ישיבת כתבים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 20.12.20 – אחרי עריכה

דודי: אנחנו פותחים הבוקר בנושא החיסון בישראל, המדינה הראשונה, המנהיג הראשון שמתחסן. בזה אחר זה אנחנו רואים מנהיגים וסלבס ברחבי העולם מפשילים שרוולים, נותנים דוגמה אישית בכך שהם הראשונים שמתחסנים. משבר הקורונה כבר הוכיח לנו שכולנו באותה הסירה, יש מי שלוקחים את החיסון צעד קדימה ואומרים שעל כולנו בסירה הזאת מוטלת האחריות להתחסן, כי בזה בעצם באה לידי ביטוי הערבות ההדדית שלנו, ואם נחזק את המערכת החיסונית שלנו, נחזק בעצם את המערכת החיסונית של החברה כולה ונחזור לימים הטובים כקדם. מה דעתך?

דעתי שאנחנו כולנו צריכים להתחסן, כי "בתוך עמי אנוכי יושבת". אם זה מקובל על כל העם אז כל אחד ואחד צריך לעשות את זה, ולא להתנגד ולעשות מעצמו משהו כאילו הוא מומחה ומבין יותר מכולם. לכן אני חושב שעלינו פשוט להתייצב במקומות האלה שנותנים זריקה ולקבל את הזריקה הזאת. בסך הכול מהי? זה לא משהו שאנחנו כל כך מפחדים מזה. ואם מפחדים אבל כולם עושים, אז שוב מתוך ש"בתוך עמי אנוכי יושבת", שכל העם עושה, אז כל אחד ואחד יכול להיות בטוח שהוא בין כולם גם יוכל להינצל מכל הבעיות. אני בעד.

דודי: נשמע כאילו ש"בתוך עמי אנוכי יושבת" מבטל לי כל התנגדות לחיסון.

אני לא חושב על זה, כי לפי חכמת הקבלה מה שעושה העם כל אחד חייב לעשות.

דודי: מדברים הרבה שלא ברור מה יש בחיסון, כן יש בחיסון, אני לא יודע אם זה פייק ניוז או לא, לא נכנס לזה, אבל אתה שומע המון קולות נגד, כי אנחנו מפחדים להתנסות על עצמנו במשהו כזה. מה אתה אומר על זה?

אני אומר שתמיד ישנם כאלה קולות, ומאיפה הקולות האלו? יכול להיות אפילו שמחלק מהמומחים, אני לא יודע, כי בכל דבר כזה יש גם סיכונים לאי הצלחה. אבל מאין ברירה אני אומר, לפי הכלל ההוא שאני הולך יחד עם העם, אז מה שיהיה לעם יהיה גם לי. החוק האינטגרלי הוא נשמר כאן בקפדנות, לכן אני הולך לפי החוק הזה ונותן את עצמי לחיסון.

דודי: מה זה החוק האינטגרלי?

החוק האינטגרלי, זה שכל הבעיה של המין האנושי שאנחנו לא מכירים בזה שאנחנו חלק מהטבע, ושאנחנו כולנו, כל בני האדם, שייכים למין אחד שנקרא המדבר. מצד אחד אנחנו מין החי, אבל יש לנו עוד תוספת של שכל ורגש שמעלה אותנו למעלה משכל ורגש בדרגת החי. ואז בתוספת הזאת אנחנו מרגישים את עצמנו נפרדים זה מזה, אגואיסטים, כל אחד בפני עצמו, ולכן גם ההתנגדות הזאת לקורונה נובעת מתוך זה.

דודי: יש איזו סגולה, איזו הגנה, במעשה שהכלל משתתף בו ועושה יחד?

כן. אם אני הולך יחד עם הכלל, מה שיהיה עם הכלל יהיה גם לי. ובאמת לא חשוב מה שיהיה לי, אלא רק להיות בתוך הכלל. כתוב על זה הרבה בספר הזוהר, בהרבה מקומות. דרך אגב אולי נמצא את הנושא הזה ונלמד אותו.

דודי: תדייק את הנושא הזה.

מה זה נקרא להיות בתוך הכלל, בתוך הכלל אנוכי יושבת. ועד כמה שהצרה באה, מי שנכנס לתוך הכלל הוא ניצל מזה. יש על זה הרבה דברים.

דודי: זאת אומרת אני הולך עם הכלל באש ובמים, גם אם אני מתנגד לחלוטין לחיסון.

אין לך שכל להתנגד. אם הכלל לוקח את זה, אז האמת נמצאת בתוך הכלל.

דודי: ומתי יש מקום לביקורת על משהו שכולם עושים?

אין לי אמצעים, מכשירים, שכל, רגש, שאני אוכל להתנגד למה שהכלל עושה.

דודי: אבל זה מתעורר בי בצורה טבעית.

זה נכון, אבל ללא שום הצדקה. למה אני יכול להיות יותר חכם או פחות חכם מהכלל? למה אני צריך לעשות משהו הפוך ממה שעושים מיליוני אנשים מסביבי? למה אני חושב שההחלטה האינטגרלית של כל העולם היא החלטה פחות נכונה ממה שאני חושב בעצמי בשכל וברגש שלי? למה אני רוצה דווקא ללכת נגד חוק הערבות, חוק הכלל?

דודי: אם נגיד היינו שואלים ומבררים ומגלים שבתוך עמי אנוכי יושבת זה חצוי לשניים, חצי מהעם רוצה וחצי מהעם לא רוצה. אז מה זה בתוך עמי?

גם כן שאלה. אני בכלל לא מתחשב בעם, מה שהעם חושב כך או חושב אחרת אין לו על מה לסמוך. אין. הוא לא יודע בכלל מה זה קורונה. לא רוצים, אני מבין את זה. יש כאן כל מיני תיאוריות, קונספירציות, זה ברור. אבל אני חושב שהבעיה כאן שאני כאזרח פשוט, קטן, טיפש, שלא מבין את כל עומקי הטבע, אני הולך לפי מה שהחוק האינטגרלי של הטבע אומר לי. אני לא מדבר על תורה, אמנם לפי דין תורה גם צריך ללכת לפי כולם. בספר הזוהר ובכל מקום כתוב, איפה שיש החלטה של העם, בתוך העם שם האמת. ולמה זה קורה אחרת היום במגזר החרדי וכולי, אני לא רוצה להיכנס לבירורים האלה, כאילו שאני לא שומע. אבל מצד שני אני אומר לך, שלפי כל דברי תורה צריך ללכת אחרי הרוב, אחרי הכלל.

