סדרת שיעורים בנושא: רשב"י - undefined

30 אוגוסט 2022 - 11 מרץ 2023

שיעור 1524 דצמ׳ 2022

זוהר לעם. הקדמת ספר הזוהר. אותיות דרב המנונא סבא, פסקה 22

שיעור 15|24 דצמ׳ 2022
לכל השיעורים בסדרה: הקדמת ספר הזוהר 2022

שיעור בוקר 24.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם. כרך א'. עמ' 212. "הקדמת ספר הזוהר".

מאמר "אותיות דרב המנונא סָבָא"

גם זה מהמאמרים שנכתבו לפני 2000 שנה בכתיבת ספר הזוהר.

קריין: קטע 22.

אותיות דרב המנונא סָבָא

.22" בראשית. רב המנונא סבא אמר, מצאנו במילים, בראשית ברא אלקים את, סדר האותיות שבהן, בהיפוך. שמתחילה כתוב ב' ואח"כ ב', בראשית ברא. אח"כ כתוב א' בתחילה ואח"כ א', אלקים את. כאשר רצה הקב"ה לעשות את העולם, כל האותיות היו עוד סתומות, ואלפיים שנה מטרם שנברא העולם, היה הקב"ה מסתכל ומשתעשע באותיות.

ביאור הדברים. שתי שאלות שואל:

א. למה באו אותיות הא"ב בהיפוך בהתחלת התורה, מתחילה ב' ואח"כ א'?

ב. למה הוכפלו אותן האותיות, שמתחילה שתי אותיות ב' של שתי המילים, בראשית ברא. ואח"כ שתי אותיות א' של שתי המילים, אלקים את.

ומשיב: כאשר רצה הקב"ה, בינה, לעשות את העולם, להוציא את הזו"ן, עולם, היו עוד האותיות, הכלים של זו"ן, סתומות, נכללות בג"ר, או"א, ולא היו נודעים. וחו"ב נקראים אלפיים שנה. ומטרם שנברא העולם, היו האותיות דזו"ן כלולות בחו"ב. ע"כ מכונה התכללות זו"ן בחו"ב, שאלפיים שנה מטרם שנברא העולם, היה מסתכל ה' ומשתעשע באותיות, כי אז היו זו"ן לבחינת מ"ן באלפיים שנה בחו"ב. והמ"ן גורמים תמיד שעשועים לעליון. ולכן בעת ההיא, שהיו למ"ן בחו"ב, היה מסתכל ה' ומשתעשע באותיות."

אותיות דרב המנונא סָבָא

"22. בראשית. רב המנונא סבא אמר, מצאנו במילים, בראשית ברא אלקים את," בארבעת המילים האלה, "סדר האותיות שבהן, בהיפוך. שמתחילה כתוב ב' ואח"כ ב', בראשית ברא. אח"כ כתוב א' בתחילה ואח"כ א'," בסוף, "אלקים את. וכאשר רצה הקב"ה", הבורא, "לעשות את העולם, כל האותיות היו עוד סתומות, ואלפיים שנה מטרם שנברא העולם," זו מדרגה שלמה, "היה הקב"ה מסתכל ומשתעשע באותיות." כך כתוב עד כה.

וממשיך.

"ביאור הדברים. שתי שאלות שואל:

א. למה באו אותיות הא"ב בהיפוך בהתחלת התורה, מתחילה ב' ואח"כ א'?

ב. למה הוכפלו אותן האותיות, שמתחילה שתי אותיות ב' של שתי המילים, בראשית ברא. ואח"כ שתי אותיות א' של שתי המילים, אלקים את.

