בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 10.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל*

1. מאוד חשוב לדעת שהעבודה שלנו היא איך אנחנו מסתדרים עם הרצון לקבל שלנו. מצד אחד הבורא חייב להגדיל אותנו עד הגובה שלו, כלומר הוא צריך להגדיל בנו את הרצון לקבל שהפוך ממנו כדי שנרגיש כמה אנחנו הפוכים מהבורא. יחד עם זאת שנוכל לקשור את עצמנו מעל הרצון לקבל שלנו אליו, לבורא. אז אנחנו נכללים מהרצון לקבל הגדול ביותר ומהרצון להשפיע הגדול ביותר מעליו, ובזאת אנחנו דומים לבורא.

2. לכן כל ההתקדמות שלנו היא למעלה מהרצון לקבל. בדרך אנחנו צריכים לעבור שבירות, הכרת השבירה ותיקונים למיניהם, לעבור כל מיני מצבים, אבל *סה"כ העבודה פשוטה, להיות כל הזמן מעל הרצון לקבל שלנו, כי הוא גדל כדי שנעלה למעלה ממנו, נכסה אותו, וביחס כזה לרצון לקבל אנחנו דומים לבורא, זה בעצם כל התיקון שלנו, כל התהליך שאנחנו צריכים לעבור*.

3. *אנחנו לא צריכים לשנוא את הרצון לקבל אלא להבין אותו, להרגיש אותו, להתייחס אליו בהבנה. הוא, דווקא הוא הכוח שמראה לנו כמה אנחנו הפוכים מהבורא וכמה בכך אנחנו יכולים להיות גם דומים לבורא. הוא נקרא עזר כנגדו*, כמו שכתוב, לא טוב להיות אדם לבדו, נעשה לו עזר כנגדו, ואותו עזר כנגדו נקרא מלכות, חווה, משהו שמנוגד לרצון להשפיע.

4. כל אדם מתוקן כולל בתוכו 2 כוחות, כוח הקבלה וכוח השפעה מעליו. כך אנחנו צריכים להשתדל כל הזמן לשמור על עצמנו להיות כלולים מ-2 הכוחות, לא יכול להיות אחד ללא השני וכך להתקדם. לא יכול להיות אחד ללא שני, לא יכול להיות כוח הטוב יותר מהכוח השלילי, מכוח הרע, כי אנחנו יכולים להגיע לכוח הטוב רק אחרי שיש לנו רע ושאנחנו מכירים את הרע, מרגישים אותו. זה נקרא הכרת הרע, ואח"כ אנחנו מגיעים להכרחיות להצטייד בכוח הטוב מעל הרע, זה נקרא על כל פשעים תכסה אהבה. זה מה שנלמד בפסוקים האלו. תשאלו, הנושא חשוב, *זו עבודה יום יומית ואנחנו כך נלך ונצליח. העבודה הזאת מאוד מאוד רצויה בעיני הבורא, כי כך אנחנו בונים את עצמנו להתקשר, להידבק, להתאים את עצמנו אליו*.

5. מהרצון לקבל לא מתבטל שום דבר, חס ושלום. אם יתבטל משהו אז אנחנו לא יכולים להיות דומים לבורא ב-100%, אף פעם לא נחזור אליו. אלא מה הבורא עשה? הוא עשה יצר הרע בדיוק כי יש לבורא עצמו יצר הטוב, ואנחנו צריכים רק את הרע הזה לתקן בכוונה ע"מ להשפיע, אז יהיה לנו טוב, נהיה כבורא, נהיה אדם הדומה לבורא.

6. *לאלו שעוסקים בחכמת הקבלה, שנמשכים ללימוד שלנו, לקבוצה שלנו, יש את הרצון לקבל הכי גדול*. האנשים שברחוב שרוצים להרוג זה את זה, לגנוב, כל מיני דברים לעשות, יש להם רצון לקבל קטן. הרצון לקבל הכי גדול מאפיין את אלו שעוסקים ונמשכים לעסוק בחכמת הקבלה. *אתם העבריינים הגדולים ביותר בעולם*.

7. ש: איך אני הופך את הרצון לקבל ביחסים שלי עם החברים?
   ר: *אתם עובדים יחד, מדברים יחד על איך אנחנו מתעלים מעל הרצון לקבל, יותר נכון מעל כוונה ע"מ לקבל, ורוצים להגיע לכוונה ע"מ להשפיע? איך אנחנו מדברים? איך אנחנו מרגישים בפנים שאנחנו נמצאים בע"מ להשפיע? איפה זה קורה לנו? מה זה נקרא ע"מ להשפיע באנשים, ביחסים בינינו? איך אני מגלה את זה? את כל זה אנחנו מבררים בינינו*.

