שיעור צהריים 15.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2080
מאמר 920, "כנגד ד' בנים דברה התורה"
כנגד ד' בנים דברה תורה
ז' אדר תשל"ב, טבריא
""כנגד ארבעה בנים דברה תורה". מטעם כי כל התורה היא רק עבור היצר הרע, כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין" (קידושין ל' ע"ב). לכן "שאינו יודע לשאול, את פתח לו". ויש להבין מה צריכים לשאול ועם איזה דבר פותחין לו, מהי הסגולה שיכולין לפתוח עמה את מי שאינו יודע לשאול.
והענין כשיש יצר הרע יש צורך לתורה. לכן אם האדם מאמין בשכר ועונש, כבר יכול לקיים את התורה ומצוות, מטעם שיש לו תמורה. לכן אין הוא שואל שאלת הרשע, "מה העבודה הזאת לכם". וכשאין לו הרע כנ"ל, אין לו צורך לתורה, לכן "את פתח לו".
אם אתה רואה שיש אדם שעוסק בתורה ומצוות מטעם שהוא מאמין בשכר ועונש, נמצא שהוא סגור, היינו הרע שלו הוא בסגירו, היינו בגניזה. ואם כן אי אפשר לתקן אותו, כי אין האדם מתקן אלא מה שעיניו רואות. לכן מלמדין אז את אדם לעבוד בעל מנת שלא לקבל פרס.
ואז בא הרע ושואל, "מה העבודה הזאת לכם", היינו מה יהיה לנו אם אנחנו נעבוד את ה' בלי שום תמורה, הלא זה נגד הטבע שלנו, שאנחנו נולדנו בטבע להנות את עצמנו ולא להנות את הזולת בלי שום תמורה. אז נעשה האדם נצרך לתורה. ואז שייך לומר, "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין".
מה שאין כן כשאין לו יצר הרע, זאת אומרת שלא ניכרת אצלו בחינת הרצון לקבל, כי רק זה נקרא רע ולא דבר אחר."
שאלה: כתוב שאדם העוסק בתורה ומצוות כדי לקבל שכר, יצר הרע נסתר ממנו. מה זה אומר שיצר הרע נסתר ממנו אם זאת הכוונה שבה אני עוסק?
האדם לא מרגיש שהוא נמצא בתוך האגואיזם, הוא לא מרגיש שהאגואיזם הזה מתפתח בו, כלומר הוא לא נע קדימה, אפילו בצורה שלילית הוא לא מתקדם, שלא לדבר על צורה חיובית.
שאלה: מה הכוונה בשכר? כשאנחנו לומדים אנחנו מדברים על כך שצריך לבקש מהאור שתוצאת העבודה תהיה נכונה.
זה בדיוק השכר.
שאלה: לפי המאמר יוצא שזו גישה לא נכונה.
לא, אנחנו נעבור על זה שוב עכשיו.
שאלה: כשאני רואה את הטרגדיות בעולם, את השנאה והמלחמות, ואני רואה זאת כחלק ממני, זה שובר לי את הלב וגורם לי לרצות להשתנות. האם נשמע לך נכון לקחת את העולם ולהגיד שזה אני, כל זה חלק מההשתתפות שלי שאני צריך לשנות וזה בעצם הרע?
כן, כל הדברים שהאדם רואה רע חוץ ממנו, שהוא מגלה מחוצה לו, הכול הוא מגלה בעצמו, הרע הזה נמצא בו.
שאלה: הרגשת הגועל שאני חש כלפי העולם פשוט מכריחה אותי לרצות להשתנות בשביל או לטובת כולם, אני נדחה ממה שקורה בעולם, האם זה נכון?
זה נכון ויפה, ויחייב אותך לתקן.
שאלה: מי שלא יודע לשאול הוא מי שלא מכיר את הרע?
יכולות להיות עוד הרבה סיבות.
שאלה: ומה היא הסגולה המיוחדת הזאת שבזכותה אפשר לפתוח את מי שלא יודע לשאול?
תגלי לו שהוא מקושר לבורא והבורא פונה אליו, אף על פי שהוא לא יודע מאיפה הוא מקבל כל מיני אותות.
