שיעור צהרים 04.04.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", עמ' 641

מאמר קע"ט, "ענין ג' קוין"

קריין: בעל הסולם, עמוד 641, "שמעתי", מאמר קע"ט, "ענין ג' קוין".

קעט. ענין ג' קוין

שמעתי ב' דמב"י דחוהמ"פ תשי"א

יש ענין ג' קוין. וענין ישראל אחידן בגופא דמלכא [נאחזים בגוף המלך]. ענין גלות מצרים, שהעם ישראל היו מוכרחין לירד למצרים. וענין יציאת מצרים. וענין "האי מאן דבעי ליקדש אשה, לידכיר עם הארץ בהדיה [מי שהולך לקדש אשה, יביא איתו עם הארץ]". וענין מה ששאל אברהם: "במה אדע כי ארשנה", והקב"ה השיב לו: "ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועינו אותם ארבע מאות שנה, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". ענין ג"ר וענין ו"ק. וענין ו"ק דג"ר.

הנה מחשבת הבריאה היתה להנות לנבראיו. ורק כדי שלא יהיה נהמא דכסופא [לחם בזיון], היה הצמצום והמסך. ונמשך מזה מקום העבודה. ומזה נמשך בחינת ג' קוין:

א. קו א' הוא בחינת ימין, הנבחן לבחינת ו"ק בלי ראש, הנבחן לבחינת אמונה.

ב. וקו ב' שנבחן לבחינת שמאל, הוא בחינת השגה. ואז שניהם במחלוקת, כי האמונה היא בסתירה להשגה, והשגה היא בסתירה לאמונה.

ג. ואז יש בחינת קו האמצעי, הנבחן לבחינת ו"ק דג"ר. או חכמה וחסדים. או קו ימין ושמאל, נכללו זה בזה. היינו, שמקבל בחינת השגה, כפי מה שיש לו אמונה. זאת אומרת, בשיעור שיש לו אמונה, באותו שיעור הוא מקבל בחינת השגה. ובמקום שאין לו אמונה, אין הוא ממשיך בחינת השגה, שישלים אותו, אלא תמיד הוא עומד ושוקל את הקוין, שלא יכריע זה יותר מזה. וג"ר נקרא (שמגלה לפניו) בחינת השגה בלי אמונה. וזה נקרא בחינת "עבודת הגויים". ו"עבודת ישראל" הוא בחינת אמונה. ובה נכללת בחינת השגה. וזה נקרא בחינת גופא דמלכא [גוף המלך], היינו בחינת אמונה והשגה.

והנה אברהם נקרא אב האמונה, היינו בחינת חסדים. אזי ידע, שכל מי שירצה להתקרב אליו ית', הוא מוכרח לקבל מקודם בחינת ימין, היינו בחינת אמונה. ואמונה הוא בסתירה להשגה. אם כן איך אפשר להם להמשיך בחינת השגה, בזמן שאין להם כלים לזה. וזה ענין שאמר לו, שזרעך יהיה בארץ לא להם. שזה ענין "ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם", היינו שיהיה תחת שליטת הגוים. שגם הם יהיו תחת שליטתם, שימשיכו בחינת ג"ר דחכמה.

וזה ענין גלות מצרים, שגם ישראל המשיכו בחינת ג"ר דחכמה. וזה הגלות שלהם, שנמשך בחינת חושך. ויציאת מצרים היה ע"י מכת בכורות, שענין בכור הוא סוד ג"ר דחכמה, שהשם ית' הכה את בכור מצרים. וזה ענין דם פסח ודם מילה. וזה מה שכתוב בזוהר "בשעתא דקוב"ה הוה קטיל לבוכרי דמצראי וכו', ביה שעתא עאלו ישראל בקיומא דאת קדישא אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל [בשעה שהקב"ה היה הורג לבכורי מצרים וכו', בה בשעה נכנסו ישראל בברית אות הקדוש, שנמולו ונתחברו בכנסת ישראל]" (פרשת אמור, מ"ג).

