שיעור בוקר 18.02.2015 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך י"ב, קטעים נבחרים, עמ' 314, "קו אמצעי"

מעשה מרכבה

.777" ומי שמרכיב מין במינו ויודע לקשור קשר בקִשרו, היכל בהיכלו, מדרגה במדרגתו, יש לו חלק בעוה"ב. זהו שלמות הכול. וכשנשלם השמאל בימין, והזכר בנקבה, וכן ההיכלות, ונעשה הכול מעשה אחד מין במינו, אז היוצא מהשלמות הזו, נקרא מעשה מרכבה. שמרכבה היא מלשון מרכיב ומורכב.

("היכל קודש קודשים", פקודי)

מעשה של שלמות הכול

.778 ויִיצר ה' אלקים את האדם. כתוב שֵם מלא, הוי"ה אלקים. שאדם הוא מעשה היוצא מהמרכבה הוי"ה אלקים, שהרכיב זה בזה, מין במינו, מעשה של שלמות הכול, שהימין נשלם ע"י השמאל, והשמאל נשלם ע"י הימין. וכן עד"ז זכר ונקבה. וכשנשלמו זה בזה, אז נקראו ז"א ומלכות הוי"ה אלקים, שם מלא. אשרי מי שיודע לקשור קשרי האמונה ולייחד הייחוד כראוי.

("היכל קודש קודשים", פקודי)

אור שנגלה מתוך החושך

.145 הקב"ה מגלה עמוקות ונסתרות. כל העמוקות הסתומים העליונים הוא מגלה אותם. קו אמצעי, המגלה העמוקות שבב' הקווים דבינה. וגילה אותם, משום שידע מה בחושך דשמאל, ששם שקע אור החכמה, מטעם חוסר חסדים. ואם לא היה החושך, לא היה אח"כ מתגלה האור ע"י קו האמצעי.

והוא יודע מה בחושך, שכלל אותו בקו ימין. ומשום זה גילה עמוקות ונסתרות, שאם לא החושך דשמאל, לא היו נגלות עמוקות ונסתרות. האור שנגלה מתוך החושך הוא חכמה.

.146 מתוך החושך שבמדבר, נגלה לנו אור הזה. הרחמן, יַשְׁרה אור בעוה"ז ובעוה"ב.

("יָדע מה בחושך", תצווה)

לחם ויין

.138 לך אֱכול בשמחה לחמך, וּשְׁתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלקים את מעשיך. מה ראה שלמה, שאמר פסוק זה?

.139 שלמה, כל דבריו בחכמה היו. לך אכול בשמחה לחמך, פירושו שבשעה שהאדם הולך בדרכיו של הקב"ה, הקב"ה מקרב אותו ונותן לו שלווה ומנוחה. אז, הלחם והיין שאוכל ושותה, הוא בשמחת הלב, משום שהקב"ה רוצה במעשיו.

.140 איפה החכמה בפסוק הזה?

.141 שלמה הזהיר את בני אדם, לעטר את כנ"י, המלכות, בשמחה, בצד ימין, אור דחסדים. והוא לחם, כי לחם רומז על אור החסדים. ואח"כ יתעטר ביין, צד שמאל, הארת החכמה שבשמאל דבינה, כדי שאמונת כל, המלכות, תימצא בשמחה שלמה בימין ובשמאל, וכשתהיה בין שניהם, אז כל הברכות שורות בעולם.

כי זוהי תכלית השלמות של המלכות, שהארת השמאל, חכמה, תתלבש באור החסדים שבימין, שאז מאירים בה שניהם, לחם ויין. וזהו שרוצה הקב"ה במעשיהם של בני אדם.

