בעקבות משבר הקורונה והעמקת אי-השוויון הכלכלי בישראל, יוזמה ממשלתית חדשה מבקשת לקבוע לראשונה באופן רשמי כמה כסף צריך אדם לקבל כדי לחיות בכבוד. מתברר, כי כבר כיום קיימים חישובים רשמיים של המוסד לביטוח לאומי, שלפיהם הרף הדרוש לקיום בסיסי גבוה בהרבה ממה שישראלים רבים מרוויחים בפועל ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: כשמדברים על דמי מחיה בכבוד למה בעצם מתכוונים? האם היוזמה להגדיר דמי מחיה מינימליים היא צעד בכיוון הנכון עבור החברה הישראלית? מי אמור לקבוע את הקריטריונים לחיים בכבוד? האם המדינה יכולה לעמוד בתשלום דמי מחיה בכבוד כאשר הסכומים הנדרשים גבוהים בהרבה מהשכר של רוב האזרחים? האם אפשר לבצע שינוי משמעותי בחלוקת המשאבים, ואם כן אז כיצד? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

קליפורניה מתמודדת עם שתי השריפות הגדולות בתולדותיה, בזמן שיותר מחמש מאות שריפות נוספות משתוללות במקביל ברחבי החוף המערבי. במקביל למכת האש, מגפת הקורונה ממשיכה להתפשט, מהומות אלימות פורצות בערים, סופות טרופיות מכות במדינות הדרום, ומספר משקי הבית הסובלים מרעב הוכפל במהלך השנתיים האחרונות. אמריקה התמודדה עם משברים בעבר אך בשנים האחרונות ובעיקר השנה נראה שהקצב התגבר והכול מתרחש בבת אחת ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: למה בעצם האינטנסיביות של המשברים בארצות הברית הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות? למה נראה שאמריקה מקבלת יותר מכות מכל מדינה אחרת? במה שונה המבנה של החברה האמריקאית מזה של עמים אחרים בעולם? האם המתחים על רקע גזע וזהות, ההתפרצויות האלימות וריבוי כלי הנשק עלולים להוביל להתפרקות חברתית פנימית ואף למלחמת אזרחים? מהו הקשר הנכון שצריך להיבנות בין בני אדם כדי להתגבר על הפירוד שביניהם? מה אפשר לעשות כדי לקדם את ארה"ב לכיוון שלום וערבות הדדית? אם ארצות הברית תצליח לבנות בתוכה קשרי חיבור וערבות מעל כל השוני שבה, האם היא יכולה להפוך לדוגמה עבור שאר העולם ולהשפיע על אופן ההתמודדות עם משברים גלובליים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בעולם שמלא באמצעי תקשורת וקשרים דיגיטליים, יותר ויותר אנשים מגלים שהם בעצם לבד. הם מוקפים ברעש, במסכים ובהזדמנויות לשיחה אך חסרה להם התחושה שמישהו באמת רואה אותם ומתעניין בהם. הבדידות הופכת לחוויה יומיומית שמכרסמת במשמעות ובשמחת החיים עד כדי מצבים של ייאוש עמוק. זו תופעה רחבה שמתגלה בכל גיל ובכל מדינה והיא חושפת שבר יסודי בחיים המודרניים ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: למה דווקא בעידן המקושר ביותר מבחינה טכנולוגית אנשים חווים תחושת בדידות עמוקה מאי פעם? מה חסר בקשרים הדיגיטליים שאינו מצליח למלא את הצורך האנושי בקשר לבבי אמיתי? למה הבדידות עדיין כואבת כל כך לאדם, גם כשהוא נעשה עם הדורות יותר אגואיסטי ואנטי חברתי? מה גורם לאדם להתקשות לבקש עזרה או לפנות למוקדי תמיכה כשהוא חווה מצוקה? מה מביא אנשים למצבי ייאוש קיצוניים שבהם הם מרגישים שאין טעם להמשיך בחייהם? איזו משמעות אמיתית יכולה לתת לאדם תחושת ערך ורצון להמשיך לחיות? איך לפי חוכמת הקבלה ניתן להתחיל לבנות קשר בין־אנושי שיוצר תחושת שייכות וממלא את האדם מבפנים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מגפת