עולמות נפגשים - קבלה ומדע
הכוח הרוחני - 2
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 30.3.16 – אחרי עריכה
בן ציון: במסגרת התכניות שלנו על קבלה ומדע וניסיון להשוות בין הדברים, ננסה לעמוד על המושג "כוח רוחני". אנחנו נהיה קצת מטריאליסטים בפגישה הזאת, והכנו כל מיני שאלות של מתחילים שרוצים להבין מה זה נקרא בכלל כוח רוחני, ממה הוא מורכב, איך מפיקים אותו בכלל, כמו כל דבר שאנחנו מייצרים.
הגוף שלנו מורכב מהרבה מאוד אטומים וחלקים שיש ביניהם כוחות עצומים, פי עשר בחזקת ארבעים מכוח המשיכה שלנו. אבל בסופו של דבר את הכוח הזה אנחנו לא מרגישים, כי יש כל מיני איזונים, חיובי ושלילי, לא מרגישים אותו. האם כזה הוא גם הכוח הרוחני, הוא כל כך חזק, אבל אינו מורגש? האם הוא כל הזמן מאפס את עצמו? איך מעוררים את הכוח הרוחני הזה?
לא, הבעיה היא באותו החיישן שמגלה את הכוח. אם אין לי כלי מדידה, אז אני לא מרגיש אותו. או שאני בעצמי כלי מדידה, אז אני מרגיש אותו עליי. אני מרגיש את כוח המשיכה, הכבדות הזאת בי. אני מרגיש מפני שאני מוכן, אני בנוי להרגיש אותו. אבל יש הרבה כוחות שפועלים עליי שאני לא מרגיש אותם. יש כוחות עצומים סביבנו, אנרגיות גדולות מאוד. אני לא יודע, אני חי כמו בהמה, כמו כל חי אחר בעולם הזה, ומה שהגוף שלי מרגיש, הוא מרגיש, ומה שלא מרגיש, הוא לא מרגיש. זאת אומרת, הכול תלוי בכלי, בחיישן, בסנסור.
האם אנחנו מפתחים בנו סנסור להרגשת קרינות מיוחדות, אנרגיות מיוחדות או לא? חכמת הקבלה מפתחת באדם חוש מיוחד, יש לנו נקודה שממנה אנחנו יכולים לפתח את החוש הזה. החוש הזה נקרא חוש של אהבה, השפעה, יציאה מעצמך, להרגיש את כול מה שנמצא מחוצה לך, הכוונה מחוצה למה שאתה עכשיו מרגיש, בנוסף למה שאתה עכשיו מרגיש. זה מה שמאפשרת לך חכמת הקבלה. לכן היא נקראת חכמת הקבלה, זאת אומרת, איך לקבל את כל ההשפעות שישנן בעולם, להרגיש אותן ולהבין איפה אתה חי באמת.
בן ציון: האם אפשר להפיק, לייצר את הכוח הרוחני הזה, כמו שאני מייצר חשמל או כמו שאני יכול לגרום לכל מיני תופעות אלקטרומגנטיות?
אנחנו לא מייצרים שום כוח. אתה לא מייצר כוחות. לא. אתה יכול לבנות איזה מין מכשירים לעבד את הכוחות האלו לכוחות אחרים, כמו כוח מכני לכוח חשמלי. נניח שאתה מתחיל לשפשף משהו, אתה מרגיש פתאום חשמל, הכוח המכני הופך להיות לכוח חשמלי, אתה מרגיש פתאום חום, ועוד כל מיני תופעות. אבל אתה לא מייצר את הכוחות האלה, אתה רק מוציא אותם מתוך זה שהם קיימים בצורה פוטנציאלית בחומר, בכל מיני צורות, ואתה על ידי הפעולה שלך מגלה אותם. אבל אתה לא מייצר אותם מאפס, אין דבר כזה.
בן ציון: תהליך כזה שבו אני יודע "לייצר" כמו שאני מקים תחנת חשמל.