ומשיב: כאשר רצה הקב"ה, בינה," הקב"ה נקרא בינה, דרגת בינה, שהיא הפועלת על התחתונים. כתר וחכמה לא פועלים על התחתונים. כמו שלמדנו שאימא יוצאת מהמצב שלה כדי להודות, כדי לטפל בבנים שלה, בזו"ן. "ומשיב: כאשר רצה הקב"ה, בינה, לעשות את העולם, להוציא את זו"ן, העולם, היו עוד אותיות, כלים של זו"ן, סתומות, נכללות בג"ר," זה נקרא שהן סתומות "או"א, ולא היו נודעות." האותיות עוד לא יצאו ועוד לא האירו דרכן את האור העליון למטה. "וחו"ב נקראים אלפיים שנה. ומטרם שברא העולם," זו"ן "היו אותיות דזו"ן כלולות בחו"ב. וע"כ מכונה התכללות זו"ן בחו"ב, שאלפיים שנה מטרם שנברא העולם, היה מסתכל ה' ומשתעשע באותיות, כי אז היו זו"ן לבחינת מ"ן באלפיים שנה בחו"ב." עדיין זו"ן לא יוצאים החוצה מחכמה ובינה. "והמ"ן גורמים תמיד שעשועים לעליון." העליון מחזיק בתוכו את התחתון. "ולכן בעת ההיא, שהיו מ"ן בחו"ב, היה מסתכל ה' ומשתעשע באותיות."

שאלה: כתוב שעוד לפני שנבראו העולמות הבורא כבר נהנה מהמ"ן של הזו"ן. ממה הוא נהנה, מאיך שהכול ייברא וייראה?

זה שהזו"ן רוצים להתחבר אליו, למדרגה העליונה, מזה הוא נהנה.

תלמיד: הזו"ן כבר היו קיימים?

הזו"ן היו קיימים אבל רק במידה, בצורה שבה הם נכללו במדרגה העליונה.

תלמיד: בפוטנציה.

כן.

שאלה: למה הכוונה במשפט "והמ"ן גורמים תמיד שעשועים לעליון"?

הכוונה היא שהתחתון פונה לעליון, ולא חשוב עם מה הוא פונה, העליון תמיד נמצא שמח מזה. זה נקרא שהתחתון "מעורר שעשועים בעליון". כי לבורא אין שום בעיה לתת לתחתון כל דבר שהתחתון ירצה, לכן כל בקשה מצד התחתון לעליון מעוררת בעליון שמחה.

שאלה: האם זה קשור לזה שאנחנו בעבודה שלנו, במצבים שלנו, צריכים ליהנות ממה שעוד לא יצא, כלומר מרשימות?

זה שאנחנו כבר נמצאים בקשר, לפחות באיזשהו קשר עם הבורא, צריך לתת לנו שמחה אדירה.

תלמיד: אף על פי שזה עדיין לא יצא לפועל.

אז מה? אבל זו כבר התחלה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להעלות מ"ן כקבוצה?

אתם צריכים להתקשר זה עם זה, לדבר על השאלה, ופחות או יותר, לפחות לפי המילים, תרגישו שאתם רוצים אותו דבר. אחר כך תשתדלו להתאמץ להיות סביב השאלה הזאת יחד ותעלו אותה לעליון שגם העליון ירגיש מה שאתם רוצים. אני מבטיח לכם שתרגישו מהר מאוד שאתם מעוררים את העליון והוא פונה אליכם. אתם תצליחו להתקשר אליו והוא יקבל את החיסרון שלכם ויתחיל לטפל בכם. העיקר יחד, אנחנו יחד צריכים לחשוב על העליון.

שאלה: כתוב במאמר שלפני בריאת העולם הבורא הסתכל באותיות ושיחק איתן. מה זאת אומרת שהוא שיחק בהן?

הוא הכין אותן לעבודה לתחתונים. האותיות היו בנו והבורא היה משחק איתן, זאת אומרת משנה אותן בנו. ואז הרגשנו בזה חוסר שקט פנימי, חיפוש, רצון לעשות משהו, לעלות, וזה נקרא "משחק הבורא בנו".

