שיעור צהריים 21.07.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לפום צערא אגרא (לפי הצער, השכר) – קטעים נבחרים מן המקורות

אנחנו רוצים שכר, הרצון לקבל שלנו קודם כל דורש זאת. אחר כך על ידי כל מיני תרגילים, מחשבות, ערכים, אנחנו יכולים לשנות את השכר שלנו, להתקשר ולרצות שינוי בשכר, שכר בצורה אחרת, במידות אחרות. אבל בכל זאת אנחנו רוצים שכר כי אנחנו רצון לקבל ומזה אנחנו לא יכולים לברוח.

נראה מה אומרים על זה מקובלים, ודאי שבעיקר הרב"ש המורה הרוחני שלנו.

קריין: "לפום צערא אגרא" (לפי הצער, השכר), קטע מספר 2.

"יש לפרש "לפום הצער הוא השכר". כלומר, כמה האדם צריך להעריך שהבורא נותן לו שכר. התשובה היא, לפי הצער והיגיעה שהוא יכול להרגיש, מזה שהוא מרוחק מה'. זהו גודל השכר.

זאת אומרת, כשרוצים לדעת, כמה היה הרווח של השכר, אז האדם צריך להעריך, כמה יסורים וצער היה לו, מזה שהוא מרוחק מעבודת ה'. שזהו השיעור של השכר. כלומר, שאי אפשר להעריך חסרון של רוחניות, מטרם שהאדם מרגיש את חשיבות של הרוחניות. וכפי ערך החשיבות של רוחניות, בשיעור זה האדם יכול להרגיש את החסרון לזה. נמצא, שהרגשת החסרון זהו כבר שכר."

(הרב"ש. מאמר 26 "מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה" 1990)

שאלה: איך אנחנו יכולים להגיע להרגשה שאנחנו מרוחקים מהבורא?

על ידי זה שמתאמצים לתאר לעצמנו איפה אנחנו ואיפה הבורא, עד כמה אנחנו יכולים להשפיע עליו, איך הוא משפיע עלינו. כל הדברים האלה בסופו של דבר מביאים אותנו למצב שאנחנו מתחילים לתאר לעצמנו עד כמה יש מרחק גדול, הפכיות הצורה בינינו לבורא. לפי זה אנחנו יכולים איכשהו להשתדל להבין איך אנחנו יכולים להתקרב אליו, מה יכולים להביא לו, מה הוא יכול לתת לנו, עד כמה ישנו מרחק אינסופי, הפכיות צורה, בינינו לבורא. כך אנחנו לאט לאט מתקרבים אליו בצורה אמיתית. על אף שאנחנו הפוכים והמרחק בינינו אינסופי, עם זאת אנחנו יכולים לבנות יחס בינינו.

שאלה: דרך מה אנחנו מרגישים את חשיבות הרוחניות?

את חשיבות הרוחניות אנחנו מרגישים במידת המאמצים שלנו להשיג את הרוחניות, אבל בינתיים אנחנו לא יכולים, מתוך זה נובעת החשיבות.

שאלה: אמרת שאנחנו יכולים לדרוש שכר אחר, איזה שכר אחר יש לנו זכות לדרוש ובאיזה תנאים?

זה תלוי בך, אני לא יודע. כל אחד יכול לדרוש מה שהוא רוצה, השאלה האם הבקשה שלו תתקבל על ידי הבורא כבקשה באמת רצינית או אפילו דרישה, עד כמה היא יכולה להיות גדולה, קטנה, הכרחית למבקש. כל זה כבר תלוי בהתאמה של האדם לבורא, איזה מרחק קיים ביניהם. הרי מרחק נמדד בניגוד בין הבורא לאדם, עד כמה הבורא רוצה משהו ועד כמה האדם רוצה משהו, ואיזה פער או התאמה יש ביניהם, בזה נמדד המרחק ביניהם, הרי המרחק הוא רוחני.

שאלה: בכל רגע מנסים להשתמש בעבודה הזאת בצורה האפקטיבית ביותר, להפוך את המצב בתפילה, בעשירייה. איך לעבוד עם זה? מתי לעשות את הניתוח הזה?