"לגלות" יותר נכון וכדאי לנו להגיד. תחנת חשמל, מגלה את כוח החשמל על ידי פעולות אחרות. אני מבזבז כוחות אחרים כדי להוציא מהם כוח חשמלי.
בן ציון: אבל המילה "גילוי" היא מילה לא כל כך מוצלחת. זה אולי טוב בפעם הראשונה כשבפעם הראשונה משהו התגלה ולפני כן לא ידעו. אבל אחר כך מייצרים כל הזמן.
אבל בלייצר יש משהו שאתה היוצר. אם אתה בונה תחנות חשמל, אתה יוצר תחנות חשמל, אבל אתה לא מייצר את החשמל עצמו. כי החשמל עצמו נמצא בטבע, ואתה רק מעצב את המכונה שיכולה להפוך מין אנרגיה אחד למין אנרגיה שנייה.
בן ציון: נכון. אז לפי הנוסחה הזאת, באותה צורה, האם כך אפשר גם להקים תחנה שתייצר כוח רוחני?
ודאי. זה מה שאנחנו עושים בחכמת הקבלה בדיוק. זו העבודה שלנו. שהאדם או התחנה, יכול לגלות את הכוח הרוחני על ידי זה שיעשה כל מיני פעולות. על ידי המאמצים המיוחדים שהוא יעשה. כמו שאנחנו עושים בזה ששורפים נגיד פחם או גז או נפט, ועל ידי זה מייצרים חום. והחום הזה מסובב איזו טורבינה, ואז הטורבינה הזאת מסובבת גנרטור, ומהגנרטור אנחנו כבר מקבלים את כוח החשמל. זאת אומרת, אנרגיה שנמצאת בפחם, בנפט, בכל מיני צורות נסתרות, לא מגולה, אנחנו על ידי פעולות מיוחדות ששורפים דברים, מחממים את המים, מייצרים קיטור, קיטור סובב טורבינה, טורבינה מסובבת גנרטור, גנרטור שמסתובב מייצר לנו חשמל.
בן ציון: מהי ה"טורבינה", הזאת שמייצרת כוח רוחני?
אנחנו גם מגלים את הכוח הרוחני. הכוח הרוחני קיים. כמו שכוח החשמל קיים בנפט או בפחם, אז איפה הוא החשמל בכלל? אין. אתה צריך לעשות כמה פעולות כדי להוציא אותו משם. ואז הפעולות האלה יכולות להיות הרבה יותר פשוטות. נניח כמו בזה שאנחנו בוקעים את האטום וכן הלאה. הכול נמצא בצורה יותר קרובה לעניין ולא על ידי הפעולות המגושמות האלה הגדולות, שאנחנו שורפים פחם ועושים כל מיני דברים.
יוצא לנו כך, שאנחנו נמצאים בים של אנרגיה רוחנית, ואנחנו יכולים לעשות מעצמנו גלאי, סנסור, לאותה אנרגיה רוחנית שהיא תתגלה. אבל כלפי מה היא תתגלה, כלפי מי היא תתגלה? למי שיש לו חוש לגלות את האנרגיה הרוחנית הזאת, האור העליון.
בן ציון: במקום חוש נקרא לזה "מכשיר". אז מה זה המכשיר הזה שאיתו נפיק את הכוח הזה? או מה הם התנאים, החומרים?
המכשיר הזה נקרא "נשמה". אדם צריך לבנות בתוכו את המכשיר הזה שנקרא נשמה, ואז בתוך הנשמה הזאת, בתוך המכשיר הזה הוא יגלה את הכוח הרוחני.
בן ציון: כשמדברים על כוח רוחני, על מה צריך לחשוב, או מה צריך לדמיין?
על זה שאנחנו את הרצונות שלנו האגואיסטים הופכים לרצונות אלטרואיסטים. ואז במידה שהם הופכים להיות רצונות אלטרואיסטים, הם מגלים בתוכם את הכוח הרוחני. הם הופכים להיות לגלאי.
