שיעור בוקר 11.10.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא העבודה באמונה למעלה מהדעת, נקרא קטעים נבחרים מהמקורות, נמשיך מקטע מספר 56.

קודם כל יש לנו שבוע ימים לפרשת "בראשית". אנחנו נצטרך לצרף לבירור הפרשה הזאת עוד חלקים מתלמוד עשר הספירות ומכל המקורות של בעל הסולם ובכלל, מכל מה שידוע לנו על מעשה בראשית לפי חוכמת הקבלה וכך אנחנו נתקדם. יש לנו עוד שבוע ימים.

אנחנו למדנו חלק קטן כדי לפזר את זה למשך השבוע ועכשיו אנחנו בכל זאת חוזרים לאותם המקורות שהיו לנו קודם וממשיכים אותם. אז העיקר בשבילנו בצורה פרקטית, לגלות מהי העבודה בלמעלה מהדעת, שבגישה הזאת אנחנו מגלים את העולם העליון, מתקנים את התפיסה שלנו ובתפיסה המתוקנת מגלים את העולם העליון, לכן אנחנו עכשיו עוברים לחלק הזה.

קריין: קטע מספר 56 כותב הרב"ש.

"היות שיש עניין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעיניים עצומות. כלומר, אף על פי שההיגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז"ל. אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

זאת אומרת ברור לכולם מה זה נקרא "ללכת בעיניים עצומות", על מה אני צריך לעצום את העיניים ואיך אני אז מתקדם. אם כך אנחנו נעשה על זה עכשיו סדנה.

סדנה

על מה אנחנו עוצמים עיניים, סוגרים את העיניים והולכים קדימה, נגד איזה תכונות, הבחנות, מה אני עושה? כתוב "היות שיש עניין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעיניים עצומות." מה זה נקרא שאני רוצה ללכת בעיניים עצומות? "כלומר, אף על פי שההיגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז"ל", שאנחנו צריכים ללכת ככה בהשפעה, בחיבור, לעשות למעלה מהשכל שלנו, שאני דוחה את החיבור, אני לא מבין את הדרך, זה כל כך מגעיל, אני לא מסוגל לקבל את זה. איך אני בכל זאת סוגר עיניים והולך על זה. תנסו להסביר זה לזה איך בכל זאת זה אפשרי, ללכת בעיניים עצומות למרות שהלב לא רוצה, למרות שהמוח לא תומך בזה. איך אני בכל זאת "סוגר את העיניים" כמו שזה נקרא, והולך קדימה. איך זה אפשרי?

*

אם אני הולך בעיניים עצומות זה נקרא "באמונה למעלה מהדעת", מה ההבדל בין שאני הולך בחיים שלי כאן בעולם הזה בעיניים עצומות, כמו שנגיד אני לוקח על עצמי או שאני מקבל פקודה כמו בצבא, לבין שאני סוגר עיניים והולך בעיניים עצומות בדרך הרוחנית?

מה ההבדל בין ללכת בעולם שלנו בעיניים עצומות לבין [ללכת] בדרך הרוחנית בעיניים עצומות? תעשו מאמץ, אתם נכנסים עכשיו להתפתחות חדשה.

*

על מה אני סוגר עיניים בללכת בעיניים עצומות בעולם הזה ועל מה אני סוגר עיניים ללכת בעיניים עצומות בעולם הרוחני? מה ההבדל בין שתי סגירות העיניים?

*

קריין: קטע מספר 57. אומר רב"ש.

