003_heb_o_rb_bs-tes-05_1
הוא אומר אורות. מה כתוב?
כב) הכלי נקרא כלי אחד, והאורות נקראו יוד. למדנו, מה לפי שכשנסתלק האור, הכל נקרא כלי אחד לבד ולא יוד כלים, משא"כ באורות שבתוכם.
לכן מה הוא מפרש? להיות שהי' יציאות ויוד הכנסות: ולסבה זו נקראו יוד אורות. אבל הכלי בבת אחת נעשה, ע"י הסתלקות אחת שנסתלק בפעם אחת, ולכן יקרא כלי אחת.
כ"ב למטה, אור פנימי.
לכן, יש התעוררות מטעם יוד יציאות ויוד הכנסות, אבל הכלי, בבת אחת נעשה. מה הוא אומר כאן? כי בערך הכלי נחשבים כל אלו הסתלקיות להסתלקות אחת. מפני שעוד אין כאן אלא, כלי אחד שהוא כלי המלכות בלבד, ואין שום בחי' הכר של כלי בט' ספירות ראשונות, וכל אלו היציאות והכנסות שנעשה בה, נבחן כמו כלי אחד ארוך אשר החלקים שלו אינם שוים, כבדברי הרב לעיל ותדע שכל אלו הם הכנות לתיקון עשר כלים בע"ס.
והדברים הולכים בהדרגה, שבהתפ"א דא"ק, בפרצוף גלגלתא, עדיין לא נעשה הכר ע"י ההסתלקות אפילו בהבחן האורות ולא ניכר שהם יוד אורות, ובהתפ"ב נעשה הכר בהע"ס שהם יוד אורות, ובהתפשטות הע"ס, ובהתפשטות הע"ס בעולם נקודים, שהיה שם תיקון קווים, שהוא מכנה זה עשר ספירות, נעשה הכר עשרה כלים בהג"ר, ולא בהז' ספירות התחתונות, ובעולם האצילות נגמר הדבר, ונעשו עשרה כלים גמורים, בכל הע"ס.
כאן הוא לא מפרש, כאן רק נותן על הכללים, ואומר לו חוק, תדעו שיש הבדל בפרצוף גלגלתא, ששם בהסתלקות לא נעשה הכר ע"י ההסתלקות בהבחן האורות ולא ניכר שהם יוד אורות, מדוע? הוא לא מפרש.
ובהתפ"ב בע"ב, אם כן צריכים לומר בס"ג, והיה הכר בהע"ס שהם יוד אורות, אבל כלי הוא כלי אחד. ובהתפשטות הע"ס בעולם נקודים שם נעשה הכר עשרה כלים בהג"ר, שמכנה אותם תיקון קווים, הוא מכנה עשרה כלים. מדוע? צריכים ללמוד.
אבל בז"ת לא היה תיקון קווים, ובעולם האצילות נעשה עשרה כלים שנקרא תיקון קווים, גם בגופים, גם ב… לאו דווקא בג"ר, רק בז"ת גם כן.
הוא לא מפרש.
תלמיד: אסור … לכל…
רב"ש: רק אומר כללים.
כג) והנה ד' בחינות אלו הם מציאות ד' אותיות הוי"ה, שד' בחינות אלו, שלמדנו שתי פעמים התפשטות והסתלקות, הם ד' אותיות הוי"ה. כי י"ו הם ב' בחינות התפשטות, וה' ה' הם ב' בחינות הסתלקות.
וכבר ידעת כי שם הוי"ה אינו מתחיל אלא מחכמה ולמטה מיוד. והטעם לפי שד' בחינות אלו לא שייכים אלא מחכמה ולמטה, אבל בכתר לא יש בו רק ב' בחינות בלבד, וכנגדן י"ה הוי"ה. וז"ס, כי ביה הויה צור עולמים, לפי שבהם התחיל לצייר ולברא את העולם מתחלה, שה"ס עקודים, אשר הם סוד י"ה הויה, כי י"ה בכתר, הויה בשאר פרצופים כולם.
