שיעור ערב 23.09.2018- הרב ד"ר מיכאל לייטתן - אחרי עריכה

שיעור בנושא: הכנה לכנס

אנחנו מתקרבים לכנס הווירטואלי, מיד אחרי סוכות ניכנס לכנס מיוחד מאוד, הראשון במינו, בסוגו, זה יהיה כנס לכל הקבוצות שלנו, לכל החברים שלנו בשווה. הכנס יהיה מאוד מעשי כי אנחנו רוצים להיות קשורים סביב כל כדור הארץ ממש, עשיריות, עשיריות בכל מקום כמה שאפשר. ולכן ההכנה לכנס היא שכל אחד משיג לעצמו מקום בעשירייה הקרובה לו, שאחר כך יוכל גם ללמוד מזה ולהתכלל שם.

לכן מאוד חשובה לנו ההכנה לכנס, ההכנה הזאת חלה בעצם על כל החברים והחברות שלנו בכל העולם, צריך להכין מקום שבו הם יהיו בעשיריות ויוכלו להשתתף, להבין לפי שפה, לפי מקום, לפי הקשר איתנו. את כל זה מאוד חשוב להכין וגם להזמין כמה שאפשר יותר ויותר אנשים שיכולים להשתתף באותם המקומות, אפילו כאלה שממש בתחילת דרכם הרוחנית. לכן אנחנו לא קוראים לזה כנס מוסקבה, אלא כנס ווירטואלי, כי כל הפגישות בינינו יהיו ברשת הווירטואלית.

שאלה: אני מייצג את האורחים שהגיעו, ואתמול לפני השינה היה לנו דיון סוער על נושא הכנס. חברים מאוד מודאגים מהכנס ויש הרבה שאלות שהם רוצים לברר. השאלה העיקרית שכבר הייתה היא, שאחרי כל פגישה איתך, הקונספט, ההבנה של הכנס הזה מתחלפת.

יפה מאוד, אני מאוד מרוצה מזה. סימן שלאט לאט הם קולטים למה אני מתכוון. אבל אצלי זה לא משתנה. אני, כמו עכשיו, דיברתי מלכתחילה ממש על אותו דבר, שצריכות להיות עשיריות בכל מקום, והן צריכות לפזר, לשמוע על הכנס ולחבר כמה שאפשר בכל כפר, בכל עיר, בכל מקום כמה שאפשר לבנות עשירייה ולקשור אותה לכנס. על זה דיברתי כל הזמן.

תלמיד: בהתחלה הכנס היה במוסקבה.

הכנס היה במוסקבה מפני שהמארגנים שלו היו במוסקבה, אבל לא התכוונו שעכשיו יתחילו לטוס למוסקבה כל האנשים פיזית, ושהם במוסקבה יעשו כנס, לא. כי מלכתחילה התכוונתי לכנס שיהיה כינוס של כל מיני אנשים הפזורים בכל העולם. העיקר בשבילנו לאסוף את האנשים המפוזרים ולארגן אותם בעשיריות. ואם היינו עושים כנס במוסקבה לא היינו בכלל מגיעים לזה. ובסופו של דבר, כמה אנשים יכולים לבוא למוסקבה? ומה עם האחרים? כל אחד יישב אצלו בבית ויסתכל לבד? לכן העיקר זה החיבור לעשיריות.

תלמיד: בסופו של דבר הגענו לפורמט שהכנס צריך להיות ווירטואלי בין לאומי. האם אתה יכול לפרט מה הקשר הווירטואלי הנכון ואיך אנחנו יכולים להתכונן לזה?

אני אמרתי מלכתחילה שהכנס הזה הוא כדי שנאסוף את כל הפרברים, את כל האנשים המפוזרים סביבנו, שקצת שמעו קבלה, קצת היו בקשר איתנו, ויצאו מהלימודים, עזבו בינתיים. הם לפעמים נמצאים איתנו בקשר ולפעמים לא. אנחנו נאסוף אותם לפחות ליומיים ונחבר ביניהם עשיריות. כי אם הם יתחברו לעשיריות, אנחנו במשהו כבר משתילים להם שורש רוחני. במקצת, במשהו. זאת הכוונה. זאת אומרת, אנחנו נבנה כמה שיותר רשת קשר גלובלית בין העשיריות. זה מה שהתכוונתי.

ואני עד היום חושב שקבוצת מוסקבה חייבת, כי זה בעיקר כנס ברוסית, זה דבר אחד. דבר שני רובם דוברי רוסית, הם בכל זאת חיים ברוסיה ובפרבריה, וגם בכל העולם התפזרו רוסים, ולכן התכוונתי שקבוצת מוסקבה תתחיל לפזר את השמועה הזאת בכל רוסיה, מצפון לדרום, למזרח ולמערב, ותתחיל לארגן את האנשים. וכמו שעכשיו אמרתי, העיקר בשבילי זה לאסוף לכנס כמה שיותר אנשים שיישבו בעשיריות בכל מקום, קרוב לבית שלהם והכי נוח. שהם בזמן הכנס יצפו וישתתפו יחד בעשיריות, כי כל הכנס הוא בעשיריות. ולא חשוב איפה לשבת בעשירייה, תשב במוסקבה או בנובוסיבירסק או באיזה מקום אחר. זה אותו דבר. אנחנו רוצים להכניס אותם לאותה עבודה, בעשירייה. זה דבר אחד. דבר שני זה לאסוף, העיקר זה לאסוף את כל האנשים, ואחר כך האנשים האלה יכולים לשמור עליהם ועוד ועוד לעבוד איתם. זה חלק מההפצה שלנו שעליה אנחנו מדברים בחודשים האחרונים, אנחנו רוצים לתת מכת הפצה בכל העולם.

תלמיד: בסיביר יש כמה קבוצות שכרגע נחלשו ונמצאים במצב לא הכי טוב.

עד כמה שאני יודע כל הקבוצות בעולם עוברות משבר גדול, ולא רק סיביר אלא גם במוסקבה ובפיטר ובכל המקומות. אין מה להסתיר כאן, אנחנו רואים על המסכים, אנחנו רואים ושומעים את זה מאנשים. כן, הקבוצות מתפרקות, ואנשים יוצאים. לכן דווקא הכנס הזה הוא כל כך חשוב, שאנחנו לא צריכים לאסוף במוסקבה איזה אלף איש, אלא רוצים לאסוף בכל העולם אלפים, זה חשוב לנו, את זה אפשר לעשות רק בצורה ווירטואלית.

העניין הוא לא שבסיביר יש מקום חולשה אלא בכל מקום, גם באירופה. וזה תמיד יהיה לנו. כמה שנתקדם יותר אז בהתאם לזה נרגיש צורך בחיזוק כל פעם יותר. ולכן הכנס הווירטואלי שאנחנו עכשיו עושים, הוא הראשון במינו, אנחנו נצטרך אולי לעשות כנסים כאלה פעם בחודשיים. אז מה? אם אני נמצא בנובוסיבירסק נניח, או אפילו חי שם באיזה מקום, ואני אסע חמישים קילומטר לכנס ליומיים, זה אפשרי. וכן הלאה לכל מקום. אז אנחנו נוכל לעשות כאלה כנסים בתדירות יותר גבוהה ונוכל לשתף בזה אנשים.