"על ידי זה שהאדם רוצה להבין את דרך של החכמים, שאומרים לנו שאנחנו צריכים ללכת אחריהם בעיניים עצומות, אחרת נכנס בחינת עפר, היינו דבר שהוא בחינת בלתי חשוב, מכונה "עפר", כלומר שיותר שפלות מזה אי אפשר להיות. והיות שניתן להאדם בחינת דעת ושכל להבין כל דבר על פי שכל. וכאן אומרים לנו ללכת בקבלת אמונת חכמים, והאדם רוצה להבין את הדרך הזה, והיות שכל זמן שהאדם מונח עדיין תחת שליטת הרצון לקבל לעצמו, אין האדם בעצמו יכול לדעת מהו טוב ומהו רע, אלא צריך לקבל הכול כפי שהחכמים קבעו לנו, ואם לא נכנס אבק ועפר בתוך העיניים ולא יכולים ללכת קדימה, מה שאין כן כשלא עושים ביקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דווקא זוכים לדעת דקדושה. וזהו מטעם, כי כל עניין מה שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, הוא מסיבת שאנו משוקעים באהבה עצמית. לכן על ידי אמונה למעלה מהדעת זוכים לכלים דהשפעה."

(הרב"ש. מאמר 1 "מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה" 1990)

שאלה: אמונת חכמים זה למעלה מהדעת? כי זה נשמע הכי בתוך הדעת.

זה בתוך הדעת החדשה, שאתה רוכש את הדרגה האחרת של הדעת ואתה בונה את הדעת החדשה, הדעת הרוחנית על למעלה מהדעת הגשמית, ומה שהיה מורגש ומקובל ומובן בתוך הרצון לקבל שלך, עד כמה שרצית להיות חכם ופיקח והכול, כאן אתה הולך בהחלטות ומדידות אחרות שהכול אתה עושה לפי דעת החברה, לפי דעת הבורא.

השאלה היא כך, איך אתה בונה את הלמעלה מהדעת? אתה בונה עם הדעת שלך, רק למעלה מהדעת, ואתה גם צריך להיות בזה בדעת, אחרת איך תבנה למעלה מהדעת. הכול נבנה על זה שאתה הולך למעלה. כאן השאלה איך אתה בונה את הדרגה הזאת.

שאלה: על מה עוצמים עיניים בעבודה הרוחנית?

אנחנו לא סוגרים עיניים בעבודה הרוחנית בשום דבר אלא הולכים כבר עם כל הכוח שלנו בלהשפיע.

שאלה: בעת מעשה ביקורת על דברי חכמים שעדיין מבצעים דבריהם מעל הדעת, האם זה דומה למעטפה עם ה- 999 דולר?

כן, זה בדיוק.

שאלה: אם אין דעת והעיניים עצומות, על מה להתבסס בתנועה שלנו?

מה זאת אומרת, בתנועה שלנו? כאן מדובר על האדם הפרטי, איך הוא צריך לכוון את עצמו לרוחניות, אז לכוון את עצמו בצורה נכונה לרוחניות זה נקרא לכוון את עצמו באמונה שהיא למעלה מהדעת, ההפך מהדעת. אז כאן הייתה השאלה איך אנחנו בונים את המדרגה הזאת בצורה הפוכה מדעתנו. כמו שכתוב "עיניים להם ולא יראו, אוזניים לא ישמעו", איך אנחנו עושים את זה.

שאלה: מה ההבדל בין ללכת בעיניים עצומות בגשמיות לבין ברוחניות. כי בגשמיות זה ברור, לא לשים לב על מה שאני מרגיש ורואה, אלא יש מטרה שאני הולך מעל זה. זאת אומרת שאני לא שם לב על מה שיש בתוכי, אבל מה זה ברוחניות ללכת בעיניים עצומות, על איזה מצב אנחנו מדברים?

בגשמיות ללכת בעיניים עצומות זה שאתה פשוט מבטל את האגו שלך כלפי האגו של השני, כמו בצבא, כי אין ברירה, ככה אתה חייב לבצע, לעשות את זה. אנחנו עושים את זה כלפי כל מיני דברים בעולם הזה, משטרה, ממשלה, אישה, ילדים, הכול פועל עלינו ואנחנו מצמצמים את הרצון לקבל שלנו כלפי כל הדברים האלה כי אין ברירה. כן. זה לא נקרא ללכת בעיניים עצומות, אני יודע בדיוק מה אני רוצה ואני יודע בדיוק מה שהם רוצים, ועד כמה שאני מסוגל ואין ברירה אז אני מכופף את עצמי וככה הולך.

