שיעור בוקר 30.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

 

כוח ההפצה הפנימית של העשירייה - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "כוח ההפצה הפנימית של העשירייה" - קטעים נבחרים מן המקורות, כחלק מההכנה שלנו לכנס הקרוב הבא עלינו לטובה ב- 12-13 בספטמבר. קטע מס' 4.

"וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה.

כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, כפי המתבאר במאמר "מתן תורה", אות ב' וג', עש"ה מלה במלה.

דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו.

ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת.

משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו."

(בעל הסולם. "הערבות", אות י"ז)

שאלה: הוא מדבר פה על כל האומה. אנחנו מטפחים את כל הנושא של התכללות, ערבות וכניסה עוד יותר פנימה לעשירייה, ופה הוא שוב פעם מחזיר אותנו לכל האומה, לכל שש מאות אלף הרצונות. האם אפשר להגיד שכל האומה היא עשירייה או שהיא יותר מזה?

לפי כמות וודאי שיותר, לפי האיכות יכול להיות שלא.

תלמיד: הרי כל העניין של התפשטות עם ישראל אחרי האבות הוא כי היה חסר להם כוח הערבות, לעשירייה של אבותינו זה היה חסר.

כן, חסר.

תלמיד: האם העשירייה שלהם הייתה חסרה?

העניין של התכללות היה חסר להם. לא נגלתה העביות שבהם בזמן האבות, לכן היו צריכים להתפשטות הזאת לאורך הזמן כדי שמה שהיה באבות ייצא בבנים, בנכדים, בדורות. ואז כשהם מחברים את הכול, יש לך עביות מגולה. לא שהיא בכוח נמצאת באבות בטיפת זרע, אלא שזה כבר מגולה בכל הדורות שמהם, ואז זה יכול להיתקן ולהתגלות.

כל עוד כול מה שהיה באבות בבחינת טיפת זרע לא יוצא לאור, לאוויר העולם, כל עוד זה לא יוצא בגופות, במעשים, בכל בני האדם, אי אפשר להגיד שהם מתוקנים. תיקון יכול להיות אחרי שאנחנו מגלים את כל הכלים שלהם, מתקנים אותם, מחברים אותם, ואז הם מוכנים למילוי העליון.

תלמיד: לא הייתי רוצה לערער על הדברים שלמדנו על העשירייה לאחרונה, שאנחנו עד הנצח, עד אין סוף ואפילו יותר מזה, שאנחנו נכללים בעשירייה עד כדי כך שהיא מכסה לנו על הכול לגמרי. אבל פה בעל הסולם אומר שיש עוד אומה עם כל התפתחות הרצונות, עם ההשלכות, עם כל הגוונים של החברים. מה אני צריך אותם אם מספיקה לי עשירייה?

עשירייה מספקת רק כדי שתראה את הדרך הפרטית שלך. אבל כדי לדעת את כל דרכי הבורא כלפי כל אחד ואחד, אתה צריך את התפתחות העשירייה לאומה ולכל העולם, לכל דבר אתה צריך. זה לא ייתכן שהכול ייגמר בעשירייה. כעיקרון אתה יכול להגיד "אני לא צריך כלום חוץ מאדם וחווה", אבל אנחנו רואים שזה לא כך, שזה חייב להתגלות בכל פרט ופרט. לכן מצד אחד אנחנו לא צריכים יותר, ומצד שני אנחנו חייבים כל אחד, כל אחד חשוב כמו כולם, כי בלי הגילוי שלו יחסר בכל אחד חלקו.

שאלה: כתוב שהם לא קיבלו את התורה בטרם שנשאל כל אחד מחברי האומה. ה"נשאל" הזה, האם זו צורת דיבור יפה או שיש מצב כזה שקורה?

כל אחד מרגיש בתוכו את השאלה הזאת, את החיסרון הזה, שחייב לענות עליה. זה נקרא שאלה ותשובה.

שאלה: אני התחלתי לראות את העשירייה כהתחלה של "אם אין אני לי מי לי", כשלב ראשון של התחזקות, אבל בטח לא להישאר בזה בסופו של דבר. האם הגישה היא נכונה?

כן.

שאלה: לגבי השאלה שנשאלה פה בעניין הערבות, ענית שהיא צריכה להישאל בתוך האדם, בתוך השאלה הפנימית שלו הוא צריך לתת תשובה, ורק אחרי זה זוכים באור.

כן.

תלמיד: האם לא צריך את האור לפני זה כדי לזכות בתשובה?

זה משהו אחר, זה אור אחר. אנחנו כל הזמן פועלים עם האור, רק אנחנו לא מדברים על זה, כי זה לא אור שמכשיר את הכלים, מתקן את הכלים.

תלמיד: זה אור שמאיר את השאלה עצמה.

