שיעור צהרים 17.01.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 611

מאמר ק"י, "שדה אשר ברכו ה'"

קריין: בעל הסולם, עמוד 611, "שמעתי", מאמר ק"י, "שדה אשר ברכו ה'".

קי. שדה אשר ברכו ה'

שמעתי תש"ג

"" שדה אשר ברכו ה'".", משפט מאוד ידוע, שכל החיים שלנו זה כמו שדה, והאדם הולך בשדה, מקבל ממנו כל מה שהוא רואה כטוב, וכך משתמש בשדה בחיים שלו. אבל אם הוא רוצה להגיע למצב שהוא מקבל "שדה אשר ברכו ה'", זה כבר משהו אחר. הוא צריך להתייחס לחיים שלו שנתן לו הבורא, והבורא נמצא בתוך השדה, והאדם יכול לקבל מהשדה כל מה שהוא צריך כדי שתצא מהשדה תבואה, והוא יוכל ליהנות מפירות השדה, ממה שגדל בשדה, זאת אומרת מה שה' מברך, ואז יוצא מהשדה שלו באמת "שדה" אשר ה' מברך, "אשר ברכו ה'". 2.16

אז הוא אומר לנו כאן בקטעים הראשונים ש"השכינה הקדושה נקרא שדה." זאת אומרת הבורא שמלובש בעולם, הכוח שלו שמלובש בעולם, זה נקרא שדה. והשדה הזה יכול להיות טוב ויכול להיות רע, תלוי איך האדם מקבל את זה. "ולפעמים נעשה מן שדה שקר," הוא כותב "שה-ו' שבתוך ה' הוא סוד הנשמה, שה-ד' הוא סוד השכינה הקדושה. ובזמן שהנשמה מלובשת בה" בתוך השכינה אז "נקרא ה'." אות ה' מסמלת לנו את הבורא. "ובזמן שהאדם רוצה להוסיף על האמונה, אז הוא ממשיך ה-ו' למטה" ומזה "ונעשה ק'. ו"אז מה-ד' נעשה ר', שמבחינת דלה ועניה, שרוצה להוסיף. אזי נהפך לריש בסוד "במלכותו נולד רש", שמן דל נעשה רש. היינו ע"י שהכניס עין רע לעצמו, הן במוחא והן בליבא," בכל מה שהבורא מתאר לפניו "שהוא סוד "יכרסמנה חזיר מיער", שהעין תלויה, משום שהוא חוזר להיתרה, שס"א עתיד להיות מלאך קדוש." זאת אומרת, שאנחנו יכולים כאן ביחס שלנו לעשות "שדה אשר ברכו ה'" או ההיפך.

והוא ממשיך "וזה סוד "יהי כבוד ה' לעולם". כיון שהוא בא לידי מצב של חיותו יער מלשון עירו. היינו, שנשפך כל חיותו, והוא מתחזק בכל פעם, אז הוא זוכה לבחינת "שדה אשר ברכו ה'", שמעין רע נעשה עין טובה."

זאת אומרת, הוא מגיע בסופו של דבר, לכך שכל פירות השדה, הכול לו לטובה.

"וזה פירוש "עין תלויה". היינו, שתלוי ועומד בספק, אם בעין רע או בעין טובה. וזהו שחוזר להיתרה. וזה סוד "חד לקבל חד [אחד לעומת אחד]". וזה סוד שאמרו חז"ל: "לא היה שמחה לפניו," לפני הבורא "כיום שנברא בו שמים וארץ"." זה היום הכי שמח שהיה לבורא.

"וזהו מטעם, שסוף כל סוף "יהיה ה' אחד ושמו אחד", שזהו תכלית הבריאה. ואצל הבורא ית' העבר ועתיד שוה." אין הבדל, הכול פתוח וידוע לפניו. "לכן השם ית' מסתכל על הבריאה על צורתה הסופית, כמו שתהיה בגמר התיקון, וכבר כלולים בעולם אין סוף כל הנשמות עם כל השלמתם, שיהיה בגמר התיקון, כבר צורתם השלימות נמצא שם ולא חסר שום דבר." להשלים.