בן ציון: הכוח הרוחני הזה באיזה ממד הוא נמצא, באיזה מכשיר?
ברצון שלנו. רצון. כולנו בסך הכול רצון. אני רוצה. אבל מה אני רוצה עכשיו? אני עכשיו רוצה ליהנות. רק ליהנות בעצמי, לא אכפת לי שום דבר, כלום חוץ מזה. אם אני מתחיל לייצב את עצמי כרצון להנות לזולת, לאהבת הזולת, להשפעה לזולת, זה נקרא שאני הופך את הרצון שלי מעל מנת לקבל לעצמי לעל מנת להשפיע, לטובת הזולת. במידה שאני רוצה להיות באמת לטובת הזולת, במידה הזאת אני הופך להיות לצינור, לגילוי, לגלאי של הכוח הרוחני ואז הוא מתגלה דרכי.
בן ציון: יש הרבה ניסויים, במדעי החברה, בפסיכולוגיה, שמראים, שמודדים כל מיני תגובות במוח, רואים בן אדם אם הוא חושב יותר שכלי, יותר רגשי, ומעבירים את זה למספרים.
בסדר, כך נראה להם. השאלה היא, האם אנחנו יכולים לזהות בזה האם אדם חושב יותר רוחני או פחות רוחני?
בן ציון: כדי למצוא איזו אינדיקציה.
לא, כי אין לך מכשיר כזה.
בן ציון: הוא לא מתבטא בשום דבר?
לא, לא מתבטא בשום דבר, רק כלפי אדם ובתוך האדם.
בן ציון: אבל אנחנו בני אדם.
אז מה? קח אותי לתוך MRI הזה ותתחיל למדוד אותי, איפה המחשבות שלי על מנת להשפיע ולאהוב את הזולת, ואיפה על מנת לאהוב את עצמי.
בן ציון: אם אתה תהיה יותר כעסן, אני בטח אראה משהו.
אז אתה תראה כל מיני אימפולסים, כן נכון, אז מה?
בן ציון: אם אתה תהיה יותר אוהב אז אני אראה שאזורים אחרים נדלקים.
זה נכון, לפי האנצפלוגרמה אתה יכול לראות, ללא ספק. אבל זה לא אומר לך שהם רוחניים או גשמיים. אתה יכול להגיד, עכשיו הוא יותר רגוע, עכשיו הוא חושב בצורה יותר כללית, לכיוון ההרפיה הכללית. או עכשיו אזורים במוח מופעלים שאחראים על המחשבות, ועכשיו על עיבוד רצונות כאלו וכאלו. זה לא אומר שום דבר, זה לא אומר על הרוחניות שבדבר. אף פעם אתה לא יכול לגלות, לפי אף מכשיר.
בן ציון: יש הגדרה לכוח רוחני?
כוח רוחני ודאי, אהבת הזולת. אין יותר.
בן ציון: זאת אומרת, כוח רוחני זה אינטראקציה בין אנשים?
כוח רוחני זה אינטראקציה בין אנשים מעל השנאה שביניהם, כאן אני צריך להוסיף. כי זו לא סתם אהבה לזולת. אימא שאוהבת את התינוק, היא אוהבת בגלל שהוא שלה, אז היא אוהבת את עצמה בעצם, בביטוי בתינוק. אהבת הזולת זה נקרא שאני אוהב את הזולת, שאני מתייחס אליו כמו לעצמי ולמעלה מכל הפערים שבינינו דווקא. אחרת זה לא נקרא אהבה. אין אהבה ללא שנאה.
יש בינינו למטה איזה חלק שהוא שנאה, ולמעלה מזה אנחנו בונים אהבה, ולא יכול להיות האחד ללא השני (ראו שרטוט מס' 1). דווקא הפער בין שנאה לאהבה, הפער ביניהם, הדלתא הזאת, הוא מראה על גובה האהבה מעל לשנאה ובסך הכול על גובה התיקון של האדם.
