שיעור בוקר 17.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 180, פתיחה לחכמת הקבלה,

אות ס"ט-ע'

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 180, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ס"ט. כותרת "ענין הקטנות והגדלות שנתחדש בעולם הנקודים"

אות ס"ט

"והנה אחר שידעת בדרך כלל ענין הצמצום ב', שנעשה בפרצוף הנקודות דס"ג, לצורך אצילות הע"ס דעולם הנקודים, שהוא פרצוף הרביעי דא"ק, נחזור ונבאר ענין יציאת הע"ס דנקודים בפרטיות. וכבר נתבאר ענין יציאת פרצוף מפרצוף, שכל פרצוף תחתון נולד ויוצא ממסך דגוף דעליון אחר הזדככותו ועליתו להתחדשות הזווג להפה דעליון והגורם להזדככות הזה הוא הביטוש דאו"מ במסך דפרצוף העליון, המזכך למסך מעביות דגוף שבו, ומשווה אותו לבחינת עביות דראש. (כנ"ל באות ל"ה, עש"ה) שבדרך זה יצא פרצוף ע"ב דא"ק מפרצוף הכתר דא"ק, וכן פרצוף ס"ג דא"ק מפרצוף ע"ב דא"ק, כמ"ש שם. והנה גם פרצוף הד' דא"ק הנקרא ע"ס דעולם הנקודים, נולד ויצא מהעליון שלו, שהוא ס"ג דא"ק, ג"כ באותו הדרך."

אות ע'

"אמנם יש כאן ענין נוסף," בנקודות דס"ג "כי בפרצופין הקודמים, בעת הזדככות המסך והעליה לפה דראש דעליון, לא היה המסך כלול רק מהרשימות דעביות דגוף העליון בלבד, משא"כ כאן בהזדככות המסך דס"ג דא"ק לצורך הנקודים, היה המסך הזה כלול מב' מיני רשימות. כי מלבד שהוא כלול מרשימות העביות של עצמו, דהיינו מבחינת הספירות דגוף דס"ג דא"ק, הנה הוא כלול עוד מרשימות העביות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור. והוא מטעם התערבותם יחד למטה מטבור דא"ק כמ"ש לעיל באות ס"א, שהנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור דא"ק, ונתערבו יחד עם הזו"ן דא"ק אשר שם."

שאלה: האם פרצוף דס"ג הוא גם מה שקורה עד הטבור וגם הנקודות שלו, זה הכול פרצוף אחד?

ס"ג כולל טעמים, נקודות, תגין ואותיות. חלק מהס"ג שהוא נקרא "נקודות", לא טעמים אלא נקודות, ירד למטה מטבור דא"ק, התערבב עם נה"י דא"ק, קיבל משם התרשמות של רצון דבחינה ד', הצטמצם והתחלק לשני חלקים מטבור הכללי לפרסה, ומפרסה עד הסיום, זה מה שאנחנו לומדים. החלוקה הזאת היא נקראת "צמצום ב' דנקודות דס"ג".

תלמיד: זה הכול פרצוף אחד למרות ריבוי הפרטים שיש בנקודות דס"ג?

מה זה שייך ריבוי או לא ריבוי פרטים. אתה לא יודע כמה פרטים יש לנו בגלגתא, בכל הפרצופים, אנחנו רק לומדים קצת, אבל באמת יש שם אין סוף פרטים, כי זו התכללות עם כולם.

שאלה: מה גורם לצמצום ב' להיות שונה מצמצום א'? האם פשוט טוב שיהיה צמצום ונכון שיהיה, או זה סוג מיוחד שלו?

זה לא צמצום מיוחד, זה המשך של צמצום א' שאסור לקבל על מנת לקבל. לכן באותם חלקי הכלים, חלקי הפרצופים, שיש בהם רצון לקבל ואין עליו מסך, אז שם שורה אותו צמצמום. אבל מפני שאז היה צמצום על המלכות, על הרצון לקבל, עכשיו זה צמצום על השפעת המלכות על יתר הספירות למעלה ממלכות, שזה מחצי בינה ומטה. כי מחצי בינה ומטה מתחילים להתפתח כלים דקבלה, אומנם הם עדיין לא שייכים ממש לקבלה.