מה הפירוש, שבהם התחיל לצייר העולם? ויש עוד בע"ב ס"ג, מה דווקא אלו שניים?
יכולים לתרץ כך. אנחנו למדנו שעולמות כולם הן בסוף חותם ונחתם, כמו שיצאו בפעם ראשונה, כן נמשכים. אלא מה? יש לנו שני שורשים, שורש אחד בכלים, ושורש אחד מאורות.
פירוש הדבר, הוא אומר בפרצוף גלגלתא, כשהאור היה מאיר, היה אור וכלי מעורבים זה בזה, אז אין לדבר לא מאור ולא מכלי. רק לאחר הסתלקות האורות נשאר הכלים. לכן אומרים קודם נשאר הכלים ונשאר רשימות בתוך הכלים, אור הכתר בכלי דכתר, אור החכמה בכלי דחכמה, וזה נמשכים משורש הכלים.
ופעם הראשונה שבא אור לתוך הכלי היה בפרצוף ע"ב. לכן כשמדברים מאורות חותם ונחתם, איפה שורש האורות? בפרצוף ע"ב. לכן הם יכולים לפרש מה שאומר כאן, כי בי"ה הויה צייר לנו באלו שתי פרצופים בע"ב ובס"ג כאן.
תלמיד: ע"ב וגלגלתא.
רב"ש: ע"ב וגלגלתא נקרא י"ה הויה נקרא. ... שה"ס קשה כאן, אשר הם סוד י"ה הויה, כי י"ה בכתר, הויה בשאר פרצופים כולם. משמע בשאר פרצופים כולם, אני רוצה לפרש גם כן עליו. רק...
תלמיד: מי?
רב"ש: גם כן עליו.
תלמיד: עליו.
רב"ש: הלשון זה קשה קצת.
תלמיד: מה הוא מתכוון …
רב"ש: גלגלתא.
תלמיד: גלגלתא, כל פרצוף גלגלתא.
רב"ש: הויה נקרא א"ק, אז בשאר פרצופים למטה, מלמטה מגלגלתא אני רוצה לפרש. הוי"ה כבר נמשך בשאר הפרצופים, משם ולמטה כבר יש הוי"ה. אבל הם משני שורשים לא יותר, אחד מצד הכלים ואחד מצד האורות. לכן אמר וז"ס, כי ביה הויה צור עולמים, לפי שבהם התחיל לצייר ולברא את העולם מתחלה.
כ"ג.
תלמיד: אז הוא אומר …
רב"ש: נ… פרצוף גלגלתא יש בו רק ב' בחינות בלבד, י"ה, ובע"ב יש הוי"ה.
אור פנימי. י' ו' הם ב' בחינות התפשטות, ה' ה' הם ב' בחינות הסתלקות: התפשטות נקרא זכר, הסתלקות נקרא נקבה, חיסרון. ה' ה' הם מראים חסרונות. י' מראה על אור. כי התפשטות הא' הוא סוד יוד, עוד לא היה התפשטות גמור. והתפשטות הב' ה"ס ו', כבר יש התפשטות גמורה, שהוא כבר נקרא שם י' אורות, עד התפשטות מטי ולא מטי. והסתלקות הא' ה"ס ה' ראשונה, והסתלקות הב' ה"ס ה' אחרונה. מה כאן קשה, נראה אחר כך.
אם הוא אומר, כלים נקרא חסרונות, וי' ה' ו' זה חסרונות או התפשטות?
תלמיד: התפשטות.
רב"ש: כן נקרא זה אותיות, זה נראה אחר כך. הוא מפרש.
תלמיד: נקודות.
רב"ש: הוא מפרש.
תלמיד: התפשטות של הנקודות.
רב"ש: כן.
הויה אינו מתחיל אלא מחכמה ולמטה. כנודע, שהיוד ה"ס חכמה. ו' ה"ס ז"א. וה' ראשונה, ה"ס בינה. וה' אחרונה ה"ס מלכות. אבל הכתר, אינו מרומז בד' האותיות, זולת בקוצו של יוד. והוא מטעם שמבאר כאן הרב לקמן.
אז אנחנו צריכים להתחיל אות כ"ד.