("ויהיו דם", וארא)

חשיבותו של המלח

.666 ולא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך, על כל קורבנך תקריב מלח. למה מלח חשוב כל כך? משום שהוא ממרֵק ומבשם את המר להטעים אותו. כי מלח דינים, אשר במסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי, המייחד ימין ושמאל, והוא ממרק ומבשם וממתיק הדינים דשמאל, שהם מרים, עם החסדים שבקו ימין. ואם לא היה מלח, לא היה נמשך קו אמצעי, ולא היה יכול העולם לסבול את המרירות. כמ"ש, כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל.

משפט, ת"ת, קו אמצעי שמחזה ולמעלה, שהדינים שבמסך שבו נקראים מלח. צדק, דינים המרים שבמלכות. כשהמשפט, מלח, הוא לארץ, הנוקבא, אז צדק למדו, שיוכלו לקבל המרירות שבצדק. וכמ"ש, צדק ומשפט מכון כיסאך, שהצדק נשלם ע"י המשפט, המלח.

.667 ומלח הוא ברית, יסוד, קו אמצעי, שמחזה ולמטה, שהעולם, הנוקבא, מתקיים עליו. כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. ומשום שעליו יוצא הקו האמצעי, יסוד, נקרא המלח ברית אלקיך, כי היסוד ברית, וקוראים אנו ים המלח, שהים, הנוקבא, נקראת ע"ש המלח הממתק אותו.

.668 כמ"ש, כי צדיק ה' צדקות אָהֵב. זהו מלח, יסוד, בים, במלכות. כי צדיק הוא יסוד, צדקות הוא מלכות. ומי שמפריד אותם, גורם לעצמו מיתה. וע"כ כתוב, לא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך. שלא תפריד את היסוד, מלח, מעל המנחה, הנוקבא. וזה בלא זה אינם הולכים.

("זבולון לחוף ימים ישכון", ויחי)

גלי הים

.217 אתה מושל בגאוּת הים, בשׂוֹא גליו אתה תשַבחֵם. בשעה שהים קופץ בגליו, והתהומות עולים ויורדים, הקב"ה שולח חוט אחד של חסד מצד הימין, ומושך בחזרה את גלגליו, וכעסו שכך, ואין מי שישיג אותו.

כשנוקבא מקבלת חכמה, נקראת ים. כשנוקבא מקבלת מקו שמאל בלבד, שהיא שפע החכמה בלי חסדים, אז מתרוממים גלי הים. שהוראתם לשון גילוי, כי רומז שמימי החכמה עולים ומתגלים וניתנים להשגה. אמנם אין הים יכול לקבל חכמה בלי חסדים. וע"כ הגלים חוזרים ויורדים. כי עולים להתגלות, ומיד יורדים ונעלמים מהשגה, מחוסר חסדים.

ונבחן משום זה שהים זועף, שמתאמץ להעלות מימיו בכוח גדול. וכן חוזר ויורד בכוח גדול. וחוזר חלילה בלי הפסק. וזה נמשך עד שבא קו אמצעי, וממשיך קו הימין, החסד, ומלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין. ואז חוזרים הגלים למקומם וזעפו של הים נשקט. כי עתה מאירים החכמה והחסדים יחדיו בכל תיקוניהם בשלמות הנרצה.

("ויזכור אלקים את נוח", נוח)

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

.735 רשָפיהָ רשפי אש שלהבת יה. שלהבת יה, זהו שלהבת השורף ויוצא מתוך השופר, יסוד אמא, הנקראת י"ה, שהתעורר ושורף. קו שמאל דאמא, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. זהו שורף שלהבת האהבה של כנ"י, השכינה, אל הקב"ה.

.736 משום זה כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. כי כשבא הימין, מים, חסד, עוד מוסיף שריפת האהבה, ואינו מכבה שלהבת השמאל. כמ"ש, וימינו תחבקני.

כי בעת הארת החכמה שבקו שמאל דאמא אל הנוקבא, הוא אש שורף, להיותו בלי חסדים. וכשבא קו הימין בחסדים שלו, המכונים מים, להשקיט את השריפה, אינו מכבה בזה את הארת החכמה, אלא אדרבה, הוא מוסיף ומשלים את הארתה, כי מלביש החכמה בחסדים, והחכמה מאירה בכל השלמות.

