שיעור בוקר 24.08.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלות ותשובות בדרך הרוחנית - קטעים נבחרים מן המקורות

תלמיד: בעקבות המלצתך אתמול בסעודה, נספר עכשיו על מה שאנחנו רוצים לעבור בזמן הכנס, על חומרי הלימוד, על השיעורים, על ההופעות, והסעודות, כדי שכולנו נהיה כלולים בזה.

שם הכנס "מתחזקים בעשיריות". אתמול דייקת את מטרת הכנס ואמרת שבמשך כל הכנס נשב בעשיריות קבועות. בשיחה שקיימנו איתך שמענו שמבחינתך מטרת הכנס היא לחזק את הקשר הלבבי בתוך העשיריות. האם תוכל להגיד כמה מילים על מטרת הכנס?

אנחנו שומעים ממקובלים, בעיקר מבעל הסולם, שהעיקר זה להגיע לחיבור, וחיבור צריך להתרחש בין אותם אנשים שנמצאים ביניהם בקבוצה אחת בלימוד, ובעוד כל מיני מערכות סביב זה. לכן כל הכנס אנחנו רוצים לשבת בעשיריות שלנו, כל אחד בעשירייה שלו.

תלמיד: כל אחד יישב בעשירייה שלו, גם בשיעורים איתך, גם בסעודות, בזמנים החברתיים, בערב התרבות, וכך נעבור כנס שלם ביחד.

סדנה

נברר בעשיריות איך כל עשירייה יכולה לתרום לחיזוק הכלי העולמי בהכנה לכנס, כך שנגיע לכנס כאיש אחד בלב אחד?

*

שאלה: בכנס כולנו יושבים בעשיריות קבועות במהלך השיעורים, הסעודות, ערבי התרבות, וממש מתמקדים בזה.

אני חושב שזה מה שאנחנו לומדים, וזה נדרש מאיתנו כדי להיות בחיבור יתר, כל אחד בעשירייה שלו.

תלמיד: איפה האיזון בין העשירייה שלי לקבוצה מסביב, ואיך אתה רואה את השילוב הזה?

סך הכול כולנו נכללים בקבוצה, אבל כל אחד בצורה רגשית שייך יותר לעשירייה שלו.

תלמיד: במה העשירייה משפיעה על שאר העשיריות בקבוצה העולמית?

היא נותנת דוגמה. ודאי שבחיצוניות, אבל בכל זאת היא נותנת דוגמה. חוץ מזה אנחנו מקושרים, כי יש לנו נושא אחד, וכולנו מדברים עליו.

תלמיד: איזו דוגמה עשירייה אחת יכולה לתת לעשיריות אחרות כשאנחנו יושבים בשיעור ומקשיבים, מה עוד משהו אפשר לתת?

אני לא יודע, סך הכול מה אנחנו עושים, איך זורם הכנס?

תלמיד: אנחנו מגיעים לשיעור, כל עשירייה יושבת יחד בשולחן שלה, וגם בסעודה יושבים ככה. בהפסקות אנחנו מתערבבים, מתכללים, ובזמן החברתי, כלומר בזמן שאנחנו עובדים על המקורות או בסדנאות בינינו, גם אז יושבים יחד בעשיריות. זה האופי של הכנס.

אז מה העשירייה יכולה לתרום, איזו דוגמה עשירייה אחת יכולה לתת לעשיריות אחרות, ואיזה דוגמה היא יכולה לקבל מעשיריות אחרות?

רק בצורה החיצונה. וחוץ מזה, אנחנו צריכים להבין שאנחנו משפיעים בצורה פנימית, כל עשירייה על עשיריות אחרות, אבל אי אפשר לראות את זה, כי זה כבר במחשבה, בכוונה.

תלמיד: מה ההפצה הפנימית הזאת שיש בין העשיריות?

אנחנו רוצים שכל מה שטוב בכל עשירייה ועשירייה ישפיע על כולם, וכולם יתכללו מהשפעה הזאת, וכך יתנהגו.

תלמיד: ואיפה כללות העשיריות מתלכדת למשהו אחד כלפי הבורא?

זה כבר במרחב הרוחני.

תלמיד: בכנס אנחנו שואפים להגיע למצב שכולנו, כל העשיריות, כל הקבוצה, הכלי כולו, בתפילה לבורא.

יהיו לנו התחברויות כאלה. לא?