הוא שואל, מה שכתוב בדף ש"ח, למטה באור פנימי.
תלמיד: טור א'.
רב"ש: והיא הסבה של הזדככות והסתלקות האורות דהתפ"א דעקודים וכן המטי ולא מטי דהתפ"ב דעקודים, שבהיות יוד אורות פנימים ויוד אורות מקיפים מקושרים ומחוברים בכלי אחד, אז הרב אומר הם מכים זה בזה, ומבטשים זה בזה, על ידי זה האור מסתלק. שבסבה זו נזדכך העביות שבהמסך ונסתלקו האורות.
ועד"ז כל אלו יוד יציאות ויוד הכנסות שהיו כאן בהתפ"ב, מי היה גורם? הם ג"כ מאותה הסבה, שהאו"מ ואו"פ המקושרים יחד בשורשם בהמלכות של ראש, לכן מכים זה בזה בצאתם משם להגוף.
מדוע הם מכים? משום שהמסך מונע את האו"מ להתפשט למקומו בהגוף, דהיינו מטבור ולמטה, והוא גם כן רוצה להאיר, וע"כ הוא, האור מקיף, מזכך להמסך, ואין המסך יכול לסבול ולהגביל את האו"פ בתוך הכלים, מדוע? שכבר אין לו מסך להגביל, שיכול לומר רק את זה הוא מקבל בעל מנת להשפיע, לכן והאורות מסתלקים וחוזרים.
מה שאין כן ואח"כ, איפה אחר כך? א… לסיבת הי… רב אומר כך, מדוע יש מטי לא מטי? תסתכלו בפנימי למעלה, אות כ"א. והנה תחילת מטי האור, אור הכתר אח"כ להסתלק.
היותן בכלי אחת, מי? אור פנימי ואור מקיף. אין כח בכלי הזה, לסבול האור אם לא בהיותו מטי ולא מטי. על זה אור פנימי באות כ"א, הוא אומר, תסת… לסבת היותן בכלי אחת, אין כח בכלי הזה, לסבול האור. כי אף עולם הנקודים לא יהיה בכל עשר ספירות יותר מכלי אחד. וזה הסיבה שכלי אחד שניהם מחוברים.
מה הפירוש כלי אחד שמחוברים? מה שנאמר כאן שנעשה י' כלים, כבר לא מסתלקים, כבר נשאר אור בתוך הכלי.
אז הוא מסביר מה זה כלי ש… מה זה שניהם מחובר בכלי אחד, איפה הכלי שמחוברים? הוא מבאר במקום אחר ואומר כך, היות שהיותן בראש, הם אור אחד. פירוש הדבר, מה זה אור פנימי, מה זה אור מקיף? אור פנימי נקרא מה שמקבל חלק, שיכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע. ואור מקיף נקרא מה? שלא יכול לקבל על מנת להשפיע, הוא נשאר מבחוץ, הוא לא מקבל אותו.
לאחר שמתפשט מפה למטה, אז הם בשניהם אור אחד. והוא לוקח חלק עד הטבור, ואחר כך הוא אומר, יותר אני לא רוצה לקבל בשביל שיכול לכוון בעל מנת להשפיע. היות שאור פנימי, אור מקיף בא בכוונה אחת, היינו להיטיב לנבראיו, אז הוא טוען כאילו, מה אתה מקבל חלק, מי יקבל השאר? רק הוא אמר, אתה צודק, לכן נאבד לו המסך. אז עכשיו הוא יכול לקבל על מנת להשפיע, נמצא מה שהיה לו גם כן כבר לא מקבל. בזאת היה הסיבות.
מה זה כלי אחד? מידת הדין הוא אומר. מה זה עשרה כלים? אחר כך שנעשו בעולם האצילות שיתוף מידת הרחמים בדין. ושיתוף מידת הרחמים בדין, כבר הוא יכול לקבל. מדוע הוא יכול לקבל? השאלה זה היה אתמול גם כן. היות שיש שם תיקון כחפץ חסד, איפה? בזעיר אנפין דאצילות. לכן לומדים, זעיר אנפין דאצילות נשאר תמיד באורות דו"ק. רק מה, אם יש העלאת מ"ן, הוא עולה למעלה, מקבל. אין העלאת מ"ן, הוא נשאר בבחינה כחפץ חסד. ותיקון זה כחפץ חסד עוד לא היה שם. רק מה היה? מידת הדין. לכן, שבא אור מקיף הוא מתבטל, הוא לא צריך יותר, כל מה שיש זה מספיק לו.
