שיעור צהריים 07.03.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", עמ' 586,

מאמר ע"ד, "ענין עולם שנה נפש"

עד. ענין עולם שנה נפש

שמעתי תש"ג

"זה ידוע, שאין שום מציאות בלי שיהיה מי שירגיש את המציאות. לכן, כשאנו אומרים "נפש דאצילות", פירושו שמרגישים בחינת השגה במידת מה בהשפע העליונה, ששיעור הזה אנו מכנים בשם "נפש".

ועולם, פירושו הכלל שבאותה השגה. דהיינו, שכל הנפשות יש להן אותה הצורה, שכל מי שמשיג אותה מדריגה, הוא משיג את השם הזה, הנקרא נפש. כלומר, שלאו דוקא שאיש אחד הוא משיג את השם הזה ובאותה הצורה, אלא שכל מי שבא לאותה מדרגה, בטח שהוא לפי הכנה של קדושה וטהרה, מתראה השפע אליו באותה צורה, המכונה נפש.

ודבר זה יכולים להבין ממשל גשמי, הנוהג בעולם הזה. למשל, כשאדם אחד אומר, שאני הולך עכשיו לירושלים, אז כשאומר שם העיר, כולם יודעים ומכירים את העיר הזה. שאין ספק לאף אחד מהם, מאיזה מקום הוא מדבר, כי מי שהיה בעיר הזו, כבר יודע במה המדובר."

בצורה כזאת אנחנו צריכים לדעת על העולם הרוחני. ואם אנחנו מדברים על ההבחנות שבו "עולם, שנה, נפש", אז אנחנו כן יודעים על מה מדובר. ואם אנחנו מדברים עם מישהו, אז גם הוא יודע לפי המילים שלנו לְמה אנחנו מתכוונים. כך יש לנו בטוח קשר אמיתי ונכון בכל המציאות שאנחנו נמצאים בה.

שאלה: נפש זו המדרגה השנייה שהיא אחרי הגוף, ורק כשמשיגים אותה אנחנו יכולים לקרוא לה נשמה. האם המדרגה הזו היא הכי קשה?

לא, נשמה היא שם כללי של החלק הרוחני של האדם.

תלמידה: בשביל מה אנחנו צריכים גוף כשאנחנו כבר הולכים במדרגות?

אנחנו יכולים ללכת כך שאנחנו נופלים מהמדרגות האלה ושוב צריכים לעלות.

שאלה: כתוב "לפי הכנה של קדושה וטהרה, מתראה השפע אליו". מה זו ההכנה של קדושה וטהרה?

זה שאדם שומר על עצמו שבמחשבה, בדיבור ובמעשה הוא לא יוצא מרשות הקדושה. הוא משתדל שהמחשבות שלו יהיו כולן בעל מנת להשפיע, לחיבור, מכוונות לבורא, ובזה הוא רוצה להישאר תמיד.

שאלה: כל אחד נמצא בעבודה עם רצונות משלו, והשפעת האור מובילה לתיקון, וזו השגה כללית. אבל מה זה להוסיף לתמונה הזו את הרצונות של החברות? איך לגלות אותם ולהתקרב לחברות כדי להשיג השגה כללית?

בעיקרון זאת עבודה לא פשוטה ואנחנו כל הזמן צריכים לעסוק בה בכל מדרגה. כך שצריך לעקוב בצורה מאוד ברורה איפה נמצאות המחשבות שלנו, על מה אנחנו מדברים, מה אנחנו לומדים, מה אנחנו קוראים, כך שלא נצא מהמסגרת הרוחנית.

תלמידה: בעבודה בעשירייה בגשמיות יש כזו הבנה, אבל בפנים אין לי התפעלות מהרצונות של החברות. מהי העבודה הנכונה פה, האם להתלבש ברצונות שלהן או לצאת מהרצונות שלהן?

לא, פשוט להתחבר ברצונות המשותפים של החברות.

תלמידה: במה מימוש הרצונות האלה? אני מבינה שבתיקון, אבל מה העבודה שלנו בזה?

