שיעור ערב 01.08.11 – הרב הד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
זוהר לעם - פרשת השבוע
פרשת דברים
heb_o_rav_2011-08-01_lesson_parashat-ashavua_dvarim
גלעד: פרשת דברים, פותחת את "ספר דברים". בואו ניגש אל תקציר הפרשה.
"ספר דברים", הוא נאום ארוך שנושא משה בפני עם ישראל לפני מותו. בפרשת דברים מתוארת סקירה היסטורית של משה לעם ישראל במשך 40 שנות הנדודים במדבר. מדובר על מינוי נשיאי השבטים והשופטים. על חטא המרגלים ועונשו. על היחסים של עם ישראל עם אדום, מואב, עמון, המלחמות עם סיחון ועוג. ובנוסף מחזק משה שוב, את יהושע בן-נון כמנהיג הבא של עם ישראל שאמור להכניס אותם אל ארץ ישראל. וכל זה בספר דברים שפותח, כמו שאמרנו, את פרשת דברים.
גלעד: הרב לייטמן, מה קורה שם באמת?
ממה שאנחנו לומדים מהשתלשלות המדרגות הרוחניות, מהמצבים הרוחניים שעוברים על האדם, אנחנו אומרים שהכול בתוך האדם, "האדם הוא עולם קטן"1, כי לפי תפיסת המציאות אין עולם מחוצה לנו, אלא רק מה שמתואר בתוכנו.
ולכן כשאנחנו עוברים ממצב למצב, כל מצב הבא, נולד מהמצב הקודם, ואנחנו כך לומדים שכל מצב, נקרא פרצוף, והוא כולל בתוכו את המצב הקודם. וזה נקרא שהוא צריך לחזור על מה שיש במצב הקודם, על אותן הרשימות, ההתרשמויות, הזיכרונות שהיו, כתוצאה מכך שהוא נולד, ועכשיו הוא צריך להמשיך ולממש. כי אין דבר שפתאום בא ונולד מאפס, אלא הוא עומד על דברים הקודמים לו.
ולכן כשאנחנו עכשיו לומדים, איך האדם עולה ממדרגת מדבר למדרגת ארץ ישראל, אז מדרגת ארץ ישראל כוללת בתוכה את הכל המדרגות הקודמות. מאיפה? מהאדם הראשון, כמו שכל ספר התורה מתחיל. ולכן כך אנחנו רואים שתמיד יש לנו בין הספרים, את הספר הבא שחוזר על המצבים הקודמים ומביא אותם, מושך אותם לדרגה יותר עליונה.
אנחנו משתמשים בכך בכל דבר, אפילו בצורה שאנחנו לא לומדים אותה מהתורה. כמה פעמים בבתי הספר אתם חוזרים על אותו לימוד, רק בדרגה יותר עליונה? אותם חוקים, רק לומדים אותם בצורה יותר מפורטת. אני זוכר, פתחתי פעם ראשונה ספר פיזיקה באוניברסיטה, ואני מגלה את חוקי ניוטון. אבל כבר למדתי אותם כמה פעמים במשך בית הספר ופתאום אני פוגש אותם שם. אבל שם אתה לומד את זה כבר עם נוסחאות דיפרנציאליות אינטגראליות וכן הלאה. וכך זה בכל דבר.
לכן זה נמצא כאן. המדרגה שעכשיו עולים אליה, וזאת מדרגה מאוד גבוהה. ארץ ישראל זה נקרא שכל הרצונות של האדם, עכשיו מעבדים אותם, מתקנים אותם לעבודה, שהם כולם יהיו בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, שהרצונות שלנו יהיו מתוקנים לגמרי.
סך הכל מה אנחנו צריכים לעשות, זה לתקן מה שיש בנו מהמצב או המטרה האגואיסטית, איך שאנחנו נולדים ומתפתחים, שיהיה בזה שימוש לטובת האדם. "ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל גדול בתורה"2, לכן בכך כל התורה עוסקת. היא מסבירה לנו איך לתקן את לב האדם. זאת אומרת, כל הרצונות שלו הנקראים לב.
