שיעור ערב 14.06.2018- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך ו', עמ' 67, ויקרא, פרשת "ויקרא", 250

ספר הזוהר במיוחד, הוא מיועד כדי להביא לנו מאור המחזיר למוטב מרמה של גמר התיקון. ולכן אנחנו צריכים בהתאם לזה להשתוקק לאותו המצב של הכלי שבגמר התיקון, היינו להיות מחוברים, להיות מוכנים וודאי שלפי הדרגה שלנו בלבד, לכלול בתוכנו את האור העליון.

.250" בשעה שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה שָׁבה לקיומה, ומתברכות כולן יחד. וכשחוזרת כל אחת למקומה, ומתברכות כולן יחד, ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות שחזרו לבחינתה, אז נקראת תשובה שלמה ומתכפר העולם. כי אמא יושבת בשמחה שלמה, כמ"ש, אֵם הבנים שמֵחה. ואז היא נקראת יוה"כ, שכתוב בו, לטהר אתכם מכל חטאותיכם. ונפתחים חמישים שערים של צדדי החקיקות.

בשעה שבני העולם חוטאים, גורמים לעליית המלכות לבינה. שאז התמעטה הבינה מג"ר, מחמת שג"ס בינה ותו"מ שלה נופלות למדרגה שמתחתיה, ונעשית ו"ק בלי ראש. ואז נמצאים כל העולמות בדינים ובקטנות. ומצד אמא יוצאות קליפות חוקרי דין וחוק, ושולטות על הרחמים.

וכשבני העולם מטיבים מעשיהם ומעלים מ"ן, אז נעשה זיווג ע"ב ס"ג דא"ק, שהארת הזיווג מגיעה לאמא, ומורידה המלכות ממנה, ומחזירה אותה למקומה. ואז חוזרים ועולים אליה ג"ס בינה ותו"מ שנפלו ממנה, ומתחברים במדרגתה, ונשלמים הג"ר שלה. וכך נעשה בכל המדרגות, שהתמעטו מחמת מיעוט הבינה. כי בינה ותו"מ חוזרים אליהם ומשיגים ג"ר.

בשעה שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה שָׁבה לקיומה, שבינה ותו"מ, שנפלו מהמדרגה, חוזרים לקיומם למדרגתם. ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות, שבינה ותו"מ, שנחקקו ונפלו ממנה, חזרו והתחברו באמא. חזרו לבחינתה של אמא. כי קודם לכן נפלו למדרגת ז"א, ועתה חזרו לבחינת אמא.

.251 כתוב, והיה כי יחטא ואשֵׁם. כי יחטא, מאלו העבירות, הנקראות חטא. שכתוב, מכל חטאות האדם. ואשם, פירושו ויתקן. והיה כי יחטא, אם יתקן מעשיו, והשיב את הגזלה אשר גזל. והשיב, משמע שמשיב מעצמו, שרוצה לתקן מעשיו מעצמו.

ד' תקופות השנה

[ד' תקופין דשתא]

.252 בד' תקופות בשנה נפסק הקול, ודינים מתעוררים, והתשובה תלויה עד שנתקן. וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול. וד' זוויות העולם עולות ויורדות. כרוז קורא ואין מי שישגיח ויתעורר. והקב"ה מוכן. אם ישובו, ישובו הדינים למקומם. ואם לא, הקול נפסק והדינים נעשו. ואז נקרא, ויתעצב בבתים החיצוניים.

שנה היא מלכות, שבה ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, שביחד הם י"ב. ואם קו שמאל שולט לבדו בכל אחת מד"ס חו"ג תו"מ, אז נקראות ד' תקופות, מחמת כוח הדינים הנמשכים משליטת השמאל.

לכן נאמר, שבד' תקופות בשנה נפסק הקול. כי הקול, הוא קו האמצעי, המייחד ב' הקווים ימין ושמאל לאֶחד. וכיוון שהקול נפסק, חזרה השליטה לקו שמאל בלי ימין, שאין מי שיחבר אותו בימין. וע"כ דינים מתעוררים, שכל הדינים הקשים, הנמשכים משליטת השמאל, מתעוררים בעולם. ואם עושים תשובה, התשובה תלויה ואינה מתקבלת, עד שייתקן הקול, ויחזור ויחבר ב' הקווים ימין ושמאל יחד.

והתשובה תלויה עד שנתקן. וע"כ מקדים התיקון לתשובה. והנה דרכם של הדינים דקו שמאל, הוא שבסופם מתעוררים הדינים דנוקבא, כמ"ש, לפֶּתח חטָאת רובץ, שמדינים אלו נתקן המסך דחיריק דקו אמצעי, הנקרא קול, החוזר ומייחד ב' הקווים.

וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול, שבסופם מתגלה המסך דחיריק, שממנו יוצא הקול ומחבר שוב ב' הקווים. ואז ד' זוויות העולם, חו"ג תו"מ של המלכות, עולות ויורדות, מאירות בהארת חכמה מלמטה למעלה ובהארת החסדים מלמעלה למטה, כמשפט קו האמצעי.

ואז כרוז קורא, שיוצא הכרוז מדוחק הדינים שבקו שמאל, ומזהיר להידבק בקו האמצעי. ואם אין מי שישגיח ויתעורר להתדבק בקו האמצעי, הקב"ה מחכה ומוכן לקבל תשובתם, שאם ישובו, ישובו הדינים למקומם, שמקבל אותם ומאיר להם הרחמים מקו אמצעי. ואם אינם חוזרים בתשובה, הקול, קו אמצעי, חוזר ונפסק, והשמאל חוזר לשליטתו, והדינים נעשים בעולם. וכביכול, מתעצב בבתים החיצוניים, על הדינים שנעשו בעולם.