דודי: למרות שאתה אומר בתוך העם אנוכי יושבת, וחלק מהעם לא רוצה להתחסן ולא יתחסן, יסרב לזה, מה אז לפי החוק?

שלא יתחסן.

דודי: כן, אני שואל עכשיו לפי החוק האינטגרלי שדיברת.

אז וודאי שהם מפרים את החוק האינטגרלי.

דודי: ואז מה? אז הפרתי חוק, אז מה, אני מפר הרבה חוקים.

לא. זה שאתה מפר הרבה חוקים של המשטרה, של המדינה, של משרד ממשלתי זה או אחר זה לא מפריע, את זה סתם המציאו אנשים מתוך האינטרסים הפוליטיים שלהם וכן הלאה. אלא כאן זה חוק שבא מהטבע. הטבע מציג לפנינו בעיה, זה שאנחנו לא מתקדמים לחיבור הנכון בינינו, אנחנו על ידי זה מתחילים להרגיש שהטבע הוא עוין לנו, ואז מגיעות מכות. מאיפה מגיעות המכות? מתוך זה שאנחנו לא מתחברים בינינו, ולא נעשים עם הטבע מערכת אחת אינטגרלית, אלא כל אחד מושך עם האגו שלו לכיוון הפוך, בדיוק כמו אותם האנשים שאומרים "אנחנו לא רוצים".

אז אם הטבע מציג לפנינו איזו בעיה ואנחנו כולנו, נגיד כולנו, בצורה אידאלית כזאת, אומרים יד אחת, "יש לנו כנגד המכה הזאת תרופה, אז בואו נעשה את החיסון ונשמור על עצמנו, כי אנחנו עושים את זה יחד כולנו בהסכמה". כבר בעבודה הזאת שאנחנו עושים, יש לנו הרבה ברכה מתוך זה שאנחנו עושים את זה יחד, וכולנו מקבלים את החיסון, וזה כבר מחבר בינינו. ואז בזה יש לנו סיכוי הרבה יותר גדול להינצל מכל ווירוס הקורונה.

מצד הקבלה אני ממליץ לקבל את העניין הזה של החיסון כהשפעה החברתית שלנו, כל אחד לאחרים וכולנו יחד. החיסון הזה בא דווקא כדי לחבר בינינו, שנעשה את זה בצורה קבוצתית. כך שאפילו אותו כוח החיבור שנעשה, שנסכים לחיסון כולנו יחד, זה יעזור, לא החיסון בעצמו, אלא זה שאנחנו נעשה את זה בצורה אחידה.

דודי: זה קשור גם בחוק "אחרי רבים להטות"?

גם כן. וודאי.

דודי: אני חייב להגיד שאני לא מספיק לקרוא את מה שכותבים לי מרוב שקשה לאנשים לקבל. כי נשמע שכל מה שמביאים לנו עלינו פשוט ללכת ולעשות, להסכים פה אחד, וזה מאוד קשה לאנשים.

על סמך מה הטיפשונים האלה אומרים שהם לא רוצים?

דודי: על סמך רופאים ומומחים שיוצאים מתוך עולם הרפואה והם בעצמם מפרסמים שלא כדאי ללכת להתחסן ומציגים נתונים ומחקרים וכולי.

יש כאלה, נכון. אבל בסופו של דבר אין לנו יותר מה לעשות כי המחלה בכל זאת מתפתחת מיום ליום יותר ויותר. אתם רוצים לחכות, תחכו. אבל אתה תראה שבמשך החודשיים הקרובים, הזמן הקרוב, אנחנו נקבל עוד מכה ועוד כמה מכות בזה אחר זה. זה לא יעזור לנו עד שלא נעשה פעולה אחידה, נראה לטבע שזה מחבר אותנו. ואז אנחנו נשתמש נכון בווירוס הזה ונגיד לו "תודה רבה שאתה חיברת בינינו, שאנחנו הגענו לאיזו פעולה חברתית משותפת. זה מה שכנראה רצית להשיג בחברה האנושית ואנחנו מבינים את זה ולכן אנחנו עושים". אנחנו לא הולכים כדי להתחסן נגד הווירוס, אנחנו הולכים לעשות את זה מפני שזו פעולה כללית של כל האומה, או אפילו של כל החברה האנושית.

דודי: המצב שקורה לנו הוא בעצם מבחן לחיבור בינינו, לא צריך להתייחס לדבר עצמו אלא רק לחיבור.

בדיוק. אך ורק.

דודי: נניח שכולם יתחסנו, האם הטבע ישחק איתנו, ישלח בעיה חדשה, יהיה במשחק חדש איתנו?

יכול להיות. אם אנחנו לא נלך לחיבורים הלאה בצורה רציונלית, רצינית, ביחס בינינו המתגבר הטוב, אנחנו נקבל עוד ועוד כל מיני תרגילים כאלה, שאנחנו נצטרך אם לא על ידי טוב אז על ידי הרע, על ידי המקל, אבל נצטרך להגיע לחיבור, לפעולות כאלה. זה בטוח, על זה אין שאלה. אבל זה יכול להיות כמו שבעל הסולם כותב, תעשו כך - יהיה בסדר, לא תעשו - תהיה מלחמת העולם, לא תעשו - יהיה עוד משהו. אין פה מה לעשות, מצד הטבע ככה זה. הוא כותב במאמר ''השלום'' שהטבע כמו שופט מקצועי עושה איתנו כך. אין פה מה לעשות.

דודי: היעילות מול המגיפה, מה בעצם מחסן אותנו, זה באמת החיסון עצמו, זה החומר עצמו או זו הפעולה הקבוצתית, הכוח המשותף?

גם וגם. כי אנחנו נמצאים בשני עולמות. אנחנו לא נמצאים בעולם הרוחני שמספיק לנו רק לפעול לחיבור לבבות, אנחנו גם נמצאים בעולם הזה, אנחנו מפחדים מהקורונה, אנחנו לא מרגישים את הכוח עליון, לא נמצאים בהשפעה הדדית זה עם זה. זה שאנחנו פועלים בצורה גשמית זה עוזר גם.