שאלה: מה אנחנו צריכים לעשות עם הזו"ן האלה עכשיו?

את זה אנחנו נלמד בהמשך.

שאלה: נאמר שהבורא, כלומר בינה רצתה לברוא את העולם. למה בינה נקראת בורא בקטע הזה? ובהמשך כתוב שזה חכמה ובינה יחד.

אם הבורא דואג לנו, אז זו דרגת בינה, אם הוא מתקן אותנו, אז זו דרגת חכמה ובינה.

תלמידה: מה זה נקרא שהוא סתם עובד איתנו?

אם הוא לא צריך לתת לנו את אור החכמה, אז זו בינה שעוסקת בנו, שמטפלת בנו. אנחנו נלמד את כל המצבים האלה, זה לא אחד ולא שניים.

שאלה: בזה שהחברים רוכשים יחד את הטרמינולוגיה של ספר הזוהר, לאיזו ספירה זה מעלה אותנו?

כל פעם לספירה יותר עליונה.

שאלה: הבורא משתעשע באותיות, האם גם אנחנו נלמד בבוא היום להשתעשע באותיות?

ודאי. זו העבודה שלנו, אלה החיים שלנו, שנעבוד עם כל האותיות ונרכיב מהן מילים ומשפטים, ואת כל המילים והאותיות בתורה החל מבראשית נרכיב ונספור ולפי זה העולם יתַּקן. על ידי כל אות ואות נתקן את כל המצבים בעולם.

תלמיד: האם אתה מלמד אותנו את זה, או שמלמדים אותנו מלמעלה?

גם וגם.

שאלה: אמרת שצריכים לחשוב ביחד בעשירייה. מהם התנאים שבעזרתם נצליח לחשוב ביחד בעשירייה?

להיות יחד, כל מה שדיברנו איך להתקרב זה לזה.

תלמיד: זה אומר בהכרח יחד פיסית, באותו מרחב?

לא. כתוב "כאיש אחד בלב אחד"1, לאיזה לב תיכנסו יחד?

שאלה: מה הקשר בין האותיות לבניית העולם? דיברת על התיקונים שאנחנו נתקן.

אותיות הן כמו קוביות שמהן ילדים מרכיבים בניינים, ומהקוביות האלה אנחנו בניינים רוחניים, קובייה על קובייה. אם אנחנו עוזרים בזה זה לזה, אז אנחנו בונים בית משותף ובו אנחנו מגלים את הבורא שהוא אחד לכולם, לכולנו.

שאלה: דיברת על כוחן של האותיות שהן סכמות בחוכמת הקבלה ויש בהן מידע מיוחד, אבל איך אנחנו צריכים להתייחס אליהן?

בינתיים תקשיב למה שאני אומר ותספוג, ולאט לאט זה יתחיל להתאסף בך.

שאלה: קראנו קודם על צירופים ושילובים של שם ה' ועל האותיות. מה ההבדל בין השמות לאותיות?

השמות הן סכום האותיות שמגיעות למידה שלמה. כמו בניין שבונים מלבנים, כך מהאותיות בונים את המילים ומהמילים בונים משפטים. נלמד בהמשך למה כך אנחנו בנויים, שבצורה כזאת אנחנו גם תופסים את החומר וגם מעבירים אותו מאחד לאחר.

שאלה: כשמקובלים שוכחים אותיות, מה הם שוכחים בעצם?

זה לא לעכשיו.

שאלה: מה צריכים לעשות תלמידים שלא מדברים בשפה העברית כדי להרגיש יותר טוב בזמן הקריאה בזוהר? איזה סוג של עבודה אתה ממליץ לנו לעשות? האם כדאי לנו לבנות מילון למילים כאלה?

אני ממליץ לבנות מילון. לקחת מחברת ולרשום את המילה בעברית, אם צריך גם לרשום איך מבטאים את המילה באותיות לטיניות, ואחר כך תרגום לשפה שלכם, וזה ישמש אתכם כמה חודשים עד שתתרגלו וזה יהיה לכם דבר רגיל, עד כדי כך שתוכלו לקרוא בספר התורה בצורה אוריגינלית. אין שום בעיה.