תלמיד: יש קבוצות קטנות שהגרעין מונה ארבעה, חמישה חברים והם מסוגלים לארגן שיהיו בכנס עשרים איש. אבל העומס שייפול על האנשים האלה וגם זה שאחרי כנס אנחנו נכנסים לירידות, אז יש דאגה ומחשבה אולי לא לארגן במקום הזה את הכנס אלא לתת חיזוק לחברים האלה במקום אחר.

ומה לעשות אם אותם חמישה עשר איש שהיו יכולים להצטרף ולא הצטרפו? נניח שהם היו חמישה, והם יכולים להזמין חמישה עשר ולעשות כנס אצלם במקום לעשרים איש, ובמקום זה הם מתנתקים מהמקום הזה ונוסעים למקום אחר, ומה עם חמישה העשר האלה? אתה מפספס אותם. אסור לעשות את זה. שייקחו את חמישה העשר האלה ויהיה להם כנס לעשרים איש, ואחרי הכנס נחזק אותם והם יחזקו את עצמם ודווקא בזה יהיה להם כוח, שידאגו לכל אלו שהיו בכנס, שגם אחרי הכנס ימשיכו ללמוד. אם הם רוצים להתקדם, אבל אם לא, אז כמו שהם עושים לאחרים, אז גם איתם ככה יעשו חשבון מהשמיים. זאת אומרת, לסיכום, כל קבוצה וקבוצה הקטנה ביותר, אפילו שניים שלושה באיזה מקום, אם יש להם אפשרות להזמין עוד אנשים ולעשות כנס במקום, כדאי להם לעשות זאת, כדאי, לטובתם.

תלמיד: אמרת שזה חשוב לכולנו להשתתף בהכנה ולהתכלל באופן מעשי ואקטיבי בתוך הכנס. אולי כדאי לתת לכולם משימה, להפוך לקבוצת מיקוד או להוביל סעודה או ישיבת חברים?

כן, דיברנו כבר עם קבוצת מוסקבה על הנושא של "קבוצת מיקוד" והם צריכים לחלק את זה בין כולם. אני אמרתי שבכל מקום תהיה קבוצת מיקוד, בכל מקום שיישבו עשרה אנשים בזמן הכנס אנחנו נעשה מהם קבוצות מיקוד. לכמה זמן? לרבע שעה בכנס, פעם אלו לרבע שעה ופעם אלו לרבע שעה וכן הלאה. שכל אחד ירגיש את עצמו אחראי לפחות על משהו, שיטעם מה זה להיות בקבוצת מיקוד, שיראו אותם בכל העולם. אני בעד, דיברנו על זה אתמול.

שאלה: בדרך כלל ההפצה קשורה למשהו חיצוני וכאן מדובר על איך אנחנו מפיצים. אנחנו מעוניינים שכמה שיותר עשיריות יתגלו בעולם, האם זאת הפצה?

כן, כמה שיותר עשיריות בעולם.

תלמיד: אז אנו פונים לקבוצות אירופה ואמריקה, זה מאוד לא פשוט להעלות חשיבות לכן מבקשים שהחברים יגלו אחריות ויקלטו את התהליך הזה, יארגנו במרכזים שלהם חברים שיפיצו את הנושא הזה.

ודאי שככה זה צריך להיות. כשאני מדבר איתכם, אני בזה פונה לכל הקבוצות בעולם. שישתמשו בכנס ככינוס מקומי בכל מקום שיהיה, לדוגמה, במקסיקו יש שלוש ערים גדולות, גוודלחרה, מכסיקו סיטי ומונטריי, בטוח שיש עוד כמה מקומות, כי כשאני מגיע לכנס, מגיע מישהו לכנס אחרי שנסע באוטובוס עשרים שעות וכן הלאה. אני מכיר אותם. אז יש לך בכנס 200 איש, אבל בשביל מה? הם יכולים לעשות כנס בכל שלושת המקומות האלו ובעוד כמה מקומות, אפילו קטנים, העיקר שתהיה עשירייה. ואז מה התועלת מזה? לא שהם באים ליומיים ונמצאים בכנס, אלא הם יכולים אחר כך להמשיך להיפגש, כי הם נמצאים פיזית בקרבת מקום והם יכולים לנסוע אחד לשני ולהתאסף פעם בשבוע, אולי יכולים להיפגש אפילו פעמיים בשבוע.

שאלה: בצפון אירופה, קבוצות מקלן, דיסלדורף, בלגיה, הולנד, אנגליה, מאחר והמרחקים לא גדולים מדי, כשאנחנו מתאספים לשיעור שבת או ליום איחוד, תמיד מרגישים שבחיבור בינינו יש משהו מיוחד מאוד. בהקשר למה שאמרת, שתהיה לנו עשירייה בכל עיר, אם יש אפשרות, האם זה בכל זאת מועיל לכל הקבוצות האלה שנמצאות בקרבת מקום להתאסף פיסית לכנס הווירטואלי?

אבל השאלה כמה חברים הם מפסידים, אם הם מתאספים, לדוגמה, במרכז גרמניה במקום לארגן כמה קבוצות בחמישה או עשרה מקומות כאלה בכל גרמניה. בדיסלדורף, קלן, ברלין, בכל המקומות האלה, יכולים להתאסף חמש, שש, או אולי יותר קבוצות, במקום להתאסף במקום אחד עם כמות אנשים קטנה, כי הם לא דואגים לאסוף מהפרברים של כל מקום. זאת אומרת, לא תצא לנו מזה "מכת" הפצה מקומית באף מקום.

שאלה: נראה שזה פחות כנס, אלא יותר פעילות הפצה פנימית וחיצונית.

זו פעילות הפצה לפני הכנס, כי אנחנו רוצים להזמין כל מיני אנשים שיבואו אלינו, מצד אחד. אבל מצד שני, בזמן הכנס זה לימוד, זה כנס ממש, זה כינוס, זה חיבור.

תלמיד: אז חשוב מאוד שיהיה חומר לימוד לפני הכנס כדי שנוכל להכין את הכול לפני הכנס לאנשים החדשים שיגיעו.

זה ודאי, שיהיה לכם חומר לימוד לפני הכנס, זה דבר אחד. דבר שני, ודאי שאנחנו גם נלמד אותו עוד לפני הכנס. חומר הלימוד והכנס עצמו יהיו בצורה שמתאימה לאנשים חדשים, לקהל הרחב, תכנית השיעורים, נושא השיעורים, כבר קיימים ואתם יכולים לראות שזה מתאים לקהלים רחבים.

שאלה: האם תוכל להסביר בבקשה איך הכנס הזה עוזר לנו להיות תלמידיהם של בעל הסולם, רב"ש ותלמידים שלך?

זה עוזר בזה שאנחנו הופכים להיות ביחד עוצמה כמותית ואיכותית. אנחנו רואים שאם אנחנו לא עושים כזאת פעולה, אנחנו מאבדים את החברים בכל מקום. הקבוצות הגדולות שהיו, נעשו חצי, רבע, [בכמות החברים]. פעם הייתה קבוצה חזקה בצ'ילה, היום יש רק חצי מכמות החברים. בברזיל רבע, גם ברוסיה, במוסקבה, בפיטר, ממש חצי, אפילו פחות.

