סדרת שיעורים בנושא: שונות - undefined
שיעור בוקר 18.01.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
הנושא: יושר דברי אמת
קטעים נבחרים מספר "יושר דברי אמת"
קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מהספר "יושר דברי אמת".
הספר הזה נמצא אצלנו באתר?
קריין: באתר kab.co.il או בקבלה מדיה אפשר למצוא את הספר "יושר דברי אמת" שעכשיו תיכף נקרא ונקבל הקדמה עליו.
בסדר. אני רוצה להגיד כמה מילים על הספר הזה עבור מי שעוד לא שמע. הייתה קבוצת מקובלים בפולניה לפני כמה מאות שנה, קבוצה מאוד מיוחדת. הם חיו בצורה מאוד צנועה, היו כולם עניים ממש, לא היה איפה לעבוד, והם היו מתעסקים בקבלה ממש כל היום וכל הלילה בצורה כזאת שהם לקחו על עצמם חוקים וצורות התנהגות כאלו שבאמת קשה לנו להבין איך אדם יכול להחזיק את זה. הם היו במיוחד בצורה פנימית מאוד ישרים זה עם זה. הם ביטלו את כל החיצוניות והעיקר בשבילם היה מחשבה, כוונה, וכל הזמן רק בזה היו עוסקים.
הרב שלהם כתב ספר דק קטן שנקרא "יושר דברי אמת". ואנחנו לא לומדים [אותו], אין שם כל כך מה ללמוד, זה ספר שכולל כל מיני כאלה פסוקים שאנחנו נקרא, ורק קצת לטעום מה צריכה להיות הגישה של המקובלים, מי שרוצה להיות מקובל, לחיים שלו, לכוונות שלו, לקבוצות שלו, מה היא ההסתכלות. זו קבוצה מאוד מיוחדת, רב"ש היה אומר שאם הקבוצה הזאת הייתה קיימת בימינו אז ודאי שהוא היה נכנס לתוכה כחבר ונכלל שם.
לכן בואו נקרא מה כותב המנהיג שלהם.
קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מספר "יושר דברי אמת". אנחנו נקרא קטעים בנושא "עבודת ה'". ציטוט 1.
"מי שרוצה להתדבק להשי"ת באמת בלתי לה' לבדו הוא מבין שא"א [שאי-אפשר] להתדבק בו אם לא שידחה ממנו גבהות לבו ויכיר חסרונו ופחיתותו תמיד כ"כ [כל כך] שלא ידמה בעיניו שיש לו איזה מעלה כי האמת הוא כך למשכיל."
זאת אומרת, מי שמגיע באמת להרגשה אמיתית של המציאות, הוא רואה שהוא בכלל לא נמצא במציאות. אין לו כלום שהוא יכול להגיד שזה שלו, שזה הוא. אלא נמצא במסירות נפש כלפי הכוח העליון, כלפי הבורא, שבאמת חוץ מהכוח העליון אין שום דבר במציאות, "אין עוד מלבדו".
תלמיד: הוא כותב פה שמצד אחד צריך לדחות את הגאווה, מצד שני להכיר שיש לי חיסרון ופחיתות בכל דבר ודבר.
אבל את כל הדברים האלה הוא מייחס לבורא שברא את יצר הרע ולכן ודאי שיש לי מלא מלא חסרונות, ואני מכיר בזה ואני רוצה להתפטר מזה, להתבטל מזה ולהיות למעלה מהם. אז מה הוא אומר? "שלא ידמה בעיניו שיש לו איזה מעלה". אין שום מעלה. הכול זה חיסרון אחד גדול כמו שהבורא אומר "בראתי יצר הרע"1, "כי באמת הוא כך למשכיל."2 שהוא למד את זה ובירר את זה והתעלה על זה ולכן הוא מסכים עם זה.
תלמיד: זאת אומרת, מדובר פה על זה שצריכה להיות גדלות הבורא כל כך גדולה לפַני שאני לגמרי מוכן פשוט להשתטח, ליפול.
לא. אתה לא יכול לראות את הבורא אם כשאתה רואה אותו אז אתה נופל. את זה כל אחד יכול. גם בעולם הזה אם אתה רואה איזשהו בן אדם גדול אז אתה נופל. לא. אנחנו צריכים לעשות את זה בכוח אמונה, שאני עושה את כל המאמצים, כל המעשים, כמה שאפשר כדי להביא את עצמי למצב ש"אין עוד מלבדו", שאני מביא את הבורא שעכשיו נמצא באפס לפני, אפילו לא קיים, זה עוד פחות מאפס, ואני מעלה אותו לדרגה שהוא ממלא את כל המציאות. ולא שהוא מתגלה כממלא את כל המציאות ואז אני נופל.