זה כמו בינה שיש לה רצון לקבל אבל זה הכרחי שיהיה בה כדי לטפל בתחתונים, היא לעצמה לא רוצה את זה. לכן אומנם זה צמצום ב' ואסור לה שם לקבל, אבל האיסור הוא לא בגלל בינה עצמה, אלא בגלל שבכל זאת אסור להשתמש בכלים דקבלה כי בכך היא יכולה לגרום למיתה של התחתונים. לכן מאמצע בינה ומטה כבר נמצא הצמצום. אבל ודאי שצמצום ב' הוא המשך של אותו צמצום א' רק בתנאים אחרים, במקומות אחרים, בתכונות אחרות. אבל זו אותה מלכות המצומצמת שהיא עולה ומגבילה את הכלים החדשים שלא היו מצומצמים, בגלל שהמצב משתנה.

שאלה: האם ס"ג זה לא פרצוף בינה שמעביר את אור החסדים, או שהוא יכול להעביר גם אור חכמה? הרי אנחנו מדברים על זה שזה צמצום, ועל בינה אין צמצום, אם כן למה היא מצומצמת?

אתה לא יודע את התשובה על זה? מאיזה כלים נכללת בינה? בינה נכללת גם מכלים דקבלה כי היא רוצה לספק לתחתונים אור חכמה שהם צריכים, לא לעצמה. אז אותם החלקים בבינה שהם לוקחים מלמעלה, מכתר וחכמה, ומעבירים אחר כך למטה מבינה לזעיר אנפין ומלכות, אותם הכלים בבינה שהם זו"ן דבינה, זעיר אנפין ומלכות שבבינה, אותם הכלים הם נכנסים לצמצום, מפני שאסור לספק אורות למטה.

לכן בינה בעצמה היא לא מצטמצמת, היא מצמצמת את הכלים שלה שהם מטפלים ברצונות לקבל שבתחתונים. נגיד שיש לך אישה ויש לה חלב, אבל הרופא בדק את התינוק ואמר שאסור לו היום ומחר לקבל את החלב כי יש לו נגיד איזה קלקול, אז אמנם היא מצטערת אבל היא מצמצמת את עצמה.

תלמיד: היא מצמצמת את עצמה בגלל שהיא כביכול לא יכולה לתת את החלב?

לא שהיא לא יכולה לתת, הם לא יכולים לקבל, זה יהיה לרעתם. זה בדיוק כמו שאמרתי בדוגמה.

שאלה: מה ההבדל בין נקודות דס"ג ועולם הנקודים? שניהם ממוקמים באותו מיקום מתחת לטבור.

למטה מטבור ישנם עוד הרבה כלים, ישנם עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, יש את עולם הקליפות. למטה מטבור יש הרבה. אלה נקודות דס"ג שניסו למלא את נה"י דגלגלתא ולא הצליחו ולכן נשברו, ומהן נבנים עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה ועולם הקליפות ועוד הרבה דברים.

שאלה: מתחת לפרסה זו בחינה ב' שבד' או ד' שבד'?

למטה מפרסה זו בחינה ד'.

תלמיד: אבל זה פרצוף בינה.

אז מה?

תלמיד: זו לא בחינה ב' שבד'?

בכל פרצוף יש דרגות עביות משלו. זו לא אותה עביות שיש בגלגלתא, בחינה ד'. זה רצון לקבל שבבינה שהיא צריכה אותו כדי להשפיע לתחתונים.

תלמיד: בגלל זה אני שואל, האם זו בחינה ב' שבד' מתחת לפרסה?

בחינה ב' שבד' היא לא רצון לקבל, היא רצון לקבל שעובד בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז ב' שבד' נמצא מעל לפרסה?

ב' שבד' נמצא למעלה מפרסה, כן.

שאלה: דיברנו לפני כן על כך שמתחת לטבור נמצאים נה"י דא"ק, וכאן בסעיף הזה כתוב על זו"ן דא"ק, אז איזה חלק נמצא מתחת לטבור?

בכללות זה אותו דבר. נה"י דא"ק זה נצח, הוד, יסוד דא"ק שהם כלים דקבלה, וכאן זה זו"ן דא"ק שהם גם כלים דקבלה. לא נעשה עכשיו הבדלים ביניהם, הכוונה היא על כלים דקבלה.

תלמיד: "בהזדככות המסך דס"ג דא"ק לצורך הנקודים," מה מהות הפעולה הזאת?