זה הסיבה שכאן לא היה ביטוי בעו… עולם עקוד… אה, באצילות, מטעם שיש י' כלים, הוא מכנה י' כלים שיתוף מידת הרחמים בדין, הוא נקרא חפץ חסד.
כד) והטעם, כי הנה למטה בט"ס, שנקרא נקודות אחר הטעמים שנסתלקו, יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו, החיסרון הזה, יגרום כינוי השם באור העליון, לשיוכל לקרות בשם הויה, לד' חסרונות אלו.
ואלו הם, הא' הוא התפשטות האור פעם אחת, כי אז התחיל האור להתפשט בכתר, ראשון מכולם, ואז כל הט' שלמטה ממנו היו חסרים מאותו אור, היינו, אחר כך שיצאו הט' שלמטה ממנו, היינו הנקודות, הוא היה חסר עם אור הטעמים, עם אור הכתר, רק היה מחכמה למטה.
באופן זה כי בעת שנתהווה האור במציאות הכתר עדיין כל השאר היו חסרים.
זאת אומרת, מתי שנעשה מציאות הכתר בטעמים היה, כל השאר היה חסרים, ממה? ממאור הכתר. והרי זה חסרון אחד בהתפשטות הא' בט' כלים, כשאור היה מאיר בתוך הכלים, שנקרא י' הוי"ה שאור מאיר, מכל מקום יש שם חיסרון. איזה חיסרון? אור הכתר, אור הטעמים, אור היושר, שכבר אינו באור הנקודות. ואין חסרון זה נוהג בכתר, מה שבטעמים לא נשאר לי שום חיסרון.
מילה אחת. לכן לא מדברים מקוצו שנקרא כלי, קוצו של י' נקרא רק לא עוד, מסיבת מה? שאין שם חיסרון. מה שאין כן בי', היינו בחכמה, שהוא נקודות, שם כבר אור מאיר עם חיסרון, נקרא י', שנקרא התפשטות.
בו יש פתוח?
נו, מה שאם נקודות שמאירים, שאור מאיר נקרא התפשטות, והתפשטות נקרא י', יש כבר חיסרון מאור הכתר. לכן י' מתחיל חיסרון, מה שקוצו של י', שנקרא טעמים כתר אין שום חיסרון, לכן אינו עושה. לכן הוא אומר, מה הפירוש שם הוי"ה דווקא בחכמה? איפה, מה זה חכמה? מנקודות.
כ"ד, אור פנימי.
הוא אומר סיבה, טעם, מדוע שם הוי"ה מתחיל מי'? כד) ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו יגרום כינוי השם באור העליון, לשיוכל לקרות בשם הויה: פירוש, כי סוד האותיות הם כלים שנאצלו ונעשו ע"י הניצוצין שנפלו מהאו"ח של ד' הקומות שיצאו בעת הסתלקות האור של התפשטות הא', שנקרא פרצוף גלגלתא.
ובאו ניצוצין האלו לתוך הכלים הריקנים אחר הסתלקות האור מהם. כמו שנתבאר, בדברי הרב. וכל "שם" פירושו השגה, אם אני אומר איזה "שם" פירושו השגה כי מה שלא נשיג לא נדעהו בשם.
ונודע שאין השגה באור בלי כלי, גם נתבאר בדברי הרב "כי סבת, התפשטות האור והסתלקותו אחר כך, גרם להעשות מציאות כלי". הרי, שהחסרונות של האור גורם מציאות התהוות הכלים והשמות הקדושים.