כל מה שאת עושה בגשמיות, את צריכה לתאר לעצמך שאת עושה את זה כדי להשיג את המצב הרוחני, קרבה רוחנית לבורא. כלומר את יכולה להמשיך לעשות את כל מה שאת עושה בגשמיות, ועם כל זה פשוט לרצות שכל זה יביא אותך להתקרבות לבורא, זה כבר יהיה מספיק כדי בהדרגה להתקרב אליו. יופיעו בך רצונות חדשים, מחשבות חדשות, וכך אט אט תגלי אותו, עד שתגיעי למצב שבו תפני אליו והוא אלייך כמו שבני אדם נמצאים ביניהם.

תלמידה: האם זה מסך גדול שצריך לבנות על כל החיים, על העשירייה, על כל העולם?

כן, על כל העולם.

שאלה: האם כזה בירור הוא נכון, שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לזה שכל תכונה שקיימת בנו היא מהבורא, ואפילו אם אני מתייחס לחבר בביקורת, אז אני מצדיק את זה בעצמי כי על ידי זה אני יכול להשלים משהו באחרים?

כן. העיקר לא לעזוב את כל העיסוקים האלה, את הלימוד, את כל שיטות ההתקרבות האלה, ואז בהדרגה תתחילו להרגיש מה עוד צריך להוסיף.

שאלה: כשחסר לאדם משהו, כסף, בריאות, משהו גשמי, הוא פונה בתפילה לקדוש ברוך הוא, אבל אנחנו לומדים שאנחנו צריכים לקבל כל מצב שבא ממנו ולהוריד את הראש ולקבל את זה. איך מסתדרים שני הדברים האלה יחד?

להמשיך, ואת תראי עד כמה שני הדברים המנוגדים האלה יסתדרו, יהיו יחד דווקא. כל מה שאנחנו חושבים, רואים, מרגישים, מזהים בכל החיים שלנו, בהתחלה הדברים האלו נראים לנו מנוגדים זה לזה, אפילו סותרים זה את זה, אבל ככל שאנחנו מתקדמים יותר, כך אנחנו רואים שהם יותר ויותר מתחילים להיות לא מנוגדים אלא זהים, דומים, קרובים, וזה מפני שאנחנו מתקרבים לבורא.

הבורא הוא השורש לכל הדברים, גם רעים וגם טובים, גם מינוס וגם פלוס, הכול יוצא משורש אחד. לכן בסופו של דבר אנחנו מקבלים הכול במצב שנקרא איחוד, כשבאיחוד הזה נבלע הכול ואין שום ניגוד בין כל התופעות שאנחנו יכולים לזהות.

תלמיד: האם ככל שרחוקים מהבורא, אז רואים שני דברים הפוכים זה לזה, וככל שמתקרבים לבורא, כך מרגישים את האיחוד של הדברים?

כן.

שאלה: הבורא נתן לנו אפשרות לחשוב כמה אנחנו רחוקים ממנו. האם על המאמצים שלנו כשאנחנו חושבים על זה, בונים מחשבות, מגיעה הרגשת הייסורים, הצער?

לא. בירורים הם טובים, הם מועילים, רק צריך שהם יהיו במידה כדי שלא נטבע בהם ולא נשהה בהם זמן בלתי מוגבל, לא פרופורציונאלי. את תקבלי תשובות.

שאלה: להרבה חברים בעשירייה יש קושי בעבודה הרוחנית, למה השכר דורש כל כך הרבה יגיעה מאיתנו?

תלוי איזה שכר אתם רוצים. אם זה שכר שהוא לרצון לקבל, אז ודאי שאת השכר הזה לא תקבלו. אם השכר הוא שאתם רוצים להגיע לרצון להשפיע, אז ודאי שהוא יבוא מהר יחסית. תנסו לחשוב על השכר, מהו הטבע שלו, הכיוון שלו, על ידי מה אתם רוצים לקבל שכר, והעיקר הוא חיבור בין החברים, כי בחיבור בין החברים שם אתם צריכים לגלות את השכר האמיתי, הרוחני, הנכון.