זה לא נקרא שאני הולך למעלה מדעתי. אני מחליט שאין ברירה ושכך צריכים ללכת. זה לא למעלה מהדעת. זה בכל זאת בהסכמה עם הדעת שלי שאני רואה את כל הדברים האלה יחד ועושה חשבון. מה שאין כן ברחניות אני לא עושה חשבון, אני פשוט מבטל את דעתי כלפי המצב הרוחני. אם ברוחניות אומרים לי שצריכים ללכת בחיבור, אז אני לוקח את החיבור כאילו שאני נמצא בזה ולפי זה אני כבר הולך.

למה? ככה. אין לי שום הוכחות בשכל שלי, אני תמיד אהיה נמצא נגד השכל שלי לכן זה נקרא למעלה מהדעת, אבל אני מקבל את זה. למה? זה נקרא "אמונת חכמים". כי כך הם אמרו. אתה רוצה להיות ברוחניות? אתה צריך לקבל את השכל הזה ואת הרגש הזה כמה שאפשר. אתה צריך כבר לבסס את עצמך על הנתונים החדשים האלו. ואז אני פשוט מקבל את זה כאילו שזה אמת, כאילו שאלה הם הנתונים הנכונים ולפי זה אני מתקיים בעולם הרוחני שלי.

לכן מרגע זה והלאה אם אנחנו רוצים לקבל אמונת חכמים, אם אנחנו רוצים ללכת באמונה למעלה מהדעת, אז אני צריך להתנהג בקבוצה [כאילו] שאני נמצא בכוח השפעה בלבד, וכך אני צריך כל הזמן לשמור את עצמי. להיות מחובר עם החברים בכוח השפעה כלפיהם ודרכם להיות מחובר לבורא בכוח השפעה אליו.

תלמיד: זאת אומרת, שהחשיבות של אמונת חכמים ושל השפעה צריכה להיות יותר ממה שמורגש במוח ובלב אצלי, שזו כל המלחמה.

כן.

שאלה: האם כדי ללכת באמונה, ההתחלה זה עם הרצון להבין את הדרך?

לא. אי אפשר על ידי זה שאנחנו מבינים את הדרך, להתקדם. אנחנו פשוט צריכים לקבל שככה זה. ודאי שאדם לא מסוגל מיד את זה לעשות. אמנם שזה רצוי ממש מהרגע הראשון שהוא בא לחכמת הקבלה, אבל אחרי שהוא רואה שאין ברירה ובלתי אפשרי ואין אחרת. נגיד שהוא חכם עם רצון לקבל גדול, אז לוקח לו הרבה זמן עד שהוא בסופו של דבר נשבר ומוכן לקבל על עצמו את האמונה למעלה מהדעת.

שאלה: איפה הבדיקה בתהליך הזה?

הבדיקה היא האם אני הולך באמונה למעלה מהדעת, זה שאני נמצא בחיבור, בהסכמה בלתי פוסקת עם החברים ומצפה שכתוצאה נכונה של החיבור שלי עם החברים אני אגלה את הבורא ככוח השפעה ששורה בינינו.

שאלה: מטרת ההידמות לשורש שלנו, לבורא, זה שבאמצעות החיבור משתנה צורת הייחודיות. כאילו אני הפוך מהבורא באגואיזם שלי אבל אני צריך לראות את כל זה כאחד שלם של הבורא. אם כך מה קורה באדם, בכל אחד מאיתנו?

אתה תרגיש מתוך זה שתעשה מאמץ ללכת נגד השכל שלך. אלא ללכת בדיוק לפי מה שהחכמים אומרים. כי לפני זה אי אפשר להסביר.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת זאת מתנה מלמעלה?

זה נכון, אבל אנחנו צריכים לעשות מאמצים מצידנו ואז אנחנו מקבלים בתוך האמונה למעלה מהדעת את כוח הבינה, כוח השפעה מלמעלה ששורה בינינו וכבר בו אנחנו מתחילים לגלות את העולם הרוחני, את הבורא.

