שיעור צהרים 20.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"זוהר לעם", כרך י"ב. עמ' 449. פרק: "תפילה",

כותרת: "אוהבו של המלך"

קריין: ספר "זוהר לעם", כרך י"ב, עמ' 449, פרק "תפילה", כותרת "אוהבו של המלך", סעיף 253.

אוהבו של המלך

.253" אין דבר שיהיה אהוב לפני הקב"ה, כמו תפילתם של צדיקים. ואע"פ שרצוי לו, פעם עושה בקשתם ופעם אינו עושה."

אנחנו צריכים להגיד על התפילה שזו האפשרות, ההזדמנות והפעולה היחידה שאנחנו יכולים להשפיע על הבורא ולזה הוא מצפה. ואז אנחנו מעלים אליו את החסרונות שלנו, ומעוררים אותו לעזור לנו להיתקן ולעלות וכך להגיע למטרתנו.

.254" פעם אחת היה העולם צריך מטר. בא רבי אליעזר וגזר ארבעים תעניות, ומטר לא בא. התפלל תפילה ולא בא מטר. בא רבי עקיבא, עמד והתפלל. אמר, משיב הרוח, ונשב רוח עז וקשה. אמר, ומוריד הגשם, ובא מטר. חָלְשה דעתו של רבי אליעזר. הסתכל רבי עקיבא בפניו והרגיש חולשת דעתו.

.255 עמד רבי עקיבא לפני העם ואמר, אמשול לכם משל, למה הדבר דומה. רבי אליעזר דומה לאוהבו של מלך, שאוהב אותו ביותר. וכשבא לפני המלך, הוא רצוי לו, ואינו רוצה לתת לו בקשתו במהרה, כדי שלא ייפרד ממנו, כי רצוי לו שידבר עימו. ואני דומה לעבדו של המלך, שמבקש לפניו בקשה, והמלך אינו רוצה שייכנס לשערי ההיכל, ומכ"ש לדבר עימו. אמר המלך, תנו לו בקשתו מיד ולא ייכנס לכאן.

כך רבי אליעזר הוא אוהבו של המלך, ואני עבד. ורוצה המלך לדבר עימו כל יום ולא ייפרד ממנו. ואני, אין המלך רוצה, שאבוא לשערי ההיכל. ע"כ נתן לי בקשתי מיד. נחה דעתו של רבי אליעזר."

("י"ב (12) הרי אפרסמון", שמות)

זה פשוט סיפור, שבסופו של דבר כל אחד נכנס למלך, אלא רצוי שיהיה קרוב ככל האפשר, וקרוב זה לפי השתוות הצורה.

שאלה: יוצא פה שעניית התפילה היא פחות טובה מזה שהתפילה לא נענית?

גם זה נכון. לכן אנחנו צריכים לעשות את שלנו ולא לשים לב למה שמצטבר אצל המלך, הבקשות שלנו, התיקים שלנו. אנחנו צריכים כל הזמן "לנדנד" עוד ועוד לפני המלך, לבקש ולהוכיח לו כביכול שהוא חייב לענות לנו וחייב לקרב אותנו, וכל הזמן לא לעזוב אותו. אפילו שהבקשות שלנו לא נכונות ולא עדינות, ואנחנו לא יכולים לדבר באדיבות ובהשתחוות כלפי המלך, אבל נעשה מה שאפשר ומזה נלמד.

יש ילדים קטנים שבאים ומטפסים על ההורים ודורשים מהם, לוקחים מהידיים שלהם ולא עושים חשבון, ואנחנו מבינים אותם כי לפי ההתפתחות של הילד כך הוא מרגיש, "אתה אבא שלי ואתה חייב לי". כשאנחנו גדלים בכמה שנים אנחנו לא יכולים לעשות כמו קודם, אני לא יכול בגיל 15 או 20 לבוא לאבא ולקחת מהידיים שלו משהו. למה? כי אני כבר גדול, יש כבר חשבון אחר מצידי לאבא ומאבא אליי.

לכן אנחנו צריכים כאן לעשות חשבונות, אבל שבכל דרישה שלנו יהיה אותו הילד וגם הגדול יחד. לכן לא לעשות חשבון איך אני פונה לבורא, אני פונה אליו מהלב, ואז בטוח שאני לא אטעה.

