בכחול
-
עצות
פרקטיות
מרב.
*טעימות
נבחרות
משיעור
בוקר
7.12.2021*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 - שמעתי מ"ו, שליטת ישראל על הקליפות*
שני מאמרים קטנים יש לנו היום בחלק הראשון, אבל הם מאוד משמעותיים. המאמרים שאנחנו עוברים עכשיו צריכים לאט לאט, בהדרגה, לבנות בנו יחס נכון לרוחניות. שנדע לקראת מה אנחנו הולכים, כמה אלה דברים שחייבים לקרות בכל אחד שיש לו רצון לגלות את הבורא ולהידבק בו. הדרך הזאת היא דרך שאנחנו מגלים קודם כל הכרחיות להיות דבוקים בינינו, ואז קשר שבינינו שאנחנו מגלים בכוח, הקשר הזה, מהות הקשר הזה, זה הבורא. לכן בלי להתקרב לזולת, לא יכולים לגלות את הבורא.
מי שולט? *שליטה ישראל* על הקליפות. קליפות זה רצונות שמנוגדים לחיבור ולבורא. שליטת ישראל זאת אומרת נטייה לגילוי הבורא על הכוחות המנוגדים לזה. אנחנו צריכים להבין, להרגיש ולאתר נכון את הרצונות האלו. אולי אנחנו לא מבינים נכון מה קורה לנו, כל פעם שאני חושב על עצמי ולא על הזולת, שאני משתוקק לאיזשהו חשבון אגואיסטי, אני בזה ממש נמצא בהפכיות מהבורא...
אם שולטים כוונות על מנת להשפיע, זה נקרא *שליטת ישראל* על הרצון לקבל, על אומות העולם. אם ההיפך, כוונות על מנת לקבל עדיין שולטים על הרצון לקבל, זה נקרא *שליטת אומות העולם* ועל ישראל. לא על ישראל בלבד, בכלל. לכן הכל תלוי איזה כוונה נמצאת בשליטה על הכלים. בני אדם כולם מורכבים מ-2 חלקים, מגלגלתא עיניים ומאח"פ, כי אנחנו באים מכלי אחד, אדם הראשון, שכל החלקים שלו נשברו, נפלו והתערבבו, והתחילו להגיע למצב שהאור העליון מאיר עליהם אחר השבירה וממיין אותם לפי השפעתו עליהם. כל חלק וחלק מתחיל להתעורר לקראת האור העליון שמשפיע עליהם לפי מידת הקלקול שלו..
*היום אנחנו נכנסים לשלב בו הקבוצה הנבחרת בינתיים, שייכת וחייבת לבנות גלגתא עיניים שבכלי הכללי דאדם הראשון, לצרף את עצמה למה שבנו לפניה דורות של מקובלים, וצריכים כבר פעם ראשונה בהיסטוריה גם לפרסם את הידיעה הזאת לכל באי עולם. בצורה כזאת העולם יבוא לתיקון הנרצה*.
יש כאלו שעדיין לא נמצאים, לא מסוגלים להרגיש את המאור המחזיר למוטב שמושך אותם לטוב ומטיב, ולכן הם נקרא עדיין *אומות העולם*, זאת אומרת רצונות שעוד לא מתעוררים לבורא. *בכל אחד מבני אדם יש גם כלים דהשפעה, כלים דגלגלתא עיניים, כלים שנקראים ישראל, וכלים דאח"פ, שנקראים כלים דאומות העולם, כלים דקבלה. בכל אחד ואחד, השאלה רק האם הם מתעוררים בינתיים או לא*.
אנחנו
מדברים
לא
על
הרצון
לקבל,
אנחנו
מדברים
על
הכלים,
על
הכוונות.
הרצונות
נשארים
אותם
הרצונות,
אלא
הכוונות
הן
או
על
מנת
להשפיע
או
על
מנת
לקבל.