שאלה: האגו שלי שואל למה אני רוצה להגיע לרוחניות? ומקבל תשובה, שיהיה לו תענוגים במקום ייסורים. אם כך איך אני מגיע לכוונה זכה ואמיתית?

האם אתה רוצה באמת להגיע לתענוגים הכי גבוהים שאפשר, אתה צריך ללכת באמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: אבל גם זה בתוך הדעת שלי, שהדעת שלי אומרת שאני אקבל תענוגים גדולים מאין כמוהם.

תעשה כמה שאתה רוצה סיבובים עם הזנב שלך. זה לא יעזור.

תלמיד: אני שואל.

אתה רוצה להגיע לנסות?

תלמיד: כן.

בבקשה. תנסה. אני לא מקבל טענות. כתוב, כתוב. אני מסביר מה שכתוב. לקיים זה עליך, אם תרצה.

שאלה: האם הסיבה להילחם במאבק זה בעצם תמיד מחדש לעורר את הרצון להשפיע?

כן.

שאלה: האם נכון בעבודה בעשירייה לתרגל מצבים של התנגדות, כעס, וכולי, כדי להגיב בדיוק ההפך מתוך כוונה להוריד את האגו ולהעלות את החשיבות של העשירייה?

כן. אתם מדברים הכול סביב זה. תנסו, אחר כך נדבר מתוך הניסיון בלבד. מתוך הניסיון.

קריין: קטע מספר 58. כותב הרב"ש.

"ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו." אתם שומעים את זה? "שלא להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו". זה לא חשוב מה אני חושב, זה לא חשוב מה אני יודע, מבין בשכל וברגש, זה כאילו לא קיים, אלא זה קיים כדי שמעל זה אני עכשיו אבנה משהו חדש. זאת אומרת, כאילו שאין לי שום דבר בראש ואין לי שום דבר בלב ואין לי ניסיון, אני לא יודע, לא מבין כלום, זה לא חשוב. זאת אומרת, כאן טיפש, חכם, פרופסור גדול ואדם פשוט, כולם אותו דבר, כולם. רק תבינו שאין כאן שום הבדל בין אף אחד מאיתנו, בין אף אחד מאיתנו אין שום הבדל, כולם נמצאים באותה רמה. "אלא לומר, כמו שכתוב "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אלא להאמין, שבטח הקב"ה הוא המשגיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה לעבוד בעבודה בעמ"נ להשפיע. אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד לשם שמים. והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים דעליון, היינו מצד העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב "כי לא ידח ממנו נדח". לכן אני שבע רצון מעבודתי, שיש לי זכות לשמש את המלך, אפילו במדרגה הנמוכה ביותר. אבל גם זה לי לזכות גדול יחשב, שהבורא נתן לי להתקרב אליו, במשהו על כל פנים."

(הרב"ש. מאמר 3 "ענין אמת ואמונה" 1985)

מה זה נקרא להתקרב לבורא? זה לעזוב את הרצון לקבל שלי ולהיות יותר ברצון להשפיע. איך אפשר? לבנות על פני הרצון לקבל שלי פעולות דהשפעה. רצון אני לא יכול, אין לי רצון להשפיע, רצון להשפיע זה הבורא. אני יכול רק לסדר את הפעולות שלי שיהיו כפעולות דהשפעה. זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, שאני בונה את פעולת ההשפעה למעלה מפעולות הקבלה.

אז צריכים את זה לנסות לעשות, וקודם כל בעשירייה. העשירייה חייבת להרגיש איך היא מתגבשת, מתחברת, איך ביניהם ממש נסגר הפער בכל דבר, לא חשוב מי ומה, כל אחד ואחד, אלא כולם משתדלים להשתלב עם כולם. כל אחד רוצה להיות בקשר הדוק עם כל העשירייה, ואז אתם תראו עד כמה אפשר לסדר את הקשר מהר מאד. כי אני לא מסתכל על האחרים מי הם ומה הם ורוצה להידמות להם, אני רוצה להגיע לקשר בינינו ואז אנחנו מתקשרים בדיוק במרכז עשירייה.