כדי בכל זאת לבנות פרצופים שבהם אפשר לקבל בעל מנת להשפיע או להשפיע על מנת להשפיע לפחות, הפרצוף הקודם שנקרא פרצוף הנקודים, נקודות דס"ג, עובר כל מיני פעולות. הוא מתערבב עם נה"י דא"ק, הוא מצטמצם, מעלה רשימות לראש דס"ג ומראש דס"ג מתחילים עכשיו לצאת על הזיווגים האלה שלשם הוא מעלה רשימות, אורות חדשים. האורות האלה מתחילים להתפשט למטה מטבור ולהיכנס לתוך כל הכלים שנמצאים למטה מטבור. אז ס"ג שעושה עכשיו זיווג על הרשימות החדשות, הרשימות האלו הם ב'/א' מצומצם ועל זה יוצא לנו עולם הנקודים, ככה זה נקרא, זה פרצוף כזה שנקרא "עולם הנקודים דקטנות".

אחר כך מתוך זה שנקודות דס"ג היו למטה מטבור דא"ק והתערבו עם נה"י דגלגלתא הם התרשמו מנה"י דגלגלתא ברשימות ד'/ג' שיש בנה"י דגלגלתא. ועכשיו בראש הס"ג הם דורשים זיווג על הרשימות האלה, על ד'/ג' צמצום ב' וגם על ד'/ג' עצמם, ואז ראש דס"ג עושה זיווג על ד'/ג', מבטל את צמצום ב', ומתחיל להוריד להם אורות למטה מטבור על הרשימות ד'/ג', והאורות האלה כשמגיעים לפרסה הם פורצים את הפרסה, נכנסים יותר פנימה למטה מפרסה ואז במקומות האלה נעשתה שבירת הכלים, זאת אומרת קבלת האורות בעל מנת לקבל.

כך אנחנו מגיעים למצב שפעם ראשונה בהשתלשלות מלמעלה למטה הכלים ויתרו על האיסור וקיבלו על מנת לקבל. הם רצו סך הכול לקבל על מנת לקבל אבל לא יכלו, כי מיד כשהאור הגיע ונגע לכלים האלו עם רצון על מנת לקבל האור הסתלק כי צמצום א' לא התבטל, והכלים התרשמו מהאור הגדול שהיה צריך למלא אותם לולא היה איסור לקבל את האור בעל מנת לקבל והכלים נשברו, זאת אומרת איבדו את המסך ונפלו מהשימוש שלהם עד הסיום. את זה אנחנו עוד נלמד.

שאלה: אמרת שהרשימות מורכבות מד' וג' שתי רשימות, למה מב' מיני רשימות, למה שתיים?

לא. קודם כל רשימו תמיד מגיע רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות, אלא שתי רשימות שהיו כאן הן היו על רשימות ב'/א' קטנות דעולם הנקודים שיצא מראש דס"ג והתפשט מטבור עד הפרסה, והזיווג השני בראש דס"ג נעשה על רשימות ד'/ג' מנה"י דא"ק ועל זה יצאו האורות והם התפשטו גם מלמטה מטבור עד הפרסה, ועברו את הפרסה וגרמו לשבירת הכלים שלמטה מפרסה.

שאלה: לאחר צמצום ב' האם זו"ן דא"ק ממשיכים לחוש את סבל הבינה שלא יכולה להשפיע להם?

זה עוד לא עכשיו, נדבר אחר כך.

שאלה: אתה יכול בבקשה להסביר את ההבדל העקרוני בין צמצום א' לבין צמצום ב', שצמצום א' לא יכול להתבטל לעולם וצמצום ב' כאילו כן מתבטל?

צמצום ב' אומר כך, יש חלק מהכלים שיש בהם רצון לקבל כזה שאסור למלאות אותם עם אור דחכמה כי הם ירצו לקבל אותו בעל מנת לקבל. זאת אומרת הכלים האלה בעצמם נמצאים בינתיים בקדושה, אבל אם יגיע אליהם אור החכמה אין להם אפשרות להחזיק את עצמם למעלה מהצמצום אלא הם ייקחו את האורות האלה ויתמלאו בהם למרות שהאורות האלה יביאו אותם למיתה, לשבירה.

ולכן צמצום ב' מתבטל ולא מתבטל, זה מתבטא בפרסה שהיא עולה למעלה ויורדת למטה, מה שאין כן צמצום א' זה איסור טכני מזה שהמלכות דאין סוף שכוללת את כולם בתוכה היא מחליטה שיעשו כל הפרצופים, כל מה שיוצא ממני, רק פעולות על מנת להשפיע. צמצום ב' לא אסור, אין בזה שום פגם, אלא צמצום ב' רק מפריד בין אותם הכלים שהשתמשו בעל מנת להשפיע ובין כלים שלא יכולים עכשיו לקבל על מנת להשפיע. הפרסה הזאת היא בעצם מסבירה לנו שעד כאן היה ניתן לקבל על מנת להשפיע את האור העליון, לעשות בזה נחת רוח לבורא, ולמטה מפרסה אי אפשר.