איך עושים זאת? יש בזה שלוש הכנות. האמת שהאדם עדיין לא יודע באיזה מקום הוא נמצא, רק נמשך לגלות את החיים שלו, את הסיבה לחיים, בשביל מה חיים, למה חיים, בשביל מה כדאי לחיות וכן הלאה, כל השאלות שמתעוררות במיוחד בדורנו. ולכן אנחנו רואים את עצמנו מדוכאים, משתמשים בסמים, באלכוהול, בכל מיני דברים. אנחנו מלאים שטויות, אנחנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו.
לפני קצת פחות ממאה שנה פתאום התחלנו לחשוב שאולי, אם נתחיל לקבל יותר, אז אנחנו נהיה מאושרים יותר. שעדיף לא לחיות יותר בחברה הרגילה שצורכת בצורה מאוזנת, אלא אנחנו צריכים להגיע לצריכת יתר. חשבנו שאם נתחיל לקבל יותר, נהיה מאושרים יותר. ואז הגענו למצב של משברים, כי התחלנו לקבל יותר, לעשות דברים שאין בהם צורך, רק כדי למלא את עצמנו. "ככול שתמכור יותר, אתה תהיה יותר מאושר". "ככול שאני אקנה יותר, אני אהיה יותר מאושר". ואז לזה אנחנו צריכים את "מפלצת של פרסום" לידנו שתפרסם לנו דברים שאין בהם כל כך צורך, אבל היא תחייב אותי לחשוב שיש בהם צורך.
כך אנשים כאילו התקדמו. עד שהגענו סוף סוף אחרי כל ה"בּום" הזה של מאה השנים האחרונות, למצב ששוב אנחנו ריקים ולא מצליחים ובכל זאת להגיע לאושר. ההפך, אנחנו רק יותר מתרוקנים. ואין לנו מזה מנוס, מה לעשות? אז אנחנו שוב נופלים לאותן הבעיות של ריקנות וחוסר אונים. ואת כל זה אנחנו צריכים ללמוד בצורה הדרגתית על עצמינו. כל מה שדברתי עליו עכשיו נקרא "זמן ההכנה", השלב הראשון בהתפתחות שלנו.
ובזה אנחנו מגיעים לשלב הבא, שלב שאחריו כבר מתחילה הרוחניות. אני מבין שבצורה כזאת, אם אני אתקדם, אני רק אהרוס את עצמי כליל. אני מין מכונה שצורכת וזורקת. וגם כל העולם ירוקן את עצמו בסופו של דבר מחומרי גלם, מהכול ולא יישאר לנו כלום אפילו להחזיק את החיים שלנו בצורה נורמאלית, רציונאלית.
ולכן האדם מגיע בסופו של דבר לאותן השאלות, איך אני צריך להתקיים, איך אני יכול להתקיים, איך אני מגיע לחיים מאושרים, לחברה מאוזנת, לחברה צודקת, חברה בשוויון, באילו ערכים, וכן הלאה. יחד עם זאת שאני נמצא בחיים הנורמאליים, ומה שיהיה לי, יהיה לי.
הבעיה היא, שאם חלק מהחברה מתפתחת בצורה כזאת שהיא מקבלת מעבר לכל הגבולות, אז ודאי שאחרים סובלים. וכדי לממש את זה בפועל, אנחנו נכנסים עם השאלות האלה לשלב הבא, שלב התיקון. מה אנחנו צריכים? אנחנו צריכים לתקן את האדם. ושלב התיקון הזה, לתקן את האדם, מתחיל ממעמד הר סיני, כשאנחנו מבינים שצריכים להגיע לחברה צודקת, לשוויון, לאושר רוחני בין כולם, שיתפזר לחיבור ובעיקר לערבות ההדדית. ואם אנחנו מסכימים לכך, אנחנו מקבלים את שיטת התיקון.