תלמיד: אני מנסה להבין את המיקוד, המיקוד הוא בתוך העשירייה שלי, בין החברים האלה כאן.

כן. והעשירייה שלך עם יתר העשיריות. כמה עשיריות יהיו בכנס?

תלמיד: מאות.

מאות עשיריות. נו, כך כולנו נכללים בעשיריות מחו"ל ומישראל, חוץ מהעשיריות שנמצאות לפנינו באולם הכנס, ואת זה אנחנו צריכים לממש בצורה רוחנית, בקשר הרוחני כמה שאפשר.

שאלה: אנחנו נמצאים בהכנה של עשרה צעדים לכנס, ובצעד השלישי, עודדנו את כל הכלי העולמי להתאסף פיזית בכל מקום שהם נמצאים. החברים התארגנו, קנו כרטיסים, ושכרו מקומות. האם אנחנו עדיין צריכים לעודד חברים להשתתף פיזית? כי כמובן לא כל העשירייה יכולה להיות באותו מקום, או שעדיף להישאר וירטואלית בשביל להיות כל הזמן עם העשירייה?

אם אין ברירה אז נתחבר וירטואלית, אבל אם יש אפשרות, ודאי שפיזית עדיף.

תלמיד: אבל פיזית אני לא אוכל להיות עם העשירייה שלי, אני אהיה עם מי שנמצא באותו מקום.

עדיף באותו מקום.

תלמיד: חלק מחבר'ה קנו כרטיסים, ובאים לישראל, ויש כאלה מאותה עשירייה שנשארים בוירטואלי. מה צריך להיות היחס של אלה שנשארים וירטואלים, כלפי אלה שיכולים לטוס לפה?

הכול תלוי בהתארגנות העשיריות, זה עשיריות אקראיות לאותו הערב, לאותם הימים.

תלמיד: אבל עכשיו נתת הנחייה שנהיה בעשיריות קבועות. אז חלק מהעשירייה באה לפה וחלק לא, מה צריך להיות היחס של אלה שנשארים שם, האם לעבוד בינם ובין עצמם בוירטואלי, ומי שבא לפה, שיהיה פה פיזית?

אני לא יודע, אבל זה לא טוב שמי שנמצא כאן פיזית, יהיה מקושר עם אלו שנמצאים שם בוירטואלי.

תלמיד: אז מי שבא לכאן עדיף שיתחבר פה?

הוא צריך להיות עם האנשים כאן, כך נראה לי. תגידו לי אתם, לפי הניסיון, איך הרגשתם את זה? כי כבר קודם היה משהו דומה.

תלמיד: אני יכול להגיד רק מהניסיון שלי, שברגע שאנחנו יושבים ועובדים עם עוד חברים שמאוד מחויבים לדרך, לא משנה איפה בעולם, אתה מרגיש גם קשר מאוד חזק מכך שאנחנו מחויבים לאותה מטרה.

כן.

שאלה: האם לעשירייה יש זכות למנוע מחבר כלשהו לנסוע לכנס פיזי, כי בכך הוא כאילו מתנתק מהם?

נראה לי שכן, עשירייה יכולה להחזיק במישהו, ולא לתת לו לנסוע, אם היא כל כך חושבת שהוא מאוד חיובי.

שאלה: אני כבר שלוש שנים יושב יום יום במסכים בשיעורים עם החברים האלה, אמנם לא תמיד כולם מגיעים, אבל עושים מאמץ. עכשיו יש לי הזדמנות לנסוע, להיות פיזית עם המקובל הכי גדול של המאה ה-21, להשתתף בתורנויות, להיות בסביבה חזקה של עוד אלף חמש מאות, אלפיים איש. מה נכון לי לעשות להתפתחות הרוחנית שלי, האם לנסוע להיות ליד המורה והחברים שלי באותם ימים, או להישאר עוד יום, יומיים, במסכים האלה?

אני חושב שמבחינת ההתקדמות רוחנית, יותר חשוב להישאר עם העשירייה שלו.

תלמיד: אפילו ששלוש שנים הוא איתם יום יום, ועכשיו הוא יכול להיות פה פיזית איתך ועם החברים מכל העולם.

הוא ילמד משהו מתוך זה שהוא יהיה אצלנו כאן, ודאי, אבל חשוב יותר שיישאר עם העשירייה שלו.