"אלא אצל המקבלים ניכר, שעדיין חסר להשלים מה שמוטל עליהם להשלים." כי נמצאים בחוסר זמן. "שזהו "אשר ברא אלקים לעשות"." להשלים את הבריאה במאמץ שלהם, בתפילה שלהם, על האמונה שלהם. "היינו החסרונות והרגזנות, שזה סוד, מה שאמרו חז"ל "רגזן, לא עלתה בידו אלא רגזנותא". וכמו כן "כל הגרגרן כועס", שזהו צורתו האמיתית של הרצון לקבל בצורתו האמיתית, איך שהוא מגונה.

וכל התיקונים הוא להפכו בעמ"נ להשפיע," זאת אומרת כל הרצון לקבל בצורתו הנוראית, המלוכלכת, השקרית, את כול זה צריך להפוך לעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא ולכולם דרכם, "שזהו כל עבודת התחתונים. שמטרם שנברא העולם," היה הכול "בסוד "הוא ושמו אחד". היינו, אף על פי ששמו כבר יצא מ-הוא ונתגלה לחוץ, וכבר נקרא בחינת שמו, מכל מקום היה אחד. וזה סוד חד לקבל חד [אחד לעומת אחד]." זאת אומרת מאחד יוצא, ולאחד בא. זה כל המאמר.

שאלה: קודם כל תודה שקראת והסברת את המאמר. הבנתי מההקדמה שנתת שהחיים שלנו זה שדה שהוא יכול להיות או "שדה אשר ברכו ה'" או פחות טוב מזה. מה קובע?

מה שהאדם רוצה שיגדל מהשדה. השדה מוכן, הזרעים מוכנים, הבורא טמן את כל הזרעים באדמה, חסרה רק עבודת האדם שהיא תלויה ביחס האדם לשדה, לחיים שלו, הוא רוצה שיגדל מהשדה משהו טוב, נכון, או לא חשוב לו, הוא לא שם לב לזה. לכן האדם אם מתייחס לחיים שלו כמו שדה אשר ברכו ה', אז הוא צריך להיות קשור לה', לבורא, ולעשות את כל המאמצים כדי שמהשדה יגדל כל מה שצריך.

שאלה: האם לשדה הזה יש קשר לעשירייה שהאדם נמצא בה?

כן, ודאי. את העשירייה אנחנו יכולים לקבל כשדה, ואז אנחנו צריכים להתייחס אליה כמו שדה העבודה, שאם אנחנו נעשה את העבודה הזאת בצורה נכונה, אז מהשדה הזה יגדל לנו ממש העולם הבא, נכון, טוב, שאנחנו נמצא בשדה הבורא שמברך את השדה, "אשר ברך ה'". וכך אנחנו יכולים להתקדם.

שאלה: מה זה נקרא שאדם נמצא בשדה הוא מחפש את הבורא, מהי פעולת החיפוש של הבורא בשדה?

כמו בחיים שלנו כשאנחנו מחפשים את השדה, איפה הבורא, אנחנו רוצים לגלות אותו, אנחנו רוצים לפנות אליו, ושאולי אנחנו בכל זאת נגלה אותו, נפגוש אותו וכך נתקדם בחיים שלנו אחריו או לפניו או לידו, לא חשוב איך. כמו שילד קטן לא יודע איך ללכת באיזה מקום שבו הוא נמצא, אבל לידו נמצאת אימא, ואז הוא דבוק אליה והולך יחד עימה. הוא לא בורח לאיזה מקומות, רץ באיזה מקום, אם הוא לא מכיר את המקום הוא לא רץ.

שאלה: אז אם אדם נמצא בתוך עשירייה, מה הוא עושה כדי בתוכה למצוא את הבורא? אם אנחנו אמרנו שהעשירייה זה השדה, אז מה הוא עושה בתוך העשירייה כדי למצוא בה את הבורא?

אם הוא מתקשר לחברים שלו ומשלים אותם כעשירי, אז הקבוצה הופכת להיות ממש קבוצה קדושה, "חברה קדישא" מה שנקרא, חברה קדושה, שבה הוא מוצא את הבורא בסך הכול, וכל הקבוצה היא שדה, והוא יודע איך הוא יכול להתקדם איתם יחד למטרת הבריאה.

