שיעור בוקר 09.04.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

התנאים לחיבור בעשירייה – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים בנושא – התנאים לחיבור בעשירייה, כותרת: "גדלות הבורא", קטע מס' 3.

גדלות הבורא

"עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חומרי דלק לעבודה, הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השירות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים בזה שיש לנו הזכייה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין את גדלותו. [...] מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. לכן אז כבר יש לו חומרי דלק, שיתנו לו כוח כל פעם שיוכל ללכת קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב." 

(הרב"ש. 24. "עיקר מה שחסר לנו")

שאלה: האם אפשר להגיד שברגע שאדם מרגיש שהוא הולך בדרך החיבור שהשאירו לנו רב"ש ובעל הסולם, אז אין לו במה יותר להשקיע את החיים, וזה הרגע שבו יש לו מאה אחוז את חשיבות המטרה?

לא, מה פתאום בגלל שאין לו במה להשקיע יותר. אבל אם יש לו במה להשקיע והוא יכול להשקיע את עצמו בכל העסקים שבעולם, להרוויח ולהצליח ולא עושה את זה, אלא רק משקיע את עצמו בהכרת גדלות הבורא, אז זה אומר שהוא נמצא בגדלות הבורא.

תלמיד: ומה לגבי ההרגשה שאין יותר במה להשקיע כי אין לזה משמעות?

זו לא גדלות הבורא, אלא מאין ברירה, אין במה להשקיע, הכול ריק, אז לפחות בזה אני אעסוק.

שאלה: אם האדם מרגיש שהבורא גדול, אז יש לו דלק, אם הוא לא מרגיש שהבורא גדול, אז אין לו דלק. איך לדפוק על הנקודה הזאת שהבורא יהיה גדול? איך האדם גורם לבורא להיות גדול?

הכול תלוי רק בסביבה. אם אדם משקיע את עצמו בסביבה, מרכין את הראש כלפי הסביבה, והסביבה מוסרת לו את הרגשת גדלות הבורא, אז יש לו כוח לעשות הכול.

שאלה: קיבלנו הרבה מאוד כוח מהכנסת האורחים, ומהאהבה שקיבלנו מכל החברים מהכלי העולמי. אני חושבת שאנחנו גם צריכים לראות את החברים בכלי הטורקי כגדולים מאוד. מה אתה ממליץ? האם יש שלבים בגדלות החברים?

יש לנו אנשים שמטפלים בעשיריות, בקבוצות, אני לא שייך לזה, אבל יש להם חומר ותוכניות איך אפשר להגיע למצב שבאמת כל קבוצה תעלה ותעלה עד לדרגת הבורא.

תלמיד: יש שיעורים כל יום רביעי בטורקית לכלי הטורקי, על איך אנחנו יכולים לחזק את אהבת החברים בינינו, ויש גם המון תכניות במהלך השבוע. יש המון הזדמנויות.

יש לכם הכול.

קריין: קטע 4.

"לפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך.

ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה."

(הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)

שאלה: מה זה אומר לשרת את הבורא, ומה זה אומר להילחם עם הבורא?

להילחם עם הבורא זה להילחם עם אותם הכוחות השליליים שהוא מעמיד לפנינו, שדווקא במלחמה איתם אנחנו מתחזקים ומבינים מה קורה לנו בדרך. זה כמו שאנחנו לומדים בבית ספר ונותנים לנו כל מיני תרגילים ואנחנו כל הזמן חייבים לפתור אותם, אומנם אף אחד לא נהנה מזה, אבל אחר כך אנחנו מבינים שדווקא על ידי זה אנחנו גדלים ומתחכמים.

שאלה: מה זה אומר ניצחוני בניי אם הבורא דווקא רוצה להראות לנו שאנחנו חלשים ולא מסוגלים לנצח אותו? אולי ניצחון הוא בכלל משהו אחר ממה שאנחנו מדמיינים לעצמנו.

הניצחון הוא שאנחנו קשורים לבורא, דבוקים בבורא, ולא חשוב כל כך על פני איזה אגו אנחנו מתעלים. אנחנו לא מודדים את המדרגה שלנו לפי הגובה האגואיסטי שהצלחנו לעלות מעליו, אלא לפי עוצמת החיבור בינינו לבורא, זה החשוב לנו.

