022_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/bwYjjYFd?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות . כרך א', חלק ד'. עמ' 268, דף רס"ח. הסתכלות פנימית . פרק ד'. אות ס"א

לבכות עם דמעות, ועוד הפעם צריך חמישים אלף לירות כי יהודים רחמנים בני רחמנים. היות שרבנית שלי היה לה חתונה, היה איזה אורחת באה מאמריקה, היה לו טבעת עם יהלום שעולה חמישים אלף לירות ואין לו לקנות את היהלום הזה.

הוא בוכה בוכה בוכה, והוא מתחיל לתרום, אף אחד לא תורם. הוא שואל, באמת, אני מבין, לפני שלושה חודשים ראיתי יש לכל אחד לב יהודי, לב חם, עכשיו כולם אבנים. מדבר מהלב אל קיר. אם אני מדבר לקיר, לא לאנשים, מה פתאום? מה לעשות? יש יצר הרע בעולם, אמר.

אחר כך בעלה בא בבית אחד, מדוע אתה לא מבין? מקודם בכית על הכרחיות, חיסרון. אתה רוצה קישוט? בלי קישוט גם כן יכולים לחיות, קישוט לא נקרא חיסרון. זה הבדל. יש קישוט, זה היה צמצום, קו כבר נקרא חיסרון. זה כל ההבדל בין קישוט לחיסרון.

איך אנחנו צריכים להתחיל? אות ס"א.

מה מדברים כאן? מה כתוב בכותרת, לפני ס"א?

אחר הצמצום נכללת בחי"ד, מה זה בחינה ד'? מקבל על מנת לקבל, במסך ואור החוזר העולה ע"י שניהם נעשה לכלי קבלה. מה זה שניהם? נראה.

סא) והנה, עם כל הפירוד, הפרוד, איך אומרים?

תלמיד: הפירוד.

רב"ש: והנה, עם כל הפירוד הרחוק שבבחי"ד, שנקרא מקבל על מנת לקבל, כלפי אור העליון, כנ"ל, אם כן, אסור להשתמש עם הכלי קבלה האלו. או שצ... לא צ... נגיד ככה, אני לא צריך לדייק דווקא מקבל על מנת לקבל, אני יכול להגיד די פשוט.

והנה, עם כל הפירוד הרחוק שבבחי"ד, שאמרנו כלי קבלה הוא רחוק מהמשפיע, כלפי אור העליון, שנקרא המשפיע והיא המקבל. מכל מקום, אין כלל שום כלי קבלה של תענוג זולתה, כל הכלי קבלה של תענוג נקרא רצון לקבל. אם כן, הלא למדנו שזה נקרא שהיא מתרחקת מאור העליון, אלא שצריכה לתיקון מסך. לא יותר. אותה כלים, רק צריכים תיקון.

ואז, כשם, שהיתה מקבלת, מי? בחינה ד' מטרם הצמצום מבחינת גודלה של המשכה בלבד, שנקרא לפי גודל ההשתוקקות הייתה מקבלת. אם כן, מי הקובעת ההשתוקקות? כן באותה המדה, מקבלת עתה מבחינת גדלה של כמות הדחיה, כלומר, לפי מדת גדלו של האור שהיתה יכולה לקבל, אם לא היתה מוגבלת בצמצום ומסך (וכאן צריך שתבין היטב, פירוש המלות, של צמצום ומסך ועי' בלוח התשובות בחלק ב' תשובה מ"ג).

מה כתוב כאן? הוא מסביר לנו כאן. הגם שלמדנו שהרצון לקבל הוא המרחק הרוחני בין אור העליון, שהוא להשפיע, בין בחינה ד' שנקרא רצון לקבל, המכונה השתוקקות. אז הוא אומר, גם לאחרי הצמצום, אי אפשר לקבל שום תענוג בלי כלי שנקרא השתוקקות לדבר. אם אין תאווה לדבר, אין שום הנאה.

אם כן, מה נקרא קדושה, מה נקרא קליפה? מה נקרא רחוק מאור עליון, מה נקרא קירוב? יש תיקון. מה התיקון? כמו שקודם היו מודדין כאילו כמה שיכול להמשיך כמה שמשתוקק לקבל, כך היא מקבלת עכשיו להיפך, כמה אור שיכולה לדחות.

