שיעור בוקר 01.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ג', עמ' 182, דף קפ"ב, הסתכלות פנימית", פרק י"ד, אותיות א' – ד'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ג', עמ' 182 דף קפ"ב, "הסתכלות פנימית", פרק י"ד, אות א'.

פרק י"ד

מבאר כי ב' צמצומים היו בעולמות.

שצמצום א' היה על המלכות לבדה, וט' ראשונות היו נקיות מכל צמצום. ובצמצום ב' נתערב הצמצום מבינה ולמטה דכל מדרגה. ובינה ותפארת ומלכות יצאו מכל מדרגה.

אות א'

הסיום שנעשה במקום בינה נקרא פרסה

"עתה נבאר הע"ס הנקראות ה' עולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. וכאן צריכים לדעת ב' צמצומים שנעשו בעולמות. כי תחילה נעשה צמצום רק בכלי מלכות, שלא תקבל לתוכה אוך א"ס. וט' ספירות ראשונות היו נקיות מכל מסך וצמצום, כמ"ש בחלק א'. ומבחינה זו יצאו ג' פרצופין ראשונים בעולם א"ק, המכונים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, כמו שנתבארו לעיל בפרק י"ב. ואחר זה בפרצוף נקודות דס"ג הזה דא"ק, נעשה צמצום ב', אשר מלכות המסיימת את קו אור א"ס, שהיתה עומדת בנקודה דעולם הזה, עלתה למקום החזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, וסיימה שם את קו האור הא"ס, וחצי ת"ת ונהי"מ שמחזה ולמטה של הפרצוף נשארו ריקנים בלי אור. וכמו שנעשה סיום חדש על אור הקו בכללות במקום החזה של פרצוף נקודות דס"ג דא"ק, מחמת עלית המלכות לבינה דגוף הנקרא תפארת, כן נעשה בפרטות בע"ס של כל מדרגה ומדרגה, שמלכות של אותה מדרגה עלתה לבינה של אותה מדרגה, וסיימה שם את המדרגה, ובינה ותו"מ של אותה המדרגה יצאו לחוץ מן המדרגה, ונפלו למדרגה שמתחתיה. וסיום חדש הזה שנעשה בצמצום ב' במקום בינה או בתפארת, נקרא פרסא."

שאלה: למה מלכות עולה לבינה?

מפני שאי אפשר לקבל אור למטה מבינה, יש שם כלים שאין עליהם מסך, כוונה על מנת להשפיע. לכן מלכות מגבילה את הכלים האלה, לא נותנת לאור שיכנס לשם, כי תהיה שם קבלה על מנת לקבל.

תלמיד: האם היא זקוקה לאור ולכן היא צריכה לעלות לבינה?

לא. אור עליון לא יכול להיכנס לכלים שנמצאים למטה מפרסה כי הם יקבלו את האור על מנת לקבל, לכן מלכות עולה למקום הזה ולא נותנת לאור להיכנס לכלים מתפארת עד המלכות, זה נקרא "צמצום ב'".

שאלה: אם הבנתי נכון צמצום ב' הוא צמצום בט' ראשונות. למה הכוונה?

צמצום ב' זה צמצום נה"י דא"ק שקורה למטה מטבור דא"ק, ולמטה מטבור יש הבדל בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה, יש ביניהם גבול בפרסה. כלים שלמעלה מפרסה יכולים לקבל אור עליון בעל מנת להשפיע, כלים שלמטה מפרסה לא יכולים לקבל אור עליון בעל מנת להשפיע. ולכן בפרסה יש גבול שלא נותן לאור העליון לרדת למטה מפרסה.

תלמיד: בצמצום א' מלכות מדמה את עצמה לט' ראשונות ורוצה פשוט לקבל על מנת להשפיע. האם יש פה צמצום נוסף שהיא כבר מבררת בט' ראשונות איפה כן ואיפה לא?

נכון.

שאלה: הוא כותב "וסיום חדש הזה שנעשה בצמצום ב' במקום בינה או בתפארת, נקרא פרסא.". מה זו פרסה?

פרסה היא הגבול בין כלים דהשפעה לכלים דקבלה שצריכים להבדיל ביניהם עכשיו, כי בכלים דקבלה יש רצון לקבל את האור העליון על מנת לקבל.

תלמיד: הוא כותב "בצמצום ב' במקום בינה או בתפארת, נקרא פרסא." למה צמצום ב' במקום בינה או בתפארת?

כי משם ומטה מתחילים כלים דקבלה.

אות ב'

הפרסא הכוללת מפסקת בין אצילות לבי"ע

"ונדבר מבחינת פרסא הכוללת. אשר מלכות המסיימת שעמדה בנקודה דעולם הזה עלתה למקום החזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק וסיימה שם את אור הקו. והסיום הזה שנעשה במקום החזה, נקרא פרסא הכוללת. ובפרסא זו ולמעלה, יצא עולם האצילות. ומפרסא זו ולמטה דהיינו במקום שנתרוקן מאור הקו של הא"ס, יצאו, בסוד אור של תולדה, ג' עולמות בריאה יצירה עשיה. באופן זה, שבמקום חצי ת"ת, יצא עולם הבריאה, ובמקום נצח הוד יסוד יצא עולם היצירה ובמקום מלכות יצא עולם העשיה. ואחר תקונים מיוחדים, מקבל עולם הבריאה על ידי מסך דבחי"ב מישסו"ת דאצילות. ועולם היצירה מקבל על ידי מסך דבחי"א מז"א דאצילות. ועולם העשיה, מקבל על ידי מסך דשורש העביות, ממלכות דאצילות."

את השורות האחרונות עוד נלמד, איך עולמות בריאה, יצירה ועשיה מקבלים תיקון מישסו"ת, מזעיר אנפין וממלכות.

אות ג'

אבי"ע הם ד' קומות חו"ב תו"מ

"ולפיכך נבחנים ה' העולמות בשם כח"ב תו"מ. כי עולם א"ק יש לו קומת כתר, דהיינו ע"ס דפרצוף גלגלתא דא"ק. כי כל עולם, נחשב שיעור קומתו על פרצוף הראשון שבו, כמו שיעור קומה שבספירות, שנחשב על ספירה עליונה שבו. ועולם האצילות יש לו קומת חכמה, דהיינו בע"ס דפרצוף א"א דאצילות הנחשב לפרצוף הא', כי עתיק הוא מרומם מאצילות. ועולם הבריאה יש לו קומת בינה, דהיינו ישסו"ת. ועולם היצירה קומת ז"א, ועולם העשיה קומת מלכות."

הוא לא מסביר, הוא פשוט כותב שככה זה בלי הסבר. אומנם יש כאן המון שאלות אבל אין מה לשאול. יש דברים בחכמת הקבלה ששייכים למבנה, ועל המבנה מקובלים בדרך כלל לא כל כך דנים כי ברור להם שככה זה. זה כמו מי שנולד בעולם הזה ורואה שיש שמים, ארץ, רוח, עצים, כל מיני דברים שכולם רואים. בלי להפעיל חכמה כולם רואים שזה כך ולכן על זה לא מדברים כי רואים. על מה מדברים? על מה שעומד מאחורי זה, מה הקשר בין הדברים, מה מסתתר אחרי הפעולות, אבל מה שברור לכולם, מה שנמצא לפני כולם על זה לא מדברים.

לכן הוא כותב שלעולם האצילות יש קומת חכמה, לעולם הבריאה יש קומת בינה, וזה יוצא מזה, וכן הלאה. אנחנו בינתיים צריכים כך לקבל את זה, אבל אחר כך נבין מה קורה אפילו לפני שהעיניים ייפתחו באור הרוחני, אלא לפי ההיגיון, לפי הלוגיקה שלנו זה יסתדר.

