שיעור בוקר 28.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 181, פתיחה לחכמת הקבלה, אותיות ע"ט, פ"ב

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 182, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות פ"ב.

אות פ"ב

"ונתבאר לעיל באות ע"ד, שיש ב' מדרגות בראש דנקודים, הנקראות כתר, ואו"א, ולפיכך כשהאירו הזו"ן דא"ק את האור החדש דע"ב ס"ג אל הע"ס דנקודים כנ"ל, האיר תחילה אל הכתר דנקודים דרך טבורו דא"ק, ששם מלביש הכתר, והשלימו בג"ר דאורות, ובינה וזו"ן דכלים. ואח"כ האיר אל או"א דנקודים דרך היסוד דא"ק, ששם מלבישים או"א, והשלימם בג"ר דאורות, ובינה וזו"ן דכלים, כמ"ש לפנינו."

יש את גלגלתא שזה 4/4, ע"ב זה 4/3, וס"ג זה 3/2, אלו הרשימות שעליהן יוצא הפרצוף. ויש את נקודות דס"ג שיוצאות מהס"ג ונכנסות בזמן היציאה פנימה, כל האורות האלה. נקודות דס"ג יוצאות על 2/2 כי הזדככה הארת חכמה, וכשמגיעות בחזרה הן כבר הופכות להיות ל-2/1 ועליהן יוצא אחר כך עוד פרצוף. זה לא ענייננו עכשיו (ראו שרטוט מס' 1).

נקודות דס"ג הן בינה. מתחת לטבור התפשטו ב'/ב', בינה. ובינה משפיעה 2 לנה"י דגלגלתא, מטבור דגלגלתא עד סוף דגלגלתא, ומקבלת בחזרה 4, הארת המלכות. זה מה שמחלק אותה לשני חלקים, לכתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, 2/3 תפארת ול 1/3 תפארת, או ההיפך, תלוי לפי האורות, לפי הכלים, נצח, הוד, יסוד ומלכות. נקודות דס"ג כשמתחילות להאיר לנה"י דגלגלתא, למלאות את נה"י דגלגלתא, אז נה"י דגלגלתא בחזרה מאירים להן את בחינה ד' שיש להם, ומזה נקודות דס"ג מצטמצמות. כי מאמצע תפארת דנקודות דס"ג והלאה זו התפשטות המלכות. ולכן תחת השפעת גלגלתא הכלים האלה מצטמצמים, מלכות עולה לתפארת, המקום הזה נקרא "פרסה", ויש כאן כבר חלוקה ברורה לכלים שבהם יכול להתפשט האור העליון, זה נקרא "גלגלתא ועיניים", ולכלים שבהם לא יכול להתפשט האור זה נקרא "אח"פ". זה נקרא גלגלתא ועיניים, כי כתר, חכמה, בינה הם "גלגלתא", חסד, גבורה, שני שליש עליון דתפארת הם "עיניים". שליש תחתון דתפארת נקרא "אוזן", נצח, הוד, יסוד נקרא "חוטם", והמלכות נקראת "פה" (ראו שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

אחרי שהתפשטו נקודות דס"ג למטה מטבור והתערבבו עם נה"י דא"ק, וקיבלו על עצמם צמצום, וחילקו את עצמם לשני חלקים, לגלגלתא עיניים ולאח"פ, אז נעשה מקום ברור שבו האור העליון יכול להתפשט מלמעלה עד הפרסה. אבל למטה מפרסה אסור לאור להתפשט כי כאן ישנם כלים דקבלה ללא מסך. פעם ראשונה ביציאת הכלים אנחנו רואים שנעשה מקום לכלים דקבלה ולכלים דהשפעה, ובמקומות האלה אנחנו יכולים לברר את הכלים. למה אנחנו צריכים את המקומות האלה תיכף נראה.