דוגמה. אם היו נותנים לו תענוג של קילו, אז הוא אומר, אם לא לשם מצווה, אף על פי שאני משתוקק לקילו תענוג, אני דוחה אותו. אני לא רוצה לקבל אותו לתועלת עצמי. נמצא, שהוא יכול לומר אחר כך, מה שהוא כן מקבל את התענוג הזה, הוא מטעם מצווה. איזה מצווה? היות שרצונו להיטיב לנבראיו, לכן הוא הולך מקיים רצונו.

אם היה יכול לדחות תענוג של ג' קילו נגיד, שהוא תענוג יותר גדול, והיו אומרים, לא מצווה, אני לא רוצה לקבל אותה אף על פי שזה תענוג הכי גדול מאוד, אז הוא מקבל על ג' בחינות. אם היה יכול לדחות את האור ששייך לארבע בחינות, נגיד ארבע קילו תענוג, מכל מקום הוא יכול לדחות אותו, אז הוא מקבל אותו.

לפי זה יוצא, מי קובעת גדלותו של המדרגה? כמה תענוג שיכול לדחות, אז הוא יכול אחר כך לקבל אותו. נמצא, מה הכלי? מורכב משני כוחות, ממסך ורצון לקבל, המכונה מסך ועביות, כוח הדוחה והשתוקקות.

אבל לא יכולים לומר שיש לו מסך ואין לו עביות. לא יכולים לומר, יש לו צמצום ואין לו עביות. מדוע? מה זה מסך? התגברות. מה זה צמ…? מעכב רצונו, אין לו רצון. בן אדם יגיד, אני מעכב רצוני, שאני לא אחתוך לי את היד. מה זה, יש לו רצון? נמצא, מתי אני יכול ממסך או צמצום מעכב רצונו? בזמן שיש לי רצון לקבל עכשיו. כל גדלותו של המדרגה נחשבת עכשיו כמה שהוא יכול לעכב רצונו.

ס"ב.

הסתלקות האור מבחי"ד היתה סבה ליציאת המסך.

הוא מסביר לנו, מי היה גורם שיהיה מסך.

סב) וכבר נתבאר בחלק ב' אשר מלכות דעגולים, שעליה היה הצמצום, היא השורש והסבה למלכות דיושר והמסך שבה, מה כתוב כאן? מי היה סיבה למלכות דיושר? הוא אומר, מלכות דעיגולים. אז אנו צריכים לדעת, מה הבדל בין מלכות דעיגולים, בין מלכות דיושר, שנגיד זה גרם לזה. אז הוא מפרש, כי אחר שנסתלק, האור ממלכות דעגולים, מדוע? מה זה מלכות דעיגולים? מלכות דאין סוף, שקיבלה את האור בבחינת ממלא כל המציאות, ואחר כך לומדים, עלה ברצונו להשתוות הצורה, הוא לא רוצה לקבל על מנת לקבל.

ולמדנו, כל צורה חדשה ברוחניות היא בחינה חדשה. נמצא, שיש עולם האין סוף בבחינת ממלא כל המציאות, זה בחינה אחת, ואחר יש לו עוד בחינה שהוא רוצה בהשתוות הצורה. שלא רוצה לקבל נקרא שלא רוצה לקבל אור, הסתלק ממנה, וזה מכונה עולם הצמצום, היינו הייתה הסתלקות האור. הכלים שנשארו אחר הסתלקות האור, אנו מכנים בשם עיגולים.

מה הרמז לזה? שהסתלקות האור לא הייתה מחמת שינוי צורה, שנקרא מטה בחשיבות, שהיה כלים מעלה מטה, אלא מחמת קישוט. בכדי לרמז על זה הוא מכנה עיגול, להראות שאין כאן מעלה מטה. נמצא, מה זה מלכות דעיגולים? מלכות ששם הייתה הסתלקות האור והכלים שנשארו נבחנים לעשר ספירות דעיגולים. ואני עכשיו מדבר ממלכות דעיגולים.

מלכות נקרא רצון לקבל והיא קיבלה את האור, וזה נקרא עולם האין סוף, שמלכות אינה עושה שום סוף. אחר כך באה בחינה חדשה, צורה חדשה. היינו, שמלכות הזאת שקיבלה את האור בבחינת אין סוף, לא רוצה לקבל בצורה שכזו שנקראת מקבל בעל מנת לקבל. גם שמותר לה, הגם שהיה לה אור, מכל מקום הוא רוצה בהשתוות הצורה. לא מחמת שאסור לה, הלא יש לה אור, רק מחמת קישוט.