דודי: האם אתה רואה בפיתוח החיסון ניצחון של המדע והרפואה?

את הניצחון של המדע והרפואה אני אראה בזה שהם יחייבו אותנו לעשות פעולת החיבור. ובתוך הפעולה הזאת אנחנו אחר כך נפרסם ונצליח להסביר לעולם שבאמת רק חיבור הוא בעצם הפתרון לכל ההתפתחות שלנו הנכונה שצריכה להיות. ואם אין ברירה אז דרך כאלו תרגילים. יכול להיות תרגילי חיסון, יכול להיות הרבה יותר גרוע.

נניח שאנחנו לא מוצאים בינתיים חיסון ועוברים עוד חודשיים, עוד חודשיים, עוד חודשיים, וכל חודשיים פתאום אתה מתחיל לשמוע שבעולם נפטרו עוד 50 מיליון, אחר כך 100 מיליון, אחר כך עד מיליארד ועוד מיליארד בני אדם וככה זה, איך תקבל את הדברים האלה?

דודי: האמת היא שנראה שהטבע הגלובלי כבר צוחק עלינו. בזמן שאנחנו מתחילים להתחסן פה בישראל כבר בבריטניה התגלה זן חדש לא מוכר של נגיף קורונה שמתפשט מהר יותר.

זה ברור. זה כמו שכותב גם בעל הסולם, שהטבע הוא שומר עוד מקום לעתיד. כן, וודאי. יפה, טוב שאנחנו רואים את זה, שבזה זה לא יגמר.

דודי: כותב חבר, ''הבוס שלי בעבודה אמר לי שהוא הראשון שילך להתחסן. שאלתי אותו למה? הוא אמר כדי לקבל דרכון ירוק כי אז אני יכול לצאת לכל מרחב ואני יכול לעוף מפה כמה שיותר מהר לחו"ל.'' האם זה נקרא חיבור?

זה לא נקרא חיבור, זה נקרא שהטבע מחייב אותנו בפעולות כלליות, שלכל האנושות זה צריך להיות, כך הוא מחבר אותנו בדרגה הגשמית. תגיד לי מה יהיה טוב במלחמת אטום שתהיה ממש סביב הכדור הארץ? הצרות הכלליות הן מחברות את בני האדם, מנקות אותם מכל הזבל.

דודי: עוד זווית. ישראל היא אחת המדינות הראשונות בעולם שמחסנת את התושבים שלה, האם זה חלק מתפקידה של ישראל לתת דוגמה כזאת לעולם?

אני חושב שכן, אם אתה שואל אותי מבחינת הרוחניות. וודאי שכן, אנחנו חייבים את זה להראות לכולם. וודאי שבזה שאנחנו עושים זה ישפיע על כל העולם, גם מבחינה רוחנית, דרך מערכת רוחנית, גם מבחינה גשמית. כשיהודים עושים זה סימן טוב לאחרים.

דודי: מה לגבי הדוגמה של השואה, של מעטים שהתנגדו.

לא, זו כבר בעיה אחרת. זה כבר ''ניתן למשחית רשות''. זה משהו אחר. היו שנים שנים לפני השואה, ובתחילת מלחמת העולם השנייה אפילו עוד קצת, שהייתה ליהודים אפשרות לשנות את ההתנהגות שלהם, גם ביניהם וגם כלפי המשטר הנאצי באירופה, ולעוף ולצאת לארץ ישראל קודם כל. הנאצים בעצמם נתנו להם אישור לזה ותמכו בזה, זה היה בצורה הדרגתית. אם אתה לא מסכים עם כל מה שהבורא מוריד לך, אז באה כבר מכה ומרגע זה והלאה אין בחירה חופשית. אתה לא יכול באמצע השואה להגיד ''לא, אני רוצה חזרה'', אין דבר כזה, אלה חוקי הטבע, אתה נותן להם להתפתח, הם יורדים עלייך וזהו.

דודי: יש ביקורת גם עלייך. אני אומר את זה באהבה.

עליי? בבקשה.

דודי: מה קרה לרב ששינה את דעתו פתאום?

איזו דעה שיניתי?

דודי: פעם אמרת שאתה לא ממליץ להתחסן והייתה לך ביקורת כלפי מערכת הבריאות.

לפני שהייתה החלטה כללית כך הייתי מרשה לעצמי לדבר. לפני שהייתה החלטה כללית. אבל כשישנה ההחלטה והחלטה היא ממש על כל העולם אפשר להגיד, אומנם יש אלו שמתנגדים אפילו מצד המדע ואומרים כן, לא, יש תמיד, אבל בסך הכול זו החלטה כללית כוללת ואני חייב את זה לעשות. אני יודע מזה שהייתי ליד הרב"ש, הוא היה הולך ומקבל חיסון.

דודי: ציטוט מתוך ספר הזוהר.

"ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. שאמרה, איני רוצה להיות מצוינת למעלה, אלא להכניס את ראשי בין הרבים, ולא לצאת מן הכלל. וכן צריך האדם להיכלל בכלל הרבים, ולא להתייחד בפני עצמו, כדי שלא יביטו עליו המקטרגים, להזכיר את חטאיו".

נורמה: לגבי השחיטה. בית הדין לצדק של האיחוד האירופאי אישר את האיסור על שחיטה כשרה בבלגיה. שגריר ישראל בבלגיה קרא לזה קטסטרופה ומכה לחיים היהודיים באירופה. רבה של בלגיה אמר "אפליה שנודף ממנה ריח רע של אנטישמיות". רבני אירופה אמרו "נתנו לנו סטירת לחי מצלצלת. להחלטה כבר יש השפעה בכל אירופה". מה דעתך על ההחלטה הזאת, איך היא תשפיע?

אין שום ספק שאנטישמיות כמו שהייתה היא נמצאת, ואם היא לא מגולה אז לא שהיא נעלמה מלבבות של האירופאים, ולכן אין כאן משהו חדש. האנטישמיות היא מתפתחת יותר ויותר ככל שהרצון לקבל הכללי האגואיסטי של האנושות עולה ולא מקבל טיפול כנגד זה. ואז יותר ויותר אנשים סובלים, בכל העולם, ומתוך הסבל הזה הם מרגישים בצורה אינסטינקטיבית שיהודים אשמים בזה. אנחנו למדנו את הדברים האלה, זה ברור לנו, ולכן אין כאן מה לעשות. אם אנחנו לא נפרסם את חכמת הקבלה, את החיבור, את האיחוד, נחיצות לתיקון, אז וודאי שזה ימשיך יותר ויותר.

