שיעור צהריים 08.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', עמ' 1789, אסופת "דרגות הסולם" מאמר 375 "וישלח יעקב"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1789, מאמר 375, "וישלח יעקב".

זה מאמר מאוד יסודי, אנחנו נקרא אותו אולי פעמיים אפילו כדי להבין נכון איך מדברים על זה חכמים.

וישלח יעקב

וישלח, תש"מ

"וישלח יעקב", ופירש רש"י, מלאכים ממש.

ויש לפרש ענין "מלאכים ממש" ששלח יעקב לעשו. הנה לפי מה שמפרשים, שיעקב הוא בחינת אדם העוסק בתורה ומצוות, ועשו הוא היצר הרע, מה שייך לומר ששלח מלאכים ממש ליצר הרע.

ויש להבין זה לפי מה שביאר אאמו"ר זצ"ל, מדוע אצל לבן כתיב, "ויען לבן ויאמר אל יעקב, הבנות בנותי והבנים בני, והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא". ומדוע אצל עשו כתב להיפך, "ויאמר עשו יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך". ויעקב ביקש ממנו, "קח נא את ברכתי אשר הבאתי לך... ויפצר בו ויקח".

והוא זצ"ל תירץ, "לבן" נקרא קודם המעשה, שאז היצר הרע טוען שכל מה שהאדם עושה הוא שלא לשמים, לכן איזה ערך יש בזה שהוא רוצה לעסוק בתורה ומצוות. והאדם צריך להתגבר וכן לעשות מעשים טובים.

ולאחר שכבר עשה את המעשה, "עשו" נקרא היצר הרע טוען שכל מה שעשה האדם הוא לשם שמים, ורוצה להכניס בו בחינת גדלות, שיסתפק בעבדותו.

ועם זה יכול לפרש את מה שכתוב "מלאכים ממש". כי לכן נקרא היצר הרע, שהוא טוען, אם הוא רוצה לעסוק בתורה ומצוות צריך להיות הכל לבן, בלי שום כתם וליכלוך, היינו שהכל יהיה לשם שמים. ואם אינו יכול לכוון לשם שמים, לא כדאי לתת יגיעה בחינם.

אם כן איזה רווח יהיה מזה שיתפלל עוד חצי שעה, או ילמד עוד חצי שעה. שבין כך ובין כך אין עבודתו שוה כלום. אם כן חבל על כל טיפה וטיפה של יגיעה שנותן בתורה ועבודה. ובזה יש לו כח ליצר הרע למנוע אותו מתורה ומצוות.

ואז האדם צריך להתגבר עליו בבחינת "ויגבה לבו בדרכי ה'", ויאמר, שאני מאמין למעלה מהדעת שאני עושה הכל לשם שמים. ומה שאני עושה אפילו שלא לשמה גם כן זה דבר גדול, כי מתוך שלא לשמה באים לשמה.

אם כן בזה שאני עושה שלא לשמה גם כן אני עושה מצוה ומקיים דברי חכמים, שאמרו, ש"לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה", כי המאור מחזירו למוטב.

אבל לאחר שעשה את מה שהיה בידו לעשות, היינו סדר הזמנים שלו בתורה ומצוות, אז הוא צריך לראות האמת ולעשות בקורת על העבודה שלו. ואז האדם צריך לומר להיפך ממה שאמר ליצר הרע, והאדם צריך לשלוח שליחים ליצר הרע, היינו שצריך לומר ליצר הרע שהאדם צריך להיות בעבודתו כמו מלאכים ממש, היינו כלי לשם שמים.

והיות שאין עבודתו נקיה ושלימה, אז אומר ליצר הרע שכל עבודתו היה בשבילך, היינו בשביל היצר הרע, ולא לשם שמים, שזה נקרא שהאדם שולח את כל עבדותו ליצר הרע.

והיצר הרע טוען אז כנגד, יש לי רב אצל שאר אנשים, שהם עובדים בשבילי, אבל אתה אחי יהיה לך אשר לך, שזה הכל היה לטובת נשמתך, ואין אתה צריך להשתלם יותר בעבודתך, אלא תמשיך באותה הכוונה שאתה נוהג עד כאן, עד שעל ידי עבודה גדולה "ויפצר בו ויקח".