*רק
לפי
הכוונות
שוקלים
את
הכלים,
ממיינים
אותם,
מבררים
אותם,
רק
לפי
הכוונות*.
לכן
מי
שנמצא
בכוונה
על
מנת
להשפיע
שייך
לגלגלתא
ועיניים.
מי
ששייך
לכוונה
על
מנת
לקבל
שייך
לאח"פ.
זה
הכל
יכול
להיות
נע
ונד,
יכול
להיות
שהיום
הוא
שייך
או
באיזשהם
רצונות
שלו
לישראל,
ומחר
יהיה
שייך
ברצונות
שלו
לאומות
העולם,
או
להיפך.
הכל
תלוי
כמה
מאיר
למעלה
האור
העליון
ונותן
לאדם
לברר
את
הכלים,
להבין
אותם,
להרגיש
אותם,
למיין
אותם
ולהעלות
אותם
לדרגת
על
מנת
להשפיע.
העבודה הנכונה צריכה להיות שגם אומות העולם, כלים דאח"פ, וגם כלים דגלגלתא ועיניים, יעבדו יחד כדי לעלות לדרגת השפעה לבורא, ממלכות לבינה.
אנחנו מבקשים, דורשים, רוצים שהצורה הזאת תתקיים, אבל כל פעם מגלים את עצמנו כמו ילד שרוצה לעשות משהו אבל עד שלא עוזרים לו, זה לא יקרה. אותו דבר כאן, אבל יש בזה כוונה יותר עמוקה. אנחנו רוצים לתקן משהו ולא מסוגלים, אנחנו פונים לבורא ומגלים את הקשר שלנו עימו, מגלים מיהו אבא שלנו. ככל שאנחנו מכירים אותו ומתחילים לעבוד יחד, אנחנו נקראים *שותפים של הבורא בתיקון*, וכך מגלים מי הוא וגם מי אנחנו. יחד עם זה אנחנו גם מתחברים, גם ביננו וגם עימו.
סתם
בני
אדם
שאתם
רואים
ברחוב,
זה
לא
קליפה.
הם
נמצאים
בדרגת
חי.
*אנשים
שמשתוקקים
לבורא,
אבל
טרם
תיקנו
את
עצמם,
אבל
יש
בהם
רצונות
להגיע
לבורא,
רוצים
לדרוש
ממנו,
לקבל
ממנו,
כמונו
נגיד,
אפשר
להגיד
שאנחנו
בינתיים
נמצאים
בשליטת
הקליפה*.
אבל
לא
סתם
בנאדם
שברחוב,
זה
לא
קליפה.
לכן
צריכים
להבדיל
טוב,
אחרת
יהיה
לנו
פשוט
זלזול
בבני
אדם
שבעולם
הזה.
*תסתכלו
על
בני
אדם
שנמצאים
ברחוב.
מה
אתם
רוצים
מהם?
הם
קיבלו
התעוררות
מהבורא?
הם
לא
קליפה,
הם
פשוט
נמצאים
בדרגת
חי.
תראו
לפי
הרצונות
שלהם,
לפי
הכוונות,
איך
הם
חיים.
אנחנו
קוראים
לזה
בני
אדם
שבעולם
הזה,
אבל
כלפי
הרוחניות
כתוב,
כולם
כבהמות
נדמו*.
קודם
כל
חיבור
בעשיריה
בדרגה
גשמית,
ואחר
כך
חיבור
בעשיריה
בצורה
הרוחנית
כמה
שאפשר.
בתוך
העשיריה
לברר
את
מושג
הבורא
שאנחנו
רוצים
להרכיב
בינינו.
זה
נקרא
בוא
וראה,
*אתם
עשיתם
אותי.
אנחנו
צריכים
לייצב
בקבוצה
את
ההרגשת
הכוח
הפנימי
של
הקבוצה,
שזה
הבורא*.
לכן
אתם
עשיתם
אותי.
