028_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/vD1aEUbp?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 279, דף רע"ט. "לוח התשובות לפירוש המלות". אות מ"ד

מד) מקבלים:

עשר הספירות דגוף מכונות תמיד בשם "מקבלים", כי האור מגיע להן ממעלה למטה.

יש הרבה פעמים מלמעלה למטה, ממטה למעלה. מה הגודל של זה? המשפיע נקרא תמיד למעלה, רצונו להיטיב לנבראיו. המקבל את השפעתו נקרא ממטה. נמצא, התחתון נקרא מטה, ועליון נקרא מעלה.

אם התחתון רוצה להשפיע, נקרא ממטה למעלה. מה יש לו? זה לא חשוב, רק הוא רוצה. רצון יש לו, כבר זה טוב. נמצא, אם התחתון רוצה להשפיע, נקרא ממטה למעלה. אם הוא עוסק ב… הוא רוצה להשפיע לעליון, הוא לא רוצה לקבל, נקרא זה ממטה למעלה. שהוא כן רוצה לקבל, נקרא זה מלמעלה למטה.

אכן, מה זה עשר ספירות דגוף? הוא אומר, אני רוצה לקבל עכשיו את השפע עליונה. מדוע הוא רוצה לקבל? היות שהוא רוצה להשפיע. נמצא, מה הוא אומר, אני רוצה לקבל? אז זה נקרא מלמעלה למטה.

מכה בראש המדרגה, שעושה חישוב, אני לא רוצה, אני לא רוצה לקבל בעל מנת לקבל, רק בעל מנת להשפיע. עם כל החשבונות שלו, מה הוא עושה? עדיין לא מקבל כלום. רק מה, אני ש... מה שם אני יכול לומר מכאן, ממטה למעלה, מה שהוא לא רוצה לקבל.

לכן הוא אומר, אור חוזר שבראש נקרא, ממטה למעלה, שהתחתון לא מקבל כלום. רק התחתון … תת... למעלה. על ידי זה שמגולה מלמטה למעלה באורות, יכול להיות אחר כך מלמעלה למטה בגוף.

תלמיד: מ"ה.

רב"ש: מ"ה, מקור ה… מ"ה. מהו השאלה?

מה) מהו מקור האורות:

מה הפירוש, מקור האורות? הוא אומר.

המלכות של ראש נחשבת "מקור האורות". למה? הלא למדנו, אין חידוש, שורש שלו בא רק מאין סוף. במקור כתוב שהוא מקור האורות. תשובה, מפאת או"ח, שהיא מעלה, ומלבשת לע"ס של ראש והיא מביאתן לתוך הגוף.

נמצא, מי המקור שמגלה שיש אור? הוא רק המלכות דראש. אם יש מלכות דראש, הוא מגלה את האורות, יודעים שיש אור. אם מ... מלכות דראש, אם אין מלכות בכוח, אז אין מלכות בפועל. אם לא מקבלים בכוח, לא מקבלים בפועל.

נמצא, שעיקר הוא לאחר הצמצום, מי המגלה? רק אור חוזר. איזה אור חוזר? מלכות דראש. לכן מקור האורות, המקור שיתגלה האורות, שנראה שהוא המשפיע, בטרם שאין אור חוזר לא רואים את זה.

מו) ניצוצות:

הוא שואל, מה הפירוש ניצוצות ברוחניות? תשובה.

הארות שדרכן להתכבות, והן עומדות להתעורר, [ו]להתלקח ולהאיר שוב כבתחילה, מכונות בשם "ניצוצין". כי יש להן דמיון אל ניצוצין, הנשארים אחר הדליקה, או היוצאים מתחת [ה]פטיש שבידי אומן, שאע"פ שהמה נראים כמתכבים, מ"מ עלולים להתלקח לשלהבת גדולה ונוראה. והארות האמורות, לא יארעו זולת באו"ח.

מה כתוב כאן? ניצוצות, הוא שואל, הוא אומר שהם הארות שדרכן להתכבות, והן עומדות להתעורר. בסדר. ונותן דמיון לניצוצין. ומה הוא מסיים? והארות האמורות, לא יארעו זולת באו"ח. מה שאם כן, באור ישר תמיד מאיר.

ומה ניצוצים? העניין הוא כך, אנחנו למדנו שיש טעמים ונקודות. טעמים הוא מכנה אור ישר, ונקודות הוא מכנה אור חוזר. למדנו, בזמן שהטעמים נסתלקו, שאז מכונה שהזיווג הייתה בכלי המלכות בבחינה ד' של המדרגה ונזדככה.

המלכות הזאת נשארה ריקנית מהאור, ונשאר בה רק רשימו של אור הכתר, של קומת כתר. ואחר כך לומדים, עלתה מלכות לבחינת יסוד, אנחנו מכנים זה מבחינה ג', שהזדככה כבר מבחינה ד'. אור הזה שנתגלה על בחינה ג' והלאה, נקרא אור חוזר.

