיל רציתי לומר משהו אישי. אני יוצא בתחושה של תסכול. אני כל כך נהנה להיפגש איתך, כל כך נהנה לשמוע אותך מדבר על פרשת השבוע מהזווית הקבלית. אבל אז אני יוצא החוצה ומרגיש כולי טוב, ואני אומר, מי מרגיש פה טוב? מה אני מרגיש כל כך טוב? האגו שלי. הופעתי בטלוויזיה, אנשים הקשיבו לי, דיברתי עם הרב, הוא התייחס, הוא ענה, היה נחמד. אולי אני צריך לצאת בתחושה אחרת, שלא הספקתי, של תסכול, המצב כל כך קשה.

אני לא חושב. המצב בעולם הוא באמת מתסכל ומצב מאוד קשה. אנחנו ב- 2015, אנחנו 15 שנה בתוך המאה העשרים ואחת, זה הרבה.

שמואל: זה המון, זה בלתי נתפס.

אנחנו כבר נכנסנו לתוך המאה הזו ולא חשבנו שנהיה כאלה. באמת עד כדי כך אני לא חושב שמישהו חשב. תראה מה שיש בעולם, אילו פריצות, גניבות, שוחד, אלימות, מלחמות, שקר, מה לא, וללא בושה וכל אחד עם כולם. אין לך מדינה שלא יהיו לה שונאים ואויבים. אנחנו כבר לא מדברים על ישראל שכולם עלינו, אבל כולנו נמצאים בכזה שוק, מקום שכולם רק מתעסקים באגרוף.

שמואל: זה סדום ועמורה, אלו כל הכוחות האלה שמדברים עליהם.

סדום ועמורה?

שמואל: שם היו צדיקים גמורים, בוודאי, זה נכון, כי שם כל אחד אמר מה ששלי שלי, מה ששלך שלך, ואנחנו לא מתערבבים. ופה כל אחד אומר מה ששלך שלי.

שם היו חוקים שהם אל תעשה לזולת טוב. אצלנו לא צריך את החוק הזה. אתה מבין עד כמה אנחנו רחוקים מסדום ועמורה.

שמואל: איפה אני שם את האגו שלי לנוכח הכוח המשפיע? אני יכול לומר לכוח, "איפה שממוקם בי האגו תיקח אותו, תן לי להתנהל בעולם".

לא. זה לא הולך כך, כי אז אתה לא תגדל.

שמואל: הוא הכוח שדוחף.

כן. הוא חייב להתגלות, כל הזמן לגדול עוד ועוד ואתה בונה מעליו את עצמך. זה חייב להיות כך. זו בעצם גם הפרשה שלנו. כי מה עושה משה בפרשת משפטים?

שמואל: זו פרשה שממשיכה את מעמד הר סיני. נכון?

כן. הוא מסביר להם כל מיני חוקים.

שמואל: בא משה ומוסר לבני ישראל רשימה ארוכה של מצוות.

בסדר, זה לפי החיים שלנו.

שמואל: כן, אבל רק עכשיו הם יצאו, למה לא להסתפק קודם כל בעשרת הדברות?

לא, העניין הוא כך. כשאנחנו קוראים את הפשט כמו שכתוב, אז באמת יש שם דברים שהעם עדיין לא נתקל בהם.

שמואל: נכון. למשל דינים בקשר לעבד.

עם העבדים, עם כל מיני דברים. אבל אם אנחנו מדברים על התפתחות רוחנית, ולא כמו אנשים שלא מכירים את עומק התורה חושבים, אז אדם נתקל בהם מיד כשהוא מתחיל לצאת מהאגו שלו, כי אז הוא כבר נמצא במצב שהוא לא יודע איך להתנהג.

שמואל: קודם כל ביחסים שבין אדם לחברו.

קודם כל מה זה שאני יוצא ממצרים? אני מתעלה מעל האגו שלי ורוצה להתנהג לפי החוקים האחרים, החוקים הרוחניים. חוקים של השפעה ואהבה, יחס טוב, תמיכה, כולם חברים, כולם אהובים, כולם יחד, כולם דואגים לכולם וכמה שיותר. במקרה כזה אני צריך לדעת, אני צריך לקבל הסבר על כל צעד ושעל, אחרת אני לא יודע איפה אני נמצא.

