שיעור בוקר 25.01.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר חדש בנושא: תפקיד עם ישראל - איחוד יהדות ארה"ב

קריין: אנחנו נפתח את השיעור שלנו בשאלות בנושא ספר חדש שיעסוק בתפקיד עם ישראל בדגש על איחוד יהדות ארצות הברית.

אחרי הספר הראשון שיצא "הבחירה היהודית, איחוד או אנטישמיות", עומד לצאת ספר חדש שני והחברים שעובדים עליו הכינו מספר שאלות, נתחיל ברקע על הספר.

תלמיד: עוד לא ברור כל כך איך זה יתפתח אבל בשלב ראשון התחילו כל מיני מחשבות ושאלות, בספר הראשון היהודים קיבלו מסר שהם צריכים להתאחד כדי להציל את עצמם כי זה הפתרון לכל הבעיות, ואז עלו כל מיני שאלות איך עושים את זה, מה זה אומר להתאחד, איך מתאחדים, איך מאחדים קהילה שלמה, איך מאחדים את יהדות ארצות הברית, שיש בה כל כך הרבה גוונים ופלגים.

התחלנו לדבר ולנסות להבין מה זה אומר ובעיקר לנסות קודם כל לקבל כיוון מרב ואז פשוט הכנו כמה שאלות, ניסינו ככה לתמצת אותן ולהפוך אותם לכמה שיותר ממוקדות, צריך עוד להרחיב, כל שאלה כזאת בטח אפשר להרחיב, ולשאול שאלות מתוך השאלות האלה וכן הלאה.

אבל פשוט צריך להתחיל לעשות את הבירור ומתוך זה שיאמרו דברים בשיחות ובשיעורים אז אנחנו מקווים שנוכל באמת לצאת עם חומר חדש שמסביר איך משיגים איחוד בתוך חברה שלמה, בתוך מדינה שלמה, בתוך עם שלם.

האמת שלא עברתי על השאלות האלה, רק קיבלתי אותן ומיד שלחתי לדודי שיכין אותן לשאול בזמן השיעור, שאנחנו נדון עליהן, בטוח שהגישה שלנו צריכה להתפתח לכיוון הזה, ונשתדל להיות מוכנים ולענות על השאלות מסוג זה ואחרות.

אז בואו נשמע וכולנו נחשוב איך אנחנו מתמודדים עם השאלות המופנות אלינו.

שאלה: אז שאלה ראשונה באמת, אם מטרת הספר הראשון, "הבחירה היהודית", הייתה להראות את הקשר בין האנטישמיות וחוסר חיבור בין יהודים, שזה נובע כתוצאה מזה אז איך אתה רואה את מטרת הספר השני, ספר ההמשך? מה המסר הבא שצריך לבוא בסדרת המסרים?

התפתחות של אותו המסר, אני חושב שהספר הראשון לא עסק במימוש, הוא נתן רק הוכחות היסטוריות וסיבות למה העם הזה סובל כל הזמן, מה רוצים ממנו כל העמים האחרים ומה בעצם אנחנו רואים מההיסטוריה, שכל פעם כשהוא היה באיחוד הוא היה מצליח וכל פעם שהיה בפירוד הוא היה מפסיד, ולכן אנחנו לא מסתמכים על הנביאים וכתובים, אלא אנחנו באים מתוך ההוכחות בשטח, ושל חכמת הקבלה אפשר קצת אבל בכל זאת אנחנו רוצים להיות כמה שיותר מציאותיים.

ואז יוצא שאחרי שאנחנו ראינו ששלום העולם תלוי בחיבור בעם ישראל, ממש של כל העולם, אולי עד צריכים להרחיב בזה, אבל בטוח שכך זה, ושלום עם ישראל תלוי בחיבור בו, על ידי זה שהעם הזה שלם, האור העליון מופיע דרכו לכל האנושות, אז אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יכולים לממש, לקרב למימוש את כל החוקים האלה.

יש לך את חוק טבע שבעצם יוצא מהספר הראשון, והספר השני הוא כבר לא "הבחירה היהודית" אלא אחרי הבחירה, כשכבר יודעים במה היא, איך לממש אותה בפועל, שבאמת במדינה כזאת כמו ארצות הברית או בכלל כל העולם, ישנם כל כך הרבה פלגים, רצונות, מדינות, כל אחת עם שלה וכן הלאה, איך אנחנו מגיעים למימוש לפחות איכשהו בהסברה? יש כאן עבודה שקשה לתאר לעצמנו איך להתחיל אותה, מצד אחד, מצד שני ברור שאנחנו לא יכולים להתחיל מקצה העולם, אלא רק ממרכז הבעיה במקום ששם היא נמצאת, היינו מארצות הברית ואפילו לא מישראל כי בישראל לא מורגשת אנטישמיות וישראלים לא דואגים לזה אלא ההיפך, הם כאילו אומרים, בסדר גמור, עכשיו יבואו מכל העולם ותהיה כאן מדינה יותר חזקה, יותר עשירה והנדל"ן יעלה, כך מישהו חושב ומישהו אחר חושב שאז כוח האגרוף יעלה וכן הלאה. זאת אומרת לישראלים אין בינתיים מה לפנות, אני לא עקבתי אחרי השבוע שהיו כאן כל הנציגים מכל העולם, אבל ברור לי שזה הכול כבר הלך ונשכח, בקשר לשואה וכן הלאה.

לכן השאלה העיקרית היא איך אנחנו פועלים במיוחד בתוך ארצות הברית בלהגיע ליהודים עם ההסבר שמתאים להם ויכול להתקבל נכון. כי זו לא פנייה ליהודים שמגרמניה, מצרפת, באנגליה, גם כן לא כל כך ליהודי רוסיה כי שם זה לא רלוונטי, כמות האנשים בכלל, הבעיות הן לגמרי לא בגודל כזה, אז נתחיל.

תלמיד: אז מה זה בעצם המימוש היהודי, אחרי הבחירה היהודית באחדות מה זה המימוש היהודי?

איך אנחנו כחלק מישראל, אומנם שאנחנו מפרשים בצורה אחרת מה זה ישראל, בצורה הרוחנית, כל העולם חוץ מאיתנו נמצא בגשמיות ומפרש את כל המונחים שלנו בצורה הגשמית, אז איך יוצא שאנחנו מהצורה הרוחנית מבינים את הבעיה ומורידים אותה ואת הפתרון שלה לעולם הגשמי, ומשתדלים לממש את הייעוד שלנו. כי בסך הכול גם מבחינת המימוש, אנחנו צריכים להבין שאנחנו רוצים להגיע לדבקות, וכל האנושות חייבת להיות גם כן בזה.

איך אנחנו אם כך מושכים את כל האנושות לדבקות? על ידי זה שאנחנו מעוררים את עם ישראל קודם כל בכללות, ואת אלו שמצטרפים מבחינה אידיאולוגית לאותה הדבקות שהם מאומות העולם, עליהם זה ברור שהם נקראים ישראל, ישר א-ל מבחינה הרוחנית וגם אנחנו איתם. אלו שלא שייכים לזה אבל בכל זאת הייתה להם עלייה רוחנית פעם, ויש להם רשימו בנשמה, בכלי הרוחני מזה שהיו פעם בהתעלות רוחנית ונפלו, והיום יכול להיות שהם הפוך אפילו מהעלייה ההיא הרוחנית ונמצאים בשפל המצב, בכל זאת עלינו לנענע אותם כי הרשימות ההן בכל זאת צריכות להתממש.

אז יש כאן עבודה שאנחנו צריכים לעשות כי מעוררים את התיקון לשניים, אותם האנשים שהם שייכים לרוחניות שזה גם יהודים וגם לא יהודים כאחד, לא חשוב מי כן ומי לא, אלא אנחנו מחשיבים אותם לפי הרשימות שמתעוררות בהם, ואותם אנשים שהם פורמאלית לפי תעודת הזהות שלהם, אם אפשר לקרוא להם כך, יהודים, אבל בעצם זה לא לפי תעודת זהות, אלא לפי הרשימות שהיו פעם בתיקונים יחסית ומאז נפלו, מזמני בית המקדש הראשון ונמצאים בגלות, מה שנקרא, מרוחניות. מה אנחנו עושים איתם, איך אנחנו מגיעים אליהם? איך אנחנו מסבירים להם שחיבור פועל להצלה הגשמית שלהם? קודם כל את זה כי זה אקטואלי ממש, וגם להתפתחות הרוחנית שאנחנו חייבים לספק, זה הכול.

תלמיד: יהודי ארצות הברית הם מיליונים, מי קהל היעד העיקרי שאתה פונה אליו?

אין לי מושג, אני לא רוצה עכשיו לדון על בזה, אני רוצה לברר את זה, אני פונה לכולם, איך לפנות לכולם אני לא יודע, אולי באמת צריכים קודם לפנות לאלה שגרים בניו יורק או לאלו שעובדים בהי טק או לאלו שהם בעלי תקשורת או ההיפך, אלו שחיים שם בדרום, אני לא יודע, יש ביניהם שוני גדול אבל לי אין מושג, ואני לא רוצה עכשיו לחשוב שאני מבין את הבעיה, אני מבין שאני לא מבין.

תלמיד: איזו פעולת חיבור נדרשת מהם, איך היית מגדיר נכון את פעולת החיבור שנדרשים לה?

בינתיים לא פעולת החיבור, אלא בינתיים שהם יבינו כמו שכתוב בתורה, שלא יעזור לך להסתתר, לא יעזור לך לברוח, הבורא ימצא אותך בכל פינה, בכל מקום ויביא אותך למקום הנכון, ואנחנו רואים שזה ככה קורה ולכן אנחנו צריכים להסביר להם שנמצאים בכל זאת באותה בעיה כמו לפני אלפי שנים, כמו עכשיו, כמו לפני השואה, אחרי השואה, אנחנו נמצאים באותה הבעיה ולא ניתן לפתור אותה אלא כחוק הטבע.

שאלה: אנחנו ממשיכים את הקו הזה של האנטישמיות כמוטיבציה המרכזית לחיבור, האיום של האנטישמיות?

כן, כי זו הסיבה שבגללה אנחנו בכלל פותחים בעניין, אם לא האנטישמיות לא היינו יכולים להתחיל לגלות את הבעיה, ולהתחיל להסביר הפתרון שלה.

תלמיד: יש חסרונות מסוימים בתוך הקהילות היהודיות, אם מדברים ספציפית על קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות, וכבר זמן מה אני רואה הזדמנות לפנות אליהם ולהשתמש בחיבור כדרך לעזור לחבר את הקהילה המתפוררת שלהם.

יכול להיות שבדרך נראה את ההזדמנויות האלה, עכשיו בינתיים אנחנו מדברים על גישה כללית, מתחילה למגמר, כך נתחיל. בעיני בינתיים הרפורמים, הקונסרבטיבים, וכל מיני סוגים כאלו ובתוכם יש כמה וכמה, אני עדיין לא נוגע לא בחלוקה ביניהם, לא בגישה אליהם. בואו נראה משהו כללי ואחר כך נראה איך את הכללי הזה אנחנו יכולים להתאים לכל מקום.

תלמיד: יש פילוגים שהתפתחו כתוצאה מאמונות בתוך תנועות מסוימות בקרב יהדות ארצות הברית וזה כבר עובר מדור לדור. השאלה היא באיזו מידה צריך להתייחס לאותן מחלוקות, לאותם פילוגים ולצורך להתגבר עליהם ולמצוא איזה פתרון אחד ברור?