אם
לא
נעשה
את
זה
יהיו
התעוררויות
מלמעלה
בצורה
פחות
נוחה
ונעימה
לנו,
אבל
בכל
זאת
הדרך
פשוטה.
אנחנו
צריכים
לבנות
מערכת
שנקראת
עשיריה
ולהביא
אותה
למצב,
ודאי
שגם
זה
על
ידי
התעוררות
מלמעלה,
שבה
אנחנו
מגלים
ששורה
כוח
ההשפעה
הכללי
שנקרא
בורא.
אנחנו
צריכים
מעצמנו
לעשות
זאת,
מצד
הכלים,
ככל
שאנחנו
רוצים
להיות
מחוברים,
משתוקקים
ומתאחדים.
*לא
חשוב
באיזה
עשיריה
אני
נמצא.
קיבלתי
את
זה,
נכנסתי
לזה.
אני
לא
יכול
עכשיו
לחפש
משהו
אחר,
חדש.
אין
דבר
כזה*.
במה
שאתה
נמצא,
זה
נקרא
הבורא
שם
ידו
על
גורל
הטוב
ואומר
"קח
לך".
אנחנו
צריכים
להבין
שכאילו
אנחנו
מבררים,
מחפשים
ומתקנים
לעצמנו
מקומות,
עשיריות,
ואולי
יש
מקום
יותר
נוח
וטוב,
יותר
מתאים
לי?
לא,
תאמין
לי
שנפלת
מלמעלה
ואתה
צריך
להשתדל,
במה
שאתה
נמצא,
לקיים
את
החיבור
כמו
ב-10
ספירות
ואתה
כמלכות
מחבר
את
כל
החברים
יחד.
כך
כל
חבר
מהנקודה
שלו,
ידע
לחבר
כל
החברים
יחד,
ואז
תגיעו
למצב
שהבורא
יתגלה
ביניכם.
אז
נתחיל
ללמוד
את
חכמת
הקבלה
בצורה
מעשית,
מהקשרים
בינינו
לגלות
את
התוצאות,
כמו
במעבדה.
ש:
..קטנות?
ר:
זה
נקרא
שאנחנו
עובדים
רק
עם
השפעה,
רק
כדי
להשפיע
זה
לזה.
לא
לקבל
על
מנת
להשפיע,
זה
עדיין
לא
מסוגלים,
אלא
רק
בלהשפיע
על
מנת
להשפיע.
זאת
אומרת
אני
תומך
באחרים
ככל
האפשר
ואני
נמצא
כביכול
כחלק
שלהם,
תומך
בהם,
אבל
כדי
לקבל
על
עצמי
תיקונים
ולהעביר
אותם
בתוך
עצמי.
זה
נקרא
מצבים
של
*קטנות*.
ש: גדלות....?
ר:
זו
כבר
עבודה
עם
האח"פ,
עם
כלים
דאחוריים.
אנחנו
מעלים
כלים
דאחוריים
לכלים
דפנים,
מצרפים
אותם,
זה
נקרא
*אח"פ
דעליה*,
ומתחילים
לעבוד
גם
עם
כלים
דאחוריים
על
מנת
להשפיע.
אני
לא
עובד
בלשייך
את
עצמי
לזולת
בחלק
הזולת,
אלא
*אני
גם
לוקח
על
עצמי
את
העבודה
הזאת.
לוקח
על
עצמי
כדי
לתקן
את
הדברים
האלה,
למסור
לו
את
זה
בצורה
מתוקנת.
זה
כמו
שאתה
רוצה
לעבוד,
או
שאתה
מגיע
ועוזר
לחבר,
או
שאתה
לוקח
חלק
מהעבודה
של
החבר,
מבצע
אותה
בכלים
שלך,
והתוצאה
עוברת
אליו*.
*אתה
יכול
להשתמש
בכלים
שלך
כדי
לתקן
את
הכלים
של
החבר,
אבל
אתה
משתמש
בכלים
שלך
כדי
לבנות
בהם
כאלו
מערכות
שכולם
יעבדו
לטובת
החבר*.