התפילה היא לתיקון השכינה

.164" כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה, שאין אומה ולשון בכל אוה"ע עובדי עבודה זרה, שיהיו להם אלקים שיקבלו תפילתם, כמו שעתיד הקב"ה לקבל תפילתם ובקשתם של ישראל," "ישראל" הוא כל אחד שמכוון לבורא, ישר-אל, ישראל. מי שמכוון בצורה כזאת נקרא ישראל. אין אומה כזאת ואין לאומיות כזאת, כל אחד אם הוא מתכוון לבורא, הוא נקרא ישר-אל, ישראל. "בכל שעה שצריכים לקבלת התפילה, שהם מתפללים רק בשביל המדרגה שלהם, השכינה. כלומר, בכל שעה שתפילתם היא לתיקון השכינה."

("ויעל מעליו אלקים", וישלח)

זה העיקר, שכל הפנייה שלנו לבורא, לכוח עליון, היא כדי לתקן את היחס של הנבראים אליו, שהם יתייחסו אליו כמו שהוא מתייחס אליהם, זאת אומרת להגיע לאהבה.

המסתכל בתפילתו להקב"ה

.209" אין לאדם להסתכל בתפילתו להקב"ה, אם ישועתו באה או לא באה, כי כאשר מסתכל בה, כמה בעלי הדין באים להסתכל במעשיו."

("ויַרְא את בנימין", מקץ)

אנחנו לא צריכים לעשות חשבון אם התפילה שלנו, הפנייה שלנו לבורא מתקבלת טוב, או מתקבלת לא כל כך טוב כפי שנראה לנו, או בכלל לא מתקבלת. אולי הבורא רוצה להראות לנו שהוא בכלל לא מעוניין שנפנה אליו, זה לא חשוב. שוב, זה כמו ילדים קטנים, אנחנו מקטינים את עצמנו ופונים אליו כמו ילד קטן שלא עושה חשבון איך ההורים שלו עונים לו או לא עונים לו, הוא לוחץ ולוחץ. כך הבורא ברא את הטבע וכך אנחנו יכולים לפנות ולפעול עליו.

שאלה: אבל כשאין שום אינדיקציה לעניית התפילה, אז לא ברור לך היחס, מתי, באיזה הקשר.

יופי, אז אין לך עניית התפילה, הבורא לא רוצה להראות לך איך הוא מתייחס למה שאתה עושה לו.

תלמיד: וכמו שכתוב פה, לא לעשות חשבונות על איך התפילה שלי.

כן, זה לא חשוב.

תלמיד: איך אני מתאמן על התפילה? על מה אני מתרגל, לפי מה?

אתה הולך לפי מה שמקובלים מייעצים לך. אתה לא עוזב את הבורא, אתה לוחץ עליו ומבקש ממנו עד שתקבל את מה שאתה חושב שנחוץ לך כדי להתקדם לבורא, להתקרב לבורא.

תלמיד: האם לאדם אין שום יכולת להבין איך הוא יכול להפוך את התפילה שלו ליותר איכותית, ליותר טובה?

יש הרבה אפשרויות. העיקר להתקרב לחברים, להתחבר איתם, ולהפעיל בכל העוצמה המחוברת והמשותפת שלהם לחץ על הבורא, ואז ממש לא לתת לבורא אפשרות לברוח. הבורא יעשה איתם כמו מלחמה, כמו מחבואים, הם יצטרכו לחפש אותו והוא יהיה אל מסתתר, את זה הוא אוהב, שהוא מסתתר והם מחפשים אותו, "איה מקום כבודו". כך אנחנו נראה את משחק הבורא איתנו, ובאמת בזה נגלה מי אנחנו ומי הוא, איזה מרחק בינינו לבינו, באיזה תכונות אנחנו נמצאים כרגע, ועל ידי שינוי באיזה תכונות אנחנו מתקרבים אליו ביותר. כך אנחנו לומדים איך באמת להיות יותר ויותר קרובים אליו.

שאלה: אמרנו שאולי לא משנה התפילה, איזו תפילה היא לבורא. אבל בקטע 254, אליעזר התפלל והבורא לא ענה לו, ורבי עקיבא התפלל והוא כן ענה לו. או אליעזר גזר ארבעים תעניות, ורבי עקיבא בא והתפלל והבורא כן הביא את המטר. מה ההבדל בין התפילות? למה לאחד ענו, לאחר לא ענו?