זאת אומרת, שהבורא כך משפיע לאגו שלי ומבטל לי את האגו? לא. אני צריך עם כל מה שיש לי בכל זאת לעשות כך שאני מבטל את עצמי כלפיי הקבוצה ודרכה לבורא, לא שהוא עושה את זה בכוח, מה שאנחנו יכולים להבין ולרצות, אלא אני עושה את זה. זה כל העניין של מסירות נפש. אחרת אני אשב ואחכה אלף שנה ושום דבר לא יקרה שהבורא יסדר לי את זה.
תלמיד: יוצא שאני צריך לבדוק, לגלות את גדלות הבורא דרך הקבוצה.
אתה צריך לחשוב על המשפט "אתם עשיתם אותי". לא שהבורא מתגלה ואז אנחנו מבטלים את עצמנו. אתה יכול לבקש שככה זה יקרה, אבל בעצם אנחנו צריכים לבנות אותו מתוך היחסים שלנו, מתוך התכונות שלנו, מתוך הכוחות שלנו שמקבלים ממנו. אנחנו צריכים לבנות אותו, "אתם עשיתם אותי". ואז נקרא שאני אפילו לא מבטל את האגו שלי, אני גם לא יכול לבטל אותו בפועל, אני רק עושה עליו צורת הבורא, שזה מה שאני מקבל ממנו ובצורה כזאת חדשה אני רוצה עם האגו שלי לעבוד שיהיה על מנת להשפיע.
תחשבו על זה. יש כאן איזו נקודת היפוך ממה שאולי חשבנו קודם למה שאנחנו צריכים לחשוב. זה דבר גדול. לכן הוא אומר "כי באמת הוא כך למשכיל"3, שמקבל את כל צורות ההשכלה מהרוחניות, מהבורא, אז כך הוא רואה. שאין לו שום מעלה לאדם, ולכן הוא מוסר את עצמו והנפש שלו כלפי הבורא, כי הכול קיבל מהבורא, גם דברים רעים כביכול, ואין לו לאדם לעצמו שום דבר, וכך מתבטל.
עוד נדבר על זה, זה יתגלה לאט לאט.
קריין: ציטוט 2.
"ירגיל א"ע [את עצמו] בכניעה ושפלות בלב ובמעשה והעיקר בלב ויתוודע לו האמת. כי באמת מי שפתח השי"ת עיני הכרתו רואה שפלותו תמיד ומתבייש א"ע תמיד ק"ו [קל וחומר] בחושבו בגדולת יוצר כל מעשי בראשית ב"ה וב"ש [ברוך הוא וברוך שמו] אשר מחמת בושה ממנו הוא כאין נגדו מכל וכל רק מחמת זוהמת הנחש שמעוור עיני האדם מלהביט אל האמת ובזוהמא זו נולד האדם מחטא אדה"ר אז נדמה לו כל הגבהות בלבו ועיניו טַח מֵרְאוֹת תמיד יראה ופחד השי"ת בלבו. ואינו יודע ואינו מרגיש בגבהות לבו כלל כי הוא נולד וגדל בזה מעט מעט בכל יום גדול מחבירו."
("יושר דברי אמת")
שאלה: אמרת שרב"ש מאוד התפעל מהקבוצה הזאת. האם גם אנחנו צריכים להתפעל מאותה קבוצה או לקנא בהם, בזה שהם השיגו דרגה כל כך גבוהה של כוונה, של השפעה לבורא?
בטח. בכל דבר שאתה רוצה להיות דומה למורה אתה צריך לכבד מה שהוא מכבד. ודאי. אנחנו נעבור על זה, שיהיה לנו את זה קצת באיזה זיכרון בשיעורים, שתוכלו אחר כך לחזור עליהם, לכן אני אומר. זה לא דברים שאנחנו צריכים ממש לממש אותם עכשיו והיום כמו שנגיד למדנו היום על מסירות נפש, אלא זה דברים יותר כלליים שאנחנו שומעים מאותו המורה שהיה שם בקבוצה הזאת.
אני לא כל כך מבין מה אתם רוצים לשאול כאן, כי כאן זה דברים כלליים, התרשמות כללית של אותו האדם מהרוחניות.