שאלה איך לפתח את הרגישות להשפעות של הבורא, ולתפוס כל חיסרון בזמן הנכון כדי לפתח עוד יותר חיסרון להשפעה ולממש אותו דרך התפילה?
זה תלוי אך ורק באדם. אם האדם חושב כל הזמן על דבר אחד, כלומר הוא מרוכז באגו שלו וככל שהאגו לא מאפשר לו להתקרב לבורא, אז מופיע צורך עז אצל האדם הזה והוא צועק, זועק לבורא והבורא שומע אותו. כך הוא מגיע לבורא, משיג את הבורא.
שאלה: איך נכון לבנות את הרע כדי לכוון אותו לטוב, איך לעבוד נכון עם האגו?
זה תמיד יוצא כך, אם הרע מצביע על כך שאתה מתרחק, מרוחק מהבורא, ואתה מבקש מהבורא כוחות וידע כדי לתקן את אותו הרע כדי להיות קרוב לבורא, כך יוצא לכם לעבוד ביניכם ועם הרע.
שאלה: על מי מדובר במאמר, "תפתח לו"? אני מבינה שמדובר על היצר הרע באדם, מי פותח באדם את יצר הרע, מי פותח לו את העיניים?
את הכול עושה הבורא, השאלה היא רק האם זה נעשה לפי בקשת האדם או אפילו כנגד הבקשה.
שאלה: אם כך אנחנו צריכים לבקש שהבורא יפתח לנו?
כן.
שאלה: וצריכים לפתוח את יצר הרע, לתקן אותו?
נכון.
שאלה: מהו יצר הרע?
יצר הרע הוא האגואיזם שלנו שסוגר אותנו כל הזמן בתוכו ואנחנו רוצים רק למלא אותו.
שאלה: במאמר נאמר שצריך לעבוד שלא על מנת לקבל, שמלמדים אותו לעבוד ללא שכר. מי מלמד את זה, זו בחינת הבורא או שזו בחינת קבוצה, או הרב, מי מלמד?
הנשמה. נאמר "נשמת אדם תלמדנו", כלומר הנשמה של האדם מלמדת אותו. כשעוברים על כל המצבים, לאט לאט האדם לומד מכך איך הוא יכול, איך הוא אמור להתייחס למי ולמה.
שאלה: בקבוצה אנחנו לא צריכים ליצור כזו אווירה שחברים ירגישו שהם לא עובדים בשביל תמורה? לא לתת להם תמורה עבור המאמצים, כך צריך להיות בקבוצה או שאסור לעשות את זה?
לא בדיוק. אנחנו צריכים לעודד אחד את השני, לתמוך, לעזור אחד לשני ככל הניתן וכך אנחנו נתקדם.
שאלה: לפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה לעשות משהו עבור הקבוצה, אין לי כוחות, אם אני מבקשת מהקבוצה שתתן לי חשיבות, שתתן לי כוחות, איך הקבוצה צריכה להגיב על כך?
הקבוצה צריכה להגיב בצורה נורמאלית, לא רק את לבדך. כולן מבקשות בצורות שונות, יכול להיות מהבורא, וישנם כל מיני כוחות אנטי אגואיסטים שדרכם רוצים להיתקן וזה בסדר גמור.
שאלה: אצלנו בעשירייה תמיד אנחנו נותנות אחת לשנייה כוחות כשמישהי מבקשת או כשאנחנו רואות שהאדם נצרך לזה. אבל נתקלתי בכך שבבני ברוך כשקבוצה אומרת שאת פשוט רוצה למלא את האגו שלך, הקבוצה לא נותנת כוחות, כי זה האגו שלך, זאת אומרת שאת רוצה לעשות משהו, אבל שתהיה לך תמורה עבורו.
זה בדיוק המצב שלנו נכון לעכשיו, הרי אנחנו עדיין לא יצאנו מהאגו, לכן באופן טבעי כאשר אני מבקש כוחות, אני רוצה לעשות מזה איזו פעולה שבין היתר גם תעלה אותי למעלה.
שאלה: הקבוצה צריכה לתת את העזרה והכוחות האלו?
צריך רק לעזור, הקבוצה צריכה לעזור לכל אחד.
