שיעור בוקר 25.06.13 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

הכנה לשיעור מתוך: כתבי בעל הסולם, עמ' 138

מאמר, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ז'

heb_o_rav_achana_2013-06-25_lesson

"אמרו ז"ל, אשר השכינה בתחתונים צורך גבוה.

[...] משל למלך שיש לו מגדל מלא מכל טוב, ואין לו אורחים, אשר ודאי, לאורחים יושב ומצפה, דאם לא כן, נמצא כל ההכנה ללא הועיל ולתוהו, וכדומה, למלך גדול שנולד לו בן לעת זקנתו, שהיה חביב לו ביותר, וע"כ, מיום הולדו חשב בעדו מחשבות, וקבץ כל הספרים והחכמים המצוינים שבהמדינה, ועשה בעדו בית מדרש לחכמה, וקבץ כל הבנאים המצוינים ובנה לו היכלי עונג, וקבץ כל בעלי הניגון ושיר ועשה לו בתי זמרה, וקבץ ממיטב המבשלים והאופים שבמרחבי המדינה והמציא לו מכל מעדני עולם וכו'. והנה נגדל הבן ובא בשנים, והוא סכל, אין לו חפץ במושכלות, והוא סומא אינו רואה ואינו מרגיש, מיופי הבנינים, והוא חרש לא ישמע בקול שרים ושרות, והוא חלה במחלת צוקר, אינו רשאי לאכול אלא פת קיבר לבד, והנה כדי בזיון וקצף.

ובזה תבין אמרם ז"ל על הפסוק, אני ה' בעתה אחישנה [...] היות שיש ב' דרכים להשגת המטרה: או ע"י תשומת לב מעצמם, שהוא נקרא דרך תשובה, ואם יזכו לזה יקויים בהם אחישנה, כלומר, שאין על זה זמן קצוב, אלא מתי שיזכו יוגמר התיקון, כמובן.

ואם לא יזכו לתשומת לב, יש דרך אחר, שנקרא דרך יסורין, ע"ד שאמרו ז"ל אני מעמיד להם מלך כהמן, ובע"כ חוזרים למוטב, והיינו בעתה כי ע"ז יש זמן קצוב. וירצו בזה."

במקרה שלנו המלך הוא השולט בכל המצבים, והבן שנולד, כך נולד עם כל התכונות שלו, היכולות, והתנאים הפנימיים והחיצוניים. הכול לפי "סוף מעשה במחשבה תחילה", להביא אותו בכלי הנכון, לפי ההתפתחות, רגשית ושכלית, שיכיר את אביו ויוכל להיות כמוהו. לפי כל התוכנית הזאת, שמתוך אהבה חלוטה, המלך רוצה להעניק לבנו היחידי והאהוב.

לכן אין לנו שום ספק בכך שאת המטרה הזו אנחנו נשיג, אלא שכדי להשיג אותה אנחנו צריכים את הכלים שלנו, התפתחות, והתפתחות חייבת לבוא מתוך הרצון שלנו. ובטוח שנרצה, כי השגת המטרה מחייבת רצון, השתוקקות אליה. השאלה היא, איך משיגים את הרצון. או על ידי המכות, מאין ברירה, מתוך זה שאנחנו יצורים שמרגישים תענוג או ייסורים. או שאנחנו משתדלים, למרות שמרגישים תענוג או ייסורים, להשיג חיסרון נכון בעצמינו, על ידי בניית הסביבה. חיסרון ללא חיסרון.

לכן העבודה הזאת נקראת "למעלה מהדעת", למעלה מהשכל והרגש, שעכשיו שולט בנו. אנחנו צריכים כל הזמן להשתוקק למצב על טבעי, שהוא למעלה מהטבע שלנו. איך אנחנו יכולים להשתוקק אליו? רק להעמיד את החברה, הסביבה, שהיא תשפיע עלינו ערכים יותר גבוהים, יותר קרובים למטרה. וכך צעד אחר צעד, ככל שהסביבה תשפיע עלינו ערכים יותר ויותר גבוהים, יותר קרובים כל פעם למטרה, כך אנחנו נתקרב אליה.

זאת אומרת, הכול תלוי כבר בסביבה, הסביבה הנכונה, לכן ה"בוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר", היינו מתקדם בדרך "אחישנה". ברצונו, מעצמו, חוסך זמן, מכות, כך שטוב בעיניו וטוב בעיני הבורא. ואם לא אז ההפך, הכול בא על ידי הקדמת הייסורים ואז בכל זאת מתקדם, רק וודאי שלא בשמחה, גם מצד הבורא וגם מצד הנברא, ובאריכות הזמן.

(סוף ההכנה)