בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 9.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר, המשך מאות ט"ז*

1. בעה"ס כותב כאן שיש לנו לפנינו סה"כ 2 דרכים, הסוף כבר קבוע, המצב הסופי כבר קיים, רק איך אנחנו מתפתחים כדי לקבל את המצב הסופי השלם בדבקות בבורא. כדי להגיע לזה יש לנו 2 דרכים, או ע"י קיום תורה ומצוות מה שנקרא, שאנחנו מקיימים כל מה שמוטל עלינו כדי לתקן את הרצון לקבל שלנו שכולו יהיה בע"מ להשפיע, זה נקרא *דרך קיום תורה ומצוות*. תורה זה האור העליון שמשפיע עלינו, ומצוות הם הרצונות השבורים שלנו שמתוקנים ע"י האור הזה והופכים להיות לע"מ להשפיע. זה נקרא *דרך תיקון*, או קיום של תורה ומצוות.
   
   או שאנחנו לא עושים זאת בעצמנו, או עושים אבל לא בצורה שלמה, מתעצלים, ואז יש בזה תוספת כוחות שמחייבים אותנו.
   
   אנחנו בעצמנו קובעים את הדרך בה ללכת. במקום אחר הוא מסביר לנו שבדרך כלל אנחנו מתקיימים לא בדרך תורה ומצוות ולא *בדרך ייסורים*, אלא באמצע שנקרא *דרך ארץ*, קצת בזה וקצת בזה. אבל בכל זאת הסוף נקבע מראש והוא כולו נמצא לפנינו.

2. אנחנו צריכים את המן, היינו כוחות שמחייבים אותנו בצורה קשה, גסה, לכופף אותנו דרך ייסורים. גם האדם מרגיש כמה הוא רע וכמה הוא לא מסוגל, אוכל את עצמו ממש, זה הגיהנום. כך *אנחנו צריכים להבין שניתנה לנו דרך תורה ומצוות, כלומר שבקבוצה, ע"י התפילה, אנחנו משיגים את ההתקדמות והתיקונים שלנו בצורה הכי מהירה, קלה ונוחה. לא שאנחנו בורחים מהבעיות, אלא אנחנו מודים ומודעים לזה שהרגשת הייסורים עוזרת לנו להתקדם יותר נכון בדרך הטובה והנכונה. ללא הרגשת הטוב ורע, אמת ושקר, לא היינו יכולים להתקדם*.

3. ש: כאן כתוב שדרך הייסורים זה גם העונש כלפי הנשמות...?
   ר: האדם מתחיל להרגיש שבאמת החיים שלו הם לא חיים, ושהתיקונים שלו שהוא חשב הם לא תיקונים, והוא מצטער ולא מסוגל לכלום, לא יכול לפנות לבורא, כי הבורא נסתר ממנו. המצב הזה כביכול הוא המצב הסופי, נתקע בקיר ונראה לו שהבורא לא נמצא בעולמו או שלא עוזר לו. הוא בעצמו לא מסוגל להתעורר, אבל מרגיש שהמצבים האלה הם *מצבים של גיהנום*, כלומר שלא רואה מהם שום תועלת ושום מוצא.
   
   אבל הכל עובר. הכל עובר, ואם הוא ממשיך, אפילו בצורה מכאנית, אין לו שום הרגשה בלב ולא אף מחשבה במוח אבל הוא ממשיך פיזית. לכן אנחנו נמצאים בעולם הזה הנמוך מכל. *אם אנחנו בכל זאת ממשיכים, בצורה גופנית מכאנית, קם, הולך, משתתף בצורה פיזית, יושב בקבוצה בשיעור, אפילו שאני לא מסוגל לכלום ולא יודע כלום. תן לזמן לעשות, כמו שכתוב מה שלא עושה השכל עושה הזמן, ואז תראה שזה עובד וזה עובר. כך אנחנו מתקדמים*.