אצלי יש פתרון לכל דבר, אתה יודע איזה? פתרון כללי לכולם, "אני לא יודע", זה הפתרון שלי. אני לא קופץ לשאלות כמו שאתה אומר. זה כמו שרב"ש אומר, שחולה נמצא על שולחן הניתוחים ויש לו בעיה אחת אבל הוא אומר שיש לו גם פצע ברגל. אני עכשיו לא מגיע לזה, אני קודם כל רוצה לדעת את הדבר הזה בכללות, מה עושים. אין לי מושג, אם אתה שואל. ואני לא רוצה לשמוע אף אחד מהמומחים כי כל המומחים האלה הם "חכמים בלילה" מה שנקרא. להיעזר בהם אולי כן, לשמוע על פתרון, לא.

תלמיד: מניסיוני בהתמודדות עם הרבה מאוד סוגים של יהודים בארצות הברית, יהודים שונים נמשכים לנושאים שונים, אם תדבר על דברים מסוימים חלק מהיהודים אפילו לא יקשיבו, אחרים ירצו לדון בזה.

אני לא רוצה עכשיו לדון בשאלות האלה. אני על זה לא רוצה עכשיו לדבר. רוצים לשמוע, לא רוצים לשמוע, זה לא העניין עכשיו. בוא נעבור על השאלות שלך בצורה כללית, ולא ניכנס לתוך השאלות האלה בצורה ספציפית, הם ישמעו, הם לא, זה יהיה מתאים להם, זה לא יהיה מתאים להם. אנחנו צריכים קודם לראות את הבעיה בכללות ואחר כך להיכנס לפירוט.

שאלה: אתה יכול להגדיר את הבעיה?

עצמה?

תלמיד: כן.

את הבעיה עצמה כן. היהודים לא מאמינים שזו בעיה רצינית ובעיית הטבע, אלא חושבים שזה זמני והיא יכולה להיפתר על ידי שינויים קוסמטיים בחברה, על ידי חוקים מסוימים שיקבעו בבית הנבחרים או משהו שם. הם לא מבינים שהמצב הזה הוא מצב של הטבע, זה לא העולם שלנו אלא הטבע הכללי הגלובלי. ולפתור את זה אפשר רק אם אנחנו מסתכלים בצורה כזאת על התופעה הזאת, ומגיעים לפתור אותה בצורה שאנחנו משנים את הטבע, את היסודות האלה בטבע, את ההתמודדות בין על מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

היהודים צריכים להיות ככוח המקשר בין שני הכוחות הללו. ואם לא יעשו את זה אז לא יעזור לך שום דבר. כל האורתודוקסים למיניהם וסוגים אחרים שם, זה לא יעזור עד כמה שהם יתפלגו כך או יתחלקו כך או יתחברו כך או כך, זה לא יעזור. אני לא מדבר עליהם בכלל, הם לא הנושא, הנושא הוא חוק הטבע. נוכל להסביר קודם כל שהם חייבים לקיים אותו אז נצליח, לא נוכל להסביר, יאכלו אותם והם יאכלו זה את זה.

תלמיד: אז מה הפתרון, הסברה שיש חוק טבע?

כן, קודם כל צריכים להסביר שהאנטישמיות זה חוק הטבע ולא שזה תלוי באיזו קבוצה או תנועה פשיסטית, אנטישמית, ויש עכשיו אפרו אמריקאים ששייכים לזה או אחרים. זה הנושא שמלווה את עם ישראל מפני שהוא צריך להיות ביסודו ישר א-ל, ואם הוא לא מכוון לזה אז מתעוררים כוחות טבע חיצוניים בעולם הזה שהם כשליחים של אותו כוח עליון, ואז הם מעוררים את עם ישראל לחזור לאט לאט ולהתקרב לתפקיד הטבעי שלו.

תלמיד: ובאותה נשימה שאדם שומע על התפקיד שלו ומקבל את המודעות שהכול זה חוק טבע, הוא כבר שואל את עצמו לאן אתה מושך אותי.

אני מושך אותו למצב פשוט, שאנחנו חייבים להיות מחוברים. התוצאה מחוק הטבע היא שאנחנו צריכים להיות מחוברים. לא דורשים מאיתנו שום דבר חוץ מזה בינתיים, בפרט מעמך. מעמך לא דורשים קשר עם הא-לוהות, כוונות על מנת להשפיע, לעלות למעלה מהדעת, להתעלות למעלה מעל מנת לקבל, לא דורשים את זה מהעם. מהעם דורשים רק התקרבות והתקרבות מאין ברירה, אבל להבין שמאין ברירה כדי לשמור על עצמינו, על חיינו וקיומנו, אנחנו צריכים להיות יותר קרובים זה לזה.

כמו שהחיות מתקרבות בעת צרה נגיד כדי להינצל מזאבים שעוקבים אחר העדר, כך הן עושות, אז גם אנחנו צריכים כך לעשות. ההסבר יכול להיות פשוט מאוד אבל הוא צריך להיות גם מלווה בהסברה שאלה חוקי הטבע, ואנחנו לא יכולים לברוח מזה ולא יעזור לנו לקנות משטרה או אפילו צבא או להמציא איזה חוקים חדשים בחברה. זה לא יעזור, אלה דברים חיצוניים שלא יעבדו, אלא יעבוד רק דבר אחד, החיבור בינינו.

תלמיד: כשיש מקרה אנטישמי או יש איזו מלחמה אנחנו יודעים את חוקי הטבע, אנחנו מתחברים בצורה טבעית.

אני לא רואה שככה זה פועל, אבל נגיד שכן,

תלמיד: אם כך, על איזו מסגרת של חיבור אתה מדבר?

אני מדבר על מסגרת חיבור שלא קמה כתוצאה מהמכות וגם לא ראינו את זה בשואה. לא ראינו שהיהודים מתוך הצרות הגדולות האלה התחברו, אלא הם פשוט ירדו לדרגה שכל אחד נפל וזהו. אנחנו צריכים להבין שכל ההסברה שלנו צריכה להיות לקראת החיבור, שלא יעזור לך שום דבר. וזה שמתחברים מתוך צרה, אנחנו רוצים שיתחברו לפני הצרה, ומספיק שחכם עיניו בראשו והוא רואה מראש איזו צרה והוא כבר יודע איך להתגונן, איך להיות קשור אליה נכון, זאת אומרת להעמיד את עצמו בצורה כזאת שהוא מוכן לקבל אותה או אפילו לבטל אותה מראש. כל האפשרויות האלה נתונות לנו.

תלמיד: מה זה חיבור לפני צרה?

חיבור לפני צרה זה שלא הצרה היא הגורם לחיבור ואפילו לא איום של צרה גורם לחיבור, לא מכוח הרע אלא מכוח הטוב אנחנו מתחברים. שאנחנו על ידי ההפצה, על ידי ההסברה מגיעים לעם ומסבירים לו שכדאי לנו להיות מחוברים כי על ידי זה אנחנו משיגים חיים אחרים.

תלמיד: אתה יכול להסביר חיבור כזה? זה לא ברור.

חיבור טוב.

תלמיד: מה זה חיבור טוב?

שעם ישראל מבין שלפי הטבע שלו הוא חייב להיות כקבוצה אחת. ובקבוצה הזאת חייבים להיות כאלו וכאלו חוקים, וצריכה להיות תמיכה הדדית, ובחיבור הזה "איש את רעהו יעזורו" ו"כל ישראל חברים" וכולי וכולי. בסך הכול צריכים את מה שכתוב בתורה שלנו לקיים בחברה האנושית.

תלמיד: חברי בני ברוך, הכלי העולמי מתחברים סביב הרצון לגלות את הבורא, זה ברור, סביב מה יתחברו האנשים בלי נקודות שבלב, על איזה חיבור אתה מדבר?

נקודת החיבור צריכה להיות כללית לכל העולם, לכל האנושות, ועם ישראל חייב להיות החלוץ, הראשון כדי לבנות את הנקודה הזאת, לקבוע מהי ולהסביר אותה לכולם. להראות לכולם שאין ברירה, שאנחנו צריכים להיות מחוברים, ושזו לא איזו אידאולוגיה או פילוסופיה אלא זה חוק הטבע. והעולם שלנו כולו על ידי המכות מכל הכיוונים מראה לנו שכנראה שזה כך.

תלמיד: אני לא שואל על החלק החלוץ בישראל אלא על יהודי ארצות הברית. איזה חיבור טוב הם צריכים לעשות? איזו פעולה קונקרטית, מעשית, באיזו מסגרת?

את זה אנחנו צריכים להסביר ולהשתדל להראות להם ולייצב להם את זה. אין דבר מוכן, שום דבר לא מוכן.

תלמיד: מה הסימנים, האינדיקציות לחיבור מוצלח, שאם אנחנו נעשה כך וכך זה יהיה חיבור מוצלח?

הסימנים של חיבור מוצלח הם בתוצאה, שאנחנו מיד נרגיש עד כמה השנאה מתוך העמים בכלל ומתוך העם האמריקאי בפרט יורדת עד שנעלמת והופכת להיות אפילו לעדות. כמו שכתוב גם בסוף הקדמה לספר הזוהר, שאומות העולם גם מתחילות להתחבר, להצטבר סביב ישראל.

תלמיד: מה צריך לקרות כדי שיפעל אור התיקון על היהודים, על הקהילה היהודית?

הם צריכים לדעת שעל ידי הנטייה לחיבור הם מעוררים את כוח הטבע, הכוח החיובי, שהוא פועל עליהם בינתיים בצורה שלילית מפני שהם מפגרים בחיבור, והחיבור בעולם שלנו הוא הצורה ההכרחית של התפתחות הטבע, האבולוציה. ואנחנו רואים בעולם שלנו עד כמה שום צורות, מוסדות, תנועות, לא יכולים להתקיים מפני שהחיבור שאנחנו יכולים להציג, לייצב, להציע הוא חיבור אגואיסטי, ולכן אין בו שום בר קיימא.

ולכן על מה שאנחנו בסך הכול מדברים, אנחנו מדברים על חוק הטבע שחייב עכשיו בזמננו, זה נקרא הדור האחרון, להיכנס לחברה האנושית, אחרת החברה הזאת מתקרבת להשמדה, לא של יהודים, אלא השמדה כללית שלה. שרק בעיות וייסורים גדולים מאוד הם יחייבו אותם אחר כך לקום, ואולי שוב במשך אלפי שנים להתפתח עד שיקיימו אולי אז, אם לא מלחמת עולם רביעית, יקיימו את החוק של החיבור.

תלמיד: בארצות הברית לכל חלק באוכלוסייה היהודית יש ארגונים משלו, יש גם ארגוני גג כאלה שעוטפים את כל הקהילות. נכון להיום אנחנו לא רואים שיש ירידה באנטישמיות, זאת אומרת שארגוני הגג האלה לא עובדים בצורה נכונה.

הם לא יכולים אחרת, פשוט אין להם מושג לאיזה כיוון הם צריכים לעבוד. יש להם כסף, והם חושבים שעל ידי משטרה, על ידי רב ובריח, סורגים וכל מיני כאלה פעולות הם יכולים לשמור על עצמם.