זה שזה קורה באירופה, וודאי שקורה באירופה, כי אירופה היא המקור של האנטישמיות, בלגיה, צרפת, גרמניה, אנגליה. אני עשיתי פעם טיול בכל המקומות האלה שבימי ביניים, עד המאה העשרים היו הורגים, שורפים שם יהודים. ממש מדרום צרפת ששם היה גר רש"י וכל האלו, ספרד, דרום צרפת ולמעלה דרך גרמניה ובלגיה עד אנגליה, יש כמה מקומות כאלו איפה שכולם היו סובלים. והסבל הזה של היהודים אומנם לא מוזכר היום, אבל לא שאנשים השתנו, הם לא השתנו. ואפשר להדליק ממש בגפרור אחד את אש האנטישמיות בכל אירופה. ללא ספק.

לכן זה שיושבים שם יהודים ופתאום הם לא מבינים מאיפה יוצאים כאלו חוקים, איך יכול להיות? אז אני שואל למה שלא? האם לפני מאה שנה אירופאים היו יותר ברברים מהיום? לא, גם היום וגם אז. כלפי היהודים הם תמיד נמצאים בדרגת אנטישמיות גבוהה ולא רוצים בכלל לקבל יהודים כעם, כלאום, כמישהו שיש לו בכלל זכות קיום בעולם הזה. לכן אני לא מבין את כל הדברים האלה, מי שעומד להיות מנהיג לעם ישראל באירופה, פתאום הוא אומר "איך זה יכול להיות"? שהוא אומר את זה? אז אין לי מה להמשיך.

נורמה: בתחילת ההיסטוריה איסורים של שחיטה דתית תמיד נקשרו לשליטה באוכלוסייה. כך בשוויץ, כדי למנוע חדירה יהודית מרוסיה, וכך גם בגרמניה הנאצית. האם יש קשר למקור ההיסטורי עם ההחלטה הזאת, לפי דעתך?

בטח. אני מלכתחילה לא רוצה שיהודים יגורו באזור שלי, אז אני לא נותן שם לקיים, לא בתי דין יהודים, לא חתונות, לא ברית מילה ודאי, לא שחיטה ולא קבורה. שום דבר ששייך ליהודים, באופן הפרטי ליהדות.

ודאי, זה מובן לי. למה שאני אתן להם, שיבואו ויאכלסו בכל מקום? אני לא רוצה. בתור מנהיג, בתור שליט של איזה הולנדים, שוודים וכן הלאה. ככה זה יהיה בכל אירופה. אין לנו מה לחכות. תוך שנה שנתיים הקרובות אתם תראו את זה.

נורמה: כל כך מהר?

אני חושב שזה יהיה מהר, כן. אני חושב שזה יהיה אולי הפוך. שכל האיחוד האירופאי יקבל פה אחד החלטה שלא לקיים באירופה את כל החוקים ששייכים ליהדות. בכשרות בטוח, וגם בכל יתר הדברים.

נורמה: זה יהיה קשור גם לברית מילה?

ודאי. על זה אין ספק. איך זה שממש אנחנו נותנים לקלקל את התינוקות?

נורמה: ההחלטה על השחיטה זה משפיע או פוגע גם במוסלמים, כי זה קשור לחלאל.

אז אתה חושב שבכל זאת זה מיועד במיוחד ליהודים, איך אתה רואה את זה?

חלאל הם יכולים להרשות כי חלאל זה הרבה יותר קל מהשחיטה הדתית יהודית. ולכן אני חושב שלחלאל הם גם לא יוכלו להתנגד. העיקר זה היהודים. לא תהיה בזה להם שום בעיה. את זה הם יכולים לאסור וזהו.

נורמה: איך הקהילות, יהודי אירופה צריכים להגיב או לעשות משהו בקשר לזה?

יש בדיחה ברוסית, כשיהודים יוצאים ממוסקבה אז כל אחד מקבל מדליה על שחרור מוסקבה. משחררים את מוסקבה מהיהודים. אותו דבר באירופה. שחרור אירופה. כל אחד יבוא עם מדליה.

נורמה: אז הכוונה היא שיבואו לארץ, מאירופה?

אני לא רואה אותם בארץ ולא לא בארץ. אני אומר מה קורה באירופה. האירופאים רק ישמחו.

נורמה: מה עליהם לעשות, האם יש להם אופציות?

ליהודים תמיד יש אופציות. או בכל העולם, או בישראל או בבית קברות. ותמיד הם בוחרים.

נורמה: אתה חושב שמתקרבים להכרת הרע או שיש יותר מודעות באירופה בגלל כל התנועות האלה?

אני חושב שאין להם הכרת הרע. לא. אין להם מספיק שכל לזה. לא. לא השכל הרגיל. הטמטום, ענן שיורד על הראש שלהם, לא נותן להם לראות עד כמה הדברים האלה מסוכנים, והם חושבים "בסדר. לא נורא. יש לי ביזנס, יש לי ככה וככה. הכול בסדר. בינתיים יש לי כמה חברים מאומות העולם שם, משהו.". לא. הם עדיין לא מודעים לזה שהתקופה האירופאית נגמרה. התקופה האמריקאית הולכת עכשיו להיגמר. הם עדיין לא מודעים לזה.

נורמה: מה הפתרון?

הפתרון? גם במדגסקר בינתיים אין מקום, וגם באוגנדה כבר אין מקום. אז איפה יש מקום? רק בישראל. אולי יקנו איזה אי באוקיינוס השקט ויבנו שם את מדינת ישראל, הארץ המובטחת? בבקשה. אדמת קודש ימצאו באיזה מקום. יש במזרח רוסיה, בירוביג'אן.

דודי: אנחנו עוברים מאירופה לאמריקה ומשבר לשבר.