שאלה: איך אדם נכנס לשדה?

אדם נכנס לשדה שהוא רוצה להתקדם למטרת הבריאה, אז הוא מקבל את הקבוצה שלו ונמצא בה, וזה מה שהבורא נתן לו כדי שהוא יגיע למטרת הבריאה.

שאלה: מה זה אומר שהוא נמצא בשדה? אני עכשיו בשדה אם אני יושב עם החברים שלי בשדה, מתי אדם נמצא בתוך השדה?

אתה נמצא עם החברים שלך בשדה, שזה יכול להיות שדה שלא צומח בו כלום, או אפילו צומחים בו כל מיני קוצים ואין שום דבר טוב, ויכול להיות שאתה מתייחס לחברים שלך ויחד איתם מתחבר, מתחזק כך שאתם רוצים שתגדל מהשדה הזה ממש תבואה נכונה שיכולה לספק את כל העולם, כל האנושות, ואז כמו שכתוב נעשה מהשדה של קוצים "שדה אשר ברכו ה'".

תלמיד: מה הפעולה בעשירייה שהופכת את השדה של הקוצים לשדה שנותן תבואה לכולם?

שאנחנו מתחברים בינינו ויחד כולנו מברכים את הבורא על זה שמטפל בנו ושמלווה אותנו עד גמר התיקון, וכך אנחנו מתקדמים. ובקשר בינינו, ככל שאנחנו נצמדים זה אל זה פנימית, אנחנו עוד ועוד מטפלים בקשר שלנו, שזה נקרא "שדה", עד כדי כך שאנחנו מבינים שאנחנו חייבים ברכת ה', והוא צריך לברך אותנו. בלעדיו שום גרעין לא ייתן תוצאות מתוך האדמה. ולכן כל העבודה שלנו היא להתקשר בינינו ולפנות לבורא שיעזור לנו לעבוד נכון בשדה, ולהוציא משם תבואה שיכולה באמת להשביע, למלא את כל הנבראים.

שאלה: המאמר מאוד מרגש ועוצמתי. השאלה איך אנחנו יכולים להיות מאוחדים, מחוברים כמו אותה חיטה שצומחת מתוך השדה?

הכול תלוי בנו, איך אנחנו מתייחסים לקרקע שממנה צריכה לצאת התבואה, איך אנחנו מתייחסים לעבודה שלנו בשדה, העבודה המשותפת של כולם. איך אנחנו מתייחסים לבורא שבעצם הוא הכוח שנותן לקרקע כוחות, ומתוך הרצון הזה שלנו, יוצאת התבואה. לכן הכול תלוי בעבודה בינינו ובפנייה לבורא, והשדה זה הקשר שיש בינינו, בין כולנו בקבוצה, לבורא.

תלמיד: למה אני לא יכול לראות שהחברים שלי הם בסדר?

יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שהם לא כל כך בסדר. אבל יותר טוב אם תפעיל תפילה לבורא, שבכל זאת תרצה בתפילה שלך לבורא לבקש שהחברים שלך, אתך יחד, תהיו מחוברים ואז בתפילה של כולכם יחד, תפנו לבורא והבורא ייתן כוחות לקרקע ומזה תצא לנו תבואה.

שאלה: אנחנו מבינים ממה שאתה אומר שהכול תלוי בתפילה, כדי להתקרב לבורא, לחברים. אבל מה גורם לתפילה? האם אני יכול לומר שהתפילה תלויה בבחירת האדם או לא?

התפילה תלויה כולה בנו, לא בבורא ולא בכלום, באף אחד. אלא ככל שאנחנו רוצים להשיג משהו ביחד וככל שאנחנו שמים בכך את כל הכוחות שלנו ואת כל התקוות שלנו, כך יוצאת מהפנייה שלנו תפילה נכונה שמעוררת את הבורא, שגם מחייבת אותו, כמו שכתוב, "נצחוני בניי". אנחנו מבקשים, מחייבים אפילו את הבורא שייתן לנו את תבואת השדה. אז נרגיש, נבין, נגלה את כל העולם כ"שדה" וכל העולם יהיה לנו ברור, פתוח לפנינו. כך נתקדם הלאה יחד כולנו כנשמה אחת, כוח אחד, כולם תלויים זה בזה, קשורים זה בזה, ואז נגלה שבאמת לפנינו שדה חיים, שדה שאותו הבורא מברך ואנחנו מגלים אותו.

שאלה: האם אנחנו צריכים כל פעם לבקש מהבורא את הברכה שלו?

תמיד.

תלמידה: איך זה מתבטא בעבודה בעשירייה?

בכך שאנחנו רוצים לקבל מהבורא כוחות והבנה איך לעבוד עם החיים שלנו כדי להפוך אותם, להרים אותם, לדרגה של העולם הרוחני.

שאלה: בכל השדה הזה, בכל העבודה הזאת, אני מאוד רוצה להיות כמו הבורא, דומה לבורא. ומה שנותן לי את גדלות הבורא זה הביטול שלו, הענווה שלו, שהוא עושה הכול ולא רואים אותו בשום דבר. רמת הביטול פשוט בלתי מושגת. וכשאני משווה אותך לבורא, גם בך יש אותה תכונה. אתה כל כך גדול, אתה נותן לנו כל כך הרבה וגם אתה נמצא בביטול ובהצנע לכת. נראה לי שזאת הברכה הגדולה ביותר להגיע לביטול כזה. איך אפשר להגיע לכך?

זה נעשה מעצמו. כאשר האדם עובד בצורה נכונה בחכמת הקבלה, הוא מקבל מלמעלה השפעה כזאת, שהוא בעצמו הופך להיות לכזה, צנוע. מה הוא צריך? הוא צריך רק לעשות מעצמו צורה שהוא יוכל להידבק בבורא. וזה אומר לא לרצות כלום, מלבד זה שכל הטוב שיוצא מהבורא בעולם הזה, יעבור, יהפוך לאותם נבטים.

תלמיד: אנחנו מתקרבים לכנס. מה היית מייעץ לעשיריות, לכלי העולמי כדי להגיע לכזה ביטול בכנס?

לחשוב על זה שאנחנו צריכים להיות כולנו יחד בביטול משותף כל אחד כלפי כולם, ואז מתוכנו תצמח דווקא התבואה הזאת, מה שצריך לצמוח מהשדה ולהאכיל את כל בני העולם, רוחנית, פיזית, בכול.

שאלה: כשאתה מרגיש שאתה נמצא בסביבה הקדושה הזאת, שלכולם יש אותה אהבה כמו שיש לך ומתעוררת הרגשה של מתנה גדולה, יש רצון שהמתנה הזאת תתפשט גם לשאר האנשים. אנחנו יכולים להוסיף משהו, אולי אנחנו לא עושים מספיק, איך אפשר שהאחרים ירגישו את אותו הדבר?

תתקרב לחברים שלך ואיתם יחד תארגנו בקשה לבורא כדי שהוא יתגלה יותר.

שאלה: בעשירייה אנחנו עובדים תמיד ביחד עבור ההשפעה ורוצים ללכת למעלה מהדעת. ובטקסט כתוב, "במלכותו נולד רש", שמן דל נעשה רש. היינו ע"י שהכניס עין רעה לעצמו," מה זה "נעשה רש"?

אני לא יכול לדבר לפי הטקסט שלכם, כיוון שיש עיוות כתוצאה מהתרגום.

תלמידה: אז בזה שאנחנו עובדים ביחד עבור ההשפעה, אנחנו לא צריכים לחשוב שיש איזו נבזות בזה?

בשום פנים ואופן לא. להיפך. זאת בעיה שקיימת בכל התרגומים.

תלמידה: כי מאוד הופתענו.

ברור. אתם עוד תופתעו, מה אין בתרגומים האלה, אבל זה טבעי. בצורה כזו כל הספרים התעוותו.

תלמידה: כנראה צריך לעבור לטקסט המקורי.

כן. אין ברירה, אלא ללכת למקור.