.253 מיום שנחרב ביהמ"ק, אין יום שלא נמצא בו כעס רע, משום שנשבע הקב"ה, שלא ייכנס בירושלים של מעלה, מלכות, עד שייכנסו ישראל בירושלים של מטה. ומשום כך כעס נמצא בעולם. והשבועה הייתה על הקביעות, כי שלא בקביעות, יש זיווג ז"א ומלכות גם בימי הגלות, בשעת התפילה ובשבתות וביו"ט.

ערוות אימך לא תְגלה

.254 ערוות אביך וערוות אימך לא תְגלה. אימך היא, לא תְגלה ערוותה. אימך, מלכות, היא אם של ישראל. ואם גילה ערוותה, לָמה צריך להשיב אותה, כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה.

.255 כאשר מתגבר היצה"ר באדם, אינו מתגבר אלא בעריות. וכל החטאים אחוזים בערווה. וכתוב, לא תְגלה. וכשנתקן, מיתקן כנגד זה שגילה, וזה נקרא תשובה.

.256 כל חטאי העולם אחוזים בגילוי ערווה, עד שאמא, המלכות, מתגלה בגלל החטאים, שמתגלה ערוותה. וכשהיא מתגלה, כל הבנים, ישראל למטה, בניה של המלכות, מתגלים. וכתוב, לא תיקח האם על הבנים. וכשנתקן העולם למטה, נתקן הכול, עד שעולה התיקון לאמא קדישא, המלכות, ומיתקנת ומתכסה ממה שהתגלה. ומשום זה כתוב, אשרי נְשׂוי פֶּשע כְּסוי חטאה. ואז נקראת תשובה. ואז נקראת יוה"כ, כמ"ש, מכל חטאותיכם לפני ה' תִטְהָרוּ.

ב' נקודות נתקנו במלכות:

א. נקודתה עצמה דמדה"ד, שלא נמתקה בבינה. שמהבחינה הזו כוח הצמצום והמסך עליה, שלא תוכל לקבל אור העליון.

ב. נקודתה הממותקת במדה"ר, בבינה, שמהבחינה הזו היא ראויה לקבל כל האורות שבבינה. ואז משפיעה גם לבי"ע ולישראל מאורותיה הגדולים.

ולפיכך המלכות משמשת רק בנקודה השנייה דמדה"ר, ונקודה זו מגולה בה. אבל נקודה דמלכות דמדה"ד נגנזה בה, ואינה מתגלה. ואם היא מתגלה, תכף מסתלק ממנה האור העליון, מחמת הצמצום והמסך שבה.

זהו עצה"ד טו"ר, זכה האדם הרי טוב, לא זכה הרי רע. שאם האדם זוכה, נמצאת הנקודה דמדה"ד בגניזה בתוך המלכות, ורק הנקודה דמדה"ר מגולה. ואז המלכות משפיעה לו כל טוב שמקבלת מבינה. ואם האדם אינו זוכה, אלא שחוטא, אז מתגלה נקודה דמדה"ד שבמלכות, ומיד כל האורות פורחים ממנה, והדינים נאחזים בה, ונמצא אז האדם בכל רע.

וזהו שכתוב, אימך היא. ואם גילה ערוותה, לָמה צריך להשיב אותה כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה. כלומר, אם בא לחטוא, שאז תתגלה במלכות נקודה א' דמדה"ד, שנקראת ערווה, להיותה הגורמת להסתלקות כל האורות ממנה. אז כתוב, אימך היא, הרי המלכות היא אימך, לא תגלה ערוותה. ואם חטא וגילה ערוותה, ודאי הוא שצריך לתקן מה שגילה. שאותה הנקודה דמדה"ד שגילה, צריכים לחזור ולכסות אותה. ולתת השליטה לנקודה דמדה"ר, ואז תחזור ותקבל האורות מבינה.

וכל החטאים שאדם עושה, נאחזים בגילוי הערווה ההיא, שגורמים שמתגלה במלכות הנקודה דמדה"ד המסלקת ממנה האורות, שנקראת ערווה, שעליה מזהיר הכתוב, לא תגלה. וכשהאדם מתקן את חטאו, הוא צריך לתקן כנגד מה שפגם באותו גילוי, לחזור ולכסות אותה. וזה נקרא תשובה. כי ע"י הכיסוי הוא משיב את המלכות בחזרה לקבל את האורות מבינה.

וזה שרומז הכתוב, לא תיקח האם על הבנים. כי עם גילוי ערוות האם, הוא פוגם הן באם, שהסתלקו ממנה האורות, והן בבנים, שהם ישראל, שאין להם מה לקבל ממנה.

וכשנתקן העולם למטה, נתקן הכול, עד שעולה התיקון לאמא קדישא. כשהאדם חוזר בתשובה למטה, מיתקן גילוי הערווה שעשה במלכות, ומתכסה ממה שהתגלה, שהערווה, שהיא הנקודה דמדה"ד, חוזרת ומתכסה, שנגנזה שוב, והנקודה דמדה"ר שולטת. לכן כתוב, אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. שהחטא, שהיא הערווה, שהתגלתה, חזרה והתכסתה. ואז נקראת תשובה, כי שבה לבינה. ואז נקראת יוה"כ, כי כשהמלכות חוזרת לבינה היא נקראת יוה"כ.