הקורונה הראתה שהעולם בנוי על מערכות שלא מסוגלות להתמודד עם זעזועים ושהאנושות עצמה אינה מבינה את החוקיות שמובילה את המציאות. ההתפרצות המהירה של הווירוס חשפה בלבול עמוק לגבי מקומו של האדם בתוך המערכת הגדולה של הטבע ולגבי מידת ההשפעה שיש להתנהלות האנושית על מה שמתחולל בעולם. בזמן קצר קרסו מערכות שנחשבו יציבות כמו כלכלה חינוך ותעסוקה מה שמביא לתחושה שהאנושות הגיעה לצומת דרכים היסטורית אך עדיין אינה מבינה לאן המציאות דוחפת אותה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מדוע מגפת הקורונה הופיעה דווקא בשלב זה של ההתפתחות האנושית? איך מגפת הקורונה משפיעה על הכלכלה כיום ומה עשויות להיות השלכותיה על הכלכלה בעתיד? מה חשף הסגר העולמי לגבי מצבה האמיתי של מערכת החינוך ומהן נקודות הכשל שנראו בו? לאן עומדות פני מערכת החינוך בעידן שבו בתי הספר המסורתיים כבר אינם מצליחים להכין את הילדים לחיים בוגרים הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ערכית? האם שינויי האקלים נגרמים מהתערבות האדם בעולם או שהטבע מסוגל להשיב את האיזון בלעדינו? כיצד ניתן להבין את מקומו של האדם בתוך המערכת הגדולה של הטבע לנוכח המשברים האחרונים? אילו שינויים נדרשים בתפיסת האדם כדי שיוכל להתאים למציאות החדשה ולהמשיך את התפתחותו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

העולם מצוי בעיצומו של גל התפשטות מהיר של נגיף הקורונה. האנושות ממשיכה לחפש פתרון, אך החורף מתקרב ועדיין לא נראה באופק חיסון זמין לשימוש רחב. במציאות הזו גובר החשש מהתפרצות משולבת של קורונה ושפעת, בזמן שמדינות מתקשות לבלום גם את ההתפשטות הנוכחית. לאט לאט מתברר שהיחסים המקולקלים בין בני אדם הם השורש העמוק שממנו צומחת המגפה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: כיצד יחסים מקולקלים בין בני אדם עלולים להוביל למגפה עולמית? למה הקורונה נחשבת למחלה רוחנית ולא למחלה רגילה? למה במצבי משבר אנשים בוחרים לשים את הכלכלה לפני הבריאות? באיזה אופן מגפה כמו הקורונה משקפת תהליך שבו הטבע מנסה להשיב את האיזון שהופר? למה כל עוד האנושות לא מבינה שהיא חלק ממערכת אחת אינטגרלית, המשבר רק הולך ומעמיק? כיצד ניתן ללמד אנשים שהם חלק ממערכת טבע אחת ומקושרת? איך נוכל לבנות עולם טוב יותר מהעולם שאנו רואים היום? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

לאורך הדורות מופיעה שוב ושוב תופעה שבה יהודים יוצאים נגד הרעיון הציוני, נגד קיומה של מדינת ישראל ואף נגד העם היהודי עצמו. ההתנגדות הזו מתבטאת לא רק כביקורת פוליטית אלא כשלילה עמוקה של זהות משותפת, עד כדי חבירה לעמדות שמערערות את הלגיטימיות של העם כולו. הדפוס הזה מוכר כבר מן העבר, אז קרעים פנימיים החלישו את העם והובילו לאסונות היסטוריים, בהם נפילת בתי המקדש וגלויות שונות. גם כיום ניכרת מגמה דומה, כאשר חילוקי הדעות סביב שאלות של זהות ושייכות מתעצמים, וממחישים עד כמה הפילוג הפנימי ממשיך ללוות את העם גם בדורנו ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מדוע לאורך ההיסטוריה יש תמיד יהודים שהולכים נגד העם שלהם? מה מייחד את השנאה הפנימית בעם ישראל לעומת מחלוקות ודעות שונות שקיימות בעמים אחרים? האם השנאה הפנימית בין יהודים כיום היא אותה השנאה שגרמה לחורבן בית המקדש לפני אלפיים שנה? מה גורם לחלק מהיהודים לאמץ עמדות שמערערות את הלגיטימיות של ישראל ולחבור לגופים אנטי־ציוניים? מדוע שאלות של זהות ושייכות מעוררות רגשות כל כך חזקים בקרב יהודים בישראל ובעולם? האם ליהודי תמיד יש קשר פנימי לארץ ישראל גם אם הוא מתנגד למדינה או מנסה להתרחק ממנה? אם היהודים היו מצליחים להתאחד למרות המחלוקות העמוקות בתוכם, איך זה היה משפיע על העולם? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

לאורך הדורות חוזרת תופעה קבועה שבה יהודים מואשמים בכל משבר עולמי ללא ראיות או הוכחות. בתקופות של מתחים גלובליים, מגפות וחוסר יציבות, העוינות כלפיהם מתעצמת ומלווה בגל של שנאה שאיש אינו יודע להסביר את מקורה. כך ההאשמות הולכות ומחמירות בעוד היהודים עצמם נותרים בלי תשובה לשאלה מדוע האש מופנית דווקא אליהם ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מדוע בכל פעם שמתחולל משבר עולמי מופנית האצבע המאשימה דווקא אל היהודים? כיצד מסבירה חכמת הקבלה את שורש האנטישמיות? כיצד נוצר עם ישראל בימי אברהם מתוך כל אומות העולם? מדוע, לפי חכמת הקבלה, היהודים נמצאים במרכז המציאות, ממש בלב העולם כולו? מדוע דווקא העם היהודי קיבל את התפקיד להוביל את התיקון של הטבע האנושי מאגואיזם לאהבת הזולת? מדוע היהודים עצמם אינם מודעים לתפקיד שקיבלו? מה היהודים יכולים לעשות כדי לשנות את יחס העולם כלפיהם? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

העולם עומד בפני שינוי עמוק במודל הכלכלי שלו. הדפוס ההיסטורי שהתבסס על צריכה הולכת וגדלה ועל צמיחה בלתי פוסקת הגיע למיצויו, ומנגנוני הקפיטליזם מתקשים להמשיך להחזיק את המציאות כפי שהייתה. יותר ויותר מתברר שהעידן הכלכלי הקיים מתפרק, אך האנושות עדיין אינה מבינה מהו הכיוון שאליו ההתפתחות דוחפת אותה ולמה השינוי הנוכחי שונה כל כך מהמעברים הטבעיים שחלו בעבר ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מדוע האנושות מגיעה שוב למצב שבו היא מואסת בשיטה החברתית והכלכלית הקיימת ונאלצת לעבור לשיטה חדשה? למה המעבר הנוכחי מרגיש שונה מכל המעברים הקודמים ומדוע הוא נתפס כלא טבעי לטבע האדם? מדוע חשוב לערוך ביקורת מחודשת על ההיסטוריה של השיטות הכלכליות והחברתיות ולהבין מדוע הן נכשלו לאורך הדורות? איך עשויה להיראות השיטה החברתית והכלכלית החדשה שתפעל בהרמוניה עם חוקי הטבע לפי חכמת הקבלה? האם קיימת דרך שבה האנושות תוכל לבצע את המעבר לשיטה החדשה ללא אלימות וללא זעזועים קשים? כיצד תיראה משפחה הפועלת בהתאם לעקרונות השיטה החדשה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בעולם המשתנה של היום מתהווה מול עינינו מציאות חדשה שבה העבודה מאבדת ממעמדה כיסוד מרכזי בחיי האדם. יותר ויותר אנשים טובים נותרים ללא תעסוקה קבועה לא מפני שחסרים להם כישורים אלא מפני ששוק העבודה אינו מסוגל לספק מספיק משרות. מצב זה מערער את תחושת הביטחון שהעבודה סיפקה במשך דורות ומשאיר את האדם ללא מסגרת ברורה שמגדירה את מקומו וערכו ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: כיצד ייראה עולם של עבודה ותעסוקה בשנים הקרובות? במה יעסקו בני אדם כאשר אין מספיק עבודות זמינות בשוק העבודה? האם בעתיד יהיה בכלל צורך בעבודה ידנית ופיזית? לפי חכמת הקבלה כיצד יוכל שוק העבודה לעבור אל צורת עבודה חדשה המבוססת על הפעלה של הכוח הטוב והחיובי שבטבע? האם מעבר כזה צפוי להיות תהליך מורכב לאנושות? כיצד הצרות והמכות שמופיעות בחיינו דוחפות אותנו לחיזוק הכוח הטוב האלטרואיסטי שבטבע ולפיתוח קשר נכון בין אנשים? כיצד יוכל כל אדם לבטא את ייחודיותו האישית בעולם שבו כולם עתידים לעסוק בעבודה פנימית של חיבור בין אנשים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