אנחנו צריכים להשתדל להסכים להתחבר עם החברים שלנו כך שנהיה מה שנקרא "כאיש אחד בגוף אחד", שלא יהיה בינינו שום הבדל, וכל הזמן נחשוב על מטרה אחת משותפת ורק אליה נשאף.

תלמידה: האם נגיע לזה שבשכל קולקטיבי נרגיש את עצמנו ביחס לבורא ונבקש תיקון? האם בעשירייה יכולים להשיג את זה?

בוודאי שכן, אין לי שום ספק בזה.

שאלה: מהי רשות הקדושה?

רשות הקדושה היא הרצון שלנו לחיבור, המחשבות שלנו לחיבור, הפעולות שלנו לחיבור, שאנחנו רוצים להגיע לאהבה הכללית שהיא תקשור אותנו כאחד. כל זה צריך להיות מכוון לבורא בלבד.

תלמיד: לפעמים הרצונות הרוחניים שלנו מתפוגגים בפני הרצונות הגשמיים. איך אנחנו יכולים להתגבר על זה וללכת דווקא עם הרצון הרוחני?

להשתדל, להשתדל דרך קשר עם החברים, דרך קריאה, דרך כל מיני מאמצים שאנחנו יכולים לעשות בחיבור בינינו, בהתקדמות מאיתנו והלאה כלפי הבורא.

שאלה: כדי לרצות שהבורא יתקן דווקא את התכונות האגואיסטיות שלי, האם אני צריכה קשרים חדשים עם החברות כדי להשיג כלים, ובקשרים החדשים המתוקנים האלה אנחנו מגלים את הבורא ואת הגדלות שלו?

כן.

שאלה: אם מישהו בעשירייה משיג מדרגה יותר גבוהה, אז האם כל השאר גם במדרגה הזו? כי אנחנו מתחברים, לוקחים את הלבבות של החברים, נמצאים בשיעורים, כל הזמן מנסים שהאור הזה יבוא לעשירייה. או האם כל אחד במדרגה שלו?

תארי לעצמך שעכשיו כל העשירייה שלך נמצאת בשיעור שלנו, אז כולנו מנסים להתחבר, כל העשירייה משתוקקת להיות כאיש אחד, וכל הרצונות, כל המטרות, כל הכוונות, הכול מתלבש שם יחד. למצב כזה אנחנו רוצים להגיע, ונשיג את זה. כשנשיג את המצב הזה, אנחנו נהיה כסובייקט אחד שרוצה להשיג את הבורא, אבל הכוחות בו יהיו מעשרה, הכוונות או הכוונה מעשרה, וכמובן שהוא יהיה כאדם גדול. בהתאם לזה נוכל לפרוץ קדימה.

שאלה: מידת ההתגברות על חוסר התיקון שבנו מגדירה את המדרגה שבה אנחנו נמצאים. אם אנחנו מוסיפים לזה הודיה, כל הזמן נמצאים בהודיה לבורא על החברים, איך זה משפיע?

זה מחזק את אותה מדרגה. זה לא מעלה אותנו אלא מחזק אותה.

תלמיד: וכדי להתגבר על עוד מדרגה, צריך עוד ועוד להתגבר.

בטח, צריך כל פעם להתגבר על הפרעות, מכשולים.

שאלה: עד עכשיו לא הבנתי איזו מתנה קיבלתי כשנתנו לי את ההבנה שיש לי לב אבן. להיות מסוגל להשתוקק מעבר ללב האבן הזה, לרצות עבור החברים מה שזה לא יהיה, זה מה שמאפשר לי לתעל את הרצונות שלי כלפי הדבר הזה, אבל אני לא בדיוק יודע מה זה הדבר הזה. האם פשוט להמשיך, זה נכון?

להמשיך, להתחבר עם כולם בקבוצה, ולדחוף את הקבוצה שאתה נמצא בה קדימה.

שאלה: האם אנחנו צריכים להשתוקק לזה שרשות הקדושה היא שתמיד תוביל אותנו?

אנחנו צריכים להשתוקק לזה שרק רשות הקדושה תמשוך אותנו ותוביל אותנו עד גמר התיקון.

תלמידה: זה צריך להיות רצון משותף, לא רצון פרטי.