אתם לא מבינים שאתם צריכים להשתמש בכנס כדי לעשות כאילו "כנסים קטנים" בכל מקום. אתם מקבלים מכאן הזנה ממני, אני מפעיל אתכם, אבל בכל מקום אתם מתארגנים עם האוכל, עם המקום, עם כל מיני דברים, אתם עושים הפצה למי שרוצה לבוא אליכם, עושים רישום והכול. זאת אומרת, כל מקום ומקום הופך להיות "מארגן הכנס", אני רק מופיע שם על המסך, אבל מי שמתעסק בזה בכל מקום הוא בעל הבית, המארגן, המקבל, המארח. זה מה שאנחנו רוצים, אחרת אנחנו נאבד עוד ועוד חברים.

שאלה: מה הייחודיות של המשבר שהקבוצות העולמיות עוברות דווקא עכשיו?

אני לא רואה בזה שום משבר, אצלנו זה המצב הקבוע. כי בכל מקום שאתה מתקדם אתה נופל וקם, שוב מתקדם ושוב נופל, כמו שכתוב, "כי שבע פעמים יפול צדיק וקם"¹. כך היא דרכנו, כי בכל פעם אנחנו מגלים בתוכנו רצון לקבל שבור חדש, שלא עבדנו עליו, ולכן אנחנו נופלים, נעשה לנו חושך, וצריכים להתגבר עליו, צריכים לחכות בסבלנות עד שנוכל להתרגל אליו, ולעשות עוד צעד קדימה. זה ברור, מתוך ההליכה, שכל פעם נפתח לנו רצון לקבל יותר ויותר גדול ומקולקל. ולכן זה לא שקורה משהו מיוחד, להיפך, זה הרגיל. ומי שלא גבר, זאת אומרת, לא מוכן להתגברות, מה לעשות, צריכים לחזק אותו, ואם הוא לא [מתגבר], שילך.

אבל כולם צריכים לדעת שרק כך אנחנו מתקדמים, רק בצורה כזאת. זאת שיטה הבנויה רק על התגברויות, התגברות בזה שאני שותק, מה שעושים איתי אני שותק, אני לא יכול לעשות כלום. יש הרבה זמנים כאלה שאתה נכנס למיטה ומחכה עד שזה יעבור, לא יכול לעשות כלום. גם זה טוב, אתה נותן בינתיים לאור העליון להשפיע עליך, צריך הרבה סבלנות ואיפוק. אבל זה שבכל פעם יהיו ירידות, נפילות, זה ברור. אין כאן גיבור, כאן גיבור הוא רק מי שמבין את זה, מסכים עם זה, זוכר את זה ומקבל.

שאלה: בכנס הקודם הרבה עשיריות ישבו באולם אחד ויכולנו לתת בקלות אחד לשני התרשמות גדולה בין העשיריות. איך להשיג את זה עכשיו, כשהעשיריות יהיו במקומות פיסיים שונים ולא ממש ישימו לב אחת לשנייה?

יש לכם אפשרות או לעשות כנס כמו זה שעליו אנחנו מדברים עכשיו או לא לעשות אותו בכלל. מה אתם רוצים, להתאסף רק במוסקבה? מה יהיה עם יתר המקומות, מה יעשו הקבוצות בדרום אמריקה, יש שם פחות אנשים מאשר ברוסיה? אלא מה אתם חושבים, אתם חושבים רק על עצמכם. לא פעם דיברתי עם קבוצת מוסקבה, אין לנו ברירה, אלא לעבור לכנסים ווירטואליים, רק בצורה כזאת נוכל להיפגש, אפילו פעם בחודשיים. כי אני נוסע פעם בחודשיים לאיזה מקום שנמצא בקרבת הבית שלי ואני משלם על זה סכום כסף ממש קטן, [לעומת] מה שאני מבזבז בבית, אני גם נפגש עם אנשים שאני יכול ללמוד איתם יום יום, כי הם מאותה עיר או מאותו אזור. אנחנו נמצאים עכשיו לפני משבר כלכלי גדול מאוד בעולם, לכולם יהיה קשה לנסוע, לטוס, להתאסף, לשלם על כל הדברים. לכן אין לנו ברירה, רק בצורה כזאת אנחנו נוכל להתחבר.

בקשר לזה שיכולתם להתרשם מעשיריות אחרות, לא נורא, אנחנו צריכים לארגן היום את ההתקשרות שלנו דרך האינטרנט והוא ייתן לנו הדמיה שאנחנו נמצאים במקום אחד. אז במקום לטוס מנובוסיבירסק למוסקבה, שיקנו לעצמם עוד כמה מסכים גדולים, זה ייצא זול והם ישתמשו בזה אחר כך לעוד שנים.

שאלה: מה זה נקרא להשתתף באופן רגשי בכנס? כמו שאמרת, אני רואה את החבר יושב לידי, את זה אני רואה, אבל אני צריך להרגיש אותו עם כל הלב שלי. אז מהם הקריטריונים להשתתפות שכזו?

הקריטריון להשתתפות לבבית שאתה תפתח את הלב, זה הכול. אתה תפתח את הלב. כי אין לאף אחד מניע מאף אחד. אל תגיד שהחברים לא רוצים להתקשר אליך, שהבורא לא רוצה אותך, אלא אתה לבד. אם אתה תפתח את הלב הכול יסתדר. אין מניע לאף אחד להיות מקושר עם כל הכלי העולמי.

תלמיד: אני רוצה לחלוק התרשמויות מכנס ווירטואלי דומה שנערך ב-2009. זה היה הכנס הראשון שלי, נסעתי לאלמאטה שהיה שם כנס מראה, ועד היום אני חי את ההתרשמויות האלה, זה הכנס החזק ביותר שלי. נראה לי שיהיה עכשיו משהו דומה.

היום היה מפגש בבוקר עם קבוצת מוסקבה, דיברנו על צורה, על שפה, על פורמט וכן הלאה. לא ממש ברור מה תפקידה של מוסקבה, כי קשה מאוד לאסוף להכנה את כל העולם, גם מבחינת שפות, מבחינת רצועות זמן, אפילו מהבחינה שהיו כמה חברים דוברי אנגלית וספרדית, היה להם קשה להבין בכלל על מה מדובר. לא רוצים להעביר ביקורת, אבל אולי שליש ממי שהגיעו מהכלי העולמי היו בפגישה הזאת.

אבל צריך להיות איזה מקום שנקרא "מרכז לוגיסטי". צריך להיות מרכז לוגיסטיקה או לא? צריך. אז אנחנו מלכתחילה חשבנו לעשות את הכנס במוסקבה, כנס לא ווירטואלי, אלא מציאותי, פיזי. ולכן, העברנו למוסקבה את הבעיה הזאת, שהם צריכים לארגן את זה ווירטואלית. אתם רוצים לעשות את זה בצורה אחרת? הם מוכנים לעשות בצורה אחרת? תעשו שיהיו לנו חמישה מוקדים בכל העולם, עשרה מוקדים בכל העולם. רק שבכל זאת, אנחנו נדע מה קורה לנו, כי זה עוזר לחיבור בינינו.