4. ש: יגיעה שאני כופה על הרצון שלי לעשות פעולות למרות ההתנגדות שלוף זה ייסורים?
   ר: *אם אתה יכול לכופף את עצמך, להתקשר לחברים ולעשות מה שנראה לך שטוב להם, זו כבר הדרך הנכונה, זו דרך תורה ולא דרך ייסורים*.
   
   *דרך ייסורים היא כשאתה לא מסוגל להעביר את עצמך מתחת למאור המחזיר למוטב, אתה לא מסוגל להתקשר לחברים, להתכופף כלפיהם*. זו דרך ייסורים. גם בה יש הרבה מצבים. בדרך כלל דרך ייסורים זה שהאדם מפסיק להרגיש שהוא קשור לבורא ושזה מגיע מהבורא, אלא שאין שליט בעולם, אין מטרה, אין תכלית, והוא חי כמו שכתוב, ארץ ניתנה לידיים של הרשעים.
   
   ש: האם תפילה סוגרת את הייסורים..?
   ר: *תפילה מסוגלת להכל. אין יותר חזק, בטוח, פעיל, מתפילה. בפרט אם אנחנו מסוגלים לארגן אותה כתפילת הציבור, שמגיעה מתוך הקבוצה לבורא. אנחנו מבררים, זה נקרא הכנה לתפילה, כוונת התפילה, אנחנו מבררים קודם מה עושים, איך עושים, למי פונים, מה רוצים להשיג. כל אלה הם בירורי התפילה, הם יותר חשובים מהתפילה עצמה*.

5. ש: איך נרגיש את ההארה בעשירייה?
   ר: יש לפניך מלא חומר, לימוד, ומערכת שכבר בנויה שבה אתה יכול לבצע, להתקשר בעשירייה ומתוך העשירייה לפנות לבורא, וגם לפנות לכל הכלי, בני ברוך, לבורא יחד.
   
   *אני חושב שאנחנו צריכים לקבוע פנייה לבורא, לא מעשירייה בלבד, אלא מכל הכלי שלנו העולמי. לבחור זמן נכון, יום נכון ולהתרכז בכך שאנחנו מתחברים יחד פנימית ברצון להגיע לבורא כדי לעשות לו נחת רוח, כדי לתת לו, למסור לו את הלבבות שלנו שיתקן אותם וימלא אותם באורו בעצמו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. פחות או יותר אנחנו מתקרבים למצב שאפשר להתחיל כאלה פעולות*.
   
   *תחשבו על זה, תכתבו על זה לבורד וורלד כלי. תחשבו איך לקבוע יום מיוחד, חומר מיוחד, לא ארוך, אלא העיקר לפתוח את הלבבות יחד ואת כולם להגיש לבורא שיחבר אותם, זה התיקון, וימלא אותם, וזה המילוי שלו. אז אנחנו בתפילה כזאת יכולים להשיג כבר התקדמות גדולה מאוד. כדאי לנו לחשוב איך עושים, איך אנחנו מצרפים לזה גם את כל באי עולם, ואיך מגיעים לכך. לגמר התיקון אין זמן קצוב, אלא מתי שנרצה, נעשה. ומתי שהבורא ירצה, זה יקרה, יתקיים*.

6. ש: האם התפילה המשותפת יכולה להחליף את המצב?
   ר: אנחנו לא מחליפים שום דבר. אנחנו פשוט ממהרים את הזמן. זה מה שאנחנו עושים.

7. ש: אם ישנה עשירייה, אז אנחנו מתקדמים בתורה?
   ר: לא, מה פתאום. אם אני נמצא בעשירייה, אני לא יודע מה זה עשירייה, אני לא יודע בדיוק איזה עשירייה הולכת. *אני צריך כל הזמן לבדוק את עצמי לפי מה שכותב הרב"ש. האם אנחנו מתחברים? והאם החיבור שלנו נכון ומכוון למטרה הנכונה ויש לנו התקדמות יום יום בכך? עוד צריכים לברר ולקיים זאת ממש יום יום, זה נקרא דרך תורה ומצוות*.
   