תלמיד: כי אנחנו רואים שאנשים שבאים לכנס, זה מחזיק אותם שנים אחר כך, הרוח שהם קיבלו פה, ולא בהכרח כשהם נשארים בעשירייה. כי הרבה פעמים אנשים מתייבשים ונופלים, וזה שהם היו פה, זה מחזיק אותם שנים בדרך.

אני מבין את זה, במיוחד למתחילים, לאלה שעוד לא נכנסו ל-לשמה. אתה צודק, אני לא יודע להכריע לאיזה כיוון.

שאלה: רציתי לשאול על דוכני השפעה שאנחנו עושים בהפסקות. כל הכנס אנחנו יושבים בתוך העשירייה ועובדים לעומק בתוך העשירייה. בהפסקות כל עשירייה מקימה דוכן, יש כל מיני סוגי דוכנים. אבל אנחנו רוצים שתהיה כאן אווירה, וזו הזדמנות לתת דוגמה. רציתי לשאול על הדוגמה הזאת.

אני לא יודע. אתם צריכים להכין את עצמכם.

שאלה: יש לנו עכשיו שלושה שבועות הכנה לכנס. אני יודע שבהכנה העשירייה מאוד מתחברת, יש לה אינטימיות כזאת. בכנס אין את האינטימיות שהעשירייה צריכה כדי באמת להתחבר, יש הרבה מאוד הפרעות, וההרגשה היא הרבה פעמים שגודל האירוע דווקא מפוגג את הריכוז שהעשירייה צריכה כדי באמת להתחבר.

הכול תלוי בהכנה. ההכנה צריכה להיות בהתאם לזה. לדבר יותר עד כמה אתם צריכים להיות קשורים למשימה, לעשירייה, כל אחד במה שהוא נמצא.

תלמיד: הכנה שנגיע והכנס לא יפוגג אותנו.

כן.

שאלה: יש בכלי העולמי הרבה קבוצות קטנות, העשירייה היא מהרבה אנשים, אבל ביום יום אולי שניים, שלושה מגיעים לשיעורי בוקר. האווירה ביניהם היא קלה, וכשהם מתאספים הם מדברים על כל מיני דברים ולפעמים גם לא כל כך רציניים. חברים כן משתוקקים ליחס יותר פנימי ורוצים לבוא אלינו כדי להביא לשם את הרוח. מה היחס שלך לזה כשאתה מסתכל על זה מנקודת המבט הזו?

אנחנו צריכים להבין למה הם באים, איך אנחנו צריכים להשפיע עליהם כדי שהם יתרשמו נכון, ושזה יחזק לנו את הקבוצות בחו"ל, זה מאוד חשוב.

תלמיד: אם מסתכלים מכיוון זה, אז האם כן עדיף להם לבוא לכאן כדי להביא לשם את הרוח, לחזק את הקבוצה?

אם זה לא היה תלוי בכסף ובכל מיני סידורים שיכול להיות שקושרים אותם שם, אז הייתי אומר לכולם לבוא. אבל מה אפשר לעשות, הזמן לא כל כך תומך.

שאלה: אחד הדברים היפים בכנסים היה דווקא זה שמגיעים מכל העולם, מגיעים גם מהארץ, ויש חיבור כללי. איך הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי אם המיקוד של האדם הוא רק בתוך העשירייה שלו כל הזמן?

לא כל הזמן, הוא צריך גם להיות מעורב בכל מיני דברים אחרים.

תלמיד: אבל כרגע לאורך כל הכנס אתה כל הזמן בתוך העשירייה שלך, אז איפה אתה עם שאר החברים?

עכשיו אתה לא נמצא איתם?

תלמיד: אני נמצא, אבל עם העשירייה שלי אני נמצא 99% מהחיים.

בסדר. אז מה אתה רוצה שיהיה? סך הכול מגיעים 100, 150 איש, כן?

תלמיד: כרגע כמעט 200 מגיעים.

כמעט 200. אפילו אם 200 מגיעים, עדיין זו כמות קטנה.

תלמיד: אני שואל עקרונית, לאו אני דווקא ברמת המספרים, יש גם חברים מהארץ שיגיעו. בדרך כלל בכנסים אחד הדברים שהיו קורים זה שהייתה התכללות כללית שהייתה נותנת כוח שסוחף, ודווקא בכנס לא היית מוצא את עצמך עם העשירייה מרוב שהכול היה סוחף. האם זה היה נכון לתקופה מסוימת ועכשיו זה כבר לא נכון?