שמעת? הלאה.

לא רו… אם כן, יש לו לדבר ממלכות שכן קיבלה מטרם שרצתה בהשתוות הצורה, שזה המדרגה נשארה ונקרא אין סוף, ואור עדיין מאיר שם, ויש צורה חדשה, המכונה עולם הצמצום, שהמלכות שקיבלה אור לא רוצה בהשתוות הצורה, לא רוצה עכשיו לקבל את האור.

תלמיד: עכשיו זה כבר…

רב"ש: וזה נקרא עולם הצמצום, היינו, אור נסתלק. נקודה. שמעת עד כאן?

עכשיו, הוא רוצה לרמז לך, מה שהוא לא רוצה לקבל, לא היה שום איסור עדיין, רק מחמת בחירה. זה אתה יכול להבין. לאפוקי, אחר כך, לאחר הצמצום, מה היה צמצום? שאמרה שהיא לא רוצה לקבל בצורה שכזו בעל מנת לקבל לתועלת עצמו מחמת שהיא משתוקקת לזה, מחמת שיש לו תאווה לזה, אלא היא אומרת שאני אקבל רק בשיעור מה שאני רוצה להשפיע.

אז אומרים, זה שלא רוצה לקבל נקרא אור מסתלק. זה שרוצה לקבל על מנת להשפיע, היינו, המשיך האור מחדש, הוא רוצה לקבל ממנו כמה שיכולה לכוון בעל מנת להשפיע. הבנת את זה?

תלמיד: עכשיו זה כבר לא קישוט.

רב"ש: או, קודם תשמע, אני לא יודע שום דבר. לא תחשוב שום שאלות, רק לשמוע. אז שמעת? אמרתי לך שני מצבים. אל תוסיף מילים.

אחר כך אומרים דבר חדש. חוק, מה שרצון בעליון נעשה חוק מחויב בתחתון. משל גשמי, רציתי לנסוע באוטו דרך צפת, אחר כך עלה בדעתי לנסוע לירושלים. והחלטתי שכדאי לי לנסוע לירושלים. אחרי החלטה, שאז אני אומר שעליתי על אוטו של ירושלים, כבר אין ברירה, כבר אין לי בחירה. נמצא, מתי היה לי הבחירה? טרם שהחלטתי.

הם אומרים, עליון נקרא סיבה, תחתון נקרא מה שמסובב מהסיבה. נמצא כך, מקודם שאור, שהוא היה מאיר בכלי, פועל האור, אור נסתלק ממנו. אז אני אומר, מה זה מלכות דעיגולים? מלכות, עוד הפעם, שהיה מאיר בה אור האין סוף ועכשיו אין לה.

אחר כך שהיא הלכה והמשיכה האור, והיא אמרה שאני רוצ... שאני עכשיו אני מקבל כמה שאני יכול לכוון בעל מנת להשפיע, כבר, זאת אומרת, אומרים עכשיו אין, עכשיו שהמשיכה את האור כבר אין בחירה, רק מה, יש איסור.

איסור נקרא מעלה בחשיבות ומטה בחשיבות. מה שקורה למלכות. מה ש… אה, מלכות נקרא מטה בחשיבות, מדוע? כבר אסור לקבל אור וכבר אין לו אור. נמצא מלכות דאור ישר, מלכות דאור יושר זאת אומרת, מלכות של הקו, אף פעם לא היה מאיר בתוכו אור. מדוע? מחמת האיסור. מה שאם מלכות דעיגולים היה בו אור אין סוף, לא לשכוח.

שהוא רוצה לרמז לנו, מה ההבדל בין איסור לבחירה? בחירה נקרא שעדיין אין מטה בחשיבות. אם יש מטה בחשיבות כבר אין בחירה, כבר יש הכרחיות. בדבר שאין בו בחירה, שכבר יש איסור, הוא מכנה יו… מעלה מטה. זה כל העניין. נמצא מה זה עיגולים? רמז של בחירה. מה זה מעלה מטה? רמז של איסור.

ועל זה מה אתה שואל, אני רוצה לשמוע.

תלמיד: ... מלכות של עיגולים?

רב"ש: לא כך לומדים. מדוע החזרתי לך? אני שואל אותך. היה לו אור, לא היה לו אור?

תלמיד: היה לו.

רב"ש: מדוע החזירה? מחמת בחירה או לא?