   ש: מה במצב כזה דרך יסורים בעשירייה?
   ר: דרך יסורים היא שאנחנו לא מבינים, לא מרגישים את ההתקדמות שלנו לפי הכלל תורה ומצוות, ואנחנו מנותקים מלהזמין מאור המחזיר למוטב, ולא מצדיקים את הבריאה, לא מצדיקים את הבורא ונמצאים ממש בצורה הפוכה ממנו.
   
   יש גם מצבים לא נעימים בדרך תורה. אנחנו מרגישים כמה אנחנו הפוכים, רחוקים, מנוגדים לבורא, אבל המצבים האלו הם כקרש קפיצה. אנחנו כל פעם מעלים את עצמנו מהמצבים האלו אליו, יותר קרוב.
   
   הכל תלוי איך אנחנו משתמשים במצבים השליליים. *את המצבים השליליים אנחנו משתדלים להעביר מהרגשה שלילית להרגשה מטרתית*. ההבדל הוא שבהרגשה מטרתית שאנחנו מעבירים כל מצב ומצב שלילי בהרגשה, אנחנו מתחילים להרגיש מצב טוב, מתוק בהרגשה. *המר נעשה למתוק, וחושך נעשה לאור. זו הדרך שלנו*.

8. *הכלל הראשון הוא שאנחנו אף פעם לא יכולים להבין, לחקור ולקבל החלטה נכונה במצב בו אנחנו נמצאים. אף פעם*. כמו ילד שלא יכול להחליט נכון עד שיגדל קצת, ואז מדרגה יותר גבוהה הוא יבין את מצבו וידע איך להחליט על המצב שהיה בו ואיך היה צריך לעשות נכון. לכן כתוב, אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא.. בכל מצב ומצב שהאדם נמצא בו, הוא אף פעם לא יכול להחליט מה נכון ומה לא נכון, עד שיעלה לדרגה הבאה.
   
   מה יוצא מכאן? שבאמת *הדרך הנכונה ביותר בחיים שלנו לא לטעות היא תמיד ללכת למעלה מהדעת, תמיד ללכת באמונה למעלה מהדעת. אז אתה אף פעם לא טועה. באמונה למעלה מהדעת אני מדביק את עצמי לדרגה יותר עליונה והולך לפי השכל שלה, לפי ההרגשה שלה, לפי בינה ולא לפי המלכות. אז תמיד אני לא טועה, ועולה*.
   
   לכן *זו הדרך שאנחנו צריכים לעשות, ואז נתקדם מהר, בלי בעיות, בלי ליפול, ותמיד בדרך נכונה. ברור? תחשבו על זה. אפשר להמשיך בזה, לאט לאט אני אספר לכם מה עוד צריכים לעשות שם*. אבל הדרך הנכונה היא כמו אצל ילדים, הכי בטוח שישמע את ההורים. הם לא ירצו לעשות לו רע, הם תמיד רוצים למשוך אותו לדרגה יותר עליונה, לתמוך בו ולעזור לו. אם בעצמו יעשה, אז ודאי שיפול כל פעם ויעשה שטויות. לכן אנחנו צריכים תמיד לקשור את עצמנו לדרגת אבא ואמא, לדרגת הבינה.

9. אנחנו צריכים למדוד לא לפי הזמן אלא לפי המצבים שאנחנו עוברים. לכן אם נמדוד את המצבים שאנחנו עוברים, אז נשתוקק לקבוצה. *בקבוצה אנחנו יכולים למהר את הזמן, ממש לעשות קומפרסיה, דחיסת הזמן. לא תהיה לנו בעיה אפילו לעשות כל אלפי שנות ההתפתחות לרגע אחד, לרגע אחד*. כי הזמן לא קיים, הוא תלוי אך ורק בכמה אנחנו מתחברים. בזה אנחנו מכווצים את הזמן לנקודה אחת.