ואז היצר הרע יסכים לקבל עבודתו בשבילו. פירוש הדבר, שהוא כבר משוכנע ואין היצר הרע יכול לשלוח לו מחשבות שהוא בסדר, אלא נשאר עם האמת, שצריך להיות מלאכים ממש, היינו כולו לשם שמים. ואז מתחילה עבודתו מחדש בכדי ללכת על דרך האמת."

תלמידה: מה זה האיזון בין כוחות הנתינה לבין כוחות הקבלה בעשירייה, ואיך להגיע לשימוש הנכון בתכונות האלה?

זה לא קורה מיד, זה משהו שהאדם צריך בהדרגה לבדוק את כל הפעולות שלו ביצר הטוב וביצר הרע. וכאשר הוא יעשה את כל זה, הוא יכול להיות בטוח שהוא מבדיל ביניהם בצורה נכונה, מחלק ביניהם בצורה נכונה. ואז יוצא שהוא פועל ברצונות הטובים למען הבורא, וברצונות הרעים, אם עדיין נשארו, למען הסטרא אחרא.

תלמידה: בדרגה של להשפיע על מנת להשפיע אנחנו לא משתמשים באגו, וזה אומר שאנחנו מתקנים את הכלי באור החסדים.

כן.

תלמידה: בקבלה על מנת להשפיע, אנחנו בעצם חוזרים לאותם הרצונות, ובעזרת התפילה אנחנו יכולים למלא אותם באור החכמה כדי להשפיע לזולת, נכון?

כן.

תלמידה: מה שמעורר את הרצונות האלה זו תפילה. האם אלו אותם הרצונות, או שזה איזשהו שילוב אחר של רצונות, שאנחנו חוזרים ומתקנים אותם בעל מנת להשפיע?

אנחנו משתמשים באותם הרצונות שמתעוררים בנו. לכן הם יכולים להיות לא בדיוק אותו דבר. אבל זה לא חשוב, מה שחשוב לנו זה למיין אותם לפי היכולת שלנו להשתמש בהם.

תלמידה: כשקורית הפעולה הנקייה הזאת בעל מנת להשפיע גם ברצון וגם בכוונה, בתהליך הזה מותר ליהנות. אבל אחר כך צריך להעביר את זה לגדלות הבורא, לתרגם את זה לגדלות הבורא. כלומר כשעשיתי פעולת השפעה, אני לא יכולה ליהנות מהתוצאה של הפעולה אלא להעביר זאת לגדלות הבורא, להגיד שאת זה עשה הבורא. נכון?

כן.

תלמידה: המאמר רומז שעשיו מדבר עם לבן. בדרך כלל עשיו מדבר עם יעקב, ופה אנחנו רואים שיש כוונות נכונות, כוונות לא נכונות. למה הוא דן בכך עם לבן? לבן אומר לו שיש לו רוב, הרי עשיו הוא הבכור, וזו בעצם המהות שלנו ללא הכוונה. על מה השיחה כאן?

היות ועשיו לא יכול לעמוד בראש תיקון הבריאה.

תלמידה: אבל בדרך כלל יוצא שהוא מדבר עם יעקב, "רשע יכין וצדיק ילבש", וכאן לא ברור, שניהם מדברים פה על הקליפה.

עוד נראה.

תלמידה: כשאני רוצה לבנות כוונה, ויש לי איזו התחייבות בעשירייה. למשל אני מגלה שלא בא לי לעשות את התפקיד שלי, כלומר אין לי כוונה נכונה, אבל אני צריכה לעשות את התפקיד, אני חייבת לעשות. ואז אני מגלה שכל זה לא נכון, ואני מבקשת מהבורא את הכוונה הנכונה. האם נכון לפעול כך, או שאדם יכול ישר להיכנס לפעולה נכונה עבור הקבוצה?

לא, לא יכול להיות דבר כזה.

תלמידה: ואם נראה שזה כך?

אז את צריכה לבדוק שוב.

תלמידה: איך לבדוק?

בכוחותייך.

תלמידה: כלומר לפי כמות הפעולות, אני משקיעה ומשקיעה, ואז אני אראה את זה.

זה לא חשוב. בכל מקרה, גם אם הפעולות שלך הן לא נכונות, אגואיסטיות, הן יראו לך איפה את נמצאת ומה צריך לעשות.

תלמיד: הבירור הזה לגבי נקיות הכוונה, מתי הכי טוב לעשות את זה, בשיעור, בנפרד, בקבוצה? כי אנחנו לא באמת מקיימים כאלה פעולות, זאת פעולה פנימית.

אלו הן פעולות פנימיות שלכם, שממש הלכה למעשה מהפעם הראשונה, ככל שניתן מזה שקוראים את המאמר, להתחיל מיד להבדיל - זה שייך לעשו, זה שייך ליעקב, זה לבורא, זה לאדם וכן הלאה.

תלמיד: אני פועל לפי הרצון לקבל, אני לא יכול לעשות ביקורת, כי ביקורת בלי היצר הרע זה תמיד לא נכון, ותמיד טומן בחובו איזה קלקול ומחשבות לא נכונות. איך לעבוד כנגד זה?

להשתדל להבדיל, להפריד להרבה הרבה חלקים, גם את האגו שבאדם וגם את האלטרואיזם שבאדם, וככל האפשר לשלב ביניהם, לחבר ולהמשיך.

תלמיד: באיזו תדירות מבדילים בביקורת הזאת בין יצר הטוב ויצר הרע?

רק בזה שאני קובע את זה בקבוצה. כלומר אני משתדל ליישם את העצות הנכונות, ובצורה כזאת אני מתחיל להרגיש איפה זה נמצא בי. זו השיטה הטובה ביותר.

תלמיד: בביקורת הזאת, גם אצלנו יש הרבה דברים כאלה שאולי אחרי זה העשירייה צריכה להתארגן מחדש, להוסיף משהו. יש רגע מאוד עדין שאני צריך לעשות משהו, ויש את הרגע העדין הזה שאנחנו כעשירייה, כקבוצה, צריכים להתארגן מחדש. איפה כאן הטוב, איפה כאן הרע?

זה רק במעשה. כל הזמן לבדוק, לנהל את מה שמדבר בתוכך, ואחרי זה תוכל להפריד, להבדיל בין תכונות עשיו לתכונות יעקב, בין פעולות עשיו לפעולות יעקב.

תלמיד: היצר הרע אומר שהכול בסדר. האם יכול להיות שחבר בעשירייה קרא לך, או רק חבר בעשירייה יכול להראות לך את זה?

רק חבר בעשירייה יכול להראות לך.

תלמיד: ואז האדם מרגיש מזה הודיה, כאילו קיבלת תענוג, ואז יש לך פחות רצון לפנות לבורא. מה הלאה, האם לחכות עוד פעם שהחברים ינערו אותך, או איכשהו להתייחס לזה אחרת?

אתה צריך כל הזמן להתנהל בצורה כזאת שאתה מכוון את עצמך למטרה, שבכל רגע תוכל יותר ויותר להחזיק במטרה.

תלמידה: האם יעקב צריך לכסות הכול באהבה כדי לנצח את היצר הרע, או שעשיו הוא חלק מהיצר הרע?

זאת העבודה של יעקב.

תלמידה: האם מספיק שיעקב יכסה את היצר הרע באהבה כדי להגיע לגמר תיקון?

כן, תנסי ותראי.

תלמידה: אם אני משתמשת במצב הגדלות כבדיקה האם אני מוכנה להשתמש בהרגשה הזאת להתקדמות בהשפעה, ואני מבינה שהרגשת האור מתגלה לי לא הודות למאמצים שלי, אלא כחסד מהבורא, האם אני יכולה לומר שלמרות מצב הגדלות אני שומרת על מצב הקטנות?

הקטנות, נכון, אבל את יכולה לעבור ממצב קטנות למצב הגדלות. אולי יש לך יסוד לזה.

תלמידה: כשעשו מציע גדלות איך העשירייה יכולה להשתמש במצב הזה כדי לחזק את הקשר בתוכה? האם אפשר לומר שגדלות שמתגלה באחד מחברי העשירייה זה נחשב למצב של כל העשירייה? ואיך לכוון את זה כלפי הבורא?

אנחנו יכולים ליישם את מה שאנחנו מרגישים בעשירייה בהתקרבות לבורא. האם זה נכון, או לא? תנסו לעשות ואז תרגישו, האם זה מגיע מהבורא? האם זה נותן לכם שדה נכון לעבודה? והאם בצורה כזאת אתם יכולים להתקדם?

תלמידה: אם עשו מסמל מצב שבו יצר הרע משכנע את האדם שהפעולות שלהם כבר ראויות לגדלות, איך האדם יכול להימנע מהמלכודת הזאת של גאווה וסיפוק עצמי כדי להמשיך לעבוד על עצמו ולהשתוקק לצמיחה רוחנית?

הוא פשוט צריך ללכת קדימה. כל הזמן לבדוק את עצמו, את המחשבות שלו, הכוונות, הרצונות, האם הוא יכול להתקדם איתם?

תלמידה: למה יצר הרע בלבוש של לבן משתמש בטענה כזו שהוא דורש את נקיות הכוונה? איך אפשר להבין שגם מעשים שהם לא מושלמים יש להם ערך בעבודה הרוחנית?

העניין הוא שלבן זה לובן עליון, זכות עליונה, ולכן אנחנו יכולים להשתתף בתכונה הזאת כדי להלבין את המחשבות השחורות שלנו.

תלמידה: אז יוצא שהפעולות הקטנות הן גם בעלות ערך ומשמעות, גם אם לא מלאות ושלמות.

כן.

תלמידה: בקבוצה אנחנו לומדים לכוון את כל הפעולות והכוונות שלנו למען החברים ולמען הבורא, אבל אנחנו לא שולטים בלב שלנו ויש לנו כוונות אגואיסטיות. במה תלויה ההצלחה של הפעולה המשותפת של הקבוצה לכיוון ההשפעה?

ככל שתהיו קשורים, מחוברים ביניכם, זה העיקר. אני לא יכול בעצמי להשפיע על הבורא, ולא את ולא אף אחד, אבל הקבוצה ככלל, יחד, אפילו אם זו קבוצה חלשה, כן יכולה.

תלמידה: בבוקר חבר שאל אותך מה התוספת של האדם וענית שהאדם משקיע. מה הוא משקיע? משקיע כוחות משלו. ואחרי השיעור היה חלק חברתי שהעבירו חברים בנושא מפגשים פיסיים, והגברים שיתפו מה הם עושים וכמה הם יצירתיים ונותנים יגיעה. וזה עורר הרבה התפעלות וקנאה. נשים מקבלות תוכן מוכן לכל המפגשים שלהן, גם לסדנאות היומיות וגם למפגשים הפיסיים והן לא צריכות לתת יגיעה, או לחשוב מה החברות צריכות, מה נכון לקחת משיעור הבוקר וכולי.

אם אני מלבישה את הילדה הקטנה שלי גם כשהיא גדולה ויכולה לעשות את זה כבר, אני פוגמת בהתקדמות שלה. האם אתה חושב שככלי נשי, אם אנחנו מקבלות הכול מוכן זה יכול לפגום בהתפתחות? ומה אנחנו מרוויחות אם אנחנו נותנות יגיעה למען העשירייה?

אני חושב שנשים יכולות לעשות פעולות גדולות, גבוהות, ויש להן אותה יגיעה ואותה נתינה ואותה הצלחה בתורה כמו לגברים. ממש אין שום פחיתות. לכן אני חושב שכדאי לנו לחזק גם את החלק הגברי וגם את החלק הנשי, ושנשים ייראו בעבודה שלהן שהן לגמרי שוות לגברים. ממש כך.

תלמיד: העבודה הרוחנית שלי, בדרך כלל מסתכמת בחיבור, תפילה עם העשירייה, כל היסודות האלה של יעקב, לבן, עשו, כל הבחינות האלה, לחזור ליצר הרע, כל מה שכתוב כאן. האם צריך להשתדל למצוא את הדברים האלה?

כן, כדאי למצוא את זה, וזה יעזור לכם להתמצא בצורה יותר טובה, נכונה בתורה.

תלמיד: איך לחפש את זה? נגיד אני נפגש, משתתף עם העשירייה, בא לזומים, מתפלל עם כולם, מה הדרך הנכונה?

תאר לעצמך שמה שמגיע אליך עכשיו זה מחזק את יעקב או את עשו או עוד מישהו. מה אתם צריכים לעשות עם זה?

תלמיד: כתוצאה מהעבודה הזאת, כשהתגברת על כל ההתנפלויות האלה של היצר הרע, אתה צריך לשלוח לו אחרי זה שליחים, כל המתקפות שלו, ולהגיד שהכול היה בשבילך כדי שיהיה ניתן לעבוד כמו מלאך, כתוב שם בסוף. מה זה אומר לשלוח שליחים ליצר הרע?

לשים לב ליצר הרע שלך, לאגואיזם, ולהעריך עד כמה הוא השתנה כתוצאה מכזה יחס כלפיו. הוא התחזק, הוא גדל או להפך, אולי בכלל נעלם.

תלמידה: המאמר אומר שצריך להיות הכול לבן בלי שום כתם ולכלוך. האם אפשר להגיע למצב כזה בדרך הרוחנית שלנו?

רק בדרך הרוחנית שלנו אפשר להגיע למצב כזה. שכל המחשבות וכל הרצונות וכל הפעולות של האדם יהיו רק בהשפעה ובהתקרבות לבורא.

תלמידה: איך האדם יכול לבדוק שהפעולות שלו נובעות מאהבת הזולת ולא מרווח עצמי? גם אם הוא באמת משתדל ללכת בדרך הזו.

במידה שבה האדם מרמה את עצמו, בין אם הוא מרגיש בזה או לא, זה הכול יתבהר אחר כך. בינתיים לעשות כל מה שרק ניתן כדי למדוד, להעריך בך אותן הפעולות שמתעוררות בחיים שלנו, בנו, ולנסות לשייך אותן לקבוצה.

תלמידה: ואם האדם מגלה שההשתוקקות שלו לאהבת הזולת קשורה לזה שהוא מחכה לשכר, מה הצעד הבא שלו כדי להתקרב לאט לאט להשפעה הזו?

הוא צריך לעשות פעולות של השפעה, הוא צריך לתמוך, לעזור לקבוצה, שהם יוכלו לקיים כאלה פעולות של השפעה, ולראות איך זה משנה את יחס הבורא כלפיו.

תלמידה: כוונה נכונה מגיעה רק בקשר, ואילו הפעולות שלנו מביאות אותנו לקשר הזה כשאנחנו עושים משהו בלא לשמה. למה יש מצב כזה שבו לבן ממש משתק אותנו, בזה בעצם אנחנו מאבדים את המדרגה שרכשנו?

כן. כן.

תלמידה: איך למצוא את הפעולה הנכונה בלי שיש לנו כוונה?

בלי כוונה אין פעולות נכונות.

תלמידה: אז איך לצאת מהשיתוק הזה שהיצר הרע אומר לך שאין משמעות לעשות משהו, זה אפילו לא רק חסר משמעות אלא ממש מזיק אולי?

אז במקרה כזה את צריכה לעזוב רגע את המאמצים שלך ולהידבק לקבוצה ולהשתתף איתם בזה שהם בוחרים איך לפעול.

תלמידה: כלומר להתבטל לגמרי.

כן.

תלמידה: התאספנו, יש לנו כאן ארבע עשיריות והיינו רוצים למשוך את אור הבורא על החיבור בינינו. האם אפשר ככה להשתתף ולהתחבר בכמות גדולה, האם זה יעזור לחזק את התפילה המשותפת שלנו ויעזור לכלי העולמי?

זה יכול, כן, זה רעיון טוב מאוד. תמשיכו.

תלמידה: במאמר כתוב שהיצר הרע לא שולח מחשבות. זה מצב של איזון שמתוכו  צריך להתחיל הכול מההתחלה כמו שכתוב במאמר?

כן.

תלמידה: איזו ביקורת האדם צריך לעשות כלפי העבודה שלו בעשירייה?

עד כמה שאפשר ביקורת שלמה.

תלמידה: זאת אומרת לשני הצדדים, לבדוק באופן מלא איך הוא עובד ביצר הרע וביצר הטוב?

שיהיה ככה.

תלמידה: "ואז מתחילה עבודתו מחדש בכדי ללכת על הדרך האמת." מה זה אומר להתחיל את עבודתו מחדש, בכדי ללכת על דרך האמת?

הוא צריך לעשות מה שכתוב שם, ואחר כך הוא נכנס לבירורים של התכונות והרצונות, וכך הוא ממיין אותם, ורואה עד כמה הצליח.

תלמידה: אז זה בירור שנעשה כמה פעמים ביום, וכל פעם מחדש?

בטח, כן.

תלמיד: לגבי הסעודה, כשחברים מתאספים, משבחים ומרוממים את המטרה והחשיבות, אוכלים, סועדים ושרים, מה נקודת השיא שצריך להגיע אליה בסעודה?

חיבור עם כל החברים, שאתם נמצאים בעבודה, בעבודת הקודש, מברכים על היין, על הלחם, על כל מיני דברים, ואתם בטוחים שמהסעודה, מהישיבה תהיה לכם תוצאה טובה.

תלמיד: האם צריך לקחת כמה דקות לפינה כזאת, אולי לקחת חלק מהסעודה שבו נכנסים לזה, או שכל הסעודה ככה להיות בכוונה?

רצוי להיות כל הסעודה, מהתחלה ועד הסוף באותה הכוונה.

תלמיד: כשבן אדם עשה משהו כביכול טוב, והוא מעורר קו שמאל, ורואה שבכל מקרה הכול לטובת עצמו. מה השלב שהוא משכנע את היצר רע לקבל את מה שהוא עשה. האם זה לפני שהוא הגיע למסקנה שהוא עשה הכול לטובת יצר הרע?

לא.

תלמיד: אז לא ברור מה זה, שהוא מנסה לשכנע את יצר הרע לקבל את זה?

שיבדוק את עצמו כל פעם. עוד פעם, ועוד פעם, האם באמת הוא שכנע את היצר הרע. ואני לא חושב שהוא יישאר באותה הכוונה.

תלמיד: ומתי באמת הוא מגלה שזה הוא עשה, שהוא ניצח את היצר הרע, וקיבל את התכונה הזאת?

מתי שהוא באמת עשה את זה, ואז יכול להיות שהוא באמת רואה שהפעולה שלו הייתה נכונה.

תלמיד: זאת אומרת, הניסיונות לשכנע את יצר הרע, זאת הבדיקה. כך הוא יכול לעשות את הבדיקה הזאת?

כן.

תלמידה: לגבי המלאכים ששלח יעקב לעשו. בעשירייה שלנו אנחנו עושות את התרגיל שהצעת, וכולנו חושבות על חברה אחת. האם נכון לחשוב שהמשפט הזה של לשלוח מלאכים דומה לפעולה שאנחנו עושות כשאנחנו חושבות על החברה, או שזה גבוה מדי לחשוב שזו הצורה שבה אנחנו פועלות?

זה דומה לדרך שבה אתן פועלות. זה דומה.

תלמידה: התרשמתי מהמאמר, שמאמץ שהוא לא עבור הבורא הוא חסר משמעות. אבל אנחנו עובדים בתוך האגו, ולא יודעים אם המאמץ שלנו באמת למען הבורא. אז אם המאמץ לא מביא אותנו לכוונה הנכונה, מה לעשות כדי שכל פעולה שלנו תהיה למען הבורא?

לעשות פעולות עם כוונה נכונה. חוץ מזה אין לי מה להציע.

תלמידה: היצר הרע מופיע כדי שאני והעשירייה נתקן אותו, או שהבורא יתקן אותו?

לפי הבקשה שלנו, הבורא יתקן.

תלמידה: יש לנו את הסדרה שיצרת עבורנו עם סמיון וינוקור, סדרה על חמישה חומשי התורה. אני בכל שבת מקשיבה לפרק שקשור לפרשת השבוע הנוכחית. בו בזמן אני לא מבינה, ואין לי שום התרשמות רגשית מכל הדמויות האלה. אני לא יודעת איך למצוא אותן בתוכי, או להרגיש אותן. מה עליי לעשות כדי שזה יתחיל להיות מורגש בתוכי? אני יכולה איכשהו לתאר לעצמי את יעקב או עוד מישהו, אבל אני מרגישה שאני יכולה לטעות בזה.

לא חשוב אם תטעי. מה שחשוב זה שאת תעסקי בזה.

תלמידה: חשבתי אולי לכתוב לעצמי מין פתק על הדמות, על התכונות שלה, ושהדמות הזאת מסמלת תכונות כאלה?

אפשר, בטח שאפשר.

תלמיד: האם העשירייה יכולה להשפיע על הדיוק של הכוונה של החבר בעבודה?

בטח, זה תלוי דווקא בעשירייה.

תלמיד: נניח שאני רוצה לשנות את הכוונה שלי. במה תלויה התוצאה, בעוצמת הרצון שלי, בעוצמת תפילת החברים, או ברחמים של הבורא, בחסדי השם?

זה תלוי בהרבה פרמטרים.

תלמיד: איך העשירייה משנה את הכוונה של החבר, רק על ידי תפילה או שיש עוד משהו?

לא רק על ידי כוונה, אלא על ידי כל מה שהיא יכולה, היא משנה את כוונת החבר.

תלמיד: איך זה שהאגו יכול להיעלם. מה המצב הזה אם האגו הוא חומר הדלק?

הבורא יכול לנטרל באופן חלקי או מלא את האגו, כיוון שהוא ברא אותו למטרותיו. ולכן רוצה - מעלה, לא רוצה - מסלק.

תלמידה: מתוך המאמר יוצא כאילו שפרפקציוניזם בעבודה הרוחנית, יכול להיות מתוך היצר הרע. כשהיצר הרע אומר לנו שאם אתה לא עושה הכול לשם שמיים, אז אין מה להתחיל. אבל מצד שני הוא אומר שעלייך לעשות הכול. האם אפשר לומר שהצעד הבא בהתקדמות יהיה בעצם לברר, שאני לא עושה שום דבר לשם שמיים, או יכולה לעשות איזשהו חלק קטן לשם שמיים. ואני צריכה להגדיל את החלק הזה?

למה זה כל כך מדאיג אותך?

תלמידה: מכיוון שכפי שנראה לי, אתה דווקא שואף לשלמות. אני רוצה לעשות הכול לשם שמיים, ואני מבררת, ורואה שאני לא יכולה, אבל אני שואפת לכיוון הזה. מצד אחד אמרת שזה לובן עליון, ומצד שני במאמר כמו שאני מרגישה, מדברים על זה ששם יצר הרע מסתתר. האם זה המקום שבו אני כל הזמן צריכה להפוך את עצמי מבפנים?

נחכה קצת, ודעתך תשתנה.

תלמידה: האם כשאני מרוצה מעצמי זה תמיד יצר הרע וכשהעשירייה מרוצה ממני, זו תוצאה של עבודה בכוונה נכונה?

בדרך כלל זה כך.

תלמידה: במאמר כתוב שרק אחרי שהאדם מכיר ברע שלו ואומר שכל מה שעשה עד כה היה למען עצמו, אז היצר הרע מסכים לזה ומסכים לעבוד לשם שמיים. האם יהיה נכון לומר, שכאשר אנחנו הופכים את היצר הרע לשותף שלנו, אנחנו רוכשים כלים נוספים למשיכת אור החכמה?

זו כמובן טענה נתונה לוויכוח, אבל טוב היה לבדוק את זה בכמה מקרים.

תלמידה: אם יצר הרע מתגלה בצורה יותר ויותר גבוהה והלחץ עולה, איך לכסות תהליכים כאלה באהבה?

בהדרגה, לא הכול בפעם אחת, אלא בחלקים.

תלמידה: האם אפשר גם לבקש מהבורא שיתקן בחלקים?

בוודאי שאפשר.

תלמיד: כשכל הקבוצה תגיע למצב של השפעה חלוטה, אם נקבל אור מהבורא אנחנו נשפיע את הכול לבורא?

זה כבר יהיה גמר התיקון.

תלמיד: כשאנחנו מדברים על התיקון הכללי, איך החברים שמתקדמים מהר יותר יכולים בצורה יותר אפקטיבית לתת דוגמה?

שישתוקקו דווקא למצב כזה.

תלמידה: האם האדם צריך להגיע למצב שלא הוא עובד על הכוונה, אלא הכוונה שולטת במעשים שלו?

בוודאי.

תלמידה: כשאנחנו נמצאים ב-100% ביצר הרע, זה דווקא המצב שבו אנחנו מבררים את הכוונה, וכל הזמן מגלים שהיא הייתה שקרית שוב ושוב. אבל כשיש עיבור של היצר הטוב, זה כבר יסוד אחר, יסוד של כוונה, מתנה מהבורא, כשהכוונה שולטת בי. האם זה נכון?

זה נכון, כל הכבוד.

תלמידה: מה זה אומר לעשות ביקורת שלמה?

לעשות ביקורת שלמה זה גם על היצר הרע, גם על היצר הטוב, גם על היחסים שלי לבורא ושל הבורא אליי, גם על היחסים שלנו דרך הקבוצה, זה אל זה. כשאני יכול לעשות בירור, סריקה כזאת, אז צריך לעשות את זה.

תלמידה: מתי המקובלים עושים את הבירור, את הסריקה הזאת, בבוקר או בערב?

לא בבוקר ולא בערב אלא בסיומה של עבודה מסוימת. אנחנו עוד לא התחלנו את זה.

תלמידה: איך לעבוד עם הלובן, הליבון של המעשים?

להשתדל לפחות את אותן פעולות שאני צריך לעשות, לבדוק, להשוות אותן לנכונות וללבן אותן בצורה כזאת, לכלול את הפעולות הלא נכונות בנכונות.

תלמידה: נתת לנו תרגיל שחברה מתפללת על כל העשירייה והעשירייה מחזיקה אותה לאורך היום. התכללנו בצורה חזקה, התחברנו. איך להעביר את ההרגשה של התענוג מהחיבור להשפעה? ההרגשה היא שלא מספיק רק להתפלל ולהודות לבורא ולא היינו רוצות שההרגשות הטובות האלה והתענוג מהחיבור ייפלו לקליפות.

תמשיכי לחשוב על זה.

תלמידה: להמשיך להחזיק בתפילה ולהמשיך בתרגיל?

כן.

תלמידה: בהתחלה אנחנו מרגישים כוחות ונמצאים בכוונה, עושים הכול למען העשירייה והבורא, ובשלב מסוים מגיעה הרגשה של חוסר אונים, שאתה לא יכול לעשות שום דבר ואתה פשוט נדבק בעשירייה, אבל מה אחרי זה? תפילה, ושוב הדרך הזאת תחזור ושוב נתחיל מהתחלה?

אולי, אבל בדרך כלל המצבים מתחלפים, ואת לא תוכלי במצבים החדשים לנחש חלקים מן העבר.

תלמידה: מה קורה עם תכונת עשיו, למה הוא לא רוצה לקבל את הברכה של יעקב וצריך לשכנע אותו?

כי הוא לחלוטין מנוגד לתכונת ההשפעה, לכן מאוד מורכב לנו להיאחז בו.

תלמידה: ואחרי שהוא בכל זאת קיבל, מה קורה עם התכונה הזאת?

כשהוא יקבל את התכונה הזאת, יהיה תיקון גדול.

תלמידה: שמעתי שאנחנו יכולים להחליף כוונה של חבר. לחבר את כולם לתוכנו ולהעלות מ"ן, זו האפשרות הטובה ביותר?

זו האפשרות היחידה.

תלמיד: איך כל יום להחזיק בגדלות המטרה? מתעוררות כל מיני בעיות בגשמיות, אתה מבין שאתה לא יכול לעשות עבודה פנימית, איך להחזיק בזה כל יום?

להשתדל כולם יחד להחזיק במטרה הזאת, כלומר להיות יחד כולם בבירור וחיזוק של הקשר עם מטרת הבריאה.

תלמיד: העבודה היא אינדיבידואלית פרטית?

כן, העבודה היא אינדיבידואלית, כך גם כתוב במאמרים.

תלמיד: איך העשירייה יכולה לשנות את הכוונה שלי מלבד בתפילה?

העשירייה יכולה להראות לך אילו כוונות יש להם ואתה תראה עד כמה הכוונות שלך לא תואמות את הכוונות שלהם.

תלמיד: אני רואה בעיניים אגואיסטיות את הכול דרך האגו.

זה לא חשוב, הכול יעבור, הכול אט אט יורד, יורד עוד, צריך פשוט להמשיך עוד שנה, עוד שנתיים אבל אתה תראה שכל זה יירד ממך, יוסר ממך. הכיסוי הזה, העור הזה, תקרא לזה איך שאתה רוצה.

תלמיד: קודם דברת על סריקה, אפשר לומר שהעבודה היא עם החברים והחשבון הוא עם הבורא?

כן.

תלמידה: מהמאמר הזה אפשר להבין, שבעבודה הרוחנית האדם חייב ללמוד קביעות בהבחנה בכוונות, ומצד שני גמישות, כדי לעבור בין המצבים מלא לשמה ללשמה?

כן.

(סוף השיעור)