בחכמת הקבלה שהיא שיטת התיקון, מוסבר לנו איך להגיע לזה. ואז אנחנו עוברים את שלבי התיקון הראשונים שלנו. השלב הראשון, אחרי השלב שנקרא שלב ההכנה, נקרא "ארבעים שנות המדבר". אז צריך להיות כאן מנהיג שמבין ועובר לפני כולם ואחרים הולכים אחריו וכך מתקדמים לעבר המדבר. מדבר זה מקום שאנחנו לא יודעים איך לשרוד בו, ממה נמלא את עצמנו. אין מים, אין אוכל. יש ילדים, נשים. יש לנו צאן, יש לנו בקר, יש לנו המון דברים. זה העם שעובר דרך המדבר, זאת אומרת, ממש מדינה שלמה או אדם שבתוכו קיימים כל מיני רצונות, מחשבות, ואותם הוא צריך לתקן לאט לאט.
מה מתקנים במדבר? מתקנים את כל הרצונות שלנו לדרגת "חפץ חסד". דרגת חפץ חסד זה נקרא שאני בעצם צורך מה שאני חייב לחיים ואת כל היתר אני מוסר לחברה. כל היתר, זה מה שאני מסוגל רק לייצר, לבצע לטובת הסביבה, אני הכל מקדיש לה. זה התיקון של חפץ חסד. ובצורה כזאת משה, מי שנמצא בי, המושך אותי מהאגו להשפעה לזולת, הוא זה שמעביר אותי דרך כל מיני תיקונים פרטיים.
יש בפנים גילוי הרצונות האגואיסטים שלי שנקראים "חטא המרגלים", "מי מריבה", כל מיני מלחמות ובעיות. יש מלחמות עם עמים מיוחדים, עמון, מואב, אֶדום, שחלק מהם אנחנו צריכים לשחוט. זאת אומרת, לגמרי לא להשתמש ברצונות האלה בינתיים, הם כל כך גדולים בנו שאנחנו לא מסוגלים לתקן אותם, אלא רק לצמצם אותם לגמרי. זה נקרא שאנחנו שוחטים אותם, הורגים אותם מהשימוש בהם.
חלק מהרצונות האגואיסטיים שלי אני יכול לתקן במשהו. זאת אומרת, לקחת מהם קצת, בתנאים מיוחדים, נניח נשים. זאת אומרת, רצונות שלא היו בשימוש האגואיסטי, אבל שייכים לאגו, אני יכול לקחת לעצמי ובצורה כזאת לתקן. שלל, שאני יכול לקחת מהרצונות האלה חלק מהכלים, חלק מהיכולות, מהרצונות האלה, ולתקן אותם וחלק לא, וכולי וכולי. וכך מתקדמים דרך המדבר. יש הרבה מאוד פרשיות בהתקדמות במדבר, כל פרשה היא שלב ועוד שלב דרך התחנות, דרך המחנות, דרך כל השלבים שמתקדמים בהם.
וכך בני ישראל בכל השבטים שלהם, סופרים מי כן, מי לא וכן הלאה, ומגיעים למצב שסוף סוף, כן, אנחנו בסך הכל מתקנים את עצמנו לשלב הזה של חפץ חסד. חפץ חסד זה העבודה למען הציבור. יש לי כל מה שאני צריך בצורה נורמאלית, מה שנקרא "חלוקה צודקת", וכל היתר אני נותן לציבור.
מה זו חלוקה צודקת? זה לא שיש לי ולך אותו דבר, אלא יש לך כמה שאתה צריך לחיים שלך, בהתאם לכך, בצורה הסגולית כמה שאתה צריך יחסית, ויש לי כמה שאני צריך בצורה יחסית. כל אחד נולד לא שווה לשני ולכן לכל אחד הרמה הזאת שנקראת שוויון, היא קצת אחרת .
גלעד: בשלב הבא של השאלות והתשובות אנחנו נדבר על שוויון.