שאלה: מה הצורה הנכונה שארגוני הגג האלה יכולים לעבוד בה?

אני לא יודע. אני רק שמעתי מהם, אני לא מכיר אותם, אני לא חושב שהם מסוגלים. אני גם לא ראיתי בזמן השואה באירופה שהם רצו משהו לעשות ועשו.

תלמיד: אז היום על מה הם צריכים להתכוונן לפחות, מבחינת המסר שלנו?

לשמור על היהודים מהמכות. אבל הם רוצים שהשמירה הזאת תתקיים בצורה חיצונה, מה שיש בידיהם. בצורה הפנימית כמו שאנחנו ממליצים לעשות אין את זה בידיים שלהם ולכן אין מה לפנות אליהם. מה הם יגידו לך? הם יגידו "אנחנו לא בזה. אתה שייך לאיזשהו כוח עליון, אתה מפעיל אותו, אתה יודע איך להפעיל? תעשה. אנחנו פועלים בזה שאנחנו עושים שמירה, מסגרת, משהו, כמו שבעולם הזה אפשר לעשות". הם משקיעים עוד כמה מיליונים, עוד כמה מיליונים בכל מיני צורות של שמירה. הסברה הם לא יכולים לעשות, אפילו הסברה הם לא מסוגלים, כי הפורומים האלו אנחנו מבינים שזה הכול פוליטיקה, וגם ביניהם יש כל כך הרבה חילוקי דעות.

שאלה: אנחנו ממש רוצים לעבוד לפי החזון שלך. שמעתי שאתה אומר שאנחנו צריכים שהם יתחברו לא כתוצאה מפעולות אלימות או איומים, אלא מהחיוב, ממטרה חיובית. אבל עכשיו אני שומע אותך אומר שוב, שאנחנו צריכים לומר להם שכדי שלא ירביצו להם וכדי שלא תהיה אנטישמיות הם צריכים לפעול לקראת החיבור. אז אני לא מבין אם המיקוד צריך להיות על חוקי הטבע שצריך להידבק אליהם ולפעול על פיהם, או על מנת לברוח מאנטישמיות. אני מצטער אבל אני פשוט שומע מסר מבולבל.

אין כאן כמה חוקים, יש חוק אחד, כוח אחד, הבורא, וזה כוח החיבור. וכוח החיבור הוא פועל בזה שיותר ויותר מאיר עלינו באור החיבור, באור האיחוד, ועד כמה שאנחנו בעד או נגד כך אנחנו מרגישים את עצמנו. אם הוא מתקרב ואנחנו לא מוכנים, אנחנו רואים כביכול את האחוריים שלו, אבל זה לא אחוריים, זה הפנים שלו, רק אנחנו באחוריים. אז אנחנו צריכים להסביר איך אנחנו צריכים לעבוד אפילו שעוד לא הגיעו המכות. המטרה שלנו להביא את עם ישראל ואת כל העולם לפני פרוץ כול הבעיות, המלחמות וכן הלאה.

אני לא מבין במה אתה מבולבל.

תלמיד: לפי איזה סדר פעולות התוצאה תהיה חיבור?

לפי ההסברה הנכונה שלנו כלפי יהודים, לא כלפי הראשים שלהם, כי אם תסביר אפילו משהו לראש של הארגון שם, הוא לא ידע מה לעשות, זה לא נמצא בו, ולכן אין למי לפנות. רק אנחנו בעצמנו צריכים, לא יודע באיזו צורה, לפנות לאלו שסובלים. למה לאלו שסובלים? כי הם כבר מוכנים לשמוע במשהו, אז אליהם אפשר לפנות. את זה אנחנו צריכים לעשות, מה יש כאן עוד לדבר?

באיזה אופן, באיזו צורה, למי קודם, למי אחר כך, זה כבר עניין של הביצוע. אבל רק אנחנו יכולים לבצע זאת ולפתח את שיטת ההסברה. אבל כולה היא מכוונת לחיבור, כי אחרת אתה לא מגיע לאיזו התקרבות, להשתוות עם אותו כוח עליון. הוא מתקרב כמו נגיד איזו אבן גדולה מהשמיים על כל הכדור הארץ, הוא מתקרב ואתה רוצה למנוע את ההתקרבות שלו, אז אתה יכול למנוע את זה רק על ידי שאתה מתחבר, אחרת הוא יתקרב אליך כל הזמן בצורה שלילית. אתה רוצה להפוך אותו שהוא יתקרב בצורה חיובית? בבקשה, אתה חייב גם להיות חיובי.

תלמיד: יש אנשים שכבר אומרים שהם מסכימים.

אלא מה?

תלמיד: הם שואלים מה לעשות.

מה לעשות? לקרוא את הדברים שלנו, ורק לדעת אפילו, שכל הפתרון שלהם הוא בחיבור ביניהם, זה כבר תיקון גדול. הם לא צריכים לבוא לאיזה מקומות ולשבת שם ולעשות מסיבה, משהו, לא, הם צריכים רק לדעת שבחיבור ביניהם בזה הם פותרים את הבעיה. הידיעה הזאת היא כבר תיקון.

תלמיד: אז מטרתנו המרכזית היא להעלות את חשיבות החיבור מעל הגג, ובאופן אורגני שיתחילו מעצמם לעשות כל דבר כדי להתחבר?

כן, ולהסביר להם מאיפה זה נובע, מכוחות הטבע, שזה חוק הטבע, וככה זה במשך ההיסטוריה שלנו, ואנחנו מיוחדים בזה כעם, שזה לא עם, שזו קבוצה שנוסדה על ידי אברהם כדי להראות את חוק החיבור ונחיצות החיבור, הכרחיות החיבור לכל האנושות. את כל זה אנחנו צריכים להסביר.

שאלה: אז הפעולה המעשית הראשונה מצד הקהל היא לקרוא, לצבור ידע, לקבל מודעות לבעיה ולפתרון?

לקבל, לקרוא זה לא חשוב מה. לקבל מודעות על מי הוא, למה שונאים אותו ומה לעשות כדי שלא ישנאו. אתה רואה איך אני מדבר, בצורה מאוד פרקטית, מה לעשות שלא ישנאו אותם.

תלמיד: איזו פעולה הוא צריך לעשות?

הפעולה ברוחניות היא מחשבה ורצון, לא צריכים שום דבר לעשות. שלא יעשו פסטיבלים ולא יעשו דיונים גדולים וחוקים בקונגרס או במשהו, זה לא יעבוד, אלא רק מלב ללב.

תלמיד: איזו מחשבה, איזה רצון?

רצון להיות קרובים ביניהם, שיהיו קרובים. שירגישו שאם אנחנו קרובים זה לזה, אנחנו בזה מבטלים את כל הרע.

תלמיד: קרוב למי, לכל היהודים, לפלגים האחרים?

לכל היהודים. ואחרי זה נראה גם איך אנחנו מושכים את כל אומות העולם לזה.

תלמיד: למה עצם המודעות היא כבר תיקון?

ברוחניות זה כך.

תלמיד: מה?

רצון זה הכוח המבצע.

תלמיד: זה כבר תיקון, זה שאני יודע על משהו כבר תיקנתי?

משהו תיקנת אם אתה יודע. זאת אומרת אתה מסכים, אתה נמצא בזה, אתה עוד לא פועל ממש אולי לחיבור עם האחרים, אבל כבר ההסכמה בעלמא היא נמצאת. זה כבר חלק מתיקון בכוח מה שנקרא, ולא בפועל.

תלמיד: האם צריך לדבר עם קהל על מכשולים בדרך לחיבור, על הפרעות שיהיו לו?

זה לאט לאט, אחר כך, לא מיד צריכים לפתוח את כול התורה. אבל זו עבודה של עם ישראל כלפיו וכלפי כל אומות העולם, זה מימוש של תיקון הבריאה בפועל.

שאלה: איזה מושגים מתוך מה שאנחנו לומדים אנחנו צריכים להעביר ליהודים, כדי שהם יתחילו להבין?

אני כבר דיברתי על זה. הם צריכים להבין שחיבור שלהם מביא לעולם כוח חיובי, וכל העולם מתחיל להיות יותר מסודר, יותר רגוע, פועל כמערכת יותר מקושרת נכון, וזה הכול תלוי בנו עד כמה שאנחנו מושכים או מגלים בעולם כוח החיובי. ואם לא עושים כך, אז כל אומות העולם מרגישות שהכוח השלילי שמתגלה, זה אותו הכוח החיובי רק שהוא מתגלה בצורה השלילית, שאנחנו אשמים בזה.

למה אשמים? לנו זה לא ברור. כי אנחנו לא מושכים את הכוח השלילי, אלא אותו כוח חיובי שהוא לא מופיע בגללנו, אז הוא מופיע ככוח השלילי, והם מרגישים, הם מרגישים שאנחנו אשמים בזה. מתוך זה באה אנטישמיות, והם צודקים בזה. ואנחנו לא מבינים מה עשינו? אתה, לא מה עשית, אלא אתה לא עשית את מה שהיית צריך לעשות.

תלמיד: מה הם צריכים להבין כדי לבוא להתקרבות, או שהם כבר צריכים לרצות?

הם צריכים להבין, את כל מה שאנחנו מסבירים גם ליהודים הם גם צריכים את זה לשמוע, ומזה תהיה לנו עבודה הדדית. כי בסופו של דבר, ודאי שאנחנו צריכים להיות המובילים את החיבור בינינו והתקרבות לבורא, כן? והם צריכים ללכת אחרינו. שיתחברו אלינו, ונעשה את הצעדים האלו יחד. זו בעצם הצורה שצריכה עכשיו להתגבר, להתגלות בדור האחרון.

תלמיד: בין הקהילות יש שנאה גדולה. איזה מושגים אנחנו צריכים להסביר להם? האם ביטול, כדי שהם ישימו בצד את הגאווה?

אני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס בכל העניינים האלה בין הקהילות. אנחנו מדברים על חוק הטבע שאתה רוצה או לא רוצה, אתה נכנס תחתיו. שאנטישמים לא יעשו חשבון שאתה כזה או כזה, הם עושים חשבון רק שאתה יהודי. זה מספיק להם. וזה שבינתיים מתנפלים על האורתודוקסים, זה בגלל שיכולים לזהות אותם בקלות. לא יותר מזה. ואם בגלל שאתה הולך שם בלי כיפה, אז לא מזהים אותך, זה בינתיים. לכן אני לא נכנס ביניהם.

אני לא מתחיל לקרב אותם זה לזה, אני מסביר לכולם בצורה פשוטה, כללית, מה צריך לעשות. כי בעיניי כולם שווים. אף אחד מהם לא יותר קרוב או יותר רחוק מחוק ההתחברות. אף אחד. אז מה יש לי לעשות? להגיד אורתודוקסים יותר קרובים והשמאלנים יותר רחוקים? לא. כולם כלפי רוחניות, כלפי חיבור הם אותו דבר.

תלמיד: אני לא מדבר על קונפליקטים ספציפיים בין קהילות. בכללות אם אתה מדבר עם כל יהודי בארצות הברית על להתקרב ליתר היהודים, הם מתחילים ממש לרדת אחד על השני.