שאלה: מה היחס בין האותיות לרשימות?

הרשימות הן תוצאה מהשפעת המאור על הרצון. השפעות מסוימות של האור על הרצון בונות מהרצון צורות מיוחדות, חתוכות, שנקראות "אותיות".

שאלה: הדימוי לילדים שבונים מקוביות מסביר לנו שאנחנו עושים פעולות בלי להבין, בלי להרגיש, ואז אנחנו בעצם עובדים כמו הילדים בחושך, עד שזה נבנה שלב אחר שלב?

נכון.

שאלה: האם אפשר לומר שהאותיות הן מקרים שונים שמתגלים ביחסים בינינו, והמילים שאנחנו בונים הן תוצאה מכך שאנחנו יודעים את הקשרים האמיתיים בין כל המאורעות האלה?

אפשר להגיד.

שאלה: האם המטרה של האותיות היא לתקן אותנו ולבנות?

"האותיות" הן השתתפות הכוחות המשותפים שלנו כדי לעשות פעולות דומות לבורא.

שאלה: הבנתי מדבריך שהתחתון מעורר שעשועים בעליון וגורם לשמחה. האם התחתון יכול להרגיש שהוא גורם שמחה למעלה?

כן, ודאי.

תלמיד: מתי זה קורה?

כאשר רוצים להראות לך שככה זה. ואם עדיין לא רוצים להראות לך כי זה יכול לקלקל אותך, אתה לא רואה.

תלמיד: זאת אומרת, אם אני מוכן, אז אני זוכה להרגיש שאני עושה שמחה למעלה.

כן.

שאלה: למה הבינה מחליטה להתכלל עם זו"ן? ואיך אנחנו יכולים להתכלל עם הבורא?

בינה רוצה להתכלל עם זו"ן כדי לתקן את הזו"ן, כי בינה לא צריכה שום תיקון, אלא היא מרגישה שהיא יכולה להתכלל עם הזו"ן, למסור לזו"ן כוח השפעה, ואז זו"ן יהיו מתוקנים.

קריין: נמשיך במאמר "אותיות דרב המנונא סבא", נקרא שוב את אות 22.

אותיות דרב המנונא סָבָא

.22" בראשית. רב המנונא סבא אמר, מצאנו במילים, בראשית ברא אלקים את, סדר האותיות שבהן, בהיפוך. שמתחילה כתוב ב' ואח"כ ב', בראשית ברא. אח"כ כתוב א' בתחילה ואח"כ א', אלקים את. כאשר רצה הקב"ה לעשות את העולם, כל האותיות היו עוד סתומות, ואלפיים שנה מטרם שנברא העולם, היה הקב"ה מסתכל ומשתעשע באותיות.

ביאור הדברים. שתי שאלות שואל:

א. למה באו אותיות הא"ב בהיפוך בהתחלת התורה, מתחילה ב' ואח"כ א'?

ב. למה הוכפלו אותן האותיות, שמתחילה שתי אותיות ב' של שתי המילים, בראשית ברא. ואח"כ שתי אותיות א' של שתי המילים, אלקים את.

ומשיב: כאשר רצה הקב"ה, בינה, לעשות את העולם, להוציא את הזו"ן, עולם, היו עוד האותיות, הכלים של זו"ן, סתומות, נכללות בג"ר, או"א, ולא היו נודעים. וחו"ב נקראים אלפיים שנה. ומטרם שנברא העולם, היו האותיות דזו"ן כלולות בחו"ב. ע"כ מכונה התכללות זו"ן בחו"ב, שאלפיים שנה מטרם שנברא העולם, היה מסתכל ה' ומשתעשע באותיות, כי אז היו זו"ן לבחינת מ"ן באלפיים שנה בחו"ב. והמ"ן גורמים תמיד שעשועים לעליון. ולכן בעת ההיא, שהיו למ"ן בחו"ב, היה מסתכל ה' ומשתעשע באותיות."