אחרי שזה נעשה, אחרי שיצאו נקודות דס"ג וחילקו את המקום הזה לגלגלתא עיניים ולאח"פ, יש לנו אפשרות להמשיך בתיקון הכלים הלאה, ותראו מה שקורה כאן. אנחנו עכשיו צריכים לראות לא את פרצוף נקודות דס"ג שהתפשט כאן, אלא איך נולד לנו עולם על הרשימות שבאות למטה מהפרסה, למטה מהטבור שעלו לראש דס"ג. כי בראש דס"ג על ידי ירידת הפרצוף הזה למטה, הוא לקח מכאן רצונות, כלים, רשימות ועלה איתם יחד לראש דס"ג.

אות ע"ט

"ועתה נבאר הע"ס דגדלות הנקודים," אנחנו צריכים לראות כאן שמתוך יציאת נקודות דס"ג למטה ושצמצמו את המקום, אז גם עלו לראש דס"ג כאלה רשימות שהן ב'/א', 2/1 מצומצמים בצמצום ב' ((ZB, ועוד ד'/ג', 4/3, שהן הרשימות שהם קיבלו מנה"י דגלגלתא (ראו שרטוט מס' 2). ואז מראש דס"ג יוצא פרצוף מפה דראש דס"ג, כרגיל כל פרצוף מוליד את הפרצוף הבא, אז מפה דראש דס"ג יוצא פרצוף ומתפשט למטה. בהתחלה יוצא פרצוף 2/1 צמצום ב', והוא מתפשט למטה, מהמקום שהגיעו הרשימות. הפרצוף הזה שמתפשט הוא נקרא "קטנות דעולם הנקודים", כי הוא יצא על שתי רשימות, גם על רשימות מהס"ג, 2/1 צמצום ב', וגם על רשימות 4/3 מגלגלתא. ואז הוא מתפשט איפה שניתן להתפשט, מטבור עד הפרסה, זה נקרא קטנות דעולם הנקודים. ולקטנות, כמו בכל פרצוף, יש ראש דהתלבשות (1) וראש דעביות (2) וגוף, זה מה שיוצא לנו בפרצוף, זה על רשימות של צמצום ב'. כי קודם מממשים רשימות של עיקר הפרצוף, ועיקר הפרצוף הוא נקודות דס"ג שמצומצמות בצמצום ב'.

אחר כך יוצא זיווג על רשימות 4/3, ד'/ג' מה שנקרא. ומתוך הרשימות האלה מגיע כאן אור גדול מאוד כי זה 4 ו-3 זה כמו בגלגלתא שרוצה. כי הייתה השאלה האם יכולים לקבל אור על מנת להשפיע, ובקטנות דעולם הנקודים יש את כל הרצונות שהם מכוונים בעל מנת להשפיע כי זו דרגת הבינה, ולכן אפשר היה הביא לכאן גם את האורות האלו מ-4 ו-3 והם התפשטו, והתפשטו למטה בראש חדש, ברשימות 4/3, ד'/ג' (ראו שרטוט מס' 2).

הכול היה בסדר עד שזה התחיל לעבור את הפרסה. וכשהתחיל לעבור את הפרסה היו מתחת לפרסה אותם הכלים, ואז התחילה בהם שבירה. זאת אומרת הכלים האלו לא קיבלו מלמעלה את כוח המסך כמו שהיה בהתחשבות בראש, בזיווג בראש, ואז הם נשברו.

שרטוט מס' 2

עלית מ"ן ויציאת הגדלות דנקודים

אות ע"ט

"ועתה נבאר הע"ס דגדלות הנקודים, שיצאו על המ"ן דרשימות של הזו"ן דא"ק שלמטה מטבורו, (כנ"ל באות ע"א). ויש לידע מקודם ענין עלית מ"ן. כי עד עתה לא דברנו, כי אם מעלית המסך דגוף לפה דראש דעליון אחר שנזדכך, שעל הרשימות הנכללות בו נעשה שם הזווג דהכאה המוציאות קומת ע"ס לצורך התחתון. אמנם עתה, נתחדש ענין עלית מיין נוקבין, כי אלו האורות שעלו מלמטה מטבור דא"ק לראש הס"ג, שהם הרשימות דזו"ן דגופא דא"ק, מכונים בשם עלית מ"ן." ועליהן בעיקר, על הרשימות האלה יוצא עולם הנקודים בגדלות (ראו שרטוט מס' 2).