אנחנו יכולים לצייר את זה בצורה אחרת. שיש קו ימין, קו שמאל וקו אמצעי. קו שמאל זה שנאה, קו ימין זה אהבה, והקו האמצעי הוא השילוב שביניהם, חייבת להיות סיגמא. והקו האמצעי הוא בעצם שביל הזהב, אותו אנחנו צריכים, הוא בשבילנו העיקר, שכולל את שני הקווים ימין ושמאל (ראו שרטוט מס' 1).
שרטוט מס' 1
בן ציון: איך אתה יכול לעזור לי כשאני שומע את המילים כוח רוחני, שאני לא ארגיש שאני לא יודע במה מדובר, שאין לי בזה אחיזה, כאילו זה משהו מיסטי כזה, אלא שאני ארצה לתפוס במשהו ואני אדע שמפה אני מתחיל.
אני אמרתי לך בצורה מאד פשוטה, כוח רוחני זה כוח אהבה לזולת על פני שנאה לזולת.
בן ציון: זו איזו הגדרה שאולי אני עוד לא מבין אותה עד הסוף. מה הם החלקיקים, החומר שאני צריך לקחת אותו ואיתו לייצר את הכוח הרוחני הזה? מה אני צריך לקחת לידיים?
אתה צריך לקחת בידיים את עצמך ולהתחיל לבנות, להשתדל להתקרב לזולת, לאהבה לזולת, ואז אתה תבין שאתה לא מסוגל לזה.
נצייר את זה בצורה אחרת (ראו שרטוט מס' 2). יש כאן את האחד והשני, אני וחבר. מה שמפריד בנינו, ההבדל בינינו זה השנאה. מה שאנחנו צריכים לעשות זה "על כל פשעים תכסה אהבה". אני מתחיל לבוא אליך, להשתדל להגיע באהבה מתוך הרצון שלי. אני זה נקרא "רצון", הרצון הזה אגואיסטי, ואני על ידי הרצון האגואיסטי רוצה לאהוב אותך, ואני רואה שאני לא מסוגל. מה אני אז עושה?
ישנה שיטה שהיא נקראת חכמת הקבלה. מה אני עושה על ידי השיטה הזאת? כשאני רואה שאני לא מצליח לאהוב אותך, אני על ידי השיטה הזאת פונה לכוח העליון שטמון בטבע שנקרא "אהבה", ואני דורש ממנה, מהאהבה הזאת, מהכוח העליון הזה, שהיא תבוא ותשפיע עליי, ודרכי תעזור לי לבנות אליך באמת אהבה. כי בי אין אהבה בהתחלה כשרציתי לעשות. קבלת כוח האהבה הזה אליך מלמעלה זה נקרא "אור מקיף", בתורה זה נקרא "המאור המחזיר למוטב".
זה דבר פשוט. אני רוצה לאהוב את הזולת, אני מגלה שאני לא מסוגל את זה לעשות, על ידי חכמת הקבלה אני מצטייד בכוח האהבה שקיים בטבע, זה נקרא הבורא שממלא את כל המציאות, אני לוקח, מקבל ממנו את כוח האהבה וכך אני מתקשר אליך. וכשאנחנו מתחילים להיות קשורים יחד, אז קורה כאן משהו מיוחד, אנחנו הופכים להיות כאחד. הכוח הזה שאיתו אני מתקשר אליך הוא פועל בינינו, ואז יוצא שבקשר בינינו אני מרגיש ביחס בינינו עולם העליון.
שרטוט מס' 2
בן ציון: אני ניסיתי לא להשתמש במילה "עליון". למה כולם משתמשים במילה הזאת?
עליון בגלל שזה למעלה מהאגו שלי. אין בזה שום דבר אחר. עליון ותחתון. תחתון זה האגו, השפעה זה עליון.