וזה אמרו "בט"ס יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו יגרום כינוי השם באור העליון שיוכל לקרות בשם הויה". דהיינו שיהיה אפשרות להשיגו בשם הזה. מה כתוב כאן, זה קשה מאוד להבין.
הוא אומר מקודם, מה זה "שם"? השגה, כי מה שלא נשיג לא נדעהו בשם, בסדר. ונודע שאין השגה באור בלי כלי, גם כן בסדר. רק מה שאומר אחר כך, "כי סבת, התפשטות האור והסתלקותו גרם אחר כך מציאות כלי". אם כן, מה זה כלי? חיסרון, וחסר לו, את זה הוא לא מקבל. מה הוא מקבל? לא בחיסרון, חיסרון נשאר חיסרון, מדוע נקרא כלי?
מה זה חיסרון בנקודות? שכבר לא מאיר אור הכתר. נמצא, כלי הזה לא מתמלא, על מה הוא כלי?
מדוע קודם לא נקרא השגה, ואז כן הייתי מבין, איך שכלי ריקה ועכשיו מקבל, ממלא אותו. הוא לא ממלא אותו, וכלי נשאר בכלי. אם כן, יתקשה להבין מדוע אם החיסרון נשאר במלואו, וזה נקרא כלי להשגה? זה לא מסביר.
אם אני אגיד, כמו שלומדים, בזמן שאור מאיר בתוך הכלי, אז אור וכלי מעורבים זה בזה. הוא מסביר ששניהם בהשתוות הצורה, אז זה לא ניכר בין אור לכלי, בסדר. אחר כך כשמסתלק האור, אז נקרא כלי לכלי. היינו, מדוע נסתלק האור? משום שהוא המקבל, לא משפיע, אז יש הבדל בין אור לכלי.
לכן אור מסתלק, מדוע נשאר כלים ריקנים? מסיבת שהוא לא יכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע, אז רואים אור הוא בעל מנת להשפיע, וכלי בעל מנת לקבל, אז יש הבדל בין אור לכלי. נמצא שנשאר לו כלים ריקנים, בסדר.
וכך למדנו, שהכלים ריקנים שנשארו מפרצוף גלגלתא על ידי הזדככות המסך, עוברים לפרצוף ע"ב. אז מבינים, ממה מבינים? אחר כך בא אור בתוך הכלי.
הוא מסביר לנו כאן על הכלים בזמן שמאירים. מדוע נקרא כלי? חסר לו האור הטעמים, חסר לו אור הקודם, חסר לו. וזה האור, הוא לא מחזיק אחר כך גם כן. אם כן במה הוא נחשב לכלי, שמשיג משהו, או לא משיג אותו?
תלמיד: האור הקטן שמשיג.
רב"ש: האור שבא הוא אור קטן, נמצא, החיסרון שבחיסרון. אם כן, הכלי לא מתמלא. מה הפירוש אינו שיעור באור בלי כלי? משמע, שמכלי זה הוא כן מקבל, מכלי לא מקבל.
תלמיד: טעמים.
רב"ש: עוד הפעם. הוא אמר, פרצוף ע"ב כבר יש לו כלים אחרונים שנשארו. אז עוד אני יכול להבין, שבע"ב בא בתוך הכלים ריקנים. אבל כשהוא מסביר לך אור הנקודות נקרא כלי, מדוע? שחסר שם אור הטעמים.
מה הפירוש בכלי? משיגים משמע, בחיסרון הזה אתה משיג עכשיו, בתוך החיסרון זה לא בא אור. משמע מכאן, החיסרון שבחיסרון הוא, באיזה כלים ב… זאת אומרת, ובכלי שממלא, נקרא כלי שמקבל האור, זה לא נקרא כלי. ועל כן, איזה כלי נקרא כלי? בחלק שלא מקבל האור. מה יש שם, חיסרון לבד?
כאן משמע כאילו, אם אנו אומרים אין, אין אור בלי כלי, מה פירוש אין אור בלי כלי? מוכרח שישיג, מי שישיג אותו. מה זה השגה? משמע שאור בא בתוך הכלי, האור ממלא את הכלי.