8. את הרצון לקבל אתה לא יכול להקטין, לא יכול לשבור, אתה לא יכול לעשות עימו כלום. הרצון זה הנברא וכך זה יהיה קיים. רק את הכוונה שבתוך הרצון לקבל שרוצה ליהנות לעצמו או ליהנות כשמשפיע למישהו, אמנם שהוא רצון לקבל, אבל מעל עצמו הוא יכול להשפיע לזולת. זולת יכול להיות חברים, יכול להיות כל הכלי, כל האנושות והבורא, כלומר כל מה שהרצון לקבל מרגיש מחוץ לו.

9. אנחנו צריכים להעמיד את עצמנו שיהיה לנו ברור איפה אנחנו, איפה מה שמחוץ לי, החברים, אנושות, בורא, ואיך אני מתייחס אליהם, לומד איך להתייחס לבורא בלהשפיע.. האדם מעביר את הרגש שלו, כמו שהיה לו לעצמו האגו שלו, רגש שלו לעצמו, אם הוא מעביר זאת לזולת, מחוץ לו, אז הוא מתחיל בכך לאט לאט להרגיש את כוח ההשפעה שהוא מייצב ולמי הוא מייצב אותו. כך הבורא מגיע, מתוך חוסר הרגשה להרגשה. ככל שאני מתייחס לזולת בכוח השפעה שלי, אני מתחיל לראות בזולת את הבורא.

10. *זה כלל מאוד גדול, חשוב. לא לעמוד מול רצון לקבל ולהשתדל להילחם נגדו, להשתדל לשבור אותו. זה לגמרי לגמרי מעשה לא נכון. אנחנו אף פעם לא יכולים לנצח את הרצון לקבל שלנו ולא צריכים. הבורא ברא אותו לא כדי שנשבור אותו ונתעלה, נרקוד עליו. לא, אלא כדי שדווקא נגלה כמה אנחנו חלשים מול הרצון לקבל ונבקש מהבורא שיעלה אותנו למעלה ממנו*.
    
    זה בסה"כ מה שאנחנו צריכים לעשות. עבודה שלנו צריכה להיות בצורה עקבית של האדם עם עצמו, עם הרצון לקבל שלו, עם החברים, עם הרצון לקבל של הקבוצה ולבורא. *כל העבודה שלנו צריכה להסתיים כל פעם בכך שאנחנו מבקשים מהבורא שיעזור לנו*, שיתקן את הרצון להשפיע שלנו יותר ויותר גדול, שיהיה על פני הרצון לקבל.

11. ש: מאיפה מגיעה התפילה?
    ר: התפילה לא צריכה להיות בכך שאני מקיים או לא מקיים. התפילה צריכה להיות בעד, על מה אני מקיים כוונה? בשביל מה אני עושה את זה? האם אני עושה את זה כדי להשפיע נחת רוח לבורא? על כך צריכה להיות תפילה. *אנחנו צריכים להקים כוונה, כוונה, כי את הרצון אנחנו לא יכולים לשנות*.
    
    *העבודה שלנו היא כל הזמן לבקש תיקון על הכוונה, זה הכל*. תיקון הכוונה הוא קודם כל בין החברים, שנהיה כאחד בכוונה משותפת, ואח"כ ממנה לבורא.

12. אין חכם כבעל ניסיון. תנסה לעשות את מה שכתוב בספרים וכך תחסוך הרבה זמן, עצבים ויגיעה.

13. *הרצון לקבל גדל כדי שנרכיב עליו כוונה ע"מ להשפיע. אנחנו לא הולכים לשבור את הרצון לקבל, לא נלחמים נגדו. אנחנו משתדלים לעטוף אותו בכוונה ע"מ להשפיע. כמו הפרצוף הרוחני שיש לו עביות אבל עליה יש צמצום מסך ואור חוזר, בזאת הוא דומה לבורא, רוצה להשפיע לו. במה הוא משפיע לבורא? בכך שמשתמש עם הרצון לקבל שלו ועם הכוונה ע"מ להשפיע. אז הוא יכול לקבל בע"מ להשפיע, כמו בדוגמת האורח אצל בעל הבית*.

14. *אתם צריכים לחשוב כל הזמן איך אתם מחזיקים כל אחד את כולם בעשירייה שלא נשכח שכל הכוונות שלנו צריכות להיות להתחבר בינינו ולהשפיע לבורא. אם לא נשכח על כך, אם נחזיק את הכוונה הזאת, נצליח מהר מאוד*.