רצוי, כן. אבל גם כל אחד שישתדל שזה יהיה כך מורגש בו.

שאלה: לפעמים אני נתקעת בין הרצון שלי לעולם הגשמי לבין הרצון שלי ללימוד הרוחני. וגם אם אני בוחרת ברצון הרוחני, אני מעבירה את כל השיעור בזה שאני כל הזמן אומרת לעצמי בראש "תחשבי על המטרה". מה יכול לעזור לי בנקודה הזאת?

רק קבוצה חזקה, שום דבר חוץ מזה. כל הזמן לכוון את עצמך לקשר עם החברות, וכל הזמן לכוון את כל החברות למטרה, להיות יחד בלב אחד. ואז תתחילו להרגיש איך שמיום ליום אתן מתקרבות יותר ברור למטרה.

שאלה: דרגת הנפש תלויה ביכולת שלנו לבנות מסך מעל הרצונות האגואיסטיים שלנו?

כן, ודאי.

תלמידה: האם אפשר לאבד את כוח המסך או שהוא נשאר לנצח?

לא, אפשר לאבד אותו, כמו שזה היה בשבירת הכלים. אבל אנחנו צריכים להמשיך ולהרגיש שאנחנו רוצים להתחבר יחד וכך לחבר את המסך לכולם, ושהמסך מנוהל על ידי הכוח המשותף שלנו.

שאלה: בעל הסולם נותן דוגמה שאם מישהו אומר ירושלים, אז מי שהיה שם יודע על מה מדובר. איך אנחנו מגיעים עם החברים לבירור משותף?

אנחנו גדלים יחד ומשלימים זה את זה.

תלמיד: ולא בהכרח נגיע לאותו בירור יחד?

את זה כבר הבורא ינהל.

שאלה: אמרת בתחילת השיעור שאנחנו צריכים להיות כל הזמן מאופקים ולא לצאת מהגבולות הרוחניים. אני מבינה שהדבר הראשון הוא להחזיק בתפילה, ולפעמים היא באמת אמיתית ואתה מרגיש שאתה בגבולות הרוחניים האלה, ולפעמים זה פשוט כהרגל, בלי מאמץ, בלי רגש. האם התפילה הזו היא אינדיקציה לכך שאני נמצאת ברוחניות, או שאני נפלתי?

לא, את נמצאת.

תלמידה: אז זה נורמלי?

כן.

שאלה: גם בעולם שלנו, בגשמיות, יש מושגים של חלל, זמן, תודעה, שכנראה מתאימים למה שיש ברוחניות, אבל אומרים שברוחניות אין זמן, אין חלל. על איזה עולם ושנה מדברים ברוחניות?

ברוחניות מדברים באותם המושגים אבל מתכוונים לתוכן רוחני. עולם שנה נפש, חיבור וריחוק, בכל הדברים האלה מדובר על רוחניות. זאת אומרת, התקרבות לפי השוואת הרצונות והפעולות הרוחניות או התרחקות וכן הלאה.

תלמיד: לפי הדוגמה של ירושלים, כנראה שברוחניות יש מושג "עולם". מה זה עולם ברוחניות?

עולם ברוחניות זה אוסף של פרצופים שמחוברים יחד, וההשגה המשותפת שלהם מארגנת להם את הרגשת העולם.

שאלה: לגבי הדוגמה של ירושלים, לפעמים יש הרגשה גם בדרך שלנו, עוד לפני שהגענו לדרגה הזאת שעליה מדברים המקובלים, שאנחנו נמצאים בעולם אחד. אם מסתכלים בעיניים של אדם שנמצא כמה שנים בדרך יש איזו הרגשה משותפת. מהו הדבר הזה עוד לפני התיקון?

זו הרגשה לא רוחנית, מתוך זה שאנחנו מרגישים את האדם הזה בצורה החיצונית שלו וכך הוא גם מרגיש אותנו, ולא יותר.

תלמידה: זו הקרקע שהבורא נותן לנו, איך מפתחים את זה?

מתוך זה תתחילי להתקשר בהבחנות רוחניות, בעל מנת להשפיע ביניכם ועם הבורא וכן הלאה.