.257 מתי נקראת המלכות, תשובה? כשהאם, המלכות, מתכסה, שחוזרת ומתכסה הנקודה דמדה"ד, הנקראת ערווה, ועומדת בשמחה על הבנים, שמשפיעה להם כל טוב. כמ"ש, אם הבנים שמחה. וחוזרת לקיום, כמו שהייתה מטרם שפגמו בה. הנקודה דמדה"ד שהייתה קודם לכן סגורה וגנוזה, חזרה למקומה, שחזרה למקומה המכוסה. וכל המדרגות חוזרות אחת לאחת, שכל תחתונה עולה לעליונה, ומתברכות כל אחת ואחת. ואז נקרא תשובה. תשובה סתם לכלול הכול, שכל המדרגות חזרו ונתקנו.

.258 כאשר העולם, המלכות, מיתקן, כולו מיתקן ביחד, בבת אחת. כמ"ש, כי גדול מעל שמיים חסדךָ. מעל שמיים, שהמלכות עולה למעלה מהמקום שנקרא שמיים, לאמא, בינה. כי ז"א נקרא שמיים, ולמעלה מז"א היא בינה. וכיוון שהמלכות עולה לשם, נתקנה בבת אחת כמו אמא. ונקראת תשובה. כי המלכות תשוב לבינה.

.259 אלא שכתוב בדיוק, מעל שמיים. אם היה כתוב, על שמיים, היה משמע, המקום ההוא העומד על שמיים, שהוא בינה, ולא יותר. כיוון שכתוב, מעל שמיים, משמע על המקום ההוא, העומד על השמיים למעלה למעלה, שהוא עתיקא קדישא.

.260 בזמן ההוא שהמעשים מתוקנים למטה ואמא בשמחה, מתגלה עתיקא קדישא, כתר, והאור שב לז"א. ואז הכול בשמחה, הכול בשלמות, והברכות נמצאות בכל, והרחמים מוכנים, וכל העולמות בשמחה. כמ"ש, ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו. ישוב עתיקא קדישא להתגלות בז"א, כי ישוב להתגלות ממה שהיה סתום בתחילה. והכול נקרא תשובה, ע"ש עתיקא קדישא, ששב להתגלות.

.261 הכול הוא בכלל ישוב, כמו עתיקא קדישא. הכול סתם, בלי הפרש. וכתוב, למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לךָ רחמים. הכול בכלל תשובה.

והשיב את הגזלה

.262 והשיב את הגזלה. הגזלה ולא יותר. ובגנב כתוב, שישלם כפל, וארבעה וחמישה. הגזלן השווה יראה עליונה ליראה תחתונה, ליראת אדם. כלומר, שאינו ירא, לא מהקב"ה ולא מאנשים. וזה שגנב, שם כנגדו יראה תחתונה, מבני אדם, ולא יראה עליונה. ונמצא שהחשיב יראת אדם מיראת ה'.

.263 כתוב, נפש כי תחטא. שהתורה והקב"ה תמהים עליה ואומרים, נפש כי תחטא? וכתוב, ונפש כי תמעול מַעַל. או, נפש כי תישׁבע. נפש כתוב, ולא רוח או נשמה. כי הרוח והנשמה אינם חוטאים, אלא שנפגמים מחמת הנפש החוטאת. וכאן בגזלה גוף ונפש. שכתוב, והיה כי יחטא ואשֵׁם והשיב את הגזלה. על מי שבא לתקן מעשיו, כתוב, והשיב. כמי שמתקן מעשיו כדי שישובו מעיינות המים, שהם השפע העליון, למקומם, להשקות הנטיעות, שהן הספירות. כי הוא גרם בחטאיו למנוע השפע מהן. ועל זה כתוב, והשיב את הגזלה."

שאלה: כשאני מתחבר עם החבר, האם אני מחליף את עצמי בבורא או שהחבר רואה את הבורא?

לא זה ולא זה. חוסר משמעות.

צדיק כתמר יפרח

.264" צדיק כתמר יפרח. צדיק כתמר, כי מכל אילנות העולם אין מי שמתעכב לפרוח כמו תמר. כי הוא עולה לשבעים שנה. ומהו הטעם שהצדיק נמשל לתמר?

.265 צדיק כתמר יפרח, כתוב על גלות בבל, שלא חזרה השכינה למקומה אלא בסוף שבעים שנה, כמ"ש, כי לפי מְ_את לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם. וזהו צדיק כתמר יפרח, שעולה זכר ונקבה לשבעים שנה. צדיק, הקב"ה, שחזר לבבל אחר שבעים שנה, כמ"ש, כי צדיק ה' צדקות אָהֵב. וכתוב, ה' הצַדיק. וכתוב, אִמרו צדיק כי טוב. הרי שהקב"ה נקרא צדיק.

.266 כארז בלבנון יִשׂגֶה. ארז, זהו הקב"ה, שכתוב, בחוּר כארזים. בלבנון ישגה. בלבנון, זהו עדן שלמעלה, חכמה, שעליה כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתְךָ. וארז, שהוא ז"א, במקום העליון ההוא, ישגה, כשעולה לשם.

.267 ובגלות האחרונה, הקב"ה כארז שמתעכב לפרוח ולעלות. ומשעה שעולה עד שעומד בקיומו, עד שתהיה הגאולה, הוא יום, יומו של הקב"ה שהוא אלף שנה. והתחלת היום השני, עד שעושה צל באור היום, אחר חצי היום, שהחמה מתחילה לערוב ביומו של הקב"ה, אחר 500 שנה, ואחר 1500 שנה תבוא הגאולה.