שענין קו שמאל נקרא בחינת "ערלה", משום שסותם את האורות. לכן בעת שהרג את הבכר, היינו שביטל להג"ר, אז ישראל למטה אתגזרו [נימולו], היינו חתוך הערלה, שזה נקרא בחינת דין דדכורא [של זכר], שסותם את האורות. וכך על ידי מילה באיזמל, שהוא בחינת ברזל, הנקרא דינין דנוקבא, אזי מבטלין לדינין דדכורא. ואז נמשך להם בחינת ו"ק דחכמה.

זאת אומרת, בתחילה מוכרחין להמשיך בחינת שלימות, היינו ג"ר דחכמה. ואי אפשר להמשיך חצי מדרגה. וזה מוכרח להיות דוקא ע"י המצריים. וזה נקרא "גלות". שגם היהודיים מוכרחין להיות תחת שליטתם. ואח"כ ע"י יציאת מצרים, היינו תיקון של מסך דחיריק, אז יוצאים משליטתם, היינו שהמצרים בעצמם צועקים קומו צאו.

וזהו "אני ולא שליח": "אני" היינו המלכות, שהוא סוד מנעולא, שהיא מבטלת את הג"ר. ועל ידי זה יש התכללות שמאל בימין וימין בשמאל.

וזהו "מן דבעי לקדוש אישה [מי שרוצה לקדש אשה]". היינו בחינת חכמה, הנקרא בחינת שמאל. "ידכיר בחינת עם הארץ בהדיה [יביא בחינת עם הארץ איתו]". בשביל שהוא נמצא בבחינת ימין, שהוא אמונה. והוא רוצה בחינת השגה. אזי דוקא על ידי עם הארץ, הוא יכול להמשיך בחינת חכמה, משום שיש לו תשובה, אך לבחינת השגה, ולא לבחינת אמונה.

"קמתי אני לפתח לדודי, וידי נטפו מור, ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול". מור, היינו "ולא יכנף עוד את מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך". "וידי" היינו בחינת השגה. ואצבעות בחינת ראיה, מלשון "כל אחד ואחד מראה באצבעו, ויאמר, הנה אלוקינו זה".

"על כפות המנעול", היינו בחינת מנעולא."

שאלה: המאמר נקרא "ענין ג' קוין" ויש פה פסקה שאומרת ככה "והנה אברהם נקרא אב האמונה, היינו בחינת חסדים. אזי ידע, שכל מי שירצה להתקרב אליו ית', הוא מוכרח לקבל מקודם בחינת ימין, היינו בחינת אמונה." מה זה ההבחן הזה, מה זה הצעד הראשון בהתקרבות לבורא?

שחייב ללכת בימין, אחרת הוא לא יכול להתקרב לבורא.

תלמיד: מה זה אומר ללכת בימין?

בימין, ללכת באמונה, לכן הוא נקרא "אב האמונה".

תלמיד: מה זה אומר ללכת באמונה?

חסדים זאת אומרת אמונה זה צד ימין, קו ימין, רק בצורה כזאת אפשר להתקרב לבורא.

תלמיד: ומה צריך להיות אחרי השלב הזה?

אחרי השלב הזה אפשר להוסיף כבר בשמאל.

תלמיד: למה צריך להוסיף לזה משהו? למה החסדים לא מספיק, האמונה?

אתה צריך לשתף רצון במה שאתה עושה, ואחרת זאת לא תהיה פעולה. ימין בעצמו לא יכול לעשות שום פעולה. זה רק חסדים.

תלמיד: זה לא הכול? מה זה "זה רק חסדים"?

לא לא, זה לא הכול, אם אנחנו מדברים על הנבראים אז הם צריכים להצטייד בימין ושמאל ולחבר אותם ולאזן אותם נכון, ובכלי המשותף הזה בלקבל על מנת להשפיע יבואו למצב הנכון.