שאלה: המציאות שלנו כל הזמן משתנה. האם גם העולמות העליונים משתנים כל הזמן, מה בעצם קבוע?

שום דבר לא קבוע, כי הכול מדובר רק כלפי האדם המשיג.

שאלה: אני מרגישה את מה שאתה אומר שכולנו נמצאים באותו עולם, ושאנחנו אותה נשמה. האם יכול להיות שאנחנו לא ניפגש או לא נתראה זה עם זה בעולמות אחרים, אם אנחנו לא מתכוננים?

אל תדאגי, אנחנו קשורים יחד. ואפילו שאחד עולה יותר מהר, השני פחות מהר, בכל זאת אנחנו נמצאים באותה הדרך, באותו כיוון, באותו שביל, ואנחנו לא נפרדים זה מזה.

תלמידה: מה זה אומר שרב"ש כותב במאמרי "שמעתי", שמעתי את זה בראש חודש או בפרשת יתרו וכולי. למה זה חשוב שהוא כתב איפה הוא היה כשהוא שמע את זה?

הוא היה אצל בעל הסולם. היה נכנס לבעל הסולם לדבר, ואחרי שדיברו אז הוא כתב על זה, יצא לו מאמר, כך זה נעשה. כשאני הייתי עם רב"ש, הוא נתן לי את החוברת הזאת שכתב לאחר שהיה נכנס לבעלם הסולם, ואני הדפסתי משם כל מיני מאמרים ומזה נעשה הספר "שמעתי", כי כך הוא כתב על הכריכה של המחברת - "שמעתי".

תלמידה: האם יש חשיבות לכך שהוא רושם שהוא נמצא במקומות שונים או בתאריכים שונים?

לא, לגמרי לא. תקראו את המאמר ותנסו להרגיש אותו כמו שהוא. אל תתחילו לשחק עם התאריכים ולנסות למצוא בזה משהו.

שאלה: שמעתי שירושלים זה מקום שבו התאספו כל הלבבות הנקיים, לשם אנחנו צריכים להגיע ואת זה אנחנו רוצים להשיג, וזה יכול להיות ריאלי אחרי התיקון הכללי. האם זה כך?

זה כך.

תלמידה: אז זה יהיה אמיתי אם ניתקן?

כן.

שאלה: כתוב שהכול משתנה. האם מדובר על הבריאה, שהכול משתנה חוץ מהבורא?

כן, חוץ מהבורא הכול משתנה.

שאלה: אם ההתקדמות קורית בעזרת הרצון של האדם והמאמץ שהוא עושה, אז איפה הבורא בכל זה?

הבורא זה כוח שממנו מגיעה איזה קרן אור לאדם ופותחת באדם רצונות ומחשבות חדשים. בלי הכוח הזה האדם לא חי רגע אחד.

שאלה: היום בפעם הראשונה אני דואגת מהעובדה שההישרדות וההתקדמות בעבודה תלויים בכוח העשירייה ובקשר בינינו. אני מפחדת שאני לא אצליח לחזק את הקשר הזה. מה אני יכולה לעשות כלפי הדאגה הזאת?

זה חובה. את חייבת לראות את עצמך נמצאת בעשירייה ודואגת שכל העשירייה תתקרב יותר ויותר לבורא. בסך הכול מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה, אלו אותם השלבים, המדרגות שאנחנו צריכים לעבור מהמצב שלנו עד גמר התיקון, שבזה מתקנים את כל הרצונות שלנו שיהיו כולם מכוונים לבורא.

שאלה: מה זו "צורה" ברוחניות?

"צורה" ברוחניות זה שילוב של מסך ורצון שכל הזמן משתנים.

שאלה: איך אנחנו משנים צורה אחת לאחרת?

אנחנו משתוקקים ביתר שאת ליתר גילוי של בורא, ליתר כוח של חיבור בינינו ובצורה כזאת משתנים.

שאלה: להתפלל שנגיע לזה שהבורא ינהל אותנו, סליחה על הפתיחות, אבל מה זה הטבע הזה שיש לי, שאני לא יכול להכיר בזה שהבורא הוא העיקר?