וארז אינו עולה אלא בעידון המים, כמ"ש, כארזים עלֵי מָים, כך ארז בלבנון ישגה, שמשם, מלבנון, מחכמה, יוצא מעיין ונהר מים, שהוא בינה, להשקות הארז. וארז זה הקב"ה, שהוא ז"א, המקבל ההשקאה, שכתוב, בחור כארזים.

.268 שתוּלים בבית ה', לזמן מלך המשיח. בחצרות אלקינו יַפריחו, בתחיית המתים. עוד יְנוּבוּן בשֵׂיבָה, ביום שהעולם יהיה חרב, באלף השביעי. דשֵׁנים ורעננים יהיו, כשהעולם יחזור להיבנות, כמ"ש, השמיים החדשים והארץ החדשה. ואז כתוב, יִשמח ה' במעשיו. וכל זה כדי להגיד, כי יָשר ה' צוּרי ולא עַוולָתָה בו.

ונִרגן מפריד אַלוף

.269 איש תהפוכות ישַׁלַח מָדון וְנִרגן מפריד אַלוף. איש תהפוכות ישלח מדון, הוא שהרשעים שעושים פגם למעלה. כי מדון פירושו פגם. ונרגן מפריד אלוף, שמפריד אלופו של עולם, הקב"ה.

.270 איש תהפוכות ישלח מדון. שישלח לאלו הנטיעות, שהן זו"ן, מדון, שגורם להם שיינקו מצד הדין, שמאל דבינה. מדון, פירושו דין.

ונרגן מפריד אלוף, שהרשעים עושים פגם למעלה. מפריד, שלא נמצא ייחוד בין זו"ן, שמפריד את המלכה מהמלך. ומשום זה לא נקרא אחד, כי ז"א ומלכות לא בייחוד. אוי לאלו הרשעים שעושים פירוד למעלה. אשריהם הצדיקים, שהם מקיימים הקיום שלמעלה, ייחוד זו"ן. ואשריהם בעלי תשובה, שמחזירים הכול למקומו.

.271 וע"כ, במקום שבעלי תשובה יושבים, צדיקים גמורים אין יושבים שם. מטעם שהם, בעלי התשובה, נתקנו במקום עליון, במקום שבו נמצא השיקוי של הגן, בבינה, המשקה את הגן, שהוא מלכות. וזוהי תשובה, שמשיב המלכות אל הבינה. וע"כ נקראים בעלי תשובה. והצדיקים הגמורים, נתקנו במקום אחר, שנקרא צדיק, יסוד דז"א.

.272 וע"כ בעלי תשובה יושבים במקום עליון, בינה. וצדיקים גמורים יושבים במקום קטן, ביסוד דז"א. כי בעלי תשובה משיבים המים, השפע, ממקום עליון של הנהר העמוק, בינה, עד מקום שנקרא צדיק, יסוד דז"א. וצדיקים גמורים ממשיכים את השפע, מאותו מקום שיושבים בו, מהיסוד דז"א, לעוה"ז.

וע"כ בעלי תשובה הם עליונים, וצדיקים גמורים הם תחתונים. אשרי חלקם של בעלי תשובה, שממשיכים השפע מבינה ליסוד דז"א, ואשרי חלקם של הצדיקים, שבזכותם העולם מתקיים, שממשיכים השפע מיסוד דז"א לעוה"ז.

.273 והיה כי יחטא ואשֵׁם. וכתוב, או מצא אבֵדה וכיחֵש בה. כי החוטא פוגם למעלה, ומשום זה מסתלק הקב"ה מהכול. כביכול הקב"ה לא נמצא בקיומו, כי כנ"י, המלכות, נפרדה ממקומה. כמ"ש, אבְדה האמונה. אמונה היא כנ"י, כמ"ש, ואמונתךָ בלילות. ולילה הוא המלכות. אבְדה האמונה, כמ"ש, על מה אבְדה הארץ. והכול אחד, כי המלכות נקראת אמונה ונקראת ארץ.

והרי כתוב, אבְדה, כלומר, שהמלכות איבדה את בן זוגה, יסוד. ולא כתוב, נאבדת, ולא אבודה, שפירושם, שהיא עצמה נאבדה. כעין זה כתוב, הצדיק אבד. אבוד או נאבָד לא כתוב, אלא אבד, שהוא איבד את בת זוגו, המלכות. וזהו שכתוב, אבְדה האמונה.

משום זה כתוב, והשיב את הגזלה או את האבדה. כי המלכות שנפגמה בחטאו, נקראת אבֵדה. וצריך להשיב את האבדה אל הצדיק, יסוד, שאיבד אותה.

מקומות יש בגיהינום

[דוכתין אית בגיהנם]

.274 מקומות יש בגיהינום, הרשומים למחללי שבתות בפרהסיה, שלא חזרו בתשובה מאותו החילול. וממונים יש עליהם. ויש מקומות בגיהינום לאותם מגלי עריות, ולאותם המגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ולאותם השופכים דם נקי, ולאותם הנשבעים לשקר, ולאותם השוכבים עם נידה, או בת אֵל נֵכר, או זונה, או שפחה. ואף לעובר על שס"ה (365) מצוות לא תעשה.

.275 לכל חטא יש מקום בגיהינום, וממונה יש עליו. והשטן, יצה"ר שלו, ממונה על כל החטאים והמקומות והממונים שעליהם. ואם חזר בתשובה, כתוב, מָחיתי כעָב פשעיך, שנמחו רשימות כל חטא וחטא של הרשעים מהמקומות שלהם בגיהינום.