כן, בקשה.
גלעד: לאור הפתיחה העסיסית, מה זה באמת שוויון וחלוקה צודקת, אנחנו רואים שמשה נותן נאום שמכין את העם למדרגה הבאה. המדרגה הבאה היא לא המדרגה שמשה היה שייך אליה, זאת המדרגה שיהושע בן-נון ממשיך בה. איך הוא יכול להכין אותם לאותם אתגרים שיהיו בארץ ישראל, עם חלוקה צודקת ועם שוויון ביניהם, כשיתקלו שם בכיבוש הארץ, ברצונות שעד עכשיו הם לא השתמשו בהם, ועכשיו הם צריכים להתמודד איתם, איך משה יכול להכין אותם למדרגה הזאת?
בהתחלה הם השתמשו באותם הרצונות שעכשיו הולכים לתקן אותם בצורה יותר עמוקה, סופית. כי סך הכל יש באדם תרי"ג רצונות, ואנחנו מתקנים את כולם קודם כל בגובה המדבר בלבד, זאת אומרת, להשתמש בהם רק בדרגת בינה, בחפץ חסד. ואחר כך בדרגת ארץ ישראל, שאני הופך את כל הרצונות האלה לעל מנת להשפיע. אז אלה אותם הרצונות, אין לנו יותר. יש לי סך הכל מין חבילה של רצונות, הם כולם אגואיסטים כלפי הזולת, וזה נקרא "יצר רע" ואני מתקן אותו בשני שלבים, שלב המדבר ושלב ארץ ישראל. אז ודאי שאני עובד עם אותם הרצונות.
הרצונות שאני מתקן בשלב המדבר, אני מתקן אותם על ידי הכוח המיוחד, העליון, הבורא. אבל האמצעי לכך הוא משה, זה הקשר שלי עם הכוח העליון. כי יש בי תכונה כזאת שנקראת משה שעל יד כך שאני משתמש בה, מתקשר אליה, אני מתקשר לכוח העליון דרכו ולכן הוא נקרא מנהיג. מנהיג זה מישהו שבעזרתו באמת מתקשרים לכוח העליון, שהוא מבין ומרגיש ויודע את כל התהליכים שאנחנו צריכים לעבור. זה המנהיג, אחרת, לְמה אני צריך אותו. והתכונה העליונה ביותר בי, היא להכיר ולהידמות לבורא, אז דרכה אני כל הזמן מתקשר לכוח העליון.
זאת אומרת, אדם מסדר את עצמו בקו ישר, מיוחד, שכל הרצונות שלו כולם, מתחברים למשה ודרך משה, לבורא. וכך הוא מגלה את הבורא, בצורה חלקית, בינתיים, לפעמים. עם משה הוא מדבר בצורה הגלויה, עם האחרים לא, וכך הלאה, לפי הסימנים, עד כמה שברצונות האלה האדם יכול לגלות את הבורא.
בשלב הבא כשנכנסים לארץ ישראל, ודאי שמשה מבין מה שקורה, אבל הוא, התכונה הזאת בנו, כבר לא יכול ללוות אותנו הלאה. זו צריכה להיות תכונה יותר מתקדמת לקראת התיקונים האחרים וזה יהושע בן- נון. למעשה, זה אותו משה, רק בתפקיד יותר גבוה, באחריות יותר גבוהה. וודאי שמשה כל פעם מוסר לו כביכול את התפקיד הזה, כי את ארבעים שנות המדבר הם עברו יחד. זאת אומרת, יהושע בן-נון זה אותו משה, רק שהוא עולה לדרגת ארץ ישראל. ואותה הדרגה, משה נפטר בהר נבו מעבר לירדן. זאת אומרת, אלה הרצונות שכך מחולקים בנו, ארץ ישראל, ירדן, מעבר לירדן, לבנון, סוריה וכן הלאה.