שמואל: היום אנחנו נמצאים בתקופה שבה מחוקקים כל כך הרבה חוקים, אנחנו מדינה שבה כל אחד שופט את האחר, כל אחד עורך דין, לכל אחד יש עניין עם חברו, אנחנו בערכאות משפטיות כל הזמן. וזו בעצם ההצעה הראשונה שאנחנו מכירים דרך חוק ומשפט, אז אני אומר אולי צריך לעשות אתחול מחדש ולקחת את החוקים האלה.

החוקים האלה נכונים רק אם אתה הולך להתעלות מעל האגו שלך.

שמואל: אבל זה מה שאנחנו בעצם רוצים לעשות כעם ישראל.

נכון. במדינת ישראל, עם ישראל חייב. אם אנחנו רוצים להישאר לחיות כאן, אז אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להשתמש בחוקים שמדובר בהם בתורה.

שמואל: נכון. עכשיו יבוא הצד האחר של המפה, השמאל, ויגיד "אתה רוצה לכפות עלינו מדינת הלכה". אבל זה ברור שלא.

לא. צריכים להסביר להם מה זה.

שמואל: זה מה שצריך לעשות, להסביר שאלה החוקים, נכון שהם ניתנו אז, אבל הם תקפים לנו להיום.

כי אלה חוקי הטבע.

שמואל: בדיוק. אנחנו מקימים חברה חדשה שקיבלה על עצמה להיות "כאיש אחד בלב אחד" במעמד הר סיני. ועכשיו הקבוצה הגדולה הזו, שש מאות אלף איש או הנשמות האלה צריכות להתקדם לכיוון הגשמת יעדם, ואם הם ילכו בצורה הזאת, כך הם יגיעו.

פעם ראשונה בהיסטוריה בחיים שלהם, אם הם יקיימו את החוקים האלה, אז הם ילכו לפי הטבע.

שמואל: הטבע אומר, שבדינים כגון דיני עבד עברי ואמה עברייה ודינים שעוסקים באלימות, ברצח, הריגה, פציעה וקללה, דיני נזיקין שדנים במקרה של רכוש אדם שניזוק, דיני רכוש, כמו שור שנגח, או אדם שנפל לבור, הכול אלה נקודות רוחניות בהתפתחות.

מדובר על זה בלבד.

שמואל: זה הכול נקודות רוחניות בהתפתחות האדם ברצון לצאת מהאגו שלו.

נכון.

שמואל: אש שהבעיר אדם והזיקה לרכוש, או דיני גנב וגזלן, או גנב הבא במחתרת, דינים העוסקים בשמירת רכוש האחרים המופקדים בידי השומר, דין המפתה נערה לשכב עימו, ייסורים למחייה מכשפות, עונש מוות לשוכב עם בהמות, או המייסרים גר יתום ואלמנה - דברים שברור לחלוטין שהיום הם תקפים.

כאן מדובר קודם כל בקיום הרוחני שבתוכנו אנחנו צריכים לתקן את הרצונות הללו. אבל גם בחיים הרגילים. בוודאי.

שמואל: ברור. זה תנאי, אחרת אתה לא יכול להיות אדם רוחני.

כי שאלת בשביל מה לנו לקיים חוקים כאלה, לשמוע על חוקים כאלו כשאנחנו נמצאים בהר סיני או במדבר, אז לא מדובר על הר סיני ומדבר.

שמואל: אני בתור אופטימי חסר תקנה וקצת תמים, אחרי שעברתי חוויה כזאת ואני מרגיש שהייתי שם. אני זוכר שפעם בתחילת הקריירה שלי ראיינו אותי ושאלו מה היית רוצה בחיים? אמרתי שלהיות במעמד הר סיני כי זה נראה לי מופע מרשים. אבל אחרי זה, שאתה יוצא "כאיש אחד בלב אחד" מיד להפר את זה.