למה הוא עונה לאחד ולא עונה לאחר אני לא יכול לענות לך, אפילו שאני יודע אני לא רוצה לענות לך. אלא רק תבין שאסור לעזוב, אלא להישאר כל הזמן בתפילה, בבקשה, כמו ילדים קטנים. תוריד את עצמך לדרגת ילד קטן ותמשיך לנדנד לבורא שאתה רוצה לקבל מה שנראה לך חשוב, ואז אולי תקבל ממנו תשובה למה הוא לא נותן לך ואיך לבקש וכן הלאה. על ידי זה תשתפר, תבקש נכון ותקבל מה שצריך.

כמו שאנחנו עם ילדים קטנים, או שאנחנו לא נותנים להם מפני שמה שהם מבקשים יהיה לרעתם, או שאנחנו רוצים שהם יבקשו משהו אחר וכן הלאה. צריכים ללמוד מה הבורא רוצה לשמוע מאיתנו.

שאלה: האם נכון לומר שאנחנו לא מבטלים את הרצון כי הרצון משמש אותנו לקשר עם הבורא, ואם אנחנו מבטלים את הרצון, אנחנו מנתקים את עצמנו מהבורא. הדרך שלנו היא בעצם להשתמש ברצון גם כשהוא לא מסופק ולנסות להתעלות מעליו?

נכון, אנחנו צריכים להישאר ברצון רק להשתמש בו בצורה אחרת. אנחנו צריכים להבין שהרצון הזה גם הוא מגיע מלמעלה, מהבורא כדי שאנחנו נלמד את הרצון הזה איך לפנות לבורא בצורה יותר נכונה. כך אנחנו מתקדמים.

שאלה: אנחנו אומרים שמ"ד מגיע תמיד עם תפילה מדויקת ונכונה, איך להתייחס לסיפור עם רבי אליעזר, יכול להיות שרבי עקיבא רצה פשוט להרגיע אותו?

אני לא יודע, זה יש דברים שאנחנו לא מבינים, אנחנו לא נמצאים בדרגה שלהם. אבל מה שאפשר ללמוד נלמד.

מי שרוצה שהקב"ה יקבל תפילתו

.211" ועץ חיים תאווה באה. מי שרוצה שהקב"ה יקבל תפילתו, יעסוק בתורה, שהיא עה"ח. ואז תאווה באה. מהי תאווה? זוהי מדרגה, שכל תפילות העולם הן בידיה, הנוקבא, והיא מביאה אותן לפני מלך העליון, ז"א. תאווה באה, כי באה לפני מלך העליון לזיווג, כדי להשלים רצונו של האדם המתפלל, למלא בקשתו.

.213 שאינה נמשכת בין אלו הממונים והמרכבות מיד ליד. אלא שהקב"ה נותן אותה מיד, משום כי כשנמשכת בין אלו הממונים והמרכבות, כמה הם בעלי הדין שניתן להם רשות לעיין ולהסתכל בדינו, מטרם שנותנים לו ישועתו. אבל מה שיוצא מבית המלך וניתן אל האדם, בין שהוא ראוי או אינו ראוי, ניתן לו מיד. וזהו, עץ חיים תאווה באה, שפירושו, שניתן לו מיד."

("ויַרְא את בנימין", מקץ)

מי שפותח פנייה לבורא, הבורא מקבל את הפנייה הזאת. איך האדם מרגיש זאת, זה כבר תלוי באדם.

שאלה: לפי הקטעים שקראנו בנושא עניית התפילה, האם תפילה מחייבת להיות באמונה מעל דעת, להתנתק מהתוצאות של התפילה, להתנתק מהבקשה?

לא, זה חצי עבודה ואפילו לא חצי, כי לא אכפת לך מה יהיה. אתה חייב להיות דואג ודבוק לתפילה, לבקשה ולתוצאה שאתה במיוחד מצפה.

תלמיד: ומה קורה שהתוצאה לא תואמת את הציפיות שלי?

סימן שלא ביקשת נכון, או שלא מגיעה לך תוצאה ממה שאתה מבקש, או שזה מגיע לך כדי ללמד אותך. אבל בכל מקרה אתה צריך להגיד תודה רבה, אני אלמד עכשיו שוב מה ביקשתי ומה קיבלתי, ומשני הדברים האלה אני ארצה יותר להבין את הבורא. מצד אחד ביקשתי ממנו את זה ואת זה מתוך הלב שלי כמה שאפשר, ומצד שני קיבלתי את זה ואת זה. מה הקשר בין שני הדברים האלה? כנראה שלבורא יש קשר בין מה שאני ביקשתי לבין מה שקיבלתי ממנו.

