שיעור בוקר 14.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 420, מאמר "החרות",

כותרת "חרות היחיד".

חרות היחיד

"ועתה באנו לידי הבנה, גם בחירות היחיד, על תוכנו המדויק. אשר זה אמור, רק על בחינת גורם הראשון - שהוא "המצע", שהוא בחינת חומר הראשון של כל אדם. דהיינו, על כל בחינות הנטיות הבאות אלינו בירושה מאבותינו ואבות אבותינו. אשר באלה נבדל האחד ממשנהו.

כי תראה אשר אלפי אנשים, שסביבה אחת לכולם, גם באופן ששלושת הגורמים האחרונים פועלים כולם במדה שוה. עם כל זה לא תמצא ביניהם שני אנשים שיהיה להם תכונה אחת. והוא מטעם, שכל אחד מהם, יש לו מצע מיוחד, לפי עצמו לבדו, שזה דומה כמו המצע של החטה, שאף על פי שמשתנית הרבה מכוח שלושת הגורמים האחרונים, עם כל זה תשאר עליה צורת החטה הקדומה, ולעולם לא תקבל צורת מין אחר".

שאלה: לגבי הדוגמה עם החיטה שנרקבת באדמה. איזה שיעור עלינו ללמוד בעבודה שלנו בעשירייה?

הוא מלמד אותנו שהכול משתנה באדם חוץ מפרמטר אחד שאינו משתנה שהוא המרכז שלו, הבסיס, היסוד שלו. לכן אנחנו יכולים לשנות את כל מה שאפשר בתוכנו, ולהיות ממאוד רעים עד למאוד טובים, ממוות ועד לחיים נהדרים. הכול תלוי בנו, בפרמטרים שלנו. וכל מה שנותר בנו ללא שינוי אלה המקורות הראשוניים שלנו, הרשימות.

תלמיד: האם גם אנחנו צריכים להחליף את הצורה שלנו ולהירקב ולהשאיר רק את הרשימו הקדום?

זה מה שאנחנו עושים בקשר בינינו ועם כל האנושות.

תלמיד: מה צריך לקרות עם העשירייה שלנו ועם הקבוצה העולמית? מה זה אומר שאנחנו נירקב כמו החיטה?

כשאתה תרצה להרוג את האגואיזם שלך בתוכך, אז תחת הלחץ שלך או תחת הבקשה שלך מהבורא הוא יירקב, ומה שיישאר ממנו זה רק המקור שלו, העובר שבו. ואילו את כל יתר המקום תתפוס תכונת ההשפעה, האהבה, הקשר ההדדי, ואתה תהיה אז לאדם אחר, תכה שורשים בעולם חדש.

תלמיד: האם כל המאורעות שיש היום דוחפים אותנו לזה?

כמובן. כל הדברים האלה דוחפים אותנו לכך שנהיה נוכחים לדעת שאנחנו לא יכולים לגדול רק בכוחות האגואיסטים, אנחנו זקוקים לכוחות התפתחות נוספים.

הצורה הכללית של המולידים אינה נאבדת

"כן הדבר הזה, אשר כל "מצע" שפשט הימנו הצורה הקדומה של המולידים, ולבש צורה חדשה, מכח ג' גורמים שנוספו אליה, ומשתנית הרבה על ידיהם - עם כל זה הצורה הכללית של המולידים לא תאבד הימנו, ולעולם לא יוכל לקבל צורה של אדם אחר, שדומה בערכו, כשם שהשעורה לא תדמה בערכה להחטה. שהרי כל מצע ומצע יש לו לעצמו שלשלת דורות ארוכה, מכמה מאות דורות, אשר אותו המצע כלול מהמושכלות שבכולם, אלא שאינם מגולים בו, באותן הצורות שהיו נמצאות באבותיו. דהיינו, בצורות של מושכלות, אלא רק מבחינת פושט צורתם. ועל כן עומדים בו, רק בצורות של כוחות פשוטים שנקראות נטיות טבע ואינסטינקטים, מבלי שיודע טעמם להבין למה עושה כן כנ"ל. ולפיכך לא יצוייר לעולם, שיהיו שני אנשים בתכונה שוה."

שאלה: נאמר שאין שני אנשים דומים זה לזה.

כן, לא יכולים להיות שני אנשים דומים זה לזה.

תלמידה: בעשירייה הבורא אוסף אנשים שהם שונים זה מזה, אז איך לנצל את השינוי כדי להתכלל זה בזה ולכוון את זה לבורא?

על ידי זה שאנחנו מתחברים על אף שכל אחד שונה מהאחר. על ידי החיבור אנחנו משיגים משהו שלא היה באף אחד, ועכשיו אנחנו מוציאים משהו חדש.

שאלה: ישבתי וחשבתי מה הייתי רוצה לבקש מהבורא, איזו מציאות שתתרחש, ונזכרתי איך לפני הרבה זמן הוא הביא אותי לקיר ודרש ממני לשאול שאלה. איזו שאלה אני רוצה שהעם ישאל כדי שהבורא יענה? ומה עליי לעשות כדי שלא אני אצא לעם, אלא שמפנים אני אעורר אותו?

אנחנו נצליח בזה רק אם נעלה את התפילה שלנו לבורא.

תלמיד: איזו תפילה? מה אני רוצה?

אתה צריך לברר את זה. התפילה שלך צריכה להיות כל כך משותפת שהיא תעלה לבורא, ובצורה כזו נוכל ממש להתחנן בפניו, לשכנע אותו לקיים את הרצונות שלנו.

תלמיד: איזה רצון?

זה מה שאנחנו צריכים להשיג. אתה שואל על אותו הדבר, עם מה אנחנו פונים לבורא. אנחנו פונים עם מה שאנחנו צריכים לגלות בינינו, עם מה שהכרחי לנו, והכרחי לא סתם במילים, אלא ממש בצורה של דרישה, שאנחנו חייבים.

שאלה: יוצא שאנחנו לא חייבים להירקב באדמה כדי להתערבב עם כל העולם, יש לנו גם בחיי חיינו אפשרות.

להיפרד זה אומר שאני מחלק את עצמי, מתפרק ומתחבר עם כל האנשים בעולם.

תלמיד: אבל במהלך חיינו יש לנו אלפי תכונות, אנחנו רק צריכים להעביר את המיקוד מעצמנו ולהתחיל להזדהות עם הכלי של העולם.

זה לא סתם פוקוס, מיקוד, אנחנו צריכים כביכול לזרוק את הרצון שלנו לעולם ובמקומו לקבל את הרצון של העולם, אז זה ייקרא להתפרק באמת.

תלמיד: עד שגודל הרצון שלנו לא יגיע למידה המינימלית של השוואת צורה לעולם, עד אז לא נוכל לקבל מהבורא כי אין כלי.

כל עוד אני לא אוכל לספוג אל תוכי את כל רצונות העולם, אני לא אצליח בכלום.

תלמיד: כלומר ההשתוות המינימלית היא כשהכלי שלי בגודל של העולם.

כן.

(סוף השיעור)