שאלה: אם יש לי ייסורים אבל אני לא מצליח לקשור אותם לריחוק שלי מהבורא, איך אני יכול לקשור אותם אליו?

יכול להיות שהייסורים שלך הם בכלל ממקום אחר, אני לא יכול להגיד. ייסורים אמיתיים שאנחנו צריכים להגיע אליהם אלו ייסורי אהבה, שאדם סובל מזה שאין לו אהבת הבורא, וכל יתר הייסורים הם ייסורים מדומים.

שאלה: הבורא הוא שורש יחיד, אז איך אנחנו יכולים להחזיק את האיחוד של שני הקווים ההפוכים האלה מעבר לחיבור, האם אפשר להיעזר בשכל לצורך זה?

כן, בשכל, ברגש, בכל דבר. אבל בסופו של דבר כל הזמן צריך רק לברר עד כמה אתן מתקדמות, ואני מדבר על קבוצת הנשים, עד כמה אתן מתקדמות לקשר ביניכן, ומהקשר ביניכן לקשר עם הבורא, ובמרכז הקשר הקבוצתי ביניכן, שם אתן רוצות לגלות את הבורא.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת זו מדרגה, האם זה מצב יותר מודע?

כן, אמונה למעלה מהדעת זה ממש הכלי הרוחני, כי יש לך כוח השפעה שהוא רוכב על כל כוח הקבלה, וזה נקרא "אמונה למעלה מהדעת".

שאלה: אמרת שאנחנו נהיה בקשר עם הבורא כמו שאני יכול לדבר עם אדם אחר. איך אפשר לתאר לעצמנו התקשרות כזו בחיבור במרכז העשירייה, איך קורים היחסים האלה עם החיבור במרכז הזה?

אם אתם מתחברים ביניכם בעשירייה, במידה בה אתם מתחברים בעשירייה, אתם יכולים להתקשר לבורא ולהתחיל בדיאלוג איתו.

שאלה: ונאמר שהתחברנו עם החברים בעשירייה, מה קורה אז?

משם ואילך אתם צריכים לבדוק איזה שאלות יש לכם, תרשמו אותן, תבררו אותן ביניכם, ואת מה שתחשיבו לנחוץ, הכרחי לפנות אתו לבורא, תפנו. אלה יכולות להיות שאלות, בקשות, ברכות למיניהן, העיקר שיהיו בקצרה ומכולם יחד.

שאלה: ואם אני מרגיש את החיבור ופונה מתוכו, האם זה נחשב או שאנחנו צריכים לבנות את השאלה ביחד בעשירייה?

עדיף שתבנו את השאלה יחד, תדונו בה ורק אחרי זה תשאלו, תגישו אותה.

שאלה: מה זה אומר שמקובלים שואלים את הבורא שאלה מתוך החיבור, האם הם רוצים להרגיש אותו, לראות אותו?

זה העלאת מ"ן. העלאה של חיסרון, העלאה של רצון, העלאה של מה שחסר להם כדי להתקרב לבורא. המטרה היא התקרבות לבורא. ההתקרבות יכולה להיות לפי השתוות הצורה, כלומר כל השאלות הן איך להשתוות אליו, איך להשוות את הרצונות שלנו עם הרצונות של הבורא, עם הרצון של הבורא.

שאלה: האם פנייה כמו "עזור לנו להגיע להשתוות איתך", או "הראה לנו איך" הן בקשות נכונות?

כן, כן, הכול, בבקשה. העיקר שזה הרצון המשותף שלכם שאתם דנתם בו, בניתם אותו ועכשיו אתם מעלים אותו יחד לבורא, אז בטוח זה ימצא בו מקום ויעורר תשובה ממנו.

שאלה: התרשמתי כשאמרת שתהיה התקשרות עם הבורא כמו עם אדם אחר.

כמובן. אפילו נאמר שהכוח העליון לא יהיה לך זר, שהכוח העליון לא יורגש בך כזר.

שאלה: נניח ואנחנו מבקשים ממנו לעזור לנו להתקרב אליו, איך נרגיש את הקשר איתו, את התשובה שלו? במה זה יבוא לידי ביטוי?