אני מבין את זה שכולם, כל היהודים הם כל אחד מפלגה. ושניים שלושה זה כבר לא מפלגה, זה מדינה. אני מבין את זה. אבל אני אומר אנחנו לא נכנסים לזה. לא נוגעים בזה. לא מתייחסים לזה. זה טבע של האגו הגדול המפותח ביהודים שאיתו אין לנו מה לעשות, האור העליון יעשה את זה. אתה צריך רק להסביר להם בינתיים, כי הצורה שלנו זה צורת הסברה, במה תלוי העתיד שלנו, שלהם, לא עתיד הטוב, אלא בכלל העתיד אם יהיה. אם יהיה, כדי שיהיה עתיד הטוב, תסביר להם במה הוא תלוי. כי בינתיים המצב מתקרב לכיוון השמדה. אז אחר כך הם יבררו את הדברים האלה, מה בין הפלגים האלו, ומפלגות האלו, ויהודים כאלו וכאלו. אחר כך הנאצים שיבואו ויקומו בעם האמריקאי, נאצים ממש נאצים, הם לא יעשו חשבון אם אתה עם פאות או בלי פאות וכולי, הם לא יעשו חשבון לאיזה דרגת היהודים אתה שייך, אלא את כולם יתחילו לנקות.

תלמיד: בינתיים אנחנו לא רוצים למסור גישה להתגברות על האגו, אלא רק לתת את העובדות של הטבע לגבי החיבור?

אפשר להתגבר על האגו, אנחנו אומרים. אלא זה שהם צריכים ביניהם להתחיל להסתדר לאור המכה שמתקרבת, זה גם התגברות על האגו. אבל זה חשבון אגואיסטי. זה התגברות על אגו מסוים, אבל עדיין ברמה אגואיסטית שכדאי לך להתקרב ליהודי אחר, כי אחרת את שניכם יאכלו. אבל זה בכל זאת חשבון אגואיסטי, וביטול האגו של כל האחד בצורה יחסית, כדי להיכנס להתקרבות ביניהם מסוימת. וככה מתקרבים, ככה זה כבר תיקונים. אבל עדיין תיקונים במישור העולם הזה.

אתם עוסקים בזה עשר ועשרים שנה, ועדיין נמצאים בחשבונות כאלה. הם לא יצטרכו כאלה חשבונות, וכזה טווח זמן. אבל יצטרכו בכל זאת להתקרב זה לזה במישור הגשמי, וזה כדי לא לקבל מכות. אני לא שמעתי שבאושוויץ או באיזה מקום הייתה שם מחלקה לחרדים או לכאלה מזרחים, או לעוד כל מיני דתיים חילונים וכן הלאה. לא שמעתי. אני שמעתי שהיו מכניסים את כולם.

תלמיד: אז יהודי ארצות הברית מגיבים לנסיבות שליליות, להתקפות אנטישמיות. מה אנחנו יכולים להבטיח להם שהוא חיובי, אם הם יתחילו להתחבר ביניהם? איך אפשר להציב להם איזה פיתיון?

זה להסביר להם חוק הטבע. אני חושב שאנחנו נוכל להראות את זה בפועל. ברגע שהם מתחילים להתקרב זה לזה, אבל באמת מתחילים, האנטישמיות מתחילה לרדת. אפשר את זה להבטיח בוא נגיד.

תלמיד: איך אנחנו מסדרים אותם כך שהם יוכלו להתבונן בתופעה הטבעית הזאת, שאם הם יתחברו האנטישמיות תרד? אנחנו לא מנסים.

אני חושב שכן, שאנחנו יכולים, כי זה חוק. אתה מבין. זה לא שאני עושה כאן פלאים ומבטיח לך משהו מעצמי. אני מסביר לך חוק הטבע, אם אתה תקיים אותו, אתה תרגיש תוצאות. לא תקיים אותו, תרגיש תוצאות אחרות. אבל אתה נמצא בתוך הטבע. ולכן זה לא שאני בא ומחלק לכם איזה טיפים, אני מסביר את החוק, וכל היתר זה אתם. כמו שתקיימו, כך תקבלו. אתה רוצה שאני כאילו אחלק להם רווחים, משהו, כמו שמבטיחים להם שם פרסים. לא.

אני רק מסביר, כמו שעכשיו מגיע "קורונה" הווירוס הזה כן? וירוס קורונה. אז מה יכולים לעשות? אומרים לך שככה וככה זה עובד וזהו. אותו דבר אני. אני אומר, מגיעה מכה, אני יכול להסביר לך מאיפה היא באה, איך להישמר ממנה, כל היתר עליכם. אני יכול להסביר עוד יותר ועוד יותר, אבל הפתרון הוא בכם. זה לא שאני אבוא אליך ואתן לך זריקה, ואתה לא צריך שום דבר. כאן אתה צריך להשתתף. אבל אתה משתתף, ואתה צריך להרגיש גם תוצאה משיתוף.

תלמיד: השתתפות במה בדיוק? חיבור זה מושג יותר מדי רחב, מכדי שאנשים יוכלו לתפוס אותו ולחבק אותו. אז מה אנחנו בעצם מבקשים מהם לעשות בפועל, איזה פעולות היינו רוצים שהם יעשו?

זה שאתה נותן לכל היהודים וגם ללא יהודים. אמת שזה שייך לכל העולם, רק אנחנו החלק החלוץ. זה שאתה נותן להם ידיעה על מה שקורה, ואתה מלמד אותם, איך זה, ולמה זה, ואת ההיסטוריה כמו כתוב בספר הראשון, וכל מה שקרה, ולמה זה קרה מיסוד העולם ועד היום. למה הבורא עשה את זה בצורה כזאת? כי אנחנו נמצאים בדרגה שצריכים לעלות לדרגה יותר עליונה, מה שנקרא "רוחנית", לטבע אחר, לטבע של השפעה וכן הלאה. אתה יכול להתחיל להסביר להם את כל העניינים האלה בצורה כזאת רגועה לכל רמה של התפתחות האדם. וההשתתפות שלהם רק בזה שהם יקראו, ידברו על זה, יראו סרטים, תמונות, כל דבר ודבר שמשפיע עליהם מעניין התיקון. בזה צריך אדם להתעסק. בתיקון.

תלמיד: חוץ מהסבר וללמד אותם את חוקי הטבע, ואת ההשכלות אי קיום חוקי הטבע. האם אנחנו בני ברוך צריכים איכשהו להיות ביניהם לערב אותנו, את עצמנו בדיונים האלה, בפעילויות שהם עושים?

לא צריך שום דיונים ושום פעולות, חוץ מפעולת ההסברה. שום דיונים. הם פשוט צריכים להבין מה קורה איתם בטבע, מה קורה עם העולם, מה קורה עם הטכנולוגיה הזאת שמתפתחת ועכשיו היא ממש מתחילה להיכנס גם למשבר כזה, שאנחנו לא יודעים מה יקרה איתנו. את כל הדברים האלה כן להסביר, להסביר, להסביר שהאדם צריך להיות.

תראה מה הדור הצעיר מקבל, איזה הסברה על העולם הוא מקבל? אתה מבין? הם מסובכים עם הטלפונים שלהם, עם מכשירי קשר האלה המכאניים. מה יש להם? זאת אומרת, אנחנו צריכים את כל הדברים האלה להסביר, זה התפקיד שלנו.

שאלה: האם יהודים חייבים להבין את צורת החיבור שנקראת "על כל פשעים תכסה אהבה", כלומר לא מעלימים את ההבדלים אלא מכסים אותם באהבה?

כן, ודאי שזה של כולם. כי אנחנו פועלים בכוח עליון שהוא כוח האגו, כך הוא בינתיים. ואנחנו צריכים מעל האגו הזה לקשור את הקשרים בינינו, הנכונים, הטובים מעל האגו, "על כל פשעים תכסה אהבה"

שאלה: האם כחלק מההסברה, מי שצורך את התוכן צריך להתקשר אל המסבירים, אלינו לארגון ''קבלה לעם''?

אני לא יודע איך שזה יתגלה, אבל נראה לי שכן.

תלמיד: מה צריך להסביר מראש?

זה שאנחנו מסבירים על הגובה האנושי, מה צריכים לעשות כדי להתקדם בהתפתחות העולם בצורה נכונה, זה מה שצריכים.

תלמיד: מה הם צריכים לדעת על הארגון ולצפות ממנו, איך הם צריכים להצטרף אליו?

במידה שזה ישפיע עליהם לטובה, ויוכלו באמת להיות המובילים.

מה אתה שואל מה יקרה עם הארגון? הארגון צריך לעבוד לפי השטח ולפי השטח הוא ישתנה, ואז ישתנה נורמאלי. ולא שעכשיו מתחילים באיזו צורה מלאכותית לבנות כל מיני מערכות.

שאלה: לאורך השנים שמענו אותך אומר דברים מנוגדים, עמדות שונות לגבי יהודים אמריקאים, האם הם צריכים לעלות לישראל או לא, מה עמדתך היום?

אני חושב שצריכים להביא להם את שיטת התיקון, זה הכול. מה רצוי בעיני? רצוי בעיני שכל העולם יקיים את חוק האחדות, זה הכול. מה זה חשוב איפה לחיות. איפה שחיים אנשים שנמצאים בקשר ביניהם והבורא מאיר עליהם, זה נקרא "ארץ ישראל", שהיא מתפשטת סביב כל הכדור הארץ.

תלמיד: אין המלצה קונקרטית?

מה זה אין המלצה, יש המלצה פשוטה, שיתקנו את עצמם בצורה רוחנית, בעל מנת להשפיע זה לזה, בעל מנת להשפיע כולם יחד לבורא. מה זה חשוב לחיות כאן בפתח תקוה, יבנה, ירושלים, רחובות, בני ברק. זה אתה רוצה? מהמצב הזה לא יקרה שום דבר.

מה זה שהם צריכים לעלות לישראל, הם צריכים לברוח מהמכות? מה זה נקרא לעלות לישראל, למה? ארץ הקודש? אם אתה מקדש את הרצון שלך באמריקה, תהיה ארץ הקודש באמריקה, זה לא חשוב איפה. ענף ושורש לגמרי לא חשובים. אנחנו באים למצב שכל העולם הזה נקווה שיעלם מתוך ההרגשה שלנו.

שאלה: בקהילה היהודית יש עוד הרבה בעיות. יש בעיית התבוללות של הילדים, יש בעיות של נוכחות בבתי כנסת ועוד.

אנחנו צריכים לדאוג רק לחיבור. והכוח העליון שהוא משפיע עלינו, הוא יסדר את הדברים.

תלמיד: לא לטפל במקביל בבעיות האלה?

שום דבר. אנחנו לא צריכים לטפל בכלום, חוץ מכוח החיבור שמגיע מהשמים ומחבר בינינו, "בני ברוך". זה הכול.

תלמיד: והקהל שפונים אליו ויש לו עוד בעיות נוספות, כמו התבוללות?

אני מלמד רק את זה. ההתבוללות זו לא בעיה של הקהל. מישהו באמריקה בוכה על התבוללות? לא. אף אחד מהם לא חושב שזה רע.

שאלה: אני תוהה כמה עמוק נכנסים להסבר של חוקי הטבע. ואיך להסביר את השבירה, יתרונות מהשבירה, למה זה טוב שיש להם דעות שונות, כדי שיוכלו להניח אותן בצד ולהתקרב אחד לשני, בלי קשר למרחקים. עד כמה אנחנו צריכים להסביר?