שאלה: יש את ההרגשה שהכלים לקבל, הרצון לקבל, כשהוא לא מקבל אז הרוגז מורגש ומשם יש גילוי שרציתי לקבל, לא קיבלתי, ואני מאוכזבת. האם יש כלים דקבלה שהם לא גשמיים אלא רוחניים?
בינתיים אין אצלנו כלים דקבלה רוחניים. אנחנו צריכים להגיע למצב שתהיה בנו תכונת הצמצום, שאני אוכל לסגור את עצמי מלקבל, שבקבלה שלי לא יהיה אף פעם משהו לעצמי.
תלמידה: אז את הפעולה הזאת אני מתחילה מכלים גשמיים?
כן.
שאלה: אתה יכול להביא דוגמה? כי נגיד אני רוצה קפה, אז אני אומרת, "אני לא אשתה".
למה?
תלמידה: כי אני לא שותה את זה על מנת להשפיע.
לא, את יכולה כך להתבלבל.
תלמידה: אז אם אתה אומר שעד שאין לנו מסך, עד הצמצום אנחנו עובדים עם כלי קבלה גשמיים, אז אני לא יודעת. אולי אתה יכול להביא דוגמה ממשית שנוכל להבדיל ולא להתבלבל?
איזו דוגמה?
תלמידה: איפה שאני אומרת שאני לא אקבל.
אז את אומרת מראש, שאני רוצה עכשיו להרגיש משהו, אבל אני רוצה שההרגשה הזאת, היא תהיה לא מפני שאני רוצה ליהנות לעצמי.
תלמידה: אז אני שותה קפה בתנאי שזה יהיה לא להנות לעצמי.
זאת אומרת, את מבקשת מהבורא שהוא יסדר לך קבלה כזאת, שזה יהיה על מנת להשפיע.
תלמידה: על כל דבר?
וככה על כל דבר.
תלמידה: ואז זה מקרב אותנו לציווי, שהבורא ציווה לנו?
כן.
שאלה: איך נכון לבקש מהבורא לפי הרצון שלי, מבלי לצפות לכלום, אלא רק לבטוח ב-ה'?
אני חושב שיש לנו לזה את כל האמצעים. אנחנו צריכים להשתוקק להתקרב אליו ולבקש. זהו, בלי חוכמות.
תלמידה: בדרך כלל אני מבקשת ממנו עזרה אחרי שאני מגלה את הרע שבי וזה גורם לי להרגיש יותר טוב. האם זה בסדר, זה טוב?
כן, זה בסדר בינתיים.
שאלה: מה ההבדל בין שחבר מגלה לחבר אחר וכשהרב מגלה לתלמיד?
לא ניתן להגיד מה עדיף. כל פעם זה יכול להשתנות.
תלמיד: בזמן האחרון התחלנו לספר זה לזה, לדון ולברר אם משהו השתנה.
ודאי שזה טוב.
שאלה: בזמן אחרון יש תחושה חזקה של התייאשות והלב בוכה. האם אני מבינה נכון שבמצב הזה אני יכולה לבקש מהבורא להוציא אותי ממצרים ולתת כוחות להשפיע?
אם הגעגוע והכאב שלך מופיעים דווקא מתוך זה, אז כן.
תלמידה: אז בהתחלה אני צריכה לברר ממה הייאוש.
נכון.
שאלה: כתוב אין האדם מתקן אלא מה שעיניו רואות. מהו בדיוק הרע שהאדם מגלה ומהו רע שנסתר מהאדם?
האדם מגלה שהלב שלו אטום, שאין לו רגישות בלב כדי לפתוח אותו לבורא, לחברים, לכל העולם, וכך הוא מגלה כמה שהוא סגור. וככל שהוא פונה יותר ויותר לבורא, ומבקש ומתחנן, אז לאט לאט הבורא פותח לו והאדם מרגיש שיש לו עזרה לעלות מהאגו שלו לכוח השפעה.
שאלה: במאמר כתוב על שני מצבים, מצב אחד כשהאדם נצרך בתורה כי לא יכול לאהוב את החבר בלי שום יחס אליו לעצמו, וזה ברור, הרי אנחנו נמצאים בזה, אנחנו צריכים את התורה בשביל זה. והשני, כשאדם מאמין בשכר ועונש. מה זה התקופה הזאת בעבודה?