זה
נקרא
דרך
לעבור
ולא
יותר.
זאת
אומרת
*אתה
לא
משתמש
לעצמך,
אלא
הכל
לטובת
החבר.
אפילו
בכלים
דקבלה
שלך
אתה
משתמש
אך
ורק
כדי
לתמוך
בחבר,
לעזור
לו*
לעשות
משהו.
ש: מה זה נקרא לתקן את הכלים של החבר?
ר:
אתה
מתחבר
לכלים
של
החבר
ויכול
להשתתף
יחד
עימו
בפעולת
10
ספירות.
אתה
לוקח
ממנו
רצונות
ועם
הרצונות
האלה
אתה
עובד
כדי
למלא
אותו.
או
שאתה
מקבל
מהחבר
רצונות
שלו
ומצרף
אותם
לרצונות
שלך,
ובזה
שהם
נמצאים
בך
אתה
מתקן
אותם.
זה
כבר
משהו
אחר,
זה
עניין
של
סגנון
העבודה.
אם
אתה
מצרף
את
הכוחות
שלך
לחבר,
זה
נקרא
שאתה
תומך
עם
הכלים
דהשפעה
שלך
בכלים
שלו.
אתה
כאילו
מוסיף
את
הגלגלתא
עיניים
שלך
ל-10
ספירות
שלו.
(שרטוט)...
אם
אני
מצרף
גלגלתא
ועיניים
שלי
לגלגלתא
עיניים
של
החבר,
אני
נותן
לו
יותר
התעוררות
ממה
שיש
בגלגלתא
עיניים
שלו.
יהיו
לו
יותר
כוחות
ואז
הוא
יוכל
לעבוד
גם
עם
כלים
דאח"פ
שלו.
אבל
אם
אני
יכול
לעבוד
גם
עם
כלים
דאח"פ
שלי,
זה
כבר
משהו
אחר.
אני
צריך
לתקן
את
הכלים
של
האח"פ
שלי,
להתקשר
לאח"פ
שלו.
אני
לא
אוכל
את
זה
לעשות
בצורה
ישירה
כי
אלה
כלים
אגואיסטים
שלי
ושם
הכלים
האגואיסטים
שלו.
אני
צריך
לעשות
איזשהו
מעבר
מיוחד
ביני
לבינו.
זה
נקרא
שיכול
לעבור,
אבל
לא
יותר.
זאת
אומרת
אני
מקבל
את
האורות
מלמעלה,
אבל
מתקרב
מתקרב
או
משייך
את
עצמי
אליו
ומוסר
לו.
אצלי
זה
לא
נשאר,
לכן
זה
נקרא
דרך,
לעבור,
ולא
יותר.
אני
מושך
את
האורות
האלה
מלמעלה,
כאילו
עובד
עם
כלים
דקבלה
שלי
בלצרף
כלים
דקבלה
שלו.
זה
מה
שקורה
לנו.
כמו
בזמן
העיבור,
אמא
מטפלת
בעובר
ומקבלת
הכל
גם
בשבילה
וגם
בשבילו,
ואחר
כך
מעבירה
בשבילו.
עוד
נלמד
את
זה,
זה
לא
כל
כך
חשוב
לנו
עכשיו.
*שמעתי ס"ט, מקודם יהיה תיקון העולם*
ש: אתה מקדיש את כל החיים שלך להפצה, בתוכניות, בספרים, בלימוד?
ר: יש משהו יותר חשוב?