כאן לפי מה שאנחנו מב… שהוא מבאר כאן, מה זה כלי שנשאר בחסרונו? אף פעם לא מקבל מילוי. זה ממש להפך מה שלומדים תמיד. תמיד לומדים, כלי נקרא שמקבל מילוי, וכאן הוא אומר כלי שנשאר בחיסרון, אף פעם לא מקבל…
תלמיד: ...
רב"ש: התפשט חיוב. מה החיוב? שמאיר כאן אור החכמה. ואיזה כלי יש כאן? איזה חיסרון יש כאן? אור הכתר. נמצא, מה כאן הכלי? רק כלי שאף פעם לא מתמלא. זה בניגוד לשכל.
אז יכול לומר שצריך כלי בתור סגולה, מה שאתה תגיד, זה חוצה מייסה. קודם כל מה אני רואה כאן? מה נקרא כלי? שאף פעם לא מקבל מילוי. מבין מה אתם אומרים. לכן אני שומע כולם מדברים, אני לא שומע אף מילה.
החיסרון שנשאר הוא לא מתמלא, זה אמרתי לא יותר.
או, אני חוזר, מה שהוא אומר, שאמרתי על הכלים. אות … ט'.
מה שהוא אומר שם? "כי סבת, התפשטות האור והסתלקותו אחר כך, גרם להעשות מציאות כלי". הרי, שהחסרונות של האור גורם מציאות התהוות הכלים והשמות הקדושים. וזה אמרו "בט"ס, שנקרא מחכמה למטה, יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו, החסרונות, יגרום כינוי השם באור העליון שיוכל לקרוא בשם הויה". מה שאנחנו נותנים בשם באור שינויים, לפי החסרונות.
הלאה, דהיינו שיהיה אפשרות להשיגו בשם הזה. מה שאין כן, אם לא היה לו חסרונות, לא היה אפשר להשיגו בשם הזה.
קצת לתת הסבר והוא לא נותן. אם לא נות ן, כל אחד ואחד יכול להגיד מה שהוא ...
התפשטות האור פעם אחת. למעלה תסתכלו. כי האור שהתחיל האור להתפשט בכתר, ראשון מכולם, ואז, כל הט' שלמטה ממנו, בט' כלים. כלומר, בשעה שהתחיל האור להתפשט בכתר, היה התפשטות בבחינת אור ישר רחמים, ואז, כל הט' שלמטה ממנו, היו חסרים מאותו אור השלם.
מה כוונתו? שכאן צריכים ללמוד כמו ש… לאחר שיצאו היה חסר, לא מטרם שיצאו לא היה מי שירגיש חיסרון. ואז, כל הט' שלמטה ממנו שיוצא אחר כך, היו חסרים מאור השלם, ואע"פ, שיצאו אח"כ בשעת הסתלקות, בד' מדרגות שעשה המסך בדרך זיכוכו כנודע, מדוע נקרא שהיה חסר מאור הכתר? גם זה לא ברור.
אמנם הם נבחנים לאו"ח ודין וע"כ, נקראים בשם נקודות, וע"כ יש כאן חסרון, בט' תחתונות דהתפ"א. גם הוא מאריך, גם, אבל אין כאן שום חסרון בכתר, ולכן אין הכתר מרומז בהאותיות דשם הויה להיותם בסוד חסרון האור. גם כאן אני לא רואה מה שהוא אומר. … מילתא הוא לא אמר.
מה צריך לומר? בזמן שיצא טעמים, היה לא ניכר בין אור לכלי, כמו שלומדים בכמה מקומות. ואחר כך כשנזדכך המסך, והתחיל לצאת חכמה, אלא מטה זה הזדככות המסך, כבר אור הכתר היה חסר, כמו שלומדים כלי מלכות נשארה ריקה. נמצא בחכמה שמאיר כבר יש חיסרון מאור ישר וטעמים. כל העביות הזאת, מה שהוא עושה כאן, ואף על פי. מה זה אף על פי? נראה הלאה.
