הכול מושרש בהויה המקורית הראשונה: בחינה א' – רצון לקבל; בחינה ב' – רצון להשפיע; בחינה ג' – רצון לקבל על-מנת להשפיע; בחינה ד' – רצון לקבל על-מנת לקבל ♦ 2 הבחינות הראשונות – חכמה ובינה, מגיעות מהבורא, ו-2 הבחינות התחתונות – זעיר-אנפין ומלכות, הן תופעות הנובעות מתוך תגובה על 2 הבחינות הראשונות ♦ בחינה ד' בסיומה, מרגישה בושה, וכתוצאה מכך היא מגיעה לצמצום ♦ זעיר-אנפין ומלכות הנמצאים מתחת לטבור, לא יכולים לעשות כל פעולה; כתוצאה מחיבור מלכות עם בינה, מלכות מתחילה לרצות להידמות במשהו לכתר, ואז יכולה לעלות מכלי המלכות בקשה לס"ג – העלאת מ"ן ♦ העלאת מ"ן – התקשרות מלכות לבינה, וכתוצאה מכך בינה מתחילה לספק לתחתון מסכים ואורות ♦ כתוצאה מהתרשמות ס"ג מחיסרון המלכות, נוצר בה חלק שנועד לטפל בה – ז"ת דבינה, ואז הן יכולות להתחיל "להבין" האחת את השנייה ♦ פעולת ז"ת דבינה, שרוצה להתדמות לבורא, היא החשובה ביותר עבורנו ♦ בכל מחשבה ורצון הקיימים בנו, יש חלק שבא מהבינה וחלק שבא מהמלכות ♦ ההכנה, שבמלכות יש את תכונת הבינה, נותנת לנברא אפשרות לתנועה, להתפתחות.