תשאלו, ותתחיל להרגיש בעצמך, תתחיל לחפש בעצמך, באלו מחשבות זה מורגש, באיזה רצונות אני יכול להרגיש את הבורא. הוא שלח לי. בטוח שהוא שלח לי מיד תשובה. איפה אני יכול למצוא אותה בי, באיזה קוד, באיזו שפה? איך לעשות את זה? כמו עם מחשבים, צריך לחפש איפה נמצאת התשובה שלו. ואצלך זה יכול להיות במחשבות שלך, בכוונות שלך, בקשרים שלך עם החברים. תתחילו לחפור בזה.

שאלה: אתה אומר שהוא כבר שלח תשובה. מתי הוא שלח?

אצלו אין זמן, זו לא הבעיה. אצלו בדרך כלל התשובה מוכנה מבעוד מועד לפני שאתה עוד שאלת, כיוון שהשאלה שלך גם כבר נובעת ממנו, מהבורא.

שאלה: אם בעשירייה אנחנו כבר מרגישות קשרים רגשיים טובים בין החברות, אבל נשמרות דעות שונות, איך לעבוד נכון עם הניגודים האלה?

לקרוא ביחד מאמרים ואז כל אי ההסכמות ביניכן יתחילו להתבטל תחת השפעתו של הבורא עליכן, יתחילו להיעלם, להתפוגג.

שאלה: האם עדיף לקרוא מאמר שלומדים בשיעור, או שאפשר לקחת מאמרים אחרים?

אפשר לקחת גם אחרים, רק אל תעסקו יותר מדי בבירור של המאמרים, מה לקרוא, מה לקחת. עדיף שתקראו עוד פעם את המאמר של הבוקר.

שאלה: איך החיבור בינינו משפיע על הבורא?

החיבור בינינו משפיע מיד לבורא. מכך שאנחנו מדברים אליו, אנחנו כבר מיד משנים אותו. בהשפעה שלנו אליו אנחנו כבר מקווים להשפעה שלו אלינו. בהשפעה שלנו אליו, אנחנו מסדרים את השפעתו אלינו. זאת אומרת, אתם צריכים להבין שאין כאן עניין של זמן אלא אפשר להגיד שזה מגיע ממש בבת אחת. כמו שכתוב "נאמרו כאחד".

שאלה: בעיקרון אנחנו בכלל לא צריכים לצפות לשכר, אז איך להרגיש את החשיבות של רכישת החיסרון כך שיהפוך לשכר הכי גדול שאנחנו יכולים לצפות מהבורא?

לבורא יש רצון אדיר למלא אותנו בטוב, ולכן כשאנחנו מבקשים ממנו משהו, אם הבקשה הזאת נמצאת בהתאמה עם מטרתו, אז בשבילו זה המילוי והשכר הטוב ביותר.

שאלה: מה היחס בין המצבים הפנימיים שלנו, והמוסכמות שיש לנו בעשירייה, כל מה שבונה את הכלי שלנו, ההסכמות השונות שיש לנו לגבי זה. אני רואה את זה כביטוי של המצב הפנימי שלנו. אם חבר מרגיש צער על זה שאולי היינו יכולים להיות קרובים יותר לבורא מתוך העבודה שלנו, והוא ממש מצטער על זה, ומבקש מהבורא.

כשנקבל תשובה מהבורא, האם נראה שגם המצבים הפנימיים שלנו משתנים, והאם זה יבוא לידי ביטוי גם במצבים החיצוניים שלנו בעשירייה, זאת אומרת העשירייה ממש תתקדם מתוך זה? והאם זה מענה לתפילה?

יש כאן בעיה, כי יש הרבה תופעות שמשתנות בתוך עשירייה, ובתוך כל אחד מאיתנו מהבורא אבל אנחנו לא מודעים לזה, ולא יכולים לזהות אותן. אז מה משתנה? כאילו הם משתנים, אבל מה בדיוק אנחנו לא יודעים וזו בעיה. לכן קשה לנו להגיד איך אנחנו משפיעים לבורא, ומה הבורא משפיע אלינו. אבל אנחנו צריכים להבין שברגע שאני פונה לבורא, אפילו כבר לפני מגיעה אליי תשובה מהבורא. ככה זה קורה.