שאלה: אמרת משהו מאוד מעניין לגבי לחשוב יחד על העליון. אנחנו פה הרבה חברים, אנחנו עם הכלי העולמי, מה זה אומר להיות יחד במחשבה אחת על העליון?

כל מצב רוחני או כל מדרגה רוחנית מתחלקת לעשר כדי לפרט את עצמה, לפתוח את עצמה, לגלות את העביות, את הרצון, את הנטייה לשורש ככול האפשר וכן הלאה, לכן כל דבר כלול מעשר. מה שלא תיקח, איזו נקודה בכל מערכת העולמות, לכל נקודה יש מתחתיה התפתחות לעשר, התפרטות.

מכאן אנחנו לומדים איך להשיג את העליון. אם עשרה מתחברים יחד, לא חשוב מאילו צורות, איפה הם ומה הם, הם לא צריכים לבדוק את זה, אלא אם הם יכולים להתקשר יחד, אז היחד הזה כבר נמצא במדרגה עליונה יותר מהם. במדרגה הזאת שהם השיגו כאחד הם מתחילים לגלות שיש עוד כמוהם, והם עובדים איתם שוב יחד להתחבר כאחד. כל הזמן הם יכולים לעלות כך עוד ועוד, כל פעם להתחבר עשרה כאחד, עד שהם מגיעים לסוף כל המדרגות, לגמר תיקון.

תלמיד: כולנו יושבים כאן ובכל העולם וקוראים יחד את "ספר הזוהר", וכולנו מגיעים למחשבה אחת. איך באמצעות "ספר הזוהר" אפשר להגיע למחשבה אחת משותפת? איך גורמים לכולם להתכלל במחשבה הזאת?

אנחנו קוראים יחד ורוצים להתכלל כאחד במערכת אחת, זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו לומדים את זה לפי הספר שחיבר רבי שמעון בר יוחאי, שהוא הראשון שגילה בכלל את חכמת הקבלה בעולם שלנו, וכך אנחנו לומדים, לפי מה שכתבו רבי שמעון והתלמידים שלו. לכן עכשיו נמצא בידנו המקור הראשון של חכמת הקבלה.

תלמיד: האם זה מה שמביא אותנו למחשבה אחת משותפת?

כן, למחשבה אחת, להרגשה אחת, לכלי אחד, כשאנחנו סגורים יחד על ידי ט' ספירות ומלכות, ובסופו של דבר אנחנו נידמה לאותה עשירייה שהייתה עם רבי שמעון. וכל אחד מאיתנו וכולנו בעשיריות נהיה במשהו דומים לעשירייה שלו, ודרך העשירייה שלו נקבל הארה מלמעלה וזאת תהיה ההשגה שלנו בעולם העליון, בעולם הרוחני.

שאלה: אנחנו לומדים את ה"זוהר" מזה ימים, ועלתה בליבי שאלה מאוד מאוד עמוקה. האם הבורא רוצה להסתתר, או שאני הוא זה שבורח ממנו ומפחד לגלות אותו?

שאלה יפה. הבורא מסתתר כי בזמן שאנחנו מחפשים אותו אנחנו בדרך רוכשים את הכלים איך לגלות אותו, ולכן כדאי לנו לרוץ אחריו ולחפש אותו. זה לפי אותם הכללים שה"זוהר" עצמו מספר לנו, שאנחנו צריכים להתאחד לעשירייה ויחד להשתדל למצוא אותו, כי הוא אל מסתתר, כך עושים. כל העבודה שלנו היא למצוא את הבורא.