זה מה שהבורא עשה בך, ככה שתירגע.

תלמיד: כן, אבל יש בושה גדולה.

לא נורא. אף אחד לא רואה את זה ולא יודע את זה.

תלמיד: אבל אתה מלמד אותנו לראות את זה. אנחנו הרי צריכים לראות את זה?

אנחנו צריכים לראות את זה רק כדי לעלות מעל זה.

תלמיד: ולאן אני עולה עם זה? שוב בתפילה?

לבורא.

תלמיד: שייתן לנו לראות את זה?

כן. ולפנינו עוד הרבה מדרגות כאלה.

שאלה: איך לחבר את הרצון הזה שלנו, שאנחנו מוכנים כולם ביחד להיות אחרונים בתיקון הזה? האם אפשר ככה לבקש?

לא צריך לבקש להיות אחרונים. אנחנו פשוט מבקשים ביחד מהבורא שיעלה אותנו יותר ויותר קרוב אליו, אל תכונת ההשפעה והאהבה.

שאלה: אם אני עוד לא יכולה להרגיש את רצון החברות, אבל יודעת שהרצון של החברות הוא לתקן את האגו ולהתקרב לבורא. האם זה מספיק לי כדי להתחבר, או שאני צריכה להרגיש את הרצונות האלו?

בינתיים זה מספיק. אחר כך הרצונות יהיו ברורים יותר, ותוכלי להרגיש אותם ולבקש עבור כל רצון.

שאלה: אפשר להגיד שהטבע של העולם שלנו בהשוואה לרוחניות הוא דיסקרטי, שיש קוונטים וכולי?

כן.

תלמיד: כי המדע מגיע היום לזה, ומה המנגנון שפה דיסקרטי ושם זה אנלוגי?

לא. יש קשר בין זה לזה והמעבר הוא לא כל כך בעייתי. זה רק אצלנו, רק כלפי החושים שלנו.

שאלה: האם החברות יכולות לשתף זו את זו ברצונות הרוחניים?

יכולות.

תלמידה: אנחנו לומדים שיש מי שרוצה לבלוע את כל העולם ויש איזה פחד שיבלעו אותך. מהו הפחד הזה ואיפה היראה פה בפני הבורא?

האהבה מנצחת את כל הפחדים ואת כל הבעיות.

שאלה: יש תחושה שכל העליות והירידות תלויות בעבודה המשותפת בעשירייה. ואם, נגיד, לגבי המאמצים שלי, אני יכולה לשכנע את הבורא להתעלות, להידבק בעשירייה, אבל איך אני יכולה לשכנע את הבורא לגבי המאמצים של החברות, אם אין בי באמת תפילה אמיתית ואין לי את חשיבות המטרה שאנחנו תמיד מדברים עליה?

את בכל זאת תבקשי.

שאלה: מה זה אומר להיות בגבולות רוחניים?

זה אומר כל הזמן להיות בקשר עם הבורא.

תלמידה: זו הנטייה שכל המחשבות שלנו יהיו מכוונות לטובת הזולת?

כן.

שאלה: האם דרגת נפש היא תפיסה של ביחד ושל שפע או שזאת צורה שבה אנחנו מרגישים איך הבורא פועל עלינו?

גם זה וגם זה.

תלמידה: אני צריכה להרגיש שהבורא עובד עם העשירייה, אבל עובד אתי באופן אישי?

יחד. כי אני קשורה לעשירייה, ואני קשורה בזה לבורא ואנחנו עובדים על זה יחד.

שאלה: בזמן האחרון הרגשתי אחריות ענקית כשאני מרגישה שנאה, נהיה לי פחד שאני לא יכולה לשנוא כי אני בזה הורסת, כאילו לא משפיעה. מהי העבודה הנכונה במצב הזה, אני יכולה להעלות תפילה אמיתית, מהמצב הזה להתפלל על כל החברות שגם חוות את זה, ושהבורא יעזור לנו להתעלות? מה התפילה הנכונה?