15. ש: יש לי הרבה רצונות .. מגלים בי אלף ואחד פיתויים …
    ר: *הרצונות עצמם לא חשובים, תבדוק את הכוונה*, האם הכוונות הן ע"מ לקבל? *תשתדלו לחיות בתוך הכוונות ולא בתוך הרצונות*. אז תרגישו כמה זה מעלה אתכם למעלה מהטבע. אפילו שאתם בע"מ לקבל, תזדהו עם הכוונות ולא עם הרצונות. *הרצונות מגיעים מהבורא. הנברא צריך לבחור את הכוונות*.
    
    ש: איך אני מזהה את הכוונה?
    ר: לשם מי אני עושה.
    
    ש: הכוונה היא תמיד לעצמי..
    ר: אז יש לך מקום לתפילה, כך אתה מגלה שאתה לא בסדר, שהכוונה שלך לא בסדר. לא הרצון, רצונות מגיעים מלמעלה, מהשבירה, הבורא ברא רצון אחד ושבר אותו. אבל כוונה, אתה צריך את הכוונות האלו לאתר, לראות כמה הן כולם בע"מ לקבל לעצמך, ואז לבקש מהבורא שיעזור לך להפוך אותן.
    
    ש: …לגרור אותי לויכוח איתו?
    ר: כי זה שלך. הרצון הוא שלך. הרצון לקבל קצת גדל עם הכוונה ע"מ לקבל, ואתה נמצא בזה, זה שורה זה שולט עליך.
    
    ש: יש דרך למנוע את הויכוח?
    ר: *בתנאי שאתה כמו תינוק שתופס את האמא ודבוק לאמא, כמו שקופיקו קטן מחזיק את האמא שלו, אם אתה בצורה כזאת מחזיק את העשירייה*.

16. אם אתה משתדל להיות יחד עם החבר ולהתקדם לרוחניות, אז אתם כך מחברים את הכוחות, את התפילות. אמנם אתם לא מדברים ביניכם אלא זה משהו פנימי שכך קורה. ע"י זה לכל אחד יש כוח כפול, אפילו יותר מכפול, מפני שביניכם יש אגו, רצון לקבל. אתם שונים ומכפילים את עצמכם ופונים לבורא. אז הבורא שומע מפני שאלה 2 כוחות שרוצים להתחבר ולהיות יחד בהשפעה אליו. אז זה כבר מועיל, *זאת התפילה האמיתית*.

17. העיקר איך אני משתמש ברצון שהבורא נותן לי, מחדש בי בכל יום מעשה בראשית מה שנקרא. כל יום ויום, רגע ורגע, יש רצונות חדשים. אני צריך להשתדל להרכיב על כל אחד ואחד בהדרגה כוונה ע"מ להשפיע לבעל הבית. *על מה שבעל הבית נותן לי, אני אומר לו תודה ומנסה להשתמש במה שאני מקבל ממנו כדי לעשות לו נחת רוח*.

18. ש: איך אנחנו יכולים להגביר אבל לא ע"י הכפיה?
    ר: אנחנו לא יכולים להתקדם לא ע"י כפייה. *אנחנו כל פעם צריכים לקבוע לעצמנו יותר ויותר מצבים ומעשים שיהיו כולם לקראת חיבור, לקראת ע"מ להשפיע. לכן כאן זו ממש כפייה, אבל אנחנו לא מסוגלים לעשות כפייה אלא מבקשים שהבורא יעשה את העבודה הזאת. האמת היא שהעבודה הרוחנית היא עבודה לא קשה, אנחנו צריכים רק לבקש*.

19. מי אחראי לכפות על הפעולה הזאת?
    ר: אני מבקש מהבורא שיכסה את הרצון לקבל שלי בכוונה ע"מ להשפיע, שיעשה את זה בכל מיני צורות. לא חשוב לי באיזה מידה, הוא יודע יותר טוב מה לעשות. אני רק על זה מבקש. יש לי רצונות לקבל שכל הזמן מתגלים בי במידה יותר ויותר גדולה ובהתאם לזה אני מרגיש עליהם כוונות ע"מ לקבל יותר ויותר גדולות. אני מבקש מהבורא שיתקן את הכוונות שלי, לא את הרצון לקבל אלא את הכוונה על רצון לקבל, שיהיה תמיד בע"מ להשפיע. זה מה שאני מבקש.
    
    ש: אז ההרגל הוא הבקשה?
    ר: אני כל הזמן מרגיל את עצמי לבקשה, לתפילה.

20. זה לא עניין של הפעולה אלא של רצון עם כוונה. תשתדלו לבדוק איך אתם משנים את הרצונות, משנים את הכוונות והופכים אותם מאורח לבעל הבית. תעשו הרבה תרגילים ויהיה לכם יותר ברור. אנחנו נעבוד על כך, זה מאוד חשוב.