תלמיד: כן.

רב"ש: החזירה מחמת בחירה, בסדר. מלכות דיושר גם כן מחזירה אור. מחמת מה? איסור. אם כן יש הבדל, היא החזירה את האור בשביל מה? מחמת בחירה, והיות שמחזירה אור, מדוע? מחמת איסור.

אז יושר מכונה מעלה מטה, יש כבר מטה בחשיבות, היינו יש כבר איסור, מה שנקרא מלכות דעיגולים, שהיא החזירה את האור מחמת בחירה. אתה מבין את ההבדל או לא? או שאני מעכב רצוני שלא לקבל.

נשאלת השאלה, מלכות דעולם הצמצום, אל תגיד דעיגולים. מלכות דעולם הצמצום, מלכות שהחזירה את האור, מדוע החזירה את האור? היה איסור או מחמת בחירה?

תלמיד: איסור.

רב"ש: מה אני שואל, מה היה?

תלמיד: איסור.

רב"ש: מה?

תלמיד: מלכות של הצמצום.

רב"ש: דעיגולים. מלכות שעולה... לא לעיגולים.

תלמיד: דאין סוף.

רב"ש: מלכות דאין סוף, שהיה לה האור ולא רוצה לקבל, היה איסור או לא? אומרים שלא. בכדי שהוא רוצה לרמז אותך, המלכות אין סוף, שהחזירה את האור, לא היה מחמת בחירה, נותן שם כזה או מספר אחד או מספר שלוש המספר לא רואים בו או מספר העיגולים. זה רק שם, זה רמז.

כמו בדברי העיגול עדיין אין מטה בחשיבות, הוא רוצה לומר שמה שלא רוצה לקבל, שהחזיר האור היה מחמת בחירה, הוא אומר שעדיין אין שום איסור. מטה בחשיבות נקרא איסור. מה שאין כן אחר כך. מה אחר כך? שהיא הלכה, המשיכה אור בחזרה לאחר הסתלקות האור.

הוא שואל קושיה. מלכות לא רצתה לקבל, נגיד מאה קילו אור, על דרך משל. רק אמרה שהיא יכולה לקבל נגיד חמישים קילו. מדוע לא נסתלקה חמישים קילו, והחמישים קילו היה צריך להישאר? הבנת את השאלה?

תלמיד: כן.

רב"ש: אז הוא אומר, חוק, אין מציאות ברוחניות. ככה התשובה שלו. מה זה אין מציאות ברוחניות? זה יכולים לקבל רק משל גשמי. אחד שואל קושיה, אתה שואל מאה, ונותן התירוץ. התירוץ, אני גדול יותר מדי. אתה יודע, אני יכול חצי תירוץ. זה אומר משהו או לא? או שהוא צריך להמשיך תירוץ קטן שיתאים לפי שכלו?

נמצא, לאחר הצמצום היא הלכה והמשיכה אור מחדש. לא האור שהיה ונשאר חצי, אור מחדש. אומרים, לאחר שהמשיכה אור חדש והיא עכשיו היא אומרת שאני לא רוצה לקבל, היות מקודם היה בחירה, עכשיו כבר יש איסור.

איך אומרים? לאחר שהמשיכה האור בחזרה, כבר יש איסור לקבל במלכות הזאת, שנקרא רצון לקבל, את זה הוא מכנה מלכות יושר. מה זה יושר? מעלה מטה. מעלה בחשיבות, מטה בחשיבות. היות שהוא רוצה לרמז לך שכבר יש, שכאן כבר יש איסור, לכן מכנה אותו מלכות דיושר.

לפי זה יוצא, אם אני אומר, מלכות דעיגולים, הכוונה שמלכות שלא קיבלה, היה מחמת בחירה. ראיה שהיה לו אור האין סוף. מה שאם... מלכות דיושר אף פעם לא היה בו אור, כבר היה לה אסור לקבל. אם כן אנחנו רואים יש הבדל עצום. יש הבדל בין שהיה לו והחזיר, בין שהיה לכתחילה אסור לקבל.

לכן בכדי לרמז על זה, אומרים משל גשמי, בעיגול אין מטה, אין מעלה מטה, היינו אין מעלה מטה בחשיבות. ובקו יש מעלה מטה. לכן, האור, הכלים שנשארו מאור שנסתלק מהם מחמת בחירה, מכונה עיגולים. והכלים שאסור לקבל מחמת איסור מכונה יושר. רק זה הוא או...