תלמיד: לאברהם היה חסר משהו?

כן.

תלמיד: מה?

אם לא היה חסר אז לא היו אחריו יצחק ויעקב.

תלמיד: הוא כאילו לא בהשתוות עם האור העליון, הוא בחסדים או בהשתוות?

לא, זאת לא השתוות כי הרצון לקבל שיש בנבראים צריך וגם מסוגל להיות בדבקות עם הבורא וחסדים לא מספיק.

שאלה: יוצא שהכלים המתוקנים בהשפעה זה התיקון הראשון להשפיע על מנת להשפיע, ואז אנחנו נכנסים בהם שנית כדי לקבל בעל מנת להשפיע, ופה אנחנו צריכים לכוון את הרצון להנות להשפיע לבורא, וזה הקו האמצעי.

אפשר להגיד ככה, כן.

תלמידה: וכשכלים דהשפעה נכנסים הם רחוקים מהבורא. אז מה לעשות כדי לעבור את המצבים האלה בשביל הבורא?

אנחנו צריכים לנסות על עצמנו. צריכים לבדוק את זה על עצמנו.

שאלה: איך אנחנו יכולים למשוך את אור החסדים כעשירייה כדי שיחד נוכל לצאת מגלות מצרים?

כנראה שעל ידי החיבור בינינו. אנחנו נראה את זה לפי זרימת המאמר, אם נעשה ככה אז נצליח.

שאלה: כשהגעתי לחכמת הקבלה לא היו לי גדלות החברים, בורא, כלום. הרב נתן לי את גדלות הבורא, והיום יש לי גדלות עצומה של הרב וגם של הבורא. באמונה למעלה מהדעת גם החברים גדולים מאוד. איך לקבל את גדלות החברים בדעת?

זה יבוא בהדרגה, אל תמהר. זה יבוא בהדרגה.

תלמיד: כלומר דרך העבודה שלנו בהדרגה נגיע לזה?

כן.

שאלה: איכשהו נהיה מפחיד ולא ברור קו שמאל. אם האדם קצת הגזים, אז הוא מושך את ג"ר דחכמה ויוצא שהוא מושך חושך. על מה להסתמך כדי לא למשוך יותר שמאל מימין?

לכן אנחנו כל הזמן הולכים בקו ימין וכל פעם מוסיפים עוד טיפה, ועוד טיפה של קו שמאל, כך אנחנו הולכים.

שאלה: בתחילת המאמר נאמר, "במה אדע כי ארשנה", את ארץ ישראל. מה זה הפעולה לרשת את ארץ ישראל?

ישראל זה ישר לבורא, ישר-אל. אז לרשת את ארץ ישראל, הכוונה היא להתחבר עם כאלו רצונות שהם כולם יהיו מכוונים לבורא.

שאלה: למה זה דווקא לרשת, למה זה ירושה של הרצונות האלו, הם כאילו עוברים לנו?

כן, הם עוברים בירושה. כלומר כל בני ישראל היורשים של ארץ ישראל. אבל פה בעיקר מדובר על רוחניות, לא על משהו ארצי.

שאלה: יוצא שיש כאלו שיורשים ויש כאלו שלא ירשו את זה?

כן, יש כאלו שלא יורשים. זה תלוי אך ורק במימוש התנאים. לשם כך לא מספיק להיוולד כיהודי כי זה לא אומר כלום. מה שחשוב, מה שמשמעותי זה רק שכל אדם בעולם השואף להגיע לאיחוד עם הבורא.

שאלה: כתוב שהמשמעות היא שבתחילה אנחנו מתחילים למשוך אלינו את השלמות, כלומר ג"ר דחכמה. מה המשמעות למשוך אלינו ג"ר דחכמה בעשירייה?