שאלה: בקטע נאמר שלזו"ן הייתה תכונת מ"ן, אבל מ"ן זו הרי תפילה שמעלים התחתונים. מי העלה את המ"ן הזה אלפיים שנה לפני בריאת העולם? על מה מדובר פה?

זה עלה מעצמו מאותם הכלים שנשברו, וגם אז עוד לא הייתה שבירה, אבל אנחנו עוד נעבור את כל זה.

שאלה: איך לשחק עם האותיות? איך לבטא בעבודה שלנו בעשירייה את האותיות?

כשאנחנו רוצים להתקשר בינינו בכל מיני צורות, בכל מיני חיבורים, זה נקרא שאנחנו משחקים עם האותיות.

שאלה: התאספנו עכשיו לפגישה פיזית ואנחנו כל הזמן עושות כוונות כדי להיכנס לאור ה"זוהר" עם לב פתוח, ויש תחושה שזה לא מצליח, שזה לא עובד, שהלב כמו אבן. מה לעשות כדי להתעורר ולהיכנס באופן טבעי?

אין דרך אחרת חוץ מלהתקרב. אין דרך אחרת להתקרב מלבד להבין שאין דרך אחרת, אלא את חייבת להתקרב ולהיות קרובה יותר.

שאלה: לָמה בטקסט מוסבר רק על המשפטים הראשונים, על בראשית ברא, לָמה רק על האותיות הראשונות ולא על כל האותיות, ולא על כל המשפטים שמופיעים בהמשך?

אנחנו נראה מה יהיה אחר כך.

תלמיד: אני שואל, לָמה הוא מזכיר רק את האותיות הראשונות בכל מילה, לָמה לא את כל המשפט עצמו?

אנחנו נראה את זה אחר כך, נתקדם בקצב שלו, כמו שהוא מסביר. העיקר בשבילנו זה לקרוא ולהבין את מה שהוא רוצה להסביר, ומה שהוא לא רוצה להסביר, אז לא רוצה. יש כאן הרבה דברים שהוא לא מסביר, כי הוא מביא אותנו בדיוק למטרה.

שאלה: רציתי לברר לגבי הגישה שלי. מתחילת הלימוד שלי את החכמה ניסיתי לתאר איך כל חבר אוהב בדרכו את העשירייה, אחד בביטול, אחר באהבה, או באמונה מעל הדעת. אני מנסה לממש את האהבה הזו ואת החיבור בארבע בחינות, באותיות, בספירות. האם זו גישה נכונה?

הייתי ממליץ לך לעשות את מה שכתוב בספר ולא להמציא עוד אופציות. אתה עדיין לא מתאר לעצמך מה נמצא בספר הזה, אילו וריאציות. לכן תעשה את מה שנאמר, את זה תקיים, ואז תראה איך תתקדם ללא הסתבכות ובלבולים.

שאלה: למה אנחנו לומדים את האותיות? נראה שהן מפרקות, שוברות את המציאות, בשעה שהבנתי שאנחנו צריכים כולנו להתאחד ולהגיע לבורא?

אבל אנחנו יכולים להבין את האותיות, את האופי של כל אות ואות, ואחר כך להתחיל להרכיב מהן מילים. מה זו מילה? אנחנו לא התחלנו ללמוד קרוא וכתוב ממילים אלא מאותיות. כך גם כאן, אנחנו מתחילים מאותיות, אין ברירה.

אתה כבר מבוגר ושכחת איך למדת בבית הספר, אבל התחלת ללמוד מאלף בית וכן הלאה, כך גם אנחנו לומדים אותיות. עוד מעט נעבור למילים, לאחר מכן למשפטים ואחר כך למושגים.

תלמיד: אם אני מכוון הכול במחשבה שלי לבורא, שהכול מאוחד בו, למה יש צורך באותיות?