שאלה: בחלק הראשון של השיעור היה מין בלבול בריא כזה, היו הרבה כוחות, משה, פרעה החזק ואני החלש, ופה נראה שיש תשובה לכול, גדלות הבורא מכסה הכול. האם זה נכון להתייחס כך?

כן. אבל אחרי שאנחנו עוברים כל מיני שאלות שהיו קודם, אז אנחנו מגיעים למצב שאנחנו כבר מבינים במה תלויה כל ההצלחה.

שאלה: הקטע הזה של רב"ש מרגיש שהוא נכתב על מה שקורה עכשיו. ברוב עם הדרת מלך, מה שהרבים יותר גדול הם מייצרים אווירה, ואתה ממש מרגיש שלהון תועפות ייחשב לך שזכית להיכנס בין אנשים שמשמשים את המלך, וזה ממש מה שקורה פה.

כל פעם כשזה קורה בהתאספויות הגדולות האלה יש תחושה של כיווץ פנימי ביחס לסביבה שחברים בעולם נמצאים וגרים בה. אנחנו נמצאים בעולם הזה והפיסיות של רבים שנמצאים פה והאווירה שנוצרת אין לזה תחליף. חברים הביעו המון תסכול על זה שהם יושבים מול המסך ולא מצליחים להתחבר, ויש חברים שגרים לבד בכל מיני מקומות נידחים. זה ברור שהבורא שם כל אחד במקום שלו וככה זה יהיה. מה אפשר לעשות? יש דאגה וגם תחושה של בושה על זה שאנחנו נמצאים פה ואפילו השכנים שלי איתי בדרך, והם נמצאים שם באיזה חור, כל אחד במקום שלו.

אני חושב שזה דווקא לטובתם שנתנו להם הרגשת ריחוק והם צריכים להתגבר עליה ולהרגיש שהם איתנו כאן. זה תלוי רק במידת תשומת הלב, עד כמה הם מכניסים בכוח את עצמם בינינו. יש כאלה שנמצאים כאן והראש שלהם במקום אחר, ויש כאלה שנמצאים בקצה העולם והלב שלהם כאן. אין לי מה להוסיף לזה, זו עבודה של כל אחד ואחד.

אתה תמיד יכול לשאול, "למה לא נולדתי בזמן בעל הסולם" ועוד כאלו שאלות. אלא לכל אחד יש את המקום שלו במערכת אדם הראשון, אנחנו צריכים למלא את המקום הזה, ואז נרגיש שלמות של הכול.

שאלה: מה זה להיות בגדלות הבורא?

כשאתה מרגיש שגדלות הבורא ממלאת לך את כל הרצונות והמחשבות. זה נקרא להיות בגדלות הבורא, לפי הכלים שלך.

תלמיד: ואם אדם לא מרגיש את גדלות הבורא אז מה הוא צריך לעשות בשביל להגיע למצב הזה?

קודם כל לבקש מהבורא, לבכות, שתהיה לו גדלות הבורא.

תלמיד: אם לאדם אין כוחות לבקש מהבורא?

אז יש לו חברה שתעורר אותו. על ידי קנאה, תאווה, כבוד הוא יעלה מהדרגה שלו לדרגה יותר עליונה, הוא ירגיש באיזו מידה הוא פחות ושאין לו ברירה, הוא חייב לעלות.

תלמיד: הוא יכול לבקש מהחברים כמו שהוא מבקש מהבורא?

ודאי. ודרך כל החברים לפנות לבורא. ויחד איתם ולפנות לבורא כדי שישפיע על החברים. יש כאן ספקטרום רחב של פניות.

תלמיד: כתוב בקטע שאם אדם באמת מרגיש את גדלות הבורא אז אפילו פעולה קטנה שהוא עושה, הוא מקבל הרבה תענוג ושמחה. האם זה נכון?

נכון, כי אין הבדל בין פעולה קטנה לבין גדולה. בשלמות, ההשלמה הכי קטנה ממש משנה את הכול.

שאלה: היום יום ראשון, כאילו שכל מה שהיה עד עכשיו נמחק ומתחילים דף חדש. בציטוט נאמר שאם אתה כל היום נמצא בגדלות הבורא, אז אתה נמצא כל היום בשמחה. מהי שמחה, מה השורש של שמחה מהרגשת גדלות הבורא?