שאלה: לפי השרטוט, מה ההבדל בין הפרצוף של הקטנות של עולם הנקודים שמשתדל לרדת מתחת לפרסה, לבין הפרצוף הקודם גלגלתא עיניים ואח"פ?

נקודות דס"ג הן יורדות למטה והן שייכות לס"ג, זו בינה, זה פרצוף בינה. פרצוף בינה מתערבב עם פרצוף מלכות שיש בנה"י דגלגלתא, ומזה מלכות משפיעה לבינה ומצמצמת אותה, כך שרק בחלק מהכלים של בינה אפשר שיאיר האור העליון, ובחלק מהכלים הוא לא יכול, כי הם כבר מיועדים לקבל כדי להשפיע הלאה, ציירתי כאן חץ (ראו שרטוט מס' 2, חץ אדום מתחת לפרסה).

ולכן יש כאן עניין של אזור. איפה שנמצאים כלים של השפעה, גלגלתא ועיניים, שם יכול להתפשט האור, זה יהיה מקום לעולם האצילות. והכלים של אח"פ שנמצאים למטה מפרסה, הם מתחלקים לשלושה חלקים, שיהיה כאן מקום לעולם בריאה, יצירה ועשיה.

תלמיד: הפרצוף הבא שיוצא הוא גם יוצא מתוך זיווג על הס"ג, אני מנסה להבין מה ההבדל בין שני המצבים האלה?

זה פרצוף קטנות, הוא יוצא על רשימות ב'/א' צמצום ב', זאת אומרת הוא יוצא על הרשימות שהס"ג הצטמצם וכך עשה את הזיווג. ותוספת יש כאן מרשימות ד'/ג', 4/3, שהן כבר רשימות שעלו מסיום גלגלתא.

יש כאן כאילו ראש אחד, מקום אחד שזה ראש דס"ג, ולשם עולות שתי רשימות. רשימו אחד מהס"ג עצמו, שהוא הצטמצם ועלה לשם, ורשימו שני מגלגלתא, שס"ג התחבר עם גלגלתא, והוא מעלה את הרשימו הזה אליו גם לראש. אז יש בראש שני סוגי רשימות, רשימו מס"ג שהזדכך והצטמצם, ורשימו מגלגתא.

קודם יוצא זיווג על הרשימו הקטן, על רשימו ב'/א' צמצום ב', זה נקרא קטנות דעולם הנקודים, שנולד ומתפשט באותם הכלים שהתרוקנו למטה מטבור. ואחר כך נעשה זיווג על גדלות, על ד'/ג', שהם קיבלו מנה"י דא"ק, ועל זה נעשה זיווג, והאורות האלה שהם אורות דחכמה התחילו להתפשט למטה. זה דבר אחד.

דבר שני, מה אנחנו צריכים כאן ללמוד, או מה הוא אומר לנו. כל פרצוף יוצא על הרשימות של עצמו ואז מתפשט הלאה, עוד מקבל על מנת להשפיע ועוד מקבל על מנת להשפיע. זה לפי הרוח הכללי שיש בפרצופים, הרצון לקבל שרוצה להדמות לבורא כי הוא מרגיש אותו וכך רוצה לעשות. אבל יש כאן דבר נוסף שנקרא העלאת מ"ן. נה"י דגלגלתא, מלכות שנמצאת בסוף הגלגלתא, המלכות הזאת גם מבקשת לעצמה מילוי. המילוי שמלכות מבקשת נקרא "העלאת מ"ן", ועל זה אנחנו עכשיו מדברים (ראו שרטוט מס' 3). דווקא מה שחשוב לנו זה המ"ן הזה שמבקשים התחתונים כדי לקבל אורות תיקון ומילוי, זה מה שאנחנו בעצם מעלים בבקשות שלנו לבורא. תכף אנחנו נראה איפה זה קורה.

תלמיד: אם בזיווג הזה של פרצוף הס"ג היה כבר ניסיון וידע כלפי צמצום ב', אז למה לא פעל החוק הזה כשהאור ניסה לחדור דרך הפרסה?