ובמקום משה, מתחילה המדרגה הבאה שנקראת יהושע בן-נון. ואנחנו כולנו מתחילים לתקן את עצמנו בדרגת ארץ ישראל. זאת אומרת, כל אותם הרצונות מגובה המדבר עולים לגובה ארץ ישראל. זאת אומרת, שכולם הופכים להיות לטובת הזולת בצורה המלאה.
דני: אז קודם כל צריך להודיע לעם פה בימינו, שהוא בכלל עוד לא בארץ ישראל. הוא בעצם אפילו בקושי הגיע למדבר, אפשר לומר.
לפי חכמת הקבלה אנחנו בגלות טוטלית, אפילו לא במדבר.
דני: והנהגה, גם אין לנו.
והנהגה גם אין לנו. אנחנו לא רוצים. אם היינו רוצים הנהגה רוחנית, מנהיג, אז לפי זה היינו מקבלים אותו, היינו מגלים אותו גם פנימית וגם חיצונית.
גלעד: איך תהיה הנהגה? כלומר אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה שאף פעם לא עברנו כמוה, ודרושה הנהגה באמת. או שתהיה הנהגה רוחנית שבאמת רואה את התהליכים קדימה ואם לא, אז מה יהיה?
ואם לא, הם בעצמם לא יודעים איך להתנהג, אתה רואה, אין מנהיג.
דני: איפה משה?
אם רוצים, אז יהיה.
דני: אבל זו עבודה פנימית של האדם.
גם עבודה פנימית של האדם. ואם אנחנו נרצה לתקן את עצמנו, אז נגלה אותו גם מבחוץ. על זה אין מה לדאוג, אין בעיה. פתאום תגלו מנהיג חדש, חזק, שלא ראיתם, שלא הכרתם אותו קודם. ובאמת תגלו שזה הוא.
גם בני ישראל לא רצו לקבל את משה. תראו מה שהיה כמה פעמים באמצע המדבר. בכל מדרגה ומדרגה אתה צריך לברר אותו, האם זה באמת הכוח שאחריו אתה הולך. כי גם אתה גדל כל הזמן. זה לא עֲם, או איזה צאן שמישהו סוחב אותו אחריו, הכל בא דרך חינוך העם. ורק דרך חינוך העם מתחילים לראות לאן ללכת ומי יכול להיות מנהיג. אז יש לעם פקיחת עיניים.
גלעד: גם הם עשו מהפכת אהלים שם במדבר?
כן. לכן הכל צריך להיות דרך החינוך. זאת אומרת, כל אותן הסיסמאות שאנשי האוהלים כותבים, הייתי קודם כל מסביר להם מהן הסיסמאות. מה זה נקרא שוויון, מה זה נקרא צדק.
דני: מה זה באמת שוויון? הרי כל אחד רואה את עצמו, ואת הצרכים שלו בצורה אחרת.
נכון. באמת כל אחד צריך לקבל אחרת, בגובה ובאיכות. איך זה יכול להיות?
דני: יכול להיות שמישהו יגיד, "אני בשביל האגו שלי, צריך מליון שקל בחודש, וכן הלאה.
לכן צריכה להיות קודם מערכה של החינוך, שאתה מסביר להם, מה הם חוקי הטבע, מה הם חוקי הבריאה, שמתגלים בפועל כאן ועכשיו. ולכן אנחנו, כל אחד ואחד, צריכים קודם כל ללמוד את זה. קצת לפתוח עיניים ולראות באיזה עולם אנחנו חיים. אולי אנחנו לא חושבים בכלל על העולם כמו שהוא. אולי אנחנו דורשים דברים שהם לרעתנו, כמו שתינוקות עושים לפעמים.
דני: זה ברור שמי שסובל, יקשיב.
בינתיים אני לא מגלה את זה.
דני: אבל לא כולם סובלים בינתיים.