*בעה"ס, מאמר מבשרי אחזה אלוקי*

21. הבורא נותן הזדמנות, כלומר מעורר באדם רצון לעצמו, לבורא. האדם צריך להשתדל להגדיל את הרצון הזה ע"י החברה, ע"י הערבות.

22. אנשים משתוקקים לכל מיני ידיעות. אני רוצה לדעת מי אני, מה אני, מאיפה אני, מי משחק איתי מלמעלה, באיזה גורל, מה קורה לי? הטבע מסודר בצורה כזאת שהבורא מסדר את הטבע שאני שואל את עצמי מה בגורלי, מה יקרה? מכאן אני מתחיל להרגיש שאין לי ברירה, אני צריך לדעת, כמו שאני חוקר את הטבע ע"י מדע, כך אני רוצה לחקור את הטבע היותר עליון.

23. התכללות. היום העולם נעשה יותר מקושר, יותר כולל, לכן אנחנו היום לא מבינים זאת, אבל ע"י ההתכללות של כולם בכולם אנחנו מעבירים את ההתפעלויות שלנו מקצה לקצה של העולם, של האנושות, ואז אנחנו מהר מאוד מגיעים למצבים שכולם ישאלו על כך, כולם ידאגו על זה.

24. קשה לנו להבין את הטקסט הזה, בעל הסולם כתב אותו כבר בדרגה אחרת ממה שהוא כותב בדרך כלל לאנשים.. מי שמשיג את המאציל בדרגות אמצעיות ועליונות מבין על מה מדובר, הוא כבר יכול להסתכל על כל הבריאה יחסית מגובה מסוים. הדברים האלו לא כל כך מובנים, אבל הוא כותב על מדרגות שאי אפשר להסביר עליהן בצורה פשוטה.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית פרק ב*'

25. האור החוזר מתלבש על האור הישר ובהתלבשות 2 האורות האלו יש ביניהם כבר התקשרות, יש החלטה. המלכות עושה חשבון כמה אני יכולה לקבל בע"מ להשפיע. במידה הזאת היא כבר עושה את זה באור חוזר, היא עושה חשבון כמה ואח"כ אחרי החשבון נעשתה הפעולה בלקבל כבר בע"מ להשפיע.

26. *זה לא עניין של כמה אני מקבל אור, אלא ממי אני מקבל, או למי אני נותן*. ככל שבעיני הנברא בעל הבית גדול, בהתאם לכך יש לו תענוג יותר גדול. הכל מגיע להכפלה, נגיד שאתה מקבל חתיכה מההחנות או מהתינוק שלך שמגיע אליך ונותן לך, כמה אתה נהנה כאן יותר כשאתה מקבל מהתינוק. זו אותה חתיכת עוגה, אבל זה כפול היחס שיש לך והתינוק. לכן אנחנו אומרים שכשאנחנו מקבלים בע"מ להשפיע אז התענוג שלנו הוא פי תר"כ פעמים יותר מהתענוג עצמו, כי אנחנו ע"י הדחייה באים להזדהות עם הבורא.
    
    ש:: בכל זאת יש עוגה ..?
    ר: צריך להיות משהו, פירור קטן צריך להיות, אבל כל היתר זה כבר גדלות הבורא בעיניך.
    
    ש: החיבור של הגרגיר הזה ..?
    ר: פירור חייב להיות, בלי זה לא יהיה קשר בין בורא ונברא. הם צריכים להתקשר במשהו חומרי בעולם הזה, ולהגיע עד הדרגה הכי גבוהה..

27. ש: במי או במה מלכות מתייעצת...?
    ר: רק מתוך מה שהיא מרגישה ומקבלת מהבורא. *בפעולות רוחניות יש לך קשר עם הבורא ועימו אתה עובד. אמנם יש לידך קבוצה ומורה, אבל העיקר זו התקשרות עם הבורא*.

28. *אם אתה לא נהנה ממה שהוא נותן לך, אתה לא יכול להנות לו*. אתה חייב ליהנות ממה שאתה מקבל וממי אתה מקבל. זה ההבדל הגדול לקבל חתיכת עוגה מהחנות או מהתינוק שלך, או ממישהו שאתה מאוד מכבד. הכל תלוי בך. מבחוץ, מי שיראה את זה לא יבין מה קורה כאן.

29. אם אורח יושב ליד השולחן ומקבל מבעל הבית את כל מה שבעל הבית נותן והוא זולל זולל זולל, אז הוא לא מרגיש את בעל הבית. בעל הבית בשבילו זה משהו שמביא לו מילוי ולא יותר מכך, הוא לא מתייחס אליו.