אנחנו יכולים לא לעשות כלום. אלא אני יכול לפרסם לו"ז של הכנס, הנושאים, השיעורים, כל מה שיש בכנס ולהתחיל לעבוד, להתחיל את הכנס, לדבר ולעשות מה שאני הולך לעשות. אלא אנחנו רוצים שיהיה בכל זאת קשר כמה שיותר, דרך כל המערכות, דרך כל העשיריות והקבוצות. שיהיה ככה כמו משהו שמתבשל בקדרה על אש חיה. זה מה שאנחנו צריכים. מתוך זה יהיו לנו חיים רוחניים. ולא שאתה תשב באלמטה ותגיד, "איזה כנס יפה. התרשמתי כל כך יפה". לא. אני רוצה שאתה תתרשם מכמות האנשים, ואיך שהם שואלים, ומדברים, ואתה איתם וכן הלאה. והכי פחות לשמוע אותי. אלא להיות בקשר עם האחרים. מזה תבוא אליך הארה עליונה.

שאלה: אם זה כנס אזורי ואנחנו צריכים להתחזק דווקא במקומותינו. ומוסקבה מאפשרת את המקום הלוגיסטי. ההתעוררות במקום תלויה בחברים ששומעים את זה, מזמינים עוד חברים, נכנסים לעבודה. מי הקטגוריה של החברים שמזמינים? אלה שקרובים אלינו יותר או שהיו פעם אצלנו?

על זה אתם תחשבו. אתם תגידו. אם היו לכם קבוצות, קמפוסים, סדנאות למיניהם, יציאה לתושבי העיר, אז בזה תשתמשו. בטח שלכל קבוצה שעשתה הפצה יש לה רישומים, כל מיני כתובות, טלפונים וכן הלאה. תנסו. תנסו לפרסם את זה. אבל תעבדו על זה. מה לעשות? על זה אתם מחליטים במקום. אבל זה ייתן לכם חיות, דם חדש.

שאלה: יש חברים שמסיימים לימוד ווירטואלי ואז מסיבות שונות הם מצטרפים לקבוצות ווירטואליות. יש כאלה רבות ברוסיה. אז יש גם מקום פיזי, ומצד שני, יש גם עשיריות ווירטואליות. האם צריכה להיות איזו התחדשות בקבוצות הווירטואליות ברוסית כדי שהנושא הזה להיכלל במקומות פיזיים, בקבוצות פיזיות יעלה בקרבם?

אני רוצה שאתה תבין רק דבר אחד. אם אתה לא דואג למשוך כמה שיותר אנשים שיקבלו הזנה רוחנית דרכך, אז אין לך מה לעשות ברוחניות. אתה לא תגיע ולא תשיג שום דבר. חבל שאתה נמצא כאן, בזבזת כסף על הטיסה, וזמן עבודה וכן הלאה, אם אתה לא תעשה כך שדרכך יבואו עוד כמה שיותר אנשים לעניין התיקון. זה הכול. הלאה תחשוב אתה. למשוך אלו כן, ואלו לא, וכל החכמות האלה, אני לא יודע. על זה אתה תחשוב. רק תדע שהעתיד שלך תלוי בהם. זה הכול. אין לי יותר מה להגיד.

אני לא רוצה לתת יותר תשובות מה יש לי לתת? מה יש לי לדבר? איזה תשובות על איזה שאלות? אם לא תבינו שאתם תלויים בזה אז לא יעזור לי כלום. אני רק לשם זה מדבר, שאתם תבינו שאתם צריכים את זה ולא אני. אף אחד. אתם צריכים. אם יבואו דרכך מישהו אז אתה כבר נעשה כצינור, כמעביר את השפע העליון. אז תקבל גם במידה הזאת. במידה שהוא רוצה גם אתה תקבל.

תלמיד: אני רוצה לדייק. לחבר יש קבוצה ווירטואלית, הוא ערב לחברים בקבוצה הווירטואלית, אבל מאיזושהי סיבה הוא לא מצטרף לקבוצה הפיזית בעירו.

אני לא יכול לענות על כל הדברים האלה בכלל. אני לא שייך לזה, לא יודע. אני רוצה שאתם תבינו רק את העיקרון, הפרינציפ שתבינו. ואז מתוך זה תפעלו. זה הכול. אתם צריכים לדעת את זה מתוך מה שאתם לומדים על מה כאן מדובר. אם יש אחריך כמה אנשים שלומדים, אז אתה מתחיל לקבל כדי להעביר להם. אם אתה לא מעביר, אז גם אתה לא מקבל. אתה נקרא "סתום". זה כל החוק של המערכת.

עכשיו, למי כן לדבר, למי לא, ווירטואלית, פיזי, לא אכפת לי. אתה תשבור את הראש. זו עבודה רוחנית, עבודה רוחנית שלך.

תלמיד: יש החלטה, נגיד במוסקבה, שאנשים שלמדו.

אני לזה לא נכנס. אני לזה לא נכנס. לכל היחסים ביניכם, לכל החשבונות שלכם אני לא נכנס. אתם צריכים לדעת רק איך אנחנו יכולים להגיע למצב שיהיה לנו מאסה כל כך גדולה שבאמת יתגלה בה אור העליון. זה הכול.

ופורמאלית, לא פורמאלית, היו אצלנו, לא, אני לא רוצה לשמוע שאלות כאלה. אחרי שאתם תבינו את העיקרון, הלאה תחשבו אתם. הכול בידיים שלכם. אתם חושבים שאני יכול להיכנס לכל פרט ופרט ולהגיד בדיוק מה כן ומה לא? לא. אני גם לא נכנס לזה. זה לא ענייני. איזה יחסים יש בין אלו לאלו, כך וכך. לא רוצים להתייחס אליהם, כן רוצים. מה זה רוצים או לא רוצים? אתה חייב לעמוד על ארבע לפניהם, להזמין אותם. דווקא זו הרוחניות שלך.

תלמיד: כדאי להרים טלפון להזמין לכנס?

איזו שאלה? אני לא רוצה לענות עליה. אם אתה עדיין לא מבין שזה חשוב לך, חיים רוחניים תלויים בהם, אז מה? "לא. אני אחשוב".

תלמיד: רק לדייק את השאלה. פשוט ענית משהו אחר ולכן הם מבולבלים. הם שאלו על חברים שלמדו פעם בקבוצה ועזבו.

כן.

תלמיד: וכששאלו אותך אז בשבת, אמרת שיכול להיות שברוח שלהם הם יהיו ברוח אחרת לגמרי, ולכן אולי עדיף לא להזמין את מי שהיה בקבוצה ועזב, מסיבות כאלה ואחרות, אלא רק ליידע אותו שיש כזה. לא ללחוץ עליו.

אם היה בקבוצה מישהו שהיה לומד איתם ועכשיו הוא לומד משהו אחר, לא יודע, נעשה דתי, או משהו מנוגד לחכמת הקבלה, אז אל תזמינו אותו. אבל אם זה אדם שסתם נפל בחזרה לרחוב, אז למה לא להזמין? אם הוא לא נעשה אויב אידיאולוגי, אז ודאי להזמין.

