האגואיזם הוא הטבע שלנו שדוחף אותנו למלא את הרצונות שלנו בתענוג. הרצונות שלנו כל הזמן מתחדשים. התענוג שממלא את הרצון נעלם ואילו הרצון שמופיע לאחריו דורש מילוי גדול יותר. ככל שהרצון גדול יותר, כך ההתרוקנות שלו גדולה יותר. בעידן הפוסט קורונה, בני אדם יגלו תענוגים מסוג חדש - במקום תענוגים מכסף, כבוד, מושכלות, יתגלו תענוגים מיחסים נכונים בין בני אדם ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם האדם יכול לחיות ללא תענוגים? למה כאשר התענוג שממלא את הרצון נעלם, הוא משאיר את האדם ריק פי שניים? אם הסביבה קובעת את הרצונות של האדם, אז האם וכיצד ניתן לשנותם? האם הרצונות הטבעיים של אדם כמו הרצון לאוכל, מין, משפחה נחשבים לרצונות אגואיסטיים? האם מילוי הרצון על חשבון הזולת דווקא נחשב לאגואיזם? האם דווקא הכוונה הופכת את הרצון לאגואיסטי, ואילו הרצון כשלעצמו הוא נייטרלי? איך ניתן לעורר את הכוח שינטרל את האגואיזם שלנו ויביא אותו לאיזון? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן