*טעימות נבחרות משיעור בוקר 2.11.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*רב"ש א', 188, שמע קולנו*

1. הכיוון למטרה הנכונה מתחיל מכך שאנחנו בכל זאת חייבים להתארגן בקבוצה, להיות כמה שאפשר כאיש אחד בלב אחד. לא אחד פועל אלא קבוצה פועלת כמה שהיא מסוגלת, ולא חשוב כמה שמסוגלת כל כך, כי הבורא כבר נותן להם אפשרות, יותר או פחות, אבל הם משתדלים להיות בכיוון, וקטור ההתפתחות שלהם הוא לקראת החיבור. מתוך החיבור שהם רוצים להשיג, אפילו שלא משיגים אותו, הם רוצים לפנות לבורא, וזה הכיוון הנכון. כמה אפשרי להיות במאמץ כזה? כמה שצריכים כדי להשיג את המטרה הסופית. הכל נפתר בדרך, את הכל נפתור בדרך, את כל הבעיות, הקושיות, אי הבנות, סכסוכים, הכל בקשר בינינו ומאיתנו לבורא. מה שאני אומר, כך כתוב בכל המאמרים וכמה שנקרא יותר, נראה שהם לא מדברים על דברים חדשים.
   
   מה שאנחנו מגלים בתוך המאמצים האלו, בקשר בינינו לקשר עם הבורא, ב-2 הצעדים האלה שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו מגלים בהם דברים חדשים, גילוי הקשרים, עולמות, וממש מציאות חדשה. אבל הפעולות עצמן, התהליך עצמו הוא תהליך מאוד קצר ופשוט. אנחנו לא יודעים מהו חיבור ביננו, ומה זה נקרא חיבור שלנו עם הבורא. אנחנו צריכים בצורה פרקטית לפתוח, להכיר ולממש.

2. ש: איך הופכים את התפילה כשרוצים להגיע ללשמה..?
   ר: זה כבר מגיע מלמעלה כעניית התפילה. אתה צריך פשוט לבקש להתחיל מכך שאתה מבקש כמו תינוק שבוכה ואנחנו מבינים שהבכי שלו הוא סתם בכי, אבל בא לו ואז הוא מנדנד ומנדנד ולא נותן לנו מנוחה. זה בכי מלאכותי. כך *אנחנו צריכים, עם מה שאנחנו יכולים, כל הזמן להיות בפנייה לבורא, כל הזמן*. המקובלים אפילו היו עושים תור, שעכשיו אני מתפלל ואח"כ הוא ואח"כ הוא.
   
   איך אפשר לעבוד על התפילה בזמן? *תפילה צריכה להיות צעקה מהלב. אם זו צעקה מהלב, אז אני צועק לפי שעה? איך זה יכול להיות*? זה כמו שאצל הברון מינכהאוזן היה כתוב לו שב-10 בבוקר מצב גבורה, שהוא היה צריך לעשות, נו איך יכול להיות? עושים זאת לפי ההזדמנות, לפי ההתפרצות. כך *אנחנו צריכים להיות כל הזמן מוכנים, כל הזמן בתביעה, במשהו להחזיק בצד. אם אנחנו לא עוסקים עכשיו בתפילה, אבל בכל זאת אוספים אוספים אוספים כל מיני פירורים כאלו מהרגשות, מהמחשבות, אז אח"כ לחבר אותם, לאסוף אותם לפנייה לבורא, לתפילה*.

3. אנחנו צריכים להשתדל לתפוס, לתאר ולייצב מה זה נקרא בדיוק לשמה. אתה צריך להיות מכוון לזה ככל האפשר. אם אתה מזהה שאתה כבר מזמן נפלת מלשמה ללא לשמה, אז אתה שוב חוזר ככל האפשר. העיקר כאן זה כמה כל הקבוצה נמצאת באותה המגמה.

4. ש: איך אני יכול להתעלות מעל הפחד של להגיע ללשמה?
   ר: *אני מבין אותך, כי אין לך בזה שום הרגשה. אתה כאילו מאבד את מה שיש לך והולך למשהו שאין בו שום חיים, שום חיות. מה צריכים לעשות? לדבר עם החברים ולקרוא עוד על חשיבות הלשמה*. כלומר לשמה זה לטובת הבורא, ולא לשמה זה לכל המטרות אחרות.

5. *אך ורק האכזבות, ההפרעות, חוסר ההצלחה, הם אלו שדוחפים אותנו לתפילה*, זה ברור. לכן יפה מאוד שאדם מתחיל לקבל הפרעות בדרך, כי דווקא זה מכוון אותו נכון למטרה, לכל צעד וצעד.

6. ש: כתוב שהבורא ישמע את קולנו. מה זה הקול שלנו?
   ר: זה בדיוק מה שמתייצב בתוכנו, ברצון לקבל המשותף שלנו שנקרא הקול של הנשמה שלנו. אנחנו פונים לבורא ומבקשים ממנו. *בפנייה שלנו, בתפילה המשותפת שלנו, במה שאנחנו רוצים ממנו, אנחנו מגלים לבורא את המצב שלנו ומהו המצב הבא שלנו שאנחנו רוצים שהוא ייצב לנו*.

7. ש: איך בודקים?
   ר: *ככל שאני וכל החברים נמצאים במגע עם הבורא, רוצים לפנות אליו, רוצים להרגיש מה מקבלים בחזרה ממנו, זאת הבדיקה שלנו האם יש קשר בינינו לבורא*.

8. ש: אין כוחות לעשות מאמצים.....
   ר: זה מאוד קשה לכם מפני שזו לא העבודה שלכם. *העבודה שלכם היא בתפילה, בתפילה ולא בפעולות חיצוניות עם הרבה רוח*. אתה מבין?
   ש: שאנחנו מדברים..?
   ר: גם כשמדברים זה יכול להיות סתם דיבורים. מדברים קצר, ובפנים כל הזמן מבשלים את זה כל אחד בתוך עצמו.
   ש: אז תפילה לפי שעון? תפילה לא עובדת לפי שעון
   ר: *תפילה גם לפי שעון, כדי שתראה כמה אתה לא יכול להיות בהתמדה*.
   ש: זה יעזור לנו להתחזק?
   ר: זה יעזור לכם, ודאי.
   ש: נתפלל שזה יעזור ( צוחק..)
   ר: *אתה מתפלל שזה יעזור. כן, אל תצחק, אתה צריך לעבוד לפי המסגרת שבה אתה נמצא בינתיים, ואתה נמצא בעולם הזה. לכן אל תצחק על הזמן ועל כל מיני פעולות, גם גשמיות, שאתה חייב להפעיל כדי להתקרב לרוחניות*.

9. ש: אני רוצה להגיע לשמה. מה אני בודק?
   ר: *אתה בודק כמה אתה יכול לעשות פעולות שבהן תראה רק את הפעולה שלך, את הפעלת הרצון שלך, אבל לא את המטרה שאתה משיג. את המטרה אתה לא רוצה לראות, שאתה מצליח בלהשפיע, בלחבר חברים, בלהשפיע להם, זה לא*.

10. ש: תורנות תפילה בעשירייה יכולה לקדם אותנו?
    ר: כן, אבל בלי לחץ. *אל תלחץ על האחרים, רק על עצמך*.

11. ש: צריך להתפלל בלי לצפות לתוצאות?
    ר: למה? *אין דבר כזה בלי לצפות לתוצאות. אפילו שאני מתפלל ולא רוצה לראות תוצאה, גם זאת תוצאה*.
    ש: אז על מה התפילה?
    ר: על מה שאתה רוצה. תברר לבד עם החברים.
    ש: כשאתה אומר שאין תוצאות, זה בחיצוניות?
    ר: את זה אתה צריך לברר.

12. ש: איך להבין את ההפרעות....
    ר: יותר קל אם אתה פשוט לוקח כמה עקרונות פשוטים, הולך איתם ונכנס לחיים רוחניים כמו אנחנו נכנסים לחיים הגשמיים האלו. בחיים הגשמיים יש לנו כוחות, אבא אמא סביבה שמחנכים אותנו, כך גם ברוחניות יש כוחות שמחנכים אותנו, ולא שאנחנו עוד כתינוקות ברוחניות משתדלים כבר לברר אותם, ולמיין אותם שזה מכאן וזה מכאן, זה בגלל זה וזה בגלל זה. זו לא דרך קלה ונכונה..

13. ש: איך אפשר להיזהר מסכנה שהנקיות יותר חשובה מהמטרה?
    ר: להיזהר מסכנה כזאת אפשר כשאנחנו כל הזמן מעלים את חשיבות המטרה, ולא חשוב לנו ע"י איזה מעשים אנחנו צריכים להגיע לזה.
    ש: כתוב שאנחנו צריכים להיות שקרנים ליצה"ר?
    ר: כן. העיקר להגיע למטרה.

14. ש: במה משתנה החיסרון של האדם או מטרה כשהוא עובד ללשמה?
    ר: *כמה האדם רוצה להיות בהשפעה לכולם ולבורא מתוך רצון לקבל יותר ויותר פנימי שבו. כך הוא רואה את עצמו שמסוגל לזה מיום ליום, משבוע לשבוע. חשוב לי להיות יותר ויותר קרוב בלב שלי לחברים ולבורא. אני יותר ויותר מסוגל להרגיש את מערכת הקשר בינינו ולבורא*, שזה בא מתוך זה.

15. ש: חיסרון לגדלות הבורא יכול להביא ללשמה?
    ר: דווקא החיסרון הזה דוקר את האדם מבפנים, מלמטה מה שנקרא, ועוזר לו. איפה אני? איך נפלתי? בשביל מה נפלתי? זה ברור לו כדי עכשיו שוב לעלות, אבל כל זה עוזר לו להיות עוד יותר מסודר כלפי המצב הבא. מתוך הנפילה הזאת הוא בונה יחס חדש למצב העלייה החדש. זה נקרא שדווקא בירידות נבנים המסכים.

16. ש: איך אפשר לרמות את היצר הרע..?
    ר: *היצר הרע שלנו לא יודע, לא מבין, לא רואה ולא מרגיש את מה שיש בלב שלנו. אני יכול לעשות כל מיני פעולות חיצוניות ולהיות עם כוונות הפוכות בתוכי, ולהיפך. כך אני עובד נגד היצר הרע*.

17. ש: מה זה להחזיק בלשמה בעשירייה?
    ר: להחזיק בלשמה בעשירייה זה דבר מאוד חשוב, גדול ונעלה. כולנו צריכים להשתדל, כל אחד ואחד, להיות בע"מ להשפיע לעשירייה ולהתעלות מעל עצמו, כל אחד ואחד, לקראת האחרים בעשירייה ולהחזיק את הקשר בינינו. *אנחנו מתעלים מעלינו, כך שבינינו יהיה מקום לבורא, שהוא יתיישב בנו ויהיה מורגש בנו, בינינו, ונחזיק את קשר בינינו כדי לא לאבד אותו. כי מרגע לרגע יכולים לאבד אותו או לפספס אותו. כך אנחנו מתקדמים. בדרך יש לנו הרבה עליות, ירידות, שינויי מצבים, אבל העיקר שאנחנו שומרים איך בקשר בינינו לתאר ולהרגיש את הבורא*.

18. קריין: מה זה לדחוף חברים לבורא?
    ר: פעולת הדחיפה היא *שכל אחד מאיתנו חייב להיות אחראי על כך שהוא שומר על קשר בין כולם, ואיך הוא מעצמו מביא את הקשר הזה להתקרבות לבורא. כך כל אחד, זו ממש עבודה פרקטית שאנחנו צריכים לעשות. אני מרגיש שאתם מתקדמים לזה מיום ליום, ויותר ויותר קרובים ויכולים לממש זאת*.

19. תפילה זו עבודה שבלב שלך. אתה צריך לעורר את הלב, צריך להרגיש בו כל מיני דקירות, וכך להתקדם. ש: אבל התפילה מעומק הלב זה מצב שאני בחושך וסובל..?
    ר: *אם יש לך ייסורים, אז הלב שלך לא מת, הוא מרגיש ייסורים מתוכם תתחיל להעלות בקשה לבורא, מה אתה רוצה מתוך הייסורים האלה? אתה רוצה שייסורים יעלמו, או שאתה מודה לו על כך שהייסורים האלה יכוונו אותך לבורא? הייסורים האלה לא ייעלמו, אלא אתה רוצה שהם יהפכו לנקודות אחיזה שלך בבורא*.
    ש: .. הבקשה נעלמת, אז איך לאחוז?
    ר: לברר את החיסרון האמיתי, שיכאב בך יותר מאשר קודם היו כל מיני חסרונות חיצוניים. אז תישאר עם החסרונות הנכונים עכשיו, ואותם תדרוש שיתממשו.

20. כשהאדם נכנס לרוחניות הוא לא מאבד את העולם הגשמי. יש מאמר כזה, שאז האדם חושב שהוא נפטר מהקרובים שלו.. שמעתי ד'. אז אל תפחד, אתה לא מאבד את העולם הזה ואת הקשרים שלך עם כל העולם, את המקצוע שלך וכל הדברים. כלום כלום, זה רק בהרגשה שלך שמתאספים עכשיו דברים חדשים. נראה לך שאתה עובר לאיזושהי מערכת שבה אתה לא מתמצא. אתה תתמצא יותר יפה, יותר טוב, יותר ברור ובטוח גם בעולם הזה וגם בעולם העליון, ותצליח יותר בשניהם.

*מאמר השלום בעולם*

21. אנחנו רואים מה ההבדל בין דרגת האדם לדרגת החי. כל מין החי יכול להתקיים לבד ולא זקוק אפילו להיות במשפחה ובחברה של יצורים כמוהו. יכול להיות כן, יכול להיות לא, אבל האדם הוא נברא בצורה כזאת שיש לו חולשה גדולה מאוד לטפל בעצמו ולקיים את עצמו, להתקיים לבד. הוא חייב עוד אנשים. יש לו רצון לקבל יותר מפותח שהוא לא מסוגל לשרת אותו לבד, ולכן האדם חייב עוד אנשים סביבו, שהוא יעזור להם והם יעזרו לו, ורק בצורה קולקטיבית הם יוכלו לקבוע חיים נורמליים לרצון לקבל שבמין האדם.

22. אנחנו צריכים להגיע למצב שלאט לאט, גם ע"י מצבים חיצוניים שהבורא מראה לנו כמה אנחנו מתפתחים בצורה לא טובה ממכה למכה, גם בצורה פרטית וגם בצורה כללית. חייבים להבין סוף סוף את חוקי המערכת שבה אנחנו נמצאים. לא שאנחנו בונים בעצמנו מערכות כאלו, זו טיפשות לחשוב... בכל דבר יש לנו חוקים ובהם גם אנחנו קיימים. פתאום אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לייצב כאן חוקים חדשים, מה שבא לכל אחד ומתוך מה שכל אחד רוצה שכך העולם יתקיים, לא פחות ולא יותר. ברור שמזה יצאו רק מלחמות ובעיות בין בני האדם..

23. בסופו של דבר אנחנו יכולים לתקן את האגו שלנו כדי להצטרף למערכת הבריאה ולעלות לדרגה מעל כל הבריאה, כמו הבורא. *ותהיו כאלקים, יודעי טוב ורע. אנחנו נעשים בלתי מוגבלים בכל הבריאה, אני כבר לא מדבר בעולם שלנו שמתגלה לנו ב-5 חושים שלנו שאנחנו יכולים לעוף מקצה לקצה של כל המציאות הגשמית, אלא גם במציאות הרוחנית. הכל לפנינו*.

24. ש: בחירות.. מה זה שאנחנו לא נמצאים במערכת נכונה..
    ר: אני לא יודע מה להגיד לך. אני הייתי עושה בחירה כל ערב או כל בוקר, אנשים רואים חדשות או משהו ואח"כ בוחרים בלחיצה על כפתור. לא צריכים יום חופש ומשהו. *כל יום ויום האדם צריך לבחור מה חשוב לו בחיים. זה כתוב בחכמת הקבלה, ויהיו בעיניך כחדשים*.

25. ש: איך להסביר שאני גלגל שיניים שתוקע את כל המכונה..?
    ר: משתדלים להגיע לכל אחד ואחד ולהראות לו שתיקון העולם תלוי בו.
    ש: אני לא מבין את זה שאני מקולקל...
    ר: אתה לומד כמה אתה לא מחובר ואיך נכון להתחבר עם כולם, איך נכון להפעיל את עצמך עם כולם. זה נקרא לטובת כולם. אתה לומד מה זה לטובת כולם, איך אנחנו צריכים להיות מאורגנים? מה צריך להיות בראש ולב שלנו כדי שבאמת נעשה טוב לכולם? זה בדיוק הנושא של חכמת הקבלה.
    ש: מה המערכת רוצה ללמד אותנו?
    ר: המערכת רוצה ללמד שאנחנו לא יכולים להשפיע זה על זה, שאנחנו תלויים זה בזה אבל לא יכולים נכון להשפיע זה אל זה.
    ש: מה לעשות?
    ר: *צריכים לשנות את היחס שלנו, זה נקרא לשנות את האגו שלנו. לאט לאט להעביר את עצמנו מקשר אגואיסטי לקשר אלטרואיסטי, לחשוב על המערכת השלמה, איך שהיא כולה מיוצבת, מתייצבת בצורה שהמרכז שלה הוא הנקודה המשותפת לכולם*.

26. ש: איך אפשר לגרום לאדם להבין שפגיעה שלו בחברה היא פגיעה בעצמו?
    ר: *אם האדם מתחיל להרגיש שהוא חלק בלתי נפרד, אינטגרלי מהחברה, ולכן רע לחברה? אז רע לו. טוב לחברה? אז טוב לו, אז אין לנו מה להוסיף לזה. האדם בעצמו ירצה לקיים את חוקי החברה. רק תבינו שזה עניין של חינוך*. אם אני מראה מיום ליום כמה החוקים והתנאים של כל המדינה בצורה נכונה מתחלקים לכל אחד ואחד, אז זה מחנך את כולם. זה מחנך את כולם. כמו במשפחה, מביאים משכורת מאבא, אמא, לא חשוב מי עוד, ומחלקים לכולם, וכל אחד רואה כמה למישהו נותנים. כך מחלקים וכך חיים. נקבל כולם יותר יחסית, או היהפך, פחות. אם היינו כך מחלקים את מה שכולנו מרוויחים, כמה שאנחנו מחלקים גז חשמל, מזון, כל דבר ודבר, אם כולנו היו יודעים שכך זה ולא אחרת, אז זה היה חינוך הכי טוב. נקווה שנגיע לזה.

27. ש: האם נשים צריכות לחשוב איך למסור מאמרים לעולם?
    ר: ודאי, זו עבודת נשים במיוחד, לפרסם לפזר את המאמרים הטובים. אני לא בטוח שדווקא בצורה כזאת צריך לפזר את המאמר, כי לא כולם יצליחו לקרוא ולהבין. זו בעיה, אבל הפצה היא העיקר.