כי בטוח היה שאפשר. צמצום ב' הוא מתבטל ובא, מתבטל ובא, הוא לא כמו צמצום א' שאסור להיכנס. אם יבוא לכאן האור מלמעלה וכוח האור ישפיע למטה מפרסה, אז במקום הזה אחר כך אפשר יהיה לעשות את כל הפעולות, כל גמר התיקון צריך דווקא להתרחש באזור הזה. "חשכה כאורה יאיר", זה שכל האור מלמעלה יבוא עד הסוף, עד הסיום, זה כל העניין. כי מתחת לפרסה הם הכלים הכי גדולים, כל הכלים דקבלה נמצאים כאן. גמר התיקון חייב להיות כאן. כל המצבים האלה שנמצאים מאין סוף ועד הפרסה, הם סך הכול הכנה, מערכות התיקון, אבל התיקון בעצמו הוא נמצא למטה מפרסה (ראו שרטוט מס' 3).

שרטוט מס' 3

שאלה: אני מרגיש שהפרק הזה שהתחלנו ללמוד הוא מאוד חשוב כי הרי ממנו והלאה אנחנו מתחילים להיכנס לדרגה הראשונה.

כן.

תלמיד: דיברנו הרבה על צמצום א' ועכשיו עברנו לדבר על צמצום ב' יותר לעומק, ויש פה מעבר מקטנות לגדולות לפי החוקים של צמצום ב'. האם תוכל בבקשה להסביר על כל מיני הגבלות של התיקון שאנחנו חייבים לעשות?

חכמת הקבלה מדברת על הכלי, יש רצון לקבל שבונים אותו בארבע בחינות דאור ישר (ראו שרטוט מס' 4), מכתר, שורש, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. ואז כל זה מגיע למלכות, ומלכות מקבלת לגמרי כל מה שיש ולכן זה נקרא אין סוף. אחרי זה היא עושה צמצום, צמצום א'.

אחרי צמצום א' היא קובעת שהיא אף פעם לא תקבל אלא רק על מנת להשפיע, ואז מתחילים להיות העולמות, עד שזה נגמר בגמר התיקון. עולמות זה מהמילה "העלמה", "הסתרה", שמסתירים את אור אין סוף שמגיע אליהם, מסתירים ומסתירים אותו עד שלמטה למטה יכול להיות אדם, זאת אומרת נברא. והוא יכול לגדול ולגדול עד שמגיע למצב שכל כולו, ככל שהוא נברא, ככל שיש לו רצון לקבל שנברא כאן במלכות דאין סוף כך הוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע.

שרטוט מס' 4

אנחנו לומדים עכשיו באיזו צורה אפשר לתקן את האדם, למלאות את האדם, לייצב אותו כלפי האור העליון שהוא יוכל לממש את תפקידו. אז אם יש לנו אותו כלי המחולק לכתר, חכמה, בינה וזעיר אנפין ומלכות (ראו שרטוט מס' 5), אז בכלי הזה יש שכבות שאפשר להשתמש בהן על מנת להשפיע, אין בעיה, ושכבות שאי אפשר להשתמש בהן על מנת להשפיע. בכתר, חכמה, בינה אפשר להשתמש בעל מנת להשפיע מלכתחילה, בזעיר אנפין ומלכות לא יכולים, זה כלים דקבלה, כלים כבדים.

מה לעשות איתם? אנחנו צריכים לראות כאן איזה אמצעי הבורא עשה כדי שאנחנו נוכל לתקן את הכלים דקבלה שלנו. כי כולנו כלים דקבלה, אנחנו, בני האדם, אני, אתם, איך אנחנו יכולים לתקן את עצמנו, יש לנו רק רצון לקבל נטו, לכולנו. אז אומר הבורא, זה אפשרי רק בתנאי שאני בונה מערכת ובמערכת הזאת יהיו כלים דהשפעה, נתינה, וכלים דקבלה. ואנחנו נערבב את הכלים האלה, נשבור אותם, הם לא שבורים. לכל כלי וכלי יש יש לו תחום משלו, רצון משלו, הוא בודד, הוא לא שייך לאחרים, בצורה כזאת הוא יכול להתקיים. או שהוא נמצא בהסתרה כמו הכלים האלו [זעיר אנפין ומלכות], עם רצון לקבל גדול מאוד, או שהוא נמצא בגילוי, לא בהסתרה [כתר חכמה בינה], אבל לגמרי יש ביניהם גבול (ראו קו אדום בשרטוט מס' 4), הם לא יכולים להיות קשורים זה לזה.

יש כאן שני דברים שאפשר לעשות, אחד אחרי השני. נשתדל למלאות את הכלים האלו דהשפעה באור אין סוף, בכל האורות שאפשר, ואחר כך, אחרי שהם מלאים, נשתדל למלאות באותו האור גם את הכלים האלו דקבלה, ואז נקבל בהם תגובה מאוד מיוחדת, הם יקבלו בעל מנת לקבל. הכלים דהשפעה יקבלו בעל מנת להשפיע, והכלים דקבלה יקבלו בעל מנת לקבל.

מה נעשה אז? נעשה ערבוביה ביניהם, שהכלים דקבלה האלו למטה, והכלים דהשפעה האלו למעלה, יתערבבו ביניהם לגמרי, ואז יהיו כל הכלים האלו מעורבים. ואז על המצב הזה שנמצאים כאן כל הכלים, זה נקרא "נשמה שבורה", "שבירת הכלים", "חטא עץ הדעת", לא חשוב איך לקרוא למצב הזה, על המצב הזה אנחנו נתחיל להאיר את האור, האור העליון, והאור יתחיל לברר את הכלים. כלי אחד ועוד כלי אחד ועוד כלי אחד, וכך לאט לאט, עד שיברר את הכול. יהיה קשר בין הכלים כי לא מבררים אותם סתם, אלא מקל לכבד, יש תיקון מקל לכבד, מ-0 ועד 100% (ראו שרטוט מס' 5). כך זה התיקון. וככה מוציאים כביכול כל כלי וכלי מלמטה ומחברים, או בתוך זה אפשר להגיד שאנחנו מחברים, זה לא חשוב איך נקרא לזה, אבל בצורה כזאת אנחנו מתקנים.

זאת אומרת מה שבירת הכלי נותנת לנו? קודם כל שכל כלי וכלי יהיה מחובר עם תכונת הבינה, זה דבר אחד. דבר שני, שכל כלי וכלי אפשר לתקן אותו בפני עצמו ללא שום קשר עם האחרים. כי קודם זה היה רצון לקבל גדול ואז ברצון לקבל הגדול הזה מה אתה יכול לתקן? וכשיש לנו שבירת הכלים, אז אתה יכול כל חלק וחלק, כל פריט ופריט לקחת אותו ולתקן. ואז יוצא שיש לך מיליארדי חלקים שכל אחד אמנם נמצא בעל מנת לקבל, אבל בכוח קטן בעל מנת לקבל, ואז על ידי האור העליון הוא עובר לאט לאט התקשרות עם אחרים בכל מיני רמות התקשרות, אפילו בעולם הגשמי הזה, כמו שכתוב "לכו ותתפרנסו זה מזה", וכך אנחנו הולכים ומיתקנים, "משך דורות" מה שנקרא.

אז התיקון מתחיל תמיד מהמצב הקל (החלק העליון בעיגול, שרטוט מס' 5), אחר כך יותר כבד, יותר כבד, וכך אנחנו סופרים שנים, מאות, אלפים, עד שמגיעים לשלב האחרון שזה נקרא 6,000. ואז אנחנו קודם כל מגלים את הכלים הכי גרועים, שקשה לתקן אותם, אבל בלהתקשר ביניהם ולהתקשר לכל הדורות הקודמים, זאת אומרת לכל מה שתיקנו קודם המקובלים, אנחנו כן יכולים לגרום לתיקונים, ומתקנים גם את עצמנו, וגם את הדורות הקודמים, מה שהם לא יכלו לעשות, כי לא התגלה בהם רצון כל כך גדול כמו שאצלנו, וכך אנחנו מיתקנים.

אז סך הכול מה שאנחנו עכשיו לומדים, איך נברא העולם שבו יכולים להיות כלים מקולקלים, איך הכלים המקולקלים האלה, בעצמם מתקלקלים, נכנסים לאותו אזור שהכול חושך, איך הם מתערבים ביניהם, ואיך האור העליון שמשפיע עליהם מתחיל למיין אותם לאלו יותר ואלו פחות לפי גודל הפגם שבהם, ואחרי שהערבוביה הזאת נגמרת, מתחיל להיות שלב התיקון, שהאור העליון מאיר ואז כל השכבות האלה שבכלי השבור מתחילות להיתקן ולהיתקן עד הסוף. אנחנו נמצאים כבר, כמו שאומרים מקובלים, בסוף התיקונים.

לכן מצד אחד יש לנו כלים גדולים מאוד ועבודה מיוחדת. כל המקובלים שהיו קודם, הם היו הרבה יותר זכים, הם לא היו צריכים כל כך הרבה עבודה כמו שאנחנו. מצד שני, אצלנו העבודה מתחלקת להרבה חלקים, להרבה אנשים, ולכן כך אנחנו יכולים לגמור את העבודה.

אנחנו עוד נצטרך לדבר על זה הרבה, כי יש כאן המון פרטים שאני פשוט לא מסוגל בבת אחד לדבר יפה ונכון וטוב בהדרגה, אלא אם תכנסו לשיעורים שלי שנתתי ב"פתיחה", במקומות כאלה, אתם תראו שהסברתי את זה בצורה הרבה יותר טובה מהיום, כי הייתי שקוע בזה יותר, למדנו את זה בצורה יותר בסיסית. היום אנחנו נמצאים יותר בעבודה רוחנית, ואז יותר למדנו את התפשטות העולמות, ספירות, פרצופים.

שרטוט מס' 5

שאלה: דווקא הסברת את זה מאוד יפה אני חושב. אמרת שפעם ראשונה נוצר מקום לכלים דקבלה וכלים דהשפעה. קודם כל, מאיפה זה בא? ואיך פתאום כלים דהשפעה יורדים מתחת לפרסה, איך קורה כל התהליך הזה?

כלים זה רצונות, רצונות לקבל הם בעצם מעולם אין סוף ועד העולם שלנו, בתוך הרצון לקבל הכללי אנחנו קיימים. כל הבריאה זה רצון, בתוך הרצון הזה יש שכבות, או תגיד ספרות, אנחנו נמצאים בספרה החיצונה ביותר, ויש ספרות יותר פנימיות. מה אתה שואל?

תלמיד: אמרת שפעם ראשונה נוצר מקום לכלים דקבלה ולכלים דהשפעה. לפי השרטוט שעשית (ראו שרטוט מס' 3) אמרת שנוצר מקום חדש, גם לכלים דהשפעה וגם לכלים דקבלה.

למטה מטבור דגלגלתא נעשה מקום לכלים דהשפעה, כי זה בינה, ולמטה מהפרסה זה כלים של מלכות, כלים דקבלה, זאת אומרת האור העליון יכול עכשיו להתפשט עד הפרסה.

תלמיד: אמרת לערבב את הכלים, איך זה יכול להיות שנוצר מקום גם לכלים של השפעה וגם לכלים של קבלה מתחת לפרסה?

העבודה עכשיו של הבורא כדי להכין לנו מקום לעבודה ולתיקון, עבודה זה תיקון, היא שיש לנו כלים דהשפעה בעולמות שהוא ברא, ויש כלים דקבלה. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שיש פער בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה וגבול ביניהם שנקרא פרסה. אבל את הכלים דהשפעה אין צורך לתקן, הם נמצאים בהשפעה. הכלים דקבלה הם נמצאים כולם בקבלה, איך תתקן אותם? לכן ההכנה שצריכה להיות היא לערבב את הכלים האלו, כלים דהשפעה וכלים דקבלה, לערבב אותם יחד שכולם כולם בלי יוצא מן הכלל יהיו שבורים ממש, לא כמו שהם חלקים, נגיד אבנים קטנות למעלה ולמטה, אלא שיהפכו ממש לאבנים כל כך קטנות שבכלל אין להן שום צורה של אבן, כמו אבקה, כמו פודרה.

ואז יהיו לך כאלו רצונות שהם מצד אחד מאוד קטנים, כי שפשפת אותם ועשית מהם ממש אבק, ומצד שני הם כולם מקטנותם יכולים גם להיות יותר קרובים זה לזה, כי אין הפרשים כל כך גדולים אחרי כל הערבוביה הזאת. ובערבוביה הזאת נמצאים גם כלים דהשפעה, כלים של בינה, וכלים דקבלה, כלים של מלכות. ואם הם מעורבים מספיק ומתערבבים מספיק זה בזה, אז אפשר לבנות מערכת שהיא מתקנת את הרצונות לקבל שיהיו בעל מנת להשפיע, זו בעצם הכוונה. תראה כמה שלבים אנחנו צריכים כאן לעבור כדי להגיע לתיקונים, ואחר כך נלמד על התיקונים באיזה שלבים הם נעשים. זה תהליך.

שאלה: בכל הסיפור הזה, היד המכוונת היא הרשימות?

כל הסיפור מכוון על ידי האור העליון שמאיר על הרשימות, וכלום חוץ מזה.

שאלה: איך לדעת שהציור שאנחנו מציירים בעבודה הזאת הוא המציאות הרוחנית ולא איזה דמיון?

ציור הוא לגמרי לא מציאות. הציור סתם נותן לך איכשהו לקצר את הלשון, שאתה יכול להגיד זה וזה במקום להגיד מילים ומשפטים. הציור לא עושה כלום. בין המקובלים ישנם כאלה שרוצים ציורים וכאלה שלא רוצים ציורים. רב"ש השתמש בציורים אבל לא כל כך אהב את זה. כי ציור גורם לך להרגיש שאתה מבין מה אתה עושה ואיפה אתה נמצא, הוא עושה לך את זה בצורה יותר ברורה, כאילו שאתה מבין, יודע מה שכתוב, למעלה מהקו, למטה מהקו, ימינה, שמאלה וכן הלאה, אבל ברוחניות אלה הגדרות אחרות. לכן הציור הוא גם מבלבל. לא רק שהוא מברר לך משהו, הוא גם מבלבל אותך, הוא נותן לך הרגשה שאתה מבין שאתה נמצא בזה, זו הבעיה.

תלמיד: איך להבין באמת?

להבין זה להשתדל לקרב ללב את מה שאתה שומע. להשתדל בלב לעשות את כל הפעולות שאתה לומד, רק בצורה כזאת. אבל זה קרוב, אנחנו נעשה את זה. זה לא תלוי בלימוד הפתיחה כמה תדע מה קורה כאן, אלא הכול תלוי בעבודה שלנו, שנממש בקבוצה את מאמרי שמעתי ועוד את מאמרי רב"ש. אנחנו צריכים לעבור על כל החומר הזה ולהשתדל בהתאם לזה להשתנות, ולכן אני מאוד מבקש, עיקר המאמרים על העבודה הרוחנית הם שמעתי ומאמרי רב"ש.

אנחנו נמצאים רק בתחילה הלימוד, אבל מימוש אנחנו כבר צריכים, חייבים לממש בקשר בינינו, ואז תרגישו שכל הדברים האלה יתחילו לקרות בכם. וזה לא תלוי במי כאן חכם ומי לא, ומי יודע או לא. סך הכול כל הלימוד הזה הוא רק כדי למשוך מאור המחזיר למוטב, והוא לא שייך לכמה האדם נולד חכם או לא, או כמה הוא זוכר או לא, מבין או לא, הכול תלוי רק ברצון. לכן כתוב "לא החכם לומד", כי אולי האדם הוא לא כל כך חכם, אבל רצון יש לו, ולמרות שהוא לא חכם ולא מבין, אבל עם הרצון שלו הוא רוצה עוד יותר לפרוץ קדימה ואז הוא משיג.

שיהיה לכם יום טוב, תנסו בכל זאת עוד ועוד לחזור על מאמר בוקר, כי אנחנו מחר נמשיך אותו.

(סוף השיעור)