שאלה: יש לנו תלמידים שמגיעים לחוגים, לשיחות שאנחנו מקיימים והיה שם מין ויכוח. אנחנו יוצאים אל השדה כדי לעבוד, אנחנו חייבים להתייגע. והתלמיד אומר לי, "הכול מגיע מהבורא, אז אני אשב מהבוקר עד הערב ולא אעשה כלום". הסברתי ככל שיכולתי, האם אתה יכול להסביר את ההבדל בין המאמצים המשותפים שאנחנו עושים לבין השימוש ב"אין עוד מלבדו"?

נאמר בצורה מאוד ברורה, "אשר ברא אלוהים לעשות", כלומר כל מה שהוא עשה זה כדי שבני האדם, הנבראים שלו, ימשיכו את העבודה, את העסק. יתר על כן, הוא הכין מראש את כל בעיות העולם והן כולן מתגלות בהתאם להתפתחות שלנו כדי לדחוף אותנו לגדילה העתידית שלנו, להתפתחות. לכן צריך להשתדל לפרש בצורה נכונה או להבין את המקורות ואז תבינו את הכול.

תלמיד: כשאנחנו בונים תפילה בעשירייה מה בכל זאת היינו רוצים, שהשפעתו של הבורא תתפשט בבריאה בעולם, או פשוט שלאנשים יהיה קל יותר?

בעיקרון זה היינו הך, וזה תלוי רק במידת גילויו של הבורא. או שהוא מתגלה רק קצת, ואז לאנשים נעשה קל יותר, טוב יותר. או שהוא מתגלה בעצמו, קצת מגלה את עצמו, ואז לאנושות נפתחות העיניים. אנחנו הגענו לכזה מצב, שבו גילוי הבורא הכרחי לנו, והכרחי עבורנו, אחרת אנחנו פשוט לא נשרוד. הבורא הביא אותנו לכזה מצב, ואנחנו צריכים להבין שהכרחי עבורנו להיאחז בו, ויחד איתו ללכת לתיקון הכללי.

תלמידה: אז יש לי רצון מאוד גדול בעבודה שאנחנו עושים, שהבורא פשוט יתגלה בבריאה, שהוא יתחיל למלוך. יש לי ממש לחץ כזה, האם זו הרגשה נכונה?

כן, זה מה שהוא רוצה להשיג.

שאלה: בפסקה הרביעית כתוב "ואצל הבורא ית' העבר ועתיד שוה. לכן השם ית' מסתכל על הבריאה על צורתה הסופית," אבל אנחנו הרי רואים הפוך, אנחנו הרי מרגישים את הזמן, ומצבים משתנים. איך לא להתבלבל בין המצבים בעבר, בהווה ובעתיד?

אנחנו צריכים לחיות במצב הנוכחי, ולדרוש שהבורא יתגלה בו.

תלמידה: ואם אני עדיין מפחדת מהקוצים בשדה, והחברות כבר רואות שם רק פרחים או הפוך. מה לעשות עם התפעלויות שונות כאלה?

להתקרב לחברות.

תלמידה: האם ההתפעלויות שלהן תמיד נכונות?

כן.

שאלה: יש לפנינו את השדה שברכו ה', איך אנחנו עוברים מהשדה לחד מקבל חד, ומה הקשר בין שני המצבים?

שדה זה שדה. כשאני מתחיל לעבוד בשדה, אני נותן לו את הכוח שלי, והתפילה שלי היא שמהשדה יצאו פירות, ותבואה. אז השדה הופך מסתם חתיכת קרקע, לשדה אשר ברכו ה'. למה ברכו ה'? כי אני בעבודה שלי, בציפייה שלי, מבקש מהבורא שיברך את השדה. ואז כשהברכה של הבורא מתפשטת בכל העולם, וכל העולם נקרא "שדה אשר ברכו ה'".

תלמידה: מה בדיוק התבואה שמקבלים מהשדה?

הכול. והעיקר שאנחנו מתחילים לראות את העולם הבא.

תלמידה: האם להרגיש שאנחנו אחד עם השדה, זה להרגיש שאנחנו תלויים אחד בשני?

כן. כולנו נמצאים בשדה, ותלויים אחד בשני. ושדה זה הקשר בינינו, רשת הקשרים בינינו.

שאלה: מה זה אומר "האדם עץ השדה". מה זה אומר להיות עץ בשדה אשר ברכו ה'?