אז אני מבין היום מתוך הלימוד, שככל שאתה מגדיל, אז האגו מיד מגיב, "חכה מה שאתה יודע לעשות, אני יודע עוד יותר ונראה איך אתה עובר את זה ואיך אתה מדלג על זה". בקיצור, יש לנו פה חגיגה של משפטים.

אתה עשית שיעורים טובים אני רואה. אבל זה הכל בין אדם לאדם.

שמואל: כן לחלוטין בן אדם לאדם. אחרי זה הוא אומר, קודם כל ביניכם תעשו את הדבר. זה מה שאני כל הזמן אומר שצריך להגיד רגע, לא בחירות, צריך לשים שלט של המדינה "סגור לרגל שיפוצים". תעצרו את הכול עכשיו אנחנו מתכנסים לשפץ מה שצריך לעשות את הבית.

הציונות שהקימה את המדינה הזאת כאיש אחד בלב אחד יש איתה בעיה. היא הייתה הפיגום של בניית הבית, הפיגום הזה כבר צריך להוריד אותו בגלל שיש לנו בית. אבל איזה תוכן יצקנו לתוך הבית? פה אנחנו בבעיה, ולכן צריך ליצוק תוכן חדש. שמעתי אותך מדבר על איך מחברים את הקשר בין ההנהגה לבינינו העם והעלית את העניין הסנהדרין, המועצה.

מועצת חכמים. איפה תמצא כאלה?

שמואל: אני אינני נביא ולא בן של נביא, אבל אני נושא שם של נביא, אז תמיד הייתה לי תוכנית כזאת שאני צריך למשוח את המלך. הרי אני לא אהיה מלך. ואיך מושחים מלך? עושים אצלנו תחרות מלכת יופי, תחרות התנ"ך העולמית, תחרויות הישרדות, ועוד אלף תחרויות. צריך לעשות תוכנית שאומרת, "מלך המשיח נמצא בינינו, הרי זה ברור לנו, זה רק עניין שהוא יתגלה", והמשיח אם זה כוח שמושך, צריך למשוך את זה, צריך להתכוונן לזה, אז לעשות תוכנית טלוויזיה, סוג של ריאליטי שבה מחפשים את מלך המשיח.

בינינו.

שמואל: בינינו. ולכן אני אומר, שמואל צריך למשוח את המלך. ושמואל הלך לישי ולא מצא וחזר מתוסכל ואמר, "אמרת לי שאני אמצא ולא מצאתי". אבל תאר לך אם זה קורה היום וכל הטלוויזיה, כל התקשורת משתתפת והוא לא מצליח למצוא את המלך זו אכזבה גדולה. אז הוא אומר לו, "יש אחד קטן כזה, לך לך, תחפש בשדה, חפש במקום שבכלל לא חיפשת. ונמצא לנו."

ילד בעצם.

שמואל: כן. אז אולי הילד הזה נמצא בינינו. עכשיו בוא תקרא בכוח שלך ומכל החברים מהכלי העולמי, יש אנשים שמכירים אנשים, ואתה אומר, אני לא יודע אם מצאתי את המלך אבל מצאתי את המאה, מצאתי את העשיריות, אני מגיע לדבר הזה, כי במרכז החברה זה נמצא.

שאול שנמשח היה משכמו ומעלה, אבל הוא היה נחבא אל הכלים. זאת אומרת זה פרדוקס, שמצד אחד הוא משכמו ומעלה, מצד שני נחבא אל הכלים. אם אתה כזה גבוה איך אתה יכול להתחבא?

אז אני אומר אולי צריך לעשות את זה. כי אם היינו יכולים לכנס את כל האגואים של כל המקובלים, נקיים מאה עשרים אלטרנטיבה לכנסת. מאה עשרים חכמי תורה, תקרא להם חכמי ישראל. תשים אותם כנגד הכנסת.

אין לנו.

שמואל: יש לך ערוץ טלוויזיה.

לא, אין לנו מאה עשרים.

שמואל: גם בן אדם אחד מספיק.

אנחנו צריכים לחנך את העם ואז נגיע למצב כמו שמשה מלמד בינתיים את העם. תראה, לקח להם ארבעים שנה.