זה בא במקביל, תלוי מהם הרצונות.
תלמידה: אז אני יכולה להיות או בזה או בזה ואני צריכה להבין איפה אני.
נכון.
שאלה: כשהבורא נותן לנו להרגיש בעצמנו את פרעה, את היצר הרע, ואנחנו מבקשים רחמים, אז הוא מראה לנו עוד יותר את היצר הרע. האם אנחנו יכולים לבקש מהבורא להראות לי את היצר הרע בעיניים שלו, של הטוב ומטיב, או שזה גם רצון אגואיסטי?
אחרי שתתקני אותו, אז תוכלי באמת להיוודע שזה כך ובינתיים לא, אי אפשר.
שאלה: העשירייה שלנו מהבוקר נמצאת בכנס פנימי וגם עברנו על המאמר, ויש לנו שאלה משותפת. האם הסגולה שיכולים לפתוח את שאינו יודע לשאול זה שהבורא מגלה לנו את הרע?
כן.
שאלה: מה ההבדל בין לתת כוח לחברה ולתת כוח לקבוצה?
אין הבדל.
תלמידה: כשאנחנו מתפללים עבור חברה, זה אומר שאנחנו מבקשים עבור כל הקבוצה?
כשאנחנו מבקשים עבור הקבוצה, אז אנחנו מתכוונים לכל הקבוצה. וכך אנחנו מתקדמים.
תלמידה: כשמתפללים עבור הקבוצה, אנחנו רוצים שכל חברות יקבלו, וכשמתפללות עבור חברה שעוברת מצב קשה, זה אותו דבר כמו לבקש עבור כל הקבוצה?
זה לא אותו דבר אבל זה בכל זאת דבר טוב.
שאלה: כשהיצר הרע נגלה לאדם האם הוא אוטומטית רוצה כבר להיכנס לשערים האלה, או שצריך עוד איזו פעולה?
לא, לא צריך עוד שום פעולה, רק שירגיש את תשובות הבורא.
תלמידה: כשאני מגלה בתוכי את הרע, וזה קורה הרבה פעמים בזמן האחרון, כבר אין לי בושה. יש לי התפעלות, כאילו אני פשוט בשוק. אבל לא כואב לי ואני גם לא מתביישת, זה בסדר?
כן, בגדול זה בסדר.
שאלה: המאמר מתחיל "כנגד ד' בנים דברה התורה". מה ד' בנים מדגים לנו ביציאת מצרים?
את ד' בחינות האור שמתפשט בתוך הרצון לקבל.
שאלה: התנאי ליציאת מצרים זה להכיר את המצב שלי כהכי רע שאני לא יכולה להסכים לו, לא יכולה להישאר בו. האם דווקא לא להסכים עם המצב הרע הזה, או לקבל אותו?
זה תלוי בך. הבורא מגלה את זה בשבילך. ואת מהצד שלך צריכה כבר לראות אם את רוצה, לא רוצה, מה את רוצה לקבל כתוצאה מהמצב הזה, מה את מבקשת.
שאלה: כל פעם שאני משפיעה, במיוחד כשאני בהפצה ואנשים שואלים אותי מה זאת קבלה, אני כותבת להם את משמעות החכמה, מצטטת אותך ומרגישה תענוג תוך כדי נתינת התשובה. האם אפשר להשפיע בלי לקבל שום דבר לעצמך? כי כל פעם ששואלים אותי שאלה ואני נותנת תשובה אני מרגישה את התענוג מהנתינה להם.
בסדר גמור. את צריכה ליהנות מזה שאת משפיעה לאנשים. את צריכה להיות שמחה בזה שאנשים שמחים שאת עונה להם.
שאלה: אם אני רואה חברה שנמצאת בבחינת שכר ועונש, אז מה עליי לעשות?
לעזור לה. בכל מצב בו את רואה את החברה את צריכה לחשוב איך אני יכולה לעזור לה.
תלמידה: איך אני יכולה לעזור?
אם היא נמצאת במצב בו מתגלה לה הרע אז את צריכה לעזור לה בזה שאת מצטרפת, מתחברת אליה ועובדת יחד איתה על להפוך את הרע לטוב.
תלמידה: ואם הרע לא מתגלה?
אז לעזור לה לגלות אותו.