שמהעץ הזה יצאו פירות. זאת אומרת, שהוא משיג את מהות השדה, את מטרת השדה, את השדה עצמו, והעולם שסביבו. איך הוא נראה באמת בצורתו הנכונה מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה, איפה באמת היקום שלנו נמצא, ואיפה כולנו. ואז הוא מרגיש ומברך את הבורא מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה, רק הבורא הוא מרגיש ודבוק בו.

תלמיד: אמרת עכשיו שאנחנו רואים את העולם הבא בשדה אשר ברכו ה'. איך אנחנו יכולים לראות את העולם הבא בשדה אשר ברכו ה'?

אם אנחנו דבוקים בשדה ובבורא, אנחנו מגיעים למצב שאנחנו רואים את העולם הבא.

שאלה: כתוב שהו' שבתוך הה' הוא סוד נשמה. ושהד' הוא סוד השכינה הקדושה? כשאני קורא את האותיות האלה בעברית, הלב שלי ממש מתרגש. למה האותיות האלו בעברית מרגשות את הנפש שלי כל כך?

מפני שהלב מרגיש שיש קשר בינינו, דרך אותיות האלה לבורא. ואנחנו נגיע למצב שנגלה את הסוד האותיות, הכול נמצא בקורס שלנו. אנחנו נגלה איך כל אות ואות, מסבירה לנו את הקשר בין הנשמה והבורא.

תלמיד: ומה המשמעות שהה' הוא סוד נשמה?

האות ה' מסמלת לנו את הנשמה, כי זו האות החמישית בא' ב'. אנחנו נלמד את זה, נלמד את כל האותיות, את צורת האותיות, ואת החיבור בין האותיות. נלמד את הדברים האלה עוד מעט, זה נמצא בקורס שלנו.

תלמיד: זה מאוד מרגש. תודה רבה.

גם לכם, לכולכם.

שאלה: הכול ניתן לנו, אבל אנחנו צריכים לטפח את השדה בכך, שאנחנו נותנים תשומת לב ליחסים לקשר בינינו. האם העבודה הזאת על מערכת הקשר בינינו, צריכה לשנות אותנו עד כדי כך, שנראה רק את הקשרים בינינו, ונפסיק לגמרי לראות את עצמנו?

כן. כשנראה את כל הקשר בינינו ככלי אחד, וכך נגלה בתוך הכלי הזה, את הבורא, ואת המצב של גמר תיקון.

תלמידה: האם אנחנו רק הקשרים בינינו, או שיש בנו משהו מעבר לקשרים?

בכל אחד ואחד מאיתנו יש רק יכולת להתקשר מחבר לחבר, והקישורים האלו נותנים לבורא, לאור העליון, להיכנס בנו ולהתקשר. ואז בין כולנו, בכל מיני צורות כאלו, כולנו מתקשרים, ומזה מגלים את הבורא. והבורא נמצא ונגלה בתוכנו בתוך הקשר הזה, אבל נסתר. על ידי זה שאנחנו מתחילים כך להתקשר בינינו, אנחנו מתחילים לגלות אותו.

שאלה: כאשר העשירייה מחליטה לעבוד בצניעות בתרי"ג עיטין ומצוות. האם האור המקיף מתקן את הכלים שלנו, ואנו נקבל את אור החיים ישירות מהבורא ולא דרך הקליפות?

כן ודאי. כשאנחנו מקבלים את האור העליון ישירות מהקשרים בינינו, כשאנחנו משתדלים לבצע וכך מתקדמים. עד שבין כולנו יהיה לנו קשר נכון, והאור העליון יתגלה בכולם, זה נקרא "גמר תיקון".

שאלה: איך להיות כל הזמן דבוק עם הקבוצה, ועם הבורא, לא רק שלוש פעמים ביום, אלא כל דקה, תמידית. מה התכונה הזאת?

זו הדבקות הקבועה בינינו, אנחנו פשוט צריכים להשיג אותו. ואז נרגיש את המצב הזה בקביעות. נגיע לזה.

תלמידה: מה כבר עכשיו אנחנו יכולים לעשות. מה התכונה הזאת?

עכשיו אנחנו הולכים לקראת זה, מתקרבים, לומדים.