שמואל: נכון. אבל אנחנו כבר עברנו, אנחנו כבר באוברדרפט.

לא.

שמואל: לא צריך להיבהל?

עוד לא התחלנו. אנחנו צריכים ללמוד את החוקים האלו, חוקי הטבע שאנחנו צריכים לקיים כדי להידמות, להתקרב לבורא.

שמואל: אבל כמו שאתה אומר, זה "בעיתו" או "באחישנה".

לא, אנחנו לא רוצים בעיתו.

שמואל: הצופים בערוץ הזה כשבאים ללמוד את חכמת הקבלה, הרי זה מה שאנחנו מנסים לעשות להגיע באחישנה.

כן.

שמואל: להחיש את הדברים. אז אני אומר שבמסגרת של להחיש את הדברים, חינוך זה דבר שלוקח זמן, כי זה כמו שתיל, יש לו את הקצב שלו.

לכן צריכים להתחיל לפחות היום. מה שטוב ברוחניות, שאם אתה כבר מתחיל, אתה לא צריך לחכות עד שאתה נכנס לזה עושה ומסיים, זה כבר מתחיל להשפיע.

שמואל: אתמול צפיתי בתוכנית טלוויזיה על דאעש. איך הדבר הזה קרה מתחת לאפם של האמריקאים, איך התופעה הזאת הלכה וצמחה בממדים מפחידים, איך המפה נצבעת בשחור מסביבנו. ואז כשזה נגמר, עברתי לערוץ 66 וראיתי אותך יושב, ואומר את הדברים האלה, מגובֶּה בכל הטקסטים של המקובלים, מעביר את זה. הייתי צריך למצוא את הכוחות בשביל להעמיד את זה מול זה, שהתשובה לדאעש היא "כאיש אחד בלב אחד", תשובה של חיבור. הם מלמדים ילדים להרוג, שזה הערך העליון. ואנחנו מלמדים ילדים לחיות, שזה הערך העליון. והשאלה, איך זה עומד כנגד זה? היום לשום ממשלה אין תשובה לסחף הזה.

לא, כל הממשלות נסחפות אחרי זה גם כן.

שמואל: בדיוק.

אתה רואה מה שקורה באו"ם, אתה רואה מה שקורה נגדנו.

שמואל: אבל אז מה שאני רואה בערוץ 66 נראה לי פתאום נאיבי, כזה ילדותי, לא כל כך רציני. קיבלתי חוזק מזה שראיתי בשיעור את כל האנשים שצופים ממקומות שונים בעולם, סאנטיאגו, סנט פטרסבורג, מכל מיני נקודות, שאם הייתי עושה מפה, אז הייתה נדלקת נקודה, אור כזה, כך שאתה אומר "זה לא כל כך נורא".

לא רק אני כזה.

שמואל: לא רק שלא רק אני כזה, אלא נדלקת נקודה של אור כנגד החושך שראית שנייה לפני זה על המפה של הטרור. ועכשיו אני חוזר לפרשה.

בסוף כל המצוות והדינים ה' אומר למשה, שהוא שולח לו מלאך לשמרו בדרכו. מלאך, איזשהו כוח שיביא אותו לארץ שמוכנה לו. וזה נכון, מבחינה זאת אנחנו מקבלים פה גושפנקא על הארץ. המלאך אומר לו, שיישמר מפניו ושישמע בקולו, כי הוא נושא את שמו בקרבו. מי זה המלאך הזה?

מלאך זה כוח, זה לא משהו גבוה מהאדם. זה כוח שמנהל אותנו, יש הרבה מלאכים. גם כוח המשיכה זה מלאך.

שמואל: אז מיהו המלאך שמזהיר את משה? מלאך, תשובה טובה.

העיקר זה החוקים.

שמואל: אבל אחרי זה יש לנו גם את משה. הוא מבקש ממשה לעלות אל ההר ואהרון, נדב ואביהו ושבעים זקנים נשארים.

נשארים למטה, והוא עולה. קודם כל ההר כולו מכוסה שישה ימים בענן וביום השביעי משה עולה על ההר ונשאר שם ארבעים יום ולילה.

