שיעור בוקר 03.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
משנה, "פרקי אבות", פרק ה', אותיות א'-ה'
קריין: פרקי אבות, פרק ה'.
"א. בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת:"
כלומר יש הבדל שהוא במינוס עשר לרשעים ובפלוס עשר לצדיקים. סך הכול בעשרים מאמרות ההבדלים בין הרשעים לצדיקים. זה מה שאני מבין.
שאלה: מה ההבדל אם לרשעים או לצדיקים יש עשרה מאמרות או מאמר אחד? הרי הכול תלוי בשינוי כלפי הכוח העליון. למה דווקא העשר זה מה שחשוב?
אלה רוצים להחיות את העולם בעשרה מאמרות, ואלה רוצים לבטל את העולם.
תלמיד: אבל מספיק שיהיה ביניהם הבדל של אחד, כדי שזה יהיה לכיוון מסוים וזה לכיוון מסוים. מה העניין של להראות את הפער הזה?
עשר לכל כיוון. עשרה האלו כנגד עשרה האלו.
תלמיד: אבל מספיק שנהיה אחד נגד השני.
לא. זה אתה חושב כך.
תלמיד: מה זה בא לבטא כלפי הכוח העליון דווקא?
שחייב להיות רצון, מאמר אחד שלם, שכולל עשרה מאמרות. אחרת אתה לא יכול לדרוש מהרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים.
"ב. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם:"
עשרה דורות מאדם לנוח, אחר כך המבול, ועשרה דורות מנוח עד אברהם, ומקבלים אז שכר. דרך נוח מגיע המבול, דרך אברהם מגיע השכר.
תלמיד: פעם ראשונה אני רואה שבפרקי אבות יש סדר של הפסוקים. עד עכשיו היה פסוק ועוד פסוק, ואילו כאן יש סדר מנוח עד אברהם, אברהם, ניסיונות.
כן.
תלמיד: אולי זה היה רק לא ראינו. אני לפחות לא ראיתי.
לא שמנו לב, אני חושב.
"ג. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:"
כדי לברר את מידת האהבה שהייתה לאברהם צריכים לעבור עשרה ניסיונות, ואז אפשר לגלות אותם ולהבין אותם.
"ד. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד) וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:"
דווקא כאן זה לנסות את הבורא.
"ה. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:"
שאלה: לגבי מה שקרה לאברהם ונח. מה ההבדל בין עשרה הניסיונות הראשונים לעשרה הניסיונות של אברהם? למה יש פעמיים עשר?
כלפי אברהם עשר המכות הם היו כעשרה סימנים של אהבה.
תלמיד: ולמה כלפי נח זה אחרת?
בדורו של אברהם, לעומת אברהם כולם כביכול רצו לסתור את הבורא, ולנוח היה עדיין רצון לקבל קטן. כך הייתי אומר.
תלמיד: כתוב שגם עשרה הראשונים וגם עשרה השניים הכעיסו את הבורא.
כן.
תלמיד: מה ההבדל בתהליך הזה בין מה שמרגישים במצב של נוח, לאותם ניסיונות שמרגישים במצב של אברהם.
הייתי אומר שבדורו של אברהם היה אפשר כבר לראות במכות האלה אהבה בין אברהם והבורא, ואילו בדורו של נוח עוד לא היו רואים.
"ד. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד) וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:"
שאלה: שמעתי קודם שכדי לברר את מידת האהבה שהייתה לאברהם צריך לעבור עשרה ניסיונות. מה הם הניסיונות שהבורא נותן לאדם? איך האדם אמור להגיב עליהם? במה הבורא מנסה את האדם?
הוא מפיל על האדם עשרה מצבים, כשכל מצב ומצב רוצה לבטל ייחודיותו של הבורא, ואם האדם עומד בזה, אז סימן שעמד בניסיון.
תלמיד: מה זה אומר לעמוד בניסיון?
הוא לא זז מלהיות בטוח שהבורא הוא טוב ומיטיב, ולא כמו שעכשיו באות אליו צרות למיניהן. בכול מדובר על מכות מצרים.
שאלה: כתוב, "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר". זאת אומרת האבות ניסו את הבורא ולא הבורא ניסה אותם. מה זה אומר שהאבות ניסו? מאיפה בא להם לנסות את הבורא ועוד במדבר?
עד שניסו לפי כל הדרישות שלהם. ההתייחסות לבורא היא לפי כמה מכות הבורא נותן למצרים. אז היו עשר במצרים, עשר בים, ועשר מישראל שהיו בודקים את הבורא כביכול, ולא שמעו בקולו של הבורא. זה מה שקורה ביניהם. זה כדי להגדיל את הרצון לקבל, לגלות יותר רצון לקבל בבורא, וכאילו להרחיק אותו מהנבראים.
תלמיד: מה שמעניין שזה נעשה במדבר דווקא, במקום שאין בו כלום.
כן. כל היתר זה דווקא ההיפך, רואים זאת הלאה, שהיו עשרה ניסים לאבותינו בבית המקדש, זה כבר מקום אחר מהמדבר.
תלמיד: מקום של תחילת עלייה כלשהי.
כן.
שאלה: מה זה ניסים?
"נס" זה משהו שהוא נגד הטבע, לא לפי חוקי הטבע.
תלמיד: האם יש קשר בין לעמוד בניסיונות לבין לזכות לניסים?
לעמוד בניסיונות, זה עם מה שיש לך כבר אתה עומד נגד העובדות שהבורא מביא לך. וזה לגמרי לא דומה לזה שאתה עומד נגד הניסים.
תלמיד: כשהבורא מעמיד את האדם בניסיון, האם האדם נדרש למאמץ שנקרא "לעמוד בניסיון"?
כן.
תלמיד: מה זו סיטואציה של נס?
"נס", זה כאשר אדם יכול לעמוד מול חוק הטבע שעומד עליו, ורוצה לבטל את דעתו של האדם מפני שרוצה לנתק אותו מהניסיון.
תלמיד: מהי התגובה שנדרשת מהאדם?
שיעמוד בזה, שיחזיק במה שהבורא עושה, ולא יבטל את מה שהוא כן רוצה לבטל תחת המכה.
(סוף השיעור)