011_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/7p9EoTAX?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

עכשיו נלמוד, לא מטי בנצח. מדוע לא מטי בנצח, כי אור הנצח עולה עם הת"ת. הוא ג"כ מטעם הנ"ל להיות אור הנצח הוא ו"ק של התוך דזעיר אנפין, הוא רק אחורים. ומתי הוא עולה בשם? שאין אור הפנים במדרגה כבר תפארת שלו.

ע"כ כשחזר הפנים של הת"ת למקומו, נמצא שמושך אליו את הו"ק שלו, הנצח. על כן, ע"ד החסד שמשך את אור הגבורה וכדרך החכמה שמשך אליה את הזו"ן דבינה. גם כאן אני רוצה להראות לכם, שהוא מחלק זו"ן דבינה וזו"ן דחכמה, גם כן לג"ר וו"ק.

מתי הוא אומר, זו"ן דבינה עולה בשם? בזמן שלא מטי בחכמה. בו בזמן ש… שמטי בחכמה, אז כחדא נפקין כחדא שריין, אז עולה דווקא לחכמה, והוא לא עולה בשם.

ושם למדנו, בשביל הבנים, וכאן למדנו אחרת. ושם למדנו אחרת, מה בינה צריך? חסד. אז כחפץ חסד, ובשביל מה הוא משנה? זה הכול בשביל הבנים. וכאן להפך, מטעם בחינתו עצמו, ג"ר וו"ק. זה קצת סתירה, נראה אחר כך, נברר את זה.

מטי בהוד, כי אז הופך כלי הנצח פניו. מבאר, כי אחר שהאור דנצח, שהוא ו"ק עלה, ו"ק דתוך דזעיר אנפין, עלה להפנים של הכלי דת"ת, שהוא הפ... הג"ר של התוך של זעיר אנפין, הרי מהפך נצח את הפנים של הכלי שלו, שהיה מקודם חסדים לאחוריו, כי השפעת ג"ר שהיה מקודם לכן מעוכב בו בבחינת אחור, שלא היה חכמה. עכשיו, שהתחיל בלתפארת, נתהפך הנצח ונעשה עתה למקום ההשפעה, כמו הפנים דכלי של החסד השולטת עתה עליו, על הגבורה. ועוד נותן שארית שלו לנצח בהשפעת ג"ר לההוד.

ועתה מצאנו הדרך להבין את הספירת ההוד של הז"א ממקורו. ותדע, שספירה זו הוא הקוטב, שכל התיקונים תלוים ומתגלגלים עליה. והנה הכלי שלה, כלי של הוד, היא בחינה החמישית, האחרונה של ה' הבחי' כח"ב ז"א ומלכות, דהיינו כלי מלכות המקורית.

כי הד' החסדים הקודמים להוד, הם התכללות כנגד כח"ב ז"א. ונמצא חסד החמישי, דהיינו ההוד שהוא כנגד המלכות. וכבר ידעת שכל אותם הכלים דהתפ"ב, עוד הפעם, הם הכלים של התפ"א, שנתרוקנו מן אורותיהם, ונעברו לפרצוף ע"ב.

ונמצא שהכלי דהוד, היא הבחי"ד דהתפ"א שנתרוקנה מאורה ולא השאירה אחריה שום רשימו. כנ"ל, בחינה אחרונה נאבדת, כנ"ל בדברי הרב. אמנם האור של ההוד, אינו אור המלכות, אלא אור הז"א.

מה זה האור של ההוד, אינו אור המלכות, אם אנחנו אומרים, הוד נקרא כלי דמלכות? אלא אור הז"א, דהיינו מה שהגיע אליה משארית הנצח, בעת שהוא מחובר באור דהארת ג"ר של הת"ת.

ולא עוד אלא שהוא, מי? הוד, אור היותר חשוב מבין הספירות של נהי"מ, שמצד האורות הוא בחינת הג"ר של ז"א, חכמה, ולא ז"א עצמו, חסדים, והרי הוא חשוב יותר מנצח, מה זה נצח? כי נצח הוא מבחינת אחורים וו"ק של אור הת"ת, נמצא בזמן שמאיר נצח, אין שם רק אור דחסדים.

אבל ההוד, הוא מבחינת הפנים של הת"ת, ונצח התחברה לפנים של תפארת, מזה בא אור להוד, שיש לו הארת ג"ר מהת"ת. ולפיכך ההוד נקרא בשם חסד החמישי, להיותו בחינת הארת ג"ר שישנם בנהי"מ, כמבואר.

ואע"פ שמצד הכלי הוא בחי"ד, שהוא דין היותר גדול שבהע"ס, אבל העיקר הוא האור שבו כמובן. והנה האור שלו, של כלי דהוד, הוא ממותק עתה ביותר, דהיינו מהארת ג"ר שבת"ת. והבן זה היטב.

מה כתוב כאן? כאן הוא מסביר לנו, שאור שיש בהוד, הוא אור של חכמה. ואור שהיה מאיר בנצח, היה אור של חסדים. היינו, בזמן שתפארת לא היה רק חסדים, אז היה מאיר נצח. בזמן שהיה לתפארת חכמה, אז נצח התחבר לתפארת, והוד קיבל מנצח מה שיש לו מתפארת, בחינת ג"ר.