אני חייב להתחבר עם כל החברים ולהגיע למצב שאני יכול להיות בקשר עם אור החכמה. זאת אומרת שיש לי צמצום, מסך, אור חוזר, ואני יכול להתקשר לאור הזה העליון שזה ג"ר דחכמה ולמשוך אותו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: יש לנו מצב בעשירייה שנראה שאנחנו חסרי ניסיון מולו ויש סערות. אנחנו מנסים לברר את זה לאור המאמר הזה. מסך דחיריק, זה נשמע אולי כמו פתרון לבעיה. מה זה המצב הזה בעשירייה?

אנחנו עוד רחוקים מזה, זה לא להיום. מסך דחיריק זאת אומר לא לפחד מקטנות.

תלמיד: איך מתמודדים עם המצרים בעשירייה, שמציעים לנו להשאיר לנו את העשירייה לאחריותנו?

אנחנו פשוט יוצאים ממצרים, מתרחקים מהם וזה התיקון.

שאלה: במאמר הזה נדמה שמכת בכורות זה מה שמביא אותנו למטרה וליציאה ממצרים. מה זה בכור ומה זה המכה שלהם?

בכורות זה בדרך כלל ג"ר דחכמה.

תלמיד: אנחנו יכולים לזהות שהבכורים האלה נולדו לנו?

לא אנחנו עוד לא נמצאים שם, לאיפה אתם דוהרים? אנחנו בכלל לא מדברים על זה.

שאלה: הפחד להקריב את הבכור זה חיסרון לתפילה?

כן.

תלמיד: צריך לבקש הרבה אור, או לבקש אמונה?

כמובן שאמונה.

שאלה: למה להידבק עם הבורא בהשגה ולא באמונה. ואיך אפשר לממש את זה בעבודה בעשירייה?

בתכונת האמונה אי אפשר להידבק בבורא, בגלל שאמונה מושגת על ידי תכונות ההשפעה, מלמטה למעלה. וההשגה צריכה להיות מלמעלה למטה.

שאלה: מה ההבדל בין אמונה, לאמונה למעלה מהדעת?

אמונה למעלה מהדעת, זו הדרגה הנעלה ביותר של האמונה.

תלמיד: למה אי אפשר למשוך חצי מדרגה?

כי אחרת זה לא אמונה.

שאלה: האם הניגודיות נשמרת בין בחינת האמונה וההשגה בכל המדרגות של העבודה שלנו. והאם אפשר איכשהו לעשות הרמוניה בין שתי התכונות?

לעשות הרמוניה, לשלב את התכונות האלו אנחנו יכולים, את זה נלמד בחיים על פי הדוגמאות, לפי ההרגשה שלנו.

שאלה: מעבר מקו שמאל לימין, זה ביכולתו של האדם, או שהבורא עושה את זה בעזרת התפילה שלנו?

לא, זה האדם עושה.

תלמיד: קו אמצעי זה תוצאה של המעבר הזה, או יש עוד פעולה?

קו אמצעי זו תוצאה של הטעמה נכונה של קו ימין וקו שמאל.

שאלה: כתוב על כפות המנעול, מה זה אומר על בחינת מנעולא?

מנעולא זה כשסוגרים אורות.

שאלה: כתוב שקו ימין זה בחינת אמונה, כלומר בחינת ג"ר. וקו שמאל זה בחינת השגה. וקו אמצעי זה חכמה וחסדים, בחינת השגה. חסדים זה כשמלכות נכנסת לבינה ואז אור חסדים וחכמה ביחד. אבל אנחנו הרי לא יכולים להשיג קו שמאל, לא יכולים להשיג עכשיו השגה. אנחנו רק משתוקקים, אז איך נהיה בקו שמאל?

בהדרגה הקו שמאל ייווצר בנו.

תלמיד: במאמר מדובר על השליטה של אומות העולם על ישראל. וגם כתוב שבמצב של שמאל המשימה הייתה למשוך ג"ר דחכמה. מה זה המצב הזה של השמאל שבו מושכים ג"ר דחכמה?

זה כשעובדים עם כל הכלים שיש לנו בשמאל, בלי לצרף להם ימין ואז אנחנו יכולים להגיע לג"ר דחכמה, אבל אנחנו לא מסוגלים לקבל את זה.