התפילה הנכונה והפשוטה ביותר זה שאת מבקשת מהבורא להתגלות לכל באי עולם, ואז כולם יבינו לשם מה הם חיים ואיך צריך לחיות.

שאלה: אנחנו אף פעם לא היינו בערים האלה, ירושלים, אז מה תהיה המעלית הזאת שתעלה אותנו בכל זאת?

לא צריך להשתגע. צריכים כיוון מאוד ברור, קשר ביניכן ולבורא. זהו. מלבד זה אין כלום.

שאלה: כשאנחנו מתאחדים בעשירייה, אנחנו בחיבור הזה מגיעים לצורה אחת של הנשמה?

כן. נניח שזו צורה אחת של הנשמה.

תלמידה:  ואנחנו הרי כולנו מרגישות בכל זאת משהו.

זה הכול יתגלה בעתיד. עכשיו אנחנו צריכים להשתוקק רק לחיבור בינינו ועם הבורא.

שאלה: אנחנו קוראים את המאמר ואחרי הקריאה כל אחד מדבר לפי הרגשתו, ההתפעלות שלו. איך אנחנו נכנסים לסנכרון כמו במאמר, שכל אחד מדבר על ירושלים?

זה תלוי בבורא. הוא עדיין לא יכול לתת לכולכם באותו זמן התרשמות משותפת מאובייקטים רוחניים כלשהם, עוד אין לכם כלי בשביל זה.

תלמידה: כלומר על אף שכולנו עובדים בעשירייה, כל הזמן מנסים להשקיע בה, בכל זאת לכל אחד הרגשות שונות עד שלב מסוים.

כן.

שאלה: האם המציאות משתנה בהתאם לאיך שאנחנו משיגים אותה?

כן.

תלמיד: האם צריך לתפוס את המציאות ואת העשירייה בתפיסה אחת, בהשגה אחת?

זה רצוי, אבל זה לא קורה מיד. בהדרגה נתקרב לזה.

תלמיד: האם הפתרון הוא שהעשירייה תגיע לתפיסה אחת, להשגה אחת משותפת?

כן, רצוי להגיע לתפיסה אחת, להשגה אחת משותפת לכל עשירייה, אז בטוח אתם כבר עולים למדרגה הבאה.

שאלה: המאמר נקרא "עניין עולם, שנה, נפש". מה זה "עולם" ו"נפש" מובן, אבל מה זה "שנה", האם זו כמות זמן שבה אנחנו נמצאים במדרגה רוחנית אחת?

כן.

שאלה: אנחנו מנסים לבנות שאלות לפי המאמר הזה. האם יש שאלות שמובילות לחיבור וכאלה שלא?

לא, לא הייתי אומר.

תלמיד: כלומר אנחנו מקבלים כל שאלה של חבר, כל מה שמתעורר, ומשתדלים לענות.

כן.

שאלה: יש רצון רוחני אחד לכולנו, להיות באהבה אחד כלפי האחר ובכך לשרת את הבורא. מה לעשות עם הרצונות של העולם הגשמי שכל הזמן גדלים?

במידת האפשר צריך לספק אותם, אם אפשר לא על חשבון החברות, לא על חשבון החיבור בקבוצה.

תלמידה: אז לא צריך לצמצם אותם, לדחות אותם ולחיות רק ברוחניות.

לא, לא צריך.

תלמידה: הם הרי גם מהבורא כדי שנממש אותם, אבל צריך כאילו להפוך אותם עבורו.

לא צריך במיוחד להתכוונן על זה. אנחנו צריכים להשתדל להתחבר בינינו כדי שבינינו יתגלה הבורא.

שאלה: כשאנחנו מגלות בינינו שוני בתפיסת המציאות, איך לעבוד עם זה נכון, האם להשאיר את זה כמו שזה, או לנסות להתפעל מההתפעלויות של החברות, או לריב אחת עם האחרת?

להסתכל רק על האהבה ביניכן, האם היא תהיה כזאת שבה יתגלה הבורא. אנחנו צריכים ליצור בינינו תכונה שתהיה דומה לבורא ואז הוא יתגלה שם. התכונה שצריכה להיות בינינו זאת אהבה הדדית. ננסה להתחבר כך בינינו, כדי שהבורא יוכל להתגלות.