שאלה: מבחינת ישראל, מה היחס לקבל קבוצות?

אנחנו לא רוצים לקבל כאן אנשים.

תלמיד: קבוצות מגיעות לפה או לא?

אני לא נמצא כאן על הבמה. אני נמצא בחדר שלי. אתה יודע איפה אני נמצא? אני בחדר שלי, נמצא מול מצלמה וזהו. והמסך לפניי. יותר מזה כלום. ואתם רואים אותי. ודאי שאם יצביעו על איזו עשירייה, קבוצת מיקוד, אתם תשבו כאן. אבל אנחנו לא רוצים, לא באר שבע, ולא עכו, ולא חיפה, ולא ירושלים, כלום. אף אחד. כל אחד נמצא במקום שלו וידאג שיהיו שם כמה שיותר אנשים. אנחנו לא רוצים שאף אחד יבוא לכאן ממרחק שהוא יותר מחמישה קילומטר. אפילו לא כפר סבא שנמצאת כאן חמישה קילומטר, או משהו, לא חשוב איפה. אפילו לא רעננה. מקום הכי קרוב. שיעשו את זה אצלם במרכז שלהם, עם אנשים מקומיים.

שאלה: כשאנחנו עורכים כנס גדול יש לנו כוח גדול ודאגה גדולה לכולם. עכשיו כשעושים כנס לאנשים המקומיים משום מה כוח הדאגה הזה נופל, כאילו שאנחנו עושים אותו בשביל עצמנו. איך לתקן את היחס הזה ולהעלות אותו לדרגה של חשיבות גדולה גם לאנשים המקומיים?

לעלות מדרגה הגשמית לדרגה הרוחנית. מהפיזי לווירטואלי. חייבים את זה לעשות. ולהפסיק לשחק עם הגאווה שלהם ש"אנחנו עושים, אנחנו גדולים.." וכן הלאה. אין דבר כזה. הם לא מבינים, לא מרגישים עד כמה שזה שהם מכינים כנס ווירטואלי כאילו, אז איפה אנחנו נמצאים כאן אחרי כל זה? ולכן אין להם כוח. שיפסיקו אלו שרוצים להכין, אם הם רוצים, אם לא, אז אנחנו נעשה את זה כאן או באיזה מקום אחר.

נחלק. צריכים לחלק סך הכול. אירופה צריכה לדאוג לעצמה. אמריקה, צפון אמריקה לעצמה, דרום אמריקה לעצמה ושם כל מדינה ומדינה שתדאג בעצמה. זה צריך להיות ככה, ממקום המרכז זה חייב ללכת ללכת עד שבכל עיר ועיר יש לך עשירייה או אפילו כמה עשיריות. ולא שקבוצת מוסקבה דואגת לכל העשיריות בעולם. לא. אבל היא צריכה לדאוג לראש האירופאי, לראש אמריקאי, דרום אמריקאי, צפון אמריקאי, באוסטרליה, באסיה, באפריקה אפילו יש לנו היום. וכל אחד מהם צריך לדעת שיש לי, נניח, בצפון אמריקה ארבעים ערים. בדרום אמריקה, חמישים מקומות. וכמה בכל מקום ומקום. וככה זה כרגיל. זו רשת.

שאלה: בזמן השיעור אני לא יכול להשתתף פיזית בכנס. איך להתחבר לכולם?

תלמיד: כנראה הוא לא יכול להתחבר פיזית בזמני השיעורים. הוא חדש לגמרי. כנראה שהוא לא יכול להיות נוכח פיזית.

אז מה, אין לו אינטרנט? מה זה? זה בימי חופש. אם הוא לא יכול אז לא יכול. מה אני אעשה? אני לא יכול לענות על השאלות שאומרים לי "אני לא יכול". אתה לא יכול, אז שלום.

שאלה: מהו הזרע הרוחני שאנחנו צריכים להטמיע בכל משתתף בכנס באמצעות העשיריות?

חשיבות. חשיבות. לא יותר.

תלמיד: יוצא שמוסקבה עושים עבודה גדולה. הם בנו אתר, בנו תוכן. אבל פיזית הם לא יכולים להזריק את החשיבות הזאת בכל קבוצה קטנה.

אני לא מבין. במוסקבה יושבת ממשלה. הממשלה הזאת אחראית על כל משפחה ברוסיה? לא. היא מתקשרת לאזורים, מהאזורים לערים, מהערים לכפרים ולכל מיני דברים. עד שמגיעה לכל משפחה ומשפחה. ככה זה. זה נקרא "רשת". זה לא מובן שכך עובדים כולם? כך אנחנו צריכים לבנות את הרשת שלנו.

תלמיד: אולי כהצעה אפשר לחלק את הקבוצות לשלישיות.

לפי האזורים, לא הכמויות. לפי האזורים. יש לך סיביר, יש שם נניח חמש קבוצות. ויש שם מקום הראשי שלהם. נניח, נובוסיבירסק, או קרסנויארסק, או פטרופלבסק, משהו כזה וכן הלאה. אתם לא מבינים איך בונים את הרשת?

תלמיד: אני שואל פשוט כדי שלא תהיה מחויבות ואחריות רק על מוסקבה. אלא שכל קבוצה תרגיש אחריות.

על זה אני מדבר כבר חודשים, שכל קבוצה חייבת לאסוף לתוכה את כל האנשים שחיים באזור שלה.

תלמיד: על זה אני מדבר. הקבוצות הן קטנות. אדם, שניים. לא שמוסקבה יעזרו לכולם, אלא שיתחלקו ביניהם לזוגות, שלשות, וכולי ויעשו את זה ביניהם.

בבקשה. מה הבעיה? אתה רוצה שאני אגיד "כן. צריכים לעזור".

תלמיד: אני בניתי איזו רשימה, כולם מחולקים, פעם בשבוע.

את הרשימה הזאת היא צריכה לעשות. היא אחראית על כל דוברי הרוסית מהגבול עם אירופה ועד סוף סיביר.

תלמיד: שהם יעוררו את כולם, שהקבוצות יעוררו את עצמן.

כל הקבוצות צריכות להירשם בדף אחד שלנו. כולם, באנגלית, שכולם יבינו וירגישו איפה זה ומה. כל הקבוצות מכל העולם. הם צריכות לשלוח דו"ח מאיזה מקום, כמה אנשים, פרטים שלהם וזה ייכנס לאינטרנט, לאתר של הכנס. ואז אנחנו נדע שקבוצת אקטיובינסק, אלמטה, אז באלמטה יש לנו נגיד חמישה עשר איש, ואפילו שאנחנו רואים את השמות שלהם, ואת הפרטים, ואיפה הקבוצה נמצאת והכול. וככה על כל קבוצה וקבוצה. שיהיה לנו דו"ח, שיהיה לנו תיק על כל הכנס, ואז נתקדם אחריו עוד יותר ועוד יותר. חודשיים אחרי זה יהיה לנו עוד כנס.

תלמיד: אנחנו אומרים, נניח אלמטה חייבת, או מתחייבת לעבוד. נגיד, סנט פטרבורג עד תחילת הכנס חייבת להיות בקשר, לתמוך, להתחלק בהצלחות. קבוצה סוצ'י, כלנינגרד, למשל, ממש קבוצות אחיות שמישהו יחדיר את החשיבות הזאת. כי מאוד קשה לעורר, לא תיקח חשיבות מהאוויר. מאוד קשה בקבוצות קטנות לעורר אותה.