קריין: קטע מספר 59 כותב בעל הסולם.

"האדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באיבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומיטיב. כלומר, שכל העולם מקבלים ממנו יתברך רק טובות. ואע"פ כשהוא מסתכל על עצמו, הוא רואה, שהוא בערום וחסר כל. וכמו כן כשהוא מסתכל על העולם, הוא רואה שכל העולם סובל ייסורים, וכל אחד לפי הדרגה שלו, על זה הוא צריך להגיד, כמו שכתוב "עיניים להם ולא יראו". שלהם פירושו, שכל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, הנקרא להם, ולא יראו האמת. ומהו רשות הרבים? כלומר, שכל זמן שיש לאדם ב' רצוניות. הגם שהוא מאמין, שכל העולם שייך להבורא, אבל להאדם גם כן שייך משהו. שבאמת האדם צריך לבטל רשותו מפני רשותו של הקב"ה, ולומר, שהאדם בשביל עצמו אינו רוצה לחיות, וכל מה שהוא רוצה להתקיים, הכול הוא בכדי לעשות נחת רוח להבורא. נמצא, שעל ידי זה הוא מבטל את רשות עצמו מכל וכל. ואז האדם נמצא ברשות היחיד, שהוא ברשותו של הקב"ה. ורק אז הוא יכול לראות את האמת, איך שהבורא מנהיג את העולם במידת טוב ומיטיב. אבל כל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, היינו שיש לו עדיין ב' רצוניות, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, אין בכוחו לראות האמת. אלא שהוא צריך ללכת למעלה מהדעת ולומר: "עיניים להם" אבל לא יראו את האמת."

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר מ'. "אמונת רבו, מהו השיעור")

סדנה

בואו נתאר לעצמנו שכל אחד ואחד מתנהג כמו הבורא. זה נקרא להיות בדבקות בבורא, שכל אחד מאיתנו מתנהג כמו הבורא עם כל הנבראים, זאת אומרת בבחינת טוב ומטיב. מה זה נקרא שאנחנו כך מתנהגים בבחינת טוב ומטיב בעשירייה ובכלל בכל העולם? אתם רוצים להגיע לדבקות בבורא, זה מה שצריך להיות, להיות כמו הבורא. מה זה נקרא להיות כמו הבורא?

*

מה אנחנו נשתדל לעשות היום במשך היום בקבוצה, אבל בפועל ממש, לממש מה שלמדנו עכשיו באמונה למעלה מהדעת? איך בקבוצה, כל אחד ישתדל להיות כמו בורא כלפי החברים? איך אנחנו נתנהג כך כלפי החברים ושבאמת במשך היום נרגיש שכך אנחנו מתנהגים?

*

ברור איך אנחנו צריכים להתנהג במשך היום בקבוצה? אם לא אז בבקשה לשאול. כי אנחנו רוצים מהיום והלאה להתחיל לממש את התורה עד שנגיע לגילוי הבורא כולנו. אז בפועל מה אנחנו צריכים לעשות, אם לא ברור, בבקשה לשאול.

שאלה: הוספת עכשיו שאני לא רוצה להידמות לחברים, אני רוצה להגיע לקשר עם החברים. קנאה, תאווה וכבוד זה יותר עניין של להידמות, אני רואה איך הם מתנהגים ואני רוצה להיות כמוהם. מה זה לא להידמות אלא להגיע לקשר?

העיקר בשבילנו זה הקשר. להידמות, אני לא יכול להיות דומה להם בכל מיני תכונות, אבל להגיע לקשר בינינו זה כן אני חייב. זאת אומרת, להשתדל להתאים את עצמי לחברים כדי להיות איתם בקשר.

שאלה: מה זה אומר להתנהג כלפי החברים כמו הבורא?