חיים: משמחה לשמחה. במשך מספר שנים יש לך טור שמתפרסם בשמך בעיתון, באתר שנקרא "ניוזמקס". הוא שייך בגדול לזרם הרפובליקני. לא משהו קיצוני, אבל מרכז ימינה.

כן.

חיים: עם הזמן עלתה ההערכה של האתר כלפי הטור והיום הוא מתפרסם לעיתים יותר קרובות, וגם לרוב הוא מופיע בדף הבית. בחודש נובמבר האחרון, בעקבות המלצת הנשיא טראמפ על האתר, זינקה הפופולריות של האתר פי ארבע ויותר והוא הגיע ליותר מ 63 מיליון כניסות בחודש.

לאור המצב שכרגע מתרחש בארה"ב עם כל הבלגן, ולאור הפילוג המתגבר בחברה האמריקאית, האם יש איזה מסר שהיית מעוניין לומר לאמריקאים?

כן. אני חשבתי שהעם האמריקאי הוא לא באמת חזק באידיאולוגיה שלהם. חשבתי שרק הדולר זה האידיאולוגיה שלהם. ובכמה שנים האחרונות, מאובמה והלאה, אני מתחיל להעריך יותר ויותר את העם האמריקאי שאכפת להם מאידיאולוגיה ולא רק כסף. ושבאמת אנחנו נראה בזמן הקרוב, מינואר והלאה, עד כמה השינויים שיהיו בחברה האמריקאית ייגעו לליבם של אמריקאים, גם רפובליקנים, גם דמוקרטים.

אני לא פוסל ודאי את התנועה הדמוקרטית, אמנם שאני לא שייך אליה, לגמרי. אבל הם צריכים להכיר בכל זאת מה קורה כאן, ולהבין שהפילוג הזה מביא אותם לחיבור, בסופו של דבר. הם צריכים להתעלות למעלה מימין, לא ימין ולא שמאל, אלא באמצע. האמצע, שאנחנו צריכים להתחבר למעננו, לאמריקה, לעתיד האנושות. בסופו של דבר להיות קשורים לכוח העליון.

אני מקווה מאוד שככה זה יקרה. אפשר על זה לכתוב הרבה, אבל בסופו של דבר זה מה שאני מצפה שיהיה. שמתוך כל הבעיות והמעמד זה כנגד זה, הם יתחילו להבין שאין כאן מה לעשות, אלא הפתרון הוא בחיבור למעלה. ולא שארבע שנים אלו, וארבע שנים אלו, וככה יהיו. אין, לא יהיה טוב בזה לאף אחד מהם. אלא הם צריכים לחשוב על עתיד המדינה, בכל זאת, כך אני חושב.

הם יבינו את זה, אולי, לאט לאט. אמנם טוב שביידן עכשיו יראה לכולם עד כמה הגישה הדמוקרטית לא בונה. לא בונה. היא הייתה ברוסיה והרסה את המדינה. היא הייתה גם באמריקה במקצת פה ושם והשנים האלה היו להרס. אנחנו נראה את זה.

חיים: אתה יכול להסביר מה הכוונה שהגישה הדמוקרטית הייתה ברוסיה?

לנין וכל אלו גם רצו להיות יותר ויותר לכיוון הדמוקרטי. נראה את זה.

חיים: אתה מתכוון לסוציאליזם או קומוניזם, איך זה מתקשר לדמוקרטיה?

כן. הגישה הסוציאליסטית, גישה שתראה לכולם עד כמה אסור ללכת לפי העמך, אלא צריכים ללכת לפי חוק הטבע היותר עליון. ואז לא דמוקרטים ולא רפובליקנים, אלא הם יתחילו להבין שכאן צריך להתקיים חוק אחר, למעלה משניהם.

חיים: כרגע יש דיבור בקרב הדמוקרטים שאם וכאשר ביידן יושבע לנשיא, יתחיל סוג של מסע טיהור כנגד הרפובליקנים, כל אלה שאפשרו לרפובליקנים לעלות. אין שום דיבור על חיבור. יש דיבור על טיהור, על נקמה.

זה ברור. כן.

חיים: איך אפשר ממצב כזה לעבור למחשבה על חיבור בכלל?

מתוך זה יבואו צרות, בעיות, התנגדויות. פה ושם אתה תראה עד כמה יהיו גופים זרוקים פה ושם, תראה מה שיהיה.

חיים: בין יתר הסימפטומים, יש דיבורים גם בקרב מספר מועט של אנשים רשמיים מתוך הסנטורים של המדינות על פרישה מהאיחוד, מארה"ב.

כן. אני לא חושב שזה יכול לפתור את הבעיה. אני לא חושב שבכלל אפשרי בצורה ציביליזציונית, יפה, נוחה, נורמלית, לחלק מדינה כזאת לכל מיני אזורים, אזור לכאן ואזור לכאן, זה משהו שאני לא חושב שהוא אפשרי. אף פעם זה לא יצא טוב, זו תהיה מלחמה הרבה יותר מאשר מלחמה על החיבור. לא, לא נראה לי. אני לא חושב. יש כל כך הרבה חיבורים כאלו וכאלו, במשפחות, בעסקים, בכל מה שאתה רוצה, שזה בלתי אפשרי. זה סתם דיבורים. העיתונאים שרוצים שם לבשל משהו, רק כך כותבים.

חיים: כאשר יושבע נשיא, נניח שזה ביידן כרגע, אין שום ספק שמיליונים רבים מאוד בארצות הברית ירגישו שהלכה הדמוקרטיה, שהנשיאות הזאת הושגה במרמה. אם יתרחש איזשהו מפנה בלתי צפוי וטראמפ יישאר בבית הלבן, אז מיליונים רבים מאוד ירגישו שהוא גנב את הנשיאות. שוב, איך יוצרים מעל כל זה איזה חיבור, איזה איחוד, בכלל יכולת לעבודה משותפת, להישאר בתוך אותה אומה? יש חוסר אמון בסיסי.

האם אכפת לנו איזו בובה תשב בבית הלבן? האם אכפת לנו? תפוצץ את הבית הלבן הזה, איזה בוטקה שעומד שם כמו קיוסק באמצע הגן הזה, באמצע הדשא. מה יש לך מזה? מה אכפת לך מי יושב שם? העיקר זה האם אתה מביא לעם ולמדינה רוגע וביטחון לעתיד, ולא שאת הרוגע והביטחון אנחנו מוצאים רק אם אנחנו נמצאים זה כנגד זה וכל אחד רוצה לאכול את השני. איזה מין קיום זה?