.276 ויש חטאים שרשומים למעלה ולא למטה בעוה"ז. ויש שרשומים למטה ולא למעלה. ויש שרשומים למטה ולמעלה. אם החטאים נמחים למטה בעוה"ז שעושה תשובה, נמחים למעלה אחר שעושה תשובה. רשע, עוונותיו חקוקים לו על עצמותיו, צדיק, זכויותיו חקוקות לו על עצמותיו, כדי שיהיו רשומים בין בעלי העבירה להכיר אותם בהם. וקול יוצא עליו, זה הוא רשע, יישרפו עצמותיו בגיהינום.

.277 נשמות הרשעים הן המזיקים שבעולם. והדין שלהן, שנשמתם נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי הצדיקים. ובמה הן נשרפות? באש הכיסא, המלכות. כמ"ש בדניאל, כיסאו ניצוצי אש וגלגליו אש שורף, באש של ארבע חיות אש, הסובבות את כיסא דין, שהוא אדנ"י, שנרמז עליו, דין המלכות דין.

נהר דינור

.278 נהר די נור, שכתוב עליו בדניאל, נהר אש נמשך ויוצא לפניו. נשמות הצדיקים טובלות ומיטהרות בו, ונשמותיהם של הרשעים נידונות בו, ונשרפות לפניו כקש לפני אש, אש אוכלת אש.

הוי"ה בניקוד אלקים, בינה, הוא החמה. הנרתיק שלו הוא אדנ"י. לעת"ל מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, שהשם אדנ"י, מלכות, לא יכסה ע"ש הוי"ה בניקוד אלקים, בינה. ואז מתגלה אש הדין שבקו שמאל דבינה, בלי נרתיק המלכות. הצדיקים מתרפאים בה, והרשעים נידונים בה.

.279 ומאש החיות של כיסא דין, היה יורד אריה של אש, לאכול ולשרוף הקורבנות והממונים, כי על כל איבר שחטא בו, יש מחבל קטגור אחד, שהתמנה עליו. עשה עבירה אחת, קנה לו קטגור אחד. ומיד כשירדה אש של גבוה, ושורפת האיברים והפְדָרים והאֵמוּרִים של הפרים והכבשים והעַתודים והעיזים, שזה הוי"ה שיורד כאריה של אש, לשרוף אותם. נשרפים האיברים שלהם, ונשרפים המחבלים הממונים על האיברים שחטאו, ומתכפרים עוונותיהם של ישראל, שהם איברי השכינה.

.280 בזמן ההוא מתקרבות החיות הממונות על הזכויות, שהן מכיסא רחמים, שהוא תשובה, אמא עליונה, בינה. מתקרבות בשם הוי"ה, שנכנס בהן. ומשום זה הוא קורבן להוי"ה, שאין מי שיוכל לקרב החיות והיסודות, להביא שלום ביניהם. אלא השם הוי"ה, ז"א, קו האמצעי. שבשמו הוי"ה, מתקרבים מים לאש, קו ימין לקו שמאל, ואינם מכבים זה את זה. והרוח, קו אמצעי, מתקרב אל העפר, מלכות. ואין מפריד ביניהם.

ששת צירופי יה"ו

.281 בעת ההיא, אלו החיות והיסודות הם שלָמים, ונקראים קדושים, שאין טמאים ביניהם. שלָמים הם ה"ת דהוי"ה, מלכות, שהיא שלמות של עמוד האמצעי, ז"א, בכל הוויות הכלולות בז"א לכל ו"ק שלו, שהם חג"ת נה"י. כי ז"א עצמו יה"ו דהוי"ה, שבהן שישה צירופים, וה"ת משלימה אותו בכל צירוף.

.282 וסוד הדבר, כמ"ש בספר יצירה, חָתַם רוּם ופָנה למעלה ביה"ו לצד ימין, חסד. והוא הצירוף הראשון. הו"י לצד שמאל, גבורה, והוא הצירוף השני. וה"י בעמוד האמצעי, ת"ת, והוא הצירוף השלישי. יו"ה בנצח, והוא הצירוף הרביעי. הי"ו בהוד, והוא הצירוף החמישי. וי"ה ביסוד, שהוא הצירוף השישי. האילן האוחז אותם כולם הוא ת"ת, כי ת"ת כולל כל ו"ק. והוא עץ עושה פרי.

ומשום זה מקום שייפול העץ, שָׁם יה"ו. שרומז, שת"ת נקרא בשלוש אותיות יה"ו בלבד, וה"ת היא המלכות, המתחברת עימו. וע"כ נבחנים ו"ק שלו בשישה צירופי יה"ו.

ואף כך בכל הוי"ה, מו"ק יש ה"ת שלָמים להוי"ה, שה"ת משלימה להוי"ה, ולכל הוויות שבו"ק הנאחזים בה. כעין זה יה"ו עם האות ה' הוא י"ה ו"ה. הו"י עם האות ה' הוא הוי"ה. וה"י עם האות ה' הוא והיה. ואף כך שאר הוויות.

.283 ואלו שישה צירופי יה"ו הם ח"י (18) אותיות של ו"ק, חג"ת נה"י, הכלולות בצדיק חי עולמים, יסוד דז"א. ועם האות ה', מלכות, נעשית חי"ה. והעניין הוא האות ה', שהיא כגון תיבת נח, מלכות, שהתקבצו בה מכל מין ומין, שהם שניים שניים, שבעה שבעה לקורבן. שניים שניים הם ד', שבעה שבעה הם י"ד (14), שביחד הם י"ח (18). ותיבה עצמה, בה האות ה' להיותה מלכות, ונשלמת המילה חי"ה.