כי זה לא מספיק סתם להיות במחשבה. מהי המחשבה עצמה שאתה מכוון לבורא? אתה צריך לכוון רצון, כוונה, מצב נוכחי, מצב עתידי, אתה צריך לפתוח לו קצת את הלב, את הרגשות, שהוא יתקן אותם, לתת לבורא עבודה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לספוג את הזוהר. מהי הפעולה הזו?

אנחנו נגיע לזה אחר כך, לא כרגע.

שאלה: האם אנחנו צריכים להתייחס לצורה של האותיות או להניח לזה?

אחר כך, זה השלב הבא.

שאלה: מה זה אומר שהבורא משתעשע באותיות?

הבורא משחק עם האותיות. כשהוא עובד איתן בכל מיני צורות הוא רוצה להראות לנו מה יש בתוך כל אות ובצירופי האותיות יחד, וכמה אנחנו יכולים למסור דרך הקוד הזה את היחס שלנו אליו, וכמה הוא מתחיל לכתוב על הרצון שלנו אותיות כדי שנבין אותו. הלב שלנו הוא כמו לוח, כמו דף והוא כותב. גם אנחנו כותבים לו על הלב שלנו, זה נקרא "כתוב על לוח ליבך", וכך אנחנו נמצאים בהתכתבות עם הבורא. זה נקרא "אותיות הלב".

שאלה: איך להידבק כולנו יחד לספר הזוהר כאיש אחד בלב אחד?

על ידי הלימוד שלנו נתקרב לזה.

שאלה: האם כשהקשר בינינו בתוך העשירייה מגיע לשלמות, האותיות מסייעות לנו לבנות את הקשר הזה? האם אנחנו משתמשים באותיות?

ודאי שכן. האותיות הן היסוד של ההתקשרות שלנו מבינינו לבורא, ורק בעזרת האותיות אנחנו חיים.

שאלה: כשאנחנו מתחברים בכל העולם, האם אנחנו מייצגים כלפי העליון עשירייה אחת המושכת מאור?

כן.

תלמידה: האם האותיות הן אלגוריה לפעולות רוחניות? כשאנחנו מתחילים להרכיב אותיות, האם אנחנו מייצרים פעולה?

כן.

שאלה: האם הבורא נהנה לבדו מהאותיות או רק יחד איתנו הוא נהנה?

יחד איתנו.

שאלה: מורגש שמהתקופה האחרונה כשהתחלנו ללמוד את הזוהר הלב והמוח התנתקו והלב התחיל להבין, להרגיש את הכול. אבל יש השתוקקות להבין במוח את מה שלומדים. איך לייצב את ההרגשה בלב שתהיה מכוונת חזק כלפי המטרה?

על ידי העבודה ביניכם, על ידי קנאה, תאווה וכבוד. כמו שלמדנו.

תלמיד: האם אני יכול להעביר את ההרגשה שבלב לחברים?

איך?

תלמיד: זה מה שאני שואל, איך אנחנו עושים את זה על ידי קנאה, תאווה וכבוד?

כשעושים פעולות יחד, אז ההרגשות עוברות מאחד לכולם.

תלמיד: אפשר לתת דוגמה לקנאה, תאווה וכבוד שאפשר לעורר בינינו?

לא, אתה חייב לעבוד וזה ייצא לך. יש לך חיסרון לזה, זה יצליח לך.

שאלה: אמרת שאם אנחנו מתחברים, אז ביחד הזה אנחנו עולים מדרגה. כשמתקשרים יחד, אז היחד הזה זה המדרגה העליונה שלנו, וכשאנחנו מגיעים לאותה מדרגה של יחד, אז אנחנו מגלים שיש עוד כמונו. מה זה ה"כמונו" הנוסף?

קודם נגלה את המדרגה שמעלינו, שם אנחנו כולנו יחד, ומזה יהיה לנו ברור איך נעלה הלאה.