לא. כל אחד חושב שהוא סובל, וכל אחד חושב שמגיע לו. לכן, עד כמה שאני מבין מחכמת הקבלה, צריכים להתחיל לאזן את החברה במקצת, אבל יחד עם זאת להתחיל לחנך, ללמד, לחייב כל אחד ואחד ללמוד מה הם חוקי הטבע. אם עשרים שנה אתה מלמד ומחנך ילדים לעולם שהוא לפניך, אז כלפי העולם שעכשיו מגיע אליך, ואתה לא יודע מה הוא, אנחנו כולנו בחזקת ילדים קטנים שצריכים ללמוד.
וחכמת הקבלה מסבירה לנו לפני מה אנחנו עומדים, בדיוק לשם כך עכשיו היא מתגלה. ואם אתה לא לוקח את זה, אז תמשיך. זה כמו ילד שאתה מכניס אותו לאיזו מכונה שבה הוא יכול להזיק לעצמו, ובטוח שיזיק, והוא לא רוצה לשמוע אותך. מה תעשה?
דני: אבל צריך שלב מקדים, כי עכשיו, כרגע, אלה שצועקים ברחוב, משהו כואב להם באמת. יש להם איזה חוסר.
נכון.
דני: אז צריך קודם כל לתת להם משהו להרגיע, ואולי אז הם יקשיבו.
לכן אמרתי שזה צריך להיות במקביל. אבל זה חייב להיות במקביל בלבד, אחרת זה יהיה הרס גדול מאוד.
גלעד: זאת אומרת, אי אפשר להסתפק רק באחד מהם, צריך להציב את שניהם.
כן.
גלעד: באורח מאוד מעניין, השבוע גם חל ט' באב. מדובר על חורבן הבית. והבית נחרב בגלל שנאת חינם. איך אנחנו באמת יכולים להימנע משנאת חינם עכשיו?
זאת אותה התוצאה מהאגו הגדול, מחטא המרגלים. אנחנו לא רוצים ללכת לארץ ישראל, ונדמה לנו שזה קשה, שזה אסור, שזה לא בשבילנו, שזה מסוכן, שמחכמת הקבלה אפשר להשתגע, זאת מיסטיקה, זה לא נכון וכן הלאה, בקיצור, דוחים בכל וכל תיקון עצמנו. זה מה שהמרגלים אומרים, "אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, אנחנו צריכים להגיע לזה שנהיה כולנו נהיה כחברים, כולנו כאחים, כולנו בערבות, בשוויון". מה שוויון? כל אחד מהם רוצה בשוויון? אלה רק סיסמאות. כל אחד אומר בשוויון, "תביא לי מה שמגיע לי". מה זה, למה מגיע לו?
דני: אבל לפי מה שאתה אומר, כדי שאנשים יקשיבו, למעשה צריכה להיות הידרדרות מאוד גדולה.
נכון. לכן בשביל שלא תהיה ההידרדרות, אנחנו צריכים לפרסם את התמונה האמיתית שבה אנחנו נמצאים. ואנחנו נמצאים עכשיו בדור חדש ובמקום אחר לגמרי. המציאות שלנו היא אחרת, אנחנו עוד לא קוראים לזה בשם הנכון. הקשר החברתי הוא אחר, הקשר בין המדינות הוא אחר. אף מנהיג לא יודע מה לעשות, חוץ מלשבור. כמו שעכשיו, בשנת 2011 האמריקאים שוברים את כל המזרח התיכון, הם חושבים שעל ידי זה הם יישארו באיזו שליטה. על ידי מה, על ידי הרס בכל המדינות שעכשיו מארגנים בהם מהומות? זה הכל מכוון.
גלעד: אז איך אנחנו נמנעים מזה? כשרע, אז מתחילים לשנוא את זה שלא חושב כמוך. בעצם עכשיו אנחנו רואים, שזה תהליך של איחוד. איך אנחנו שומרים שבאמת לא ניפול על שנאת חינם?
זה תהליך של איחוד על מנת לשבור, לא על מנת לבנות. וזו בעיה גדולה, שכל הכוחות האלה מתאחדים כדי לשבור עד כדי לבטל את מדינת ישראל. יש בהם כאלה שזו המטרה שלהם.