זו הארה מיוחדת כתוצאה ממעשים טובים שאדם עושה, אז הוא מקבל תוספת הארה לכלים שלו מלמעלה.

תלמיד: אם אנחנו רוצים לממש את זה היום באופן מעשי, אז איך אנחנו עושים בקשר בינינו שכל היום נהיה בגדלות הבורא ומתוך זה כל היום בשמחה?

הכול תלוי בקשר ביניכם וכמה כל אחד משתדל להיות בזה. כמה כל אחד משתדל להעביר את ההרגשה הזאת ליתר החברים, "איש את רעהו, יעזורו", ואז אתם תעשו מערכת כזאת שכל הזמן תחזיק את עצמה.

תלמיד: כלומר המימוש המעשי הוא אם אני משתדל להעביר את השמחה מגדלות הבורא לאחרים?

כן.

שאלה: כתוב "ברוב עם הדרת מלך". נכון שהמקובלים השאירו לנו הרבה כתבים כדי שאנחנו נוכל לקבל את גדלות המלך. מה זה "עם"?

"עם" זו קבוצת אנשים או רצונות לקבל שמוכנים להיות מחוברים כדי להגיע למטרה המסוימת שלהם. כמו שכתוב למרגלות הר סיני, אתם "נעשיתם היום לעם". היו שם כל מי שיצא ממצרים, כל האנושות, לא חשוב מי, אבל אם עכשיו הם מתחברים כדי להגיע לחיבור עם הבורא, אז הם נקראים "עם".

שאלה: האם "ברוב עם הדרת מלך" זה כיוון שהאגו שלנו נוטה להאמין יותר לרוב, מה המשמעות הפנימית של זה?

במידה שאנחנו משתדלים להיות יחד אנחנו נכנסים לפנימיות המערכת של אדם הראשון. ואז אנחנו מרגישים יותר את אדם הראשון, את המערכת של עשר הספירות שהבורא מלובש בהם. ולזה אנחנו צריכים להגיע ולהיטמע בהם, להתקשר אליהם.

תלמידה: האם נכון שהכמות חשובה בהתחלה ואילו בהמשך יותר חשובה האיכות?

כן, כל העבודה שלנו היא על איכות.

שאלה: האם חוץ מחיבור עם עשירייה אפשר גם להשתמש בדמיון כדי לתאר את המצב של חיבור ויציאת מצרים?

אפשר להשתמש בדמיון, שום דבר שהבורא ברא בנו הוא לא ברא סתם. ודאי שאנחנו יכולים להשתמש בכל התכונות שלנו אבל תלוי באיזה גבולות.

שאלה: מהו התפקיד של הודיה בהכרת גדלות הבורא?

מאוד גדול. ככל שאנחנו נמצאים בהרגשת תודה, וככל שאנחנו רוצים למסור את עצמנו למי שמעביר לנו הרגשות וידיעות על המערכת העליונה, אז דווקא על ידי זה אנחנו מתקדמים.

תלמידה: האם אנחנו יכולות לעזור זו לזו ולהזכיר את ההודיה הזאת?

אפשר להציע לזה דוגמאות.

שאלה: שמעתי שאנחנו לא מודדים את ההתקדמות שלנו לפי אותו הר של האגו שעליו אנחנו עולים, אבל גם שמעתי בעבר שאת הדבקות בתוך העשירייה אנחנו מרגישים לפי האור שיש בתוכנו. האם מידת הדבקות בבורא מתבררת באור הפנימי או באור החוזר?

באור הפנימי.

שאלה: אני מבינה ומרגישה את התלות המוחלטת שלי בבורא, אני מבינה שנוכל להתקדם לדבקות בבורא רק במידה שהוא ירצה בזה, הוא מגלה את הרע שבנו, הוא נותן לנו גם את הרצון לפנות אליו, הוא עושה הכול. האם אפשר לומר שההרגשה הזאת היא הרגשת גדלות הבורא?

חלקית.

תלמידה: האם כדי שזאת תהיה הרגשה מלאה של גדלות הבורא צריך להוסיף לזה הודיה?

לא רק, צריכים להתכלל עם מה שמקבלים ממנו ולקבל את זה בכלי השלם שלנו. זה יבוא. בינתיים זה יפה.