ש: מה מקרב יותר אותנו לתיקון, הפצה או חיבור בעשירייה? …
ר: אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, להשתדל להעלות את עצמנו, כי בזה אני עושה נחת רוח לבורא מהגלגלתא ועיניים, כמו שעכשיו למדנו. אבל אני מפיץ את זה לכל העולם ומשתדל דרך מאמרים, ספרים, כל מיני דברים, להפיץ ידיעת הבורא בעולם. זו כבר עבודה אחרת, עבודה דרך האח"פ של העולם, אלו שאפילו לא רוצים ולא נמשכים אבל מעניין להם, יש להם איזושהי נטייה, התעניינות. חייבים הפצה, במיוחד עכשיו בדור האחרון זה הדבר החשוב ביותר.
כשאנחנו מתקנים איזשהו חלק קטן, הוא משפיע על כל החלקים שבגוף הכללי של הנשמות. כמו שבגוף האדם אם יש תקלה באיזשהו מקום, כל הגוף יודע על המקום הזה ועל התקלה הזאת, במשהו זה פוגע בכל תפקוד הגוף. אין דבר כזה שלא יהיה. בעל הסולם כותב על זה. לכן *לא חשוב מתי זה קרה. אין לנו זמן, או שזה קרה לפני דקה, או שזה קרה לפני אלפי שנים, אין הבדל. המערכת היא מערכת אחת ואין בה התיישנות*.. אנחנו מרגישים את השנים, אצלנו בפנים קיים ציר הזמן ואנחנו פועלים מחוסר הזמן. אבל ברוחניות אין זמן. מה שקרה לפני 1,000 שנה והיום, זה אותו דבר. לא זמן מבדיל בין אלו לאלו, אלא רק הגוף שלנו הגשמי, הוא מתאר לנו קיום גשמי וזמן גשמי.
ש: אתה יכול לתת דוגמא לתיקון של הפנימיות ולתיקון החיצוניות?
ר:
*תיקון
של
הפנימיות*
זה
שאני
רוצה
להשפיע
לחבר
בצורה
כזאת
שאני
נותן
לו
זה
תיקון
הפנימיות,
בגלגלתא
ועיניים.
מה
שיש
לי,
אני
מעביר
לו.
*תיקון
החיצוניות*
זה
שאני
לוקח
מה
שחסר
לחבר,
לוקח
את
הכלים
שלו
מחבר
לכלים
שלי.
עם
הכלים
שלי
אני
כביכול
עוטף
את
הכלים
שלו,
מתקן
אותם
וממלא
אותם.
זה
נקרא
תיקון
של
האח"פ,
אני
חייב
להשתמש
בזה
גם
באח״פ
שלי
וגם
אני
מתקן
גם
את
האח"פ
שלו.
*חלק 2 - השלום בעולם: כותרת: 4 המידות, חסד, אמת, צדק ושלום*...
אני
חשוב
שברור
לכולם
שאם
היינו
מקושרים
בצורה
כזאת
שכל
אחד
ירגיש
את
הצורך
לעזור
לשני
כמו
אמא
שכך
מרגישה
כלפי
הילדים
שלה,
אז
מה
טוב.
קריין:
כל
זה
אינו
אלא
דבר
"אמת".
ר: אנחנו נמצאים במערכת אחת, שכל תא ותא דואג לכל הגוף, וכך אנחנו קשורים יחד. אז היה כל טוב לכולם.
כל אחד מקבל מהציבור מה שמגיע לו. אבל.. *אנחנו לא בנויים בצורה שווה. אנחנו לא יוצאים ממכונה שטנץ, שמדפיס אותנו בצורה בדיוק דומה זה לזה. אנחנו שונים לפי האופי, לפי הכוח, לפי כל הדברים שיש. אין אף אחד דומה לשני, ולכן אנחנו לא יכולים לדרוש מאחד כמו מהשני, ולתת לאחד כמו לשני*. זאת אומרת יש לנו בעיה שנובעת מתוך המקור שלנו, אנחנו באים מהשבירה וכולנו שונים, אף אחד לא דומה לשני. לכן איך נבנה חברה האנושית שתהיה שווה, בחיבור נכון?
אני
לא
מספיק
חכם
כמו
החבר
שלי,
הוא
מצליח
ואני
לא.