כמו שאתה יכול לתאר לעצמך איך הבורא מתנהג מטבעו טוב ומטיב כלפי החברים, תשתדל כך להיות. אתה רוצה להיות דומה לו, להגיע להשתוות הצורה? בבקשה, יש לך עכשיו אפשרות להגיע להשתוות הצורה עם הבורא בזה שאתה מתנהג כך עם החברים.

שאלה: אנחנו הולכים לקראת היום, מה זה אומר להיות כמו הבורא כלפי החברים במשך היום?

אני לא יכול להסביר לך, אלא לפי ההרגשה שלך, לפי ההבנה שלך, איך שאתה מתאר את הבורא כטוב ומטיב כך תתייחס לחברים כטוב ומטיב. וכל הדברים שאתה לא רואה בעיניים שלך כטוב ומטיב, תגיד שאתה לא רואה אותם בגלל שאתה אגואיסט מקולקל. ככה זה.

שאלה: במהלך הסדנה עלתה לנו כזו שאלה, האם יש לכוח העליון תכונה כזאת כמו אגו והאם הכוח העליון מבטל את האגו שלו בפני נבראיו?

לבורא אין אגו הוא תכונת ההשפעה בלבד, כוח השפעה בלבד. כמו שאצלנו יש רק כוח קבלה בלבד.

שאלה: הבורא מתייחס אלינו דרך הסתרה, הוא לא מגלה את האהבה שלו ישירות אלינו. אבל הרב"ש כותב שצריך כן לגלות אהבה בין החברים. האם עניין ההסתרה בין החברים הוא חלק מלהידמות לבורא?

לא, אנחנו עושים את זה אחר כך, זו התנהגות נוספת. בינתיים אנחנו צריכים להראות זה לזה עד כמה אנחנו נמצאים באהבה זה לזה שבזה אנחנו מעוררים את לב החברים.

שאלה: איך אני מתעלה מעל ההרגשה שאני רוצה שהחברים יהיו כמוני, שיעשו כמוני, שיחשבו כמוני ולא להיפך?

כמוך? תסתכל על עצמך. איך אתה יכול לבקש מאחרים שיהיו כמוך? אוי ואבוי אם העולם היה כמוך. כך אתה חושב שכדאי?

תלמיד: לא, איך אני מתעלה מהמצב הזה?

אתה צריך להתנהג כמו הבורא. אנחנו סיכמנו, בהשפעה ממש לכולם, אתה רוצה לגרום להם רק טוב. ולא מעצמך, מתוך האגו שלך, אלא כאילו שאתה מתעלה מעל הטבע שלך. לכן אני אומר כאילו שאתה כמו בורא מתייחס אליהם.

שאלה: הוא כותב בקטע שכל העולם שייך לבורא, איך זה עוזר לי לקבוע טוב ומטיב?

מה זה חשוב. אני אמרתי לך על זה או אמרתי לך להתנהג טוב לחברים? מה אתה מסובב את הדברים?

תלמיד: לא, זה לא לסובב. אני שואל, החברים הם הנשמה שלי, מה זה החברים?

מה שיש לפניך בקבוצה. אל תסובב אותי לכיוון נשמה ועוד כל מיני דברים שאתה לא מבין בזה כלום. תתעמק במילים שלי בצורה פשוטה כמו שהן ותנסה לבצע, אחרת אתה תהיה "חכם בלילה", תיזהר. לא לסובב את הדברים, מה שאתה שומע, כך לברר מה לעשות ולבצע.

תלמיד: אני רוצה לראות את היחס מהבורא כטוב ומיטיב, איך אני רואה את זה?

אתה לא תראה יחס טוב ומטיב מהבורא עד שאתה לא תהיה טוב ומטיב. ואיך אתה יכול להתקרב להיות טוב ומטיב אני אומר לך ואתה בורח מזה. אתה חייב כלפי החברים להשתדל להיות טוב ומטיב, כאילו שאתה כמו בורא. מתוך התרגילים האלו אתה תתחיל להבין.