אבל אני לא מבין, נניח ואין שום קשר בין זה לזה. אז מה אני עכשיו אבקש, תסביר לי בבקשה מה הקשר בין הבקשה שלי לעניית התפילה שלך, ומה אני צריך לעשות כדי ללמוד מזה. או שאני צריך עכשיו לעשות את כל המאמצים כדי שאני ארצה מה שאני מקבל ממך, או שאני אתקן את עצמי עד שאני ארצה לפנות אליך עם בקשה חדשה שתוכל לענות עליה.

זאת אומרת אני רוצה במה שכבר יש לי, עליית התפילה ועניית התפילה, מזה נעשה יותר חכם, יותר קשור לבורא. הוא ענה לי, יפה שהוא ענה. עכשיו אני פונה אליו וממשיך הלאה, תסביר לי למה, כן ולמה לא וכן הלאה. לא לעזוב, לבורא אין בעיה לענות לכל אחד ולחנך כל אחד.

תלמיד: איך אני לוקח את הדוגמה של רבי אלעזר ורבי עקיבא, אלף אלפי הבדלות, כחומר לימוד והכוונה כך שזה חייב לכוון אותי לפנייה נכונה לבורא? איך אני לוקח את הדוגמה הזו שנתנו לנו המקובלים?

תענה לבורא בזה שאתה דורש לקבל ממנו הסבר. זאת הייתה השאלה שלי, זאת התשובה שקיבלתי ממך. מה אני צריך ללמוד מזה? וכן הלאה. תיכנס פנימה עוד ועוד, כמו ילד שלא עוזב.

שאלה: אתה יכול בבקשה להסביר את הקטע האחרון שקראנו?

זה לא חשוב. לא חשוב על מה מדובר, העיקר זה שאנחנו נמצא את דרכנו - לתת לבורא שאלה ולשמוע את תשובתן, תנסו להיכנס לדיאלוג עימו.

תלמידה: כל מה שכתוב כאן הוא אותו הדיאלוג שאנחנו מזככים עד שהתפילה הופכת להיות חדה?

זה לא אותו דיאלוג, אבל כאת בר בכיוון של אחת האפשרויות של איך לפנות לבורא.

תלמידה: יוצא שאנחנו מזככים את התפילה?

כן.

שאלה: האם סבלנות היא חלק מהתהליך הרוחני? מה התפקיד של סבלנות או מה הסבלנות שלנו בהמתנה לתגובה חזרה מהבורא בתוך התהליך הרוחני שלנו?

לא הייתי אומר שהסבלנות היא עיקר התכונה שהאדם צריך לרכוש, אלא העיקר זה הרצון, אנחנו צריכים רצון יותר גדול ואז הוא יתממש לנו כסבלנות.

שאלה: האם נכון בזמן התפילה להתכוונן על הכוח העליון מבחינת רצונות, ובצורה רגשית לנסות להרגיש את זה דרך הלב?

כן, זה מאד חשוב. חשוב להתכוונן תחת הבורא, להתאים את עצמך תחת הבורא.

שאלה: מצד אחד אנחנו אמורים לברך על הטוב ועל הרע ולהסכים לכל מה שהבורא שולח בתנאי שאנחנו זוכרים שזה ממנו. מצד אחר, אני צריכה לדרוש ממנו מה שאני רוצה, אפילו על עניינים גשמיים. יש לי כאן חוסר הבנה בעניין, מה לעשות?

אל תחפשי הבנה בצורה כזאת כי אנחנו תמיד נמצאים בשני כוחות מנוגדים, עביות והתלבשות, ואי אפשר לחבר את שניהם בצורה ישירה. לכן למרות שיש לנו כאילו דחייה, את מתקדמת בכל זאת על ידה לבורא וכן הלאה.

שאלה: בשיעורים האחרונים שמוקדשים לתפילה, הרבה פעמים מזכירים שהתפילה צריכה לבוא מהלב. מה זה המקום הזה בלב?

ממעמקי הרצונות שלכם.

תלמידה: זה יכול להיות ממרכז העשירייה?

כמובן. זה נכון.

שאלה: הכאב הוא סימן לכך שאנחנו לא נמצאים ברצון הנכון?

להיות ברצון הנכון זה שאני מגלה את הרצון בחיבור עם כל החברים, זה בשבילי הסימן. כי אני מרכיב את הכלי המשותף בין כל החברים, ואז בטוח מה שנגלה בהם, אני מגלה רצון המשותף שהוא הרצון הנכון.