תנסו להתקשר ביניכם ולעשות. אין לי מה להגיד. אני לא אוהב את המילים הגבוהות. שהם יתחברו אלא חייבים כולם להשתדל. בזה תלויה ההתקדמות הרוחנית. זה הכול. אני לא אוהב מילים יפות ולחייב אחרים גם.

שאלה: כדי להבין טוב יותר את הרעיון לָמה לא פתח תקווה מארגנים את הכנס? שהרי פתח תקווה הם מרכז האידיאולוגי של הכלי העולמי.

כך זה היה מלכתחילה, פתח תקווה היא משדרת, מתרגמת, עושה כל מיני דברים טכניים שהם לא קשורים דווקא למוסקבה, אנחנו לא מוסרים מכאן למוסקבה ומוסקבה מפזרת את השידור שלנו בכל העולם, לא, זה יוצא מכאן. הכנס בעצמו מתנהל כביכול מכאן, רק אנחנו רוצים שמוסקבה תארגן את הדברים האלה. אם לא, אז אנחנו נעשה. כי מה יש לעשות? יש כאן עוד מוסיקה, גם ערבי תרבות וירטואלי, והכנה לשיעור וירטואלי, כל הדברים האלה, יש הרבה מה לעשות, אבל אם לא, אז נעשה אנחנו, עוד לא מאוחר, אנחנו רגילים לעשות כאלה דברים.

שאלה: כמעט כל הקבוצות בעולם התחילו להשתתף בהכנה, אבל יש קבוצה אחת שעוד לא נכנסה להכנה כקבוצה, זו קבוצת פתח תקווה. איך להדליק אותה?

אני מסכים, הפעם הוא צודק, בסדר גמור, אנחנו צריכים באמת [להתחיל]. יש לנו בבת אחת הרבה מאוד פעולות לעשות, אבל זה נכון.

תלמיד: דיברנו על הקטע הכמותי, על רוחב הכנס, על הפצה. רציתי לשאול יותר על האיכות, על מה שיקרה בכנס עצמו, על צורת החיבור. רואים שחשוב לך שלא יהיה מרכז פיזי לכנס.

כן.

תלמיד: אפילו לא תהיה להקה, לא יהיה שום דבר?

לא יהיה מרכז פיזי לכנס. אני רוצה שיהיו עשיריות נפרדות הקשורות באון ליין כולן יחד לרשת, ולא שישבו הרבה אנשים במקום אחד. אני רוצה שהאנשים יתרגלו להיות בעשירייה. [ולא] כמו שאמר מישהו, "אני הסתכלתי על כל יתר העשיריות בכנס ומזה התפעלתי".

אני לא חושב שמזה צריכה להיות ההתפעלות שלנו, כי אנחנו בכל העולם יושבים, אנחנו נמצאים ממש באלפי מקומות ובכל מקום ישנה עשירייה, והיא דואגת לחיבור בתוכה ולחיבור עם העשיריות האחרות. זה חידוש בגישה, אני מבין אתכם שזה לא פשוט, אבל אתם תראו עד כמה שזה יותר נכון לכלי הרוחני.

שאלה: הצגת תמונה של חיבור וירטואלי, של לבבות תלויים באוויר. אז למשל קבוצות מכסיקו, אם מתאספים כולם במוסקבה או לא כולם מתאספים במוסקבה, בשבילם זה אותו הדבר, כי הם מדליקים מסך ובשבילם זה כנס וירטואלי. ובעצם בשבילם כל כנס הוא וירטואלי אם לא באים אליו. אז רציתי לדייק את ההבדל, מה החידוש כאן של אותו קשר שאנחנו צריכים לבנות?

הם צריכים להרגיש שהם מחוברים עם האנשים המקומיים יחד לעשיריות. נגיד מונטריי, מכסיקו, גוודלחרה, אלו מקומות ידועים במכסיקו, שבכל אחד מהם יש אנשים שלנו ועשיתי כנסים גם בזה, גם בזה וגם בזה.

פשוט כול עשירייה צריכה להרגיש שהיא חלק קטן מקבוצה גדולה בינלאומית, עולמית, אבל באמת את החיבור הם משתדלים לעשות בתוך עצמם, ושתהיה להם לאט לאט התכללות וירטואלית עם האחרים. את זה אנחנו צריכים לבנות על ידי פעולות תרבות, על ידי שירים, על ידי הכנות לשיעור, על ידי כל מיני דברים כאלה, אתם לא יכולים לברוח מזה, זו ההתפתחות שלנו כך.

תלמיד: זאת אומרת, שבתוכן של הכנס, צריכה להיות עוד נטייה למשוך את כולם מתוך הקבוצה שלהם דרך המסכים?

לרשת הכללית. עשיריות זה חייב להיות. עשיריות דווקא פנימה, ריכוז פנימי בתוך עשירייה, ומהעשירייה החוצה ליתר העשיריות.

שאלה: אתה אומר שכולם צריכים להיות שותפים לכנס.

כן.

שאלה: יש לנו הרבה מאוד מעגלים. מה זה אומר, מה עושה את האדם לשותף של הכנס?

שהוא משתדל להיות חלק בלתי נפרד עם עשירייה והוא דואג שהעשירייה שלו תהיה חלק בלתי נפרד עם כל הכלי העולמי.

שאלה: לפני שבוע שמעתי כמה דיווחים מקבוצות שהחליטו לא לנסוע, לאסוף אנשים ולעשות כנס מקומי. ובגלל שהמרכז מוכן, אז הם מרגישים שאין מה להתכונן לכנס, ואז הם מרגישים שההכנה נעצרה.

לָמה, הם לא מחפשים עוד אנשים שישתתפו איתם?

תלמיד: הם כן עושים זאת, אבל האם זאת הכנה או שיש עוד משהו?

לא, את זה לעשות. לדעת מה הנושאים של הכנס, השירים, להכין את עצמם לכל מיני דברים, להכין את האורחים שלהם כמה שאפשר, "להרביץ "הפצה כמה שאפשר.

שאלה: לי יש הרגשה שאנחנו כבר תקופה ארוכה מתכוננים לכנס הזה אפילו שלא מדברים עליו. לומדים על חגים, אבל בעצם לומדים על עיבור, כל הזמן לומדים על אותה נקודת החיבור שלנו. השאלה, האם עכשיו אנחנו יכולים, אפילו מבלי שנתחיל ללמוד שיעורים של הכנס, להתחיל באותו חומר לימוד לתרגל או לדבר, או לבנות את אותו החיבור ולהתכונן אליו?

אנחנו היום בבוקר למדנו על הסוכה, על הסכך, כל מיני דברים כאלה, למדנו על הכלי הרוחני. מה ההבדל בין לדבר על זה בצורת סוכה, או לדבר על זה בעשר ספירות, או לדבר על זה בעוד צורות אחרות של תיקון תרי"ג הרצונות וכן הלאה. מה ההבדל? זה רק סגנון הדיבור, לא יותר מזה, תמיד אנחנו מדברים על עשר ספירות, על עשירייה, ואיך שאנחנו מממשים אותה, לכן אני לא מבין מה אתם רוצים.

