שיעור בוקר 11.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אהבת ה' - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא - אהבת ה', קטע מספר 4 של הרב"ש.

"באהבת ה', שאנו אומרים, שהאדם צריך לעבוד "בלתי ה' לבדו", שהכוונה "בלי שום תמורה", הכוונה היא, שהוא מוכן למסירת נפש בלי שום תמורה, בלי שתיוולד מזה איזו מציאות של תמורה מהמסירות נפש שלו. אלא זהו העצם, שזוהי המטרה שלו, שהוא רוצה לבטל את עצמותו לה', היינו (לבטל את) הרצון לקבל שלו, שזהו מציאות נברא, את זה הוא רוצה לבטל לה'. נמצא, שזוהי המטרה שלו. זאת אומרת, המטרה שלו היא למסור נפשו לה'."

(הרב"ש. מאמר 12 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" 1985)

שאלה: מה זה למסור את הנפש לבורא?

למסור נפשו לה', זה להעלות את הרצון לקבל בצורה המתוקנת למקור שלו, כלומר לרצון להשפיע, וזה נקרא שמלכות עולה לבינה ונכללת שם בבינה.

תלמיד: חבר הגיע לשיעור, יש לו מיליון רצונות, איך הוא מבצע את הפעולה הזאת?

הוא רוצה בזמן השיעור להפטר מכל מה שיש לו, מכל הדברים שבעולם, להתנזר מכל זה, ולהשאיר לעצמו רק רצונות, כוונות, מחשבות שאיתם הוא יכול להיות דבוק דרך העשירייה בבורא. זו בעצם כל הפעולה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: אני תמיד מצפה לשכר לא משנה מה אני חושב.

ודאי. איך זה יתכן בלי שכר? אם אתה לא משוגע אלא נורמאלי, אז אתה מצפה לשכר. השאלה מה הוא השכר.

תלמיד: כשאני שומע את הפסוקים שאנחנו קוראים "למסור עצמו לה'", מה אני צריך לעשות, על מה אני עובד בדיוק?

אתה רוצה להתבטל כלפי החברים, ויחד איתם להתבטל כלפי הבורא.

שאלה: להאיץ את העבודה, להאיץ את הקצב, האם זה כשיש שמחה לבקש שתהיה עבודה?

להאיץ את הקצב, זה שאני משתדל להיות קשור לעשירייה ומבטל את עצמי שם, בהם, ומגיע יחד איתם לדבקות הדדית בינינו לבורא. אני צריך לתאר לעצמי את זה בצורה ברורה, וכך להתקדם. המערכת הזאת צריכה להיות יותר ויותר ברורה לי ועומדת לפניי.

תלמיד: האם זה בסדר במצב הזה כשיש לי שמחה כתוצאה מאיזו פעולה לבקש עוד עבודה?

ודאי שזה בסדר. אבל אתה מבקש עוד עבודה כדי שתהיה לך יותר שמחה, כלומר, שמחה היא המטרה? אם לא, אז זה בסדר.

שאלה: איך נכון לשמור על הסירה, אילו סכנות יכולות להיות?

כל הזמן לשמור על החיבור, אם לא אז תהיה נפילה.

שאלה: איך ללכת לבורא בלב ובמוח?

כך צריכים ללכת גם בלב וגם במוח, מה הבעיה? כשאת חושבת את לא יכולה להרגיש את הלב? וכשאת מפעילה את הלב אז המוח שלך לא עובד? תנסי להתקשר גם בלב וגם במוח.

שאלה: מה זה אומר לשרת את הבורא?

לאהוב את כולם כמו שהבורא אוהב את כולם.

תלמידה: כל אחד משרת אותו, או דרך העשירייה?

דרך העשירייה, ודאי, אין פעולה אם היא לא מתוך העשירייה. לכן זו הבעיה שלנו, שנדמה לנו שאנחנו פועלים, אבל אנחנו עוד לא יצאנו מחוץ לגדר העשירייה, כי גם בעשירייה אנחנו עדיין לא מחוברים.

קריין: קטע מספר 5.

"האדם צריך להיות "משפיע על מנת להשפיע", היינו שמזה שמשפיע לה' יהיה לו התענוג הנפלא, כמו שהוא באמת לזוכים לזה. וצריך לשפוך שיחו לפניו ית' שיתן לו את ההרגשה הזו לאהוב את ה' מחמת גדלותו ית'.

ואם עדיין לא זכה, צריך להאמין ולכוף את גופו שזה תענוג נפלא וחשיבות גדולה, ולאהוב את ה' מחמת חשיבותו ורוממותו ית'."

(הרב"ש. אגרת מ')

שאלה: בעצם צריך לשכנע את הרצון לקבל שכדאי לו, שווה לך לעשות את זה?

כן, ודאי, למה לא? אם הבורא הוא אחד יחיד ומיוחד, גדול ומקור לכול, אז אין לי מטרה, עבודה, בעיה, כלום, חוץ מלהתקרב אליו.