.739 בכל מקום הזכר רודף אחר הנוקבא, ומעורר אליה האהבה. וכאן יוצא, שהיא מעוררת האהבה ורודפת אחריו, כמ"ש, שימני כחותם על ליבך. ודרך העולם, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. אלא בהכרח דבר סתום הוא, ודבר עליון צפוּן באוצרות המלך.

("שׂימֵני כחוֹתָם על ליבך", ויחי)

תפילה הנכללת בג' קווים

.45 תפילה של רבים עולה לפני הקב"ה, והקב"ה מתעטר באותה התפילה. משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים. ונכללת מכמה צדדים, מצד ימין משמאל ומאמצע. כי חסדים נמשכים מצד ימין, וגבורות מצד שמאל, ורחמים מהצד האמצעי. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי העולמים, יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הציבור.

אבל תפילת יחיד אינה כלולה מכל הצדדים, והיא אינה אלא באופן אחד, או שמבקש חסדים, או גבורות, או רחמים. וע"כ תפילת יחיד אינה מתוקנת להתקבל כמו תפילת הרבים. כי אינה נכללת בכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים.

("תפילותיהם של הצדיקים", וישלח)

אישה כי תזריע וילדה זכר

.25 הכול באים זכר ונקבה כלולים יחד, ואח"כ מתחלקים, ובאים בזכר בפני עצמו, ובנקבה בפני עצמה. אבל כתוב, וילדה זכר, שזכר ונקבה כלולים יחד מצד ימין, בחינת זכר.

וכתוב, ואִם נקבה תלד, שכלולים יחד נקבה וזכר מצד שמאל, בחינת נקבה. וצד שמאל שולט ביותר על צד ימין, והזכר שבימין נכנע, שאינו שולט. ואז הזכר ההוא, שיוצא מהנוקבא, המלכות, מצד שמאל שלה, כל דרכיו כנקבה, וע"כ נקרא נקבה. אבל זכר היוצא מצד ימין של המלכות, הוא השולט, והנקבה היוצאת עימו נכנעת, כי צד שמאל אינו שולט, וע"כ כתוב עליו, וילדה זכר.

("וילדה זכר", תזריע)

דוד ובת שבע

.315 בת שבע, של דוד המלך הייתה, מיום שנברא העולם. א"כ, למה נתן אותה הקב"ה לאוריה החיתי מקודם לכן?

.316 כך דרכיו של הקב"ה, אע"פ שהאישה מזומנת לאדם להיות שלו, מקדים אותו אחר ונושא אותה, מקודם שהגיע זמנו של זה. כיוון שהגיע זמנו, נדחה זה שנשא אותה מפני זה השני, שבא אח"כ, ומסתלק מהעולם. וקשה הדבר לפני הקב"ה להעביר אותו מהעולם, מפני השני, לפני זמנו.

.317 למה בת שבע ניתנה מקודם לאוריה החיתי? למה ניתנה ארץ הקודש לכנען מקודם שבאו ישראל? כי הכול הוא דבר אחד. כי בת שבע וכן ארץ ישראל הן הנוקבא. ותחילת בניין הנוקבא הוא במוחין דהארת השמאל. ואח"כ נבנית במוחין דפנים מכל ג' הקווים.

אוריה הוא המוחין דחכמה בלי חסדים, הארת השמאל. ובחינת דוד המלך היא המוחין דפנים מג' הקווים. ולפיכך, אע"פ שבת שבע בת זוגו של דוד הייתה, אמנם כדי שתוכל לקבל המוחין דפנים מדוד, הייתה מוכרחה להינשא מקודם לאוריה, כדי לקבל ממנו המוחין דאחוריים מהארת השמאל. כי אי אפשר לה לקבל מוחין דפנים, מטרם שקיבלה המוחין דאחוריים, שהם המוחין דהארת השמאל. שהארת קו שמאל מוכרח לנוקבא מטרם שמקבלת מג' הקווים."