תלמיד: אבל הם היו תחת שליטת האומות, כדי למשוך ג"ר דחכמה? מה שאני מבין זה שהם רוצים לשים את פרעה בראש ישראל.

כן. יש כאלה מצבים, אבל זה לא יכול להתקיים.

שאלה: להיכנס למלכות עליונה מספיקה לזה רק האמונה, כי מלכות עליונה זה השפעה?

רק אמונה זה מעט. כי צריך להיות כאן רצון להשפיע, רצון לקבל, צריך להיות מיקס נכון ביניהם וכתוצאה מזה צריכה להיות תכונת השפעה מלמטה למעלה.

שאלה: אתה מעודד אותנו לקיים את השיטה של רמח"ל, להתפלל כל שעה עגולה, ואנחנו עושות את זה בקבוצה בהתלהבות ובשמחה. יש לנו 14 בנות ושתי בנות עובדות מאוד קשה. אחת מהן רופאה והשנייה כל הזמן על הרגליים. השאלה, אם אני יכולה בשעה שלהן להתפלל בשמן?

כן, אפשר.

שאלה: האם אנחנו מקבלים את החיבור כתוצאה מרצון טוב מלמעלה, ומזה אנחנו נדבקים בעליון, או שזה מגיע רק מתוך המאמצים שלנו?

מתוך המאמצים שלנו. מאמצים, תפילות מתוך העבודה שלנו.

שאלה: האם אני מבינה נכון, שאנחנו בעשירייה מושכים אור דחסדים, ואור חכמה מתווסף לנו על ידי הבורא, ואנחנו משתפים ביניהם פעולה ומקבלים חכמה מהבינה?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין דינים דדכורא לדינים דנוקבא?

תלוי באילו כלים אנחנו עובדים.

תלמיד: כתוב שכשמסירים את הערלה, מסירים את הדינים דדכורא, ורק אחר כך אפשר לקבל דינים דנוקבא. אז מה המשמעות של זה בדיוק?

נראה.

שאלה: איך אפשר להחזיק תמיד בקו האמצעי אם תמיד יש הפרעות?

דווקא בגלל ההפרעות אנחנו יכולים להיות מכוונים בקו האמצעי.

תלמידה: האם זה בעשירייה?

כן, גם בעשירייה.

שאלה: כתוב, "קמתי אני לפתח לדודי, וידי נטפו מור, ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול". מה זה אומר בעבודה בעשירייה?

זה מעורר זרימה של אהבה, שזה מביא לפעולה של המנעול.

שאלה: אנחנו לומדים שבשלבים ההתחלתיים של הבריאה, הכלים גדלים מלמעלה למטה, האור הכי חלש נכנס לכלים הכי גבוהים, אלו כלים דקבלה. האם אפשר לומר שכלים דהשפעה גדלים מלמטה למעלה, מתחילים מהכי גדולים?

כן.

תלמיד: אז התהליך שמתואר הוא, שקודם גדלים כלים דהשפעה, וכשהם מוכנים, אז נכנס אור, והמגע הראשון קורה בגוף ושם מגיעים לקו ימין. האם זה מה שמתואר במאמר הזה?

כן.

תלמיד: באיזה מקום בגוף?

זה לא כתוב.

שאלה: כתוב "וכך על ידי מילה באיזמל, שהוא בחינת ברזל, הנקרא דינין דנוקבא, אזי מבטלין לדינין דדכורא". מהו הברזל הזה?

נראה לי שזה האזמל שאתו עושים את ברית המילה.

תלמידה: זה שהוא מיוחד, זה לא אומר כלום.

לא.

שאלה: במה נבדלת השגה באמונה מהשגה בלי אמונה? ואיך להבדיל ביניהן?

השגה באמונה זו השגה באור חוזר, השגה נכונה. והשגה בלי אמונה זה באגו.