אני לא יודע מה להגיד. אני חושב שהם צריכים סוף סוף להבין, ועכשיו יכול להיות שהם יבינו שאין כאן ברירה, אלא חייבים להגיע לחוקה חדשה, למדינה חדשה, לחברה חדשה, ולא לחלק את עצמם, לחלק זה בלתי אפשרי. אתה לא יכול לחתוך את הלבן שם, שיהיו אזור דרום ואזור צפון ומרכז, פה ושם, זה בלתי אפשרי. אלא אם אתה נותן עצמאות, אבל איזו עצמאות אתה נותן לחמישים המדינות האלה, לכל אחד מה שיש לה?

חיים: זה ברור. השאלה היא איך משיבים את האמון במערכת אצל אלה שעכשיו אין להם אמון ולא יהיה להם אמון, לא חשוב מי יהיה בבית הלבן?

אם אנחנו מתעלים למעלה בקשר בינינו, שאנחנו שייכים לעם אחד ולא אכפת לי מי אתה, אז מה כל כך בעיה? רק חינוך צריך להיות, שאנחנו נבין שאנחנו שייכים לעם אחד, למדינה אחת. לא רואה בזה שום בעיה. למה אני צריך לדקור לך ממש בעיניים שאתה לא רפובליקני או לא דמוקרטי? מה יש לי? רק תעזבו זה את זה, תחיו בשקט כל אחד. תפסיקו מצד אחד, את התהלוכות האלה עם הדגלים ועם בחורות חצי ערומות וגאים, ומצד שני את אלו עם כל מיני סווסטיקות. תפסיקו. למה צריכים להיות דווקא זה כנגד זה, כל אחד שיחיה בדרך שלו.

החופש באמריקה הוא לא חופש, זו פריצות, שהכול מותר. וזה לא יכול להיות, חייבים להציב גבולות לכל דבר ודבר. וזה שהכול מותר זה לא נקרא שאתה "חופשי".

חיים: מה זה נקרא?

זה נקרא "פריצות", זה נקרא שאתה בזה נכנס לתחום של השני.

נורמה: בדיוק בימים האחרונים התרחשו עימותים אלימים בערים אמריקאיות שונות, בין מיליציות מהימין לבין מיליציה של אנטיפה, מהשמאל הקיצוני. האם המצב הנוכחי יכול להפוך למלחמת אזרחים?

זה יכול להיות. ואז יכניסו את הצבא לתוך המקומות האלה. מה יכול להיות שם אני לא יודע, רק וודאי שזה לא יוסיף נקודות לאמריקה.

נורמה: איך למנוע את זה?

הבעיה היא שאין חינוך בעם האמריקאי מה זה נקרא "להיות חופשי". אמריקה מדינה חופשית? איזה חופש, לכל אחד? לא מלמדים את האמריקאים איך להשתמש בחופש האמתי. חופש אמתי, זה שאני נותן לכולם להיות חופשיים. ואיך זה יכול להיות? רק בתנאי שהם מתחשבים זה עם זה.

נורמה: לדעתך, מה יהיה האתגר הקשה ביותר עבור הממשל האמריקאי בארבע השנים הבאות?

אם יבוא ביידן ואחריו הנשיא לשעבר, אובמה, אז זה יהיה גרוע מאוד. עם זה הם לא יסכימו בסופו של דבר ויהיו בעיות, אבל אז הם יבינו שטראמפ לא היה כל כך רע. אבל ביידן זה לא אדם שיכול לנהל את המדינה, ואם אובמה אחריו ינהל, אמריקה תרד לרמה של מדינת עולם שלישי. תישאר רוסיה עם הצבא, וסין עם העוצמה הכספית וזהו, והאמריקאים ירדו. את זה אפשר לעשות מהר מאוד.

נורמה: האם לא יקרה משהו באמצע, שיכול למנוע את הירידה הזאת?

לא, הם ימכרו את אמריקה לסינים, פשוט מאוד.

נורמה: בהכרה?

כן, גם כך כל התעשייה כבר הועברה לסינים. ואם לא הסינים שם, אז הסינים ששולטים באמריקה. כמו אצלנו בישראל, את לא יודעת כמה מפעלים ועסקים גדולים יש לנו שנמצאים ברשות הסינים. ואת לא יכולה לעשות שם שום דבר.

נורמה: כ-12 מיליון מובטלים ברחבי ארצות הברית יאבדו את דמי האבטלה שלהם ב-26 לדצמבר. 14 מיליון אמריקאים בסיכון לאבד את בתיהם. האם אתה חושב שהמשבר הכלכלי יגרום משבר חברתי שיבוא לידי ביטוי כמחאה אלימה? כל זה יקרה אם לא תהיה עוד חבילה שכרגע בקונגרס מדברים עליה וצריכים לאשר אותה, אבל בינתיים זה המצב לגבי המשבר.

אני לא יודע מה הנשיא הנוכחי יעשה בסוף הקדנציה שלו. וגם השאלה, אם הוא יעשה את זה האם השני לא יוכל לבטל את זה. אלה דברים שהאמריקאים נמצאים במצב שהוא ממש מצב מאוד מסוכן. מאוד מסוכן. זה יכול לגרום להתפרצות כזאת וודאי שיותר ממה שהיה ברוסיה לפני מאה שנה. העולם שלנו צריך פתרון כללי, לא באמריקה ולא ברוסיה, לא בסין ובישראל, הוא צריך פתרון כללי. אנחנו יודעים שחובה לחנך את כולם מהו הפתרון הכללי הזה. אם זה ייצא לפועל אז יהיה טוב, ואם לא ייצא אז יהיה רע.