שאלה: בתקופה האחרונה כשאנחנו קוראים בזוהר קורה משהו מיוחד. תמיד הזוהר היה מאוד נעים, רך ומלטף ובפעם הראשונה יש חברים שסיפרו שזאת חוויה אחרת, קצת פחות נעימה ופחות נוחה. מה עושים עם המצב הזה, זה משהו שצריך ללמוד ממנו?

דרך זה הם ירגישו שהזוהר מחבר אותנו.

שאלה: האם ו"ק וזעיר אנפין אלו אותן התכונות?

כמעט.

שאלה: איך העשירייה יכולה לבדוק את עצמה שיש לה לבוש של חסדים?

אם הם נמצאים למעלה מהרצון לקבל שלהם.

שאלה: האם אפשר לומר שככל שאנחנו נכללים באחרים ככה אנחנו מתפתחים?

ודאי.

שאלה: מה זה אומר שהבורא רצה לעשות את העולם ולהוציא את הזו"ן?

הבורא רצה לברוא את הנבראים שיעלו לדרגה שלו וזה הוא מבטא בזו"ן. כשהם מתחברים ובחיבור שלהם עולים לדרגה שלו.

שאלה: מה זה אומר שהבינה מתכללת בזו"ן, איך זה בא לידי ביטוי?

בינה נכללת מזו"ן כשהיא לוקחת את הזו"ן ומעלה אותם כדי לתקן ולמלא אותם, אז היא נכללת מהם. לבינה עצמה אין חסרונות. כמו אימא - מה שהילדים מבקשים, זה החיסרון שלה.

שאלה: האם כל הרצונות הם אותיות או שיש רצונות שהם אותיות ויש כאלה שלא?

כל הרצונות הם אותיות.

שאלה: מה זה אלפיים שנה?

אלפיים שנה זה מדרגה שלמה, עשר ספירות.

שאלה: האם לזו"ן יש רצון להידבק בחכמה ובינה ובזה לגרום נחת רוח לבורא?

נכון.

שאלה: אם הכלים של זו"ן סתומים, אז איך עולה המ"ן?

אם הכלים של זו"ן סתומים, אז אין מ"ן. זאת אומרת, צריכים לפתוח אותם.

הלאה.

שאלה: איך אפשר להבין ולהרגיש את המשפט "והמ"ן גורמים תמיד שעשועים לעליון"?

כי העליון אוהב את המ"ן מהתחתון, מפני שאז הוא יכול לטפל בתחתון ואלה השעשועים שלו.

שאלה: האם כאשר הבורא משחק באותיות זה יוצר את החיסרון להעלות מ"ן?

כן.

שאלה: האם אותיות זה כל מיני סוגי קשר עם העליון?

קשר נכון. בהם מרכיבים השפעה הדדית.

שאלה: האם עליי לראות כל חבר כאות ומכאן מגיעה החשיבות של החיבור?

אפשר להגיד כך בינתיים.

שאלה: האם ניתן לומר שהאותיות הם יחס הבורא אלינו?

כן.

שאלה: מה מיוחד באותיות א' ו-ב'?

אלה האותיות הראשונות מהאלף בית. בהם במיוחד הבורא ברא את העולם.

שאלה: האם האותיות הן תכונות של הרצון?

הם ביטוי של הרצונות.

שאלה: מה זה אותיות העבודה?

אותיות העבודה אלה אותם הרצונות שמתגלים כדי שאנחנו נממש אותם.

שאלה: האם למילים ולאותיות שאנו משמיעים עכשיו אחד כלפי השני יש משמעות מזיקה או מועילה?

כן.

שאלה: אז בעקבות זה נובע שאנחנו צריכים מאוד לשים לב באיזה מילים ומה אנחנו אומרים אחד כלפי השני?

ודאי, זה כתוב כאן גם בהרבה מקומות.

שאלה: האם כשמדובר על העליון, מדובר על המדרגה העליונה הבאה או תמיד העליון?

על המדרגה העליונה הבאה.

(סוף השיעור)


  1. רש”י על שמות י”ט, ב’