בן ציון: כמו שאנחנו התחלנו ואנחנו רוצים להפיק את הכוח ויש לנו נגישות לכול החומרים, אז גם יש לי נגישות לאותו כוח האהבה? יש לי נגישות לגשת אליו ולהשתמש בו להפיק אותו, זה נגיש לי?
כן. ודאי. זו כל החכמה, להביא אותך למצב שאתה סוף סוף תתחיל להשתמש בכוח הכי גדול שנמצא בטבע, כוח החיבור.
בן ציון: באיזה כלי בעצם אני ניגש, או עושה את העבודה הזאת, שאתה אומר שאני יכול לגשת לכוח האהבה ולהפוך את עצמי, כמו שאני מורח על עצמי משהו, משונא לאוהב.
הכוח הזה הוא נקרא חיסרון, מ"ן, בקשה. אני מבקש כוח השפעה וזה מה שהאור המקיף מביא לי, ואז אני משפיע לך. ביטוי של אהבה זה השפעה, נתינה (ראו שרטוט מס' 2).
בן ציון: האהבה הזאת שציירת, האם הבנתי נכון שזה משהו שהוא לא מתגשם?
במה מתגשם, בזה שאני מביא לך זר פרחים או סוכרייה, בונבוניירה? זה ביטוי של אהבה, נתינה, השפעה. אבל אהבה היא הרגשה פנימית, אהבה היא תכונה שלי. במה היא מתבטאת? בזה שאני נותן.
בן ציון: האהבה הזאת נקראת "עליון", זה מעל לאגו, זה סוג של רגש, סוג של כוח שאנחנו לא מכירים אותו, אנחנו צריכים להפיק אותו, זה לא משהו שהוא מוכר.
ודאי שלא. אנחנו לא נמצאים באהבת הזולת.
בן ציון: בסוג הזה של אהבה.
כן, אנחנו נמצאים באהבה עצמית.
בן ציון: אמרת שאהבת הזולת שאנחנו מכירים, של זר פרחים, הרי לא מדובר על זה.
לא מדובר על זה, מדובר על אהבה שאני אוהב ומעל השנאה.
אנחנו נצטרך עוד לפתוח את הדברים האלה, אני לא חושב שזה בבת אחת. אבל לאט לאט, פעם אחר פעם, האנשים יוכלו להבחין בזה הבחנות שלא שייכות לעולם שלנו, שאינן בעולמנו, ושהן שייכות לסוג אחר של התקשרות בין בני אדם. שדווקא בקשר ביניהם הם מגלים את הכוח העליון, את כוח האהבה שנקרא בורא.
בן ציון: אבל האדם מסוגל לגשת לכוח הזה, הוא מסוגל להגיע לזה?
הוא מסוגל, וההגשה הנכונה לגילוי הכוח הזה נקראת חכמת הקבלה.
בן ציון: דיברת על הנושא של החיסרון שהוא הכוח המניע.
כן, כי אני צריך לפנות לכוח העליון. אחרי שאני רואה שאני לא מסוגל לאהוב את הזולת אני פונה לכוח עליון ומבקש ממנו שיהיה לי כוח אהבת הזולת, ואז אני מקבל אותו.
בן ציון: לסיכום. מהו אותו כוח רוחני, איך אנחנו בעצם מתחילים להתקשר אליו, מה צריכה להיות הגישה הנכונה למושג הזה שנקרא כוח רוחני, למי שבאמת שומע ומתעניין במושגים האלה ושלא ייקח את זה למקומות לא נכונים.
צריכים להיות בקבוצה עם המורה הנכון, עם הקבוצה, עם ספרי המקור הנכונים האמיתיים שכתבו אותם מקובלים, ואז אדם מתקדם נכון. אתה חייב להיות בטיפול נמרץ מצד המקובל האמיתי. תצליח.
(סוף השיחה)