("בת שבע ואוריה", נוח)

קול גלגל המתגלגל

אנחנו לא שוכחים את הכוונה.

.507" קול גלגל המתגלגל מלמטה למעלה. מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות. קול נעימוּת עולה ויורד, הולך ומשוטט בעולם. קול שופר נמשך בעומקי המדרגות, ומסובב הגלגל סביב.

המוחין יוצאים בג' מקומות בזה אחר זה, המכונים ג' נקודות חולם שורוק חיריק, שהם ג' קווים ימין שמאל אמצע, וכן מאירים ע"י גלגול בג' מקומות, שהולכים ומתגלגלים בהם, בזה אחר זה. ולפיכך מכונה דרך הארתם בשם גלגול.

ג' הנקודות הללו כלולות זו מזו. ע"כ יש ג' נקודות בחולם, קו ימין. ג' נקודות בשורוק, קו שמאל. ג' נקודות בחיריק, קו אמצעי. נמצא שיש גלגול בכל אחד מג' הקווים. וכאן הזוהר מדבר מג' הקווים שבחיריק, קו אמצעי, שהוא ז"א, הנקרא קול. ע"כ מכנה אותם ג' קולות.

קול גלגל המתגלגל מלמטה למעלה, הגלגול מקו ימין לקו שמאל. והרי הארת השמאל אינו מאיר אלא רק מלמטה למעלה, וע"כ נאמר, מתגלגל מלמטה למעלה. אלא שמטרם שקו השמאל מתחבר עם הימין נמצאים הארותיו סגורות, שאינו יכול להאיר בלי חסדים. ואח"כ מתגלגל קו השמאל לקו הימין, שאז קול נעימות עולה ויורד, שהוא שפע הנעימות והחסדים המתגלים מקו ימין, והוא מאיר גם מלמעלה למטה, ע"כ נאמר, הולך ומשוטט בעולם.

ואח"כ מתגלגל מקו ימין לקו אמצעי. ז"א, קו אמצעי, הנקרא קול שופר, נמשך ויוצא על מסך דחיריק, שהוא דינים, בעומק הדינים, והוא עיקר המשלים ומגלה את הארת ג' הקווים, ועיקר המסובב את הגלגל סביב, ומייחד ג' הקווים זה בזה.

("קול גלגל המתגלגל", ויחי)

הגלגל המסובב

.508 יושבים ב' מניפות, כוחות הממונים להעניש ולתת שכר, הנמשכים מימין ומשמאל, בשני צבעים נכללים זה בזה, לבן ואדום, שניהם מסובבים גלגל למעלה, כשמסובב לימין הלבן עולה, וכשמסובב לשמאל האדום יורד. והגלגל מתגלגל תמיד ואינו שוקט.

הם מסובבים הגלגל, ג' הקווים, לפי מעשה התחתונים. אם הם צדיקים, אז מסובב הכוח שבימין את הגלגל, ואז עולה הלבן, החסדים, לתת שכר לצדיקים. אם הם רשעים, כוח שמשמאל מסובב את הגלגל, והאדום, הדין, יורד ומעניש את הרשעים.

.509 שתי ציפורים, חו"ב דנוקבא, עולות כשמצפצפות, אחת לצד דרום, חכמה, ואחת לצד צפון, בינה, ופורחות באוויר, שמאירות בו"ק דחו"ב, שו"ק מכונים אוויר.

הצפצוף של הציפורים, הנוקבא, וקול נעימוּת של הגלגל, ז"א, מתחברים יחד, ואז, מזמור שיר ליום השבת. שאז בעת זיווגם מאירים האורות, המפורטים במזמור שיר ליום השבת. וכל הברכות, החכמה, נמשכות בלחש ומתלבשות בנעימות של הגלגל, קו ימין דז"א, חסדים. מתוך האהבה של קול שופר, קו האמצעי דז"א.