שמואל: לפני שהוא עולה הוא מכין מזבח, בונה מצבות לשנים עשר השבטים.

כן, אבל הוא כבר יודע שהוא הולך לקבל תורה.

שמואל: הוא יודע שהוא הולך לקבל איזשהו מושג שנקרא "תורה".

זה כמו שאתה קונה מחשב וקונה תוכנה, תורה זה תוכנה.

שמואל: עכשיו הוא קונה את התוכנה.

מחשב יש לו. אותו העם שיצא ממצרים, הוא כמו מחשב ריק. ברזל, חומרה. עכשיו אתה צריך לקנות בשבילו תוכנה, למלא אותם ושהם יעבדו בצורה נכונה עד שכולם יגיעו לגילוי הבורא, לדרגתו.

שמואל: העם משיב "נעשה ונשמע". למה זה מתחבר היום?

זה מה שאנחנו ממשים היום בתוך הקשר בינינו בקבוצות. אנחנו בונים את הקבוצות ובתוך הקבוצה אנשים מתחברים. וכשהם מתחברים ביניהם, ההתחברות היא מעל האגו של כל אחד ואחד. נאמר יש עשרה אנשים, וכל אחד מהם מבטל את עצמו, למען החיבור במרכז ביניהם.

שמואל: זה כמו קבוצת כדורגל או קבוצת כדורסל. לכולם יש מטרה, "כולם בשביל אחד אחד בשביל כולם", העיקר הניצחון, העיקר שננצח.

כן, אבל המטרה שלנו היא דווקא מרכז הקבוצה, שלשם כל אחד מגיע אם הוא מבטל את עצמו, את האגו שלו, ואם הוא הולך להתחבר עם כולם ללא שום חשבון.

שמואל: ללא שום חשבון אגואיסטי, שאני אהנה מזה.

כן, ללא חשבון אגואיסטי.

שמואל: אבל אם אני נהנה מזה, זה בסדר?

רק בתנאי הזה הם מתחברים. ואם הם מתחברים ביניהם, זו כבר תחילת הכלי הרוחני.

שמואל: שזה "נעשה"?

זה נעשה, אבל הנעשה הזה מגיע לנשמע. מה זה "נשמע"? שמיעה זו דרגת בינה, השפעה.

שמואל: כשמלכות עולה לבינה.

זה נכון.

שמואל: כשמלכות עולה לבינה, זו עליית דרגה.

כן.

שמואל: בעצם התוכנית הזאת מציעה לעם ישראל, בואו תעלו דרגה. אנחנו מציעים לכל מי שחפץ באשר הוא, לעלות דרגה מהחיים הקטנים שלו, שבמקרה ובלי להעליב אינם דומים לחייו של כל ייצור חי אחר עלי אדמות שהוא לא אדם. ואנחנו אומרים לו, בוא תעלה, מה אכפת לך, יש לנו טריק כזה שמאפשר לך לעלות מהדרגה שאתה נמצא בה, לדרגה אחרת יותר גבוהה.

נכון.

שמואל: נכון, הכול מתנהל פה לפי חמישה חושים שאנחנו מכירים, וחמשת החושים גם הם מתחלקים קבלית לכל מיני מדרגות, ותתחבר לדבר הזה של "נעשה ונשמע".

כן.

שמואל: תנו לעצמכם צ'אנס.

אנחנו ואחר כך כל העולם.

שמואל: וברגע שייראו שהעסק הזה עובד, שהחממה הזאת עובדת, כמו שחלמנו כשהקימו את המדינה, וכל עיני העולם צופות בנו, אז פתאום הם ייראו "בערוגה הזאת פורח משהו שכדאי לקחת ממנו דוגמה".

את זה מיד רואים, זה פלא. בכל מקום שאנחנו עושים חוג לפי הכללים האלה, אז מיד מורגש לכל אדם, אפילו שבא באופן מקרי ומתחבר, שקורה כאן משהו מיוחד. זה דבר שאני כל פעם מתפלא ומתפעל איך זה קורה.