נורמה: לא משנה מה יקרה בארבע שנים הבאות אם ביידן יהיה הנשיא, לפי מה שאומרים כרגע, או אם הפוך וטראמפ יהיה, בלי קשר למה התוצאה, יש כרגע תנועה מאוד חזקה ברחבי העולם שנקראת "טראמפיזם", על ידי טראמפ. החוקרים בודקים את התופעה הזאת שמתרחבת ברחבי העולם. איך אתה רואה שזה ישפיע? זו תנועה שגורמת לצורת ניהול שונה ממה שהייתה קודם, אבל הם קוראים לזה "פופוליזם". כמובן שאנשי טראמפ לא מקבלים את זה כפופוליזם אלא דווקא יותר כפרקטיות, כמו שאתה הסברת לנו שזו תפיסה עולמית יותר כניהול של עסקים ופחות על דברים אידיאולוגים. אבל אתה רואה שתנועה כזאת יכולה להגיע לכל העולם ושתתחזק באמריקה דווקא? כי דיברת בהתחלה שדווקא אתה רואה שיש חזרה לאידאולוגיה.

אני לא יכול להגיד, אני לא מספיק נמצא בזה ולא יודע על כל התנועות והנטיות האלה. אני רק חושב שהעולם צריך לגלות שאם לא תהיה נטייה לחיבור בין כל הפלגים ההפוכים, האנטגוניסטים ביניהם, אז לא תהיה לנו זכות קיום. וזאת האידאולוגיה שצריכה לעלות ולהיות ברורה לכולם. וודאי שדווקא הקפיטליסטים, דווקא אלו שיודעים לעבוד, לארגן ולהרוויח, הם אלה שיוכלו לקדם את האנושות לחיבור ולסוציאליזם הנכון, דווקא קפיטליסטים. ואלו שהם כמו ביידן ואובמה הם יודעים רק לעשות ההיפך.

נורמה: לגבי ישראל. מה תהיה ההשפעה על ישראל ואיך ישראל צריכה להגיב על כל מה שקורה באמריקה?

אני לא מצפה לשום דבר טוב לישראל אם אובמה יחזור לשלטון אחרי ביידן. ואנחנו כבר ידענו את הדברים האלה מהעבר, ועכשיו זה יהיה הרבה יותר גרוע. זו בעיה מאוד גדולה. אז היה לנו עוד את ביבי שידע להתמודד עם אובמה, וזה עיקר ההישג שלו. ואם יהיו כאלה שלא יהיו נגדו, אז הוא יעשה עם ישראל כאלו דברים אחרי הקלעים שהשכנים שלנו יוכלו לאכול אותנו ממש בצורה חופשית. זה מה שבתוכנית שלו. הוא שונא ישראל, שונא יהודים, שונא יהדות, והוא יעשה הכול כדי למחוק אותנו.

שלי: בשנת 2018 בחור צעיר סיפר לניו יורק טיימס על עלילותיו בדעאש, הוא סיפר שהוא היה פעיל בארגון ושהוא ירה באדם אחד בראש ודקר מישהו אחר, והסיפור הזה עשה הרבה גלים. העיתונאית שחשפה את הסיפור קיבלה פרס וקידום. ושנתיים אחרי, בסוף השבוע הזה, הניו יורק טיימס פרסם ידיעה שהדברים האלה היו שקר מוחלט. שבחור צעיר ישב, המציא סיפור, וזה עשה המון רעש והכל היה המצאה. זה התבסס על כל מיני תצלומים מסוריה ומכל מיני מקומות ברשת.

אנחנו ממש מרגישים את זה, שאנחנו חיים בתקופה שכל אחד יכול לשבת, לבדות סיפורים מליבו, להפוך לאיזשהו כוכב רשת, אפילו להגיע לניו יורק טיימס, לקבל פרסים, והכל הכול שקרים. איך הסביבה השקרית הזו שבן אדם מרגיש שהוא חי בה מעצבת אותנו, את התודעה שלנו?

אבל כל הניו יורק טיימס וכל אלה מחפשים סקופ, אז מה את רוצה שיהיה? הם רק שמחים שיש דברים כאלה. תראי את הטלוויזיה, תראי את העיתונות, תראי בכל דבר מה שקורה. כמה שיותר שקרים או לא שקרים, זה לא חשוב להם, אלא כמה שיותר לנענע את בני האדם, לפי זה בודקים את הכתב בלבד.

שלי: מן הראוי שתהייה איזושהי אחריות עיתונאית.

אין דבר כזה ולא יהיה. אחריות אין ולא תהייה. פשוט מאוד. אלא צריכים להסכים עם זה, שכל כלי התקשורת זה שקר אחד גדול ואסור לנו לסמוך עליהם בכלל. ואיך יכול להיות שכלי תקשורת יהיו אובייקטיבים, אם הממשלה עצמה היא כל הזמן קופצת מימין לשמאל וחזרה ולכן אנחנו לא מאמינים גם לממשלה, אפילו למה שהיא מפרסמת. אז אין על מה להישען רק על אבינו שבשמיים, כך כתוב, לזה הגענו.

שלי: אז אנחנו חיים בעולם שאין בו שום אמת?

יש אמת, אבל לא בעולם שלנו ולא בכלי התקשורת. איך אפשר להצביע על הדבר הכי מסריח, הכי שקרי ממש ולשאול למה אין שם אמת? שם מלכתחילה לא יכולה להיות אמת, כי הוא רוצה למשוך את תשומת הלב אליו, לעלות את הרייטינג בלבד, זה מה שהוא רוצה.

שלי: אז איך זה מעצב את הפסיכולוגיה של האדם שחי בחברה הזאת?

תתחילי לכתוב סיפורים על זנות, על גניבות, על כל מיני דברים בדויים, אבל כשאת יודעת איך להביא אותם לקורא, ואז תצליחי.

שלי: אתה אומר את זה ברצינות?

לא. אני אומר לך שאם את רוצה להצליח זאת הדרך.

שלי: גם הרשתות החברתיות מראות כל הזמן אנשים שחושבים כמוך, אנשים שאתה תעשה להם לייק.

אחרת השקר לא יתקבל אם זה לא יהיה מעורב עם האמת.

שלי: נכון. ואז מה שנותר זה מציאות, שבה כל אחד בטוח שהדעה שלו היא השולטת והנכונה.

אז לגמרי אל תסתכלי על כל הדברים האלה. כשאני מסתכל על זה, אני עושה את זה רק כדי שיהיה לי אחר כך משהו לספר. אבל לעצמי אני לא לוקח משם שום עובדה, שום דבר.

שלי: אז מאיפה כן?

רק בספרי הקבלה.

שלי: אבל מה שקורה היום בעולם, זה לא כתוב בספרי הקבלה.

