נקודות מרכזיות משיעור בוקר – 15.1.24
עלינו לנהל את עצמנו בשני קווים, כמו שהולכים על שתי רגליים.
להיכנס לקו שמאל זה להיכנס לביקורת.
השמאל אינו קשר ישיר עם מטרת הבריאה, לא שלמות.
השמאל מגלה חסרונות והימין מקדם למצב חדש, לכן הימין עדיף על השמאל.
בזכות השמאל יש לנו התקדמות בימין. לכן אנחנו מכבדים את השמאל כקו שמברר לנו את המצבים ומעורר בנו צורך לתיקון.
בקו ימין אדם מקבל כל פעם את גילוי מטרת הבריאה, תכלית הבריאה, מה שאין כן קו שמאל מגלה את מה שחסר לאדם.
לא תמיד, אבל אדם יכול להיות לפי החלטתו גם בקו ימין וגם בקו שמאל.
כשאדם כל הזמן מתפלל לבורא, מעלה ומכבד אותו, הוא נמצא בימין. לפעמים כשמגיעים לו סימנים שהוא עוד לא נמצא בשלמות עם הבורא זה משמאל, ואז הוא משתדל להגיע לשלמות של קו אמצעי.
להחליט להיות בימין זה כשהאדם נדבק בכוחות החיוביים ורוצה להיות באמונה למעלה מהדעת, אז הוא מעלה את עצמו.
להחליט להיות בשמאל זו עבודה קשה יותר כי האדם מבקר את העבודה שלו ובכלל את העולם, מעורר את הכלים דקבלה שלו כדי לקבל את מטרת הבריאה. בעבודה בשמאל האדם מבין שהוא לא נמצא במקומו.
עבודה בשמאל היא הרגשה שהכלים מתגלים ואיתם אני יכול לעבוד ולהתחבר לכלים חדשים.
עוברים משמאל לימין על ידי התפילה.
חיסרון להשפעה נקרא קו שמאל.
כשאדם נקשר לרצונות של החברים, הוא מרגיש מתוכם חיסרון, רצון לעלייה, ואת זה הוא מעלה.
אדם נמצא בשלמות, אבל אם הוא מתקשר לאחרים ורוצה להעלות את החיסרון שלהם, הוא נכלל מהם ומעלה את החיסרון.
אם אנחנו עובדים לפי השיטה, אנחנו רואים מתי עלינו לעבוד בקו ימין, מתי בקו שמאל ושוב לחזור לימין.
אני עובד עם השמאל שלי, מצרף אותו לימין, ורוצה שהמאור המחזיר למוטב ימלא אותי ואהיה כלול בו.
אנחנו כל פעם מקבלים רצונות חדשים ומצרפים אותם למצבנו. כך אנחנו גורמים ללידת הנשמות החדשות.
למרות שאנחנו עדיין לא מרגישים, אבל אנחנו מקבלים כדבר נתון שהבורא גדול יותר מהמצב שמתגלה.
אתם מפתחים חיסרון, מכינים מקום שהבורא יתגלה בו, וכשהוא מתגלה, אתם רואים שאתם נמצאים בקשר נכון עם הבורא.
רק בחיבור, כשאתה נכלל בין החברים ומרגיש שאתה נמצא ביניהם אז אתה יכול לברך על החיבור ביניהם שמחזיק אותך.
אתה לא צריך להיות במקום כולם, אלא אתה צריך להתכלל איתם.
עליך להאמין שהחיסרון שלך לחיבור מתגלה בדיוק בצורה שחסרה לחיבור החברים, ואז אתה נכנס ומוסיף אותו וכולם מגיעים לכלי שלם.
יש מצב של קו ימין שכולנו מתחברים, ויש מצב של קו ימין שמתוך החיבור שלנו אנחנו מתייחסים לבורא.
מצד אחד אסור לחפש חסרונות, מצד שני בלי חסרונות אנחנו לא יכולים לעלות, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע - בראתי תורה תבלין". לכן הכול תלוי בגישה, כשניגשים צריכים לראות קודם את החסרונות ביד אחת, וביד השנייה שיהיה לנו כוח לסובב אותם, לתקן אותם ולקבל בהם את תכלית הבריאה.
אם אתה פונה לבורא בצורה ישירה מבלי להתכלל בחברה ולבנות אותה כמערכת שלמה, לא תוכל לקבל ממנו תגובה שלמה. אתה יוצא קירח מכאן ומכאן, גם מבחינת התפילה וגם מבחינת עניית התפילה.
עלינו להיות מחוברים בקבוצה ולראות איך הסבל שעברנו חיזק את הקבוצה וסידר אותה נכון לכיוון המטרה. כך נוכל לשמור את האמצעים האלו להמשך.
אתה יכול לעשות צחוק מהמילה חיבור, אבל זה מה שיש. זה מה שיש.
הרגשות עוברים מאחד לשני, תנסו להתחבר בפנימיותכם כך שתרגישו שכל אחד פועל כך על השני ואתם רוצים להיות מחוברים כך, פשוט רוצים להישאר בזה ולא בשום צורה אחרת.
יום יום עלינו להשתדל להיות בהכנה, אני מכין את עצמי ומגיע כל יום לשיעור מוכן וכך אני מתקדם, עוד קצת ועוד קצת עוד טיפה ועוד טיפה, אין לנו אפשרות אחרת. קיבלנו את צורת העבודה הזאת מהמקובלים ועלינו להמשיך בה.
ככל שאתה מתקרב לעשירייה ורואה בין החברים כוח אחד, רצון אחד, קרבה אחת - זה צריך לעורר אותך ולהסביר לך שאתה מתקדם. חוף המבטחים לא נמצא רחוק, מעבר לים, אלא הוא כאן לפניך, ככל שאתם בונים את הקשר ביניכם ככלי פנימי, בונים את האונייה שתגיע לחוף, זה המצב הרצוי.
ככל שאתם יכולים לתאר את המדרגה הבאה, שהיא חיבור בין כולם, ללא רווח בין אף אחד לאחר ואתם מקבלים את כל החברים ורוצים להיות כאיש אחד בלב אחד, בתנאי הזה הבורא איתכם.