שאלה: הבורא עונה הכי מהר על תפילת העני, הכי אוהב את תפילת הצדיקים בהתאם למה שקראנו בקטעים הקודמים. ואם הוא עונה על התפילה מאוחר, אז זה אפילו יותר טוב. כל הקטגוריות האלה או כל הנוסחאות האלה של תפילות הם קצת מבלבלות אותי כי אני לא יודעת לאן לשייך את התפילה שלי, האם היא תפילת עני, האם היא תפילת הצדיקים או האם היא תפילה אחרת. מה לעשות, האם להמשיך פשוט להתפלל כמו ילד ולצעוק כמו ילד או לנסות לחפש איזה סוג של תפילה יש לי?

הכי טוב שאת לא יודעת ואת מבולבלת וכל הזמן פונה כמו ילדה קטנה לבורא.

שאלה: מה הבורא מעדיף, שננדנד לו כעשירייה או שכל אחד ינדנד לו לבד?

אם מנדנדים כמו עשירייה שולם יחד אוחזים בשאלה אחת, בבקשה אחת, ודאי שזה עדיף והכי חזק.

תלמידה: לפעמים הבן אדם מנדנד ואז מגיע למצב שהוא כאילו נהיה כנוע, פתאום אין לו תקיפות. איך אנחנו יכולים לעזור זה לזה להחזיק תקיפות ולא לוותר?

על ידי זה שאתן מחוברות יחד, מדברות ביניכן, ופונות לבורא. תתארו לעצמכן שאתן בעשירייה, ומתוך העשירייה אתן פונות לבורא, והבורא נמצא לפניכן. תדרשו ממנו תשובות, תדרשו ממנו שינויים, שיעשה לכן רצונות חדשים, וכן הלאה. אדרבה, בבקשה, הכול לפניכן בנות.

תלמידה: אנחנו צריכות שתהיה בינינו קצת אהבה, איזה קשר, איזה חימום הלבבות לפני הפנייה? או שפשוט בצורה רשמית, כמו שאני פונה למשרד ככה לפנות לבורא?

מה שאפשר. עד כמה שאתן ביחד יכולות להתחבר, ומתוך החיבור ביניכן, מנקודת החיבור הזו לפנות לבורא. תעשו זאת, וזה בטוח נשמע.

תלמידה: לפעמים יש רגעים בעשירייה שהלבבות באמת מותכים ופורצת אהבה. ברגעים האלה הבורא יותר שומע, או שהוא שומע הכול אותו דבר?

לא, ודאי שבהתאם למה שאתן צועקות אליו, פונות אליו מהלב. הוא שומע לפי עומק ליבכן.

שאלה: דרך איזה ערוצים יכולה להגיע תשובה מהבורא לדרישה להסבר? אם המ"ן והמ"ד לא בהתאמה, זה יכול להיות בשכל ובלב, ופתאום זה מוסבר לחברה מי ומה, איך זה עובר?

אני לא יודע מה לענות על זה, תנסו לברר בעצמכן.

שאלה: למה תפילת הצדיק זה מה שהבורא הכי רוצה?

כי הצדיק לא מבקש עבור עצמו, אלא עבור הזולת.

תלמידה: אבל צדיק זה אומר שהוא גם מצדיק. את מה הוא מצדיק, את מה שהבורא שולח, או את מה שהוא רואה בחברים, בעשירייה?

את יחס הבורא אליו, ויכול להיות שאפילו את כל הבריאה הוא מצדיק.

שאלה: עכשיו אנחנו מתחברים בשיעור, מרגישים את גדלות הבורא, ובכל העשיריות עושים אותו הדבר. במשך כמה זמן המצב הזה נשמר, ואחרי כן זה עובר. איך לעשות כך שהמצב הזה ישמר באופן קבוע, או שזה בלתי אפשרי?

תתחזקו אותו בעצמכן.

תלמידה: איך לחזור אליו מחוץ לשיעור. תכף יתקשרו אלי מהעבודה, אני אשכח מזה. וכשארצה לחזור כבר לא אוכל, מה עושים?

תתמכו בעצמכן במצב הזה, תחפשו איך.

תלמידה: זה משהו אינדיבידואלי?

זה קבוצתי, אבל יכול להיות גם אינדיבידואלי.

שאלה: כשמקבלים תשובות באופן קבוע מהבורא, והבורא ממלא אותך ואת כל העשירייה, איך לחלוק את ההרגשה הזאת של הבורא?

תפתחי את הלב לעשירייה.

שאלה: הרגע אמרת להצדיק את הבורא. מה זה אומר להצדיק אותו, סתם להודות לו?