כן.

שאלה: בנוסף לברית, מכוח מה נעשתה הערבות?

זה כוח שכולנו היינו מחוברים בבורא עוד לפני הבריאה. ואחרי שהתפרדה החבילה הזאת, שבה כולנו היינו מקושרים ונכללים באור, אנחנו צריכים לגלות את ההכרחיות שבנו לתיקון כדי לחזור לאותו המצב, אבל כבר בהשגה, בתפילה וברצון שלנו לזה.

תלמיד: האם זה מתקשר להכרת הרשימות, שממצב הג' כבר מאיר לנו כל הזמן?

כן.

תלמיד: אנחנו לומדים שאי אפשר כאומה לקבל מאור התורה בפועל מטרם שמחשיבים את תכונת ההשפעה מעל דעת הכרת הרע על ידי כלל האומה. בעבודה שלנו, האם העשיריות הן סימולציה לאומה בצורה מסוימת?

אפשר להגיד במשהו. כן.

שאלה: הבוקר לפני השיעור עשינו ישיבת חברים עם כל החברים מברזיל, והיה מאוד מיוחד. חבר דיבר על איך מורגש מאוד שלקראת הכנס אנחנו נכנסים כאינדיבידואלים, ויש הרגשה מאוד ברורה שהולכים לצאת כאחד, שכל העשירייה תהיה כאחת, לא כאינדיבידואלים. במה אנחנו צריכים להתמקד עכשיו לקראת הכנס כדי שנהפוך לאחד בעשירייה?

אנחנו לא למדנו מספיק איך להתחבר?

תלמיד: למדנו. פה הוא מדבר על זה שצריך לקבל על עצמו לדאוג בעד כל אחד מחברי האומה.

כן. חברי האומה זה מדי בשבילנו, זה בכללות במחשבה.

תלמיד: בוא נגיד בעשירייה.

לדאוג לעשירייה, בטוח שכן.

תלמיד: מה זה לדאוג לחברי העשירייה, למה אני צריך לדאוג להם?

כמו שאתה דואג לעצמך. כל דאגה שאתה מממש אותה על עצמך, תנסה לחשוב לפחות איך היית עושה את זה כלפי האומה.

שאלה: ענית קודם שלא מספיק שאני אראה את הדרך הפרטית שלי, אלא אני צריך לראות את כל התמונה כי כולם חשובים. אם אני צריך לדאוג גם לאחרים, אז האם זה לא חלק מהדרך הפרטית שלי?

לא, כבר לא כל כך.

תלמיד: בדרך הפרטית של כל אחד יש כל כך הרבה פרטים, כל כך הרבה משתנים, כל כך הרבה דברים.

אתם תגלו את זה, אין בזה שום בעיה. אתה תראה איך הכול מתגלה.

תלמיד: אני לא מצליח להבין איך בכלל אפשר לבקש מבן אדם להחזיק תמונה כל כך רחבה, כל כך מלאה באין סוף פרטים.

בסדר.

שאלה: מה זה אומר לקבל תורה?

לקבל תורה, זה כל האור העליון שיורד לתקן את השבירה.

תלמיד: מה זה אומר ללמוד תורה?

ללמוד תורה, זה ללמוד את כל התיקונים שהאור העליון עושה על הכלים השבורים.

תלמיד: מה בא קודם?

קודם יש מאמץ של האדם, על ידי זה מתגלים החסרונות, הרשימות. האדם מגלה את האור המחזיר למוטב כנגד כל רשימה שבורה, ומהכלים המתוקנים הוא רואה איך הם מתחברים ומרכיבים את הפרצוף השלם.

תלמיד: איך ללמוד?

ללמוד במחשבה שאתה חלק מהבריאה ואתה רוצה לעורר אותה להיתקן.

תלמיד: אני ניסיתי אבל לא הצלחתי. האם להמשיך לנסות או לשים לב להצלחה של העשירייה שלי?

אתה צריך לראות את העשירייה שלך כמצליחה ושאתה נכלל בה.

תלמיד: ההצלחה שלי היא ההצלחה של העשירייה שלי.

כן.

שאלה: בכנסים אנחנו מגיעים למצב הכי קרוב למה שכתוב פה מבחינת הערבות ההדדית, הדאגה. ושאלתי אותך על זה בכנס הקודם ואמרת לי שזה לא מספיק. מה צריך לעשות כדי שהמאמץ האדיר הזה שנעשה והתחושה שכולם דואגים לך ואתה ממש יכול להיות בראש שקט, שזה יהיה רוחני, שזה יהיה קרוב למה שהמקובלים כותבים ולא רק ברובד הגשמי?

תתפלל עבורם. תתפלל, תעלה תפילה שהם יצליחו.

תלמיד: איך כולנו ביחד הופכים את הכנס הזה לערבות הדדית?