שאלה: אני היום ש"ץ של הקבוצה שלנו. אתה אמרת להיות כאילו טוב ומטיב. הבורא הוא בכלל לא ג'נטלמן, הבורא הוא אגרסיבי ואכזרי. איך אנחנו צריכים להתנהג אחד כלפי השני האם בלי כפפות, באכזריות, באהבה?

הבורא מתנהג כלפיך כטוב ומיטיב ואתה מקבל את הדברים האלה באגו שלך בצורה הפוכה ולכן אתה אומר שהוא רע, שהוא גורם לך רע כל היום. אם תשנה את התכונות שלך, תגלה שהוא מתייחס אליך באהבה חלוטה.

תלמיד: האם אני יכול לדרוש מהחברים שלי גם כך להתייחס אליי, "תשתנו אתם"?

אתה חייב להתייחס לחברים שלך בצורת טוב ומטיב ללא הגבלה.

שאלה: כשאני מתייחס לחברים כטוב ומיטיב, האם אני צריך לתת להם ביקורת או דברים כאלה שבאגו שלי נתפסים כטוב ומטיב?

שום דבר, כל הביקורת נובעת מהאגו שלך. ולכן אתה לא מפעיל את האגו שלך, אתה רק מתייחס בצורת טוב ומטיב. בטוב ומטיב אין ביקורת.

שאלה: המשימה להיום ברורה, לממש את מה שלמדנו בלמעלה מהדעת ושכל אחד ינסה להתנהג כמו בורא כלפי החברים. אתה ממליץ לשלב גם את הנושא של "בראשית", להתעסק בזה איכשהו?

אם אתם יכולים, אם יש לזה עוד זמן, כן. אבל העיקר זה העבודה בקבוצה.

שאלה: איך "בני ברוך" מגיעים לדעת רוחנית או להגיון רוחני?

רק על ידי התרגילים שאנחנו עכשיו רוצים לבצע. רק על ידי התרגילים. כי על ידי התרגילים אנחנו מעוררים מאור המחזיר למוטב והוא משפיע עלינו ועושה מאיתנו משהו אחר ממה שאנחנו. הוא מבצע פעולה שאנחנו נהיה דומים לבורא. ככה זה.

לכן צריכים לממש את הפעולות האלה בלי לחשוב הרבה, כי אתה לא יכול לחשוב אלא בשכל שלך. אחרי שתבצע את הפעולות האלו, בא המאור המחזיר למוטב משנה לך את הרגש והשכל, אז תתחיל לראות עם שכל ורגש חדשים איפה אתה נמצא.

שאלה: נתת לנו היום טיפ שהעשירייה צריכה להרגיש את הפער. היינו רוצים לממש את הטיפ הזה כלפי המשימה היומית בסדנה, והיינו רוצים לשאול באיזו צורה פנימית אנחנו צריכים להתנהל כדי להרגיש שהפערים בינינו נסגרים?

רק כשאתם כולכם מתייחסים לעשירייה בצורת ההשפעה. אם כולכם תתייחסו לעשירייה בצורת ההשפעה בלבד, כולם לכולם, אתם תתחילו לגלות בקשר ביניכם את מהות הבורא. זה הכול. אין לי יותר מה להוסיף.

קריין: קטע מספר 60 כותב הרב"ש.