תלמידה: אני יכולה לדבר על זה, להגיד בזהירות?
כן.
שאלה: כשאנחנו שולטים באגו זה יותר חזק או שרק האמונה מעל לדעת יכולה להכניע אותו?
כן. זה נכון.
שאלה: האם יכול להיות שכשמתגלה הרע בתוכנו, אותן תכונות שפעם היה אפשר איכשהו להתגאות בהן מגעילות אותנו? איך נכון לעבוד עם תגובות כל כך רגישות על גילוי הרע?
בנחת. ברוגע. לעבוד ברוגע. הכול מגיע מהבורא, ובסופו של דבר הכול יתוקן.
תלמידה: אם יש פחד שהתכונות האלו ייצאו החוצה, מה יכול לעזור, תפילה? עזרה של החברות?
כן. תפילה ועזרת החברות.
שאלה: האם יציאה ממצרים היא כשאדם מגלה את הרע, שהוא נגד התורה ומבדיל בין הרע שנגד התורה ובין הרע שנגד דרך ארץ?
כן.
שאלה: אנחנו לומדים שאת הכול אנחנו לא עושים לבד, אלא לפחות שניים. "טובים השניים מן האחד". אם אני רוצה להתפלל עבור העשירייה שלי ואני לבד, התפילה הזאת מתקבלת למרות שהיא ביחיד?
כן.
שאלה: מיהו האדם הזה שהבורא נותן לו לראות את השימוש הלא נכון ברצון שניתן לו? איזה אדם זה?
מה זאת אומרת "איזה אדם זה"?
תלמידה: דווקא ברגע שהבורא נותן לו לראות את השימוש הלא נכון ברצון, אז בפנים, לפי המצב, לפי ההרגשה העצמית, איזה אדם זה?
זה תלוי באדם. או שהוא שמח בזה שהבורא ענה לו, או שהוא רואה שהבורא ענה לו וראה אותו כרע. כלומר, כאן האדם צריך לשקול את המצב.
תלמידה: איך הוא צריך לקבוע שבאמת נתנו לו לראות את הרע בתוכו או את השימוש הלא נכון ברצון?
להודות על זה. להודות. להודות. להודות.
שאלה: אני מבין שהכרת הרע זה כמו חומר דלק כדי לעבוד בעשירייה. אז מתי מותר שהרע יתגלה, ומתי אסור שהרע יתגלה?
אם יש לנו כלים נגד הרצון לקבל, אנחנו שמחים שהוא מתגלה, כי אז אנחנו יכולים לכוון אותו נכון.
שאלה: בעשירייה האור המקיף מגלה לנו את כוח השבירה. מה המשמעות של כוח השבירה?
האגו שלנו שלא נותן לנו להתקדם להשפעה, להתקרב זה אל זה, נקרא "כוח השבירה".
שאלה: בעשירייה יש את כל ארבעת הבנים. האם הבן הרביעי שלא יודע לשאול שאלות, להגיד בגלוי או להסביר, הוא כאילו רוצה, אבל יש מצבים שיותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק. האם אפשר לדבר על זה בפתיחות עם העשירייה שלי, או שבכל זאת עלי להבין את זה, ולהתנהג בזהירות?
בעשירייה אפשר לדבר על הכול.
תלמידה: ולא לפחד שאתה פותח משהו מוקדם מדי?
לא. אבל אתן צריכות לדון בזה.
תלמידה: לברר, כן?
כן.
שאלה: איך להגיע למצב שממנו אנחנו מסכימים שאנו לא בכוחות, וכבר לא יכולים להישאר במצב הזה, ושאפשר כבר לעלות ממנו?
אלה מצבים קיצוניים, שונים, ולא מצב אחד, אלא ג' מצבים שונים. ככה שאם יש לך כוחות, אם הגעת לזה, אם את יכולה לברר בתוך זה, את זה, תבררי ותצליחי.
תלמידה: אם אנחנו לא מוצאים כזה מצב, אנחנו נופלים עוד יותר עמוק?
לא. זה אומר שאתן עדיין לא יכולות לברר אותו.