להצדיק את הבורא זה אומר, להחשיב אותו כצודק בכל פעולותיו.

תלמידה: כלומר אני פשוט מודה, וממשיכה לעבוד?

שיהיה כך.

שאלה: יש כאן פשוט רצון שמימי שלנו, רצון עצום. איך אנחנו יכולים להגיע לחיסרון משותף של כל הנשמות שלנו, כדי שנוכל להצטרף לבורא בצעקה, בזעקה עצומה?

אתה צודק, ואתה מדבר יפה מאוד. צריכים לממש את זה, וזה מה שאנחנו לומדים. אתה מדבר יפה, במילים יפות, אני מוכן להתחבר אליכם.

שאלה: האם מטרת התפילה היא להגיע למצב שאני עבור האהובים שלי, והאהובים שלי עבורי. כלומר אני מתפלל עבור האחרים, והאחרים מתפללים עבורי, וכך איכשהו אנחנו יוצרים תפילה משותפת?

אפילו כשהאחרים לא מתפללים עבורי, אני רוצה להתפלל עבורם.

שאלה: הסברת את תפילת הצדיק, אנחנו רוצים לדעת מה המשמעות של להצדיק את הבריאה?

להצדיק את הבריאה, זה לראות בכל הבריאה, ואפילו בכל אחד ואחד, פעולות נכונות, וצודקות של הבורא. שכולם נמצאים עד גמר התיקון. זה נקרא להצדיק את הבורא בכל כוחו של האדם.

קריין: אנחנו ממשיכים "מי שליבו טרוד".

מי שליבו טרוד

".713 לעולם יסדר אדם שבחו של אדונו, ואח"כ יתפלל תפילתו. מי שליבו טרוד ורוצה להתפלל תפילתו, או שהוא בצרה, ואינו יכול לסדר שבחו של אדונו, מה הוא?

.714 אע"פ שאינו יכול לכוון את הלב והרצון, למה יגרע סדר שבחו של ריבונו? אלא יסדר שבחו של ריבונו, אע"פ שאינו יכול לכוון, ואח"כ יתפלל תפילתו. כמ"ש, תפילה לדוד, שִמעה ה' צדק, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. בתחילה אמר, שִמעה ה' צדק, משום שסידר שבח של ריבונו. ואח"כ, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. מי שיכול לסדר שבח של אדונו ואינו עושה, עליו כתוב, גם כי תרבו תפילה אינני שומע."

("דן ידין עמו", ויחי)

שאלה: בקשר לעבודה עם התפילה. אם מתגלה חיסרון מהעשירייה שלי, האם לבקש בצורה ישירה, לתאר את העשירייה בפנים, או ללכת עם החיסרון הזה לעשירייה, או להעלות אותו עם העשירייה?

תנסו כך, תנסו כך, ותלמדו.

שאלה: האם אפשר להגיע למצב כזה שכל העשירייה תרגיש את התשובה?

כן, אבל אני חושב שאנחנו עדיין לא שם. אנחנו עדיין לא נמצאים ברצון אחד, בלב אחד.

תלמיד: פשוט כל יום אנחנו בונים בקשה משותפת בעשירייה, וכביכול היא הולכת אל תוך הריק, הבקשה הזאת כל פעם.

זה רק נראה לך שהיא הולכת אל תוך הריק, היא פשוט עדיין לא נותנת את תוצאתה.

תלמיד: על מה לכוון את היגיעה שלנו עכשיו, כדי שהעשירייה באמת תרגיש את התשובה כמשהו מחובר, מאוחד לכולם?

בשביל זה אתם בעשירייה צריכים להתחבר, במה שאתם רואים שצריך לעשות. במקרה כזה תפנו לבורא כאחד שלם, ועל זה בהכרח הבורא יענה. ואתם בהכרח תרגישו את זה.

תלמיד: ואנחנו נרגיש את זה כשינוי של מצב בעשירייה?

כמובן. כבר יהיה לכם יחס שונה זה כלפי זה, וכלפי הבורא.

שאלה: האם תפילת הרבים תלויה בכוח החיבור, להתחבר ברצון אחד עם הבורא?

כמובן שזה תלוי.

תלמידה: מה זה אומר לפתוח את הלב לעשירייה? מה הפעולה הזאת?

להתקרב לחברות שלך, ומתוך החיבור הזה לפנות לבורא.