הוא
תמיד
מצליח,
הוא
יותר
חזק
בשכל,
הוא
יותר
חזק
בכוח
ואני
לא.
אז
אני
צריך
לעבוד
הרבה
יותר
ממנו.
הוא
עושה
את
זה
בקלות
ובהתאם
לזה
מתקדם
גם
בעבודה
שלו
בקלות,
ואני
צריך
להשקיע
הרבה
יותר
זמן
וכוחות
ומגיע
הביתה
עייף
ולא
רואה
טוב
בחיים.
מאיפה
זה
מגיע?
מלמעלה,
מהטבע
שכך
ברא
אותי
ואותו.
מי
אשם?
הבורא
אשם.
מה
עושים?
אנחנו
כבר
נמצאים
אחרי
שבירת
הכלים.
*אף
אחד
לא
שווה
לשני.
ברור
לנו
שאנחנו
לא
יכולים
לשחק
בשוויון.
אין
שוויון
ולא
יכול
להיות
שוויון.
אנחנו
לא
יכולים
לשקול
כוחות
פנימיים
וחיצוניים
של
בני
האדם
כדי
שנוכל
להתייחס
אליהם
בצורה
שווה.
לא
יכולים,
אין
לנו
כזה
מחשב
ומפעל
גדול
שמחשב
את
כל
בני
אדם
לפי
מה
שהם,
ונותן
לכל
בני
אדם
כמו
שנתן
לאחרים
לפי
התכונות
הטבעיות
שלהם.
אין,
אי
אפשר.
מה
עושים?
אין
תקווה
להגיע
לאמת.
מה
עושים*?
ש: מה זה לממש את הרצונות בצורה נכונה?
ר: *כל יום ויום לבדוק האם אנחנו מתדרדרים לע״מ לקבל או על מנת להשפיע? האם אנחנו מתקרבים זה אל זה, או מתרחקים? כי מיום ליום האגו שלנו גדל ואנחנו צריכים באמת להיות עם יד על הדופק*.
*אני ממליץ בכל זאת לקרוא את זה, לקרוא יחד. זה מאוד חשוב להתקדמות שלנו. איך נבין שנצטרך לעבור מדרך הייסורים לדרך האור. כמה פעמים שאנחנו קוראים, בכל זאת זה משפיע עלינו, אפילו שלא בהכרה, אז בתת הכרה. בבקשה תקראו את זה ואנחנו עוד נדבר על זה הרבה, החיים ידברו. העולם מתקדם והמצבים יחייבו אותנו להתכלל עם כל הדרך הזאת, דרך הייסורים, שהיא הפוכה מדרך תורה*.
*אנחנו
רואים
שהמאמרים
של
בעל
הסולם,
מהדרגות
הרוחניות
הגבוהות
ביותר
כמו
במאמרי
שמעתי,
ועד
שהוא
מדבר
על
החברה
האנושית,
שזה
ממש
נמתח,
נפתח
לפנינו
בעולם
הזה,
לכל
אחד
ואחד.
כל
המאמרים
האלה
מדברים
על
דבר
אחד,
על
תיקון
העולם.
בואו,
צריכים
ללעוס
אותם
עוד
ועוד
יותר,
להבין
אותם,
להתקדם
איתם,
לקבל
אותם
כמשהו
שמארגן
אותנו
מבפנים,
את
היחס
שלי
לחיים,
לחברים,
לסביבה,
לכולם*.
*כל
אחד
ואחד
צריך
לדאוג
לראות
דרך
המאמרים
האלה
את
העולם,
ובהתאם
לזה
הוא
יעלה
לדרגות
יותר
ויותר
נעלות.
בהצלחה
לכם.
לא
נשכח
עד
מחר
בבוקר,
או
בשיעור
שלנו
הבא,
על
מה
שלמדנו.
כל
טוב
לכם,
בהצלחה,
חיבוק*.