שנאה בין בני אדם הייתה קיימת מאז ומתמיד, אך בשנים האחרונות היא הולכת ומתעצמת ומקבלת ממדים חסרי תקדים. היא מתפשטת בכל תחומי החיים ומתבטאת ביחסים בין דתות, בעימותים פוליטיים, במאבקי סחר ובמתח הגובר בין קבוצות שונות של בני אדם על רקע זהות, צבע ותרבות, עד שנראה כי כוח השנאה הולך ומשתלט על יחסי האדם ומוליך את האנושות לעימות בלתי פוסק ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מדוע רק בני האדם חווים רגש של שנאה, תופעה שאינה קיימת כלל בקרב בעלי החיים בטבע? למה השנאה הולכת וגדלה מדור לדור ומגיעה בשנים האחרונות לשיאים חדשים? במה נבדלות צורות השנאה השונות בעולם, והאם יש ביניהן הבדל מהותי? לפי חכמת הקבלה, כיצד ניתן להבין את תפקידה של השנאה בהתפתחות האנושות? מה מבדיל בין גזענות רגילה לבין אנטישמיות? מהי השיטה להפוך שנאה לאהבה? מה מרוויח אדם כשהוא מצליח להפוך רגש של שנאה לחיבור ואהבה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בעקבות פרסום מאמריו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן בפלטפורמה בינלאומית, עלו שאלות מעוררות מחשבה מצד הקוראים על היתכנותה של חברה חדשה המבוססת על ערבות הדדית ושיתוף. רבים הביעו ספק אם בני האדם מסוגלים להשתנות בעידן של קיטוב גובר, שנאה חברתית ומאבקי שליטה פוליטיים. מגפת הקורונה האיצה תהליכים של שינוי עולמי מהיר והעמידה את האנושות בפני מציאות שבה מערכות ותפיסות ישנות קורסות, ואנשים מאבדים ביטחון כלכלי וחברתי. בתוך מציאות זו מתעוררות שאלות על יכולתנו להסתגל לעולם משתנה, להבין את חוקי הטבע שמנהלים אותנו ולמצוא את הדרך לשיתוף ולקיום משותף ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם כל בני האדם מסוגלים להתאים את עצמם לחברה חדשה המבוססת על ערבות הדדית, או שמדובר באידיאל שאינו מציאותי? האם לאנשים מצליחים שיש להם מה להפסיד יותר קשה להסתגל לשינויים? האם באמת יש לנו שליטה על חיינו, או שהטבע הוא זה שמכוון את הכול מאחורי הקלעים? איך ניתן להתגבר על שנאה ופירוד בין קבוצות פוליטיות המחזיקות בדעות מנוגדות? איך ניתן להתקדם לעבר חיבור בין בני אדם מעל חילוקי הדעות, כשחלק מהאנשים אינם רוצים או עדיין לא מבינים את חשיבותו? מדוע לפי חכמת הקבלה הפתרונות הנהוגים כיום בחברה לגישור ולפשרה אינם מביאים לתיקון יסודי של היחסים האנושיים? מה עלינו לשנות בגישה שלנו כלפי אנשים אחרים כדי להתקדם לחברה מאוזנת ומאוחדת יותר? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אחרי חודשים ארוכים של סגר עולמי, דווקא כשנראה שהעולם מתחיל לחזור לשגרה, הקורונה מתפרצת מחדש ומסרבת להיעלם. ממשלות נקרעות בין הרצון לשקם את הכלכלה לבין החשש מקריסה בריאותית וחברתית. תעשיות שלמות נעלמות, מיליוני אנשים מאבדים את מקור פרנסתם, והעולם כולו עומד בפני שינוי עמוק במבנה הכלכלי, החברתי והאנושי ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם יש היגיון בהמשך הניסיונות לפתוח את המשק כאשר המחיר הוא התפשטות מחודשת של המגפה? איך מדינה יכולה לתמוך באזרחים בזמן משבר כלכלי כה עמוק בלי לקרוס בעצמה? מהם סדרי העדיפויות שעל המדינה לקבוע כאשר היא נאלצת לחלק מחדש את משאביה? מה צריכה מדינה לעשות כדי להבטיח קורת גג לאזרחים בעידן של משבר כלכלי מתמשך? איך אמור אדם להתמודד עם אובדן הקריירה הקודמת שלו כשזה כמו לאבד את הזהות? איך משפחה יכולה לתמוך באחד מבניה שמתקשה לעבור את השינוי לאורח החיים החדש שנוצר? מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להאיץ את השינוי ולתרום למעבר חלק של האנושות לעולם החדש? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מותו של ג’ורג’ פלויד בארצות הברית הצית גל מחאות חסר תקדים שהתפשט לכארבעים מדינות ברחבי העולם. גם במדינות שבהן לא קיימת בדרך כלל מתיחות בין שחורים ללבנים, יצאו המונים להפגין ברחובות. נדמה שהעולם כולו נעשה קצר־רוח, מתוח וחסר סבלנות, והאירוע באמריקה הפך לסמל של תחושת אי־צדק אוניברסלית. ובכך, נראות המהומות כביטוי לתרעומת עמוקה כלפי מבנה החברה המודרנית, אובדן אמון במוסדות ותחושת פירוד וזרות ההולכת וגוברת בין בני האדם בעידן הגלובלי ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מדוע מותו של אדם אחד באמריקה הצליח להצית גל מחאות עולמי? מה גורם לאנשים במדינות שאין בהן בעיית גזענות לצאת לרחובות ולהזדהות עם המוחים בארצות הברית? מה מלמד אותנו גל המחאות על מצב היחסים בין בני האדם בחברה האנושית של היום? כיצד קרה שבעולם הגלובלי של ימינו בני האדם מרגישים דווקא יותר מנותקים זה מזה? האם המחאה שאנו רואים היום מבטאת שאיפה עמוקה יותר לקשר אנושי אמיתי ולתחושת שייכות? על פי חכמת הקבלה, מדוע נדרש תהליך של משבר והרס כדי שהאנושות תלמד להשתנות? האם האנושות מסוגלת להתעלות מעל צבע, לאום ודת ולבנות חברה שוויונית באמת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אחרי מסע ארוך של התפתחות, האדם שנחשב לפסגת הבריאה מוצא את עצמו מול שאלה עמוקה על משמעות קיומו ותפקידו בטבע. למרות הידע העצום והקדמה הטכנולוגית נדמה כי דווקא היצור הנעלה ביותר הוא זה שמערער את שיווי המשקל העדין של העולם. הרצון האנושי הבלתי מוגבל ליהנות לדעת ולשלוט הפך לכוח שמניע את ההתפתחות אך גם לזה שמוביל לסבל ולניכור הולך וגובר. בתוך מציאות של מאבק תמידי בין אדם לטבע ובין אדם לעצמו מתעוררת השאלה האם הגענו לקצה הדרך של האבולוציה האנושית או שאולי עומד לפנינו שלב חדש פנימי ועמוק יותר שיקבע את עתיד האנושות ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מהו הכוח המניע של האבולוציה, והאם לאדם יש יכולת להשפיע על הכיוון שבו היא מתפתחת? באיזה שלב של האבולוציה אנו נמצאים כיום? האם האדם הוא באמת פסגת הבריאה? מה ההבדל בין ההסבר המדעי לתהליך האבולוציה לבין ההסבר הקבלי? האם תהליך האבולוציה הפיזית הסתיים, וכעת מתחילה אבולוציה רגשית ורוחנית? מהו הכוח הטוב הקיים בטבע, וכיצד ניתן להשתמש בו? מהי תקופת המשיח, וכיצד היא קשורה לשלב הבא באבולוציה האנושית המכונה בקבלה "הדור האחרון"? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מגפת הקורונה מציבה בפני האנושות לא רק איום רפואי אלא גם מבחן רגשי עמוק. אנשים בכל העולם חווים חוסר ודאות, ריחוק ובדידות. חלקם סגורים בבית עם המשפחה ונתונים למתח ולחיכוכים, ואחרים מנותקים ממגע אנושי ומתמודדים עם שקט כבד ותחושת ריקנות. החיים החברתיים מתפרקים בהדרגה, והקשרים הבין־אישיים נחלשים. יותר ויותר אנשים מרגישים שהם מאבדים משמעות, ביטחון ושייכות, ומתקשים למצוא חום אנושי ותמיכה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: כיצד אדם יכול לחזק את עצמו רגשית ולהתמודד עם תחושת הבדידות והבידוד שאליהם נקלע בתקופה זו? מדוע הצורך בקשר אנושי הוא כל כך חיוני, ומה קורה לאדם כשהוא מתקשה ליצור קשר רגשי נכון עם אחרים? האנשים המבוגרים מתקשים יותר לקבל את השינוי שהביאה הקורונה, וחווים יותר כעס והתנגדות. כיצד ניתן לעזור להם לקבל את המצב בצורה רגועה ושקולה יותר? האם העולם כפי שהכרנו אותו לפני הקורונה יכול לחזור לקדמותו, או שהאנושות נכנסת לשלב חדש בהתפתחותה? איזה שינוי חברתי צריך לעשות כדי להקל על תחושת הבדידות? על פי חוכמת הקבלה, איך בונים חיים נכונים שלא הורסים את כדור הארץ? כיצד משתנה עבודתו של אדם יוצר כמו מוזיקאי או מדען כאשר הוא עובר מחשיבה אנוכית לחשיבה שמכוונת לטובת הכלל? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מגפת הקורונה אינה רק תופעה רפואית, אלא אירוע עולמי שמטלטל את האנושות כולה. היא מתפשטת כמעט בו־זמנית בכל רחבי העולם, עוצרת את הכלכלה, משביתה את התחבורה ומבהירה עד כמה כולנו קשורים ותלויים זה בזה. לראשונה נוצרת תחושת מציאות משותפת שבה אין הבדל בין מדינות, עמים או יבשות – כולנו מתמודדים עם אותה מכה גלובלית ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה מיוחד במגפת הקורונה שמצביע על כך שהיא תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה האנושית? איך אפשר לזהות מתי מסתיימת תקופה ומתחילה תקופה חדשה? מה עלול לקרות אם האנושות תתעקש להמשיך לחיות כפי שחיה בעבר? מה מבקש הטבע ללמד אותנו באמצעות אסונות טבע ומגפות? מה ההבדל בין אירוע גלובלי כמו הקורונה לבין מלחמות או מהפכות מקומיות בעבר? האם לכל מדינה יש תפקיד שונה בתוך השינוי הגלובלי שהקורונה מחוללת? כאשר האנושות מתחילה להשתנות כדי להתאים את עצמה לתקופה חדשה, האם היא יכולה לתכנן את השינוי מראש? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

משבר הקורונה חשף עד כמה העולם פגיע מבחינה חברתית וכלכלית. עסקים רבים קרסו, מערכות האספקה התערערו, ומיליוני אנשים איבדו את עבודתם. לצד המשבר הבריאותי, הבידוד והריחוק החברתי יצרו תחושת ניכור, חוסר שקט ולחץ חברתי, עם חשש ממשי להתפרצות של מהומות רחבות היקף. נוסף לכך, עלתה האפשרות שהמתחים הכלכליים והפוליטיים בין מדינות עלולים להחריף, עד כדי איום על יציבות המערכת העולמית כולה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם הקורונה תביא לשינוי בשוק העבודה? במה שונה מגפה זו ממגפות קודמות, ומה הופך אותה לאיום ייחודי על האנושות? האם חוסר השקט החברתי עלול להוביל למחאות עולמיות, לקריסות כלכליות ואף לשינויי משטר? האם המצב עלול להידרדר עד למלחמת עולם? לפי חכמת הקבלה, כיצד ניתן ללמד אנשים לחשוב בצורה יותר חברתית ושוויונית כדי להתמודד עם משברים כאלה? מהו הצעד הראשון שעלינו לעשות כדי להתקדם לחברה מאוחדת ויציבה יותר? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