10. ש: הצעת לנו לעשות חיבורים ותפילות יחד. אפשר לעשות פעולות גם בלי סבל…?
    ר: ודאי שכן. *למה הכוונה בלי הסבל? אנחנו נמצאים בגמר התיקון? לא. יש לפנינו מטרה? כן. אנחנו צריכים לעורר את הלבבות שלנו להגיע למטרה. אין לזה זמן. 6,000 שנה אנחנו לא סופרים לפי לוח הזמנים, אלו מדרגות ממלכות עד הבינה יש חג"ת נה"י, 6,000 שנה. בואו נעשה קפיצת הדרך וגמרנו*.
    
    לכן *כדאי לנו לעשות תפילה. אני חושב שאנחנו כבר מסוגלים לזה. בואו יחד כולנו נשתדל איזשהו יום אחד כולנו להיות יום ולילה, סביב השעון אנחנו הרי עובדים, לעשות כך שכל המחשבות, רצונות, כוונות שלנו, יהיו מכוונים לבורא*. שמאיתנו יחד נחבר אותם ונכוון אליו. זה יעזור לנו להיות גם יותר מחוברים בעצמנו, וגם לפנות אליו עם כל הלבבות שלנו. כך נשתדל להשפיע לו בזאת נחת רוח.
    
    *מה שנשיג מזה אנחנו לא רוצים כל כך לראות, כי זה יהיה כבר שוב ע"מ לקבל. אלא אנחנו רוצים בפניה אליו לגרום לו נחת רוח. בואו נשתדל לארגן את זה ונעשה. תתארגנו קודם*.

11. ש: מה עלי לעשות כדי שהבורא ימשיך להיות נוכח בחיי?
    ר: את חייבת היום לפנות לבורא ולהגיע אליו רק בחיבור עם האחרים. אחרת זה לא הכלי הנכון. לכן *זה שפעם חשבת שאת קשורה לבורא, זו היה טעות. היום כשנפתחת לך אפשרות להיות קשורה לבורא, זה כבר כיוון הנכון, תשתדלי להצליח בו, רק דרך עשירייה*.

*חלק 2 - פתיחה לחכמת הקבלה*

12. ש: אמרת שאתה לא רוצה לשרטט. איך להרגיש את מה שכתוב כאן?
    ר: אני לא יכול להגיד לכם. לכל אחד ואחד יש גישה משלו. יותר טוב אם נעשה זאת בצורת הרגשה. תאר לעצמך בפנים מה זה אח"פ דכתר, מה זה גלגלתא עיניים דאו"א, איך הם קשורים זה לזה, איך יכולים להפעיל גם את עצמם כך שהם יתחברו יחד לפעולה אחת, יתחברו לפעול ע"מ להשפיע. הם פועלים יחד לעליון. זה יותר חשוב מאשר שתתחילו לצייר והכל יהיה כאילו ברור. אבל *בציור ברור יהיו לך קוביות, ולא רגשות. אתה לא תשתמש ברגש הפנימי שלך*.
    
    ש: אנחנו מדברים כאן על דרגות גבוהות שאנחנו בעצמנו לא קיימים?
    ר: זה לגמרי לא חשוב שאנחנו לא נמצאים שם, אבל אני משחק בזה כמו קטן עם משהו גדול.. *אני צריך לתאר בעצמי את כל הפעולות האלה, אחרת לא אגדל*. כמו שילד משחק עם צעצועים, הם רק צעצועים אבל הוא משחק איתם ולאט לאט הוא גדל וגדל, עד שמקבל לא צעצועים אלא מכשירים אמיתיים.

*חלק 3 – אמונה למעלה מהדעת*

13. דווקא ע"י הנפילות אנחנו מקבלים כלים נכונים כדי לשמור את המצב למעלה מהדעת ולהתעלות. לכן 1,000 פעם ייפול צדיק וקם. לא לפחד מירידות, מנפילות, משבירות, אלא רק מהר ככל האפשר להמשיך.