ס"ב, כן?

סב) וכבר נתבאר בחלק ב' אשר מלכות דעגולים, שעליה היה הצמצום, היא השורש והסבה למלכות דיושר והמסך שבה, כי אחר שנסתלק, האור ממלכות דעגולים מכל הד' בחי' שבה, לא שקיבלה חלק אלא מה שנסתלק הכול, חזרה להמשיך האור אל ג' הבחינות שבה.

מה זה ג' בחינות? כוונתו, למעלה ממלכות שבעל מנת להשפיע. שעליהן לא היה הצמצום, והרצון הזה הוא סוד תיקון המסך שלא יתפשט האור אל בחינה ד' שבה, רק בדיוק עד ג' בחינות ולא יותר.

הג' בחינות זה קשה מאוד, מה שכתוב כאן. מה הפירוש ג' בחינות? צריכים לפרש כך, ג' בחינות כוונתו למעלה ממלכות, למעלה משליטת המלכות, היינו שיש בחירה שיכולה לקבל על מנת להשפיע. אבל סתם ג' בחינות אין שום ביאור.

פירוש הדבר, לא שג' בחינות קיבלו את האור. גם אז מלכות קיבלה את האור, רק מלכות קיבלה על ג' בחינות. היינו מלכות קיבלה לא על בחינתה עצמה, שנקראת מקבל על מנת לקבל, אלא בעל מנת להשפיע, שנקרא למעלה משליטתה.

שזה יוצא לנו, מדוע לא קיבלה על בחינה ד'? מי היה גורם? שזה יצא לה מחמת הסתלקות האור מכל הד' הבחינות שבה, ונשארה לגמרי ריקנית מאור, זה גורם שהמשיכה על ג' בחינות. והנך מוצא, שהסתלקות האור, היתה הסבה לתולדת המסך.

מה הוא אומר כאן? הוא מסביר לנו, מי גרם שתעשה מסך? שהמסך הזה נקרא מלכות דיושר, היינו שאסור כבר לקבל. אומרים, היות שמלכות נצטמצמה במחמת בחירה, שאמרה שאני לא רוצה לקבל מחמת בחירה, זה גורם אחר כך מה שהיא לא מקבלת נקרא כבר מלכות דיושר. ואיך היא מקבלת? למעלה מבחינתה, שזה נקרא ג' בחינות. ועל בחינתה עצמה כבר יש איסור. זה נקרא מלכות דיושר.

נמצא, מה שאומר בהתחלה, תסתכלו בס"ב למעלה.

סב) וכבר נתבאר בחלק ב' אשר מלכות דעגולים, שעליה היה הצמצום, מחמת בחירה, היא השורש והסבה למלכות דיושר והמסך שבה, שכבר מה שמקבלת שם, הוא מחמת יושר מעלה מטה, מעלה מטה בחשיבות.

לאחר שיצאה המלכות המכונה מקבל על מנת לקבל, אז אומרים שהיא השיגה את כל עשר ספירות, את כל הבחינות, את כל הד' בחינות, כל הגורמים שלה. כך לומדים. מה זה כך לומדים? מאיפה יודעים שהיא נקרא ד' ולא נקרא ד', ולא נקרא עשרים? רק מה נקרא ד'? שהיא הרגישה שיש לפניה גורמים שהיא שלב הד' בגורמים שלה. לכן מדוע היא נקראת ד'? כן, תקרא א', תקרא כ', תקרא ג', מדוע דווקא ד'?

הרב לייטמן: זה לא חשוב.

רב"ש: לא חשוב. אתה לא חשוב הוא אמר שכן חשוב. מה זה כן חשוב? שהמלכות היא ידעה איך שהיא נולדה. מה יש שנולדה? שהיה סדר השתלשלות שלה בשלבים. אז המלכות יודעת מה זה בחינתה עצמה, בחינה ד'.

לכן אומרים, יש במלכות ד' בחינות. היינו, שהיא השיגה את כל הבחינות שיש לפניה, וזה נקרא שיש למלכות ד' בחינות. אחרת מאיפה יודעים שנקרא בחינה ד'? מי אמר לה? גורם שהשיגה את זה, זה נקרא שיש לה.