ולכן אין הכתר מרומז בהאותיות דשם הויה, כתר נקרא קוצו של י'. אלא התפשטות הט"ס שלמטה מכתר, הם כבר נקרא כלים, שהם ד' הקומות חו"ב זו"ן, שיצאו, בסוד או"ח ודין, בסוד [ה]י' [ד]הויה. והסתלקות דכל התפ"א זה בכללו, אפילו כתר גם כן, ה"ס ה' דהויה. והם הנק' י"ה דכתר. כי כל התפ"א נקרא כתר.
ה' הסתלקות, גם אור הכתר נסתלק.
עוד הפעם. מה ההבדל בין י' לה'? י' נקרא התפשטות אור. מכל מקום אפילו שאור מאיר, מכל מקום יש חיסרון אור הכתר. ה' נקרא נקבה, חיסרון. חיסרון שלילי היה בכתר, גם כן נסתלק. לאחר שכתר נסתלק גם כן נקרא בשלילי.
תלמיד: גם אור הנקודות הסתלק.
רב"ש: נקודות אין מה לדבר.
תלמיד: כל אור נסתלק.
רב"ש: הוא רוצה להסביר לנו מה ההבדל י' לה'. י' נקרא התפשטות, האור מאיר. ה' נקרא הסתלקות. אז אני שואל אתכם, אור הכתר נסתלק, כן או לא? אז הוא נכלל בה'. שחכמה האירה, היה בחכמה חסר אור הכתר? כן. לכן, בי' שמאיר יש חיסרון. אבל מסתלק, בטח גם כתר הסתלק יש חיסרון בכתר, אבל לא בזמן שמאיר. מה שאין בחכמה בזמן שמאיר יש חיסרון, זאת הנקודה שרוצה להשמיעני, ההבדל בין י' לה'. נמצא, שאור הכתר הסתלק? כן, הוא נכלל בה'.
כה) גם בהתפשטות הב', שנקרא פרצוף ע"ב, יהיה חסרון זה פ"ב בט"ס, ולא בכתר, גם בפרצוף ע"ב יש טעמים ונקודות. הרי שיש ב' חסרונות בט"ס ולא בכתר. כי כאשר לא נאצל שום אור לא יקרא זה חסרון, אך אחר שהתחיל כבר זה האור להתפשט, ונתפשט בכתר תחלה, אז ט"ס יקראו חסרי האור ההיא, גם צריך להוסיף ילודה, לאחר שנולדו, לפי שקדם אור הכתר אליהם.
אך הב' חסרונות אחרים, היינו, בחינת הסתלקות לגמרי, הם נוהגים בין בכתר בין בט"ס, והוא ב' בחינות הסתלקות, כי זה נקרא חסרון אמיתי. שהסתלקות לגמרי בין אל הט"ס נסתלקו, ובין אל הכתר הסתלק.
נראה מה קורה גם כן.
כו) ונבאר ענין זה מ"ש, כי בחינות אלו נקראו, כי ביה, מה שכתוב בפסוק, כי ביה ה' צור עולמים. והענין, כי זה סוד הפסוק, סולו לרוכב בערבות ביה שמו, ויש לדקדק בהפסוק, דהיה לו לומר י"ה שמו, מהו בי"ה שמו, אך הענין הוא, כי כל השם כלול בי"ה, וזה בי"ה הוא שם הויה ממש. ושם י"ה בכתר, לרמז, איך ממנו, מכתר, יצא שם הוי"ה, ובו כלולין כל ד' אותיות הוי"ה.
כ"ה אור פנימי. בהתפשטות ב' יהיה חסרון הזה פעם ב' בט"ס ולא בכתר: כי גם בהתפשטות ב', שנקרא פרצוף ע"ב, רק הכתר יצא בבחי' טעמים, כנ"ל, אבל שאר הט' ספירות מחכמה למטה יצאו בשעת ההזדככות, בסוד נקודות, ונגלה בהם בזמן שהאירו אותו החסרון, פעם ב'.