מה הפירוש, אור חוזר? האורות המתגלים בזמן חזרת האורות למאצילם, על שם זה הם נקראים אור חוזר. ואומר, שאור חוזר הזה, שמאיר בכלי יסוד, מאיר לכלי הריקנית של מלכות. ומכונה, ניצוצים הנופלים. הוא מכנה אותם בשם ניצוצים הנופלים, היות שיש בטישה ביניהם.

היות שבמלכות יש רשימו דבחינה ד' של קומת כתר, והאור הבא שם מנקודות הוא רק בחינת חכמה, אז היא, היא מתנגדת לקבל את זה. אבל מצד השני, בחינה ד' זה נקרא רשימו, ובחינה ג' זה אור. אז הבטישה הזאת, הוא אומר, ניצוצים נופלים לאור חוזר מבחינה ג', לתוך בחינה ד', מסיבת מה? היות שזה רק רשימו, וזה אור.

אם כן, אם זה אור שיורדים למטה לכלי המלכות המאירה, מדוע מכנה זה ניצוצים? תשובה. למדנו אחר כך, שגם בחינה ג' מזדככת. ונסתלק האור מבחינה ג' ומלכות עולה ומקבלת רק עביות דבחינה ב'.

נמצא, שאין לנו רק רשימו מבחינה ג', לא אורות. למלכות הייתה מקודם רשימו של בחינה ד', לכן מקבלת שוב הרשימו דבחינה ד'. נמצא, שהמדרגה הקודמת שמבחינה ג' מתכבין. מדוע לא מאירים עכשיו? יוצאים מחוץ למדרגה כאילו. ומה היא מקבלת? רשימו דבחינה ד'. זה דומה לניצוץ.

ומה זה דומה, אם כן, ומה היה הרווח כאן? אומרים, שאור החכמה בא בכלי, שהיה מאיר אור הכתר. מלכות היה מקודם קומת כתר, עכשיו נפלו קומת חכמה. נמצא, אור החכמה בכלי דכתר. שזאת היא, הניצוצין האלו, הכנה, שאחר כך בפרצוף ב', בפרצוף ע"ב, שיבוא אור החכמה בכלי דכתר, כבר יש כאן איזה יחס, חכמה בכלי דכתר.

נמצא, אחר כך שוב הוא יבוא. מתי? בפרצוף ע"ב. לכן הוא אומר, שדומה לניצוצין המתכבים, ואחר כך שמאירים. ואור חוזר היורד, מכונה ניצוצין בשביל שאחר כך מתכבים, בזמן שהסתלקות האור, שלא יישאר ממנו רק רשימו.

מז) ניצוצות הנופלים:

אותו דבר מה שאמרתי מקודם, בעל פה. מה זה ניצוצות הנופלים?

כשיורדת הארת הזווג, הנעשה בזמן הזדככות המסך, מהבחינה העליונה לבחינה תחתונה הריקנית מאור שלה, כגון, שנזדכך המסך מבחי"ג לבחי"ב, ונתרוקנה בחי"ג מאורה, הנה אז יורדת הארת הזווג מבחי"ב, לתוך הבחיה"ג הריקנית, ומתוך שרשימה הנשארת בבחי"ג היא הפכית אל ההארה היוצאת, אה, היורדת, מבחינה ב', ע"כ מכים ומבטשים זה בזה.

אמנם האוה"ח היורד, מתגבר על הרשימה, מטעם רשימה, שכבר פסק הזווג שלה, והאור החוזר יורד לתוך הכלי, והרשימה היותר גדולה, שאינה יכולה להיות עמו יחד בנושא אחד, היא מסתלקת משם.

והנה הארת הזווג היורדת לכלי הריקן, מכונה בשם "ניצוצות הנופלים" והוא מטעם, כי עד מהרה נפסק הזווג גם מבחי"ב ועולה לבחי"א, כנודע, ונמצאות ההארות מתכבות, והרשימה חוזרת ויורדות לכלי שלה.

כי עתה, אין שום מעלה לאו"ח היורד על הרשימה, הקודמת, כי זה וזה נמצאים לאחר הסתלקות הזווג שלהם, וכיון שאור הרשימה לאין ערך הרבה מהאו"ח היורד, שמדרגה יותר גבוהה, לכן, עכשיו מתגברת הרשימה עליהם ומבטלת להארת הניצוצין הנופלים לכלי שלה כדי שיוכל להתלבש שם.

וענין זה מכונה הכאה ובטישה, כי פעם מתגבר האוה"ח היורד, בזמן שהוא בא מהזיווג ופעם מתגברת הרשימה. בזמן שלאחר הזיווג של בחינה ג'. שתיהם רשימות, אבל רשימה יותר חשובה.