שאלה: אנחנו מדברים עכשיו על הרגשת הבורא. האם זה מתרחש תמיד כשאנחנו מתעלים מעל השבירה, מעל הדחייה בינינו, כשאנחנו עושים את המאמץ הפנימי הזה כולנו יחד למענו. האם זה מתרחש רק ברגעים האלה, או שאנחנו יכולים להרגיש אותו גם כשיש בינינו יחסים נפלאים, רגשות, ודאגה?

זה לא משנה, ולא חשוב. בכל המצבים אנחנו צריכים לראות איך הבורא עונה לנו, איך הוא מעורר בנו שאלות, שינויים במצב הרוח, איך אנחנו מגיבים, ואיך אנו צריכים להגיב.

כי יש הבדל בין התגובה, ואיך צריכים להגיב, ובצורה כזאת בהדרגה, אט אט אנו לומדים איך להבין זה את זה, ולהתקרב.

שאלה: האם הכאב עליו מדובר במאמר מגיע מהניסיונות להתמודד עם האגו?

כן.

שאלה: אחרי הבירור שאנחנו עושים, אני מבין בפירוש שאני האדם הכי בר מזל ושמח בעולם, כיוון שהבורא מוציא אותנו מכזה חושך. הוא כבר נתן שכר, את השכר הגדול ביותר שהוא יכול לתת לנו. והוא כזה אוהב, זה מורגש. הסבל היחיד שלי ושל הקבוצה שלנו, זה איך אנחנו יכולים לגמול לבורא? האם תוכל לעזור לנו, כי אלו הייסורים היחידים שיש לנו, מלבד זה כלום.

תכתבו לו. תכתבו לו בכל שפה, אבל דף אחד, לא יותר. תכתבו בכל שפה, ועד שתכתבו, כל זה כבר יגיע אליו.

שאלה: האם אפשר להגיד שההשפעה שלנו לבורא היא המאמץ שלנו להיות בשיעורים, עם מצלמות פתוחות, ולבוא למפגשים שלנו?

כן. גם זו השפעה לבורא, כיוון שבזה אתם מושכים אחרים להיות יחד אתכם בכיוון הבורא.

שאלה: אם התשובה של הבורא מוכנה לפני ששאלנו, יוצא שהכול תלוי בכך שנהיה ברצון אמיתי. אבל איפה נמצא הבורא עם התשובות?

הבורא עם התשובות נמצא בדרגתו שכוללת את כל הבריאה, לחלוטין הכול, ומלבד זה אין כלום. כלומר הבורא ממלא את הכול עם עצמו, ואין כאן שום דבר שהיה לפני או אחרי, הוא נמצא מעל זמן, מקום וחלל. בשבילו לא קיים מה שהיה קודם, עכשיו, ויהיה. אז אנחנו צריכים בהדרגה להתרגל לזה, אנחנו נרגיש את ההבחנות האלה. אבל בעיקרון זה מה שקיים בו, הכוח העליון שמחזיק בתוכו לחלוטין את כל הבריאה.

שאלה: הרבה מספרים שיש שאלה, ומאיפה שהוא מגיעה תשובה. כשהאדם מקבל תשובות דרך מישהו, דרך משהו, איך הוא מבין שזאת התשובה שהגיעה מהבורא?

זה קורה גם כך.

תלמיד: האדם עשה את המאמץ שלו, וזה שכרו?

קשה להגיד, תלוי על מה מדובר. צריך להתייחס לזה בזהירות רבה, אבל אי אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח, כאילו לא להתעלם.

שאלה: איפה שהאדם לא יימָצא, תמיד יש לו אפשרות לפנות לבורא. אני יכולה לפנות אליו כמו לדג זהב כאילו הוא המשמש שלי. איך להפסיק להיות גנב, לא לגנוב את החסד של הבורא, אלא להשתמש במתנה הזאת לטובת גדלות הבורא?