שאלה: אמרת שלהצדיק את הבורא משמע ממש לתאר לעצמך שכולם בגמר התיקון, כולם מתוקנים. כשאתה נכנס לתוך זה כעבודה, אתה קודם כל מגלה שאתה לא יכול להימצא בזה הרבה זמן, ואתה גם מבולבל, אתה לא יודע איך לפעול בעולם שבו כביכול כולם מתוקנים. מה הצורה הזאת של העבודה?

לא דיברתי על זה. אתם יכולים לתאר לעצמכם מצב כזה לכמה רגעים וזהו, אחר כך יעלו בכם רשימות אחרות, שיראו לכם את עומק השבירה והדחיה שלכם זה מזה וכן הלאה.

תלמיד: זו בדיוק השאלה, זה עובד בזמן השיעור, או במפגש עם העשירייה איכשהו אתה עוד יכול להחזיק בזה אבל זהו, זה מין מתח עצום.

נכון. נכון מאוד.

תלמיד: אז מתוך המילים שלך נראה כאילו שהצדיק, זה שמצדיק את הבורא, נמצא כל הזמן בתמונה הזאת, לא חשוב מה הוא חושב ומרגיש, כלומר תמיד ובכל מקום.

זה רק נדמה לך. על זה נאמר "אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא", כלומר באופן קבוע האדם עולה ונופל. אז אין מה לחשוב שיש אנשים שנמצאים במצב הזה באופן קבוע, אלא רק בגמר התיקון. אם יש מצב כזה, ואנחנו נשיג אותו, אז אנחנו נגלה אותו, ועד אז כל הזמן יהיו לך עליות וירידות, וגם עליהן אתה תשמח.

תלמיד: עוד חידוד קטן. כשאתה לא נמצא עם החברים במפגש עם העשירייה, צריך לנסות להחזיק את התמונה הזאת?

תנסה, צריך ללמוד את כל הדברים האלה, צריך ללמוד את כל הדברים.

שאלה: בשיעורי בוקר אנחנו לומדים איך התפילה שלנו משפיעה על כל העולמות ואיך הכול משתנה בהתאם לשאלות והבקשות שלנו. איך אנחנו יכולים לשמוע את התשובות? כיוון שאתה אומר שהתשובה תמיד קיימת, רק אנחנו לא שומעים אותה. אז איך להתכוונן לתשובה? במה התשובה יכולה להתבטא בעשירייה?

כאשר העשירייה מחוברת, פחות או יותר, היא כבר מתחילה לשמוע. ואם האנשים לא מתאימים את עצמם אחד לשני, הם לא מתאימים את עצמם גם לבורא, כיוון שהבורא לא קיים, כי הבורא זה מה שמתגלה בעשירייה.

תלמידה: זה מתבטא בשינויים בעשירייה?

התקרבות, והתקרבות.

שאלה: אני יודע שאנחנו צריכים לסדר את שבחו של הבורא לפני שנתפלל. האם יש הכנות נוספות בטרם נגיע לתפילה, האם יש סדר מסוים בטרם נגיע לתפילה? בטרם נפתח את הלבבות שלנו? חוץ מלסדר את שבחו של אדונו כדי להגיע לתפילה הנכונה?

רק חיבור, רק החיבור בינינו מעל כל ההבדלים.

שאלה: במהלך הדיאלוג עם הבורא אנחנו מגלים עד כמה אנחנו הפוכים לו. האם הגילוי הזה הוא סוג הקשר בינינו לבורא בתהליך התיקון?

בוודאי, אפילו במשפחה אנחנו רואים אם הבעל והאישה נמצאים בריב, בכל זאת זה קשר. יותר גרוע כשהם כבר לא רוצים לריב, וכל אחד מרגיש את עצמו רחוק מהשני. אבל בינתיים אם יש ביניהם סכסוך, זה כבר סוג של קשר.

שאלה: אם יוצא מהמאמר שאי אפשר להצדיק את פעולות הבורא, האם יותר טוב מיד לבקש עזרה מהעשירייה שהחברות יתפללו עבורך?

כן, זה טוב. הכי טוב זה לפנות לעשירייה לעזרה, בכלל, ברוב המקרים זה מאוד עוזר. את צריכה לבטל את עצמך כלפי העשירייה, את נותנת לעשירייה סיבה להתחבר, ומתוך זה יוצאים כל יתר הדברים. זה המצע הטוב ביותר, זו ההחלטה הטובה ביותר, והפתרון הטוב ביותר לכל הבעיות,.