שאלה: לפני שנה, גם לפני פסח, הרגשתי גילוי רע מאד גדול, ממש התביישתי, לא יכולתי לסבול את זה. ומאז אני מחפשת איך להגיע להשפעה. אלו חיפושים שלא נפסקים, והיום בשיעור הבוקר שמעתי שמאוד חשוב להחזיק את מטרת הבריאה, וההשפעה היא רק האמצעי. אז האם אני צריכה להמשיך לחפש את הדרכים להשפעה או לשים את הפוקוס על מטרת הבריאה?
תכווני את עצמך.
שאלה: כשאנחנו מדברים על זה שהעבודה שלנו היא קשה ומסובכת, נדמה כאילו הבורא עשה כדור כאגו. הוא זורק אותו עלינו, ואנחנו צריכים לתת לו מכה. איך לעשות שנרגיש שאנחנו משחקים עם הבורא, שזה לא כבד, איך להרגיש שזה משחק? או שאנחנו כן צריכים להרגיש שזה כבד, ולהתבטל כלפי הבורא?
להתבטל בפני הבורא.
שאלה: נאמר שעלי להנות את החבר בלי שום תמורה. מה הכוונה "בלי שום תמורה"? הכוונה שרק באגו לא תהיה תמורה, אבל יחד עם זה כן לקבל קשר עם הבורא, או שבכלל כלום?
בכלל כלום. האמת שבכלל כלום.
תלמידה: והרצון לקשר עם הבורא, גם אותו לא צריך, לא צריך רצון כזה, פשוט לעשות סתם ככה?
כי גם הוא אגואיסטי. אנחנו צריכים לבדוק את כל הדברים האלה.
תלמידה: אני לא מתארת איך, הרי מדובר שאדם לא יכול לעשות כלום בלי איזו תמורה, אפילו לא להזיז את האצבע. אני מבינה שזו תכונת ההשפעה, כשאדם יכול להרגיש קשר עם הבורא, ובשביל זה לעשות משהו. אבל בכלל כלום? זה לא מובן.
לאט לאט נבין את זה.
שאלה: בפסקה האחרונה כתוב "מה שאין כן כשאין לו יצר הרע, זאת אומרת שלא ניכרת אצלו בחינת הרצון לקבל, כי רק זה נקרא רע ולא דבר אחר". מה המצב הזה שלא ניכרת אצלו בחינת הרצון לקבל?
שהוא לא מרגיש, לא מרגיש את הרצון לקבל שקיים בו, עולה בו, תופח בו, הוא לא מרגיש את זה.
שאלה: אני מבינה שהעשירייה היא המראה שלי לרע שבתוכי. ואני שמה לב שיש חברות שדרכן אני רואה יותר את הרע שבי, מאשר חברות אחרות. למה זה קורה?
כדי שתגלי את הרע שבך.
תלמידה: אבל למה יש חברות שאני לא רואה דרכן את הרע שבי, וחברות אחרות שיותר לוחצות לי על הכפתורים?
זה כבר תלוי בשורש הנשמה של כל אחד.
תלמידה: אז פשוט לקבל את זה ככה, וללמוד מזה כמו שזה?
כן.
שאלה: האם הנשמה המשותפת שלנו, נשמת אדם הראשון נשברה בגלל כוח השבירה?
נשמת אדם הראשון נשברה אך ורק מפני שהיא הייתה צריכה להישבר. ואנחנו צריכים לתקן אותה, כי בזה אנחנו מגיעים לתיקונים, ולגמר תיקון.
שאלה: ממש הרבה שנים לא הצלחתי להבין את מה שכתוב ממש בתחילת המאמר, "לכן "שאינו יודע לשאול, את פתח לו". ויש להבין מה צריכים לשאול ועם איזה דבר פותחין לו, מהי הסגולה שיכולין לפתוח עמה את מי שאינו יודע לשאול.". לא מצאתי תשובה לשאלה הזאת, מהי הסגולה שאני אדע לשאול את הבורא?
זאת אומרת, שאדם לא מרגיש שיש לפניו איזה הבחנות, שהן לא נפתחות. כן?
תלמידה: לא מהמקום הזה. מהמקום שאני לא יודעת מה לשאול אותו. כי לשאול אותו למה, זו שאלה בכלל לא במקום, וזה ברור. ולבקש ממנו כל הזמן, גם זה מורגש כלא נכון, כי אני לא יודעת מה לבקש. אז בעצם אני נמצאת במבוי סתום ביחסים ביני לבורא, כי חסר פה מצב, אני לא יודעת לשאול.