בשביל זה צריך להיות פשוט ישירים יותר, ולפעול בצורה ישרה עם כל בני האדם, עם הממשלה, עם הטבע, האנושות, ועם הבורא. כתוצאה הכול יסתדר, אני בטוח. בזה אני בטוח. האדם לומד מהטעויות שלו, ואני מקווה שגם את.

שאלה: יש מצב שנראה לי בלתי אפשרי להשגה. איך להגיע למצב שלא נרצה או לא נצפה לשכר?

תלוי על איזה שכר מדובר. בלי שכר אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו שיש איזו יגיעה. אנו תמיד צריכים שכר. אפילו לא לקבל שום שכר, גם זה שכר. את שומעת?

תלמידה: אני שומעת, ומנסה לקלוט את זה. אז לאיזה סוג שכר לא לצפות, אם זה לטובת עצמי? לשכר הזה אני לא צריכה לצפות, וכן לצפות לשכר לטובת האחרים?

לשכר לטובת הבורא. ומה שאת עושה, את בעצם עובדת לכיוון זה. כל מה שאת כותבת, מראיינת, מדברת זו עבודה גדולה, יגיעה גדולה, והשכר על זה מגיע לך. בטוח שהוא כבר מונח במקום מיוחד, ומוכן עבורך.

שאלה: ענית לי אתמול שאם נתחבר בקבוצה, הבורא יתגלה לנו. האם אנחנו יכולים להגיד שזהו גם השכר? והאם זה השכר היחיד שעלינו לצפות לו, לגלות, לראות את הבורא?

כן, השכר הכללי הגדול שאליו אנחנו יכולים לצפות זה דבקות, איחוד, וקשר עם הבורא.

שאלה: האם הכוונה באה לפני הרצון, או הרצון בא לפני כוונה? והאם הרצון מסתיר לנו את הכוונות?

קודם בא רצון, אחר כך על הרצון אנחנו בונים את הכוונה. ורצון עם כוונה, זה מה שאנחנו שולחים למי שאנחנו פונים.

תלמיד: יש כזה דבר רצון מכוון?

כן. הרצון חייב להיות מכוון.

תלמיד: כי נשמע שהרצונות באים אלינו לא מעצמנו. אבל רצון מכוון זה משהו אחר?

יש רצון, ועל הרצון אתה צריך להרכיב כוונה נכונה.

שאלה: יש התרשמות כזאת שאנו כל הזמן מקבלים שכר מהבורא, והתפיסה שלנו של קבלת השכר תלויה בכוונה שלנו. האם נכון לומר שההרגשה של קבלת השכר, יכולה להיות המדד של המרחק בינינו לבורא?

כן. כל הכבוד.

שאלה: האם התשובה של הבורא תהיה שלמה כשהיא תגיע לא רק בשכל ובמחשבה אלא ברגש?

כמובן.

שאלה: אנחנו כל הזמן שומעים "לצפות, לחכות מהבורא".

למה לחכות? לא צריכים לחכות לכלום, אלא להשפיע, ואז תקבל ממנו.

תלמיד: אבל אנחנו כבר מקבלים שכר מכך שאנחנו בכלל ראויים לשרת את הבורא ושאנחנו בקבוצה.

אמת.

תלמיד: אני פשוט שומע הרבה "לצפות מהבורא", אבל זו כבר שמחה גדולה שאנחנו כאן. תודה.

גם לך.

שאלה: אם אנחנו מרגישים מהבורא שאנחנו לא יכולים להתחבר, יש דחייה כלשהי, האם זה מגיע אלינו כעונש ממנו או כשכר שמעורר חיסרון?

זה מגיע כדי שתבינו עד כמה אתן עצלניות ושאין לכן שום הצדקה לכך שאתן לא יכולות להתחבר.

שאלה: בנוגע לשיחה עם הבורא כמו עם אדם. האם כשאני הולכת במהלך היום ומתארת לעצמי שהחברות עונות לי על שאלה זו שיחה עם הבורא?

אולי גם זה.

שאלה: ככל שאנחנו מתעמקים יותר, משתמשים בשיטת חכמת הקבלה, כך אנחנו מתחזקים באמונה. איפה הגבול בין אמונה לביטחון עצמי?