אנחנו צריכים להסביר בצורה עממית שהם יבינו את הדברים האלה. שהרצון שנמצא כיסוד של הטבע הוא שבור ולכל אחד יש רצון משלו. ומפני שהרצונות האלה הם שונים זה מזה, לכן אנחנו מרגישים מרחק ודחייה זה מזה. דברים כאלה אלמנטאריים אנחנו צריכים להסביר.

תלמיד: אם אנשים באים אלי ואומרים, אנחנו רוצים להתחבר אבל לא יודעים מה ואיך, מה אני עושה איך אני עוזר להם?

אם הם רוצים להתחבר, אז אנחנו צריכים לארגן קבוצות כאלה קטנות, כעשיריות דרך האינטרנט, וכך לעזור להם להיות מחוברים.

שאלה: אני רוצה לשאול על מה שהיה השבוע בישראל. בזמן שאתה יצאת מהארץ, הארץ התמלאה פה בנשיאים, מנהיגים מכל העולם. היה פורום השואה הבינלאומי לרגל 75 שנה לשחרור אושוויץ. היה נראה שאומות העולם מכבדות מאוד את ישראל, מאוד חשוב להם נושא האנטישמיות, רוצות לחוקק חוקים כנגד זה, מבינות את הכוח של העם היהודי. אפילו בצורה כנה לצורך העניין, נשיא גרמניה אמר בצורה כואבת, מרגשת אפילו, ''אנחנו אשמים, בואו נשלב ידיים נעשה פה שינוי''. ממש בכל מקום דיברו רק על אחדות ועל חיבור כנגד האנטישמיות. מה אתה חושב על זה בכל זאת?

ממש חבל שאני לא נוכחתי ולא יכולתי לבכות מכל המילים האלה.

אני מדבר מצד הטבע. אני לא אומר שאין ביניהם אנשים שהם רוצים שיהיה טוב, לא כולם רוצים לשחוט זה את זה, אבל מה כל היחסים האלה, מה זה יעזור? כמו שאתה לוקח ילדים קטנים בגן ועושה איתם למשל סביב מדורה קטנה, או סביב איזה בובה שיושבת על רצפה באמצע חדר, עושה איזה ריקוד וכן הלאה. מה זה יעזור? מה עוזר לנו כל האירוע הזה? לעניין, לפי חוקי העולם העליונים, שום דבר. אני לא מסתכל עליהם, אני מסתכל על הרצון לקבל שקיים בתוך כל אחד ואחד. הם פועלים, נפעלים על ידי הרצון, על ידי התפקיד שלהם, על ידי כל הדברים, אז מה?

תלמיד: וזה שהם ממש מצייצים בכל מקום ''איחוד'', ''בואו נתאחד'', ''בואו נתחבר''. מה חסר פה? הנה הסלוגן בצורה ברורה.

חסר כאן דבר אחד, שיממשו את זה אבל בצורה שזה הולך לפי חוקי הטבע. זה לא הולך, אז מה זה מועיל? זה לא מועיל. למחרת יהיה לך אותו דבר בכל מקום עוד יותר. אני לא חושב שזה פועל לטובה.

תלמיד: אם מתכנסים יהודים ואפילו אומות העולם יחד למקום אחד ובדאגה אחת מדברים על איחוד כנגד אנטישמיות, זה לא תיקון?

האם הם קובעים חיבורים באמת, או סתם פורמאלית שכל אחד הוא כך חושב.

תלמיד: אפילו פורמאלית שמתכנסים ואומרים יש פה מכה וצריכים להתאחד נגדה. זה לא פועל?

לא. זה לא משפיע על חוק הטבע הכללי, זה לא יגרום לחיבור בין בני אדם, לא. זה אירוע פוליטי וצריכים להבין את זה. יש מוסדות שטוב להם כך לעשות, "יד ושם" ועוד, זו העבודה שלהם. אבל אם אני מדבר מבחינת כוחות הטבע, חוקי הטבע הפנימיים, לא נעשה שום שינוי.

תלמיד: את ההבחן הזה אתה יכול להסביר, מה זה החיבור שאתה מדבר עליו מצד כוחות הטבע, אל מול חיבור שמדברים "בוא נתחבר"?

זה לא יגרום לחיבור בין בני אדם, זו סתם הצגה שלא פעלה על אף אחד. ואחרי יומיים שלושה שום דבר לא [נשאר], זה עובר ולא נרשם. אף לב לא נמשך ללב.

תלמיד: כשאדם שומע מהצד נשיא כלשהו אומר, ''בואו נתחבר כנגד האנטישמיות", ושומע אותך אומר "בואו נתחבר", מה ההבחן בין זה לזה, מה הוא אמור להבין, מה הדיוק שאתה מציע?

אם זה לא מחובר על ידי משהו לכוח העליון, זה יעבוד בצורה שלילית. אתם לא תראו את התוצאות מכל האלו אבל זה יהיה כך.

שאלה: אני יודע שיש אנשים שעובדים ספציפית על תוכניות תגובה לאנטישמיות, ארגונים יהודיים וכולי, ואני מנסה להסביר להם שאם הם רק יגיבו לאנטישמיות ואם אנשים לא יתחברו אז האנטישמיות תגדל, האם זה מה שאתה אומר?

כן.

שאלה: אם אני חוזר למטרה של הספר לעודד את החיבור, אנחנו צריכים לספק איזו תכנית לחיבור שאפשר יהיה לקבל. שיוכלו לבוא אלינו, כי אנשים כבר מבקשים שנחבר אותם, ואמרת שאנחנו צריכים לחבר אותם אונליין בעשיריות.

אני חושב שזה לא העניין של הספר, לא נראה שספר זו המטרה. המטרה היא דף אינטרנט באנגלית, מקום שכולם יכולים לקבל משם ידיעה ברורה מה קורה עם היהדות, מה קורה עם העולם, מה קורה עם האנטישמיות, עם המכות, הסיבה לכל הדברים האלה, איך העולם מונע את הבעיות וכן הלאה. כול זה צריך להיות בדף ויש לנו הרבה חומר על זה וצריכים רק לדעת איך להביא אותו לידיעת הציבור. ספר אתם יכולים לכתוב, אבל לא נראה לי שזה יממש את התפקיד של הגילוי והחיבור.

שאלה: כמה נקודות לגבי נושא האנטישמיות בארצות הברית, כי הוא קרוב אלי וכדי לוודא שאנחנו הולכים בכיוון הנכון. חייתי ארבעים שנים בארצות הברית וחוויתי אנטישמיות בעבודה ובמקום המגורים.

הדבר הראשון הוא שיהדות ארצות הברית מודעת די טוב לכך שאין ביניהם חיבור, הם מדברים מעט עליו, אבל כמו שאמרת אין פתרון. מצד שני הם רוצים להקשיב לדוגמה טובה. למשל פעם הצעתי להם במהלך פגישות, שלא כל אחד יבחר את המקום איפה לשבת, אלא אפשר לערבב אותם שלא ישבו יחד כל כך הרבה יהודים מהקהילה בצורה טבעית. זה למשל דוגמה שהם יכולים לשמוע, אם אתה נותן להם דוגמה.

דבר שני, בגדול היהודים האמריקאים הם מאוד מחונכים, יש לרובם השכלה גבוהה ודעות בכל נושא והם לא מקשיבים לאנשים שאין להם קורות חיים מרשימים מספיק, אחרת יהיה קשה להעביר את השיטה הזאת.

הדבר הבא, זה להשפיע עליהם דרך הנשים. לפני כשלוש שנים מישהו שלח המון מיילים שהולכים לפוצץ את הקהילה היהודית וקיימנו פגישה בנושא, שבה היו נציגים מהמשטרה ומה FBI. בדרך כלל לא הרבה אנשים מגיעים לפגישות הכלליות, אבל לפה הגיעה כל הקהילה והרוב שהגיעו היו נשים כי הן כל כך פחדו. באותו זמן היו גם הרבה מאוד אירועים אנטישמים קטנים בתיכונים. התיכונים זה המקום שבו האנטישמיות מתחילה עכשיו וממשיכה לקולג'ים, אז אולי כדאי לתת תשומת לב דווקא לנשים, או דרך הנשים. אולי להגיד שמה שיכול לאחד את היהודים באמריקה זו האנטישמיות. צריך להבהיל אותם, אם הם לא יפחדו הם לא יפעלו, אז לכן דווקא לציין את האיום.

הדבר הנוסף הוא פוליטיקה. לספר שכתבנו, היהודים האמריקאים בכלל לא יקשיבו. כל הנשים שפגשתי שם היו נגד טראמפ, אז אתה לא יכול בכלל לציין את זה, אם אתה מציין את המילה טראמפ, זהו, אתה חותך חלק גדול מהן.

ועוד דבר אחרון, שאולי הם כן יכולים לשמוע, זה שהם יכולים להציל את העולם, הם לא יכולים לשמוע שום דבר אחר. אלא הם מתגאים בעצמם להיות אלה שמשנים את העולם. כל גיוס תרומות וכולי, זה מה שהם אוהבים לעשות ואחד הרעיונות יכול להיות, שהדת היהודית נתנה את המוסריות לעולם ועכשיו הם נבחרו עוד פעם, כדי להמשיך את העבר הזה ולהביא את האיחוד לעולם. זו יכולה להיות דרך שאולי הם יתמודדו עם האנטישמיות.

בית ספר זה דבר יותר מורכב, אבל אתר, משהו שמחובר דרך מדיה חברתית, זה אולי הדרך הטובה ביותר להגיע אליהם.

תודה רבה, יפה. בסדר, כדאי לשמוע ולקחת בחשבון.

שאלה: אתמול הייתה לי שיחה עם מישהי שאחראית על הקהילה היהודית בקליבלנד ושם מאוד מודעים לנושא. היא חילקה את זה ליהודים אמריקאים שמתנגדים להילחם באנטישמיות ורוצים כמה שיותר לשמור על השקט, לא להגיב, כי כל תגובה מצדינו רק מעוררת עוד יותר את הנושא.

לעומת זאת ישראלים אמריקאים, שזה איזה זרם שכנראה עבר לשם רק לאחרונה, הם אלה שכרגע נלחמים ויוצאים להפגנות והרבה הרבה יותר פעילים. עוד היא אמרה, שהאסטרטגיה שלהם כרגע זה לחזק את הזהות היהודית ולהחזיר אותם בעצם לקהילה, לעשות קבלות שבת ביחד. היא אמרה, שההיסטוריה ממש חוזרת ואנחנו חייבים להתאחד בחזרה וחייבים לייצר להם קהילה ומקומות להתאחד ולהתחבר סביבם ולחזק את השורשים היהודיים.

ודאי, כל אחד מחפש מה שקרוב לו. בזמנים שהיהודים היו סגורים בתוך הקהילות ולא היו נותנים להם לצאת, או שנתנו אבל הם בכל זאת שמרו על הגבולות שלהם, גם היה אותו הדבר. לא זה החיבור שהיום דורשים כבר מעם ישראל, זה לא יעזור. מה שהם רוצים, זה לכל אחד יש תיאוריה משלו, אנחנו צריכים ללכת לפי הטבע.

שאלה: לאחרונה התחלנו לקדם בצורה הרבה יותר מסיבית את התכנים שלך בזכות חבר שלנו מניו יורק וכרגע לראיון שלך שקידמנו, היו יותר ממאה אלף צפיות. אז קודם כל תשעים אחוז גברים מתעניינים שהם בגילאי עשרים וחמש עד שלושים וחמש וממש מעט נשים.