והחברות שלך לא עוזרות לך?
תלמידה: עוזרות מאוד אבל אז אני לא נמצאת בזה, כאילו זה כבר לא אני, זה משהו משותף. זו עשירייה, זה כלל, זה לא פרט.
אני לא חושב שזה נכון. אבל נחכה, בקרוב זה יתבהר.
שאלה: האם היצר הרע שייך רק לאדם, או שגם לעשירייה יש יצר רע?
גם לעשירייה יש יצר הרע. אבל אנחנו מגיעים אליו כשאנחנו משתדלים לעלות למעלה מיצר הרע הנוכחי בעשירייה. זה לפי הכלל "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו".
שאלה: אם האדם מבין שהוא לא יכול לעבוד יותר במערכת של שכר ועונש, מה עליו לבקש מהבורא?
לבקש שתהיה לו האפשרות, הכוח, והסבלנות, לעבוד במערכת של שכר ועונש.
שאלה: איך פרקטית, דרך חיבור עם החברות, לגלות את היצר הרע בתוכי ובעשירייה?
תחשבי על זה שדווקא הקשר שלך עם החברות הוא שיגלה לך את האגו שלהן, ותוכלי להתקרב אליהן והן אליך. כמו שכתוב, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", שמי שיש לו אגו גדול יותר, הוא גם גדול יותר מחברו, אז במקרה כזה את תגלי את כל האגו שלהן.
תלמידה: כדי לגלות את הטוב, האדם צריך לבזבז הרבה מאוד אנרגיה. איך לקחת את הכוח הזה לתיקון של היצר הרע?
אותו הדבר כמו עם הטוב. אין מקום אחר, מקור אחר לקבלת האנרגיה, אלא הבורא.
תלמידה: בחיבור?
בחיבור, כן.
שאלה: החסרונות שאני רואה בחברות, אלו התכונות שלי, כן?
כן.
תלמידה: אם אני רואה בחברה שיש לה תכונה של שכר ועונש, אז זה מיוחס אלי. יוצא שאני צריכה לבקש מהבורא את התיקון של התכונה הזו בתוכי, ואני לא צריכה לפנות לחברה. ואתה אמרת שאני צריכה לעזור לחברה לראות את הרע הזה.
בך.
תלמידה: אם אני רואה רע בחברה, זה הרע שלי?
כן.
תלמידה: ולתקן אותו רק דרך תפילה?
כן.
שאלה: אנחנו כחומר ביד היוצר. הבורא הוא זה שנותן לנו את היצר הרע והוא זה שמתקן אותו. איפה כאן העבודה של האדם?
האדם צריך לגלות את הרע, להביא אותו לפני הבורא, ולדרוש תיקונים על הרע הזה. זו עבודת האדם.
שאלה: איך לבדוק את הרצון להשפיע בצורה פרקטית בעשירייה מהרגע שהוא הופיע עד למימוש המקסימלי של הרצון? במה הוא מתממש?
בזה שאתן מתחברות ביניכן, פונות לבורא, ורוצות שהוא יעבוד עם הרצון המחובר שלכן.
שאלה: אנחנו צריכים לראות את הרע שלנו כדי לתקן אותו. אבל איך נדע שבאמת תיקנו את כל הרע שבנו?
מתי שנגיע לזה, אז נרגיש.
שאלה: האם יוצא שהמקובל מקבל תענוג רק מזה שהוא עוזר לאחרים?
כמובן.
תלמידה: איך הוא מתייחס לתענוגים של העולם הגשמי?
הוא לא מרגיש שהוא רוצה אותם. ולכן כשהוא מקבל, אז אין לו מזה מילוי אמיתי.
תלמידה: פשוט זה ישנו.
כן. הוא מעל זה.
שאלה: מתוארים פה יפה מאוד ארבעה שלבים של בשלות הרצון לקבל. לגבי פסקה ראשונה, האם מדובר על אדם שהוא כבר מוכן שהנקודה שבלב תיפתח, אבל היא עדיין לא בשלה, הוא לא מרגיש אותה?
כן.
(סוף השיעור)