הקו האמצעי, קול שופר, מייחד ב' הקווים. ומטרם שהחכמה מתלבשת בחסדים אינה מאירה. ונבחן שנמשכת בלחש, ואינה נשמעת. ואח"כ כשמתלבשות בנעימות הגלגל, הן נשמעות.

.510 כדי לקבל אלו הברכות, כדי שהחכמה תתלבש בחסדים, יורדות הברכות, החכמה, מלמעלה למטה, ונגנזו יחד בתוך עומק הבאר, הנוקבא, שאינה יכולה להאיר בלי חסדים.

מעיין הבאר אינו פוסק מלהיות בלחש, שאינו מאיר, עד שמתמלא אותו הגלגל המסובב, קו אמצעי, עיקר המסובב את הגלגל. וכשהקו האמצעי, הגלגל המסובב, ממשיך ומתמלא בחסד, אז מתלבשת החכמה בחסדים דקו אמצעי ומאירה בשלמות, ואינה עוד בלחש."

("קול גלגל המתגלגל", ויחי)

שאלה: האם אפשר לומר שחיבור, המאמצים המשותפים שלנו במידה מסוימת, שווה חסדים?

לא. חסדים מקבלים מלמעלה בתגובה להשקעה בכוח.

תלמיד: החסדים הם כבר התגובה?

מלמעלה.

תלמיד: כלומר, שום דבר לא יכול לקרות למטה, אם לא נזמין את אור החסדים, זה הדבר היחיד שעלינו להשלים?

נניח, כן.

שאלה: האם אנחנו קודם כל מתקנים את קו ימין שיש בו ג' קווים ואחר כך את קו שמאל שגם בו יש ג' קווים ואחר כך בין זה לבין זה?

בכל קו יש גם ג' קווים.

תלמיד: ובשלב הראשון, כשאנחנו מתעסקים בו אנחנו קודם מתקנים את קו ימין, אחר כך את קו שמאל ורק אחר כך את הקו האמצעי.

ימין שבימין, שמאל שבימין, אמצעי שבימין, אחר כך אותו דבר בשמאל ואחר כך אותו דבר באמצע.

שאלה: כתוב שלתפילה עצמה אתה צריך את קו ימין, את קו שמאל ואת קו האמצע.

כי תפילה היא בניית הכלי.

תלמיד: אז בשביל מה אנחנו מתפללים?

כדי לבנות את הכלי.

תלמיד: אני מתפלל, אבל לא קורה כלום אם אין קו ימין, שמאל ואמצע.

סימן שאתה לא מתפלל.

תלמיד: כולנו מתפללים.

אני לא יודע.

תלמיד: אז מה אנחנו עושים אם אין קו ימין, קו שמאל וקו אמצע "אמיתי", מי שומע את התפילה שלנו בכלל?

אם אתה נכלל עם החברים ומבטל את עצמך כלפיהם בכל מה שאפשר, אז מסדרים לך מהשמים כאלה מבואות, כאלה הזדמנויות שאתה ממש מבטל את עצמך בג' קווים, אתה אפילו לא יודע את זה, אבל זה מתבטא בצורה כזאת שאתה מתחיל לקבל תמורת זה, עזרה מלמעלה, אור מלמעלה. אחר כך אתה מתחיל להשיג מה היא עבודה בג' קווים, ובינתיים אתה לא יודע אבל בכל זאת זה נעשה כך, רק בלי ידיעתך.

תלמיד: לפי דבריך בעצם כל המערכת הא-לוהית היא סוג של תוכנה, ואין לנו עם מי לדבר רק לקיר.

"קיר" זה נקרא שיש לו "חוק נתן ולא יעבור" .

תלמיד: זאת אומרת אם אני לא מתחבר לאותה תוכנה, אז לא קורה שום דבר ואף אחד לא שומע אותי.

אבל אתה נמצא באותה תוכנה.

(סוף השיעור)