שאלה: למדנו בעבר שאדם תמיד צריך לראות עצמו חצי זכאי חצי חייב, ופה קראנו בפסקה הראשונה שאדם צריך לראות, להכיר את חסרונו שלא ידמה בעיניו שיש לו איזושהי מעלה. אז השאלה היא, על איזו הכרה מדובר פה, או איך אנחנו צריכים להגיע לרמות כל כך גבוהות של הכרה?
יפה מאוד. אני שמח לשמוע שאלה כזאת, שבאמת כביכול או שאדם צריך לראות את עצמו חצי חייב וחצי זכאי או שהוא מבטל את עצמו לגמרי, כאילו שהוא מלא סך הכול בעבירות ובשבירה וזהו.
אתה צודק. אם אני עומד לפני איזו פעולה אז אני צריך לראות את עצמי חצי חייב וחצי זכאי, זאת אומרת שתהיה לי בדיוק נקודה שממנה אני פונה לבורא ומתחיל לברר. זה העניין "חצי חייב וחצי זכאי".
שאלה: אמרת שאנחנו קוראים את זה להתרשמות כללית. כשקוראים את הקטעים האלה, זה גורם לבן אדם כל כך הרבה התפעלות ובאמת הוא רוצה להיות שם בקבוצה הזאת.
זה נקרא התרשמות כללית.
תלמיד: זה מספיק?
זה מספיק, כי אנחנו לא יכולים ללמוד מכאן שום דבר, שום שיטה אלא התרשמות כללית, התפעלות כללית.
תלמיד: למה קוראים את זה? יש סיבה יותר עמוקה למה בחרנו לקרוא את זה דווקא היום?
אני אמרתי לך שזאת הייתה קבוצה מיוחדת מאוד, מקובלים מאוד מיוחדים, שהיו עובדים מאוד מאוד על ביטול עצמם ועל מסירות נפש, ולכן בחרנו עכשיו, היום, לתת לכם את הפסוקים האלה בנוסף לשיעור שהיה קודם, "מסירות נפש".
תלמיד: אנחנו גם יכולים להגיע לכזו דרגה של מסירות נפש כמו שהם הגיעו אז?
תשתדל. אבל ודאי שאנחנו צריכים לרצות להיות כמוהם.
קריין: ציטוט מס' 3
"כל מה שיבין שפלותו ויתמיד בה במחשבה ובמעשה, יותר ירגיש דביקות נפשו בהשי"ת וע"י זה ילהוט לבו להיות רודף אחר השפלות ולהיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים בראותו כי יותר מה שמקטין א"ע ומשפיל א"ע בלבו יותר יכול להדבק להשי"ת."
("יושר דברי אמת")
קריין: ציטוט 4.
"אחר המעשה ואף בשעת מעשה שעושה להשי"ת לא ידמה באמת שום גבהות רק כניעה ושפלות שיראה שהוא כאין לפני השי"ת ואינו עושה שום מעשה ומה שעושה הכל הוא בכח ועזר אלהי אשר עזרו ונתן לו כח ומבלעדי השי"ת היה אפס ויכיר כל זה בהכרת הדעת הטוב."
("יושר דברי אמת")
קריין: ציטוט 5.
"באמת מחויב אדם תמיד להיות ממ"נ [ממה נפשך] מוכנע ומושפל אם רואה שעדיין אין לו שום יראה בודאי מפני שעדיין לא נטהר לבו מתאוות רעות וממדות רעים וביותר מדות גבהות ונמצא הוא מתועב לפני השי"ת ואיך יתכן להעיז פניו ולחרף לאדם הלא הוא שנאוי ומתועב ומרוחק מלפני השי"ת ואם כבר טיהר לבו מכל וכל עד שזכה לענוה באמת פשיטא שא"א לו להגביה לבו כי איך אפשר בהיותו קרוב להשי"ת ובטל במציאות נגדו להחשיב א"ע למאומה.
("יושר דברי אמת")
זאת אומרת, חייבים בכוח לבטל את עצמנו כלפי הבורא במצבים שאנחנו עדיין לא משיגים שאנחנו כל כך מבוטלים. ואחר כך כשאנחנו עובדים על ביטול עצמנו, על מסירות הנפש ומרגישים את עצמנו שככה זה, שאנחנו אפס ממש, כי כל הדברים הרעים, כל הדברים הטובים, כל מה שמתרחש זה הכול בא מהבורא ואנחנו רק מרגישים את זה, אז אנחנו צריכים בהרגשה שלנו שאנחנו מקבלים מהכוח העליון את הדברים האלה ובנו אין שום דבר, לא במעשה ולא במחשבה ולא בכוונה. ואז מגיעים לביטול האמיתית.