שמואל: אני מתפעל מזה, כי אני זוכר כשהתחלתי לבוא לכאן, זו הייתה קבוצה שיכולת לספור אותה, ואילו היום זו קבוצה עצומה. ואני זוכר שאמרת "הפצה והפצה".

היום אני אומר אותו דבר.

שמואל: בדיוק, היום גם יותר ברור לראות את המוצר. ואז אתה רואה את זה ואתה מתמלא.

נקווה מאוד שנצליח. כי אחרת עם כל מה שיש היום בעולם לקראת 2015, זה כאילו בא להזהיר אותנו לקראת השנה החדשה שלהם, וזו שנה מאוד מאוד לא נעימה. תראה במה היא מתחילה, בזה שרוצים לבטל את מדינת ישראל, כולם. האו"ם חולם על זה.

שמואל: לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה לעם ישראל, שנתנו לו מדינה, ועכשיו לבטל את זה.

כן, לבטל. לתת לערבים מה שכביכול מגיע להם, לשלוח אותם חזרה מאירופה לכאן, כי רוצים להפטר מהם. להגיד להם שעכשיו יש להם מדינה.

שמואל: את כל המיליונים שנמצאים באירופה.

זה לא יוצא.

שמואל: אבל יש בזה משהו אירוני.

זה לא אירוני, זה הכוח העליון.

שמואל: שמנהל אותנו.

כן, שמנהל אותם ומנהל אותנו, ואנחנו לא יכולים לברוח, אנחנו חייבים לפתוח לכולם יכולת לגלות את הכוח העליון בכולם. רק בגילוי שלו נוכל לשמור את עצמנו מהאגו שלנו ולהתנהג נכון, אין אפשרות אחרת, אלא רק אם יתגלה הכוח העליון לכולם.

שמואל: והכוח העליון מתגלה רק כשיש חיבור.

רק כשעם ישראל יתחבר ויקיים את מה שמוטל עליו, אז כולם יירגעו.

העם יצא מהחיבור בחורבן בית המקדש, מיד קמו הנצרות והאסלאם וכל התוצאות מהם עם כל מיני פלגים.

שמואל: כל הדתות למיניהן, שלכל אחת יש חזקה לאיזה אלוהים מסוים.

עכשיו בחזרה, אם עם ישראל חוזר לאותה תורת אמת שהייתה לנו לפני החורבן, ל"ואהבת לרעך כמוך", לחיבור בינינו, לגילוי האלוהות, אז כל הדתות האלה, כל האמונות האלה, ייעלמו שוב וייכנסו לתוך דת אחת, לידיעת האלוהים. זה מה שצריכים. זה מה שנקרא "משפטים", צריכים לקיים אותם.

שמואל: את הדינים והמצוות שקיבלנו על עצמנו.

כן. כל זה נגד היצר הרע שלנו. כל המשפטים הם כנגד האגו שלנו, כנגד יצר הרע, איך אנחנו יכולים לרסן אותו ולחבר אותו, שכולו יהיה מכוון לגילוי הבורא.

שמואל: לכוון את היצר הרע לגילוי הבורא, לגילוי הכוח העליון.

כן. רק זה יכול לעזור לנו להתקיים נכון.

שמואל: יש את הכנעני, החתי, האמורי, החיוי, הפרזי, היבוסי והגרגשי, שבעת העמים שהיו כאן. לא במקרה היו פה שבעה עמים קודם, המספר שבע יכול להיחשב פה?

כן.

שמואל: את הכוחות האלה הוא לא מגרש במכה אחת, הוא אומר להם "לאט לאט". למה לא במכה אחת לגמור את כולם ולהעיף אותם?

איך אתה יכול לתקן את האגו שלך בצורה כזאת?

שמואל: האגו שלי אמר עכשיו "אתה יכול". אבל אתה צודק, אני לא יכול אחרת.

אם מדובר על אגו, לא על משהו חיצון, אז אני לא יכול.

שמואל: מדוע משה נמצא על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה?

מה זה ארבעים? דרגת הבינה לעומת המלכות. כדי לעלות מעל הרצון לקבל לרצון להשפיע, מרע לטוב, צריכים ארבעים מדרגות.

(סוף השיחה)