.284 וצדיק, יסוד, כלול משש מדרגות, ו"ק. ומשום זה התקינו להטיב את החלום בג' שלומות, ג' פסוקים שנזכר בהם שלום, בג' פדיונות, ג' פסוקים שנזכר בהם פדיון, שהיסוד הוא ו', והם ביחד בחשבון שישה, כנגד שש מדרגות דיסוד, כי הטבת החלום היא ע"י היסוד. והוא סולם שבחלומו של יעקב, הכלול משש ספירות. כמ"ש, והנה סולם מוצב אַרצה וראשו מגיע השמיימה, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו.

מוצב ארצה, השכינה התחתונה, שהיא מלכות, נקראת ארץ, והיא ה"ת. וראשו, זה י', שבו הצדיק, יסוד, שביעי. כי י' היא חכמה שבאמא. וכשמתחילים לספור מבינה, אמא, נמצא היסוד שביעי. מגיע השמיימה, אמא עליונה, ה"ר, בינה שבבינה, שמצד החלום, שמאל, האות ה' שולטת על י', ראש הסולם, ה"י מן אלקים. ומשום זה, והנה מלאכי אלקים עולים, ולא מלאכי הוי"ה.

.285 האותיות כסדרן, י"ה ו"ה, עולות בנקודת החולם, כתר, על ד' אותיות, שהתפשטותן היא מחכמה עד המלכות הקדושה, כי חכמה היא י', בינה היא ה"ר, ו"ס חג"ת נה"י הן ו', מלכות היא ה"ת. חולם, כתר על כל האותיות."

37:32

שאלה: האם עכשיו זה זמן מיוחד לתפילה בגלל שהמונדיאל מתחיל היום?

המונדיאל מתחיל, יש התעוררות מכל העולם, לבבות מתחברים.

תלמיד: הרבה אנשים מתחברים סביב הכדורגל, ושמעתי שמקובלים יכולים להיכנס לתוך הציבור וזאת תהיה התפילה שלהם, להרגיש את זה כתפילה.

לאחד את החיבור?

תלמיד: יש אנשים שמתאחדים עכשיו מסביב לכל העולם, אז מקובלים יכולים כאילו להיכנס ביניהם ולהעלות את החיבור הזה כתפילה?

אין לי מילים, זה לא קל להסביר. היוונים בעבר במשחקים האולימפיים היו מתחברים. אפילו אלו שהיו נמצאים במלחמה ביניהם בזמן המשחקים היו מתחברים ואחרי זה ממשיכים את המלחמה. ככה זה, כמנהג העולם.

אנשים לא באים להתחבר, הם באים להרוויח. הם באים להראות מי יותר חזק, מי שילם יותר כסף כדי לראות את מסי ועוד. זאת אומרת, יש כאן משחק של גאווה, משחק של כוח, כוח הכסף וכוח פרסום גדול מאוד, מיליארדי דולרים ממש משחקים כאן, טוטליזטורים, ואתה שואל איך לחבר אנשים. זאת הפעולה הגדולה ביותר בעולם שהיא מפרידה בין בני אדם.

תיכנס לאיזה פאב, למקום שבו יושבים אוהדי גרמניה, ותגיד שאתה אוהד את צרפת, מה הם יעשו עימך? ירביצו לך ויזרקו אותך מהפאב. אני הייתי בכאלה פאבים באירלנד בזמן שהייתה שם מלחמה פנימית בין הקתולים לבין האירים כשהם רצו להיבדל מאנגליה. אתה נכנס, כשהם הסתכלו עליי הם ראו שאני יהודי ואני לא שייך לזה, אבל על כל זר הם הסתכלו.

איפה ראית משהו בעולם שמחבר אנשים? תן דוגמה.

תלמיד: אבל לא משנה למה, אם הם מתחברים יש בורא.

זה הרצון לקבל האגואיסטי מתחבר.

שאלה: איך להמיר את זה למשהו טוב?

לשנות את זה למשהו טוב?

תלמיד: כן. שהמקובלים בפנים יעשו משהו.

שיעשו את זה כנס?

תלמיד: כן.

זה לא יהיה תיקון. איך לעשות את זה? אני לא מבין. זה יהיה לתיקון? הבורא קלקל בכוונה כדי שאנחנו נבין את הקלקול ונבקש ממנו שיתקן אותו. ואתה רוצה שאנחנו לא נבין את התיקון ולא נבקש אלא שיעשה הוקוס פוקוס, שיהיה.

נניח שאנחנו עושים איתך היום את התיקון, איזו פעולה כזאת, פולסא דנורא, לא חשוב איך לקרוא לזה, ונעשה תיקון בעולם, זה יהיה תיקון?

תלמיד: בשבילנו זו הזדמנות להתפלל, אבל בשבילם זה לא תיקון. בשבילנו זה תיקון בגלל שזו הזדמנות להתפלל, להעלות מ"ן.

שהבורא יתקן אותם?

תלמיד: כן, כי אנחנו צינור.

אתה אומר משהו. בסדר, נתפלל. אז מי היום משחק?

תלמיד: רוסיה וערב הסעודית.

רוסיה וערב הסעודית. אתה בעד רוסיה או ערב הסעודית? תיזהר.