קריין: ציטוט 6.
"צריך הכנעה באמת ומתינות גדול לעיין בעצמו בכל עת בלבו מה הוא רוצה כי היצר אורב בכל עת לאיש כדרכיו להפילו בכח פתויו ואין רגע בלי פגע גדלות וכעס ורשעת ואכזריות וקנאה ושנאה."
("יושר דברי אמת")
מה הוא רוצה להגיד?
"צריך הכנעה באמת ומתינות גדול לעיין בעצמו בכל עת בלבו מה הוא רוצה כי היצר אורב בכל עת לאיש כדרכיו להפילו בכח פתויו ואין רגע בלי פגע גדלות וכעס ורשעת ואכזריות וקנאה ושנאה."
("יושר דברי אמת")
זאת אומרת, בכל רגע ורגע אני צריך להיות במלחמה, לגלות את הכוח רע ששורה בי. ואז אני מעלה את עצמי וכל הזמן משתדל להחזיק את עצמי למעלה ממנו וכן הלאה.
קריין: ציטוט 7.
"העיקר הוא נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים לכל האברים וא"כ אם הלב נשמר ממילא כל האברים נשמרים, וכן להיפך משמורות שאר האברים היינו ראיה שמיעה דבור מישוש טעם וריח עיקר הכוונה בהם יהיה לשמירת הלב, וא"כ אם תראה שהלב מלא עדיין מתאוות תדע שכל המשמורות לא פעלו כלום כי כל המשמורות כולם הם דברים מגשימים והעיקר להכניע השורש בלב כי ממנו תוצאות חיים וע"ז נאמר [משלי כ"ג] תנה בני לבך לי ועיניך [ירושלמי פ"א]."
("יושר דברי אמת")
קריין: ציטוט 8.
"עיקר לדבר תמיד בדברי יראת השי"ת עם החברים וליטע אהבה ביניהם ולהסיר שנאה וקנאה ונקימה ונטירה מלב כי לפי הנראה לאדם הוא תענוג בנפש אבל אחריתה מר ממות וצריך מאד לכוף את יצרו להעביר מלבו השנאה ונקימה ונטירה וכעס ושאר תאוות התלוים בלב בכל המצאה שתוכל ותבין. ועיקר כוונת הלימוד הוא ג"כ כמו כוונת התפלה כי הנפש מתדבקת ומתקרבת להשי"ת ע"י אותיות התורה ועולים האותיות וההבלים להשי"ת ויש לו נחת גדול מזה."
("יושר דברי אמת")
קריין: ציטוט מס' 9.
"צריך מתינות גדול שלא יהיה מובהל בפיזור הנפש בידיעות אחרים רק לעיין ולידע את עצמו ונפשו ולעיין במדת נפשו כל דבר ומעשה מה כוונתו ותוכו אם לתאווה ואם לאמת וזה המנהג בכל עת ורגע בכל עסק מעסקיו, וזה התחלה וראשית הכל כי כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו מיסר ואינו מיוסר כי עיקר לידע א"ע ושכלו וכחותיו ומוחו ונפשו ומחשבותיו כביכולתו כח נצחי ובו יוכל להבחין בין האמת והשקר כדי להרחיק מן השקר ולמאסו ממעשה דיבור ומחשבה."
("יושר דברי אמת")
קריין: ציטוט 10.
"הדבוק בטוב כל עוד שיתקרב יותר מבחין רחוקו יותר מהטוב ומשתוקק יותר כדי שיבוא יותר לידי אמת, ואין לדבר אמת סוף כי אורייתא וקוב"ה כלהו חד אין סוף, והרע בהיפך שקר יש לו סוף כי אחר מעשה היצר והתאוה אפי' הרבה לפשוע הוא מבחין שהוא דבר מטונף ומתחרט וא"א שיהיה לו עזר מה' קודם שידחה הגבהת הלב כי תועבת ה' כל גבה לב ואין אני והוא יכולין לדור ואיך אפשר שיעזור לו ובלי עזר א"א לעמוד נגד היצה"ר."
("יושר דברי אמת")
תלמיד: רציתי להגיד התפעלות מאוד מאוד גדולה מהקטעים האלה. תודה רבה לכל מי שאסף את הקטעים האלה.