"החברים צריכים בעיקר לדבר ביחד על עניין רוממות ה'." זאת אומרת, תכונת ההשפעה. מה זו רוממות ה' אנחנו לא יודעים, אלא כלפינו זה מתגלה כתכונת ההשפעה, רוממות תכונת ההשפעה כלפי הטבע שלנו. עד כמה שטבע הבורא המשפיע, האוהב הוא יותר מהטבע שלנו המקבל, השונא. "כי לפי גדלות ה', שהאדם משער בעצמו, בשיעור הזה האדם מבטל את עצמו מצד הטבע לה'. כי אנו רואים בטבע, שהקטן מתבטל בפני גדול. ואין זה שייכות לרוחניות, אלא גם אצל אנשים חילוניים נוהג עניין זה. זאת אומרת, שהקב"ה עשה כך בהטבע. נמצא, שעל ידי שהחברים מדברים מרוממות ה', התעורר על ידי זה חשק ורצון להתבטל לפני הבורא, כי מתחיל להרגיש עניין תשוקה וכיסופין להתחבר להבורא. וגם יש לזכור, שעד כמה שהחברים יכולים להעריך את חשיבות וגדלות ה', מכל מקום, צריכים עוד ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהבורא יותר גבוה ממה שהאדם יכול לצייר גדלות ה' בתוך השכל. ולומר, שאנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהוא מנהיג את העולם בהנהגה של טוב ומיטיב. שאם האדם מאמין, שהבורא רוצה אך ורק לטובת האדם, זה מביא להאדם, שיאהב את ה'. עד שיזכה לבחינת "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך". ואת זה האדם צריך לקבל מהחברים."

(הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)

שאלה: מה זאת אומרת שצריך לקבל מהחברים, זאת לא העבודה של האדם בעצמו?

הוא צריך להתרשם מהחברים. כתוב שקנאה, תאווה, וכבוד, מוציאים את האדם מהעולם שלו ומעלים אותו לעולם יותר עליון, אז הוא צריך לקבל את זה מהחברים, בהתרשמות מהקבוצה.

שאלה: כשאני מסתכל על חבר ורואה בו פגם, זה אומר שהפגם הזה הוא אצלי, זה נכון?

כן.

תלמיד: אז איך אני מזהה בחבר את תכונת הבורא?

בזה שאתה מבטל את כל הרע שבו, מפני שאתה רואה את עצמך כמו במראה, ואז נשאר בו כל הטוב.

שאלה: מה ההבדל בין אדם שמקבל גדלות ה' מהחברים, לאדם שמקבל גדלות ה' נניח מ"גירסא דינקותא", מה התוספת שיש בקבלת גדלות ה' דווקא מהחברים?

איזו גירסא דינקותא טובה אתה קיבלת? זה בסך הכול האגו שלך שקיבל כל מיני צורות. כאן אתה הולך עם החברים כדי לבטל את האגו שלך, כדי לעבוד נגד האגו שלך, כדי לבטל את הגירסא דינקותא, לא להוסיף אליה. מה אתה קיבלת שם? אילו תכונות טובות? איזה יחס טוב? זה הכול האגו שלך שהתלבש בכל מיני צורות התנהגות יפות כדי להרוויח, למצוא חן בעיני אחרים, זה האגו, כאן אתה צריך לעשות משהו הפוך.

שאלה: אנחנו בתוך העשירייה צריכים להתייחס אחד לשני באהבה, על אף שאין רצון כזה, האם עלינו לבנות מציאות חדשה?

כן.

שאלה: איך אפשר לפתח רגישות להשפעת החברה, להעלות את גדלות החברה? אני מאוד מנסה ולא מצליח, מצליח קצת ושוב זה יורד.

תשתדל לחשוב שאתה לא מבין מה קורה שם, ממש לא מבין מה קורה שם, ולכן אתה כמו תינוק שפותח את הפה ורוצה לדעת מה רוצים ממנו, כך התינוק עושה. אז גם אתה תעשה כך כלפי הקבוצה ואז תקבל מהם, אפילו אם הם לא יודעים ולא יהיה בהם שום דבר, אבל דרכם תקבל את תכונות הבורא. לכן אנחנו אומרים שבתוך הקבוצה נמצא הבורא.

שאלה: הרב"ש כותב כאן שאנחנו צריכים להאמין בלמעלה מהדעת שהוא מנהיג את העולם בטוב ומיטיב. האם זאת ההרגשה שהאדם מקבל כאשר הוא נמצא בקשר עם החברים בדבקות עימם?

כן, האדם מקבל את כל הגילויים האלה של ההשגחה, ההנהגה והתכונות דרך החברה. אם לא תהיה חברה, לא יהיה לך מאיפה לקבל קשר עם הבורא ואת כל ההשפעות ממנו, פשוט.

(סוף השיעור)