אז זאת אות ... מה שאומר בתשובה מ' ניצוצות. מדוע המשל? עכשיו נותן לנו הנמשל.

מח) נקודות:

טעמים, למדנו, התפשטות הראשונה נקראת טעמים. מה זה נקודות?

ד' הקומות, היוצאות על ידי הזווג דהכאה, בשעת הזדככות המסך, נקראות "נקודות" ונקראות או"ח, שהן דין.

השם נקודה, בדברי הזוהר, שהוא מפרש, נקודה שחורה דלית בה לבנוניתא, אין בו שום אור. זה נקרא נקודה. על שם נקודת הצמצום שהיה. לכן, שנזדככה בחינה ד', היינו שכבר לא יכול לעשות מסך על בחינה ד', מה שעכשיו בחינה ד' מבחינת הצמצום. ואחר כך, שנזדכך מג' לב', שורה על בחינה ג' נקודת הצמצום.

לכן, לכן, עכשיו נקראים אור חוזר על שם שהאור שמאיר בזמן חזרת אורות למאצילם נקראות נקודות, שבכל פעם מתגלה במדרגה בחינת נקודת הצמצום, ונקרא דין. מה זה דין? שאסור לקבל, משום שלא יכול לכוון בעל מנת להשפיע. נמצא, שהכול הוא אותו דבר. ומה הוא אומר כאן? כאן הכוונה, אפילו בזמן שמאירים, נקרא הלילה בחינה הזאת.

שאלה מט) סביבות:

אם אנו אומרים שאין לנו מקום, מה הפירוש סביב? סובב מי? אז הוא אומר.

כל פרצוף נחלק לשנים: שהוא ממלכות דגוף ולמעלה, זאת אומרת, למעלה מטבור, ששם מקום עמידת כל האורות, מה שאנחנו אומרים שבמדרגה מאיר אור, בראש אומרים, רק שורשי כלים, רק איפה נמצא אור? רק ממקום מלמעלה מטבור עד הפה. ועל כן נקרא המקום הזה, מטבור למעלה עד הפה, בשם פנים.

וחלק ב' הוא ממלכות דגוף ולמטה, מטבור למטה, שמלכות דטבור אומרת, אני לא רוצה לקבל, משום שלא יכולה לכוון בעל מנת להשפיע. ש[ה]אור ישר נדחה משם ואינו מאיר, ועל כן [ו]נקרא אחור. אז כן, יש לנו לחלק כל מדרגה לפנים ואחור. פנים נקרא, איפה שאור יכול להאיר נקרא עד הטבור, מטבור למטה נקרא אחור.

אמנם יש בחינת הארה העוברת מצד הפנים של הפרצוף, ומאירה לצד האחור של הפרצוף. ואופן ההארה הזאת, מכונה דרך "סביבות". מה זה סביבות? באופן בלתי ישר. כי בדרך יושר אין חלק הפרצוף, אשר מטבור ולמטה, יכול לקבל האור, כנ"ל. רק בדרך סביבות, בלתי ישר, שהוא בחינת תיקון מיוחד, שיתבאר.

אומרים שעל ידי זה שהוא רוצה בהשתוות הצורה, שנקרא אור חסדים ואור חוזר, מאיר שם הארה. כי אם כן, כתוב כאן מאיפה מקבל, למטה מטבור בהארה, לא מאור מקיף, רק ממה? ממה שמאיר מטבור למעלה מכלים דפנים.

שאלה נ) סובל:

כתוב, יוכל לסובלו, אינו סובל. מה הפירוש, סובל, ברוחניות?

"סובל", פירושו, במקום שהכלי ראוי להלביש את האור, אלא אינו מלבישו מטעם בחירתו עצמו. והוא ענין דק מאד, ונאמר רק על ע"ס של ראש, שאין שם הלבשה בפועל, כנ"ל (עי' התלבשות בכח).

והנה זה לא יעלה על הדעת כלל, אשר הכלים דגוף ראוים יותר להלבשת האורות מהכלים של הראש, ועכ"ז אין הלבשה בראש אלא בגוף, והוא מטעם, שאו"ח דראש אינו סובל בחינת הלבשה, להיותו עומד בבחינת מלמטה למעלה, שעמידה זו היא בחינת התנגדות להלבשה, שאינו סובל ההלבשה. והבן מאד.

בדף רי"ג אות ה', כתוב כך.

ה) ח קודם מציאות העקודים, שנקרא גוף, לא היה האור העליון יכול להתלבש בשום כלי כי ט לא היה יכולת בכלים לסובלו, ושם היה האור בלתי מתלבש בכלי, בראש המדרגה.