נמצא, שאני אומר נצח, אין לו רק ו"ק. שאני אומר מטי בהוד, יש לו כבר ג"ר. נמצא, גם שאני אומר שהוד הוא כלי חמישי, מכל מקום הוא נקרא עדיין חסד חמישי. היינו, משום שיש לו אור דחסדים בהארת חכמה. מה נפקין? נראה אחר כך.

כאן הוא מסביר לנו, מה זה ספירת ההוד? ממקורו הוא מלכות. איזה מלכות? של זעיר אנפין, לא תשכח. הוד זה מלכות, לא מלכ… הוד זה, ספירת זעיר אנפין, לזעיר אנפין יש עד יסוד, לא תשכח. רק אנחנו אומרים, הוד נקרא התכללות במלכות, מה שבזעיר אנפין. יש לו גם כן יסוד, עוד נדבר מזה אחר כך.

והוא אומר לנו כך, הגם שמבחינת הכלי כנכלל ממלכות, אז צריך לומר שנקרא מידת הדין. אבל אין לו אור של מלכות, יש לו אור של זעיר אנפין. ואיזה אור של זעיר אנפין יש לו? עוד יותר חשוב מנצח.

נצח מאיר רק חסדים. בזמן שאין לו תפארת, רק חסדים, אז נצח עולה בשם. מתי הוד עולה בשם? מאחר שמטי חכמה בתפארת, אז נצח מתבטל לבחינת לג"ר שבתפארת לחכמה, אז היא מקבלת הוד מה? השארית מנצח ממה שמקבל עכשיו מג"ר, מחכמה של תפארת.

נמצא, שכלי דהוד, הוא אומר, יותר חשובה מנצח, מיחס הזה. בזמן שהיה מטי בנצח, היה רק ו"ק. עכשיו אני אומר, מטי בהוד, זה ג"ר. איזה ג"ר? אור דחסדים בהארת חכמה, שהיות שהוד הוא בחינת הפנים של הסוף של זעיר אנפין. למדנו קודם, יש ראש, תוך, סוף.

אז נעמוד כאן ונתחיל. צריכים להתחיל דף של"ד, אור פנימי, ההוד הופך פניו.

של"ד, טור א' שמתחיל, ההוד הופך פניו אל היסוד ומאיר בו. כבר ידעת שכל האור הזה הנמשך במול"מ מהבינה על בחינה א' שנמצא בכלי דבינה עד ההוד, הוא אור דחסדים, דהיינו בחינת הקומה, שיצאה על העביות דבחי"א, שנשאר אחר הזדככות הבינה, שהיא בחינה ב'.

וכל ענין ההפרש של מטי ולא מטי, אינו שייך בקומה אצל זעיר אנפין, אבל הוא קומה אחת עביות דבחינה א'. אם כן, מה עושה שם השינוי, מטי ולא מטי? הוא בעיקר, מתוך השינויים של הארת ג"ר בחסדים, שמאיר הארת חכמה חסדים, או חסדים בלי הארת ג"ר, בלי חכמה. אבל בגובה הקומה, לא היה שום הפרש ביניהם, כי כולם הם בגובה של בחי' א'.

משל, אם אנו אומרים, לא מטי בכתר, אז ד' ג' שבכתר נזדכך לג' ב'. אם אנחנו אומרים, לא מטי בחכמה, הג' ב' של כלי דחכמה נזדככה. אבל כשאנו אומרים, מטי ולא מטי בזעיר אנפין, זה בחינה אחת, אי אפשר לומר שנזדכך מבחינה א'.

אלא מה אנו אומרים, שמטי ולא מטי, מי הסי… מה ה... מה גורם של זה? עניין אור שמאיר ג"ר במדרגה. היינו, חכמה נקרא מטי ולא מטי, שאין מאיר חכמה במדרגה, אבל לא בגובה הקומה, זה שאומר, כי כולם הם בגובה של בחי' א' כנ"ל.

וכאן ג"כ הפך ספי' ההוד פניו לאחור, אז מסביר, אע"פ שעדיין לא עשה הזדככות גמור דבחי"א, או, אלא שביטל בחינת הארת ג"ר שבו, שהוא הפנים ועשה האחור לבחינת פנים, זה כבר נקרא, לא מטי בהוד ומטי ביסוד.

אלא שצריכים לדעת כאן, ברור … שאל נחשוב, בהוד ויסוד יש כאן שינוי של בחינה א' או לא, אז הוא אומר אז, באמת הוא אומר אחר כך, הוא מפרש אחרת, תכף נראה. היינו, אור המלכות בכלי דיסוד. היינו, שביסוד אין כבר עביות דבחינה א'.

עביות דבחינה א' נזדככה בספירת ההוד. ומהוד ליסוד לא היה הזדככות מעביות דבחינה א' לעביות דשורש. שמזה אנחנו לומדים, יסוד דע"ב צר ואריך, אין לו חסדים, מה כבר יש, כבר אין לו בחינת... בחינה א'.