ומה השיגה? שבחינתה עצמה, שנקראת מקבל על מנת לקבל נקרא ד' בחינות, לכן מה עשתה? מקבלת רק על ג' בחינות. מה הפירוש, מקבלת ג' בחינות? היינו למעלה מבחינתה עצמה. פירוש הדבר, בחינתה עצמה נקרא, מקבל על מנת לקבל. מה שאם כן, מלפניה, שעדיין לא יוצא מכלל השפעה, עדיין לא נקראת בחינתה עצמה.

לכן, מה זה לא נקרא בחינתה עצמה? שנבחנת כאילו שיש מרחק, אחרי שמגיע מקבל ג' בחינות, וג' בחינות עדיין לא יצא בכלל מרחק, לכן הוא אומר כך שהוא מקבל ג' בחינות. אם כן, מה הפירוש ג' בחינות? ג' בחינות פירוש הדבר למעלה מבחינתה עצמה, שנקראת לקבל על מנת לקבל.

בעביות דבחינה א' אני אומר, ג' בחינות. בעביות דבחינה ב' אני אומר, מקבל על ג' בחינות, ובעביות דבחינה ד' אני אומר ג' בחינות. ג' בחינות לא אומר כלום. ג' בחינות אומרת לנו, שהיא למעלה מבחינת מקבל על מנת לקבל.

אם כן, לאט לאט לאט. אם כן, מה אנו רואים? שמלכות קיבלה, לאחר שיש לו רצון לקבל, היא קיבלה, היא השיגה, איך שבא אליה הרצון לקבל. אז אומרים, שיש רק ד' בחינות של עביות, לא יותר. והיא בחינה ד' נקראת לקבל על מנת לקבל. ומה היה לפני בחינה ד'? ג' בחינות הקודמות עוד לא נבחנים למקבל על מנת לקבל.

לכן אומרים, לכן על מה היה צמצום? על בחינתה עצמה, שנקראת מקבל על מנת לקבל. מה הפירוש, אחר כך היא מקבלת על ג' בחינות? פירוש הדבר, למעלה מבחינת מקבל על מנת לקבל, לא יותר.

נמצא לפי זה, כל… נמצא לפי זה כך, ... ד' בחינות דאור ישר, תשמע טוב מאוד. בחינת ד' בחינות דאור ישר אין הבדל בין מדרגה למדרגה. בכל המדרגה של עביות דבחינה א', גם אם יש שם ד' בחינות דאור ישר, היינו בחינה ד' הנקרא מקבל על מנת לקבל, וג' בחינות קודמים לה. וזה נקרא, אין לך אור שלא יהיה בו שם אור י... שלא יהיה בו עשר ספירות.

עכשיו, שאנו לומדים, פרצוף ס"ג נגיד, מקבל על בחינה ב'. אני שואל, מי מקבל על בחינה ב'?

תלמיד: ד' דעביות.

רב"ש: ד' דעביות, אה, לא ד', בחינה ד' דאור ישר כך מג... בחינה ד' דאור ישר, שמקבלת על ג' בחינות, על איזה ג' בחינות? מקומת בינה.

כשאני אומר, בחינה א' דעביות, אני גם כן ... להגיד אותו דבר, ד' דאור ישר, שנקראת רצון לקבל, מקבל על ג' בחינות, היינו למעלה מבחינתה, שהם נקרא כלים דהשפעה. על איזה מסך? על איזה עביות? על איזה קומה? בחינה א'.

נמצא, ד' בחינות דאור ישר זה דבר נוהג בכל המדרגות, ותמיד מקבלים על ג' בחינות, שנקרא עוד לא יצא לחוץ שנהיה נקרא שהוא בחינת מקבל, אבל מי מקבל את זה? בחינה ד'. נמצא, תמיד אין לנו כלי קבלה אחרת, רק ד' דאור ישר. ותמיד אנו אומרים שמקבלת רק ג' בחינות, כוונה למעלה מבחינתה עצמה. ויחד עם זה אני עושה הבדלים במסכים של אור חוזר, באיזה קומה. יש ג' בחינות של בחינה… של קומת חכמה, של קומת כתר, ושל קומה דזעיר אנפין ושל קומת מלכות. הם שני דברים.

איפה אנחנו צריכים להתחיל?

הרב לייטמן: ס"ג.

רב"ש: ס"ג. מה הכותרת של ס"ג? הוא אומר כך.