יופי. אני שמח שאתה שומע.
שאלה: בעצם כל הזמן הוא מדבר על הקטע להפריש את עצמנו, לקפל את עצמנו. הוא כותב "הדבוק בטוב כל עוד שיתקרב יותר מבחין רחוקו יותר מהטוב ומשתוקק יותר כדי שיבוא יותר לידי אמת", מצד אחד. מצד שני למדנו לפני דקה, "ומה שעושה הכל הוא בכח ועזר אלהי אשר עזרו ונתן לו כח". לפי מה שכתוב פה אנחנו לא עושים כלום, הכול הבורא עושה.
ודאי שהכול עושה ה'. אתה לא שמעת ולא קראת את זה אף פעם בחיים, מאיפה יש לך כוח משהו לעשות? לכן מסירות נפש, ביטול היש, כל הדברים האלה, למה כך המקובלים אומרים לנו? אל תחפש כוחות בעצמך. וכשיתנו לך את הכוחות האלה, אחר כך אתה תצטרך לגלות שמה שעשית זה לא אתה וזה הכול כדי להוכיח לך שאתה לא עשית כלום.
תלמיד: אז הוא כותב פה, "והרע בהיפך שקר יש לו סוף כי אחר מעשה היצר והתאוה אפי' הרבה לפשוע", אם הכול עושה הבורא, איך אני יכול להבחין בין שקר לאמת, במצב שלי היום?
אתה תשתדל לעשות מה שמקובלים ממליצים לך לעשות ואז אתה תראה שככה המציאות קיימת, שרק כוח אחד מפעיל את הכול מתחילה ועד הסוף ומסוף להתחלה.
תלמיד: האם כל מה שקראנו עכשיו, אפשר להשליך את זה גם על העשירייה, או שזה רק עבודה פנימית של אדם אחד?
זו עבודה פנימית של האדם, או עשירייה שמחפשת איך להיות מחוברת ובאמת עשירייה. שאתה לא סופר סתם חמישה או עשרה אנשים, לא חשוב כמה.
אלא אתה רואה שהאנשים עובדים על עצמם, על ביטול האגו של כל אחד ואחד קודם כל כדי להתכלל יחד למעלה מהאגו שלהם. ואז יש להם עביות, וביטול, וחיבור מעל העביות, שהם כבר הופכים להיות למשהו רוחני. רצון עם הצמצום ועם המסך, שלא רוצים לעבוד עם האגו שלהם, זו כבר תחילת הפרצוף הרוחני, אישיות רוחנית.
תלמיד: פתחת את הלימוד במשפט שהם ביטלו את כל החיצוניות שלהם.
כן.
תלמיד: גם אנחנו צריכים לבטל את כל החיצוניות שלנו בעשירייה?
זאת הייתה קבוצה מיוחדת מאוד, בתנאים מיוחדים, בזמן מיוחד, שכך עבדו על עצמם על ידי המנהיג שלהם, שהוא הביא אותם לדרגה כזאת גבוהה. ידוע בין כל המקובלים שחיו אחריהם, שקבוצת קוצק היא קבוצה מאוד מיוחדת.
יש עליהם ספרים, הרבה מדברים עליהם. היו להם חיים מאוד קשים, פיזיים, ומאוד מאוד חשובים, גבוהים, במסירות נפש, רוחניים. לכן היום, מפני שאנחנו נמצאים בלימוד מסירות נפש, אז בחרתי דווקא שיכולים לצרף את זה לשיעור הראשון.
תלמיד: מדהים. זה כמו ללכת עם פירורי לחם על הזקן ביום כיפור.
זה כבר כדי עוד יותר להדגיש כמה שהם רוצים להיות מנותקים מהחומר.
שאלה: זה ממש נשמע כמו דברים שבעל הסולם כתב. האם יש קשר ל"מאור ושמש", מה שאנחנו קוראים עכשיו?
"מאור ושמש" הוא יותר כותב בצורת רחמים. "יושר דברי אמת" זה יותר דין, יותר כאסח. הוא נכנס, הוא דורש, הוא צועק, הוא ככה בצורה כזאת מבטא את עצמו, זה "יושר דברי אמת". ו"מאור ושמש" הוא יותר מרחם, מלטף, מדבר בצורה יפה, זו כבר תקופה אחרת, וקבוצה אחרת, ואדם אחר. שם זה שמאל, "יושר דברי אמת". וה"מאור ושמש" זה יותר ימין. יותר חסידות, אמנם קבלה, אבל יותר לכיוון חסידות.