שאלה: איך אנחנו יוצאים מהמלכודת הנצחית הזאת בה כל מה שאתה רוצה עבור החברים, "שדה אשר ברכו ה'" וכן הלאה, בעצם הכול בשביל עצמך? אני מרגיש כמו איזה עכביש שתקוע בתוך אמבטיה ולא יכול לצאת.

יוצאים מזה על ידי תפילה לבורא יחד עם החברים.

שאלה: האם אפשר להגיד שכאשר נתקן את הרצון שלנו מקבלה להשפעה, אז נתחבר כולם "כאיש אחד בלב אחד", וכך ניצור את האדמה הטובה בשביל שהבורא יוכל להופיע בנו ודרכנו לכל האנושות?

נוסחה נכונה במאה אחוז. יופי, כל הכבוד.

שאלה: האם "השדה שברכו ה'" שומר על אותה רמה או שהוא גדל לפי הרצון שלנו להשפיע?

הוא כל הזמן משתדל להעלות אותנו יותר ויותר לבורא, אבל תלוי בבקשה שלנו, בתפילה שלנו.

שאלה: שמעתי שאנחנו חייבים לגלות את הבורא כי לא נשרוד בלי זה. האם התכוונת אלינו, לתלמידים שלך, או שהגיע הזמן לפתוח את העניין הזה גם בהפצה?

הגיע הזמן לפתוח בהפצה בכל הכוחות שלנו ככל האפשר.

תלמידה: האם על הבורא, על גילוי הבורא, על הכוח היחיד?

על הכול בלי שום הגבלות.

שאלה: אני מנסה להבין את העניין שהנשמה המושלמת נמצאת כבר במקומה. זה מרגיש כמו המצב המושלם של "אני לדודי ודודי לי". איך להבין את זה שהנשמה כבר מושלמת והיא בעצם מחכה לי שאני אפגוש אותה?

נשמה היא חלק אלוק ממעל, אותו חלק עומד ומחכה מתי הוא יוכל להתלבש בך במידה שאת מתקשרת לכל החברים והחברות בעולם. ישנן דרגות בהתקשרות, ובהתאם לזה הבורא מתגלה בתוך הקשר הזה.

תלמידה: האם אני יכולה לפגוש את הנשמה שלי בזמן החיים האלה, בתקופת החיים שלי?

ודאי.

שאלה: עד כמה תלוי תיקון החברה שלי בתיקון שלי?

תלוי לגמרי, כי הבורא מסתכל עלינו ומצפה מתי תהיה לנו עשירייה שלמה.

שאלה: ישנם מצבים שמאוד קשה ללכת בשדה הזה, להתקדם בו. מה יהיה אותו הכלי שיעזור לנו לעשות את הדרך קלה יותר?

תפילה, בקשה.

שאלה: איך נהיה האני האחד הזה שמתפלל לקרב את תכונת ההשפעה לעולם הזה, ואת העולם הזה לתכונת ההשפעה?

בזה שאגיד במילים שלי, שאני ארצה במילים שלי שזה יקרה, פשוט מצב, אין צורך לסובב את הדברים.

שאלה: העולם העתידי שאנחנו צריכים לראות יחד, האם הוא אותו עולם עליו כותב בעל הסולם, ואותו אנחנו צריכים לראות בעיניים שלו?

נראה ואז נבין, בלתי אפשרי להסביר את זה.

תלמידה: מה אנחנו יכולים לבדנו לעשות כדי לזרז זאת?

רק להתחבר, אין שום דבר חדש.

שאלה: "שדה אשר ברכו ה'" ושדה אשר ה' לא ברך אותו, האם אלו שני שדות שונים?

לא, זה אותו שדה, או שברכו ה' או שלא.

שאלה: כתוב "בזמן שהאדם רוצה להוסיף על האמונה, אז הוא ממשיך ה-ו' למטה ונעשה ק'. אז מה-ד' נעשה ר', שמבחינת דלה ועניה, שרוצה להוסיף. אזי נהפך לריש בסוד". למה היא נהפכת לדלה ועניה ומה המשמעות?

אנחנו נלמד את זה כבר בפעם הבאה.

(סוף השיעור)