שאלה: בפתח תקווה ישבו שלושים עשיריות בזמן הכנס, אז אין כאן מושג של קבוצת פתח תקווה, אלא לכל עשירייה יש אחריות אינדיבידואלית על הקשר הכללי?

כל עשירייה אחראית להיות לא עשירייה אלא להיות כיחידה אחת. יחידה אחת במקום עשר שתהיה אחת, ושהאחדות האלה גם יתקשרו יחד ביניהן, ולא חשוב איפה הן נמצאות. או שעשירייה אחת יושבת ליד השנייה, או שעשירייה אחת נמצאת כאן והשנייה נמצאת בהונולולו.

תלמיד: אז לזמן הכנס כדאי שיהיו עשיריות קבועות או כדאי שיהיו מתחלפות?

באמת לא חשוב לי, יותר טוב אולי קבועות כי בכל זאת עדיין אתם לא כל כך גמישים.

שאלה: יש לנו המון חברים שלומדים בקבוצות וירטואליות, האם תוכל לחדד את נקודת החיבור הווירטואלי? כל אלה שמתאספים בכנסים פיזיים התרגלו להסתכל פיזית על החברים הקרובים להם, וכשמתרחש כנס וירטואלי זה לא מעניין אף אחד.

איך להתגבר על נקודת חוסר ההבנה הזאת, שהרי אין בכלל מרכז פיזי, אין הרכב מוזיקלי פיזי, אין קבוצה פיזית שמארגנת את הסעודות, או את ההפסקות, את ישיבת החברים.

למה? יהיה פלייבק, או מוזיקאים שינגנו וישירו לכם, בהפסקות ידברו לפניכם האנשים האחראים על כל מיני דברים כמו בכול כנס רגיל. גם עכשיו כשאתה רואה אותי, אתה רואה אותי על המסך כשאתה נמצא שני מטר ממני. תפסיקו להיות ילדים.

שאלה: במה ייחודיות הכנס הזה? למה חשוב השוויון בין המשתתפים בכנס הזה?

שוויון? שוויון חשוב לא רק בכנס הזה, בכול חיבור שלנו שוויון זה תנאי הכרחי. הכנס הזה חשוב, כי הוא דווקא עושה שוויון בין כולם, כי אין מקום מרכזי, ואחרים מסתכלים עליו למקום הזה, אין דבר כזה. זה דבר אחד. דבר שני, שכולם שווים בעשיריות שלהם, וכול אחד אז מרגיש שהוא תלוי בעשירייה שבה הוא נמצא. וגם עד כמה שישתתפו יותר עשיריות, אז יש כוח יותר גדול לעשירייה שלו, זאת אומרת סיכוי לגלות את האור העליון בתוך עשירייה. אני רוצה בזה לחייב אתכם לדאוג שמשהו יקרה בתוך העשירייה, ואני מקווה שלזה נגיע.

שאלה: איך למשוך חברים ששומעים שיעורים של חכמת הקבלה בבית או בקבוצות וירטואליות, כדי שיגיעו לכנס באופן פיזי?

על ידי זה שהם יבינו שבכל זאת אפילו שאנחנו נמצאים בעולם הווירטואלי, אבל קשר פיזי הוא מאוד חשוב. ולכן אמנם אנחנו שקוראים לכנס כנס וירטואלי, אנחנו דואגים לקשר עשיריות בצורה פיזית, במקום פיזי אחד.

שאלה: מבחינה כספית זה זהה לנסוע לקבוצה קרובה או להישאר במרכז הפיזי. האם לנסוע ולתמוך בקבוצות האזוריות או להישאר במרכז הפיזי של הקבוצה, במוסקבה למשל?

כל אחד צריך להשתדל להישאר במקום שהוא תמיד לומד, נמצא בסעודות, בכול מיני פעולות עם אותם האנשים, שיישאר גם לזמן הכנס. אלא אם כן יש קבוצה גדולה כאן במקום, ובמקום אחר יש שאלה האם תהיה עשירייה או לא תהיה עשירייה, אז יכולים אולי לנסוע לשם כמה אנשים. אבל כבר צריכים לדון על זה בכובד ראש אם כן. רצוי להיות באותו מקום איפה שאני נמצא קבוע.

שאלה: שאלה מכמה קורדינטורים שלא נמצאים כרגע, שהחליטו לנסוע לאזורים בכל מיני מקומות, כדי לעזור לקבוצות לארגן את הכנס. נגיד לנובוסיבירסק, לקווקז, לרומניה ועוד מקומות. האם כדאי לנסוע בכלל, האם צריך או לא צריך?

אני לא רואה בזה צורך. אני חושב שדווקא על ידי זה שאתם נשארים כאן, אתם ממשיכים לקשור קשר נכון עם החברים שאתם קבוע איתם, ולתת לקבוצות האלה יכולת להסתדר לבד. שידעו שאין להם עזרה, אין. פשוט מאוד. לא יעזרו להם ברוחניות לא כלום, אם הם לא מסתדרים. להעמיד אותם במקום. הגיע הזמן, כי הם גדלו והם צריכים להיות ממש בוגרים. אני לא חושב שגם אם תגיעו לשם, אז אתם תעזרו להם במשהו. זה סתם טיול.

שאלה: איך אתה רואה את ההפסקות בזמן הכנס?

על זה אני לא כל כך דיברתי, כי אני בכול זאת מרגיש שמוסקבה צריכה לעשות גם משהו. שיעשו. אם הם לא רוצים, אנחנו נעשה. אלה קטעים מוזיקאים. שיחות על הפעולות שלנו סביב כדור הארץ. תכניות שלנו לזמן הקרוב. שאלות ותשובות לא בדיוק לפי נושא הכנס, אלא קצת צדדיות. כל דבר. אפשר למלא זמן ללא להפסקה ממש.

שאלה: אפשר לקחת דוגמא מהכנס הגדול, נגיד להעתיק ספרים וכולי.

כן, ודאי, כן.

שאלה: האם אפשר להזמין לכנס תלמידי קמפוס סמסטר א'?

יש לכם עוד זמן עד הכנס, לכן תנסו ללמד אותם בעשיריות קצת לשבת. אם הם יושבים בעשיריות, ודאי שאפשר.

שאלה: אתר הכנס וכל המידע שמפיצים צריך להיות למעגלים חיצוניים יותר, חדשים יותר, לא פנימיים?

כן, ודאי שהנושאים שלנו בכנס הם נושאים שמיועדים לאנשים מתחילים. נדבר הרבה על תפיסת המציאות, בריאת העולם, כל מיני כאלה דברים. יש לנו את זה בדף הכנס, אפשר לראות. אני מלכתחילה אמרתי שככה זה יהיה, כי התכוונתי למשוך חוגים יותר רחבים. אפילו שאתם עושים איזה עבודה עם האנשים החדשים ביותר בפעם הראשונה, אז עד הכנס יש עוד זמן שאפשר יהיה להיפגש איתם עוד פעמיים שלוש, ולהזמין אותם אפילו להצטרף.

תלמיד: בנוגע לישראל די ברורה התמונה שנעשה כנסים אזוריים. אבל יש מצב ייחודי, כי אנחנו בדרך כלל בכנסים בינלאומיים מזמינים את כל קבוצות לבוא להתארח פה.

איזה קבוצות?

תלמיד: קבוצות מכל ישראל, הגברים לפחות מגיעים לפה.

לא.

שאלה: לא, ברור הפעם שלא. אבל עלה רעיון ורצינו לברר אתך אידיאולוגית. יש המון התפעלות מהתכללות, לכן נניח שנזמין חברים לנסוע לערד או לטבריה להעביר שם יום בכנס, זה ייתן להם התפעלות, ואנחנו בטוחים שזה ייתן לקבוצה המקומית התפעלות, כי בפתח תקווה יש מסה עצומה.

כן, אבל לא להביא את הקבוצה לכאן. לתת להם שם מקום, אפשרות, עזרה, תמיכה, שימשכו לכנס כמה שיותר אנשים אזוריים.

תלמיד: זאת אומרת אם זה יעורר התפעלות, לשלוח נציגים ומי שיכול, ילך לבקר.

כן, זה משהו אחר, רק לא לכאן. שיצמח בכל מקום איפה שאפשר משהו חדש.

שאלה: דווקא על זה חשבנו כשרצינו לנסוע לאיזה מקום, לתמוך בכנס במקום.

לאן אתם נוסעים, למוסקבה? לקבוצות כאלה חזקות?

תלמיד: לא, נניח לנובוסיבירסק, לקאווקאז. הם מבקשים מאיתנו לנסוע ולתמוך בהם.

אם זה באמת לצורך הפצה ולא כדי לבקר ולהיות שם, להתארח. אז תעשו חשבון, מה אני אעשה לכם. אין לנו מה לעשות, אנחנו צריכים לקבל את הצורה החדשה הזאת, הווירטואלית, האחידה כמה שאפשר. צורה שחיה ברשת ומרגישה שחוץ מעשירייה הפיסית שלה, בינתיים פיסית, כי אנחנו עוד מעט מהצורה הפיסית הזאת נתעלה למעלה ונרגיש את כל הרשת הזאת כאילו, שאנחנו נמצאים בה לפחות כמו שאני נמצא בקשר עם בני ביתי, עם המשפחה שלי, מרגיש אותם קצת, איכשהו. בצורה כזאת אני ארגיש שאני קשור עם החברים, וכך אחר כך עם עשיריות אחרות. את זה נצטרך.

ומה שאנחנו לומדים על סוכות, אני רוצה להגיד שוב שזה כלי כללי. מה זה נקרא סוכה? זה בסך הכול בניית המסך. שאנחנו יוצאים מהמצב הקבוע שלנו, מהבית שלנו, מהרצון לקבל האגואיסטי, ונכנסים למצב ארעי. מה זה ארעי? עליות, ירידות, יכול להיות גשם, שמש, לא חשוב מה, אנחנו נכנסים לדרך רוחנית, וזה תמיד ארעי, הכול זמני, הכול משתנה. ברוחניות אסור לך לבנות שום דבר קבוע, אתה ממש תלוי בשמש, בחום, בקור, בכוכבים. לפניך מסך שמבדיל בינך לבין השמיים. ולכן כך אנחנו צריכים לבנות את עצמנו.

לכן זה שאנחנו לומדים עכשיו על החג הזה, אנחנו לומדים על הכלי. אלא מה אנחנו נלמד? תבדקו את הנושאים של הכנס, תראו ששם אלה נושאים שאנחנו עברנו עליהם עשרות פעמים. כולם ממש למתחילים. ואני אשתדל ללכת בצורה שהיא ממוצעת בין כולם, לפי הרמה. אבל לשאול שאלות אני אשאל כאלו שאני מקווה שיהיה לכם קשה.

שאלה: האם נכון שאנחנו נעים לעבר ארגון בעשיריות בכל העולם?

כן, עד שכל העולם ייכנס לעשיריות, וכל העשיריות שבעולם יתכללו לעשירייה אחת. כי בסך הכול יש לך כלי אחד, עשר ספירות.

שאלה: אם כך, איך ייראו בעתיד עשיריות של מעגל חיצוני יותר? במה הן יהיו שונות מעשיריות של אלה שלומדים אתנו קבוע?

לפעמים יתקשרו אלינו, לפעמים לא יתקשרו. אבל אנחנו נשתדל לספק לכולם חומר לכמה רמות. נשתדל ללמוד את זה בצורה כזאת שאפשר להבין, אפשר להשיג לכולם. נצטרך להחזיק יותר קמפוסים, וכמה כיתות בקמפוס. כך נתקדם, החיים יחייבו אותנו. אבל יהיו עשיריות זה בטוח, גם סדנאות בטוח. וגם צורת העשירייה, שזה בדיוק כדי שאנחנו נתקרב לעשר ספירות. וצורת הסדנה, שזה בדיוק ייתן לנו רשת נכונה לקשר בין כולם לפי דרישות רב"ש.

שאלה: בארצות הבלטיות אנחנו מתאספים בערים שונות, בלטביה, ריגה וטלין. בליטא שלוש ערים. מנסים לבחור מאחת הערים את המקום שיבואו הכי הרבה אנשים. איך להרים חשיבות כך שכל אחד ימצא את מקומו בהשתתפות בכנס וימשוך עוד חברים חדשים?

עד כמה שאדם מושך לרוחניות בני אדם אחרים, לפי זה הוא מקבל הזנה דרכם. הוא מתחיל לקבל אור המחזיר למוטב דרכם. לכן כדאי כמה שיותר למשוך אנשים. זה נקרא "מכל תלמידי השכלתי". מה זה "מכל תלמידי השכלתי"? כמה שיש לי אנשים שאני משכתי אותם לרוחניות, דרכם דווקא, בזכותם, אני מקבל אור מלמעלה. זה מצד אחד.

מצד שני בכל זאת יש שם כמה מקומות, נניח באותה ליטא, אפילו שיש שעה נסיעה, מווילנה לקאולנס, אבל זו בכל זאת שעה. בוקר, ערב, ללכת, לנסוע, לחזור, מי יודע איך. יכול להיות שכדאי שתהיה גם כאן וגם כאן קבוצה, עשירייה. כי בכל זאת, חוץ מהכנס הזה, הם לא ייסעו עוד מתישהו אחד לשני. לכן רצוי שזה יהיה מקום שלכם ממש, ולהרגיל אנשים חיצוניים שחיים בסביבה שזה המקום, שהם יכולים תמיד לבוא, שיש בו קמפוסים ועוד כל מיני פעילויות.

שאלה: האם יש צורך בקורדינטורים כדי לאחד את הקבוצות האזוריות?

ודאי שצריך להיות. גם בעשירייה צריך להיות קורדינטור בין כולם, גם בין העשיריות, ובתוך האזור, בין האזורים וכן הלאה, ודאי.

(סוף השיעור)

mlt_o_rav_2018-09-23_lesson_achana-le-kenes_n2_p1_xHIBs9qN

---

1. "כי שבע, יפול צדיק וקם" (משלי כ"ד, ט"ז)↩