שאלה: באיזה פעולות של החברה אפשר למצוא הכי הרבה גדלות ה'?

עם החברים. אין לך מערכת אחרת שיכולה להביא אותך לגדלות הבורא.

תלמיד: הרב"ש כותב פה בקטע על ישיבת התוועדות, מה זו ישיבת התוועדות?

ישיבת התוועדות היא כשחברים יושבים ומדברים ביניהם על הגורל שלהם, על התפקיד שלהם, על התוכניות שלהם, עד כמה הם מתחברים לבורא ומה יש להם לעשות עוד בקשר לזה.

תלמיד: איך בתוך הפעולה הזאת אנחנו מאתרים את גדלות הבורא ומגדילים אותה?

לפעמים אחרי שאדם עובר איזה תהליך, אז מתגלה לו גדלות בורא מסוימת, אחר כך שוב מתגלה גדלות בורא מסוימת, וכך זה קורה.

תלמיד: בתוך הפעולות היומיומיות, הסעודות, כל הדברים שאנחנו עושים, איך למצוא שם את גדלות הבורא?

זה תלוי איך האדם מתייחס לזה. אם הסעודה היא סעודת חברים וכולם צריכים להרגיש את החברים כדי למסור להם ולקבל מהם את גדלות הבורא, את חשיבות המטרה, אז כל סעודה כזאת ועוד כל מיני אירועים הופכים להיות למשהו מאוד מאוד חשוב. הכול תלוי במשתתפים.

שאלה: מהי מידת הערבות שנדרשת בין כולנו כדי שנצליח לצאת ממצרים?

מידת הערבות הנדרשת מאיתנו היא לחזק כל חבר ולהיות בטוחים שאנחנו מתקדמים למטרה. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו חייבים להרגיש שאנחנו נמצאים במצב שהחברה יכולה להישען עלינו, לסמוך עלינו, ולא שאנחנו כל הזמן מתלבשים על הסביבה ומוציאים ממנה את הכוחות. לכן אני צריך להיות די חזק ועצמאי ולהכין את עצמי כדי להיות משענת נכונה לחברים כדי יחד איתם להתקרב למטרה, ולא להגיע למצב שאני מחכה מתי אוכל לתפוס אותם ולהוציא מהם כל מיני כוחות לעצמי.

שאלה: הערכת תכונת ההשפעה, גדלות הבורא, כשאנחנו מרגישים את הפער בינינו לבורא ואנחנו מעריכים את התכונה הזאת ורוצים אותה, האם זאת גדלות הבורא?

בהכרת גדלות הבורא יש לנו כמה דברים - ככל שהוא גדול בעיניי, כך אני מתפעל יותר ויש לפניי עתיד גדול וכוח גדול, תמיכה גדולה וכן הלאה. לעומת זאת ככל שאני קרוב אליו, אז ההרגשה הזאת יכולה להתקטן, להיחלש. לכן כאן עלינו לשים לב שכל הזמן הרגשת גדלות הבורא היא גדולה והבורא נעשה יותר גדול על אף שאני קרוב אליו יותר.

תלמידה: כשאני עכשיו אחזור הביתה לאנגליה המתנה הכי גדולה שיש לי מפסח זו חשיבות העשירייה, וחשיבות שירות העשירייה זאת המטרה הכי גדולה שאפשר לקיים. כשהחבר שאל אם יש משהו דומה בעולם שלנו, אז נתת את הדוגמה של חלקים שונים ברכב, אבל אם לא נעבוד יחד, אז לא נהיה באותו רכב. פעם ראשונה בחיים תפסתי שאם לא נשרת זה את זה ונעבוד יחד, אז לא תהיה לנו עשירייה. כשאני חוזרת הביתה זה הדבר הכי חשוב שאני לוקחת מהפסח הזה, ותודה לך על זה.

תודה לך.

שאלה: אם גדלות הבורא היא תמיד הפוכה לחשיבות העצמי, אז למה כשאנחנו מגלים את גדלות הבורא אנחנו חווים שמחה? האם זו היציאה משליטת האגו?

כן. אם אני מחובר לבורא וככל שהוא יותר גדול, אז המחובר לגדול גדול.

(סוף השיעור)