ולכן אנחנו צריכים עד כמה שאפשר, להשתדל להסביר שיש כאן דבר מסוכן, שחייבים להגיע להידברות, שחייבים להגיע לשולחן העגול ולהתחיל דיון בכל העם, בלי הפסקה.
דני: זה גם העם, וגם הממשלה צריכה להיות מודעת לכל זה.
העם על כל חלקיו והממשלה. אבל שוב, לא לבנות עוד כנסת שיש שם שוק, אלא לבנות באמת את הדיון הרציונאלי.
דני: מה זה צדק חברתי? יש דבר כזה אובייקטיבי, אבסולוטי?
כן. זה שכֹל אחד מקבל כדי להתקיים בלבד, בצורה נורמאלית.
דני: אבל מי יבדוק?
לפי הקופה, כמה שאתה מסוגל. אבל קודם כל אתה בודק באחוזים, בסך הכל, כמה כל אחד צריך. כמו שבביטוח לאומי, מחלקים לכולם אותו דבר. גם העשיר וגם העני מקבלים אותה קצבה מביטוח לאומי.
דני: זו שיטה שעובדת מאוד יפה.
אני לא הייתי אומר.
דני: אני צוחק.
אתה צוחק, טוב. אז לכן קודם כל אני הייתי רואה את האחוזים. כאן זה חשבון כלכלי, אבל בסופו של דבר צריכים לאזן את זה בינתיים. והעיקר זה להביא את העולם, את העם, לידיעה, איפה אנחנו נמצאים, למה אנחנו כאלה. עכשיו דורשים מאיתנו שאנחנו נבין מהי מדינה, מהי המערכת הזאת, איך היא מתקיימת, איך לקבוע חוקים וכן הלאה. כל אחד ואחד צריך להיות בזה שותף במקצת, להיות משהו בזה, הנותן מעצמו.
דני: זה לא קצת, זה בעצם תנאי להצלחה, כמו שאתה מתאר את זה.
התנאי להצלחה, קודם כל הוא בכך שאנחנו נשב ונלמד מהו העולם החדש. כמו ילדים שמכינים אותם עשרים שנה להיות חברי האומה, להיות אזרחים. בכך אנחנו עדיין לא מגיעים לגובה הזה, להיות אזרחים בעולם האינטגראלי הגלובלי שאנחנו עכשיו נמצאים בו, אבל יש חוקים חדשים שהתגלו, לכן אף מנהיג ואף ממשלה לא יודעים מה לעשות עם העולם במצב המודרני. זה יכול לקרות רק על ידי הלימוד של היסודות החדשים. וחכמת הקבלה מגלה לך את זה.
גלעד: נעבור לשלב המושגים. עכשיו ראינו ש"פרשת השבוע" מאוד אקטואלית הפעם. ואני הייתי רוצה לפתוח עם מושג הזה של אותם עמים שצריך להשמיד אותם. אלה רצונות שבנו, אדום, מואב, עמון, שצריך להשמיד אותם. מה זה אומר?
להשמיד אותם, זאת אומרת לא להשתמש בהם בינתיים. אנחנו לא יכולים להשמיד את הרצונות האלה ולא צריכים. אלא ההפך, אנחנו צריכים להקפיא אותם בתוכנו עד למצב שבו אנחנו נוכל לתקן אותם ולהשתמש בהם נכון.
דני: מה זה נאום או דיאלוג? כאילו שהרצון הזה לכאורה מדבר עם הרצון ההוא?
זה בירור פנימי.
דני: אז מה זה נאום?
שהאדם הוא פסיכולוג לעצמו.
דני: אני עושה עם עצמי חשבון?
כן. בצורה כזאת, עם זה כן, עם זה לא, האם אני צריך להשתמש בזה כך או כך. אבל אחרי שאתה עושה בירור, מאיפה יהיה לך כוח לבצע את הרצוי?