לכן למטה מפרסה מתגלים עולמות בריאה, יצירה, עשיה ומה שיהיה בהם זה רק כדי להעלות למעלה מפרסה לעולם האצילות כל מיני חלקים, רצונות, חלקי רצונות, ושם לצרף אותם למעלה מפרסה, להרכיב אותם ולמלאות אותם. זה כל מה שצריכים לעשות.

שאלה: איך זה אפשרי שבמסך יהיו שתי רשימות של עביות?

המסך עבר את המצבים האלו ולכן הוא מחזיק בתוכו המון רשימות, לא רק את השתיים האלה. כל הרשימות של אור ישר שיורד, של אור חוזר שעולה, כל הרשימות מהסתלקות האורות האלו, רשימות על השפעת האור המקיף, הכול כתוצאה מכל מה שהם עברו. יש המון רשימות, המון, אנחנו לומדים את זה בחלק ד' "תלמוד עשר הספירות".

שאלה: מדוע נקודים מוגדר כאן כפרצוף רביעי ולא חמישי?

איזה פרצוף רביעי צריך להיות במקום נקודים?

תלמיד: נקודות דס"ג.

זה נכון. אבל נקודות דס"ג נכללות, אנחנו אף פעם לא סופרים את הנקודות. כי טעמים, נקודות, תגין ואותיות, הם החלקים של הפרצוף. ולכן החלק הזה שנקרא "נקודות" אנחנו לא סופרים אותו ממש כקיים בפני עצמו.

שאלה נכונה, יפה דווקא, יש מקום לשאלה כזאת. אבל נקודות דס"ג זה לא פרצוף בפני עצמו, הוא קיים בגלל שהטעמים דס"ג התחילו להזדכך ואז הם הולידו את פרצוף הנקודות.

שאלה: מה המשמעות של שני סוגי רשימות שהמסך כלול מהם?

מה המשמעות של שני סוגי רשימות? מפני שרשימו אחד מגיע לנו כתוצאה מפרצוף ס"ג, והרשימו השני מגיע לנו מזה שנקודות דס"ג התכללו והתרשמו מהגלגלתא, מנה"י דגלגלתא, מסוף גלגלתא. ולכן יש לנו כאן שני סוגי רשימות, רשימו ב'/א' ורשימו ד'/ג'. רשימו ד'/ג' קיבלו מהגלגלתא ורשימו ב'/א' הם בעצמם מהס"ג. ואז יוצא שיש לנו פעם ראשונה פרצוף שעכשיו יוצא שיש בו שני חלקים, מלכות ובינה, ב'/א' וד'/ג'. ב'/א' שייכים לבינה, ד'/ג' שייכים למלכות, שזה יהיה בכלי אחד.

למה זה צריך להיות? אז אני אענה לכם.

אם יש פרצוף, ה"טבור" למעלה ולמטה זה "סיום", אם יש כאן פרצוף נקודות דס"ג שהתרשם מנה"י דגלגלתא, אז הוא מתחלק לשניים, למקום של כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה ותפארת, ולמקום נצח, הוד, יסוד ומלכות. ועל ידי ההשפעה הזאת, מלכות עולה ומחלקת לנו את תפארת לשליש למעלה ושני שליש למטה, ומקום הגבול נקרא "פרסה". אז יש לנו כאן דברים מאוד מעניינים, מצד אחד הפרצוף הזה הוא פרצוף נקודות דס"ג, זה פרצוף שיצא על 2/1, ב'/א' רשימות. ומצד שני הוא מקבל מנה"י דא"ק רשימות 4/3, או 4 אפילו, נראה אחר כך. זאת אומרת, יש כאן הרבה רשימות (ראו שרטוט מס' 1).

מכל הרשימות האלה שעולות לראש דס"ג, אז בראש דס"ג בהתחלה יוצא לנו זיווג בבינה דראש דס"ג, על רשימו ב'/א', זה נקרא "נקבי עיניים" דראש דס"ג. ואז יוצא לנו מזה קטנות של עולם הנקודים, הפרצוף הבא נקרא "עולם", אומנם הוא לא עולם אלא פרצוף מאוד קטן, שמתפשטים כאן הכלים עד הפרסה, כלים של קטנות, זה נקרא "גלגלתא ועיניים". ואחר כך הזיווג נעשה על גדלות שזה ב"פה", על כל הספירות, על רשימו ד'/ג'. (ראו שרטוט מס' 1).