אבל נראה שאף אחד שם לא שואל מה צריך לעשות ולא שום דבר. בערך שלושים אחוז מגיבים על זה שהיהודים האמיתיים זה יהודים שחורים מאפריקה, עוד שלושים אחוז מגיבים בציטוטים מכל מיני מקורות ומסלפים אותם, מוציאים דברים מהקשרם. עוד שלושים אחוז בערך זה תגובות פשוט אנטישמיות לחלוטין ואולי חמשה עד עשרה אחוז, זה אנשים שבאמת מסכימים ואומרים נכון, זה באמת התפקיד של היהודים, זו המשמעות האמיתית של היהודים.

האם אנחנו צריכים לקחת [מאמר] כזה ולהתאים את המסר נגיד מחר, או אולי להביא לך את זה ואתה אולי תדבר אחרת? או שאנחנו צריכים להמשיך באותו קו ולחכות שהאוזן שלהם תשתנה?

אתה יודע שאני לא מתפעל משום תגובה גם בישראל וגם מחו"ל. גם לא מגיעות אלי התגובות האלה, אני לא קורא טוויטר או פייסבוק או עוד משהו. אומרים שיש שם הרבה תגובות. אין לי, ואני אפילו לא יודע איך להיכנס לקרוא את התגובות ומה אני אעשה? אני ברוך ה' חי בלי לקרוא את הדברים, הטובים, הרעים, זה לא חשוב, [כי] מה זה ייתן לי? אני אשנה את דעתי לפי היהודים האפרו אמריקאים, או אני אשנה דעתי לפי שונאים אחרים? אני לא מבין.

שאלה: בוודאי שלא את הדעה, אבל אולי את השפה. כלומר האם זו עבודה חד צדדית מצדינו, שבה אנחנו מזרימים את מה שיוצא ממך אליהם, בלי לבדוק איך הם מגיבים, מה הם מגיבים?

על התגובות האלה שהם סתם שליליות אני לא יכול לבנות שום דבר, אנשים לא רוצים ללמוד, לא רוצים לדעת, לא רוצים להכיר, זה לא אכפת להם. אכפת להם רק לגלות את השנאה, הם רואים בזה מקום איפה שהם יכולים להקיא את השנאה שלהם, אז אני לא הייתי עושה את זה.

אני חושב שאנחנו צריכים לבנות את דף האינטרנט עם הסבר טוב לכל יהודי, או בכלל לכל אדם באמריקה ובעולם. ולא צריכים לתת שם מקום לתגובות, ממש לא, אנחנו יכולים רק אולי לתת מקום לשאלות בלבד וגם שהמקום הזה הוא יהיה שלנו, שהם כותבים ואנחנו מקבלים. אף אחד לא יודע, ולא אכפת לי מה שהם ילמדו אחד [את] השני, איך כל אחד מקלל ומה שהוא עושה, זה סתם חבל על המקום, על השטח, אתה בזה מלכלך את הדף שלך, אני לא הייתי עושה את זה.

תלמיד: זה באותה צורה כמו פייסבוק, זה בנוי על תגובות. אבל השאלה היא עקרונית, אני חושב שהבנתי את התשובה, כלומר אנחנו לא מחפשים אינטראקציה איתם כדי לברר יותר את השפה ואת אופן העברת המסר.

אני בכלל לא מחפש שום אינטראקציה, כלום. אתם רוצים לשמוע מה שאני אומר? תשמעו. אתם לא רוצים? אל תשמעו. אני אתכם לא רוצה לשמוע, פשוט מאוד, חד צדדי, חד סטרי בלבד. זאת דעתי וכך אני מתנהג. אף אחד לא יכול לשכנע אותי, אני כזה מטומטם שאני עומד על שלי, עקשן, ואם אתם רוצים לשמוע, תשמעו, אם לא אז לא. אין לי טענות אליכם ואל תהיו עם טענות אלי. אתה מקנא שיש לי חלון ראווה כזה גדול? תעשה לך, מה חסר? לא חסר, האפשרויות בלתי מוגבלות לכל אחד.

לכן אני לא מבין מה הם כותבים לי. יכתבו לי טענות שאני לא צודק בזה או לא צודק בזה, תכתוב במה אתה צודק, תכתוב אתה באתר שלך במה אתה צודק, האינטרנט סובל את הכול. הגישה הזאת היא מקטנות.

תלמיד: לגבי הגישה זה ברור. זה שאדם מגיב, זה טוב שהוא מגיב?

לא אכפת לי. אכפת שלבו יגיב על מה שאני אומר. אם מגיב, כן, אם לא מגיב, לא. אני את שלי רוצה להסביר כמה שיותר. ואני מתרשם ממה שהעולם חושב מתגובות אחרות, של כלי התקשורת, של המקרים שקורים במדינות, בטבע, אני מזה מתרשם עד כמה כל הדברים האלה הם עובדים.

שאלה: יש לי שאלה לגבי החיבור בין יהודים. אנחנו בוינה לפני כמה שנים הקמנו עמותה בשם "קשר" והתחלנו לעשות שם מעגלי שיח בכל הקהילות. ניסינו לעשות את זה גם בקהילה הראשית ולהזמין מקהילות אחרות וראינו שלא הגיעו הרבה, אלא כל קהילה בפני עצמה. אבל זה בכל זאת היה מוצלח, התגובה הייתה חיובית. בהתחלה אמרו, מקובלים באים ומה הם רוצים לעשות, ולא רצו לתת לנו, אבל אחר כך ראו שאנחנו ממש עם כוונה טובה להביא חיבור בין היהודים.

לפני שבוע התקשרו אלי מוינה ואמרו שמה שאז עשינו ממש מצא חן בעיני האנשים, יש להם דרישה בקהילות שאנחנו עוד פעם נעשה את זה. והנושא גם אנטישמיות וגם התבוללות. העניין שבכל קהילה הם מרגישים ביניהם חיבור. אבל אם אנחנו מדברים על מודעות לחיבור, אנשים אומרים אנחנו מחוברים בינינו, לאן אתה רוצה שנתחבר, מה עוד?

זה בדיוק ניתוק, זה חיבור לשם ניתוק. אצלי זה בית הכנסת, אצלך זה בית הכנסת, אנחנו לא הולכים זה לזה.

תלמיד: נכון, זה בדיוק כך.

כן. והם חושבים שזה חיבור, זה ההרס.

תלמיד: אז כשעושים שולחנות עגולים, לאיזה כיוון אתה ממליץ, מה אפשר לעורר? אנחנו צריכים לפתח איזו שיטה שבתהליך להביא את האנשים לנקודה הזאת מה זה באמת נקרא חיבור. מה לעשות בשלב הבא?

אני לא הולך לשם. פעם הייתי אצלכם ונתתי שיחה, זה בפעם הראשונה שהייתי אני חושב.

תלמיד: לפני 17 שנה.

כן. ראיתי שאין אל מי לדבר, אין. קודם כל כולם דתיים וזה כבר המכשול הראשון, שהם כבר יודעים ויש להם קשר עם הבורא ובזה הכול מסודר, ובשביל מה להתחבר. הם מחוברים, הם צודקים. אנחנו מחוברים, אנחנו נמצאים בקהילה שלנו. קהילות כאלה אתניות, אחד ככה ושני ושלישי ורביעי, הכול בסדר.

תלמיד: עכשיו יש שם פילוג מאוד גדול, לא יכולים לדבר, לא יכולים להגיע לאיזו פשרה, בעיות תקציב.

בעיית התקציב כרגיל ועוד. אז מה?

תלמיד: יש בכל זאת מודעות שכך אי אפשר להמשיך. האם יש לנו אפשרות להיכנס בכלל, להביא אותם לאיזה מקום חיבור או לא?

אני ממש לא. בעיני זה עסק מת.

שאלה: מה להמליץ לחברים, הם מבקשים ממני שאני אעבוד איתם על איזה תהליך. האם כדאי בכלל להיכנס לקהילות האלה, לדבר איתם על חיבור, על איחוד, אם הם רוצים את זה?

לא. לא יעזור.

תלמיד: מצד אחד אנחנו מדברים להפיץ ליהודים שצריך להתחבר.

תעשו, אני לא משתתף בזה. אני לא חושב שזו הדרך הנכונה. דרך נכונה יכולה להיות רק בתנאי שאתה מפרסם באיזשהו מקום ניטרלי את דעתך, את דעת המקובלים עם כול מיני הוכחות כמו שבספר על האנטישמיות, בצורה כזאת אתה יכול את זה לעשות. אבל לבוא אליהם ולהתחיל ביניהם, כשאלו כך אומרים ואלו כך אומרים, אלו מחוברים כך ואלו אחרת, וכל אחד בתוכו פועל מתוך האגו שלו, אתה נכנס למקום של קליפה. כי אם אני יותר מהשני, זו כבר קליפה. ואם אני לא יותר אז למה אני לא יכול להתחבר.

תלמיד: זה מאוד חשוב עכשיו. האם חד סטרי לתת רק את המידע שלנו ולא לחכות לשום תגובות, לא להתייחס לזה, או שכן להיכנס לאינטראקציה עם אנשים?

לא. רק להסביר את שלנו, זה הכול. זה כמו שנתנו לך תורה מלמעלה, אתם רואים, זה החוק, רוצים, תקיימו, לא רוצים, תקיימו גם כן אבל בדרך לא רצויה, אבל תקיימו.

תלמיד: אנחנו נתקעים לרוב בנקודה הזאת שאנחנו מדברים על חיבור, כי אנחנו אומרים שצריכים להתחבר, ואנשים אומרים "טוב, מה צריך לעשות כדי להתחבר?".

קודם כל ללמוד בצורה מינימאלית, שאנחנו חיים בעולם שכולו חוק, חוק האגו וחוק הכוח האחר העליון, השפעה נגד האגו, ובאיזון בין שני הכוחות האלה אנחנו צריכים להיות. ולהמשיך את כוח ההשפעה על פני כוח הקבלה, את הכוח החיובי על פני הכוח השלילי, כמה שיכולים בתמיכה הדדית בינינו, "איש את רעהו יעזורו". זה מה שאנחנו עושים בפועל. הפעולות הן מאוד פשוטות, אפשר לעשות אותן בעולם הזה בין הילדים אפילו, רק צריכים לדעת שזה כדאי, הכרחי.

תלמיד: אני רואה שאתה בכל זאת [מסכים].

לא, אני לא הולך על כלום. אתם שולטים בשפה הרוסית, הגרמנית, תנסו בכל השפות לבנות כזה אתר, שהוא באמת ימשוך אנשים ויסביר להם את העניין. בלי להתכתב איתם, בלי להביא להם מקום לתגובות. זה לגמרי, לגמרי מיותר.

תלמיד: טענה אחת של אנשים היא שהם אומרים זו תיאוריה, זו פילוסופיה, הכול טוב ויפה. אבל מה אתם מציעים בפרקטיקה?

שאתה תקרא ותנסה לקיים מה שכתוב בכמה שאתה מסוגל. זה צריך לעזור לך בחיים, להמתיק את החיים שלך. מה זה תיאוריה? כל מה שכתוב הוא פרקטי, רק לא רוצים לקיים, אז אומרים שזאת תיאוריה. אלא מה צריך להיות, לשבת יחד לשתות, לאכול, לשיר, זה פרקטי?