שאלה: אמרת שמנעולא זה מה שחוסם את האורות. כדי לפתוח את המנעול צריכים מאמץ. האם אפשר לומר שהמפתח הוא הכוונה שלנו בה מתגלה כוח הבורא, והכוח הזה הופך את הרצון לקבל לרצון להשפיע וכך פותח את המנעול?

נכון מאוד.

תלמידה: והמפתח תמיד יהיה הכוונה, רק שהיא צריכה להיות יותר נקייה. ודרך הרצון להשפיע לבריות, אנחנו מגיעים לרצון להשפיע לבורא.

כן.

שאלה: אמרת שקו ימין זה בחינת אמונה, וזה מלמטה למעלה, וקו שמאל זה בחינת השגה מלמעלה למטה. האם בחינת ההשגה זו פעולת הנברא או מתנת העליון?

זו גם פעולת הנברא.

תלמיד: יחד עם מתנת הבורא?

כן.

תלמיד: ומהי השגה אמתית, באיזו בחינה?

השגה אמיתית היא כאשר גם הבורא וגם הנברא עובדים זה מול זה, והכלים שלהם מתחברים, כך שאור החסדים עוטף את שניהם.

שאלה: כתוב "שענין קו שמאל נקרא בחינת "ערלה", משום שסותם את האורות". מה זה אומר?

מפני שלא נותנים מקום לאור החסדים להאיר, נעשה סיתום על חסדים, ובצורה כזאת האור מסתלק.

שאלה: יוצא שיש קו ימין שאנחנו תמיד צריכים להשתמש בו, קו דחסדים, ויש קו שמאל שאנחנו משתוקקים, אבל צריכים להשתמש בו בזהירות רבה, כלומר אנחנו צריכים לעשות גזירה ולצאת ממצרים. מה אנחנו גוזרים, האם את הרצון שלנו ליהנות דווקא במצרים?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין הרגשת האמת להשגה?

את זה האדם כבר מרגיש בקו האמצעי.

שאלה: מה מייצג כאן את גוף המלך? כמו שכתוב במאמר, ש"ישראל אוחזים בגוף המלך".

ש"אוחזים בגוף המלך" נקרא שיש להם קשר עם הבורא.

שאלה: האם נכון שהשגה בקו ימין זו השגה דרך תכונת ההשפעה, והשגה בקו שמאל זו השגה דרך בחינת קבלה על מנת לקבל, עבור עצמי?

אי אפשר לראות שום דבר בתכונת הקבלה לעצמו.

תלמידה: ההשגה היא לא עבור עצמי, אלא זו התכונה של הקבלה על מנת קבל. קו שמאל זה הרי אגו.

קו שמאל זה אגו, נכון. ולכן צריך להשתמש בו ממש בזהירות.

תלמידה: דרך אמונה למעלה מהדעת, עבודה בקו ימין, זו השגה דרך בחינת ההשפעה, וקו שמאל זה דרך קבלה.

נכון.

שאלה: האם אמונת חכמים היא אמונה למעלה מהדעת, או שהיא אמונה פשוטה?

אמונת חכמים היא לא אמונה למעלה מהדעת. היא פשוט אמונה. אמונה בחכמים.

קריין: בפסקה השלישית מהסוף כתוב "[מי שרוצה לקדש אשה]". היינו בחינת חכמה, הנקרא בחינת שמאל. "ידכיר בחינת עם הארץ בהדיה [יביא בחינת עם הארץ איתו]". בשביל שהוא נמצא בבחינת ימין, שהוא אמונה. והוא רוצה בחינת השגה. אזי דוקא על ידי עם הארץ, הוא יכול להמשיך בחינת חכמה, משום שיש לו תשובה, אך לבחינת השגה, ולא לבחינת אמונה".

שאלה: מי הוא זה שרוצה לקדש אישה, מה הכוונה?