14. אנחנו לא אחראים על עליות וירידות. דווקא הירידות, הנפילות, גורמות לנו לעלות יותר גבוה. כלומר *מה שחשוב בשבילנו זה רק הקצב, כל הזמן להשתוקק לעליות. אז לא נתחשב בירידות, כמה שיהיו יהיו, העיקר שוב ושוב לעשות עליה, כלומר להשתדל כל פעם לעלות בע"מ להשפיע*.

15. יש הרבה פסוקים שכביכול מבטלים זה את זה. כתוב ויגבה לבו בדרכי ה', להיות גאוותן שאני נמצא בעבודה רוחנית. אבל ע"מ להשפיע זה דוקא לא גאווה, אלא ההיפך, זה שאדם מקטין את עצמו. יש הרבה פסוקים וכאלו מצבים שנראה לנו שהם לא מתחברים זה לזה. זה תמיד כך, מפני שאנחנו מרכיבים עשר ספירות בינינו, ובתוך כל אחד ואחד, והקשר בין הספירות הוא כל כך רב גווני, שמצד אחד זה רצון לקבל, מצד שני הוא צריך להיות בצמצום, מצד שלישי צריך להיות בגדלות בע"מ להשפיע. זה לא מסתדר.
    
    האור העליון מסדר בינינו את הכל המערכת, הוא מביא אותנו למצב שכל הקצוות האלה מתחברים ומשלימים זה את זה. *אנחנו בשכל שלנו לא מסוגלים כל כך לסדר את הדברים האלה יחד. זה לא מסתדר, אני מבין אותך, אבל חכה ותראה שכך יהיה*.
    
    ש: עכשיו בשיעור אני מתחיל להנות מהקטעים האלה...?
    ר: ודאי. קודם כל *אתה צריך ליהנות. אתה נהנה מזה שאתה נמצא ליד החכמה, והיא מאד עמוקה, אדירה, חכמה עליונה שמסבירה לנו על המבנה של כל המציאות והכוח העליון שפועל בה. כבר מזה יש לך עונג והרגשת חשיבות. יחד עם זה אתה צריך להיות בקביעת המצב, איפה אתה נמצא לעומת זה*.
    
    זה מסתדר בדרך. אני לא יכול עכשיו גם להגיד לך מה נכון, כי גם מצב שאתה מתבטל, גם מצב שאתה מתגאה, אנחנו צריכים את כל המצבים האלה. הכל מסתדר ע"י המאור המחזיר למוטב, שיהיו עשר ספירות שלמות שיתחברו יחד כולם, אז תראו שכך מסתדר. העיקר בינתיים כל הזמן להשתדל בכל מצב לקבל אותו באמונה למעלה מהדעת. אז בטוח שעוד צעד ועוד צעד ועוד צעד תעשה בצורה הנכונה.

16. ברור לנו גם ממבנה חכמת הקבלה שכל מה שיש במדרגה תחתונה, היא מקבלת מהעליונה. לכן *עד שאתה לא מגיע לדרגה העליונה, אין לך שום סיכוי להבין משהו על עצמך*. לכן רק לבטל את הרצון לקבל כדי לעלות למדרגה יותר עליונה, להפוך אותו יותר לע"מ להשפיע. זה נקרא להמית אותו ולהקים אותו לתחיה. כך אתה יכול להבין הכל על המצב שלך ומה לעשות. אי אפשר אחרת.
    
    ש: אז מה הטעם לברר איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו רוצים להשיג?
    ר: לברר כדי ללכת למעלה מהדעת, כדי לעלות למדרגה יותר עליונה. כי כשאתה עולה במדרגות אתה צריך לדרוך על מדרגה שאתה נמצא בה, לעלות למדרגה יותר עליונה ועוד ועוד. בצורה כזאת אתה עולה. לכן *זה לא נקרא בירור שאני צריך לדעת ממש איפה אני נמצא. אני יודע שאני לא יודע. בשבילי להיות בכל מדרגה ומדרגה זה רק להשתמש בה כדי לעלות למעלה ממנה*.