תלמיד: לא, איך לארגן את החברה, את העבודה, הפרנסה בינינו באופן מעשי.

אנחנו לא עוסקים בזה. אי אפשר לעשות את זה אם האנשים לא מתוקנים, זה מה שרצו לעשות ברוסיה, על זה כותב בעל הסולם.

תלמיד: זה ברור, אז פשוט צריכים עכשיו להגדיר שאנחנו לא נמצאים בשלב הזה שמדברים על פרקטיקה, הפרקטיקה היא שכולם בינתיים לומדים.

כן, עד שנהיה מוכנים. מתי נהיה מוכנים? מתי שעל ידי הלימוד נקבל השפעת המאור המחזיר למוטב, בצורה מספקת כזאת שזה יעזור לנו להתעלות מעל האגו ולעשות פעולות שאני לא מתחשב עם עצמי, עם הרווח הפרטי שלי אלא רק לטובת החברה.

תלמיד: אם אפשר ללכת עוד צעד קדימה, איך להתייחס לאלה שמתוך מה שהם קוראים הם חושבים שעכשיו צריכים לעשות על בסיס זה משהו בפרקטיקה? צריך לשנות משהו בחברה, לעשות ככה וככה, כך הם מבינים.

זה נקרא "מתקני העולם".

תלמיד: כן. איך צריך להתייחס אליהם? איך נצטרך להתייחס לתגובות כאלה?

לא להתייחס אליהם, הזמן יעשה את שלו, לא להתייחס לאנשים כאלה. יש כאלה שמיד רוצים לבנות משהו בידיים, שיבנו. אם אלה ילדים אז אנחנו נותנים להם קוביות קטנות שיבנו וישברו וזה ייפול מעצמו וכן הלאה. אבל אם אלה ילדים גדולים שיתחילו לבנות, [נחכה] עד שייפול מה שהם בונים? זה היה לך ברוסיה, דוגמה יפה מאוד, אסור לבצע בלי תיקון האדם.

תתאר לעצמך אם היו עובדים על התיקון, ממש, כמו שכאילו תיאורטית רצו לעשות, ולא היו הופכים את זה לגשמיות. זה מה שטרוצקי רצה לעשות, רק בצורה כזאת שאני לא יודע איך זה היה מתקיים. אבל ראה שאין ברירה וברח עד שסטלין הרג אותו.

זה בלתי אפשרי, רק על ידי חינוך. ולכן אלו שרוצים לקפוץ מיד לבנות משהו, הם לא מבינים שהשלבים צריכים להיות דווקא כאלו שכל עוד אנשים לא מתוקנים אסור להם לעשות כלום, רק חיבור בתוך עשירייה שבעצם לא מחייבת בשום דבר, אלא בצורה הדרגתית אתה יכול להכניס עוד ועוד חיוב בתוך העשירייה איך יכולים להיות מחוברים, מחזיקים זה את זה.

אבל תראה עד כמה בחברה שלנו זה בלתי אפשרי. אדם שיושב בעשירייה הוא לא מבין שהוא תלוי בעשירייה. הוא לא מבין שהוא תלוי באותם אנשים שהוא נמצא איתם יחד. שהם מחזיקים אותו, הם לא נותנים לו אור בגלל שהוא כך מתייחס אליהם. הם בידיים שלו, אבל הוא בעצמו לא מפעיל אותם. ואנחנו לא יכולים לעשות עם זה כלום, אני לא תופס את החוק הזה, אני לא יכול להסביר לעצמי שאני תלוי בהם מכל וכל, לא יכול. אתם רוצים שאני אקנה לכם מתנה? בבקשה מתנה. אתם רוצים שאני אשתתף במשהו, בסדר. אבל בלב שלי שאשתתף? זו בעיה. וכל עוד לא יהיו רגשות כאלה שאנחנו תלויים, ממש תלויים, איך אנחנו יכולים לבנות משהו? אנחנו יכולים לבנות רק בכוח עליון, שמתוך החברה שלנו אנחנו יודעים איך לפנות אליו, ואיך לכוון אותו שיעשה כך ויעשה כך, זה נקרא "נצחוני בניי", שהבורא רוצה שכך אנחנו נתנהג עימו.

תלמיד: אם הבנתי נכון את ההסבר שלך, יוצא שההסברה שלנו, שהם צריכים להבין שהחיבור זה הפתרון, היא למעשה כמו לימוד. זאת אומרת, בשבילם זה לימוד חכמת הקבלה לעם.

כן, רק אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על איך אנחנו מצליחים להפוך את העולם ליותר טוב, שלא יבואו אסונות, שאנחנו ננצל את העולם בצורה יותר יפה ולכולם יהיה טוב, לנו ולכל העמים וכן הלאה. לא מדברים על משהו גבוה מזה.

תלמיד: והם יבינו, לא כי הם יבינו את העיקרון, אלא כי בתוך ההסבר יש מאור.

כן, ודאי. כי זה בא מאיתנו.

תלמיד: לכן צריך פשוט להסביר.

זהו.

שאלה: כלפי הספר הקרוב זו הסברה קבליסטית או ממש לא?

מה פתאום. אם אתה אומר שאתה מקובל ואתה רוצה להסביר להם את חכמת הקבלה, הם סוגרים את הספר או את האתר, הם לא רוצים להיכנס. זה חייב להיות גם בלי לינק או איזה קשר לעולם שלנו.

שאלה: איך לדעתך הכלי העולמי יכול לעזור לנו לממש את התפקיד שלנו? מה החברים שלנו יכולים וצריכים לעשות כלפינו?

החברים שלנו בכל ארצות תבל הם כמו שאנחנו ואין בינינו שום הבדל, יהודי או לא יהודי, נמצא רחוק או קרוב לפתח תקווה, אין שום הבדל. אם אדם מבין פחות או יותר מה העולם, איך הוא מסובב, אני לא רואה שום הבדל. ולא לשכוח להשתמש בכוח נשים בהפצה הזאת, זה יכול להיות לגמרי משהו אחר, "נשים דואגות לעולם", משהו כזה.

שאלה: איך מדברים לרצון לקבל של היהודים האמריקאים שלא חסר להם כלום? מה ישכנע אותם? האם השכנוע יעבוד על יחידים?

אתה לא יכול לבוא לבן אדם אם לא חסר לו כלום, על זה לא מדובר. רק הבורא יודע מה לעשות כדי שישמעו ואז עושה כל מיני פעולות, שם הורגים, כאן נותנים מכות, שם מציירים משהו על הקירות, עוד כל מיני דברים עושים. הוא מעורר בינתיים ככה בקטן.

שאלה: האם כדאי בספר להביא מידע על אירועים שקורים במקומות שונים? האם מידע כזה יכול לגעת ביהודי אמריקה?

יכול להיות שכן, אנחנו צריכים לרכז שם בקטן, בלינק, מה שקורה בעולם בימים האלה. זה טוב, בסופו של דבר זה מעורר את האנשים.

שאלה: מה החיבור הנדרש הזה, איך הוא יבוא לידי ביטוי? האם אפשר לצייר גם מצב יפה וטוב כתוצאה מכך, אולי זה ידבר ללב שלהם?

החיבור הטוב הוא שכל האנושות בסופו של דבר מגיעה למצב שלאף אחד לא חסר כלום, שאנשים מבינים ומרגישים מהו העולם האמיתי, איך הוא מתנהג. הם רואים לעומק הטבע כל מה שקורה, לא מפחדים מאיזה וירוס ואנטי וירוס וכל הדברים, אלא ממש חיים נכון, יוצאים מהמשבר הזה שיש.

אנחנו עוד לא חווים את המשבר, הוא מתקרב, אבל עוד לא חווים אותו. לאט לאט השנה תראה שזה כבר ייכנס לתוקף.

שאלה: אמרת לא לדבר על קבלה, יש פה שאלה שמדברת על על מנת לקבל ועל מנת להשפיע, זה משהו רלוונטי או שלא נוגעים בזה בספר?

לא, אנחנו רק בעל מנת להשפיע אדם לאדם, כלומר לא במונחים קבליים. אנחנו מדברים מתוך האגו של אדם, איך הוא צריך להתייחס לשני. לא להתעלות למעלה מהאגו, זה אסור, על זה אסור לדבר. זה שיהיה מובן לכל אחד.

תלמיד: אז לא מדברים על "על מנת להשפיע", "על מנת לקבל", הדברים האלה לא נכנסים.

למה אני צריך לדבר על זה?

תלמיד: לא יודע, שאלו פה.

מה "הם שאלו"? הם מבינים מה זה על מנת להשפיע?

תלמיד: זהו, הם אומרים שהם בעצמם לא מבינים.

אז מה אתם מדברים על דברים לא מציאותיים, באיזה פנטזיות אתם חיים.

שאלה: למה תגובה לאי קיום חוק הטבע באה לידי ביטוי בהשמדה?

זה כמו בכל חוקי הטבע. אתה לא מקיים במקצת, במקצת, במקצת, יותר ויותר, עד שזה מגיע לקריסה. כי אם אתה מפר את חוקי הטבע בקטן אז אתה מקבל מזה מכות, כמו אזהרה. עוד יותר מכות, עוד יותר, הן מלמדות אותך. אם אתה לא שומע אפילו לאלו, אז בסופו של דבר זה משמיד אותך. ככה זה.

שאלה: בהסברה שלנו, מי זה שמדבר לקהל? אני מדען, אני היסטוריון, אני אזרח מודאג?

יפה מאוד, האזרח המודאג.

תלמיד: ברגע שאתה מתחיל לדבר עם אנשים, אפילו לא לדבר, אפילו לכתוב על זה, יש כביכול עומק שמצופה מאזרח מודאג לעומת עומק שמצופה ממדען.

אתה יכול שם לכתוב שאתה נמצא במחקר פרטי של הטבע, זה מה שאתה מגלה. ואתה לא רוצה לספר על עצמך יותר אלא "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", אתה רוצה שכולם יראו שההסתכלות שלך היא הסתכלות נכונה. בלי שיש לך שם המון שמות "קדושים", פרופסור, מדען, חתן פרס נובל ועוד ועוד. אתה רוצה שאנשים יבינו את הדברים האלה כמו שהם, מעצמם, מתוך החיים שלהם. שהם יראו שמה שאתה רואה, גם הם יכולים לראות ורואים ולא שהם יאמינו לך כמו לאיזה מדענים. כי מתוך המדענים האלה שאנחנו שומעים עליהם], תראו למה אנחנו הגענו. מה יש לנו מזה?

יש לי ארון של תרופות. בשביל מה אני צריך? אני לא צריך מחלות, אלא אני כבר מתחיל לראות שהם מייצרים לי מחלות כדי שאני אשתמש בתרופות, שאני אעבוד על תרופות. אנחנו רוצים דבר פשוט, שמה שאנחנו מספרים, כל אדם ואדם ישמע ויגיד, בחיי הוא צודק, גם אני מרגיש ככה, גם אני רואה שזה ככה.

אם אנחנו לא יכולים להביא את זה להיכרות האדם בצורה כזאת פשוטה, אז מה שווים כל התארים שלנו, שאני פרופסור ואני מדען, דוקטור לפילוסופיה ועוד? זה כלום, זה אפס, אנחנו רואים מה שקורה. לא רוצים את זה, רוצים דברים פשוטים.