וע"כ, הכתר דהתפ"ב, אינו מרומז בד' אותיות הוי"ה, אפילו בהתפ"ב, כי אין בו חסרון, אלא רק מחכמה ולמטה, שהם ד' הקומות חו"ב זו"ן היוצאים מחמת הזדככות המסך, כמ"ש לקמן, שנקראו נקודות, כנ"ל הם, ההתפשטות הזאת, מרומזים בהו' של הוי"ה, שו' נקרא התפשטות, חיוב אור מאיר. אלא מה? יש כאן חיסרון הטעמים של אותו המדרגה. והסתלקות הכללי דהתפ"ב הזה של פרצוף ע"ב, ה"ס ה' אחרונה דהוי"ה.
ועל ההתפשטות וההסתלקות דהתפ"ב הזה, אומר הרב לעיל אות כ"ג, הויה בשאר הפרצופין כולם. פירוש הדבר, הלא אין שם רק ב' חסרונות ו"ה. מה התשובה? כי ב' החסרונות דהתפ"א ישנם ג"כ בהתפ"ב הזה, הכלים הריקנים שנשארו חסר, הם חסר הן מאור הטעמים והן מאור הנקודות של פרצוף גלגלתא, שנקרא קומת כתר.
לכן הוא חושב, י' הוי"ה בשאר הפרצופים בע"ב, כבר יש שם כל הוי"ה. היינו, מבחינתו עצמו יש רק ו"ה. עד הנקודות של ע"ב נקרא ו', כל ההסתלקות של ע"ב, נקרא ה' אחרונה. והיות שנכלל גם כן הי"ה של פרצוף גלגלתא, החסרונות ששם, גם נקרא כאן. מדוע הם מדברים בכלים ריקנים? שע"ב לקח אותם. נמצא שבע"ב כבר יש כל הוי"ה.
עכשיו אתה שואל, מה יהיה בס"ג? זה רציתי, באמת זה קושיה, זה רציתי לתרץ. אם הוא אומר לנו שאין לנו יותר משני שורשים, והשאר הכול חותם ונחתם, לכן כשמדברים מהכלים, הוא אומר, מדברים מפרצוף גלגלתא, שאז היה פעם ראשונה היכר כלים.
והתפשטות האור בתוך הכלים היה בפעם הראשונה בפרצוף ע"ב. לכן אלה שני פרצופים הם השורשים וכל העולמות בסוד חותם ונחתם. לכן לא מדברים יותר רק מאלה שנקבעו, גלגלתא ע"ב, מזה נמשכו כל הפרצופים, זה רק שורש. לכן בס"ג יותר לא מדברים יותר מהוי"ה. יש עוד חסרונות, יש שמות אחרים מה שנתוספו.
לכן, כשמדברים מכלי מתחילים מכח"ב, מדוע? מתחילים פרצוף גלגלתא של כתר, שמטה מאורות מתחילים מע"ב, וע"ב כבר היה אור החכמה בכלי דכתר, זה היה פעם הראשונה אור שבא לתוך כלי ריקנית לאחר הצמצום.
תלמיד: למה זה נקרא טעמים? טעמים של ע"ב לא יצא בחיסרון? בכתר של ע"ב לא היה יותר חיסרון.
רב"ש: השאלה שלך צריכים לשאול בצורה כזו. מה הפירוש שהוא אומר? בע"ב נקרא ו"ה. ו"ה הסברנו, ו"ה ... הנקודות על התפשטות ... אור מאיר, מכל מקום יש שם חיסרון, אור הטעמים שלו. ה' נקרא, גם אור הכתר הסתלק.
עכשיו, כשאני אומר שי"ה עוברים לו"ה, אז נשאל השאלה, אליבא דאמת היית צריך לומר, בכתר דטעמים שהיה מאיר אור הכתר דטעמים, היה שם חסר אור הכתר או לא? בטח שכן. לא היה שם, היה רק חכמה, לא כתר.
תלמיד: בטעמים של ע"ב.
רב"ש: בטעמים של ע"ב, יכולים לומר. אם כן, הייתי צריך לומר, שגם בטעמים יש חיסרון. אבל כנראה שלא מדבר כך, מדוע? אני רואה שהוא אומר, הכתר של טעמים שנסתלק מכונה ה' ראשונה. מכאן משמע שהוא מדבר, החסרונות עוברים ל…