"מי שרוצה לקדש אישה" הוא אדם שרוצה להשיג עבודה נכונה במלכות, ואז הוא צריך להשתוקק לאור החסדים ושיתלבש בו גם אור דחכמה ככל האפשר.

שאלה: מה זה "עם הארץ"?

"עם הארץ" הוא מי שלא רוצה לקבל את אור החכמה ומסתפק בחסדים. זו גם כן דרגה.

שאלה: בפסקה האחרונה בעל הסולם כותב, "קמתי אני לפתח דודי". הוא ממשיך את הפסקה ובסוף הוא אומר, "כל אחד ואחד מראה באצבעו, ויאמר, הנה אלוקינו זה".

מה היא הפעולה הזאת, "קמתי אני לפתח דודי", משיר השירים?

שולמית אומרת שהיא רוצה לפתוח לאהובה, לבורא "וידי נטפו מור ואצבעותי מור עבר על כפות המנעול" וכן הלאה. "מור" היינו, "ולא יכנף עוד את מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך". "וידי" היינו בחינת השגה. ואצבעות בחינת ראיה, מלשון " כל אחד ואחד מראה באצבעו, ויאמר, הנה אלוקינו זה"." על כפות המנעול", היינו בחינת מנעולא. אלה הם כל אותם התנאים שצריכים להיות כדי שמלכות השמים שלנו תוכל לגלות את הבורא.

שאלה: לכל אחד מאתנו יש קרובים, משפחה, שהם ממש חלק מאתנו, והבורא נתן לנו קבוצה, נתן את חוקי התורה. ויש בקבוצה כזה מצב שאנחנו מרגישים אפילו עוד יותר ממשפחה, שאני רוצה לתת להם, לקבוצה, לא פחות מהמשפחה שלי. האם זו היציאה לקו אמצעי, כשאתה רוצה לחבק את כל העולם ולשתף אותם בכל מה שיש לך?

כן. נכון. הכול נכון.

שאלה: זה המפתח למנעול?

זה המפתח והמנעול. כן.

שאלה: יש לנו מצבים שונים, כשצריך להתרכז בעצמנו או שצריך להתרכז בכלי העולמי ובחיבור בינינו. עכשיו ההרגשה היא שצריך להתרכז בעולם. איך אנחנו צריכים לגשת לעבודה הזאת?

תחשבו על הקשר ביניכם, וביניכם לבורא, בקשו מהבורא שהוא יקשר בין כל החברים שלנו בכל העולם, גברים, נשים, כולל כולם, שיחבר את כולם לכוח אחד משותף ושאנחנו, גם מתוך הכוח המשותף הזה, נוכל לפנות לבורא ולקבל אותו.

שאלה: מה קובע את האמונה ואת המקום שבו מתואר הקו האמצעי. נאמר שלפי האמונה מקבלים השגה. אז מה קובע את האמונה?

הרצון להשפיע. הרצון להשפיע שעולה ממטה למעלה, לבורא, הוא שקובע את האמונה.

שאלה: איך זה קשור לאמונה, איך להרגיש את זה נכון?

אמונה היא תכונת ההשפעה, תכונת האהבה, שאיתה אנחנו רוצים להנות ולמלא את כל החברים שלנו.

שאלה: אמונה בבורא? אני לא יכולה להבין.

כן, אמונה בבורא.

שאלה: איך נקבעת האמונה בבורא? זה מה שאני מרגישה, שזאת באמת האמונה בבורא.

זה משהו שאני לא יכול להסביר לך, זה בלתי אפשרי. תקבלי כזאת הרגשה בך, ותביני.

שאלה: אני מצטערת על השאלה אבל יש חיסרון לשאול עליו. אם יש קנאה לזה שהשיגו יותר ממני, האם הוא אחד מתרי"ג הרצונות להנות, ואיך לכוון אותו להשפעה?

זה הוא אגו גדול ואת צריכה לעשות הכול כדי לצאת מתוכו, להשתוות עם החברות, ויחד איתן לעלות לבורא.

(סוף השיעור)