קריין: קטע מספר 6.

"דבר ידוע וברור, שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה, כמו שצוה ואמר בכל לבבך ובכל נפשך, אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעה תהיה האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה, לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג."

(רמב"ם. "יד החזקה", הלכות תשובה, פרק י')"

קריין: קטע מספר 7 של הרב"ש.

"אהבה מסטרא דטובו [מצד הטוב] הוא רק בכדי לקבוע את שיעור האהבה. זאת אומרת את מדת גדלו. ואחר כך, כשכבר יודע את שיעור של מדת האהבה, אז הוא צריך לקבל את שיעור הזה בבחינת אהבה בלתי תלויה בדבר, שהוא בבחינת "אפילו נוטל את נפשך". וזו היא בחינת אהבה גמורה.

ואז נבחן, שהוא דבוק בתמידות, משום שאין לו שום דבר בעולם, שיוכל להפסיקו, מטעם שהוא לא צריך כלום, כי יותר מהבחינה "נוטל את נפשך", אין כבר בעולם. לכן מי שמוכן למסירות נפש בכל רגע, הוא בטוח שילך קדימה במעלות הקודש."

(הרב"ש. 842. "כללות העבודה")

המילים האלה הן די קשות, כי הן אומרות שאנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו מוסרים את עצמנו לגמרי לכוח עליון. אבל צריכים להבין שזה כוח אהבה, השפעה, חיבור, דבקות, כוח הטוב בהחלט, ובמידה שאנחנו מתחברים מבנינו אליו, כך אנחנו בעצם נכנסים לכאלו תכונות.

תלמידה: נעים מאוד לראות אותך רב, כזה תענוג מאפריקה, אבל אין לי שאלה.

לא צריכים שאלות, טוב שרואים זה את זה.

שאלה: במה נכללת אצילות הנפש?

בזה שאני מוכן או מוכנה לאהוב את הבורא ללא שום תמורה, זה נקרא "מסירות נפש".

תלמיד: ואם הכול מהבורא, איך אפשר להבין ש"ואהבת את ה' אלוהיך" תלוי באדם?

אם אדם רוצה להתקרב לבורא באהבה, הבורא נותן לו את התכונה הזאת והאדם מרגיש שיש לו אהבה לבורא. כמו שכותב בעל הסולם שבהתעוררות האהבה לבורא אדם צריך להבין שעוד לפני זה הבורא התעורר באהבתו לאדם.

שאלה: מה זה אהבה בלתי פוסקת לבורא?

אישה לא יודעת מה זה אהבה ללא הפסקה למישהו? ללא הפסקה זה מה שאת רוצה, כל אחד דורש. איך יכולה להיות אהבה בהפסקות? זו לא אהבה. אהבה זה יחס בלי גבול ובלי הפסקה, שלא יהיה גבול בזמן ולא במספר ולא בכמות, לא באיכות, בכלום. אהבה פשוט מכל הלב מה שאני מרגיש שאני מסוגל, יחס פתוח לשני זה נקרא אהבה.

תלמידה: וכל מה שסובב אותנו זה הבורא יצר. איך אפשר לוותר על זה, אם דרך זה גם אפשר להביע אהבה לה'?

קודם כל תתחילי להרגיש מה זה אהבה ואז לא יהיו לך שאלות. אם אוהבים לא צריכים שום דבר חוץ מהרגשת האהבה שממלאה את הכלי שלנו לגמרי במאה אחוז.

שאלה: איך אפשר להשיג אהבה מוחלטת לבורא, באיזו צורה?

לפי מה שרב"ש כותב במאמרים שלו על ההתקרבות לבורא. פשוט מאוד, דרך החברים לבקש מהבורא והוא מאיר לנו ומתוך ההארה מלמעלה אנחנו מתחילים להרגיש אהבה אליו.

שאלה: אם אני מוכנה ליטול את נפשי, אני לא יכולה לדרוש כול עוד אני לא מקבלת את כל העשירייה, או יש גישה אחרת?

יש גישה אחת בלבד. כול עוד אני לא אחבר את כל הקבוצה ואכוון אותה לבורא, לא יכול להיות שאני בעצמי רוצה להתקדם לבורא. פשוט מאוד. מתי אני רוצה להתקדם לבורא? כשאני מסוגל לדחוף את כל הקבוצה להתקרבות לבורא.

שאלה: הגוף תמיד מחפש תגובה, אבל אני מבקשת שהחיסרון הזה יהיה לתיקון, זה נכון?

כן.

שאלה: מה זה מידה של אהבה, איך יתכן למדוד את האהבה בלי שאנחנו לא נטעה?

יש לי מכשיר שאת עולה עליו, עומדת, וכמו שהוא מראה כמה קילו יש לך במשקל, אז הוא מראה

כמה יש לך אהבה. את מאמינה שיש לי דבר כזה? אפשר למדוד את האהבה. אהבה זה כוח המשיכה מאדם לחברו. כוח נמדד בקילוגרמים, לכן אפשר למדוד כמה את אוהבת.