שאלה: לגבי השנה הקלנדרית מבחינת ההסתכלות הרחבה יותר. אם מדברים על המערכת הכללית של אדם הראשון, הרי שנה היא רצף של שינויים התפתחותיים. וכל אחד שנמצא במערכת מתרחשים בו השינויים האלה. האם זה קשור לחגים שאנחנו חוגגים במהלך השנה?

זה לא קשור לשום חגים.

תלמידה:  אז אנחנו לא מסתכלים על זה, רק על ההתפתחות האישית שלנו, השינוי בכלי.

כן.

שאלה: להגיע לירושלים, האם יותר טוב לבקש מהבורא על חיבור או פשוט על אהבה בינינו?

יותר טוב לבקש על חיבור.

שאלה: חברה הייתה במצב מורכב, קשה, ואפילו בלי להיות איתה פיזית, היה אפשר להרגיש אותה בתוכי, לשמוע את קולה. ואז יש סוג של קליק, כשאתה מתחיל לתקשר עם החברים ללא שפה, השפה היא מלב אל לב. האם זה אומר שאנחנו מתקרבים כשאנחנו מתחילים להרגיש בצורה כזאת?

כן.

שאלה: האם הבנתי נכון, שאף אחת בעשירייה לא יכולה להשיג את המדרגה הבאה, עד שכולן לא ישיגו את הדרגה הנוכחית או הקודמת?

זה לא לגמרי נכון. אדם יכול גם בעצמו לעלות לבד, בזה שמתכלל בעשיריות שונות. הכול עוד לפנינו. העיקר להשתוקק לקיים, לממש.

שאלה: האם עשירייה יכולה להתכנס יחד ולצאת להתקפה, לא חשוב באיזה מצב היא נמצאת, כדי להשיג מטרה משותפת?

כן, היא יכולה.

שאלה: במה תלוי כוח החיבור שלי עם העשירייה, האם ברצון, במאמץ הפרטי שאני עושה, או שזה כוח שנותנת לי העשירייה?

זה יותר בכוח הכללי שיש בעשירייה.

שאלה: יש תחושה שהאנשים שיודעים לאן אנחנו הולכים, לירושלים, אלו צדיקים. נכון?

נכון.

תלמידה: והם עוזרים לנו לעלות.

כן.

תלמידה: אנחנו צריכים לבנות מסך אחד איתם וכך נעלה.

כן.

שאלה: איך מגיעים למצב שלכולם יש אותה השגה, האם זה בגלל שכל אחד מבין את זה בצורה פרטית ואז מגיעים להבנה כוללת של אותו הדבר הרוחני?

כן.

שאלה: אני מבינה שאין זמן והכול קורה בו זמנית, האם זה נכון? והאם אתה נמצא בקשר עם כל המצבים מהתחלה ועד הסוף שלהם, או אתה רק כמו בתוך לולאות כאלה?

את הולכת להסתבך נורא.

תלמידה: לא בצורה מודעת.

זה לא חשוב. אבל הסיבוך שאת נכנסת אליו לא ייתן לך אפשרות להתקדם. לכן תעצרי את עצמך ותחזרי ללמוד בצורה פשוטה, לקרוא כמה פעמים מאמר ואחר כך לשאול אם יש לך שאלה.

שאלה: אני מאוד אוהבת את כל החברות שלי ויכולה להתחבר עם אחת מהן בקלות, אבל עם כולן יחד אני לא יכולה, למרות שבנפרד אני אוהבת כל אחת מהן. איך להתחבר עם כולן יחד?

למה לא עם כולן יחד?

שאלה: כאילו הן בנפרד בכל מקרה.

לא מובן. ננסה יחד לעשות את זה כאחד שלם.

שאלה: איך ניפטר מכל האשליות בקשרים בינינו ונגיע לחיבור האמיתי?

זה יקרה לנו בדרך. אנחנו נגיע למצב אחרי מצב אחרי מצב, ולאט לאט הכלי שלנו יתנקה מכל השטויות וההפרעות ונגיע לצורה נכונה.

(סוף השיעור)