קריין:

כך עולה המ"ן ממדרגה למדרגה

"715. בהתעוררות של מטה ע"י הקרבת הקורבן, מתעורר ג"כ למעלה. וכן גם בהתעוררות של מעלה אל העליון ממנו, מתעורר העליון ממנו. עד שההתעוררות מגיע למקום שצריכים שם להדליק את הנר, והוא נדלק.

ונמצא שבהתעוררות העשן, העולה מקורבן שלמטה, נדלק הנר למעלה, הנוקבא. וכשנר הזה נדלק, כל הנרות האחרים נדלקים, וכל העולמות מתברכים ממנו. נמצא, שהתעוררות הקורבן הוא תיקון העולם, וברכות העולמות כולם.

כי התחתונים, שבעולם עשיה, אינם יכולים להעלות מ"ן ישר לזו"ן דאצילות, אלא רק למדרגה עליונה הסמוכה לה. ואותה מדרגה מעלה ג"כ לעליונה הסמוכה לה. וכן עולה המ"ן ממדרגה למדרגה, עד שהמ"ן מגיעים לזו"ן דאצילות.

ע"כ נאמר, שבהתעוררות של מטה ע"י הקורבן שהתחתונים מקריבים בעולם עשיה, מתעורר ג"כ למעלה, שמתעוררים המדרגות שבעולם היצירה, להעלות המ"ן שקיבלו מעשיה אל עולם הבריאה. ובהתעוררות של מעלה של מדרגות הבריאה, אל העליון ממנו, אל עולם אצילות, מתעורר העליון ממנו, עד שמגיע המ"ן אל הנוקבא, ומעלה המ"ן לז"א. והיא מאירה ממנו. להדליק את הנר, פירושו לייחד הנוקבא, שנקראת נר, בז"א, כדי שתקבל ממנו אור, שנבחן שנדלקת ממנו.

.716 איך נעשה זה? התחיל עשן הקורבן לעלות, אלו צורות הקדושות הממונים על עולם העשיה, מיתקנות להתעורר להעלות מ"ן, ומתעוררות למדרגות שמעליהן בעולם היצירה, בתשוקה עליונה, כמ"ש, הכפירים שואגים לטרף. ואלו שבעולם היצירה, מתעוררות למדרגות עליונות שעליהן בעולם הבריאה, עד שמגיע ההתעוררות למקום שצריכים להדליק את הנר, כלומר, עד שרוצה המלך, ז"א, להתחבר במטרוניתא, הנוקבא."

("דן ידין עמו", ויחי)

שאלה: כשאנחנו מסיימות לכתוב את התפילה שלנו, לפי התרגיל שנתת לכתוב את התפילה פעם בשבוע. איך לעבוד עם התפילה, אם לא כל החברות מרגישות את התפילה בצורה שלמה, ואפילו חלק מחברות כבר לא מצליחות להתפלל?

צריכים להתאסף כולנו יחד, כל הקבוצה, ולדבר על זה. ולתת עצות זו לזו, ולהחליף התרשמויות. אני חשבתי כך, והיא חשבה כך. אם כל הבנות מתאספות ומדברות על זה, בטוח יצא מזה משהו משותף. תרשמו את הדברים שאתן חושבות יחד, זה יהיה כמשלוח לבורא, ותאמינו לי שאתן תקבלו תשובה. כל אחת וכולכן יחד תרגישו שעשיתן איזו פעולה משותפת, והבורא עונה לכם.

תלמידה: יש חברות שמרגישות ירידה גדולה ולא יודעות לבקש עזרה. מה אפשר לעשות עם זה?

לנסות להתפלל עבורן, לבקש עבורן. למה אנחנו לא מצליחים? כי כל אחד מבקש עבור עצמו. פונים לבורא, ומבקשים ממנו "תעזור לי, תן לי" וכן הלאה ולכן זה לא עובד. אם מישהו יבקש במקומי, זה יעבוד. ואני אבקש במקומו, עבורו, וכך כל אחד מבקש עבור האחר, ואז כולנו נצליח. תנסו. בסדר? אני אתפלל עבורך, ואת עבורי. סכמנו?

טוב, בזה נסיים להיום, ועד מחר שיהיה לכם כל טוב, תתפללו לבורא, ותבקשו שינוי בכל מה שאתם רוצים. אבל יחד, ושינוי לטובה, לא לרעת אף אחד, רק לטובה. ואתם תראו שבאמת העולם יתחיל להשתנות. אתם תתחילו לראות בו שינויים טובים.

(סוף השיעור)