במילים, במחשבה, ברצון.

תלמיד: על מה כל אחד מאיתנו צריך לחשוב כדי שזה יצליח?

לחשוב שהוא רוצה שכולם יצליחו. לזה יש לו נטייה בלב ומחשבות במוח שהם כולם יצליחו.

קריין: קטע מס' 5.

"כתוב במדרש: "ישראל אחד מהם חוטא וכולם מרגישים". והמשיל על זה רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) "משל לבני אדם שהיו יושבים בספינה, נטל אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו, אמרו לו חבריו מה אתה יושב ועושה, אמר להם, מה אכפת לכם לא תחתיי אני קודח? אמר לו שהמים עולים ומציפים עלינו את הספינה"."

(בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")

זו בעצם תמונה ברורה של הערבות. אסור לאדם לעשות מעשים כאלה שהם יכולים במשהו, אפילו במקצת להזיק לאחרים, אלא צריך כל הזמן לחשוב איך להיטיב להם.

קריין: קטע מס' 6.

"ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק."

(בעל הסולם. אגרת ד')

שאלה: מהו החיפוש למצוא את האיברים שהתדלדלו?

קשר עם חברים.

תלמיד: מה אני מחפש בו, איך אני מחפש את החיבור בין החלקים?

כשאתה מרגיש שאתה לא מספיק מחובר איתם, ואתה מחפש איך אתה יכול להתחבר.

שאלה: האם נכון יהיה לומר שהחיפוש אחרי אלטרנטיבה, זה הביטוי של איברים מדולדלים?

כן.

שאלה: שדה שברכו ה' זה העשירייה שלי?

כן.

תלמיד: הקבוצה היא גם כן שדה בשבילי?

כן.

תלמיד: מה ההבדל בין השדה הזה לשדה הזה בעבודה שלנו?

זה פרט וזה כלל.

תלמיד: איך בתוך העשירייה זה החברים, וכמו שקראנו בציטוט הקודם, שההשפעה היא בפועל. איך אני צריך להתייחס כלפי כל מיני מצבים שאני נמצא מול הקבוצה?

קבוצה זה סך הכול סכום של הפרטים, של העשיריות.

תלמיד: איך הפרט מושפע מעשיריות אחרות? נגיד העשירייה שלי לצורך העניין, איך היא מושפעת מעשיריות אחרות, מה זה השדה שפועל עליה?

אתה צריך לבדוק את זה ולראות, ללמוד מזה איך כולם משפיעים עליך, דרך העשירייה שלך.

תלמיד: זאת אומרת שהקבוצה הגדולה משפיעה על הפרט דרך העשירייה שבאמצע?

כן.

תלמיד: ואני לא יכול בצורה ישירה לקבל מהקבוצה אלא רק דרך העשירייה שלי?

כן.

תלמיד: כעשירייה, איזה פעולה צריכים לעשות כדי שתהיה השפעת הקבוצה עלינו?

להתחבר בינינו ולהתחבר לסביבה, לסך כול העשיריות, שהן ישפיעו דרך זה עלינו.

תלמיד: להתחבר בינינו יש בזה איזשהו היגיון, אבל מה אנחנו כעשירייה צריכים לעשות כדי להתחבר לקבוצה?

לשרת.

תלמיד: לשרת. בעצם כל פעולה שנעשה לטובת הקבוצה, משם אפשר להתחבר?

כן.

קריין: קטע מס' 7.

"העיקר שיהיו כולם באחדות אחד, ויהיו מבקשים הכל רק תכלית אחד - למצוא את השי"ת. שבכל עשרה השכינה שורה, ובוודאי אם יש יותר מעשרה, בוודאי יש יותר גילוי שכינה. וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו, ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת ה', והאיך למצוא את ה', ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך. וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם, ורחמים גדולים וחסדים טובים ומגולים נמשך על כנסת ישראל."

("מאור ושמש". פרשת ויחי)

קריין: קטע מס' 8.

"כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה."

(הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)

שאלה: המצב שחבר מביא רוח חיים לחברה, מה שהכי בולט וגורם להתפעלות, כשאתה רואה את החבר מתאמץ, ונמצא ביגיעה מעבר לטבע הרגיל שלו. כאילו אפשר להרגיש כוונות, אבל אנחנו יודעים שאפילו את הכוונות של עצמנו למדנו שאי אפשר להרגיש ובטח לא של החבר, אז מה זה הדבר הזה שאני מרגיש, אם זו לא כוונה?

מה שאתה מרגיש אני לא יודע, לזה יש לך שיטה איך להרגיש, איך להבין מה שאתה מרגיש.

תלמיד: אז מה זו השיטה הזאת?

תבקש הסברה מלמעלה.

(סוף השיעור)