בחינה ד' היא תולדה מהתפשטות האור העליון. מה זה בחינה ד'? כפי שאנחנו לומדים, רצון לקבל הנאה. היא תולדה מהתפשטות [ה]אור העליון. איך? נבאר אחר כך. הרי שההתפשטות וההסתלקות גרמו ביחד לעשית כלי, מה שאומר הרב, שיצאו מהן על ידי התפשטות ועל ידי הסתלקות יוצא מהם בחי"ד והמסך.

נראה מה שהוא אומר.

סג) אמנם בחי"ד בעצמותה, הרצון לקבל הזה, מה שאנו מכנים אותו, בחינה ד' דאור ישר, היא תולדה מהתפשטות האור, האור ברא אותה. שהרי היא בחי"ד דאור ישר וה"ס מלכות דא"ס ב"ה כנ"ל, אלא שנסתלק אח"כ האור ממנה, בסוד הצמצום, הרי שבחי"ד בעצם, הרצון לקבל בעצם הוא תולדה מן התפשטות האור, והמסך הוא תולדה מן הסתלקות האור. ונתבאר באות ס"א אשר מהצמצום ואילך מצטרפים שניהם, דהיינו, הבחיה"ד והמסך לבחינת כלי קבלה. וזולתם אין כלל כלי קבלה בהעולמות.

עכשיו הוא מסכם. הנך רואה, איך צדקו דברי הרב הנ"ל, שאומר "כי סבת התפשטות האור והסתלקותו אח"כ, גרם להעשות מציאות כלי". כי מהתפשטות האור נמשכת בחינה ד' בעצמותה, דהיינו בחינת העביות שבה, ומהסתלקות האור נמשכת בחינת המסך המתוקן בה, שזולתו אינה ראויה לקבלה כלל.

מה הוא מסביר לנו באות ס"ג? הוא רוצה לבאר לנו דברי הרב, מה שהרב אומר, התפשטות האור, הסתלקות האור, שניהם ביחד גרמו לעשות כלי. אז הוא שואל, מה הקשר התפשטות האור לכלי, ומה הגורם הסתלקות האור לכלי? מדוע לא?

אנחנו מבינים מה זה כלי? מה שמקבלים. איזה קשר יש התפשטות האור לכלי? הלאה. מה זה כלי? מה שמקבלים, איזה קשר יש הסתלקות האור לכלי? אז הוא מסביר כך, כוונתו מה שרב אומר כלי, כוונתו לאחר הצמצום.

הכלי שבא לו לאחר הצמצום מורכב משני כוחות. אחד, שיש לו רצון שרוצה ליהנות, המכונה רצון לקבל הנאה. אם לא משתמש עם הרצון הזה שרוצה ליהנות, הוא לא יכול לקבל שום הנאה, שכל הנאה נמדדת לפי ההשתוקקות להנאה. ומה הבחינה השנייה שבכלי? שצריך לכוון בעל מנת להשפיע, שזה יוצא לנו, אף על פי שמקבל, יש לו השתוות הצורה.

הכלי הזו, יש לו שני סיבות, על ידי הסיבות האלו הם נולדו. מפרש, החומר של הכלי, מה שאנחנו אומרים ההשתוקקות לדבר, מי גורם את זה? האור בעצמו. פירוש הדבר, שלמדנו, בחינת הכתר שאנו מכנים אותו בשם רצונו להיטיב לנבראיו, ברא על ידי הד' שלבים שיצא רצון לקבל הנאה. נמצא, מי גורם שיצא בחינה ד', שנקרא רצון לקבל הנאה? האור בעצם, זה נקרא התפשטות האור, הוא הגורם והסיבה שתצא בחינה ד', שיחשוק לקבל הנאה.

מה הבחינה השנייה שבכלי? לכוון על מנת להשפיע. מאין זה נובע? היות שהיה הסתלקות האור המכונה צמצום, מדוע היה צמצום? שהוא רוצה בהשתוות הצורה. מסיבה זו גרם מסך, שהתחתון יעשה מסך לקבל בעל מנת להשפיע.

נמצא, הכלי הזאת שאנו מכנים לאחר הצמצום רצון לקבל עם המסך על מנת להשפיע, בא משני סיבות הפוכות. הרצון לקבל בא בהשפעה בעצם, זה נקרא התפשטות האור. והמסך בא מאיפה, מי הגורם? הצמצום המכונה הסתלקות האור .

את זה הרב אומר כלל, התפשטות האור והסתלקותו גרמו ביחד לעשות כלי. על איזה כלי אנו מדברים? לאחר הצמצום.