אני לא יכול להגיד. גם עכשיו אתם לא יושבים בעשיריות.

תלמיד: עכשיו אנחנו יושבים בעשיריות.

אני לא יכול להגיד. איך להתנתק מהקבוצה ולהתכלל עם אנשים כביכול זרים שהוא לא היה איתם בקשר, וכולם יחד בחיבור לקבל השפעה חיובית, זה לא פשוט.

תלמיד: אני שומע מאוד חד את מה שאתה אומר על הצורך להיות בתוך העשירייה. מתוך זה שאתה נמצא כל הזמן בתוך העשירייה, איך צריך להיות היחס שלך כלפי כל שאר החברים, גם מי שמהארץ וגם מי שמהעולם? או שאתה מתמקד בעשירייה והכול יהיה בסדר.

הם משפיעים עליי בצורת מקיף, אבל אני מקבל התרשמות עם מי שאני נמצא בכנס בעבודה שלי.

תלמיד: האם אני הולך לשבת עם כל השאר, מתאסף איתם, עושה איתם ישיבת חברים, שותה איתם, או שאני בכלל לא קשור אליהם? אלא יש התרשמות כללית, אנחנו יוצרים אווירה כללית, ובזה זה מסתיים ואני חוזר לעשירייה.

מה אנחנו צריכים לעשות כדי אחרי הכנס לחזור לעשיריות שלנו, כל אחד לשלו, ולהיכנס איתם לחיבור אמיתי? תענה לי.

תלמיד: כרגע אנחנו בשום רגע לא יוצאים מהעשירייה, גם לפני הכנס, גם בכנס, גם אחרי הכנס, אני כל הזמן בפעילויות בתוך העשירייה, גם בהפסקות.

אז מה אתם ממליצים? אני שואל את כולם. מה לעשות, הצבעה? אני לא יודע.

תלמיד: לא, אני לא מפקפק, אני שואל איך כל האווירה הזאת מחזקת לי את הקשר בעשירייה ומה היחס שלי לכל האווירה?

אז האווירה היא אווירה כללית, כמו שאני אמרתי כביכול במקיפים, אבל אנחנו בפנים בתוך העשירייה נמצאים בקשר פנימי ואנחנו צריכים לחזק אותו, כל אחד בשלו.

שאלה: הנטייה זאת, לרצות להתכלל עם עוד חברים, עם עוד עשיריות שלא חברים בעשירייה הקבועה שלי, זאת נטייה נכונה, או שזאת מין בריחה מהעבודה המרכזית?

עכשיו אתה יכול להתכלל עם כולם?

תלמיד: לא. לצורך העניין אני יכול לשבת עם חברים אחרים, לדבר איתם בסדנה וכולי, להתערבב פיזית, אבל אני רואה שיש לנו איזו נטייה כזאת כל הזמן לרצות להתחבר עם עוד חברים, לצאת מהמעגל הקטן שלי. ואני שומע אותך יותר ויותר בצורה חדה, שהמוקד דווקא כאן, "תחפש להתחדש עם החברים שלך בעשירייה, לא חסר לך כלום פה".

כן.

תלמיד: מהי הנטייה הזאת? מה לעשות עם הרצון הזה שיש לי, דחף כזה כמו להיות עם עוד חברים, להרגיש?

לא נראה לי שצריכים את זה, צריכים לחפש ולמצוא בתוך העשירייה את כל אותן המטרות שאתה רוצה להשיג בחיבור יותר חיצוני.

תלמיד: יש פה הכול, בעשירייה שלי, בחברים שאני יושב איתם, לומד איתם, יש הכול.

אז מה אתה רוצה? ענית, זהו.

תלמיד: אני כן רוצה להגיד שדיברנו איתך על כך שלפחות בסעודות שיש לנו, החלטנו שאנחנו נשב יחד כולנו בעשיריות הקבועות, גם בסעודת חמין וגם בסעודת חומוס, אני מדבר על גברים בלבד שמתכנסים, ובסעודות הקהילה עם כל המשפחות אנחנו דווקא נתערבב, נשב כל אחד כרצונו.

בסדר.

שאלה: בהמשך לבירור שהיה עכשיו, מה המיקוד של העשירייה? שאנחנו בעשיריות לומדים בתוך עשיריות ביחד עם כל הכלי העולמי, ואנחנו באים כעשירייה לכנס ואנחנו בתוך העשירייה מתמקדים באותם דברים, או שיש הבדל בכנס?