תלמיד: לא משנה.

אתה צודק. אתה אומר נכון, לא חשוב מי ירוויח, יצליח, העיקר שהעולם יתחבר.

תלמיד: אם אני רואה כדורגל, איך לשמור את הכוונה, האם זה אפשרי?

אתה רוצה להרוויח פעמיים, בקיצור. אם תחשוב כל הזמן על החיבור בלי מונדיאל, בלי כלום, כי הם תוצאות מזה שאנחנו מתחברים, אז אם אנחנו נתחבר, הם יתחברו. אין בהם שום דבר, שימשיכו לשחק, זה טוב, שישחקו, אבל אנחנו צריכים לחשוב על החיבור. החיבור שלהם לא ייתן להם כלום, זה חיבור רשעים. אלא אתה צריך להתחבר ואז להביא להם את שיטת חיבור, את כוח החיבור, ואז הם יתחברו. אצלם אין החלטה, אין חשבון, הם פשוט ישתנו. אם אתה תשתנה, הם ישתנו. לכן אפשר להמשיך לראות מונדיאל ולחשוב על התיקון שלנו.

הַגידה לי שאהבה נפשי

.286" הַגידה לי שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצהריים. אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעִקבֵי הצאן ורְעי את גְדיוֹתייך על מִשכְּנות הרועים.

.287 פסוקים אלו כנ"י, המלכות, אמרה אותם אל המלך הקדוש, ז"א. הגידה לי שאהבה נפשי. שאהבה נפשי, אין הפירוש שנפשי אוהבת, אלא האוהב את נפשי, כמ"ש, אֶת שאהבה נפשי ראיתם. ולמלך הקדוש נאמר: אתה, שאהבה נפשי, איכה תרעה.

.288 כל זמן שכנ"י נמצאת עם הקב"ה, הקב"ה בשלמות, ורועה ברצון את עצמו ואחרים. לעצמו, שזן את עצמו מינִיקת החלב של אמא עליונה, שמקבל שפע הבינה, ומאותה היניקה שינק, הוא משקה כל שאר האחרים ומניק אותם.

כל זמן שכנ"י נמצאת עם הקב"ה, הקב"ה בשלמות, בשמחה, ושורות בו ברכות, ויוצאות ממנו לכל שאר האחרים, לכל העולמות. וכל זמן שכנ"י אינה נמצאת עם הקב"ה, נמנעות ממנו הברכות ומכל שאר האחרים.

.289 כל מקום שלא נמצאים זכר ונוקבא, אין הברכות שורות עליו. וע"כ הקב"ה גועה ובוכה, כמ"ש, שָׁאוֹג ישאג על נָוֵוהו. ואומר, אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי.

.290 ובשעה שכנ"י יצאה בגלות, אמרה לפניו, הגידה לי שאהבה נפשי: אתה, שאהבה נפשי, אתה, שכל אהבת נפשי בך. איכה תרעה: איך תזון את עצמך מעומק הנחל שאין שפעו נפסק, מבינה? איך תזון את עצמך מהארת העדן העליון, מחכמה? איכה תרביץ בצהריים: איך תזון כל אלו האחרים המושקים ממך תמיד?

.291 ואני הייתי ניזונה ממך בכל יום והייתי מושקית, ואני השקיתי כל העולמות התחתונים, וישראל ניזונו ממני. ועתה, שַׁלָמָה אהיה כעוֹטְיה, איך אהיה מתעטפת בלא ברכות, וכשיצטרכו את אלה הברכות, לא ימצאו אותן בידי? על עדרֵי חבריך, איך אעמוד עליהם, ולא אהיה רועה ומזינה אותם? עדרי חבריך, אלו הם ישראל, שהם בני האבות, אברהם יצחק יעקב, שהם המרכבה הקדושה למעלה, חג"ת דז"א, וע"כ קוראת להם, חבריך.

.292 אמר הקב"ה לכנ"י, עזבי את שלי, כלומר, שלא תדבר מן החסר לז"א, כי שלי הוא דבר סתר מלהיוודע. אבל אם לא תדעי לך, במה שנוגע לעצמך, הנה לך עצה, היפה בנשים, כמ"ש, הינך יפה רעייתי, שהוא שם של כנ"י. צאי לך בעקבי הצאן, אלו הם הצדיקים, שהם נידָשים בין העקבים, כלומר שהכול דשים אותם ברגליהם, ובשבילם יינתן לך כוח להתקיים.

ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים, אלו הם תינוקות של בית רבן, שהעולם מתקיים בשבילם, ונותנים כוח לכנ"י בגלות. משכנות הרועים, אלו הם בתי רבם, מקום בית המדרש, שהתורה נמצאת תמיד בהם.

.293 אם לא תדעי לך היפה בנשים. בשעה שצדיקים נמצאים בעולם, ואלו תינוקות של בית רבן נמצאים ועוסקים בתורה, יכולה כנ"י להתקיים עימהם בגלות. ואם אינם בשיעור המספיק, היא והם אינם יכולים להתקיים בעולם.

ואם צדיקים נמצאים, הם נתפסים תחילה, ומתים כדי לכפר על בני דורם. ואם לא, אלו הגדיים שהעולם מתקיים בשבילם, נתפסים תחילה, והקב"ה לוקח אותם מהעולם, אע"פ שלא נמצא בהם חטא. ולא זה בלבד, אלא שמרחיק ממנו את כנ"י, והיא יוצאת לגלוּת.