ביטחון עצמי זה משהו שבכלל צריך להיעלם, ביטחון בעצמי. הכול צריך להיות מקושר רק לבורא, קשור אליו כך שבעזרתו ורק בזכותו הכול יכול להתממש.

שאלה: האם אנחנו מרגישים את הרגשת השכר כשינוי היחס שלנו לבקשה או במילוי הבקשה?

גם וגם.

תלמיד: האם אין הבדל בעבודה רוחנית בין שניהם?

כן.

שאלה: מהי אהבת אמת, ואיך אפשר להתגבר על הצער מכך שאנחנו מרוחקים ממנה?

אהבת אמת היא דבר גדול מאוד. אמת זו התכונה הפנימית של הבורא, שהכול בנוי על השפעה בלתי גבולית. כשאדם מגיע לאהבת אמת זו ממש מתנה גדולה מהבורא.

שאלה: כשאנחנו מדברים על ייסורים, אז תמיד עולים הייסורים הגשמיים של העולם הזה, בריאות וכולי, אבל אנחנו מדברים על ייסורי אהבה לבורא. איך מתרחש המעבר? איך להפוך אחד לאחר? זו לא תוספת, זה שינוי רדיקלי, איך לעשות אותו נכון?

זה רק כתוצאה מהקשר עם החברות, רק להתחבר ביניכן ואז תבינו איך לעשות זאת.

שאלה: האם החיסרון להידמות לבורא הוא החיסרון הנכון?

כן, ודאי.

תלמידה: איך אני יכולה לעשות שיהיה לי חיסרון להידמות לבורא?

תבקשי מהבורא שיראה לך מי הוא, ולאט לאט תעשי תרגילים כי את רוצה להיות כמוהו.

שאלה: האם אנחנו צריכים לצפות לשכר? ואם כן, האם לצפות לשכר לא עומד בסתירה לאמונה למעלה מהדעת?

גם לקבל אמונה למעלה מהדעת זו הארה מלמעלה, גם זה שכר, שכר גדול.

שאלה: האם נרגיש חופשיים אם נשאל את הבורא ונבקש שייתן לנו שכר של חסדים?

כן.

שאלה: למה השכר הוא דווקא בזה שאדם מרגיש עד כמה הוא מרוחק מה'?

כי אז הוא מרגיש את המרחק שיש בינו לבורא ואיך הוא מתקרב.

תלמיד: למה זה נקרא שכר?

כי אז הוא מרגיש בצורה יותר מדויקת עד כמה הוא מתקרב, עד כמה הוא משתנה, על ידי איזה תכונות שבו הוא משתנה ומתקרב לבורא.

תלמיד: האם כשאדם מתרחק הוא מתקרב?

כן.

תלמיד: למה?

כי הוא מרגיש שהוא מתרחק וקודם הוא לא הרגיש זאת. גם קודם הוא היה מרוחק אבל עכשיו הוא מרגיש שהוא מרוחק, והתהליך הזה הוא בעצם של התקרבות.

תלמיד: האם בסוף האדם יגיע לקשר עם הבורא או שהוא כל הזמן ירגיש דווקא עד כמה הוא מרוחק ממנו?

לא, הוא כל הזמן מתקרב, זה לא שקר.

תלמיד: למה זה נקרא שכר?

כי הוא משקיע בזה. אם הוא באמת מתקרב, אז זה מתוך כך שהוא משקיע, מבקש, מתפלל, עושה כל מיני פעולות עם החברים וכולם יחד כלפי הבורא. לכן זה נקרא שכר, כי זה מגיע כתשובה על יגיעה.

תלמיד: האם התגובה לשכר צריכה להיות שמחה מכך שאתה מרוחק?

אני שמח שגיליתי את המרחק והתקרבתי מעליו או בחלק ממנו למטרה.

שאלה: בשיעור בוקר אנחנו מרגישות עם החברות אנרגיה שונה, טהורה. למה זה קשור? למה כל העשירייה מרגישה זאת ביחד?

תעברו שוב את המצבים האלה ואחר כך נדבר.

שאלה: איך מקבלים שכר נכון?

שכר נכון ניתן לקבל אם את מתחברת עם החברות ומהרצון המשותף שלכן, כמו מתוך לב משותף, אתן פונות לבורא, ואז הוא שומע אתכן ואתן שומעות אותו.

תלמידה: האם זה השכר שהבורא רוצה לתת לנו?

כן.

שאלה: אם אנחנו לא מרגישות את החיסרון הכללי של החברות בעשירייה, האם זה אומר שעוד לא הגענו לחיבור בתוך הלב?

כן.

תלמידה: האם צריך לעשות את החיבור במרכז עשירייה עם כל החברות ביחד, או שאפשר להתחיל רק עם חלק מהחברות, ושזה ישפך רק לחלק מהחברות?

אפשר להתחיל עם חלק מהחברות, אבל בתנאי שזה לא יהיה מנוגד לחלק השני של הקבוצה.

תלמידה: והאם אנו אמורות להרגיש את החיבור בצורה פיסית?

פיסית לא כל כך, אבל קרוב מאוד. קרוב מאוד.

שאלה: הקו האמצעי כולל בתוכו גם קו ימין וגם קו שמאל. האם זה אומר שאמונה למעלה מהדעת זה אותו דבר כמו ללכת בקו האמצעי?

כן.

שאלה: הבורא נתן לי הזדמנות להפיץ על בסיס יומיומי, ואני למעלה משנה לקחתי את המשינה הזאת עם תפילה מאוד גדולה בלב להצליח להביא להם את המסרים של חכמת הקבלה. כל יום אני רואה שהם מתקרבים יותר לדרך שלנו, שהם שומעים יותר, ומתקרבים יותר אחד לשני. האם ההפצה יכולה להיקרא תפילה, וההתקרבות הזאת שלהם לדרך שלנו בתור שכר?

כן. הפצה היא יותר מתפילה, ויותר מכל שכר אחר. עצם זה שנותנים לך להפיץ, זו כבר ממש מתנה. וכדאי להמשיך בזה, כי על זה תקבלי מהבורא את המתנה הכי גדולה.

שאלה: כמות החברות הפעילות אצלנו פחתה, אבל אנחנו עובדות יותר בהשפעה, מרגישות יותר חום, ומגיעות אלינו תשובות מהבורא כשכר. איך להביא אותן לעשירייה?

טוב מאוד, תמשיכו למרות הכול, ותראו שהעיקר זו האיכות ולא הכמות.

שאלה: יש לי הרגשה שהבורא בנה לי קירות מכל הצדדים, כאילו אני זורקת כדור לקירות, והוא חוזר אלי. אבל אני גם מרגישה, ומבינה שיש חלל שהוא ממלא, האם להרגיש את הריקנות של החלל, זה השכר?

לא. הכול תלוי איך את מקבלת את החברות שלך בקבוצה, ובעבודה משותפת איתן את מתקרבת לבורא.

תלמידה: אבל יש פעולות ויש רגשות, איך לחבר ביניהן?

בינתיים לא צריך לערב בזה רגשות, כי הן יכולות להיות ממש לא מוצדקות.

שאלה: זו תקופה מיוחדת, יש הודיה מיוחדת עליך, על השיעורים, על הבירורים, של זה שנמחקים הקירות בינינו, ויש אפשרות לחבק את הבורא. אבל איך לעשות את העבודה לא רק בתקופות כאלה של לחץ?

הכול קיים בנו. אנחנו צריכים עוד להתקרב זה לזה, כאילו להיצמד, לא פיסית כמובן, אלא פנימית. ברצונות, במטרות, אולי בייאוש, והכול יצליח עד שנהיה כמו איש אחד בלב אחד. זה המצב שאליו אנחנו צריכים להגיע אפילו במשהו, ואז תיווצר בנו ההרגשה של השורש האחד, היחיד שהוא הבורא, ואנחנו נתחיל להרגיש את עצמנו כעולים מעל כדור הארץ המסכן שלנו.

אני מחבק את כולכם, אוהב אתכם, ומאחל לכם את הטוב ביותר, ובטוח שכך גם יהיה.

כל טוב.

(סוף השיעור)