אות ד'

עיקר ההפרש מא"ק לאבי"ע, הוא: כי א"ק

הוא מצמצום א' ואבי"ע הם מצמצום ב'

ואצילות היא למעלה מפרסא הכוללת,

ובי"ע הם למטה מפרסא זו

"אמנם עיקר ההפרש שבין ה' העולמות האלו, הוא, מכח ב' הצמצומים, כי עולם אדם קדמון הוא מצמצום א', אשר קו א"ס מאיר בו עד לנקודה דעולם הזה. והט"ס שלו נקיות מכל מסך וצמצום. משא"כ ד' העולמות אבי"ע, הם מצמצום ב', אשר מבינה ולמטה דכל מדרגה מהם, כבר מעורבת הצמצום של המלכות, מטעם עלית מלכות לבינה דכל מדרגה כנ"ל. ועולם אצילות, אע"פ שהוא מצמצום ב', עם כל זה הוא נקי מכל מסך וצמצום, משום שהוא נמצא מפרסא הכוללת ולמעלה, וע"כ מאיר בו קו אור א"ס עד סיומו, דהיינו עד הפרסא, שה"ס מקום החזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק כנ"ל. ועולם הבריאה, כבר נמצא מתחת הפרסא הכוללת, דהיינו אחר שכבר נפסק אור הקו מא"ס, ואין בו אלא אור של תולדה מן אור הקו. ועכ"ז להיותו עומד במקום חצי ת"ת דנקודות דס"ג דא"ק, ות"ת נבחן לבינה דגוף, כי כח"ב דגוף נקראים חג"ת. וע"כ הוא נתתקן להארת הבינה, שהוא ישסו"ת. ועולם היצירה, העומד במקום נה"י דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, שהוא בחינת ז"א, נתתקן לקבל הארת ז"א דאצילות. ועולם העשיה, העומד במקום מלכות דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק נתתקן לקבל הארת מלכות דאצילות."

שאלה: המבנה הכללי של כל הבריאה עם חמשת העולמות, צמצום א', צמצום ב', נקודות דס"ג, האם אפשר בכל מדרגה קטנה להבחין בכל המבנה הזה?

כן, אבל זה לא פשוט. יש דברים שלא רואים אותם כי הם נסתרים. לדוגמה צמצום א', זה ברור שהוא קובע את כל הבריאה, ואילו צמצום ב', תלוי איזה רצון לקבל אתה לוקח כדי לברר בו משהו, יכול להיות שלא תראה שם את צמצום ב', ויש עוד כל מיני תנאים. לא בכל מדרגה אתה יכול להבחין בכל החוקים, ההגבלות שיש בכל העולמות יחד.

המבנה הכללי והמבנה הפרטי אומנם הם דומים, אבל בגלל היחס, קנה המידה של הדברים אתה לא יכול לראות. זה כמו שבמפה גדולה אתה רואה המון פרטים, אבל כשאתה מקטין את המפה הרבה פרטים נעלמים.

שאלה: מה ההבדל בין הארה לאור?

הארה היא אור גדול שנחלש מאוד ונקרא "ו"ק", נניח שהוא חצי מהאור הגדול. כשהאור עובר דרך כל עשר הספירות זה אור, אבל כשהוא עובר חוץ מכתר, חכמה, בינה, רק דרך זעיר אנפין ומלכות הוא נקרא הארה.

שאלה: מה זה אור של תולדה?

אור שעובר דרך כלים גדולים והם מסננים אותו ומעבירים אותו למטה בצורה מסוימת, מבוקרת, מצומצמת, ואז הוא נקרא "אור של תולדה".

שאלה: האם צמצום של המלכות זו שליטה של המלכות?

צמצום של המלכות זה צמצום הרצון לקבל שמלכות שולטת עליו.

שאלה: האם א"ק מאיר עד נקודת העולם הזה בגלל נקודות דס"ג לפני צמצום ב'?

כן.

שאלה: למה מקום הפרסה נקרא "מקום החזה"?

מקום החזה של נקודות דס"ג הוא מקום פרסה.

(סוף השיעור)