אִם הכוהן המשׁיח יחטא

.294 אִם הכוהן המשׁיח יחטא לאשמת העם. הכוהן המשיח הוא הקב"ה. ולמה יחטא? משום אשמת העם, בגלל עוונות העולם שגרמו לו זה. לאשמת העם ודאי, ולא לאשמה שלו. יחטא, פירושו, שיגרע טובו, ודן הכול בדין. כמ"ש, והייתי אני ובנִי ש_מה חטָאים.

אם הכוהן המשיח, הקב"ה, יחטא, יגרע מכנ"י ומהעולם, שאינו נותן להם ברכות לפי צורכם, משום עוונות העם.

.295 זכוֹר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. מהו שכתוב ליצחק בלי ו'? אלא בכל מקום השמאל נכלל בימין, ובכלל ימין הוא, כי הימין הזה נתקן תמיד שיכלול בו השמאל. וע"כ אינו מחלק הכתוב, וליצחק, שהו' הייתה מחלקת בין אברהם ליצחק, כדי לכלול את יצחק, שמאל, באברהם, ימין. ומשום זה כתוב, לאברהם ליצחק כלל אחד.

ואח"כ, ולישראל, כלל שני. כי את שניהם הוא אוחז בכנפיו, שע"י ההעלם המכונה כנפיים, הנובעים ממסך דחיריק שבקו אמצעי, הנקרא ישראל, הוא מייחד ב' הקווים ימין ושמאל, אברהם ויצחק, וכולל אותם יחד, והוא שלם בכל.

.296 אשר נשׁבעתָ להם בךְ. שבועה השביע הקב"ה את האבות, באבות שלמעלה, חג"ת דז"א. בךְ, באלו שלמעלה, באלו השורים בך, שנשבע בחג"ת. ותדבר אליהם, ארְבֶּה את זרעכם, אשר אמרתי. הרי משה אמר זה, הלוא היה לו לומר, אשר אמרתָ? אלא הקב"ה אמר זה אל האבות פעם ופעמיים, כלומר שכבר אמר להם. ועוד, אשר אמרתי, אשר רציתי ברצון נפשי, ואין צריך לומר, שכבר אמר להם, כי אמירה פירושה רצון.

.297 ונָחלוּ לְעולם, עולם העליון, ז"א, שארץ, מלכות, אחוזה בו וניזונה ממנו. ואם ארץ זו מגורשת לגלוּת ואינה אחוזה בז"א, למה זה? לאשמת העם הוא זה. וע"כ כתוב, ונחלו לעולם, שהמלכות תתייחד עם ז"א לעולם, ולא תלך בגלות. ובזה התבאר, אם הכוהן המשיח, ז"א, יחטא, שיגרע הייחוד מהמלכות, שתצא בגלות, לאשמת העם הוא.

.298 אם הכוהן המשיח יחטא, זה כוהן שלמטה, שנתקן לעבודה בביהמ"ק, ונמצא בו חטא, לאשמת העם הוא ודאי, שהעם יאשמו בגלל זה, כי אוי לאלו הסומכים על עבודתו. כעין זה הוא שליח ציבור, שנמצא בו חטא, אוי לאלו הסומכים עליו. כש"כ הכוהן, שכל ישראל ועליונים ותחתונים, כולם מחכים ומצפים להתברך על ידו.

.299 בשעה שהכוהן מתחיל לכוון כוונות, ולהקריב הקורבן העליון, להקריב ייחוד המלכות בז"א, הכול נמצאים בברכה ובשמחה, הימין, חסד, מתחיל להתעורר, והשמאל, דין, נכלל בימין, והכול נאחז ומתקשר זה בזה, ומתברכים כולם יחד. נמצא שע"י הכוהן מתברכים העליונים והתחתונים. וע"כ, אם חטא, צריך להקריב קורבן עליו, כדי שיתכפר עוונו.

.300 ע"י הכוהן מתכפר חטאו של אדם, כשהוא מקריב בשבילו קורבן. כשהוא עצמו חטא, מי מקריב עליו, ומי יכפר עליו? אם הוא מקריב לעצמו, הרי הוא מתקלקל, ואינו ראוי שיתברכו בשבילו עליונים ותחתונים, כי אם התחתונים אינם מתברכים על ידו, כש"כ העליונים? ולא, הרי כתוב, וכיפר בעדו ובעד ביתו. ולמה צריך לאחֵר שיכפר עליו, משום שחטא, והוא יכול לכפר על עצמו, שכתוב, וכיפר בעדו?

.301 ידוע באיזה מקום נקשר כוהן גדול. בחכמה. וידוע באיזה מקום נקשר כוהן אחר, ואותו שנקרא סגן. בחסד. וע"כ כוהן אחר מקריב קורבנו של כוהן גדול, שנקרא הכוהן המשיח, בתחילה, ומעלה אותו עד אותו המקום שמקושר בו, עד חסד דז"א.

ואחרי שהכוהן העלה את הקורבן עד אותו מקום, חסד, אין מעכבים את הכוהן הגדול להעלות למקומו, לחכמה, שיתכפר חטאו. וע"כ כוהן אחר מקריב עליו קורבנו. וכיוון שאחר מקריב ואין מסתפקים כל כך על ידו, כי יכול להעלות רק עד החסד, ובחינת כוהן גדול היא עד החכמה, הנה אח"כ הכוהן הגדול עצמו מקריב, ואלו העליונים מתחברים כולם לכפר חטאו. והמלך הקדוש מסכים עימהם. כעין זה, המתפלל, וטועה, יעמוד אחֵר תחתיו."

(סוף השיעור)