דני: ומאיפה אני יודע, שהתשובה נכונה?
לשם כך אתה צריך אור לבירור ואור לתיקון. לכן "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין", כי "מאור שבה מחזירו למוטב". רק על ידי האור אתה עושה את כל השלבים האלה. וחכמת הקבלה מביאה לך, בזמן שאתה לומד אותה, אור הפנימי ואתה מתחיל לראות את הדברים. אתה מתחיל לראות את המערכת הפנימית שלך, ואיך אתה במערכת הזאת, משתתף במערכת הכללית של כל העולם.
גלעד: מיהו מנהיג?
המנהיג זאת התכונה הכי גבוהה שבי שבבירור שלה, אני מתקדם.
דני: מה זה שוויון?
שוויון זה שכל אחד שווה לשני בצורה סגולית. צריך לקחת בחשבון שאנחנו כולנו נולדים לא שווים לפי התכונות, לפי הרצונות, לפי כל מיני דברים. אז כל אחד, בהתאם לזה, צריך לקבל שווה לאחרים.
דני: גם פה בעולם, וגם ברוחניות?
כן. אבל בשביל זה אתה צריך לדעת את פנימיות האדם, אחרת לא תגיע לחלוקה הצודקת. יש כאן בעיות שאנחנו לא נוכל לפתוח אותן והחברה האנושית של היום, לא תוכל לפתור אותן, אלא אם כן היא תיכנס לתוך הטבע. היא צריכה להכיר עכשיו את פנימיות העולם. ולכן לא יהיה לה מנוס, היא תבוא לחכמת הקבלה.
גלעד: מהי שנאת חינם?
שנאת חינם זה כשאני רוצה להתקרב לאחרים, בתנאי שאני רוצה להתחבר איתם בלב ונפש, ואני מגלה עד כמה שיש בי בפנים, כוחות דחייה. ואני לא ציפיתי לגלות אותם ופתאום אני מגלה שהם קיימים. אלה דברים שקיבלתי אותם מהלידה בכוונה מלמעלה, ולכן זה חינם.
גלעד: כוחות דחייה כלפי הזולת או כלפי עצמי שאני לא מצליח?
כלפי הזולת.
דני: מה זה עולם חדש?
נכנסנו למערכת חדשה של הטבע שהיא נעשית גלובלית, עגולה, והיא סוגרת אותנו כולנו יחד באיזו ספירה, ואנחנו תלויים זה בזה ולא יכולים עכשיו להתפרק ולהתנהל כל אחד בפני עצמו. כך גם בעם ובכל הפלגים שבו וגם בכל העולם.
דני: זאת אומרת, תלות.
כן. והנוסחאות האלה נמצאות בחכמת הקבלה, ואם אנחנו נלמד אותן, אנחנו נוכל לנהל לתפארת את כל העולם.
גלעד: ולסיום אנחנו נקרא קטע מספר הזוהר, מזוהר "בשלח", "אז ישיר משה".
"ואם תאמר, כיון שנקשרו בצרור החיים, ומתענגים בעונג העליון, למה יוריד אותם הקב"ה לארץ. שנולדו ויצאו לאויר העולם כל אלו הרוחות והנשמות, שהיו במדרגה העליונה של מעלה, הקב"ה הוריד אותם לארץ למטה. כל שכן עתה, שהקב"ה רוצה ליישר את העקום, בזה שיראה להם האותות והמופתים שיעשה לישראל"3
נקווה שאנחנו נעבור את תשעה באב וכל הזמנים הקשים, ונגיע לחשבון נפש טוב, בראש השנה וביום הכיפורים. ונעלה לשגשוג רוחני וממנו לשגשוג גשמי. לא יהיה אחרת.
גלעד: תודה רבה, הרב לייטמן. תודה רבה, דני חיימוביץ. תודה לכם, הצופים בבית. שבת שלום, ונתראה בפרשה הבאה.
(סוף השיעור)