שאלה: הקטעים היפים האלה מכוונים את האדם לבדוק את עצמו כל רגע ולהתעמק בתוך עצמו. מתי כדאי להתעמק בתוך עצמו ומתי כדאי לחשוב על אחרים כדי לא לשקוע בתוך האגו של עצמו?
אנחנו תמיד נמצאים גם בזה וגם בזה יחד. כי לא יכול להיות שאתה מטפל בך כדי לטפל באחרים. אתה מטפל באחרים, כאילו בקשר שלך עם אחרים, כדי לדעת מה עוד אתה צריך לבטל בך כדי להתקשר אליהם. זו עבודה שנעשית בצורה ככה, באותו זמן. אלה שתי צורות של עבודה אחת, ביטול עצמו, מסירות נפש של האדם.
איפה אנחנו יכולים לראות מסירות נפש? במיוחד כשאנחנו נמצאים בהתחברות עם אחרים, בביטול שלנו כלפי הקבוצה.
שאלה: מה ההבדל בין קבלה לחסידות? החסידות לא צמחה מלימוד הקבלה?
הכול בא מלימוד הקבלה. הקבוצה של אברהם, שהיא יצאה מבבל מכל העמים שהיו בבבל, אז שם הייתה כל הציוויליזאציה, והתחילה להתחבר למעלה מכל ההבדלים, זאת קבוצת מקובלים, וכל התורה היא איך אנחנו מבטלים את האגו שלנו ומגיעים לדביקות בבורא.
והתורה כולה מדברת רק על דרגות רוחניות שאנחנו עוברים עליהן, פוסעים עליהן, עד שמגיעים לדבקות השלם. ואחר כך כרגיל כמו שאנחנו רואים אפילו עד ימינו, שאנשים לא מסוגלים להחזיק במלחמה הפנימית שלהם, להתעלות למעלה מהאגו שלהם, להתאים את עצמם לדרישות הרוחניות. ואז במקום זה הם התחילו לעשות את זה בצורה גשמית, מצוות גשמיות, פעולות גשמיות ולא רוחניות, ולהבין את הדרישות הרוחניות לתיקון הנשמה, לפעולות הגשמיות לפעולות גופניות.
תלמיד: אבל איפה פה נכנסת החסידות? זו תקופה הרבה יותר מוקדמת שעליה מדובר.
נכון. בדרך מקבלה לדת. אני לא רוצה כל כך לדבר על זה כי זה לא שייך לנו ואנחנו לא רוצים בזה בכלל לגעת בזה, זה לא חשוב לנו. אנחנו צריכים ללכת לפי שיטתו של בעל הסולם ולראות בזה שהוא ממש הולך יחד עם כל שיטת הקבלה שהיא היא נקראת "תורת אמת".
שאלה: כשאתה אומר שבקטעים שקראנו עכשיו אלה קטעים יפים אבל זו לא שיטה. נגיד בטקסטים של רב"ש זו השיטה. אתה מתכוון שהטקסטים של השיטה כתובים בקו אמצעי?
לא, מה פתאום, מה זה שייך. הכול זה דבר אמת, ולא ששם זה כן וכאן זה לא. אלא מדובר כאן שאם בכתבי בעל הסולם ורב"ש ועוד מקובלים אנחנו רואים שמסבירים לנו בצורה שיטתית מה לעשות ואיך לפעול כדי להגיע למטרת הבריאה, כאן אין דבר כזה. הוא כתב קטעים, הוא ממש ככה שפך, וכל דבר הוא שייך לאיזה מצב מסוים, הוא אומר משהו מסוים, אבל לא שזה האם אני אלך בצורה הדרגתית ואממש מה שהוא אומר אז אני אתקן את הנשמה שלי. לא. זאת אומרת, זה לא ספר שעליו אנחנו יכולים ללמוד לתיקון הנשמה. זהו. זה פשוט הכוונות קטנות חתוכות כאלה.
שאלה: איך אנחנו יכולים לגרום לעשיריות שלנו אותה התפעלות עצומה שעכשיו הרגשנו מהקטעים האלה?
צריכים עוד פעם לחזור על הקטעים האלה, לקרוא אותם בתוך העשירייה אולי, אבל להשתדל לממש. מה שאתם מקבלים ממני בשיעור זה רק כדי אחר כך להשתדל עד השיעור הבא במשהו לממש. אם כל העבודה שלכם היא רק נמצאת בזמן השיעור, זה לא טוב. ומתי המימוש הנכון בפועל, שהוא צריך להביא אותנו לגילוי העולם העליון, לגילוי הבורא?