ואז יוצא אור של גדלות מלמעלה עד למטה, והאור הזה עובר דרך הפרסה, וכשהוא עובר דרך הפרסה, במקום הזה מתחילה להיות מה שנקרא "שבירה". כי האור הגדול של ד'/ג' נכנס למטה בפנים לכלים דקבלה, והם קיבלו אותו על מנת לקבל כי אין להם מסך לקבל אותו בעל מנת להשפיע. אנחנו עוד נלמד למה זה קרה כך, איזו טעות, ומי סידר את הטעות, ומה התוצאה מהטעות. אבל קרתה כאן שבירה. וכל הפרצוף הזה גם למעלה שהיה גלגלתא ועיניים וגם למטה שהיה אח"פ, כל הכלים האלה נשברו וכולם התערבבו ונפלו (ראו שרטוט מס' 1). ואז כלים של בינה וכלים של מלכות, כי גלגלתא ועיניים הם כלים של "בינה", ואח"פ הם כלים של "מלכות", הם כולם התערבבו ביניהם ונפלו למטה. יוצא שאותם הרצונות שהיו כולם לקבל (בעיגול האדום), והיו צריכים להיות מנותקים מהרצונות דלהשפיע, (בעיגול הירוק) שהיו מנותקים זה מזה דרך הפרסה, שהיה ביניהם גבול ברור, עכשיו התערבבו כולם, ואז בכל כלי וכלי, בכל חלק וחלק יש להם גם כלים של בינה וגם כלים של מלכות.

שרטוט מס' 1

אם אנחנו עכשיו נאיר עליהם באור העליון, אז אנחנו נתחיל לברר מתוך הכלים האלו מה שייך לתיקון (+), ומה שייך לקליפה (-). העבודה הזאת היא עבודה שמיועדת לבני אדם, הם נמצאים בשבירה הזאת, ובזה אנחנו צריכים להתעסק. וכשנגמור את העבודה הזאת וכל הכלים של בינה יעלו למעלה והכלים של מלכות ירדו למטה, אנחנו נגמור את כל הכלים האלו ואז זה יהיה הבירור הסופי. ואז יבוא האור העליון, הגדול, המיוחד מאוד, והאור הזה ישפיע על כל הכלים, על כל הפרצופים, על כולם, וזה יהיה גמר תיקון (ראו שרטוט מס' 2).

כול עוד אין כאן אצלנו ערבוביה בין הכלים ואין שבירת הכלים, אז אין עדיין בכלל מקום שאדם צריך להיות. אלא אחרי כל המצבים האלו אנחנו נלמד איפה האדם, איזה מקום יש לו ומה הוא צריך לעשות. לכן כתבתי שכאן אנחנו צריכים להיות (ראו שרטוט מס' 2, מסומן בנקודות).

שרטוט מס' 2

יש כאן עוד הרבה לדבר, אבל אלו כבר דברים שיותר ויותר קרובים אלינו. מה שלמדנו עד כה לא כל כך שייך לנו, זה שייך למערכות שאנחנו לא יכולים להשפיע עליהן בצורה ישירה. וכאן כבר מתחילה להיות המערכת שאנחנו תוצאה ממנה ואנחנו אז נוכל להשפיע עליה. השבירה תהיה, וכשאנחנו נתקן את השבירה אז יהיה גמר תיקון. ואנחנו שייכים וחייבים להיות בכל התהליך של התיקון.

שאלה: הכלים איבדו מסך ונשברו. מה קורה עם החוק של צמצום א'?

בטח שצמצום א' גם נשבר. החוק של צמצום א' הוא שאסור לקבל על מנת לקבל. ואסור לקבל בעל מנת להשפיע אם אין לך מסך בעל מנת להשפיע. עכשיו התגלה לכלים האלו שאין להם אפילו מסך על מנת להשפיע, ולכן אין כבר אפשרות בכלל לקבל משהו, נשבר הכול, גם למעלה מפרסה גם למטה מפרסה. אחר כך אנחנו נצטרך ללמוד איך מקימים את המערכת ומתחילים לתקן את הכלים מהשבירה.

אני רוצה להגיד רק דבר אחד. התועלת מהשבירה היא בזה שיש התכללות בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה, ואז אנחנו יכולים לתקן כל כלי וכלי, לא חשוב מה הוא יהיה אנחנו יכולים לתקן אותו, ובסופו של דבר הוא יהיה בכוונה בעל מנת להשפיע.

(סוף השיעור)