אני אומר בכל הרצינות. דווקא ההיפך, דווקא מתוך זה שאנחנו כך מרגישים את עצמנו, לא בני ברוך ודאי ולא כמקובלים ולא אני, ברור, אנחנו בצורה כזאת יכולים לזכות לכול. כי אנחנו פונים לאדם הפשוט, למה שיש לו מעצמו.

גם בעל הסולם כותב על זה, שחכמת הקבלה לא דורשת שום דבר, שום הצטיינות וכישרונות, ואנחנו מדברים על חכמת הקבלה בצורה כזאת שהם לא יודעים שמדובר על קבלה. מדובר על חוק הטבע הפשוט. מה יש לך כאן חוץ מרצון לקבל, רצון להשפיע וקשר ביניהם, והאיזון שביניהם? אין כלום, בשביל מה אתה צריך את כל החכמות? כל החכמות הן דווקא ההיפך, מזה שלא מבינים את החוק הפשוט הזה.

תלמיד: אנחנו תמיד מדברים על ההסבר לעמך, יש הבדל בין העמך בקרב היהודים לבין העמך בקרב אומות העולם? או שעמך זה תמיד עמך?

היהודים יותר דחויים ומרגישים, יש להם יתר לחץ ורגישות מפני שהיו כאלה מדורי דורות מפני שיש להם בפנים בכל זאת אחיזה בנקודה שבלב, הם מרגישים את זה או לא מרגישים אבל בכל אחד ואחד, אפשר להרגיש את זה, בכל מי שבא מצאצאי אברהם. זאת אומרת, שאברהם איחד אותם, לא שהם נולדו מאברהם, אלא מהקבוצה שאברהם איחד מכל אומות העולם שהיו בבבל, ואז זה מורגש שיש בבן אדם משהו כזה, שיש לו רגישות יתר.

גם כשמדברים על אנטישמיות, בטוח שהוא מרגיש את עצמו שמדובר עליו, שזה שייך לו, שהוא אשם בזה, זה הכול נובע מהרשימו.

תלמיד: האם כשמדברים לעמך, למסה של אנשים, כבר רואים פה ובמאה שנים האחרונות, יותר, שבאמת אל המסה לא פונים בצורה רציונאלית בדרך כלל אלא הפוך רק בצורה מאוד רגשית. יש בכלל טעם, הם צריכים להבין משהו?

לא. צריכים להבין. אני לא מעורר אותם ברגש בכלל. בכלל אני לא מאמין ברגש, מה פתאום. אפילו לנשים, לא לא לאף אחד, לא ברגש. חוק הטבע, תוצאה מההיסטוריה, כל מיני כאלו ההוכחות לא יותר מזה. "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" עם זה אני פונה, רק מסביר את זה בלי "אור ישר", "אור חוזר", בלי "חכמת הקבלה" בגלל שהם כבר מקבלים דחייה מהחינוך אליה, אלא אני רוצה להסביר להם לפי מונחים פשוטים על פני השטח, ושיגלו אחר כך שזה מחכמת הקבלה.

תלמיד: זאת אומרת, הסבר רציונאלי אבל פשוט, לא משהו שרק מעורר את היצרים?

רציונאלי בלבד בלי הרגשות.

תלמיד: דיברת על העובדה שיהודי ישראל ויהודי ארצות הברית מפולגים ברמה הכי בסיסית ביחס שלהם לישראל, שאפילו אם כולם היו לפחות חושבים על ישראל כבית, מרגישים את היחס הזה, אז כבר הייתה נקודה של איחוד, של חיבור, אפילו בלי לעבור לישראל אלא רק היחס הפנימי. האם זו נקודה שיכולה להוות עוגן לחיבור שהוא יותר מוחשי, או להתרכז בחיבור עם אנשים שסביבך, אתה חושב שאפשר להשתמש בזה?

בינתיים אני חושב שלא, וגם בתוכי אני לא מרגיש שיש להם מקום בישראל. יש להם מקום בחיבור העולמי. הבורא לא סתם פיזר אותנו בין אומות העולם, ועוד עשרת השבטים שנמצאים אי שם, מי יודע איפה. ולכן אני חושב שאנחנו לא צריכים למשוך לישראל אף אחד. לא שלא לתת לו מקום, בבקשה, אבל לא שההצלה שלו תהיה בזה שהוא יברח מאמריקה לישראל, אלא ההצלה שלו בזה שיהיה מחובר, והיום זה אפשרי להיות מחובר סביב העולם בלי שאתה יוצא מהכפר שלך.

תלמיד: היה לי ראיון עם איזה יהודי בארצות הברית ובגלל שאני מישראל הוא אמר, שפעם ישראל הייתה עוזרת, היה איזה קשר עם היהודים שכאן, לישראל הייתה מעורבות עם היהודים. והיום ההרגשה היא שלא. הישראלי הממוצע לא מודאג מהאנטישמיות שקורית ליהודים בארצות הברית, וגם הפוך. אז הוא ניסה להבין למה ישראל לא חרטה על דגלה שהיא תדאג ליהודים בכל מקום בעולם. הוא לא הבין למה הפיצול הזה קיים. האם זו יכולה להיות נקודת חיבור? לא לעבור לישראל אלא ראיית החשיבות של ישראל כרעיון מחבר, לא כמקום?

קודם כל כרעיון, אצלי ישראל זה "ישר א-ל", זה דבר אחד. דבר שני, שאם אדם באמת מרגיש כבר נטייה לרוחניות, אז יש לו איזה יחס לארץ ישראל, כמו שכותב בעל הסולם. אבל זו לא חובה שהוא יחיה דווקא כאן ויתפקד כאן, אלא אנחנו צריכים לדאוג רק לחיבור בכל מקום שבו אדם יכול להתקשר קודם כל לבני אדם, ליהודים וללא יהודים, אנחנו צריכים לדאוג למימוש החיבור.

תלמיד: לפני כמה שנים כשעשינו הפצה של חינוך אינטגרלי, שמעתי אותך אומר שאם לבן אדם אין נקודה שבלב, אתה יכול לדבר איתו על חכמת החיבור, כי חיבור הוא חשוב, הוא טוב, אבל אם יש לו נקודה שבלב, אתה חייב בסוף להביא אותו לקבלה ולגילוי א-לוהות. אסור לך למלא לו את הנקודה שבלב רק בחיבור ארצי. שואלים אותנו, אלה שעובדים עם יהודים בהסברים שלנו ובאינטראקציה, אם יש איזה גשר לכיוון המקור האמיתי של הדברים, אל הקבלה, אל הא-לוהות, או שאנחנו במפורש לא מדברים?

אנחנו מסבירים להם איך להינצל מהמכות. יותר לא צריך לכתוב באתר הזה ולא צריכים לגעת בשום דבר אחר. אנחנו באים כדי להסביר ליהודים ולכל באי עולם איך אנחנו מצליחים, איך אפשר להינצל ממכות הטבע, ממשברים מכל הסוגים שישנם ומתגברים עוד ועוד, נכנסים עוד ועוד. אנחנו נכנסים לכזאת מערבולת של חוקי הטבע ששום דבר לא מתקיים. זה כמו חולה שכל המערכות שלו מתחילות להיות מבולבלות וכבר נכנסות לקריסה, ואז אתה לא יכול לעשות שום דבר. אז למצב כזה בעולם אנחנו נכנסים.

לכן אנחנו לא מדברים על קבלה, על שום דבר, העיקר הוא חיבור פשוט. לא להראות קשר לקבלה, לטוב או לרע זה תמיד כבר פותח ממש מקום לדיונים לא טובים. בני אדם לא מוכנים עדיין להבין מהי חכמת הקבלה, כי קלקלו את היחס אליה במשך אלפי שנים.

תלמיד: אפילו אם לבן אדם יש כבר שאלה על משמעות החיים, עדיין אנחנו רק סוגרים את הדיון עצמו?

אתה יכול לענות באיזו צורה דרך מישהו. אם אתה רואה שאלות כאלה מהאדם, אתה יכול בשם בדוי, לא מהכתובת שלך, לכתוב שאת מה שהוא שומע ראה כבר מישהו במקום אחר. שלח אותו לשם. אבל בעצם אנחנו לגמרי לא רוצים לקשור את זה לחכמת הקבלה. אני רוצה להוסיף, כמו שלא רוצים לקשור את זה עם יהדות בכלל. אנחנו רוצים לקשור את זה רק לחוקי הטבע, העולם עגול אינטגרלי וכן הלאה. את חוקי הטבע הוא מפר, לא מקיים, כמו שבעל הסולם כותב, ולכן נכנס לבעיות.

שאלה: האם יש היגיון להזמין אנשים או עורכי עיתונים שבהם התפרסמו המאמרים של בני ברוך?

לא, בלי הסבר. אתה לא יכול להזמין, זה לא מעניין את אף אחד, אפילו אם תשלם להם, הם אולי יכתבו משהו וגם יכתבו שזה פרסום ולא יותר. זה בינתיים נושא שלא מדליק אף אחד. זאת התשובה. אין דבר כזה שמישהו יתעניין בזה, אתה נמצא באשליה. לצערי זה כך.

שאלה: זה מטורף מה שמרחש בסין עם הווירוס שמתפשט שם. אני חושב שהממשלה וכולם באמת לא יודעים איך להתייחס ואיך ולטפל במגיפה הזו. כל המערכת השבורה של הממשלה והנשיא, זה מצב שאני ממש מרגיש נואש, ולא יודע מה אנחנו יכולים לעשות. אני יודע שזה עניין של יחסים בין אנשים. בין הממשלה והאזרחים אין שום אמון, זה כאילו הופך לסוג של קונספירציה מאחורי הווירוס הזה. זה לא אסון טבע, זה אסון אנושי ויש שמועות שאולי זו הדרך שבה ממשלה פועלת כלפי האזרחים, ואני לא יודע באיזה מסר אפשר להשתמש כדי למנף את זה, להפיץ משהו, כי אם תגיד משהו, יכולים להרוג אותך.

זה כנראה מתקשר למה שאנחנו עושים, שאם ישראל מתאחדים, גם הבעיות של סין ייפתרו, או שאנחנו צריכים לעשות משהו בתוך סין. האם יש קשר בין שני אלה?

אני לא חושב שאפשר לנתק את סין מכל העולם, היא ממש החלק הארי של העולם. מה לעשות, אני לא יודע. המכות האלה הן מכות שבאות כדי לאזן את המערכת. הבורא לא רוצה לשבור את המערכת, אלא הוא מנענע את אותם חלקים שבמציאות כדי שיתעוררו, שישפיעו בצורה הדדית זה לזה.

מה שמעניין אותי, האם כתוצאה מזה נרגיש בסין אנטישמיות. יכול להיות שפתאום זה יתפרץ מבפנים, זה חוק הטבע, זה יהיה כך. נראה. בינתיים אין לי מה להגיד על דברים כמו צונאמי, כמו המגיפה הזאת. אבל ודאי שיהיו עוד ועוד הרבה דברים כאלו עד שאנחנו נגיע לתיקון. אנחנו לא מבינים שאנחנו נמצאים ממש במערכת שהיא מאוד מאוד עדינה. נקווה שנבין את זה.

(סוף השיעור)