שאלה: כול עוד אנחנו לא מרגישות את גדלות הבורא ומגלות בהרגשות שלנו אנחנו יכולות לדבר אין סוף על הרגשת האהבה לבורא. איך דרך השאלות שלנו לתת לכלי העולמי את הביטחון באהבת ה'?

אם אתן תרצו שכך יהיה, זה יהיה.

שאלה: אם לאדם אין כוחות למסירות נפש מוחלטת זה אומר שהוא לא משקיע בקבוצה והבורא לא נותן לו כוחות או שזה משהו אחר?

הבורא לא נותן לו כוח או מוח מפני שהוא לא מספיק התקרב והתקשר לבורא, ולא דורש מהבורא שיספק לו גם כוח וגם מוח להגיע לקשר, לשאול נכון.

תלמידה: ומה זה אומר לדרוש נכון שהבורא ייתן מוח, איך לעשות את זה?

דרך העשירייה. כאן השאלה מאד מאד פשוטה ומובנת עכשיו. אם אני רוצה להגיד משהו לבורא יש לי רק שיטה אחת, עיקרון אחד, אני צריך קודם להתקשר לחברים ודרכם להגיע לבורא, אחרת לא יהיה לי שום סיכוי, או אפשרות שמה שאני מרגיש יגיע אליו. זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

שאלה: בהכנה לשיעור אנחנו נפגשים שתי עשיריות ונראה שזה עוזר להתקדמות שלנו. האם אתה חושב שהגיע הזמן שאחרי הכנס נוכל להתחיל להיות יחד במשימות של שתי עשיריות במהלך השבוע?

אני לא יודע, נדבר אחרי הכנס.

שאלה: כדי למדוד אם יש לנו אהבה, אנחנו צריכות למדוד את מצב ההשפעה בינינו?

לא, אהבה זה כבר מדד מאוד גבוה, אפשר למדוד אותו אבל זו בעיה גדולה. בוא נאמר כך, את כל היחסים בינינו מ 0 עד 100 אחוז אפשר למדוד באהבה, אפילו 0.1 אחוז אחד של אהבה, זה גם קשר, עוד אי אפשר לקרוא לזה אהבה, אבל תלות, התקשרות, פנייה, הדדיות, חיבור וכן הלאה, זה הכול שלבי האהבה.

שאלה: לגבי הקטע שקראנו, כל פעם מרגישים יותר ויותר כמה אנחנו רחוקים ממסירות נפש וכמה כאילו אין סיכוי, מה ההבדל בין הייאוש הנכון לבין חוסר אונים?

הכול תלוי בדוגמה שכל אחד נותן לחברים בעשירייה. אם אנחנו פותחים את הלב אחד לשני אז אף אחד לא יכול להישאר אדיש ובצד. הכול תלוי רק עד כמה חברים מוכנים למען השגת המטרה לפתוח את הלב אחד לשני.

שאלה: אנחנו בונות קשרים בעזרת אור מקיף ויש אפשרות לבנות מסך משותף, מזה נובעת הרגשת השמחה?

כן.

תלמידה: לענות לחבר זה ביטול מוחלט לפני החבר, האם אפשר לא לקבל בצורה חיצונית את הדעה של החבר אף כי אנחנו מסכימות עם הדעה הזאת?

לא, אי אפשר באמצעים לא כשרים, לא טובים להגיע לתוצאה טובה. זה איזה מין תחכום לא כשר, לא ישר, לא נכון. אהבה זה אהבה וצריכים לעבוד לכיוון זה, ולא בצורה כזאת שמסובבים הכול כדי בסופו של דבר לגלות, זה לא הולך ככה. לא, אתן צריכות עוד להתעמק בזה ואז להבין. צריך לפתוח לב וללכת קדימה.

שאלה: אנחנו עובדות בפנימיות, מחזיקות תפילה כל היום, מדברות עם הבורא דרך העשירייה - זאת עבודה מחשבתית, אבל במעשים יש מעט מאוד זמן בגלל העבודה הגשמית, מה צריך להיות היחס בין עבודה פנימית לבין עבודה חיצונית בעשירייה?

לא חשוב, העיקר זו העבודה הפנימית.

שאלה: מהי אהבת הבורא ואיך אנחנו יכולים לזהות שאנחנו באמת באהבת הבורא ולא בסטרא אחרא?

אפשר להגיד כך, יש לי אהבה לחברים, פתאום היא מתעוררת בי, ומתוך זה אני מבין שזה הבורא התעורר אליי ונותן לי את אהבת החברים.

תלמיד: אפשר למדוד את זה?

עדיין לא, אבל עוד מעט נוכל למדוד. לזהות, לגלות את הווקטור, את הכיוון של העניין, נעשה הכול, נתעסק בזה בפועל.

(סוף השיעור)