שאלה: כמה פעמים ציינת שזאת הייתה קבוצה מאוד מיוחדת, חברים מאוד מיוחדים. מה הייחודיות שלהם, מה אנחנו צריכים לקחת מהם, ללמוד מהם?
מסירות נפש מה שאנחנו למדנו בשיעור הראשון. כאן הוא מסביר את זה במילים אחרות, אבל אותו העניין של מסירות נפש. וגם מחר אנחנו נמשיך בזה, נמשיך מסירות נפש מה שלא סיימנו היום.
קריין: בסדר גמור, נמשיך מחר מסירות נפש.
כן.
קריין: אני מקבל פשוט המון הודעות מחברים שיש התפעלות אדירה מהטקסטים של "יושר, דברי אמת".
זה ספר מאוד גדול, הוא ככה מכניס חזק מאוד את העניין. מה לעשות? שיכנסו לאתר שלנו ויקראו חוץ מעברית אני לא חושב שיש.
קריין: יש בעברית ועכשיו מתחילים לתרגם קטעים נבחרים בשאר השפות.
לפחות בכמה שפות.
שאלה: אבל מה זה, מאיפה ההתעוררות הזאת? כאילו זה משהו מרענן, פתאום שומעים את זה אחרת.
הוא כותב בקו שמאל, כותב ככה בצורה שאין מה לעשות, אתה רוצה? רק כך. תעשה, תהרוג את עצמך, ממש. כזאת הייתה קבוצה שלמה, והם במשך המון שנים הם היו כאלו, וההתמדה הזאת, וכך הם חיו. יש הרבה ספרים אפילו שכתבו אחר כך לא הם בעצמם, אלא עליהם.
קריין: כבר עובדים על זה, אנחנו נביא כבר לשיעורים הבאים גם קטעים מתוך קוצק וכולי.
כן, "סנה בוער בקוצק", עוד כל מיני כאלה. בסדר.
שאלה: האם בעשירייה יש גם כאלה קריטריונים שמאפיינים את הדין ואת הרחמים שתיארת לפני זה?
לא, אנחנו צריכים רק קודם כול לבטל את עצמנו. אחר כך אנחנו נדבר על כל אחד ואחד איך שהוא מבטא את עצמו למעלה מהביטול שלו. בינתיים זה רק ביטול בלבד, מסירות נפש.
תלמיד: לגבי החיצוניות, ענית שעד ביטול החיצוניות שלהם.
אני לא רוצה על זה עכשיו לדבר, אתה מבין את זה או לא? אנחנו לא מבטלים שום דבר חוץ מהאגו שבכל אחד ואחד, זה הכול. ואנחנו לא מבטלים שום חיצוניות, אתה לא צריך להיכנס לאיזו מערה ולחיות שם כמו פרא אדם. אלא מה שאנחנו עושים, ככה, זהו בלבד, ואל תביא לנו בלבולים.
שאלה: אנחנו צריכים לראות תמיד את המעלות של החברים אבל גם לראות מה שחסר כדי לעלות לדרגה הבאה?
כן, וחוץ מביטול עצמי ולהעלות את החברים בעיניי אני לא צריך שום דבר כדי לעלות לדרגה הבאה. רק בצורה כזאת, כמה שאני מבטל את עצמי כלפי החברים. רק מה שרב"ש כותב, מה שרב"ש כותב במאמרים שלו, זה הכול, שם כתוב הכול. תתחילו עכשיו שוב לעבור על אותם המאמרים שלו על הקבוצה, ואתם תראו שיש שם הכול ובצורה ישירה למימוש.
שאלה: לפי הנושאים שקראנו והנושאים שדיברנו עליהם יש לי שאלה המורכבת בשני חלקים. החלק הראשון, להתנתק מהאגו, לבטל את האגו ולהרגיש את עצמך כאפס, בהמשך לזה, האם אפשר לעשות כך פשוט להיות בלי מחשבה והאם כדאי להחזיק במצב הזה?
אתה רוצה לעשות מעצמך צמח? מי אמר לך שאתה צריך לבטל את המחשבות, את הרצונות? אתה צריך לבטל את האגו שלך, האני שלך, ויחד עם זה אתה יכול להישאר להיות מדען גדול, בעל העסק גדול. זה לא שייך אחד לשני, אתם צריכים ללמוד איך לשלב את הדברים האלה יחד. זה העולם הזה עם כל מה שאני קיים בו, וכלפי הבורא, כלפי הקבוצה אני קיים בצורה אחרת, והאחד לא מתבלבל אצלי עם השני, בשום פנים ואופן לא.