מה אתם מרגישים?

תלמיד: אני חשבתי שאולי בכנס צריך להתמקד יותר בצורה שבה אנחנו כעשירייה משפיעים על כולם ואיך אנחנו אולי מתחברים עם כולם כעשירייה, לא כבן אדם אחד בודד, שאני עכשיו מחפש לשבת שם עם מישהו, אלא אנחנו כעשירייה נותנים כוח לכולם, משפיעים על כולם, באותו דוכן שאנחנו עושים וכולי.

כן.

תלמיד: זאת אומרת יש הבדל.

יש.

שאלה: הכנס הוא הזדמנות בלתי חוזרת לעשירייה עצמה להתחבר. כי כל הזמן יש לנו את ההפרעות שלנו, של מהלך החיים, וכנס זה תמיד הזדמנות דווקא לכל עשירייה בעצמה להתחבר. הוא נותן לנו כוח לאנשים להתעלות מעל ההפרעות האלה. זה אירוע כל כך חזק שבמה שלא מצליחים להתגבר בשוטף, העשירייה יכולה להתגבש, זה נותן לה כוח, וכל אחד מקבל המון המון כוח. זה לא מבטל את הרצון שלי לשבת איתו ואיתו, אבל זו הזדמנות תכלס לכל עשירייה להתחבר. אני לא רואה שום בעיה, שזה יוצר איזו בעיה, אנחנו לא מנצלים את הכוח של הכנס.

מה אתה רוצה למסור לנו?

תלמיד: שזה מצוין שאנחנו יושבים בעשיריות הקבועות ולהתחזק בכל הכוח.

החלטנו על זה עוד לפני כן.

שאלה: אחרי כל השאלות וכל הבירורים של חברים שעשינו עכשיו, השאלה היא, לאור כל זה מהי המהות של הכנס שלנו?

בלי חיבור אנחנו לא משיגים את המטרה. זה הכול, ברור לנו. אז אנחנו כבר היינו בכאלה הרבה כנסים, עכשיו אנחנו רוצים לנסות לעשות את זה כל אחד ואחד בתוך העשירייה שלו.

תלמיד: יוצא ככה, איך שאני מרגיש, זה להתעטף בעשירייה שלי ולעשות עוד איזו פעולת חיבור נוספת בכנס הזה. אז מהי פעולת החיבור הנוספת כאשר אני עטוף בעשירייה שלי?

להתעטף ביתר העשיריות ויחד איתן להתעטף בשכינה.

שאלה: בימים האחרונים אנחנו מתמקדים בלימוד הקטעים של אהבת חברים. זה תמיד נושא רלוונטי אבל מורגש שזו ממש עבודה יומיומית בתוך העשיריות, גם הכנס עכשיו בעשיריות. ובאהבת חברים כבר יש לנו ניסיון, זה לא משהו חיצוני, זאת עבודה פנימית. אז מהי העבודה הפנימית באהבת החברים שגם נכין את עצמנו כך לקראת הכנס?

תקרא על זה במאמרי רב"ש, כמו "מה לדרוש מאהבת חברים", או במאמרים דומים. אל תשאל אותי.

שאלה: האם ההכנה הכי טובה להגיע לכנס היא למצב של להקים שכינה מעפר וביראה?

כן, אבל שזה נעשה על ידי חיבור בינינו, שנממש "ואהבת לרעך כמוך" בינינו.

תלמיד: זה נקרא להקים שכינה מעפר?

כן.

שאלה: מה הבעיה אם מישהו מגיע לכנס פיזי והוא עדיין בטלפון עם העשירייה שלו? או נגיד מגיע לכאן עם חברים מדרום אמריקה, יש שולחן של דוברי ספרדית אבל כל אחד עם הטלפון שלו, והוא רואה את העשירייה שלו?

אז הוא בעצם נמצא שם.

תלמיד: הוא נמצא שם כי זאת העשירייה שלו, איתה הוא עובד.

אז מה?

תלמיד: האם זו בעיה? הוא נמצא כאן בפתח תקווה עם כולם, אבל העבודה שלו היא עם העשירייה ולא עם מי שהוא נפגש כאן.

מה זה שהוא נמצא שם והוא נמצא כאן?

תלמיד: הוא נמצא כאן, ואם יהיו סדנאות, אז הוא יעשה אותן בטלפון עם העשירייה שלו. אם לא יהיו סדנאות, אז הוא יראה את העשירייה שלו בטלפון, הוא יעבוד איתה, הוא יראה שהם נמצאים יחד איתו. העיקר זה העשירייה שלו ולא שהוא נמצא כאן, הוא נציג.