כתוב, דווקא שם כתוב וכתוב אמת.

שלי: כתוב שם על מה שקורה היום?

גם כתוב עלייך ודברים לא כל כך נעימים וקלים ומתוקים.

שלי: כשמקובל פותח ספרי הקבלה, הוא רואה את האקטואליה היומית מופיעה שם?

כן.

שלי: מה שקורה עכשיו ברגע זה בעולם?

כן. לא מהיום להיום, כי ככה לא מתרחשים גם הדברים. את זה עושים בכלי התקשורת כשבכל יום מנענעים אותך לאיזה כיוונים ואת לא יודעת, משתגעת כל הזמן. אבל באמת זה ברור שאת כיוון העולם, את ההתקדמות שלו, את יכולה לראות רק מזה שתתחילי לקשור את ספרי הקבלה למצבים היום יומיים.

שלי: אז אם אנחנו מסתכלים עכשיו על מצב החברה, אדם היום חי במציאות שהוא לא יכול לקבל ידיעות על כלום, לרבות בחירות אמת בארצות הברית, המדינה הכי מפותחת, והוא לא יכול לקבל ידיעות אמת מה באמת קורה סביבו.

כן.

שלי: הכול שקר.

כן.

שלי: יש בו עדיין השתוקקות לאמת? אתה מרגיש באנשים שהם כן רוצים את האמת?

לא, אני לא חושב שיש להם עוד תקווה להשתוקק לאמת אלא לסקופים. הם רגילים כך להאכיל את עצמם "אוי מה קורה"? "מה קרה"? לתגובות כאלה הם צריכים, שקצת יצבוט אותם, קצת ידקור אותם.

שלי: אז מה קורה עם האמת, טאטאנו אותה מתחת לשטיח?

אף אחד לא דורש את זה ואף אחד לא צריך אותה את האמת.

שלי: הקבלה זו האמת, ואז אנחנו מנסים למכור משהו שאף אחד לא רוצה?

נכון.

שלי: יש בנשמה של האדם חיפוש אחר האמת, שהא עכשיו מדוכא, מכוסה, אבל זה קיים בו?

זה עמוק מאוד וצריכים לחנך לזה את האדם.

שלי: איך נהפוך את האמת לאטרקטיבית, ככה שנעורר את החיפוש הזה באדם?

אני פונה לאמת האמיתית, לאמת של האמת אין קונה.

שלי: אז לאן אתה רואה את החברה האנושית מתקדמת מפה?

היא מתקדמת לצוק שמשם היא תיפול.

שלי: ואז?

ואז יהיה חידוש העולם. העולם יתחדש ושוב יהיו כמה אלפי שנות ההתפתחות דומם, צומח, חי עד שיגיעו לבני אדם ושוב יהיה אותו הדבר. סיבובים. מה קרה? כבר היינו בזה.

שלי: זה כאילו יש בתוך האדם איזה ניצוץ חבוי שמחפש אמת, והוא לא מצליח להוציא אותו, הוא סובל, הוא מת, בא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. מה התכלית של כל זה?

שאת תתחילי להתעורר ותתחילי לפרסם מה שצריך.

שלי: ואם אנחנו עכשיו יודעים, שהחדשות זה לא אמת ואנחנו עוסקים בהפצה, איך נכון לקרוא את החדשות, איך להתייחס אליהן?

אני לא קורא חדשות, אין חדשות, אני קורא רק מה שתכלס קורה. נגיד שבאמת משהו נשבר, משהו נפל, משהו התפוצץ, דברים שקורים ממש ואז אין על זה ויכוח, כנראה שזה באמת כך. אבל חוץ מהעובדות הטכניות של מה שקרה, אני לא מתייחס לדעות או לפירוש.

שלי: כשאתה יושב עם הכתבים ואנחנו מביאים לך כל מיני עניינים חדשותיים, איך אתה שומע את זה, איך אתה מתייחס לזה?

אלמלא הכתבים לא הייתי מתייחס לזה. באמת שלא, כי זה הכול מגיע אחרי פילטרים ועד כמה שזה מסובב ומעורבב והכול. אבל אני איכשהו רוצה לראות את זה כנטייה, כמגמה איך שזה קורה לפי תוכנית הבריאה.

שלי: אתה בכל זאת מוצא איזשהו קשר בין הידיעות שאנחנו מדברים עליהן פה, לבין תוכנית הבריאה האמת? אתה מוצא איזה חיבור בין השניים?

הידיעות הן כאלו שאי אפשר לחבר אותן לתוכנית הבריאה. ביידן, טראמפ, ביבי, סער ועוד מישהו, את מי אני אחבר למי? אני בידיעות האמיתיות צריך רק לראות [מה קורה] לקראת החיבור במדינת ישראל, בעם ישראל, בעם ישראל שבתפוצות וכל האנושות. האם יש בזה איזה התקדמות לחיבור, או חוסר חיבור. [את] הכרת חוסר החיבור או החיבור כאמצעי להצלחה. רק את זה אני רואה, חוץ מחיבור לא חשוב לי שום דבר. לכן נראה.

שלי: האם העיסוק שלנו בנושאים האלו עוזר קצת להתקרב לחיבור?

אך ורק עד כמה שאתם מסבירים שבאמת חיבור בינינו היהודים, השנוא על בני האדם, הוא יכול להרגיע את כול העולם. אנחנו רוצים שבאמריקה יהיה טוב? בואו נעשה טוב שיהיה כאן. אנחנו רוצים שהסינים לא יהיו כאלה עוינים? בואו נעשה שלא נהיה עוינים כאן. אנחנו על ידי רוגע בעם ישראל יכולים להביא רוגע בכל העולם. את זה אנחנו צריכים להסביר בכל מיני צורות.

דודי: עד כאן החדשות להיום.

שיהיה לכם כל טוב ואני מצטער שאתם יוצאים ממני באיזה נאחס כזה, במרירות. אבל אני חושב שאנחנו דווקא רואים שהעולם מתקדם להכרת הרע, מתקדם לזה שהוא רואה שאין לו שום דבר ביד, זה כבר טוב.

אז חיבוק לכולם ויותר חיוך ואופטימיות. לפנינו רק טוב, כי הכוח העליון הוא טוב.

(סוף השיחה)