תלמיד: שמעתי את המשפט שענית לחבר שאת כל החסרונות אנחנו מייחסים לבורא אז כלפי זה אנחנו מבטלים את עצמנו ומשאירים את האגואיזם, את האגו למטה, הרי זה החסרונות שלנו או שאנחנו מכוונים על ידו לבורא?
אנחנו צריכים ללמוד איך לתקן את האגו שלנו ולהשתמש בו בצורה נכונה. וקודם כל שאנחנו נבין שאנחנו מקבלים אותו מהבורא. קודם כל אני מקבל את האגו שלי מהבורא ואז אני אתייחס אליו בצורה מציאותית, מעשית, נכונה. לא שאני אפחד ולא שאני אשנא אותו ולא שאני אזרוק אותו וארצה להיפטר ממנו, אלא יהיה לי אליו, לאגו שלי גישה עניינית, כי אני מקבל אותו מהבורא, אני צריך לעשות עימו משהו ולא סתם שאני ארצה לחתוך אותו ולזרוק, כי אז אני מזלזל בזה בעבודת הבורא. הבורא ברא יצר הרע והוא מעלה בנו את היצר הרע, ואנחנו צריכים רק ללמוד איך נכון לעבוד עם היצר הרע. ואם היצר הרע לא גדל יום יום, אז אנחנו לא יכולים לעלות, כי "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", כל מדרגה ומדרגה רוחנית היא מתוך זה שיצר הרע גדל, מתגלה בנו יותר.
תלמיד: אני מזהה הבדל מאוד גדול בגישה בין מה שכתוב ב"יושר דברי אמת" לבין איך שאני מבין את בעל הסולם ורב"ש. שב"יושר דברי אמת" הם מכניעים את האגו על ידי שפלות עצמם ובחכמה שאנחנו לומדים אנחנו מבטלים את האגו על ידי אהבת הזולת שזה שתי גישות שונות שנראות לי בדיוק שהם כאותה אחת.
לא, פייביש רק כתב את זה ב"יושר דברי אמת", בצורה אישית ולא ייחס את זה בינתיים לקבוצה. אבל גם בקבוצה יש שם עוד כאלה פסוקים שאתה תראה עד כמה שהוא משייך את האדם לקבוצה. גם זה יש. כאן הוא כותב את זה בצורה פנימית. זה לא שהשיטה שלו היא אחרת, היא אותה השיטה שממנה גם בעל הסולם יוצא וכל השיטה היא אותו יסוד.
זה לא כמו שבמוסיקה או במדע, יש לך כמה גישות ושיטות, אמת זה אמת רק משתמשים בה בתקופה מסוימת או בתנאים מסוימים מפני שמדובר על התיקון של האדם, אבל באמת אין שום הבדל. וזה שרב"ש אומר שהיה נכנס לקבוצה ההיא אם היה אפשר, זה נכון, כי הם קרובים מאוד בעל הסולם רב"ש ל"יושר דברי אמת".
אני הייתי בתחילת דרכי כשקראתי את הספר "יושר דברי אמת" עוד לפני שהגעתי לרב"ש. קראתי הרבה ספרים אבל גם את זה. ופעם כשהגעתי לקבוצה, לרב"ש הוא אמר "יש לנו קצת זמן מה אנחנו נלמד?" אז אמרתי ככה לפני כולם "בואו נקרא "יושר דברי אמת", והוא אמר "רק לא זה רק לא זה" זהו.
ואז אני, אפילו שהייתי איתו אחר כך ביחידות כמעט ולא נגענו לזה. האמת שאפשר להבין אותם על פי כל מיני דברים שאנחנו לומדים, וצריכים לכבד את הקבוצה הזאת כפי שהיא הייתה מיוחדת. אנחנו לא יכולים להכיר את הדברים האלה היום בשום מציאות, אנחנו גם לא יכולים לפי ספרים שכתבו עליהם כל מיני [סופרים] מהספרות היפה. אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו את כול הדברים האלה שכותבים אחר כך אנשים שהם אפילו לא מקובלים ולא שייכים לכלום. לכן נלמד כמה שאנחנו צריכים ללמוד, זה יוסיף לנו קצת צבע ולא יותר.
(סוף השיעור)