מה זה נציג? אנחנו לא צריכים נציגים. אנחנו רוצים לתת מקום לכל אחד שרוצה להתכלל ולעשות עבודה רוחנית דווקא על ידי חיבור עם קהל גדול. אבל אם הוא נמצא כאן ומתקשר לעשירייה שלו שם, לשניים וחצי אנשים נגיד, לא יודע כמה, אז זאת שאלה, בשביל מה הוא עושה את זה. אני לא הייתי ממליץ לעשות כך.

תלמיד: האם זה יפריע לו?

זה יפריע לו ולכולם.

שאלה: אני שומע שמה שחשוב בחלוקה הזאת, זה שאם יש לי עשירייה קבועה וחזקה שמגיעה יום יום, אז צריך להיות איתה. ואם אני רק בונה את עצמי בהתחלה, אז אולי כדאי לי להגיע ולהתכלל פיזית פה.

אמרת, אמרת.

שאלה: בכנס הגדול יהיו הרבה כנסי מראה, ויש מצב להרבה עשיריות שחלק מהחברים יוכלו להגיע לכנס מראה וחלק לא יוכלו. אם ניגש לזה מתוך העקרונות ששמענו היום, אז יוצא, או שכל העשירייה מגיעה לכנס מראה או שכל העשירייה נשארת וירטואלית. יוצא שחלק מכנסי המראה יתפרקו, או שיהיו הרבה פחות חברים. מה לעשות במצב כזה?

מה אתה ממליץ?

תלמיד: אם חובה להשתתף בעשירייה קבועה, אז אין כאן בחירה בכלל. יוצא שאו שכל העשירייה תהיה פיזית במקום אחד, או שכל העשירייה וירטואלית במקום אחד. שמענו שאם חלק מהעשירייה נמצאת פיזית במקום אחד, אז לא להתחבר דרך הטלפון או דרך המחשב עם החברים שנשארו וירטואלית.

נכון.

תלמיד: האם הגישה הזאת נכונה, או שכל העשירייה מגיעה פיזית לכנס מראה או לישראל, או שכל העשירייה נשארת וירטואלית בהשתתפות שלה בכנס?

זה תלוי באמצעים שיש לאנשים, תלוי בעבודה, תלוי בהרבה סיבות, לכן אני לא יכול להגיד. בטח שזה טוב אם אדם נשאר בעשירייה שלו או נמצא כאן בעשירייה שלו או איפה שהוא גר בקביעות, אבל אני לא יודע מה לעשות עם זה.

תלמיד: מי יעזור לקבל כזאת החלטה?

לא יכולה להיות כאן החלטה. נניח שיש מאה חמישים, מאתיים אנשים שיכולים להגיע לכאן, אומנם אני לא חושב שכל כך הרבה, אבל נגיד שיבואו לכאן, עדיין העשיריות בעיקרון נשארות עם העשיריות.

תלמיד: האם כל עשירייה יכולה בעצמה לקבל החלטה בנושא הזה?

בעיקרון כן. עשירייה יכולה לפתור את כל הבעיות שלה.

תלמיד: מהניסיון האישי שלי, כבר ארבע עשרה שנה בכנסים אני תמיד מנגן בעשירייה של הנגנים. רציתי להגיד שדווקא אם אנחנו באים להשפיע לכנס, אז להתכלל מחסרונות אחרים שביום יום אנחנו לא נמצאים איתם, ובלב אנחנו רוצים להתחבר עם העשירייה כי אנחנו רוצים להשפיע לעשירייה, דווקא הדבר הזה נותן המון כוח. כי אנחנו באים להשפיע, אנחנו מקבלים חסרונות חדשים נוספים שביום יום לא אנחנו א יתם, וחוזרים לעשירייה, וזה יכול להיות נהדר.

בסדר.

תלמיד: אני חושב שכל פעם שנוסעים לכנס מראה וחברים מתחברים יחד, זה נותן המון כוח, ואחר כך את הכוח הזה מביאים חזרה.

בסדר.

תלמיד: מהכלי העולמי חברים כותבים שבעשירייה שלהם שמחים שהם באים לייצג את הכלי העולמי פה, בפתח תקווה.

בסדר.

(סוף השיעור)