משבר הקורונה רחב־ההיקף ערער את יסודות הכלכלה העולמית. ערך הכסף נשחק, ממשלות מדפיסות ללא גבול, חובות עצומים אינם ניתנים להחזר, והשוק מאבד את אמינותו. במציאות שבה רבים נאלצו להפסיק לעבוד, מתעוררת השאלה כיצד ניתן להמשיך לסחור, על מה יתבסס שווי הערך, וכיצד יוגדר מעמדו של האדם כאשר הכסף כבר אינו מייצג יציבות. חוסר הוודאות הזה מוביל לשאלות רחבות יותר על מבנה החברה ועל האופן שבו נמדוד הצלחה והערכה בעתיד ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה הערך שיש לכסף בימינו? האם נחזור לסחר חליפין או לזהב כמדד ערך במקרה שהכסף יאבד מערכו? מה יקבע את ערכו של האדם בעולם שבו אין עבודה והכסף חסר משמעות? מה יגרום לבני אדם לשנות את ערכיהם החומריים והצרכניים? האם וירוס הקורונה משקף את היחסים הלא נכונים בין בני אדם? כיצד תיראה ממשלה עתידית מתוקנת על פי חכמת הקבלה, והאם היא תהיה סוציאליסטית? כיצד ניתן להבטיח כלכלה יציבה בעולם של משברים מתמשכים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

האיחוד האירופי מצוי במשבר שהחריף במיוחד בתקופת הקורונה. מדינות מרגישות נטושות וחסרות אמון במוסדות האיחוד, והפערים ההיסטוריים ביניהן מוסיפים קושי עצום ליצירת מסגרת משותפת יציבה. אחרי מאות שנים של יריבויות, מלחמות וניצול הדדי, מתעורר ספק אם יש בסיס אמיתי לחיבור ביניהן מעבר לאינטרסים כלכליים. כל זאת מתרחש על רקע מגמת הגלובליזציה, שבה רעיון מדינת הלאום הולך ומאבד מחשיבותו, דבר המהווה אתגר נוסף להצלחת האיחוד ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם מלכתחילה האיחוד האירופי היה רעיון נכון, או שהוא נידון לכישלון מראש? כמה רחוק צריך להגיע האיחוד כדי להיחשב מוצלח, האם די בשיתוף פעולה כלכלי או שנדרש גם חיבור תרבותי, חינוכי ופוליטי מלא? איזה עיקרון רוחני חייב לעמוד בבסיס האיחוד כדי שיצליח לאורך זמן? מה הצעדים שעל מדינות האיחוד לנקוט כדי להתחיל בתהליך של תיקון ובנייה מחודשת, על פי חכמת הקבלה? האם לאיחוד במתכונתו הנוכחית יש סיכוי לשרוד, או שמדינות מסוימות צריכות לפרוש וליצור מסגרות חדשות? האם מדינת הלאום עדיין רלוונטית בעידן הגלובלי, או שמדובר ברעיון שעבר זמנו? האם קיימת דרך לזהות מראש תהליכי שינוי עולמיים ולהתכונן אליהם ברמה האישית והחברתית? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

וירוס הקורונה המתפשט כיום בעולם מעמיד אותנו בפני מציאות לא ודאית. מצד אחד, מזהירים אותנו שלעולם לא נחזור לחיים שהכרנו לפני שהווירוס התפרץ, ומצד אחר יש תקווה שיימצא חיסון לווירוס ובסופו של דבר נוכל לחזור לחיים רגילים תוך זמן קצר ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: כיצד רואה חכמת הקבלה את העתיד הקרוב בצל וירוס הקורונה? מה ייעודו על פי חכמת הקבלה וכמה זמן הוא עתיד להישאר עימנו? כיצד יעזור וירוס הקורונה לחבר בין בני אדם, אם כל מה שהוא עשה עד כה זה להפריד ביניהם? מדוע שינוי טבע האדם הוא הפתרון היחיד למצב שנוצר? האם עדיף לשלם את המחיר שגובה הווירוס בחיי אדם, כדי להימנע מקריסה כלכלית? מה צריך לשנות בצעדים שנוקטות המדינות כיום כדי לפתור את משבר הקורונה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן